בגרות בלשון שאלון עיקרי 011281 - חורף 2020
שאלון עיקרי (הבנה, הבעה ולשון) · שאלון 011281 · חורף · 17 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בלשון, חורף 2020, כל 17 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני חלקים.
חלק ראשון — הבנה והבעה — 50 נקודות
חלק שני — לשון — 50 נקודות
פרק א: שם המספר, אותיות השימוש ומילות היחס
פרק ב: תחביר / פרק ג: מערכת הצורות — יש לבחור באחד הפרקים
סך הכול — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: דף עזר מצורף (נספח 2).
ד. הוראה מיוחדת: יש לענות על השאלות בגוף שאלון זה לפי ההוראות.
שים לב: בסוף הבחינה מצורפים דפי טיוטה לשימושך. אין להוסיף דפים אחרים למחברת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
נספחים: נספח 1 — טקסטים; נספח 2 — דף עזר.
חלק ראשון – הבנה והבעה
ההוראות לחלק זה
(50 נקודות)
קרא את הטקסטים 1–3 שבנספח 1 המצורף, וענה על כל השאלות 1–5 שלפניך.
הקפד על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
(נספח 1 — טקסטים: לפניך שלושה טקסטים. קרא אותם, וענה על השאלות בשאלון המחברת המצורף.)
שאלה 1 · המחיר הנסתר של הקניות באינטרנט
הכותרת של טקסט 1 היא קונים באינטרנט כי זה זול? יש מחיר נסתר שאולי לא הכרתם.
ציין על פי טקסט 1 מהו המחיר המוזכר בכותרת. (2 נקודות)
הבא מטקסט 1 שתי סיבות למחיר זה של הקניות באינטרנט. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
המחיר הנסתר הוא הפגיעה באיכות הסביבה: הקניות המקוונות מזיקות לסביבה.
הדרך: המילה "מחיר" בכותרת אינה מחיר בשקלים אלא מחיר במשמעות מושאלת – נזק שמשלמים בעקבות משהו. מחפשים בטקסט את המקום שבו הכותבת מסבירה מה "משלמים" על הקניות ברשת.
היכן זה כתוב: בשורות 24–26: "בעבר רווחה התפיסה שרכישות מקוונות עדיפות... מבחינת השמירה על איכות הסביבה... כיום כבר ברור כי לקניות המקוונות יש השפעה רבה על הסביבה". בשורה 33 הכותבת אף משתמשת באותה מטפורה: "המחיר שכדור הארץ 'משלם' בעקבות העלייה ברכישות מקוונות".
למה זה "נסתר": הצרכן רואה רק את המחיר של המוצר, ואינו רואה את הפסולת ואת זיהום האוויר שהקנייה שלו גורמת.
טעות נפוצה: לכתוב שהמחיר הוא "שהקניות כבר לא זולות" או "דמי משלוח". הכותרת אכן מתחילה בשאלה על המחיר הזול, אבל ה"מחיר הנסתר" הוא הנזק לסביבה.
סעיף ב
1. כמויות גדולות של פסולת מן האריזות: המוצרים נשלחים בארגזי קרטון גדולים וממולאים בפלסטיק – אריזה על גבי אריזה שאינה הכרחית.
2. פליטה מוגברת של גזים מכלי התחבורה: הסחורות משונעות ממדינות הייצור לנקודות חלוקה רבות (לבנייני המגורים) ולא לחנות אחת.
(אפשר גם: מדיניות ההחזרות הנוחה – פריטים רבים נוסעים הלוך וחזור, וכך מוכפלות הפסולת ופליטת הגזים; או: השילוח האווירי, הפולט הרבה יותר גזי חממה מן השילוח היבשתי.)
הדרך: אחרי שקבענו שהמחיר הוא הפגיעה בסביבה (סעיף א), מחפשים את הגורמים לפגיעה. הכותבת מונה אותם בזה אחר זה, ויש לה סימני מנייה: "קודם כול", "שאלות נוספות", "גם".
הסיבות בטקסט:
איך מנסחים: כל סיבה במשפט שלם, ובו גם מה קורה (אריזות רבות / הובלה לנקודות רבות) וגם מה התוצאה לסביבה (פסולת / פליטת גזים). שתי הסיבות צריכות להיות שונות זו מזו.
טעות נפוצה: להביא שתי "סיבות" שהן בעצם אותה סיבה ("ארגזי קרטון" ו"מילוי בפלסטיק" – שתיהן פסולת אריזות), או לכתוב תוצאה בלי סיבה ("זיהום", "פסולת") בלי להסביר מה בקניות ברשת גורם לה.
שאלה 2 · בני הנוער – מובילי הצרכנות המקוונת
"את מגמת המעבר לצרכנות מקוונת מובילים בעיקר בני הדור הצעיר" (טקסט 2, שורה 10).
ציין מהי הסיבה לכך, על פי טקסטים 2 ו־3. (2 נקודות)
מדוע אלעד גולדנברג קובע שבני הנוער הם "צרכנים מתוחכמים" (טקסט 3, שורות 13–14)? (2 נקודות)
הקף את התשובה הנכונה.
(1) משום שבני הנוער מתחילים לקנות באינטרנט כבר מגיל 11.
(2) משום שבני הנוער הם קהל אידיאלי בעבור משווקים, מפרסמים וחברות מסחריות.
(3) משום שרוב בני הנוער ממליצים להוריהם לקנות באינטרנט.
(4) משום שבני הנוער רואים את המוצר בחנות ולאחר מכן רוכשים אותו ברשת.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
בני הדור הצעיר גדלו לתוך הסביבה המקוונת – הם "כמעט נולדו" אליה ו"שוחים" בה – ולכן הם רגילים לשוטט ברשת ולהשיג בה את מבוקשם במהירות ובזול, וטבעי להם לערוך בה גם את קניותיהם.
הדרך: השאלה מבקשת סיבה "על פי טקסטים 2 ו־3", ולכן מחפשים את ההסבר בשני הטקסטים ומנסחים סיבה אחת שמשלבת אותם.
היכן זה כתוב:
הקשר בין השניים: שני הטקסטים אומרים שהרשת היא הסביבה הטבעית של הצעירים – הם מכירים אותה ומרגישים בה בבית – ולכן קל להם לעבור לקנות בה. כדאי להסביר את הביטוי המטפורי "שוחים בה" (מתמצאים בה בקלות, כמו דג במים) ולא רק לצטט אותו.
טעות נפוצה: לענות בנתון ("85% קונים פעמיים בחודש", "מתחילים לקנות בגיל 11") – נתון כזה מראה שהם מובילים, אבל אינו מסביר למה.
סעיף ב
(4) משום שבני הנוער רואים את המוצר בחנות ולאחר מכן רוכשים אותו ברשת.
התשובה: (4).
למה: בשורות 13–15 המשפט בנוי כטענה ואחריה ראיה: "בני נוער הם צרכנים מתוחכמים, ולראיה 53% מהם העידו שראו מוצר כלשהו בחנות ולאחר מכן חיפשו אותו ברשת ורכשו אותו שם". המילה "ולראיה" מסמנת את הנימוק לטענה. התחכום הוא בכך שהם מנצלים את שני העולמות: בודקים את המוצר בחנות, ואז קונים אותו ברשת (שבדרך כלל זולה ונוחה יותר).
למה לא האחרות:
שאלה 3 · תרשימים: שיקולים בעד ונגד קנייה באינטרנט
לפניך שני תרשימים המציגים תוצאות של מחקר שנערך בחודש מרץ בשנת 2016, בקרב 1,500 ישראלים בני 18–65.
אחד מן התרשימים מציג את התפלגות השיקולים בעד קנייה באינטרנט, והאחר את התפלגות השיקולים נגדה.
(1) איזה מן התרשימים מציג את השיקולים בעד הקניות באינטרנט, ואיזה מן התרשימים מציג את השיקולים נגד הקניות באינטרנט? הקף את התשובה הנכונה בנוגע לכל תרשים. (2 נקודות)
(2) הסבר את קביעותיך, ובסס אותן על מילים מן התרשימים. (2 נקודות)
על פי טקסט 1, ציין שיקול אחד המוצג בתרשימים I–II שעימו התמודדו אתרי הקניות, וציין באיזה אופן התמודדו עימו אתרי הקניות. (3 נקודות)
תרשים I פורסם בשנת 2016 ומציג את התפלגות השיקולים לקניות באינטרנט באותה שנה.
בטקסט 1, שפורסם בשנת 2018, מתוארת מגמה של שינוי בשיקולים לרכישת מוצרים באינטרנט (שורות 5–7; שורות 17–20).
שַׁעֵר כיצד המגמה המתוארת בטקסט 1 יכולה להשפיע על הנתונים המוצגים בתרשים I. (2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) תרשים I מציג שיקולים בעד הקניות באינטרנט.
תרשים II מציג שיקולים נגד הקניות באינטרנט.
(2) בתרשים I מופיעות מילים וצירופים בעלי משמעות חיובית, המציינים יתרונות של הקנייה ברשת: "זול יותר", "נוח יותר", "קל להשוות מחירים", "מבחר גדול". לעומת זאת, בתרשים II מופיעות מילים וצירופים בעלי משמעות שלילית, המציינים חסרונות וחששות: "פחד מלמסור פרטים", "זמן המתנה ארוך", וכן רצונות שהקנייה ברשת אינה מספקת – "רצון לראות את המוצר", "רצון לשוחח עם המוכר".
הדרך: לתרשימים אין כותרת "בעד" או "נגד", ולכן מסיקים זאת מן הקטגוריות (התוויות שמתחת לעמודות).
תרשים I – בעד: כל התוויות מתארות יתרון: זול, נוח, קל, מבחר גדול, אפשרות לקנות בחו"ל. צורת היתרון בולטת במילה "יותר" (זול יותר, נוח יותר) – השוואה לטובת האינטרנט לעומת החנות.
תרשים II – נגד: התוויות מתארות חיסרון או חשש: "פחד", "זמן המתנה ארוך" (משמעות שלילית), ו"רצון לראות את המוצר" / "רצון לשוחח עם המוכר" – דברים שאפשר לעשות רק בחנות, ולכן הם סיבות לא לקנות ברשת.
מה נדרש ב־(2): לא די לכתוב "כי בתרשים I יש יתרונות"; צריך לצטט מילים מן התרשים (לפחות שתיים מכל תרשים) ולהסביר שמשמעותן חיובית או שלילית.
טעות נפוצה: לבסס את התשובה על גובה העמודות או על האחוזים. האחוזים מראים כמה אנשים בחרו בכל שיקול, ואינם מראים אם השיקול בעד או נגד.
סעיף ב
השיקול: "זמן המתנה ארוך" (תרשים II).
האופן שבו התמודדו עימו אתרי הקניות: הם הפעילו שליחויות מהירות, שהסירו את החשש של הצרכנים מהמתנה ארוכה למוצר.
הדרך: עוברים על השיקולים נגד (תרשים II) – הרי "להתמודד" עם שיקול פירושו להסיר מכשול – ובודקים איזה מהם מוזכר בטקסט 1.
היכן זה כתוב: טקסט 1, שורות 21–22: "במשך השנים השכילו אתרי הקניות להסיר חששות... השליחויות המהירות הסירו את החשש של הצרכנים מהַמְתנה ארוכה למוצר". זה בדיוק השיקול "זמן המתנה ארוך" שבתרשים II.
איך מנסחים: שני רכיבים, כמו שהשאלה מבקשת – (1) שם השיקול, מן התרשים; (2) דרך ההתמודדות, מן הטקסט (שליחויות מהירות). כדאי גם לציין את התוצאה – החשש הוסר.
שים לב: באותה פסקה מוזכרת גם "המדיניות המקילה של החזרות מוצרים", שביטלה את "החשש... מרכישות שגויות". חשש זה אינו מופיע כשיקול בתרשימים, ולכן התשובה הבטוחה היא "זמן המתנה ארוך".
סעיף ג
בטקסט 1 מתואר מעבר מן המחיר הזול אל הנוחות כמניע העיקרי לקנייה ברשת. לכן אם ייערך סקר דומה כיום, סביר שהעמודה "זול יותר" תֵּרד, ואילו העמודה "נוח יותר" (וגם העמודה "קל להשוות מחירים") תעלה.
הדרך: קודם מבינים מהו השינוי בטקסט, ואחר כך מתרגמים אותו לעמודות שבתרשים.
השינוי בטקסט 1:
ההשפעה על תרשים I: בשנת 2016 "זול יותר" היה השיקול המוביל (46%) ו"נוח יותר" במקום השני (20%). לפי המגמה, השיעור של "זול יותר" צפוי לרדת, ואילו "נוח יותר" ו"קל להשוות מחירים" צפויים לעלות – ואולי "נוח יותר" אף יעקוף את "זול יותר".
מה נדרש: שער (הערכה מנומקת), ולכן משתמשים בלשון זהירה ("סביר ש...", "צפוי") ומזכירים את שני הכיוונים: מה ירד ומה יעלה.
טעות נפוצה: לכתוב רק "הנתונים ישתנו" או רק את אחד הכיוונים, או לתאר את תרשים II במקום את תרשים I.
שאלה 4 · הבעת עמדה: מעורבות ההורים בקניות המקוונות של ילדיהם
על פי טקסט 3, מקור המימון העיקרי לקניות של בני הנוער הוא ההורים. אם מניחים שההורים הם מקור המימון העיקרי, מה לדעתך צריכה להיות מידת המעורבות של ההורים בקניות של ילדיהם באינטרנט — האם עליהם לפקח על כל קנייה, לקבוע סכום חודשי או לא להתערב כלל? נמק את דבריך. (5 נקודות)
כתוב בהיקף של כעשר שורות.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 4
לדעתי, מעורבות ההורים בקניות המקוונות של ילדיהם צריכה להיות מתונה: עליהם לקבוע לילדים סכום חודשי קבוע, אבל לא לפקח על כל קנייה וקנייה.
ראשית, כיוון שההורים מממנים את רוב הקניות, מן הראוי שיקבעו להן גבול. סכום חודשי מוגדר מונע בזבוז ומלמד את הילדים לתכנן את הוצאותיהם ולהעדיף את מה שחשוב להם באמת. שנית, פיקוח על כל קנייה פוגע באמון בין ההורים לילדים ואינו מאפשר לילדים לפתח עצמאות ואחריות. הרי בני הנוער הם צרכנים מתוחכמים, ומי שמשווה מחירים וממליץ להוריו לקנות ברשת מסוגל גם לבחור בעצמו מה לקנות. עם זאת, הורים שאינם מתערבים כלל משאירים את ילדיהם חשופים לפרסומות ולאתרים לא אמינים.
לכן הדרך הנכונה היא דרך האמצע: גבול כספי ברור ושיחה פתוחה על צרכנות נבונה, בלי לבדוק כל רכישה.
(מספר מילים: 119)
מה נדרש: עמדה ברורה אחת בשאלה "מה צריכה להיות מידת המעורבות" (פיקוח על כל קנייה / סכום חודשי / אי־התערבות, או שילוב מוגדר ביניהם), ונימוק מעמיק ומשכנע שלה. אין צורך לסכם את הטקסט; הטקסט הוא רק נקודת המוצא.
מבנה התשובה:
1. טענה – במשפט הפתיחה: מעורבות מתונה – סכום חודשי, בלי פיקוח על כל קנייה.
2. נימוק ראשון – ההורים מממנים, ולכן מוצדק שיקבעו גבול; גבול כספי מחנך לתכנון ולסדרי עדיפויות.
3. נימוק שני – פיקוח צמוד פוגע באמון ובעצמאות; כאן נעזרים בטקסט 3 (בני הנוער "צרכנים מתוחכמים", ממליצים להוריהם לקנות ברשת).
4. הסתייגות והפרכה – "עם זאת": למה גם אי־התערבות אינה נכונה. התייחסות לעמדה הנגדית מחזקת את הטיעון.
5. סיום – "לכן": חזרה על העמדה בניסוח חדש.
מילות קישור: "לדעתי", "ראשית", "כיוון ש", "שנית", "הרי", "עם זאת", "לכן" – הן מסמנות את מבנה הטיעון (טענה, נימוקים, הסתייגות, מסקנה).
עמדה אחרת אפשרית: גם עמדה בעד פיקוח על כל קנייה (בגלל סכנות ברשת – הונאות, מסירת פרטי אשראי, פרסומות המכוונות לילדים) או בעד אי־התערבות (חינוך לעצמאות) מקבלת ניקוד מלא, אם היא ברורה ומנומקת היטב.
לשון: משפטים שלמים, פיסוק תקין, משלב ענייני; היקף של כעשר שורות.
טעות נפוצה: לכתוב "יש יתרונות לכל דרך" בלי להכריע; לחזור על נתוני הטקסט במקום לנמק; לנמק בנימוק אחד שטחי ("כי זה הכסף שלהם").
שאלה 5 · מטלת כתיבה: סקירה על השינוי בהרגלי הצריכה
מטלת כתיבה (26 נקודות)
לקראת "יום הצרכן הבין־לאומי" כתוב סקירה על פי שלושת הטקסטים שקראת.
בכתיבתך תאר את השינוי שחל בהרגלי הצריכה בימינו ואת מקומם של בני הנוער בשינוי זה. פרט את התוצאות האפשריות של השינוי בהרגלי הצריכה.
הקפד על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה).
כתוב בהיקף של כ־150–250 מילים. השתמש בעמוד 7 לכתיבת טיוטה, ואת הסקירה כתוב בעמודים 8–9.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 5
מן הקניון אל המסך: השינוי בהרגלי הצריכה
בשנים האחרונות משתנה הדרך שבה אנו קונים: יותר ויותר צרכנים מעדיפים לרכוש מוצרים באתרי אינטרנט ולא בחנויות שברחוב ובקניון. המסחר המקוון בעולם צומח משנה לשנה, ואילו המכירות בחנויות המסורתיות הולכות ופוחתות (קלינגבייל, 2018). גם בישראל המגמה בולטת: בשנת 2016 קנו הישראלים ברשת בהיקף של יותר מ־14 מיליארד שקלים (מוקמל, 2017), ובתוך חמש שנים גדל מספר החבילות שהוזמנו מחו"ל פי שלושה (קלינגבייל, 2018). אם בעבר המניע העיקרי לקנייה ברשת היה המחיר הזול, כיום הצרכנים מחפשים בעיקר נוחות (קלינגבייל, 2018).
בחזית השינוי עומדים בני הדור הצעיר, שהם המובילים את המעבר לצרכנות מקוונת (מוקמל, 2017). על פי סקר של חברת אי־ביי, רוב בני הנוער בישראל קונים ברשת פעמיים בחודש, וחלקם מתחילים לקנות כבר בגיל 11. בני הנוער גדלו בסביבה המקוונת ולכן הם צרכנים מיומנים, ורובם אף ממליצים להוריהם לקנות באינטרנט (קרפיק ספיר, 2016).
לשינוי זה כמה תוצאות אפשריות. ראשית, הוא עלול לפגוע בסביבה: האריזות הרבות מגדילות את כמויות הפסולת, ושינוע הסחורות לנקודות חלוקה רבות מגביר את פליטת הגזים (קלינגבייל, 2018). שנית, הוא מאיים על החנויות המסורתיות: רשתות ותיקות כבר קרסו (קלינגבייל, 2018), והקניונים יצטרכו להתחדש — להשקיע בחוויית הקנייה ולהציע בילוי ושירותים שאי אפשר לקבל ברשת — כדי לשרוד (מוקמל, 2017).
ביבליוגרפיה
מוקמל, ג' (18 בדצמבר 2017). סופו של הקניון? עתיד הקניונים בעולם של מסחר מקוון. מתוך האתר ynet.
קלינגבייל, ס' (19 באוקטובר 2018). עושים קניות באינטרנט כי זה זול? יש מחיר אחד נסתר שאולי לא הכרתם. מתוך האתר TheMarker.
קרפיק ספיר, ש' (13 בספטמבר 2016). סקר: בני הנוער הישראלים מתחילים לקנות באינטרנט בגיל 11. מתוך האתר גלובס.
(מספר מילים: 186, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
1. מה המטלה דורשת – שלושה רכיבים, ושלושה מקורות:
(א) השינוי בהרגלי הצריכה – המעבר מקניות בחנויות ובקניונים לקניות ברשת;
(ב) מקומם של בני הנוער בשינוי;
(ג) התוצאות האפשריות של השינוי.
המטלה מדגישה "על פי שלושת הטקסטים" – כל טקסט צריך להופיע בסקירה ולהיות מאוזכר.
2. איסוף החומר – מה יש בכל טקסט:
כדאי לסדר את הפרטים בטבלה ששורותיה הם שלושת הרכיבים ועמודותיה הם שלושת הטקסטים – כך רואים מה משותף (למשל הצעירים מובילים – טקסטים 2 ו־3) וממזגים.
3. מבנה הסקירה:
בסקירה קצרה כזו הפסקה האחרונה משמשת גם סיום; אין צורך ב"לסיכום" ואין מקום לדעה אישית.
4. מילות קישור ששימשו: "ואילו" (ניגוד), "גם" (הוספה), "אם בעבר... כיום" (ניגוד בזמן), "ולכן" (תוצאה), "ראשית... שנית" (מנייה), "כדי" (תכלית).
5. עמידה בתבחינים:
6. טעויות אופייניות:
חלק שני – לשון
ההוראות לחלק זה
(50 נקודות)
בחלק זה שלושה פרקים. עליך לענות על שני פרקים: על פרק א — חובה, ועל אחד מן הפרקים ב–ג.
פרק א: שם המספר, אותיות השימוש ומילות היחס — חובה (10 נקודות)
בפרק זה ענה על שאלות 6–7.
לפניך שני פרקים: פרק ב — תחביר, פרק ג — מערכת הצורות.
בחר בפרק שלמדת: בפרק ב — תחביר או בפרק ג — מערכת הצורות.
בפרק שבחרת ענה על השאלות לפי ההוראות.
פרק ב: תחביר (40 נקודות)
בפרק זה ענה על ארבע מן השאלות 8–12 (לכל שאלה — 10 נקודות).
שים לב: בכל שאלה שתבחר, ענה על כל הסעיפים.
פרק ג: מערכת הצורות (40 נקודות)
בפרק זה ענה על ארבע מן השאלות 13–17 (לכל שאלה — 10 נקודות).
שים לב: בכל שאלה שתבחר, ענה על כל הסעיפים.
שם המספר ואותיות השימוש
שאלה 6 · שם המספר ואותיות השימוש
במשפט שלפניך הקף את צורות שם המספר הנכונות מבין האפשרויות הנתונות.
במחקר שפורסם בשנת 2016 התגלו הממצאים האלה:
שמונים וְחֲמִשָּׁה / שמונים וַחֲמִשָּׁה / שמונים וְחָמֵשׁ / שמונים וַחֲמֵשׁ אחוז מבני הנוער בישראל רוכשים מוצרים באתרי האינטרנט פעמיים בחודש לפחות, והגיל שבו הצעירים מתחילים לרכוש מוצרים ברשת הוא אַחַת עֶשְׂרֵה / אֶחַד עֶשְׂרֵה / אַחַד עָשָׂר / אַחַת עָשָׂר.
במשפטים שלפניך כתוב במילים את המספרים המודגשים. אין צורך לנקד.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
שמונים וַחֲמִשָּׁה אחוז
הגיל... הוא אַחַת עֶשְׂרֵה
1. שמונים וַחֲמִשָּׁה אחוז.
2. אַחַת עֶשְׂרֵה.
טעות נפוצה: לבחור "וְחָמֵשׁ" כי "אחוז" נשמע כמו נספר כללי, או לבחור "אחד עשר" משום ש"גיל" הוא זכר. הגיל אינו הנספר – המספר כאן סתמי.
סעיף ב
הכלל הבסיסי: במספר היסודי 3–10 (וגם באחדות שבעשרות־ואחדות) הצורה "הפוכה" למין שם העצם: עם זכר – צורה עם ה' (שלושה, עשרה); עם נקבה – בלי ה' (שלוש, עשר). לכן שואלים קודם כול: מה שם העצם הנספר, ומה מינו? אם אין נספר – זה מספר סתמי.
1. מספר אחת. "1" כאן אינו סופר מעצמות; הוא מספר מזהה ("מספר 1" – המקום הראשון). אחרי המילה "מספר" בא שם המספר הסתמי, ושם המספר הסתמי בא תמיד בצורת נקבה: מספר אחת, מספר שתיים, מספר שלוש.
2. ב־10 השנים – בעשר השנים. "שנה" – נקבה, ולכן עֶשֶׂר. לפני שם עצם מיודע (השנים) באה צורת הנסמך; בנקבה צורת הנסמך של עשר זהה לנפרד: "עשר השנים". הגייה: ב' השימוש לפני עֶ (סגול, תנועה מלאה) נהגית בשווא: בְּעֶשֶׂר.
3. פי 10 – פי עשרה. אחרי המילה "פי" (כמה פעמים) המספר בא בצורת הזכר: פי שניים, פי שלושה, פי עשרה. (בטקסט 1: "גדל פי שלושה".)
4. 67 מיליון – שישים ושבעה מיליון. "מיליון" – זכר, ולכן האחדות בצורה עם ה': שִׁבְעָה. העשרות (שישים) זהות לשני המינים. הגייה: "יותר מ־67" – מ' השימוש לפני שׁ: מִשִּׁשִּׁים. בתוך המספר ו' החיבור נהגית כרגיל בשווא: שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה.
5. 3 הערים – שלוש הערים. "עיר" – נקבה (ערים מובילות), ולכן שָׁלוֹשׁ. לפני שם עצם מיודע בנקבה נשארת צורה זהה: "שלוש הערים" (ולא "שלושת הערים" – שלושת היא נסמך של זכר).
6. במקום ה־12 – השנים עשר. מ־11 ומעלה אין צורות סודרות מיוחדות; משתמשים במספר היסודי המיודע, המתאים לשם העצם במינו. "מקום" – זכר, ולכן: המקום השנים עשר (ולא "השתים עשרה", ולא "השני עשר"). ה' הידיעה כבר מודפסת לפני המספר, ולכן כותבים בקו: שנים עשר.
טעות נפוצה: "מספר אחד" (התאמה ל"מספר"/"מעצמה" במקום מספר סתמי); "עשרה השנים"; "פי עשר"; "שלושת הערים"; "השנים־עשרה".
שאלה 7 · נטיית מילות היחס
לא במיקוד תשפ"ז
בקטע שלפניך הטה את מילות היחס הנתונות לפי הקשרן.
לקוחות יקרים, אנו מזמינים ______ (את) להיכנס לאתר שלנו, שבו תוכלו לרכוש מוצרים שימושיים בהנחות חסרות תקדים; לאחר שתקבלו את המוצרים ותשתמשו בהם, לא תבינו איך הסתדרתם ______ (בלעדי).
◂ פתרון מלא לשאלה 7
מזמינים אתכם; איך הסתדרתם בלעדיהם
הדרך: לכל מקום ריק שואלים: על מי מדובר? מזהים את הגוף, המין והמספר מן ההקשר, ואז מצרפים למילת היחס את כינוי הגוף המתאים.
1. אֶתְכֶם. הפנייה היא אל "לקוחות יקרים", והפעלים בגוף נוכחים (תוכלו, תקבלו) – גוף שני רבים: את + אתם ← אֶתְכֶם (כמו אֶתְכֶם, אֶתְכֶן; לא "אותכם" ולא "אתכן" לזכר).
2. בִּלְעָדֵיהֶם. "לא תבינו איך הסתדרתם בלי..." – בלי מה? בלי המוצרים: נסתרים, רבים, זכר. מילת היחס "בלעדי" נוטה כמו שם ברבים (בִּלְעָדַי, בִּלְעָדֶיךָ, בִּלְעָדָיו), ולכן בנסתרים: בִּלְעָדֵיהֶם.
טעות נפוצה: "בלעדיכם" – כאילו מדובר בלקוחות עצמם; הם אינם יכולים להסתדר "בלי עצמם". וגם "בלעדם" – צורה שגויה; הכינוי בא אחרי י' הרבים.
תחביר
שאלה 8 · סוגי משפטים, תפקידים תחביריים, המרת חלק כולל
לפניך משפטים I–II.
I. אחד התושבים בלוס אנג'לס סיפר שהוא רוכש מוצרים בעסקים מקומיים ולא באתרי הקניות. ______
II. ברשתות המרכולים צמצמו את צריכת שקיות הניילון והאריזות באמצעות חקיקה, אולם על אתרי הקניות לא חל החוק הזה. ______
במשפט I יש חלק כולל.
כתוב את משפט I מחדש: המר את החלק הכולל במבנה "אין... אלא...".
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
I. משפט מורכב:
אחד התושבים בלוס אנג'לס(לוואי) סיפר [שהוא(נושא) רוכש מוצרים(מושא) בעסקים מקומיים ולא באתרי הקניות(תיאור).]פסוקית מושא
II. משפט איחוי (מאוחה / מחובר):
[ברשתות המרכולים צמצמו את צריכת שקיות הניילון והאריזות באמצעות חקיקה,]איבר א [אולם על אתרי הקניות(מושא) לא חל החוק הזה.]איבר ב
שיטה: מסמנים את הנשואים. נשוא אחד – פשוט. יותר מנשוא אחד – בודקים: האם חלק אחד משמש תפקיד בתוך חלק אחר (פסוקית ← מורכב), או שהחלקים שווי מעמד ומחוברים במילת קישור של איחוי (איחוי).
משפט I – מורכב. נשואים: "סיפר", "רוכש".
משפט II – איחוי. נשואים: "צמצמו", "חל". שני חלקים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, מחוברים במילת הקישור "אולם" – קשר של ניגוד (במרכולים יש חקיקה – באתרים אין). "אולם" היא מילת איחוי ולא מילת שעבוד, ולכן שני איברים שווי מעמד.
טעות נפוצה: לסמן "בלוס אנג'לס" כתיאור מקום (הוא מתאר את התושבים, לא את הסיפור); לסמן "על אתרי הקניות" כתיאור; לכלול את ה"ש" בנושא "הוא"; לקרוא למשפט II "מורכב" בגלל אורכו.
סעיף ב
אחד התושבים בלוס אנג'לס סיפר שהוא אינו רוכש מוצרים באתרי הקניות, אלא בעסקים מקומיים.
שלב 1 – לזהות את החלק הכולל: "בעסקים מקומיים ולא באתרי הקניות" – שני רכיבים שווי תפקיד (שניהם תיאור מקום של "רוכש"), הקשורים ב"ולא" – קשר של ניגוד: אחד מתקיים והאחר נשלל.
שלב 2 – המבנה "אין... אלא...": "אין/אינו" שולל את הרכיב שאינו מתקיים, ו"אלא" מציג את הרכיב הנכון. לכן הסדר מתהפך: קודם הרכיב השלילי (באתרי הקניות), אחר כך החיובי (בעסקים מקומיים):
שהוא אינו רוכש מוצרים באתרי הקניות, אלא בעסקים מקומיים.
בדיקה: המשמעות לא השתנתה; "אינו" מתאים לנושא "הוא" (גוף שלישי יחיד); לפני "אלא" בא פסיק.
טעות נפוצה: "הוא אינו רוכש מוצרים בעסקים מקומיים אלא באתרי הקניות" – היפוך המשמעות; או שימוש ב"אבל" במקום "אלא".
שאלה 9 · כותרות: נשוא, דרכי מסירה, חלק ייחוד, המרת הנקודתיים
לפניך ארבע כותרות של מאמרים וכתבות.
I. קונים באינטרנט כי זה זול? יש מחיר נסתר שאולי לא הכרתם
II. תחפושות באינטרנט — כך תזמינו אותן בזול
III. "אמזון": אימת הקניונים בארץ
IV. סקר: בני הנוער הישראלים מתחילים לקנות באינטרנט בגיל 11
(1) מתח קו מתחת לכל אחד מן הנשואים בכותרת I.
(2) החלק הראשון שבכותרת I מנוסח בלשון דְבוּרה, שאחד המאפיינים שלה הוא השימוש במילה "זה".
כתוב את החלק הראשון שבכותרת I מחדש: המר את המילה "זה" שבכותרת במילה אחרת, שתתאים לתוכן המשפט. (תוכל לשנות מילים נוספות במשפט, אם יש צורך.)
(1) כותרת II היא משפט בעל חלק ייחוד.
ציין את התפקיד התחבירי של חלק הייחוד במשפט. ______
(2) המר את כותרת II במשפט במבנה רגיל (בלי חלק ייחוד).
לא במיקוד תשפ"ז
המר כל אחת מן הכותרות III ו־IV במשפט שלא יהיו בו נקודתיים. (הוסף מילה/מילים על פי הצורך.)
— המרה של כותרת III: ______
— המרה של כותרת IV: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) קונים באינטרנט כי זה זול? יש מחיר נסתר שאולי לא הכרתם
(2) קונים באינטרנט כי המחירים בו נמוכים? / קונים באינטרנט כי הקנייה בו זולה?
(1) ארבעה נשואים – אחד בכל משפט ופסוקית:
השיטה: מחפשים בכל חלק את מה שנאמר על הנושא; לא מסתפקים בפעלים, כי "זול" ו"יש" אינם פעלים רגילים ובכל זאת הם נשואים.
(2) המרת "זה": בלשון הדבורה "זה" משמש כינוי כללי ומעורפל ("כי זה זול" – מה זול?). בלשון הכתובה מחליפים אותו בשם עצם מפורש לפי התוכן. מה זול באינטרנט? המחירים או הקנייה. כשמחליפים את הנושא צריך להתאים את הנשוא: "המחירים... נמוכים" (רבים), "הקנייה... זולה" (נקבה).
טעות נפוצה: ב־(1) לסמן רק פעלים (קונים, הכרתם) ולהחמיץ את "זול" ואת "יש"; ב־(2) להחליף את "זה" ב"הדבר" או ב"הוא" – אלה שוב כינויים כלליים, ולא מפרשים מה זול.
סעיף ב
(1) מושא.
(2) כך תזמינו בזול תחפושות באינטרנט.
מהו חלק ייחוד: רכיב שהוקדם לראש המשפט כדי להבליט אותו, ובמקומו הרגיל במשפט נשאר כינוי חוזר המפנה אליו.
(1) זיהוי התפקיד: חלק הייחוד הוא "תחפושות באינטרנט". הכינוי החוזר הוא "אותן" (את + הן) בתוך "כך תזמינו אותן בזול". תפקידו של הכינוי החוזר הוא תפקידו של חלק הייחוד: "תזמינו את מה? – אותן" ← מושא.
(2) המרה למבנה רגיל: מחזירים את חלק הייחוד אל מקום הכינוי החוזר ומוחקים את הכינוי ואת הקו המפריד:
כך תזמינו אותן ← כך תזמינו תחפושות באינטרנט בזול.
(גם "כך תזמינו בזול תחפושות באינטרנט" תקין – סדר המילים גמיש, ובלבד שאין כינוי חוזר.)
טעות נפוצה: לכתוב "נושא" בגלל שחלק הייחוד בא בראש המשפט; להשאיר את "אותן" במשפט המומר ("תחפושות באינטרנט כך תזמינו אותן").
סעיף ג
— כותרת III: "אמזון" היא אימת הקניונים בארץ.
— כותרת IV: בסקר התגלה כי בני הנוער הישראלים מתחילים לקנות באינטרנט בגיל 11.
העיקרון: בכותרות הנקודתיים מחליפים מילים שהושמטו. כדי להמיר אותן צריך לשאול מה היחס בין החלק שלפני הנקודתיים לחלק שאחריהם, ולהוסיף מילה שמבטאת אותו.
כותרת III: "אמזון" – והחלק השני מגדיר מה היא: "אימת הקניונים". היחס הוא של נושא ונשוא שמני, ולכן מוסיפים אוגד: "אמזון" היא אימת הקניונים בארץ (האוגד "היא" מתאים ל"אמזון" – חברה, נקבה).
כותרת IV: "סקר" – והחלק השני הוא התוכן שנמצא בסקר. היחס הוא מקור המידע ותוכנו, ולכן מוסיפים פועל של גילוי ופסוקית: בסקר התגלה כי בני הנוער... (אפשר גם: "מסקר עולה ש...", "סקר מגלה ש...").
טעות נפוצה: למחוק את הנקודתיים בלי להוסיף דבר ("אמזון אימת הקניונים") – זה אינו משפט שלם; או להחליף את הנקודתיים בפסיק או במקף.
שאלה 10 · פסוקית נושא ותפקידיה בהמרות; חלק כולל ותמורה
לפניך משפט מורכב, ובו פסוקית תחומה.
עדיין לא ברור [אם בעלי הקניונים יצליחו להתאים את הקניונים למציאות המשתנה].
(1) ציין את התפקיד התחבירי של הפסוקית התחומה במשפט. ______
(2) כתוב ארבעה משפטים מורכבים: בכל משפט כתוב חלק עיקרי משלך, באופן שהפסוקית התחומה תשמש במשפט בכל פעם בתפקיד תחבירי אחר, לפי ההוראות שלפניך.
בתפקיד פסוקית מושא: ______
בתפקיד פסוקית נשוא: ______
בתפקיד פסוקית תיאור תנאי: ______
בתפקיד פסוקית לוואי: ______
לפניך משפט.
המוצרים הנרכשים ביותר בקניונים הם בגדים, נעליים, משקפיים ותכשיטים.
(1) ציין מהו הסוג התחבירי של המשפט. ______
(2) במשפט יש חלק כולל.
ציין את התפקיד התחבירי של החלק הכולל במשפט. ______
(3) נסח את המשפט מחדש באופן שהחלק הכולל יהיה תמורה לאחת המילים במשפט. ______
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) פסוקית נושא.
(2)
— פסוקית מושא: עדיין לא יודעים [אם בעלי הקניונים יצליחו להתאים את הקניונים למציאות המשתנה].
— פסוקית נשוא: השאלה היא [אם בעלי הקניונים יצליחו להתאים את הקניונים למציאות המשתנה].
— פסוקית תיאור תנאי: [אם בעלי הקניונים יצליחו להתאים את הקניונים למציאות המשתנה], ישרדו הקניונים במציאות זו.
— פסוקית לוואי: השאלה [אם בעלי הקניונים יצליחו להתאים את הקניונים למציאות המשתנה] מטרידה את מנוחתם של מנהלי החנויות.
(1) פסוקית נושא. החלק העיקרי "עדיין לא ברור" – "ברור" הוא נשוא (שם תואר), ואין לו נושא בחלק העיקרי. שואלים: מה לא ברור? – [אם בעלי הקניונים יצליחו...]. הפסוקית היא הנושא. סימן נוסף: אחרי נשואים כמו "ברור", "רצוי", "חשוב", "ידוע" באה בדרך כלל פסוקית נושא.
(2) המפתח: התפקיד נקבע לפי החלק העיקרי. הפסוקית נשארת זהה; משנים רק את העיקרי:
בדיקה לכל משפט: האם בלי הפסוקית יש בחלק העיקרי "חור" בתפקיד הנדרש? "לא יודעים ___" (חסר מושא), "השאלה היא ___" (חסר נשוא), "___, ישרדו הקניונים" (חסר תנאי), "השאלה ___ מטרידה" (חסר לוואי – אבל המשפט שלם גם בלעדיו, כי לוואי אינו חובה).
טעות נפוצה: במשפט הלוואי לכתוב "השאלה היא אם..." (זו פסוקית נשוא); בתנאי – לשכוח שהחלק העיקרי צריך להיות התוצאה; לשנות את מילות הפסוקית.
סעיף ב
(1) משפט מורכב (ובו פסוקית לוואי: [הנרכשים ביותר בקניונים]).
(2) נשוא.
(3) המוצרים: בגדים, נעליים, משקפיים ותכשיטים הם המוצרים הנרכשים ביותר בקניונים.
(אפשר גם: ארבעה מוצרים — בגדים, נעליים, משקפיים ותכשיטים — הם הנרכשים ביותר בקניונים.)
(1) משפט מורכב. במשפט נשוא אחד בחלק העיקרי: "המוצרים... הם בגדים..." (נשוא שמני עם אוגד "הם"). אבל "הנרכשים" – בינוני שלפניו ה' הזיקה. ה' הזיקה לפני בינוני שקולה ל"ש" ("המוצרים שנרכשים ביותר"), ולכן [הנרכשים ביותר בקניונים] היא פסוקית לוואי של "המוצרים", והמשפט מורכב.
העיקרי: נושא – המוצרים; אוגד – הם; נשוא – בגדים, נעליים, משקפיים ותכשיטים.
(2) החלק הכולל – נשוא. ארבעה רכיבים שווי תפקיד, בפסיקים וב־ו' החיבור, וכולם עונים על השאלה "מה נאמר על המוצרים? – שהם בגדים, נעליים...". אחרי האוגד "הם" בא הנשוא.
(3) הפיכת החלק הכולל לתמורה: תמורה היא שם נוסף לאותו דבר, הבא אחרי שם עצם ומפרט אותו (בדרך כלל אחרי נקודתיים או בין מקפים). צריך להעמיד לפני הרשימה שם כללי – "המוצרים" – ולתת לרשימה לפרט אותו:
"המוצרים: בגדים, נעליים, משקפיים ותכשיטים הם המוצרים הנרכשים ביותר בקניונים" – הרשימה היא תמורה ל"המוצרים" הראשון, וכל הצירוף משמש נושא.
בנוסח החלופי: "ארבעה מוצרים — בגדים, נעליים, משקפיים ותכשיטים — הם הנרכשים ביותר" – הרשימה בין המקפים היא תמורה ל"ארבעה מוצרים".
טעות נפוצה: ב־(1) לענות "משפט פשוט" בגלל שאין "ש" גלויה; ב־(2) לענות "מושא" כי הרשימה באה בסוף המשפט; ב־(3) לכתוב רשימה בלי שם כללי לפניה – אז אין לתמורה למה להתייחס.
שאלה 11 · פיסוק; פסוקיות שם פועל
לפניך קטע שהושמטו ממנו סימני הפיסוק, חוץ מן הנקודות שבסופי המשפטים.
אלעד גולדנברג מנהל הפעילות העסקית של אי־ביי בישראל הודיע על פרישתו מן התפקיד בשל מעבר לתפקיד אחר. בתקופת ניהולו של גולדנברג גדלה החטיבה העסקית של אי־ביי במאות אחוזים וכיום יש מיליון משתמשים פעילים בישראל. אלעד גולדנברג אומר אני מרגיש שהייתה לי זכות להיות שותף בהובלת מהפכת הקניות של הישראלים. לדבריו אם "אמזון" תצליח בארץ זה יקרה במידה רבה בזכות הצלחתה של אי־ביי.
הוסף לקטע הנתון סימני פיסוק לפי ההוראות שלהלן:
(1) ציין פסיקים: פסיק בין איברים במשפט איחוי (מאוחה / מחובר), פסיק לאחר פסוקית, פסיק לאחר הסגר ופסיקים לפני תמורה ואחריה.
(2) ציין נקודתיים ומירכאות: לציון דיבור ישיר.
לפניך שלושה משפטים, ובהם עצות לרכישה בטוחה באינטרנט מטעם המועצה הישראלית לצרכנות.
במשפטים מסומנים שלושה שמות פועל.
I. לפני כל רכישה באתר קניות רצוי לוודא מי הגוף המנהל את האתר ומפעיל אותו.
II. מומלץ לערוך חיפוש בגוגל או בפורומים מוכרים לבדיקת אמינות האתר.
III. לפני הרכישה חשוב לבדוק באתר את מדיניות החזרת המוצרים.
(1) שמות הפועל המסומנים בקו במשפטים I–III פותחים פסוקיות מצומצמות. ציין את התפקיד התחבירי המשותף לכל הפסוקיות המצומצמות. ______
(2) מהו התפקיד התחבירי המשותף למילים שלפני שמות הפועל המסומנים בקו? ______
(3) בחר באחד מן המשפטים I–III, והמר אותו במשפט שתהיה בו פסוקית רגילה במקום הפסוקית המצומצמת.
לא במיקוד תשפ"ז
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של אי־ביי בישראל, הודיע על פרישתו מן התפקיד בשל מעבר לתפקיד אחר. בתקופת ניהולו של גולדנברג גדלה החטיבה העסקית של אי־ביי במאות אחוזים, וכיום יש מיליון משתמשים פעילים בישראל. אלעד גולדנברג אומר: "אני מרגיש שהייתה לי זכות להיות שותף בהובלת מהפכת הקניות של הישראלים". לדבריו, אם "אמזון" תצליח בארץ, זה יקרה במידה רבה בזכות הצלחתה של אי־ביי.
השיטה: עוברים על ההוראות אחת אחת ומחפשים בקטע את המבנה שכל הוראה מתארת.
1. תמורה – שני פסיקים: "מנהל הפעילות העסקית של אי־ביי בישראל" הוא שם נוסף ל"אלעד גולדנברג" (מי הוא? המנהל). תמורה באמצע משפט נתחמת בפסיק לפניה ואחריה: אלעד גולדנברג, מנהל... בישראל, הודיע.
2. איברי איחוי – פסיק: "גדלה החטיבה... במאות אחוזים" + "וכיום יש מיליון משתמשים" – שני משפטים עצמאיים, שלכל אחד נשוא משלו (גדלה / יש) ונושא אחר (החטיבה / משתמשים), המחוברים ב־ו'. בין איברי איחוי שנושאיהם שונים מציבים פסיק: ...במאות אחוזים, וכיום...
3. דיבור ישיר – נקודתיים ומירכאות: "אלעד גולדנברג אומר" – פועל אמירה, ואחריו דבריו בגוף ראשון ("אני מרגיש... לי"). לכן: אומר: "אני מרגיש... של הישראלים". (הנקודה שבסוף המשפט נשארת; לפי המוסכמה המודפסת היא באה אחרי המירכאות.)
4. הסגר – פסיק: "לדבריו" אינו חלק מן המבנה התחבירי של המשפט; הוא מציין את מקור הדברים. אחרי הסגר בראש משפט בא פסיק: לדבריו,
5. פסוקית בראש משפט – פסיק אחריה: [אם "אמזון" תצליח בארץ] – פסוקית תנאי שבאה לפני העיקרי; בסופה פסיק: ...בארץ, זה יקרה...
סה"כ: 5 פסיקים, נקודתיים וזוג מירכאות.
טעות נפוצה: פסיק אחד בלבד סביב התמורה (רק לפניה או רק אחריה); פסיק לפני "בשל"; לשכוח את הפסיק אחרי "לדבריו"; מירכאות בלי נקודתיים.
סעיף ב
(1) פסוקית נושא.
(2) נשוא.
(3) לפני כל רכישה באתר קניות רצוי שתוודאו מי הגוף המנהל את האתר ומפעיל אותו.
(או: מומלץ שנערוך חיפוש בגוגל או בפורומים מוכרים לבדיקת אמינות האתר. / לפני הרכישה חשוב שתיבדק באתר מדיניות החזרת המוצרים.)
פסוקית מצומצמת היא פסוקית שאין בה מילת שעבוד ואין בה פועל נטוי בגוף מסוים – היא בנויה על שם פועל.
(1) פסוקית נושא. בכל משפט שואלים: מה רצוי? מה מומלץ? מה חשוב? – "לוודא מי הגוף...", "לערוך חיפוש...", "לבדוק באתר...". הפסוקית המצומצמת היא הדבר שנאמר עליו שהוא רצוי/מומלץ/חשוב, כלומר הנושא.
(2) נשוא. "רצוי", "מומלץ", "חשוב" הם מה שנאמר על הנושא – נשואים (שמניים/בינוני). הסדר נשוא–נושא רגיל במבנה זה.
(3) המרה לפסוקית רגילה: מוסיפים מילת שעבוד ("ש") והופכים את שם הפועל לפועל נטוי. צריך לבחור גוף (שם הפועל אינו מציין גוף): "רצוי שתוודאו" (אתם), "מומלץ שנערוך" (אנחנו). אפשר גם לבחור סביל: "חשוב שתיבדק... מדיניות" – אז "מדיניות" נעשית נושא הפסוקית, והפועל מתאים לה (נקבה).
התפקיד לא משתנה: הפסוקית הרגילה היא עדיין פסוקית נושא.
טעות נפוצה: ב־(1) לענות "מושא" כי הפסוקית באה אחרי "רצוי"; ב־(3) להשאיר את שם הפועל אחרי "ש" ("רצוי שלוודא") או לשנות את התוכן.
שאלה 12 · דו־משמעות תחבירית; תיקון שיבושים תחביריים
לא במיקוד תשפ"ז
לפניך משפט דו־משמעי.
חיפשתי מידע על קניות בני נוער ברשת.
לפניך שתי דרכים לניתוח תחבירי של המשפט. כל דרך מייצגת משמעות אחת של המשפט.
(1) ציין מעל המילה "ברשת" התחומה בכל אחת מן הדרכים לניתוח תחבירי את התפקיד התחבירי שלה.
(2) ציין את המשמעות של המשפט על פי כל אחת מן הדרכים.
משמעות המשפט על פי דרך I: ______
משמעות המשפט על פי דרך II: ______
לפניך שלושה קטעים ובהם עצות ("טיפים") לקנייה באינטרנט. בכל אחד מהם יש שיבושים תחביריים.
"טיפ": שאתם קונים, הביאו בחשבון ושימו לב למחיר של המוצר. מעל סכום מסוים תצטרכו לשלם מכס.
"טיפ": קראו את התנאי החזרה כי לא בטוח שתוכלו להחזיר את המוצר או לבקש זיכוי מתי שתרצו.
"טיפ": במידה ואתם קונים הרבה, עדיף להוריד את האפליקציה (יישומון) של האתר בו אתם מרבים לקנות.
השלם את הטבלה שלפניך: העתק מן הקטעים שלושה שיבושים תחביריים, ותקן כל אחד מן השיבושים שהעתקת.
| השיבושים | התיקונים |
|---|---|
| (1) | |
| (2) | |
| (3) |
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) דרך I – ברשת: תיאור (תיאור מקום).
דרך II – ברשת: לוואי.
(2) דרך I: חיפשתי ברשת מידע על קניות בני נוער (החיפוש נעשה ברשת).
דרך II: המידע שחיפשתי היה בנושא קניות בני נוער ברשת (חיפשתי מידע על הקניות שבני נוער עורכים ברשת).
איך קוראים את התרשים: כל מלבן הוא רכיב תחבירי; מלבן בתוך מלבן הוא רכיב שתלוי ברכיב שבתוכו הוא נמצא.
דרך I: "ברשת" נמצא במלבן נפרד, ליד "חיפשתי" ו"מידע על קניות בני נוער" – הוא נקשר ישירות לפועל. שואלים: היכן חיפשתי? – ברשת. לכן תיאור מקום.
המשמעות: פעולת החיפוש נעשתה ברשת (לא בספרייה, לא בעיתון). הנושא שעליו חיפשתי – קניות של בני נוער (בכלל).
דרך II: "ברשת" נמצא בתוך המלבן של "על קניות בני נוער", כלומר הוא מתאר את "קניות בני נוער": אילו קניות? – הקניות ברשת. לכן לוואי (של "קניות").
המשמעות: המידע הוא על קניות שבני נוער עורכים ברשת; לא נאמר היכן חיפשתי.
ההבחנה: תיאור מתאר את הפועל (הפעולה), ולוואי מתאר שם עצם. מקור הדו־משמעות הוא שצירוף היחס "ברשת" יכול להיקשר לכל אחד משניהם.
טעות נפוצה: לכתוב משמעויות שאינן מבחינות היכן נעשה החיפוש לעומת היכן נעשות הקניות – למשל לחזור על המשפט המקורי בשתי השורות.
סעיף ב
| השיבושים | התיקונים |
|---|---|
| (1) שאתם קונים | כשאתם קונים |
| (2) התנאי החזרה | תנאי ההחזרה |
| (3) במידה ואתם קונים | אם אתם קונים |
שיבושים נוספים שאפשר לבחור:
השיבושים והכלל שמאחורי כל תיקון:
1. "שאתם קונים" ← "כשאתם קונים". הפסוקית מציינת זמן (בזמן שאתם קונים). "ש" לבדה אינה מילת שעבוד של זמן; צריך "כש" / "כאשר".
2. "הביאו בחשבון ושימו לב למחיר" ← "הביאו בחשבון את המחיר... ושימו לב אליו". לשני הפעלים מושא משותף, אבל כל אחד מהם מוצרך מילת יחס אחרת: מביאים בחשבון את משהו, שמים לב למשהו. אי אפשר לחבר שני פעלים למושא אחד במילת יחס של אחד מהם בלבד; לכל פועל צריך מושא במילת היחס שלו (השני – בכינוי: "אליו").
3. "התנאי החזרה" ← "תנאי ההחזרה". זו סמיכות (תנאים של החזרה). בסמיכות ה' הידיעה באה לפני הסומך (המילה השנייה), ולא לפני הנסמך: תנאי ההחזרה.
4. "מתי שתרצו" ← "כש/כאשר תרצו". "מתי" היא מילת שאלה, ואינה משמשת מילת שעבוד בפסוקית זמן בלשון התקנית.
5. "במידה ואתם" ← "אם אתם". "במידה ו" הוא תרגום שאול ושגוי לציון תנאי; בעברית תקנית: "אם" (או "במקרה ש").
6. "בו אתם מרבים לקנות" ← "שאתם מרבים לקנות בו" / "שבו...". פסוקית לוואי חייבת להיפתח במילת זיקה ("ש", "אשר"). "בו" לבדה אינה מילת שעבוד.
איך עונים: מעתיקים את הצירוף המשובש בלבד (לא את כל הטיפ) ומתקנים אותו בלי לשנות את המשמעות. מספיק שלושה – רצוי מקטעים שונים.
טעות נפוצה: "לתקן" דברים שאינם שיבושים תחביריים (כתיב, סגנון, "עדיף" במקום "מומלץ"), או להעתיק שיבוש בלי לתקן אותו.
מערכת הצורות
שאלה 13 · בינוני: שורש ובניין; מוּצָר – שם ופועל
לפניך קטע מטקסט 1, ובו צורות בינוני (הווה) מודגשות.
אחר צוהריים בניו יורק. שליח של "אמזון" מַגִּיעַ לבניין דירות ומשאיר חבילות בכניסה. ערמות החבילות בכניסה לבניינים נהפכו למחזה נָפוֹץ בכל רחבי ארצות הברית. סיור ברחובות ניו יורק בלילה שבו מְפַנִּים את פסולת אריזות הקרטון אינו מוֹתִיר אף הוא ספק בנוגע לשאלה היכן ערכו התושבים את קניותיהם. בכניסה לרבים מן הבניינים מוּנָחוֹת ערמות של קרטונים המַמְתִּינוֹת לפינוי הזבל. כמויות האשפה מְעִידוֹת שמְדֻבָּר בתופעה הולכת וגדלה.
(1) לפניך טבלה ובה פעלים מן הקטע. ציין את השורש ואת הבניין של כל פועל.
| הפעלים | השורש | הבניין |
|---|---|---|
| מַגִּיעַ | ||
| נָפוֹץ | ||
| מְפַנִּים | ||
| מוֹתִיר | ||
| מְעִידוֹת |
(2) שַׁעֵר מדוע השתמש כותב הטקסט בפעלים בזמן הווה לתיאור אירועים שכבר התרחשו.
בטבלה שלפניך שני משפטים, ובכל משפט משובצת המילה מוּצָר. השלם את הטבלה: ציין את חלק הדיבור של המילה בכל משפט, את השורש שלה, וכתוב מילה כלשהי שנגזרה מאותו השורש.
| המשפט | חלק הדיבור | השורש | מילה כלשהי מאותו השורש | |
|---|---|---|---|---|
| (1) | בעבר חששו הצרכנים מפני המְתנה ארוכה למוּצָר שהזמינו באתר קניות. | |||
| (2) | הבגד שהזמנתי באתר מוּצָר כעת אצל התופרת, מכיוון שהוא גדול בכמה מידות ממידתי. |
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1)
| הפעלים | השורש | הבניין |
|---|---|---|
| מַגִּיעַ | נ-ג-ע | הפעיל |
| נָפוֹץ | פ-ו-ץ | נפעל |
| מְפַנִּים | פ-נ-י | פיעל |
| מוֹתִיר | י/ו-ת-ר | הפעיל |
| מְעִידוֹת | ע-ו-ד | הפעיל |
(2) כדי לתאר פעילות הרגלית, שחוזרת ומתרחשת באופן שגרתי, יום־יומי (כל יום השליחים מגיעים, כל לילה מפנים את הפסולת). / כדי ליצור אצל הקורא תחושה שהדברים קורים עכשיו, לנגד עיניו, כמו בסרט.
(1) הדרך: בבינוני מזהים את הבניין לפי התחילית והתנועות: מ' בפתח/חיריק + אות אחרונה בחיריק (מַקְטִיל) – הפעיל; מְקַטֵּל עם דגש באות השנייה – פיעל; נִקְטָל (בגזרות מסוימות נָקוֹם) – נפעל. אחר כך משחזרים את השורש לפי הגזרה.
(2) למה הווה לתיאור עבר: שתי פונקציות אפשריות:
מספיקה אחת מהן, מנוסחת כהסבר ולא כשם מונח בלבד.
טעות נפוצה: לכתוב שורש מ-ג-ע (ה־מ' היא תחילית הבינוני, לא אות שורש); לכתוב לנָפוֹץ "קל" (נָקוֹם הוא נפעל בע"ו, והקל הוא פָּץ); לכתוב למְעִידוֹת שורש ע-י-ד או בניין פיעל.
סעיף ב
| חלק הדיבור | השורש | מילה כלשהי מאותו השורש | |
|---|---|---|---|
| (1) | שם עצם | י/ו-צ-ר | יְצִירָה / יָצַרְתִּי / מְיֻצָּר / תּוֹצָר / נוֹצָר / יְצוּר |
| (2) | פועל | צ-ר-ר | צַר / הֵצַרְתִּי / צָרוּר / לִצְרוֹר / נִצְרַר |
הדרך: קובעים קודם את המשמעות לפי ההקשר, אחר כך את חלק הדיבור, ורק אז את השורש – כי אותה צורה (מוּצָר) נגזרה כאן משני שורשים שונים.
(1) שם עצם. "למוצר שהזמינו" – דבר, חפץ שנקנה. יש לפניו מילת יחס (ל) ואחריו פסוקית לוואי – סימנים של שם עצם. "מוּצָר" הוא דבר שיוצר (משקל מוּקְטָל, כמו בינוני הופעל של פ"י/ו: הוּצַר ← מוּצָר). השורש י/ו-צ-ר (יצר, יצירה, תוצר).
(2) פועל. "הבגד... מוּצָר כעת אצל התופרת" – הבגד עובר פעולה של היצרה (מקטינים את רוחבו), משום שהוא גדול מדי. זה פועל בבינוני, בבניין הופעל, מן השורש צ-ר-ר (צַר = לא רחב; הֵצֵר – עשה צר; מוּצָר – נעשה צר). בגזרת הכפולים (ע"ע) בהופעל: הוּצַר, מוּצָר (כמו הוּסַב, מוּסָב מס-ב-ב).
בדיקה: בדוק אם אפשר להחליף בפועל אחר: "הבגד מוקטן/מוצר אצל התופרת" – כן, אז זה פועל. במשפט 1: "למוצר שהזמינו" = "לחפץ שהזמינו" – שם.
טעות נפוצה: לכתוב בשני המשפטים אותו שורש (י-צ-ר), או לכתוב במשפט 2 "שם תואר". שים לב גם שהמילה הנגזרת צריכה להיות מן השורש שציינת – "יצירה" לא תתאים למשפט 2.
שאלה 14 · ציווי, הגייה, בניינים ושורשים, צורני נטייה
לפניך עצות להזמנת תחפושות באינטרנט מאתרים של חברות מחו"ל.
עצות להזמנת תחפושות באינטרנט מאתרים של חברות מחו"ל
I. הזמינו לפחות חודש וחצי מראש — כך תיהנו מעלויות שילוח נמוכות יותר, ותבטיחו שהמשלוח יגיע בזמן.
II. קנו בקבוצה — בקנייה משותפת עם חברים או עם בני משפחה הוצאות השילוח מתחלקות בין כולכם, והקנייה נהפכת למשתלמת יותר.
III. בדקו אילו הטבות מוצעות באתרי קופונים בחו"ל — שוברי הנחה מוצעים באתרים בחו"ל וגם באתרים של חנויות התחפושות.
IV. שימו לב למידות — אם אינכם בטוחים מהי המידה המתאימה לכם, השתמשו בסרגלי המידות המוצעים ברוב האתרים או התייעצו עם נציגי האתר.
(מעובד על פי הראל, ר' ולוי, ר' (12/1/2015). כך תקנו תחפושות באינטרנט בזול ותימנעו ממלכודות. מתוך האתר TheMarker.)
ציין את הזמן (הדרך) המשותף לפעלים הזמינו, קנו, בדקו, שימו שבמשפטים המודגשים בעצות. ______
הקף בעצה IV שני פעלים נוספים הנוטים באותו הזמן (הדרך) של הפעלים שבסעיף א.
מבין שלוש הצורות שלפניך, הקף את הצורה המבטאת את ההגייה הנכונה של הפועל בדקו שבעצה III.
בְּדְקוּ, בָּדְקוּ, בִּדְקוּ
(1) לפניך חמש צורות פועל מן העצות שלעיל. ציין את הבניין של כל אחת מהן.
תֵּהָנוּ הבניין: ______
נֶהֱפֶכֶת הבניין: ______
מִשְׁתַּלֶּמֶת הבניין: ______
מֻצָּעִים הבניין: ______
שִׂימוּ הבניין: ______
(2) ציין את השורשים של צורות הפועל האלה: תֵּהָנוּ ______ מִשְׁתַּלֶּמֶת ______ מֻצָּעִים ______
לפניך ארבע מילים מן העצות שלעיל.
עֵצוֹת, עֲלוּת, הֲטָבוֹת, מִדּוֹת
(1) הקף את המילה שאין בה צורן נטייה.
(2) ציין את השורש של המילה שאין בה צורן נטייה. ______
(3) כתוב את משמעות צורן הנטייה שבשלוש המילים האחרות. ______
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
ציווי.
הדרך: כל הפעלים פונים אל הקורא (גוף נוכחים, רבים) ואין לפניהם תחילית עתיד (תּ־): לא "תזמינו" אלא "הזמינו". פועל נטוי בגוף שני בלי תחילית העתיד, שמבטא הוראה או עצה – הוא ציווי.
טעות נפוצה: "עבר" – כי "הזמינו", "קנו", "בדקו" זהים בכתיב לצורות עבר בגוף נסתרים (הם הזמינו). ההקשר (עצות לקורא) מכריע שזה ציווי.
סעיף ב
השתמשו, התייעצו
הדרך: מחפשים בעצה IV פעלים בגוף נוכחים בלי תחילית תּ־: הִשְׁתַּמְּשׁוּ (בסרגלי המידות) והִתְיַיעֲצוּ (עם נציגי האתר) – ציווי של התפעל (בעתיד: תשתמשו, תתייעצו).
לא מתאים: "אינכם" (מילת שלילה נוטה), "המתאימה", "המוצעים" (בינוני). "שימו" כבר מופיע בסעיף א.
סעיף ג
בִּדְקוּ
הכלל: ציווי בניין קל נגזר מן העתיד בלי התחילית: תִּבְדְּקוּ ← בְּדְקוּ. אבל בעברית אין שני שוואים נעים בתחילת מילה, ולכן השווא הראשון הופך לחיריק: בִּדְקוּ (כמו כִּתְבוּ, שִׁמְרוּ, סִפְרוּ).
טעות נפוצה: לבחור בָּדְקוּ כי כך נוהגים לומר בדיבור.
סעיף ד
(1) תֵּהָנוּ – נפעל; נֶהֱפֶכֶת – נפעל; מִשְׁתַּלֶּמֶת – התפעל; מֻצָּעִים – הופעל; שִׂימוּ – קל.
(2) תֵּהָנוּ – ה-נ-י; מִשְׁתַּלֶּמֶת – ש-ל-ם; מֻצָּעִים – י-צ-ע.
(1) הבניינים:
(2) השורשים:
טעות נפוצה: לקבוע לתֵּהָנוּ בניין קל או שורש נ-ה-י; לכתוב למִשְׁתַּלֶּמֶת שורש ת-ל-ם או ש-ת-ל; לכתוב למֻצָּעִים שורש מ-צ-ע או נ-צ-ע (במקום י-צ-ע).
סעיף ה
(1) עֲלוּת
(2) ע-ל-י
(3) צורן רבות (ריבוי בנקבה): עֵצוֹת = רבות של עֵצָה, הֲטָבוֹת = רבות של הֲטָבָה, מִדּוֹת = רבות של מִדָּה.
צורן נטייה משנה את צורת המילה בלי ליצור מילה חדשה (מין, מספר, גוף, כינויים). צורן גזירה יוצר מילה חדשה במשמעות חדשה.
הדרך: בודקים בכל מילה אם ־וֹת היא סיומת רבות – כלומר אם יש לה צורת יחידה:
(2) השורש של עֲלוּת: מן הפועל עָלָה (המחיר עולה) – גזרת ל"י, שורש ע-ל-י (ת' אינה שורשית).
טעות נפוצה: לכתוב ל"עלות" שורש ע-ל-ת (הת' אינה שורשית); לכתוב ב־(3) "נקבה" בלבד בלי "רבות".
שאלה 15 · סביל ופעיל, משקל ושורש תנייני, גזרות, הגייה; יוצא דופן בגזרה
לפניך קטע ובו מילים מודגשות.
מוצרים אֲרוּזִים נֶאֱרָזִים מחדש, וכדי שלא ירשרשו בתוך ארגז הקרטון ממלאים אותו בפלסטיק. רק במדינות מעטות מקפידים על מִחְזוּר של אריזות. במדינות אלה נשמעות קריאות לְחוֹקֵק חוקים לשמירה על הסביבה. ברוב מדינות המערב הפגיעה הסביבתית אינה מְעוֹרֶרֶת התנגדות ציבורית, ודווקא הפגיעה בעסקים המקומיים היא שמעוררת מְחָאָה.
(1) • מה משותף לשתי הצורות אֲרוּזִים, נֶאֱרָזִים? הקף את התשובה הנכונה.
I. שתי הצורות נוטות באותו הבניין.
II. שתי הצורות משמשות בקטע באותו חלק דיבור.
III. לשתי הצורות יש משמעות סבילה.
(2) המילה מִחְזוּר גזורה משורש תנייני.
(3) מה משותף לפעלים לְחוֹקֵק ומְעוֹרֶרֶת שבקטע? הקף את התשובה הנכונה.
I. הגזרה II. הבניין III. הגזרה והבניין
(4) ציין את שם הפועל של השם מְחָאָה שבקטע. ______
(5) • לפניך שני משפטים, ובכל אחד מהם שתי מילים מודגשות. בכל משפט הקף את המילה הנכונה מבחינת הגייתה או מבחינת התאמתה לתוכן המשפט.
I. הקרטון מְמֻלָּא / מְמַלֵּא באריזות פלסטיק.
II. באתר כתוב: "כַּנְּסוּ / הִכָּנְסוּ לאתר והזמינו בגדים בהנחה".
לפניך קטע, ובו מודגשות ארבע מילים.
בקניון שליד ביתי יש מרפאה, חנויות למוצרי פנאי ו"שוק מציאות". על אחת מן החנויות תלוי שלט ובו כתוב: "הנחות יינתנו עד גמר המלאי".
(1) איזו מבין ארבע המילים המודגשות יוצאת דופן מבחינת הגזרה? ______
(2) ציין את השורש של המילה היוצאת דופן מבחינת הגזרה. ______
(3) כיצד יש להגות את המילה מרפאה שבקטע הנתון? הקף את התשובה הנכונה.
מַרְפֵּאָה, מִרְפָּאָה
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
(1) • III. לשתי הצורות יש משמעות סבילה.
(או: II שגויה: "אֲרוּזִים" משמשת בקטע בתפקיד שם תואר – היא מתארת את המוצרים – ואילו "נֶאֱרָזִים" משמשת בתפקיד פועל – הנשוא של המשפט.)
(2) • השורש: מ-ח-ז-ר • המשקל: קִטּוּל • השורש הראשוני: ח-ז-ר
(3) II. הבניין.
(4) לִמְחוֹת
(5) • I. מְמֻלָּא II. הִכָּנְסוּ
(1) אֲרוּזִים / נֶאֱרָזִים – משמעות סבילה.
(2) מִחְזוּר – שורש תנייני. שורש תנייני הוא שורש חדש שנוצר משם קיים, ואותיות של תחילית או סופית נעשו בו לאותיות שורש. כאן: מן השם מַחֲזוֹר (שנגזר מ־ח-ז-ר, עם מ' של משקל מַקְטוֹל) נוצר הפועל מִחְזֵר ואחריו שם הפעולה מִחְזוּר. ה־מ' נעשתה אות שורש ← מ-ח-ז-ר (שורש מרובע). המשקל: קִטּוּל – משקל שם הפעולה של פיעל (בשורש מרובע הוא נראה קִטְלוּל: מִחְזוּר, כמו תִּרְגּוּם). השורש הראשוני: ח-ז-ר.
(3) הבניין – פיעל. לְחוֹקֵק – שם פועל של פיעל בגזרת ע"ע (ח-ק-ק), בצורת פוֹלֵל (לְקוֹמֵם, לְחוֹקֵק). מְעוֹרֶרֶת – בינוני של פיעל בגזרת ע"ו (ע-ו-ר), גם הוא בצורת פוֹלֵל (מְעוֹרֵר). הבניין זהה, אבל הגזרות שונות (ע"ע / ע"ו) – לכן II ולא III. הצורה הזהה מטעה: בשתי הגזרות פיעל נוטה בדגם פולל.
(4) לִמְחוֹת. מְחָאָה – מן השורש מ-ח-י (ל"י; מָחָה = הביע התנגדות). שם הפועל בקל, בגזרת ל"י: לִקְטוֹת ← לִמְחוֹת (כמו לִבְנוֹת).
(5)
טעות נפוצה: ב־(1) הסבר בלי מונחים ("אחד עבר ואחד הווה"); ב־(2) לכתוב שורש ח-ז-ר כשורש המילה; ב־(3) לבחור III; ב־(4) לכתוב "למחאות" או "להמחות".
סעיף ב
(1) פנאי
(2) פ-נ-י
(3) מִרְפָּאָה
(1)–(2) הדרך: משחזרים לכל מילה את השורש ואת הגזרה:
ה־א' שבפנאי מטעה: היא אינה אות שורש אלא חלק מן התבנית (כמו בשמות קְטַאי). המילה היוצאת דופן היא פנאי, שורשה פ-נ-י.
(3) מִרְפָּאָה. המקום שבו מטפלים בחולים נגזר במשקל מִקְטָלָה, משקל של מקומות (מִסְפָּנָה, מִכְלָאָה, מִשְׁטָרָה): מִרְפָּאָה. "מַרְפֵּאָה" אינה מילה בעברית (יש "מַרְפֵּא" – תרופה, ריפוי).
טעות נפוצה: לבחור "מלאי" בגלל הסיומת ־אי, או לכתוב לפנאי שורש פ-נ-א.
שאלה 16 · פועל ושם עצם באותה צורה; שמות פעולה ומשקלים
לפניך ארבע מילים.
נָבִיא, תַּפְנִית, תַּקְדִּים, אָסִיר
(1) איזו מן המילים אינה יכולה לשמש הן בתפקיד פועל הן בתפקיד שם עצם? ______
(2) בחר באחת משלוש המילים המשמשות הן בתפקיד פועל הן בתפקיד שם עצם והשלם את הטבלה.
| המילה שבחרת | ניתוח המילה בתפקיד פועל: שורש | בניין | גוף | ניתוח המילה בתפקיד שם עצם: שורש | משקל |
|---|---|---|---|---|---|
לפניך משפט מטקסט 1.
הפער בין שִׁלוּחַ יבשתי לשילוח אווירי מבחינת פליטת גזי חממה הוא עצום.
(1) לפניך ארבע מילים מודגשות שנגזרו מן השורש ש-ל-ח.
שִׁלוּחַ, שְׁלִיחוּת, הִשְׁתַּלְּחוּת, השְׁלִיחָה של חבילות מחו"ל נעשתה נפוצה.
(2) לפניך המשפט עם המילה שְׁלִיחָה שבסעיף (1) וכן משפט נוסף ובו המילה שְׁלִיחָה במשמעות אחרת.
ציין ליד כל אחד מן המשפטים את המשקל של המילה שְׁלִיחָה המודגשת בו.
השְׁלִיחָה של חבילות מחו"ל נעשתה נפוצה. משקל: ______
חברתי היא שְׁלִיחָה בלונדון מטעם הסוכנות היהודית. משקל: ______
לפניך משפט ובו מודגשת המילה קַבָּלָה פעמיים. הקף את המילה קַבָּלָה שמשמעותה היא שם פעולה.
באתרים רבים מאפשרים לצרכן לבטל את העִסקה בתוך 14 יום מיום הקַבָּלָה של המוצר, בתנאי שהצרכן מציג חשבונית או קַבָּלָה המעידות על העסקה ועל הסכום ששולם בה.
לעיתים שם הפעולה אינו מתאים מבחינת הבניין לפעלים שאת פעולתם הוא מתאר, כך למשל שם הפעולה הִשָּׂרְדוּת.
השלם את המשפט שלפניך.
המילה הִשָּׂרְדוּת היא שם פעולה הנוטה בבניין ______ , אולם היא מתארת לרוב את הפעולה של פעלים מבניין ______ .
◂ פתרון מלא לשאלה 16
סעיף א
(1) תַּפְנִית
(2) (מספיקה אחת מן השורות)
| המילה שבחרת | פועל: שורש | בניין | גוף | שם עצם: שורש | משקל |
|---|---|---|---|---|---|
| נָבִיא | ב-ו-א | הפעיל | מדברים (גוף ראשון רבים) | נ-ב-א | קָטִיל |
| תַּקְדִּים | ק-ד-ם | הפעיל | נוכח או נסתרת (גוף שני יחיד / גוף שלישי יחידה) | ק-ד-ם | תַּקְטִיל |
| אָסִיר | ס-ו-ר | הפעיל | מדבר / מדברת (גוף ראשון יחיד/ה) | א-ס-ר | קָטִיל |
הדרך: לכל מילה מנסים לבנות שני משפטים – אחד שבו היא פועל (בעתיד: א־, ת־, נ־, י־ הן תחיליות העתיד), ואחד שבו היא שם עצם.
שים לב: בתפקיד פועל ובתפקיד שם המילה גזורה משני שורשים שונים (נָבִיא: ב-ו-א / נ-ב-א; אָסִיר: ס-ו-ר / א-ס-ר), חוץ מתַּקְדִּים, ששם שורש אחד (ק-ד-ם). את הגוף כותבים במונחי דף העזר (מדבר, נוכח, נסתרת...).
טעות נפוצה: לכתוב לפועל נָבִיא שורש נ-ב-א (אין פועל כזה בהפעיל במשמעות זו); לכתוב גוף אחד בלבד לתַּקְדִּים (ת' משמשת גם לנוכח וגם לנסתרת).
סעיף ב
(1) • שְׁלִיחוּת
(2) השליחה של חבילות – קְטִילָה.
חברתי היא שליחה – קָטִיל (שָׁלִיחַ + סיומת הנקבה ־ָה).
(1) משקלי שמות הפעולה (לכל בניין משקל משלו): קל – קְטִילָה; פיעל – קִטּוּל; התפעל – הִתְקַטְּלוּת; הפעיל – הַקְטָלָה; נפעל – הִקָּטְלוּת.
(2) אותה צורה – שני משקלים:
טעות נפוצה: לסמן את שִׁלּוּחַ כ"לא שם פעולה" (זה שם הפעולה של פיעל); לכתוב קְטִילָה בשני המשפטים.
סעיף ג
הראשונה: "מיום הקַבָּלָה של המוצר".
הדרך: שם פעולה מציין את הפעולה עצמה, ואפשר להמיר אותו בפועל.
טעות נפוצה: לבחור את השנייה בגלל שהיא נראית "עניין רשמי". הבדיקה: האם אפשר לומר "מן היום שבו קיבל"? רק בראשונה.
סעיף ד
המילה הִשָּׂרְדוּת היא שם פעולה הנוטה בבניין נפעל, אולם היא מתארת לרוב את הפעולה של פעלים מבניין קל.
הדרך:
1. לפי הצורה: הִשָּׂרְדוּת – חיריק בה', דגש באות הראשונה של השורש (שׂ), סיומת ־וּת: משקל הִקָּטְלוּת – משקל שם הפעולה של נפעל (הִכָּנְסוּת, הִשָּׁמְרוּת).
2. לפי המשמעות: הפועל שבו משתמשים בפועל בפעולה זו הוא שָׂרַד ("הקניון שָׂרַד", "לִשְׂרוֹד") – בניין קל. הפועל "נִשְׂרַד" כמעט אינו בשימוש.
כלומר, ההישרדות היא הפעולה של שָׂרַד (קל), אף על פי שצורתה צורת שם פעולה של נפעל.
טעות נפוצה: להפוך את הסדר (קל / נפעל); לכתוב "התפעל" בגלל הסיומת ־וּת.
שאלה 17 · שורש ומשקל בשמות עצם; דרכי תצורה; שורש תנייני
לפניך רשימת שמות עצם.
ליד כל שם עצם כתוב מילה הגזורה מאותו השורש של שם העצם ונוטה על דרך השלמים. ראה דוגמה.
דוגמה: מַפָּל נפילה
לפניך ארבע מילים שחידשה האקדמיה ללשון העברית.
מַרְכּוֹלִית (בלועזית: מינימרקט)
דְּרַגְנוֹעַ — גֶּרֶם חשמלי של מדרגות עולות או יורדות.
מִגְדָּנִיָּה (בלועזית: קונדיטוריה)
מַחֲנָאוּת (בלועזית: קמפינג)
(1) מבין ארבע המילים הקף את המילה שלא נוצרה בדרך של בסיס וצורן סופי.
(2) ציין את דרך תצורתה של המילה שלא נוצרה בדרך של בסיס וצורן סופי. ______
(3) העתק את שלוש המילים האחרות, וציין את משמעות הצורן הסופי שבכל אחת מהן.
המילה: ______ משמעות הצורן הסופי: ______
המילה: ______ משמעות הצורן הסופי: ______
המילה: ______ משמעות הצורן הסופי: ______
מבין המילים המודגשות שלפניך הקף את המילה שהיו"ד שבה אינה שורשית.
יִתְרוֹנוֹת, קִנְיָן, חֲפִיץ (גדג'ט), מֵידָע
לפניך שלושה משפטים ובכל משפט מילה מודגשת.
הזמנתי באתר הקניות חולצה מְכֻפְתֶּרֶת.
הילדים הם קהל אידיאלי בעבור מְשַׁוְּקִים.
בני הנוער הם צַרְכָנִים מתוחכמים.
(1) מבין המילים המודגשות, הקף את המילה שהשורש שלה אינו גזור שם.
(2) ציין מעל כל אחת משתי המילים האחרות את שם העצם שממנו נגזר השורש שלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
סעיף א
מה מבקשים: בשמות האלה אות שורש "נעלמה" (גזרה חסרה או נחה). צריך למצוא את השורש המלא ולכתוב מילה שבה כל שלוש אותיות השורש נראות ונשמעות ("על דרך השלמים"). הדוגמה: מַפָּל (נ' נטמעה – הדגש בפ') ← נ-פ-ל ← נְפִילָה.
הבדיקה: במילה שכתבת – האם רואים את שלוש אותיות השורש, בלי דגש שמחליף אות ובלי אות שנעלמה? "חַם", "טָס", "מוּצָק", "מַסֵּר" אינן מתאימות.
טעות נפוצה: לכתוב מילה מאותו השורש אבל שוב בגזרה חסרה ("טָס", "הִסֵּר"); לחשוב שמַצֶּקֶת מן השורש צ-ו-ק.
סעיף ב
(1) דְּרַגְנוֹעַ
(2) הלחם בסיסים (מַדְרֵגָה + נוֹעַ)
(3) מַרְכּוֹלִית – הקטנה (מַרְכּוֹל קטן)
מִגְדָּנִיָּה – מקום (מקום שמוכרים בו מגדנות)
מַחֲנָאוּת – הפשטה / תחום עיסוק (העיסוק בחיים במחנה)
(1)–(2) דְּרַגְנוֹעַ – הלחם בסיסים. המילה מורכבת משתי מילים שלמות שהתקצרו והתחברו: מַדְרֵגָה ("דרג") + נוֹעַ ("נוע") – מדרגה נעה. אין כאן צורן סופי שנוסף לבסיס, אלא חיבור של שני בסיסים.
(3) בסיס + צורן סופי:
טעות נפוצה: לבחור את מַרְכּוֹלִית כ"הלחם" (מרכול + ית אינם שני בסיסים); לכתוב למחנאות "מקום" או "רבים".
סעיף ג
חֲפִיץ
הדרך: לכל מילה משחזרים את השורש ובודקים אם הי' היא אחת מאותיותיו:
טעות נפוצה: לבחור קִנְיָן, כי הי' באה אחרי שתי אותיות השורש ונראית כחלק מן הסופית.
סעיף ד
(1) צַרְכָנִים
(2) מְכֻפְתֶּרֶת – כַּפְתּוֹר; מְשַׁוְּקִים – שׁוּק
שורש גזור שם (שורש תנייני) נוצר משם עצם קיים: מן השם יוצרים פועל, ואותיות שאינן שורשיות בשם הופכות לאותיות שורש.
טעות נפוצה: לחשוב ש"צרכנים" גזור מ"צורך" ולכן הוא גזור שם; השורש צ-ר-ך הוא שורש ראשוני, ו"צורך" עצמו נגזר ממנו.