דילוג לתוכן המרכזי

בגרות בלשון שאלון עיקרי 011281 - קיץ 2023, מועד ב'

שאלון עיקרי (הבנה, הבעה ולשון) · שאלון 011281 · קיץ, מועד ב' · 15 שאלות · 3 שעות

בחינת הבגרות בלשון, קיץ 2023, מועד ב', כל 15 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.

הוראות הבחינה (כמו בשאלון)

א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני חלקים.
חלק ראשון – הבנה והבעה – 50 נקודות
חלק שני – לשון – 50 נקודות
פרק א: שם המספר ואותיות השימוש
פרק ב: תחביר / פרק ג: מערכת הצורות – יש לבחור באחד הפרקים
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: דף עזר (נספח 2).
ד. הוראה מיוחדת: יש לענות על השאלות בגוף שאלון זה לפי ההוראות.
שימו לב: בסוף הבחינה מצורפים דפי טיוטה. אין להוסיף דפים אחרים למחברת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
נספחים: נספח 1 – מאמרים; נספח 2 – דף עזר.

חלק ראשון – הבנה והבעה (50 נקודות)

ההוראות לחלק זה

קראו את המאמרים 1–3 שבנספח 1 המצורף, וענו על כל השאלות 1–4 שלפניכם.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
(נספח 1 – מאמרים: לפניכם שלושה מאמרים. קִראו אותם, וענו על השאלות בשאלון המחברת המצורף.)

שאלה 1 · דוגמאות לשימוש בחוכמת ההמונים; הדור הבא

הבנת הנקרא14 נקודותמאמר 1מאמר 2מאמר 3
א.

בשלושת המאמרים 1–3 מובאות דוגמאות מסוגים שונים לשימוש בחוכמת ההמונים.
הביאו דוגמה אחת מכל מאמר לשימוש בחוכמת ההמונים. (9 נקודות)
דוגמה ממאמר 1: ______
דוגמה ממאמר 2: ______
דוגמה ממאמר 3: ______

ב.

הכותרת של מאמר 3 היא "הדור הבא של חוכמת ההמונים".
הסבירו במה שונה חוכמת ההמונים המוצגת במאמר 3 מחוכמת ההמונים המוצגת במאמרים 1–2. (5 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 1

סעיף א

תשובה

דוגמה ממאמר 1: בתחרות להערכת משקלו של שור (1906) ממוצע הניחושים של המשתתפים היה קרוב מאוד למשקל האמיתי של השור.
דוגמה ממאמר 2: שימוש בחוכמת ההמונים כדי להעריך מדידה של גובה, רוחק או משקל, או כדי לקבל המלצה על רופא שיניים. (אפשר גם: חברות המכנסות עובדים לקבוצות חשיבה, להאקתונים ולמרתונים של חשיבה.)
דוגמה ממאמר 3: בשנת 2011, בזמן המהומות בלונדון, העלתה המשטרה לרשת תמונות של מתפרעים, והציבור סייע בזיהוי החשודים ובאיתורם. (אפשר גם: שימוש בחוכמת ההמונים בעולמות הביון ואכיפת החוק; ניתוח מידע מִשיח ההמונים בעזרת בינה מלאכותית; בינה מלאכותית שניצחה במשחק וידאו בשיתוף פעולה בין מחשבים ושחקנים.)

מה נדרש: דוגמה מוחשית אחת מכל מאמר – מקרה שבו משתמשים בפועל בחוכמת ההמונים, ולא הגדרה או טענה כללית. 3 נקודות לכל דוגמה.

היכן בטקסט:

•מאמר 1, פסקה א: פרנסיס גלטון צפה ב"תחרות להערכת משקלו של שור"; "הוא גילה כי הממוצע היה קרוב מאוד למשקל השור".
•מאמר 2, פסקה ה: "חוכמת ההמונים יודעת להעריך בעיקר מדידה של גובה, רוחק, משקל וגם להמליץ על רופא שיניים". בפסקה ה מוזכרים גם האקתונים ומרתונים של חשיבה.
•מאמר 3, פסקה ב: "בשנת 2011 כשהתחוללו מהומות בלונדון, העלתה המשטרה לרשת תמונות של מתפרעים כדי שהציבור יסייע בזיהוי החשודים". דוגמאות נוספות בפסקות ג, ה, ו.

שימו לב: בכל משבצת כותבים דוגמה מן המאמר שמספרו מצוין. דוגמה נכונה במשבצת הלא נכונה אינה מזכה בניקוד.

טעות נפוצה: לכתוב במאמר 1 את שלושת התנאים (גיוון, היעדר תלות, ביזור) – אלה תנאים ליעילות, לא דוגמה לשימוש.

סעיף ב

תשובה

במאמרים 1–2 חוכמת ההמונים היא יכולת השיפוט של קבוצת בני אדם – החלטה או הערכה המשותפת לאנשים רבים. ואילו במאמר 3 מוצג "דור הבא" מפותח יותר של חוכמת ההמונים, המבוסס על טכנולוגיה: בינה מלאכותית, המשלבת בין אנשים למכונות ומנתחת מידע שעולה משיח ההמונים, ואף שיתוף פעולה בין מחשבים – כלומר ה"המונים" הם גם מחשבים הפועלים יחד.

מה נדרש: השוואה בין שני הצדדים – מה חוכמת ההמונים במאמרים 1–2 ומה היא במאמר 3 – עם מילת ניגוד ("ואילו", "לעומת זאת").

היכן בטקסט:

•מאמר 1, פסקה א: "חוכמת ההמונים היא מושג הקשור ביכולת השיפוט של ההמון"; פסקה ב: "החוכמה של קבוצת אנשים יחד". מאמר 2 דן בחשיבה קבוצתית של אנשים וברשתות החברתיות.
•מאמר 3, פסקה ה: "הפיתוח העיקרי בתחום חוכמת ההמונים בשנים האחרונות הוא בינה מלאכותית, שילוב בין אנשים למכונות"; פסקה ו: "התפתחות מסעירה נוספת היא שיתוף פעולה בין מחשבים. במובן זה 'ההמונים' הם גם מחשבים הפועלים יחד".

למה זה "הדור הבא": בעבר ההמון היה רק אנשים; כעת משתתפים בו גם מכונות, והטכנולוגיה מנתחת את המידע שההמון יוצר.

טעות נפוצה: לתאר רק את מאמר 3 ("במאמר 3 יש בינה מלאכותית") בלי לומר מה הייתה חוכמת ההמונים במאמרים 1–2 – אז אין השוואה.

שאלה 2 · איזו קבוצה יעילה ביותר – יישום עקרונות

הבנת הנקרא5 נקודותמאמר 1

לפניכם תיאור של ארבע קבוצות אנשים (1)–(4).
(1) סטודנטים הלומדים בתוכנית ייחודית במכללה בגליל
(2) אנשים מכל הארץ שמספר הטלפון של כל אחד מהם מסתיים בספרה 3
(3) אוהדי מכבי תל אביב מן העיר תל אביב
(4) נציגים ממדינות העולם החברים בארגון המדענים הבין־לאומי

א.

על פי עקרונות חוכמת ההמונים שבמאמר 1, איזו קבוצה תיחשב לקבוצה היעילה ביותר בקבלת החלטות המתבססת על חוכמת ההמונים? הקיפו את מספרה. (2 נקודות)

ב.

נמקו את קביעתכם על פי מאמר 1. (3 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 2

סעיף א

תשובה

קבוצה (2)

הדרך: בודקים כל קבוצה מול שלושת התנאים שבמאמר 1, פסקה ה: גיוון, היעדר תלות וביזור. רק קבוצה שעומדת בשלושתם היא היעילה ביותר.

•(1) סטודנטים בתוכנית אחת – לא מגוונים (אותו תחום), תלויים זה בזה (לומדים יחד) ומרוכזים במקום אחד.
•(2) אנשים מכל הארץ שמספר הטלפון שלהם מסתיים ב־3 – קבוצה אקראית: מגוונת, בלי היכרות ביניהם, ומפוזרת בכל הארץ. עומדת בשלושת התנאים.
•(3) אוהדי קבוצה אחת מעיר אחת – מרוכזים במקום אחד, ובעלי עניין ודעה משותפים.
•(4) נציגים מכל העולם – מבוזרים, אבל כולם מדענים בארגון אחד, כלומר לא מגוונים ואולי גם תלויים זה בזה.

סעיף ב

תשובה

על פי מאמר 1, חוכמת ההמונים יעילה כאשר מתקיימים בקבוצה שלושה תנאים: גיוון של חברי הקבוצה, היעדר תלות ביניהם וביזור שלהם. בקבוצה (2) מתקיימים שלושת התנאים: הבחירה לפי הספרה האחרונה של מספר הטלפון יוצרת קבוצה אקראית ומגוונת; חברי הקבוצה אינם מכירים זה את זה ואין קשר ביניהם, ולכן אינם תלויים זה בזה; והם באים מכל הארץ, כלומר אינם מרוכזים במקום גאוגרפי אחד.

מה נדרש לניקוד מלא: להציג את שלושת התנאים מן המאמר ולהראות כיצד כל אחד מהם מתקיים בקבוצה (2).

היכן בטקסט: מאמר 1, פסקה ה – שלושת התנאים; פסקה ו – גיוון ("קבוצה מגוונת שבה לאנשים יש ידע ותבונה ברמות שונות"); פסקה ז – היעדר תלות ("עצמאות מחשבתית"); פסקה ח – ביזור ("שלא להיות מרוכזים במקום עבודה אחד או במיקום גאוגרפי מסוים").

טעות נפוצה: לכתוב רק "כי הם מכל הארץ" – זה מסביר תנאי אחד בלבד (ביזור). יש להתייחס גם לגיוון ולהיעדר התלות.

שאלה 3 · עמדות שני חוקרים – הסכמה או הסתייגות

הבנת הנקרא6 נקודותמאמר 2

בפסקות ד–ה במאמר 2 מוצגות עמדותיהם של שני חוקרי חשיבה יצירתית וחדשנות בנוגע ליעילותה של חוכמת ההמונים, פרופסור פול פולוס וד"ר אייל דורון.

א.

לפניכם משפט בנוגע לעמדותיהם של שני החוקרים. הקיפו את ההשלמה הנכונה. (2 נקודות)
עמדתו של ד"ר דורון עולה בקנה אחד עם עמדתו / מסתייגת מעמדתו של פרופסור פולוס.

ב.

נמקו את תשובתכם על פי מאמר 2. (4 נקודות)

◂ פתרון מלא לשאלה 3

סעיף א

תשובה

עמדתו של ד"ר דורון עולה בקנה אחד עם עמדתו של פרופסור פולוס.

שני החוקרים טוענים את אותו הדבר: החשיבה של היחיד טובה מן החשיבה בקבוצה. לכן העמדות מתאימות זו לזו ("עולה בקנה אחד" = מתאימה, מסכימה). אין כאן הסתייגות – דורון אינו מגביל את דברי פולוס ואינו חולק עליהם; הוא מוסיף ראיות מאותו כיוון.

סעיף ב

תשובה

שני החוקרים תמימי דעים שחשיבה עצמאית של היחיד מניבה רעיונות איכותיים, יעילים ומקוריים יותר מחשיבה קבוצתית. פרופסור פולוס טוען שקבוצה אומנם תפיק כמות רבה יותר של רעיונות, אך רובם לא יהיו ישימים או חדשניים מספיק, ואילו חשיבה עצמאית מניבה לפחות פי שניים רעיונות איכותיים. גם ד"ר דורון טוען כי "מחקרים מוכיחים שליחיד יש רעיונות יעילים ומקוריים יותר", ומוסיף שבקבוצות חשיבה רוב האנשים שותקים ורק שלושה או ארבעה חושבים בקול רם.

מה נדרש: לנסח את הרעיון המשותף לשני החוקרים, ולבסס אותו בדברי כל אחד מהם.

היכן בטקסט:

•פולוס – פסקה ד: "מבחינת האיכות שלהם, רובם לא יהיו ישימים או חדשניים מספיק. לדעתו, חשיבה עצמאית מניבה לפחות פי שניים רעיונות איכותיים, ישימים, שימושיים וחדשניים"; "וכשאתם כופים עליהם סיעור מוחות... אתם עלולים להחמיץ רעיונות טובים באמת".
•דורון – פסקה ה: "מחקרים מוכיחים שליחיד יש רעיונות יעילים ומקוריים יותר"; "רוב האנשים שותקים ורק שלושה או ארבעה חושבים בקול רם".

שימו לב: המילה "מסכים" בפסקה ד ("מסכים כי סביר שקבוצה תפיק כמות רבה יותר של רעיונות") מתייחסת לכמות הרעיונות בלבד, והיא אינה ההבדל בין החוקרים.

טעות נפוצה: לצטט את שני החוקרים זה אחר זה בלי לכתוב במפורש מה משותף להם.

שאלה 4 · מטלת כתיבה: סקירה על חוכמת ההמונים והבעיות בקבלת החלטות

מטלת כתיבה25 נקודותמאמר 1מאמר 2

מטלת כתיבה (25 נקודות)
במסגרת שיעור חינוך בנושא קבלת החלטות התבקשתם לכתוב סקירה על חוכמת ההמונים.
בסקירה כתבו מהי חוכמת ההמונים ומה הן הבעיות הטמונות בקבלת החלטות המתבססת על חוכמת ההמונים.
התבססו על מאמרים 1 ו־2.
הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה).
כתבו בהיקף של 100–200 מילים. השתמשו בעמוד זה לכתיבת טיוטה, ואת הסקירה כתבו בעמודים 7–8.

◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 4
סקירה לדוגמה בציון מלא

חוכמת ההמונים: יתרונות ובעיות
חוכמת ההמונים היא הרעיון שלפיו בתנאים מסוימים קבוצה גדולה של אנשים מגיעה להחלטה נכונה יותר מזו של כל אחד מחבריה בנפרד, ואף מזו של מומחה יחיד. ממוצע הניחושים של הקבוצה מתקרב לתשובה הנכונה, משום שההחלטות הלא מושלמות של הפרטים מצטברות יחד להחלטה טובה (סורובייצקי, 2006). עם זאת, חוכמת ההמונים יעילה רק אם חברי הקבוצה מגוונים, אינם תלויים זה בזה ואינם מרוכזים במקום אחד (סורובייצקי, 2006).

אולם בקבלת החלטות המתבססת על חוכמת ההמונים טמונות כמה בעיות. ראשית, בקבוצה הזמן לביטוי מתחלק בין החברים, ולכן אין ליחיד די זמן לגבש דעה אישית (נצר, 2017). שנית, יש אנשים הנמנעים מלהביע את דעתם מחשש לתגובת האחרים, ורוב חברי הקבוצה שותקים (נצר, 2017). זאת ועוד, אנשים מושפעים מדעות של אחרים ונוטים לחקות זה את זה, ולכן דעת הקבוצה עלולה להיות מוטה (סורובייצקי, 2006; נצר, 2017). לבסוף, קבוצה אומנם מפיקה רעיונות רבים, אך איכותם נמוכה מזו של רעיונות שמפיקה חשיבה עצמאית, וההסתמכות על הקבוצה עלולה לערער את האחריות האישית (נצר, 2017).

לסיכום, חוכמת ההמונים יכולה לסייע בקבלת החלטות, אך רק בתנאים מתאימים ובשילוב חשיבה עצמאית של היחיד.

ביבליוגרפיה
נצר, ר' (אפריל, 2017). חוכמת ההמונים היא אתוס מסוכן, מופרך לחלוטין ומניפולטיבי. גלובס. אוחזר מן האתר globes.co.il.
סורובייצקי, ג' (2006). חוכמת ההמונים. ירושלים: עברית.

(מספר מילים: 171, בלי הכותרת ורשימת המקורות)

1. מה המטלה דורשת – שני רכיבי תוכן:
(א) מהי חוכמת ההמונים – הגדרה, ועדיף גם הרעיון שבבסיסה (החלטות הפרטים מצטברות להחלטה טובה) ותנאי היעילות; (ב) הבעיות בקבלת החלטות המתבססת עליה. העמדה האישית אינה נדרשת, וגם לא דוגמאות מפורטות (כמו סיפור השור) – אפשר לרמוז להן במשפט קצר בלבד.

2. איסוף החומר:

•מאמר 1 (סורובייצקי): פסקות א–ג – ההגדרה והרעיון; פסקה ה – שלושת התנאים; פסקה ז – בהיעדר עצמאות מחשבתית הדעה נעשית מוטה (בעיה).
•מאמר 2 (נצר): פסקה ג – הזמן מתחלק, חשש להביע דעה, השפעה מדעות אחרים; פסקה ד – כמות על פני איכות; פסקה ה – רוב האנשים שותקים, הסרת אחריות; פסקה ו – ערעור האחריות האישית; פסקות ח–ט – השפעה הדדית ודעה מוטה ברשת.

3. מבנה:

•פתיחה (פסקה 1): הגדרת המושג והרעיון, ותנאי היעילות – משמשים גשר לבעיות.
•גוף (פסקה 2): משפט מעבר ("אולם בקבלת החלטות... טמונות כמה בעיות") ואחריו הבעיות, כל אחת בקצרה, במילות מנייה ורצף: "ראשית", "שנית", "זאת ועוד", "לבסוף".
•סיום (פסקה 3): משפט מסכם שאינו מוסיף מידע חדש.

4. מיזוג ומסירה: כאשר אותו רעיון מופיע בשני המאמרים (ההשפעה ההדדית והדעה המוטה) מוסרים אותו פעם אחת עם הפניה לשני המקורות: (סורובייצקי, 2006; נצר, 2017). המידע נמסר במילים שלנו, בלי ציטוטים ארוכים; ההפניה בגוף הטקסט – שם המשפחה ושנה בסוגריים. ברשימת המקורות – לפי סדר האל"ף־בי"ת של שמות המשפחה, בפורמט שמופיע בהערות שבמאמרים.

5. לשון: משלב ענייני, גוף שלישי, בלי "אני חושב". אין לפתוח ב"בסקירה זו אכתוב על...".

טעות נפוצה: לכתוב סיכום של כל מאמר בנפרד (קודם מאמר 1, אחר כך מאמר 2) במקום לארגן לפי הרכיבים; להכניס את דבריו של סורובייצקי שבעד חוכמת ההמונים כ"בעיה"; לייחס את דברי ד"ר דורון לכותב המאמר בלי לציין את מקור המאמר (נצר).

חלק שני – לשון (50 נקודות)

ההוראות לחלק זה

בחלק זה שלושה פרקים. ענו על שני פרקים: על פרק א – חובה, ועל אחד מן הפרקים ב–ג.

פרק א: שם המספר ואותיות השימוש – חובה (10 נקודות)
בפרק זה ענו על שאלה 5.

לפניכם שני פרקים: פרק ב – תחביר, פרק ג – מערכת הצורות.
בחרו בפרק שלמדתם: בפרק ב – תחביר או בפרק ג – מערכת הצורות.
בפרק שבחרתם ענו על השאלות לפי ההוראות.

פרק ב: תחביר (40 נקודות)
בפרק זה ענו על ארבע מן השאלות 6–10 (לכל שאלה – 10 נקודות).
שימו לב: בכל שאלה שתבחרו, ענו על כל הסעיפים.

פרק ג: מערכת הצורות (40 נקודות)
בפרק זה ענו על ארבע מן השאלות 11–15 (לכל שאלה – 10 נקודות).
שימו לב: בכל שאלה שתבחרו, ענו על כל הסעיפים.

שם המספר ואותיות השימוש

שאלה 5 · שם המספר ואותיות השימוש

שם המספר10 נקודות

במשפטים שלפניכם מספרים מודגשים וכן אפשרויות להגיית שם המספר. כתבו במילים את המספרים המודגשים (אין צורך לנקד), והקיפו את הצורה הנכונה מבין האפשרויות להגיית שם המספר.

•בספר "חוכמת ההמונים" מאת ג'יימס סורובייצקי יש 12 ______ פרקים הנפרסים על פני 286 ______ עמודים, ואפשר למצוא בו את שְׁלוֹשׁ / שָׁלוֹשׁ / שְׁלֹשֶׁת העקרונות של תורת חוכמת ההמונים. פרק מספר 4 ______ בספר מציג את חשיבות הביזור בקבלת החלטות בקבוצה.
•אַחַד / אֶחָד הניסויים המפורסמים שהדגימו את חוכמת ההמונים נערך לפני מֵאָה וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה / מֵאָה וְשְׁבַע עֶשְׂרֵה שנים. בניסוי השתתפו שְׁמוֹנָה / שְׁמוֹנֶה מאות אנשים שניסו להעריך משקל של שור.
•גם בישראל נערך ניסוי גדול בחוכמת ההמונים, ובו התבקש הציבור לנחש מהי כמות המלח בים המלח. באתר משרד המדע נרשמו 23,000 ______ כניסות של אנשים, וממוצע הניחושים שלהם היה כ־42 ______ מיליארד טונות מלח. ניחוש ההמונים היה קרוב מאוד לחישובי המדענים.
•ברשימת עֶשֶׂר / עֲשֶׂרֶת האפליקציות הפופולריות ביותר בישראל בעשור האחרון אפשר למצוא את אפליקציית הניווט "וייז", שנעזרת בחוכמת ההמונים כדי לסייע לנהגים להיחלץ מן הפקקים.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
תשובה
•12 פרקים – שנים עשר
•286 עמודים – מאתיים שמונים ושישה
•שְׁלֹשֶׁת העקרונות
•פרק מספר 4 – ארבע
•אַחַד הניסויים
•לפני מֵאָה וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שנים
•שְׁמוֹנֶה מאות אנשים
•23,000 כניסות – עשרים ושלושה אלף
•כ־42 מיליארד – ארבעים ושניים
•ברשימת עֶשֶׂר האפליקציות

הכלל הבסיסי: במספרים 3–10 (ובאחדות שבמספרים מורכבים) שם המספר "הפוך" למין שם העצם: לזכר – צורה עם ה' (שלושה, שישה), לנקבה – צורה בלי ה' (שלוש, שש). לכן בכל משפט שואלים קודם: מה מין שם העצם הנספר?

1. 12 פרקים – שנים עשר. "פֶּרֶק" – זכר. 12 בזכר: שְׁנֵים עָשָׂר (בנקבה: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה).

2. 286 עמודים – מאתיים שמונים ושישה. "עמוד" – זכר, ולכן האחדות בצורת זכר: שישה. ("מאתיים" אינו משתנה.)

3. שְׁלֹשֶׁת העקרונות. "עיקרון" – זכר, ולכן 3 בזכר: שְׁלוֹשָׁה. לפני שם עצם מיודע (העקרונות) שם המספר בא בצורת נסמך: שְׁלֹשֶׁת. (שְׁלוֹשׁ ו־שָׁלוֹשׁ הן צורות נקבה.)

4. פרק מספר 4 – ארבע. אחרי המילה "מספר" (פרק מספר, עמוד מספר, חדר מספר) המספר משמש שם ולא כמות, ונקרא תמיד בצורת נקבה: מספר ארבע, מספר שלוש.

5. אַחַד הניסויים. "אחד מן הניסויים" – לפני שם עצם מיודע ברבים בא הנסמך: אַחַד (פתח בח'). אֶחָד היא צורת הנפרד ("ניסוי אֶחָד").

6. מֵאָה וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה שנים. "שנה" – נקבה, ולכן 17 בנקבה: שְׁבַע עֶשְׂרֵה. ו' החיבור לפני שווא נהגית וּ (שורוק): וּשְׁבַע. (בשתי האפשרויות המספר זהה; ההבדל הוא רק בהגיית ו' החיבור.)

7. שְׁמוֹנֶה מאות. "מֵאָה" – נקבה, ולכן 8 בנקבה: שְׁמוֹנֶה (סגול בסוף). שְׁמוֹנָה (קמץ) היא צורת הזכר.

8. 23,000 כניסות – עשרים ושלושה אלף. כאן נספרים האלפים: "אלף" – זכר, ולכן 23 אלף בצורת זכר: עשרים ושלושה אלף – גם כשהנספר האחרון (כניסות) הוא נקבה.

9. 42 מיליארד – ארבעים ושניים. "מיליארד" – זכר, ולכן: ארבעים ושניים (ולא "ושתיים").

10. עֶשֶׂר האפליקציות. "אפליקציה" – נקבה, ולכן 10 בנקבה: עֶשֶׂר. בנקבה צורת הנסמך זהה לצורת הנפרד: עֶשֶׂר האפליקציות. עֲשֶׂרֶת היא צורת הנסמך של הזכר (עֲשֶׂרֶת הדיברות).

טעות נפוצה: לכתוב "שלוש" ב־23,000 כניסות (לפי מין הכניסות) – שוכחים שהנספר הוא "אלף"; ולכתוב "ארבעה" אחרי "פרק מספר".

תחביר

שאלה 6 · ניתוח משפט פשוט; סוגי משפטים; המרה לפסוקית תנאי

תחביר10 נקודות
א.

לפניכם משפט פשוט.
לעיתים משתתפים נמנעים מביטוי רעיונות בשל חשש מתגובת חברי הקבוצה.
נתחו את המשפט: ציינו מעל המילים שבמשפט את התפקידים התחביריים שלהן.

ב.

לפניכם שני משפטים.
I. חוקרים כבר הוכיחו עד כמה חוכמת ההמונים ברשת מבוססת על דעה מוטה.
הסוג התחבירי: ______
II. בני אדם נוטים לחקות את חבריהם, על כן השמירה על חשאיות התשובות של חברי הקבוצה חשובה.
הסוג התחבירי: ______
ציינו מתחת לכל משפט את הסוג התחבירי שלו.
– אם המשפט מורכב, תחמו את הפסוקית / פסוקיות שבו, וציינו את תפקידן התחבירי.

ג.

לפניכם משפט פשוט.
בלא חשיבה עצמאית יושפעו אנשים מדעות של אנשים אחרים בקבוצה.
המירו את המשפט הפשוט במשפט מורכב בעל פסוקית תנאי.

◂ פתרון מלא לשאלה 6

סעיף א

תשובה

לעיתים – תיאור (זמן)
משתתפים – נושא
נמנעים – נשוא
מביטוי – מושא
רעיונות – לוואי (של "ביטוי")
בשל חשש – תיאור (סיבה)
מתגובת – לוואי (של "חשש")
חברי – לוואי (של "תגובת")
הקבוצה – לוואי (של "חברי")

שלב 1 – הגרעין: מי נמנעים? משתתפים – נושא. מה נאמר עליהם? נמנעים – נשוא (פועל בהווה, מתאים לנושא במספר ובמין).

שלב 2 – המשלימים של הנשוא:

•נמנעים ממה? מביטוי – מושא (הפועל "נמנע" מחייב את מילת היחס "מ").
•מתי? לעיתים – תיאור זמן.
•מדוע? בשל חשש – תיאור סיבה ("בשל" היא מילת יחס של סיבה, והיא חלק מן התיאור).

שלב 3 – הלוואים (מרחיבים שם):

•ביטוי של מה? רעיונות – לוואי של "ביטוי" (סמיכות).
•חשש ממה? מתגובת – לוואי של "חשש".
•תגובת מי? חברי – לוואי של "תגובת" (סמיכות).
•חברי מה? הקבוצה – לוואי של "חברי".

כך נוצרת שרשרת לוואים: כל מילה מרחיבה את השם שלפניה.

טעות נפוצה: לסמן "רעיונות" כמושא (כאילו "נמנעים מביטוי" + "רעיונות"). "רעיונות" אינו משלים את הפועל אלא את שם הפעולה "ביטוי" – ולכן הוא לוואי. גם "מתגובת" אינו מושא של הנשוא אלא לוואי של "חשש".

סעיף ב

תשובה

I. משפט מורכב: חוקרים כבר הוכיחו [עד כמה חוכמת ההמונים ברשת מבוססת על דעה מוטה]פסוקית מושא.
II. משפט מאוחה (איחוי / מחובר).

משפט I – מורכב. יש שני נשואים: "הוכיחו" ו"מבוססת". המשפט העיקרי: "חוקרים כבר הוכיחו" – והוא אינו שלם: הוכיחו מה? התשובה היא פסוקית שלמה: [עד כמה חוכמת ההמונים ברשת מבוססת על דעה מוטה]. היא משלימה את הפועל "הוכיחו" ולכן היא פסוקית מושא. מילת השעבוד היא "עד כמה" (מילת שאלה המשמשת כאן לשעבוד – שאלה עקיפה). בתוך הפסוקית: נושא – חוכמת ההמונים; נשוא – מבוססת.

משפט II – מאוחה. שני חלקים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו:
[בני אדם נוטים לחקות את חבריהם,] [על כן השמירה על חשאיות התשובות של חברי הקבוצה חשובה.]
"על כן" היא מילת קישור של תוצאה בין איברים שווי מעמד (כמו "לכן"). אין כאן איבר התלוי באחר, ולכן זה משפט מאוחה (בקשר של סיבה–תוצאה).

טעות נפוצה: לחשוב שמשפט II מורכב משום שיש בו קשר של סיבה ותוצאה. הקשר הלוגי אינו קובע את הסוג; מילת הקישור קובעת: "על כן", "לכן" – איחוי; "מפני ש", "כיוון ש" – שעבוד.

סעיף ג

תשובה

אם אנשים לא יחשבו חשיבה עצמאית, הם יושפעו מדעות של אנשים אחרים בקבוצה.
(אפשר גם: "אם לא תהיה לאנשים חשיבה עצמאית, הם יושפעו...")

שלב 1 – לזהות את התיאור שנהפך לפסוקית: "בלא חשיבה עצמאית" – תיאור תנאי (מתי יושפעו? בתנאי שאין חשיבה עצמאית).

שלב 2 – להפוך את הצירוף לפסוקית: פסוקית צריכה נשוא. שם הפעולה "חשיבה" נהפך לפועל נטוי: "(אנשים) לא יחשבו"; "בלא" נהפך לשלילה "לא"; ובראש הפסוקית מילת השעבוד "אם".
[אם אנשים לא יחשבו חשיבה עצמאית,]פסוקית תנאי הם יושפעו מדעות של אנשים אחרים בקבוצה.

שלב 3 – בדיקה: המשמעות לא השתנתה; התנאי והתוצאה באותו זמן (עתיד–עתיד) – תנאי קיים. מאחר שהנושא "אנשים" עבר לפסוקית, במשפט העיקרי נשאר נושא בכינוי: "הם".

טעות נפוצה: להשאיר את שם הפעולה ("אם בלי חשיבה עצמאית...") – אין בפסוקית נשוא, ולכן אין פסוקית.

שאלה 7 · זיהוי נשואים; חלקים כוללים וקשרים לוגיים; שכתוב משפט

תחביר10 נקודות
א.

לפניכם משפט.
אף על פי שפתרון של חברי קבוצה המרוחקים גאוגרפית זה מזה יהיה כנראה טוב יותר מפתרון של אדם יחיד, לא תמיד הוא יעלה בקנה אחד עם אמות המידה של חוכמת ההמונים.
מתחו קו מתחת לכל אחד מן הנשואים במשפט.

ב.

לפניכם שלושה משפטים.
I. השימוש בבינה המלאכותית אינו אלא התפתחות נוספת של חוכמת ההמונים. ______
II. אנשים מאמינים שהפתרונות לבעיות שונות הם כבר לא בידי האדם היחיד, אלא בידי ההמון. ______
III. בחידושים כיום טמונים פוטנציאל רב וגם סכנות רבות. ______
(1) בשניים מן המשפטים יש חלקים כוללים. מתחו קו מתחת לחלקים הכוללים, וציינו מעליהם את תפקידיהם התחביריים.
(2) ציינו ליד כל אחד מן המשפטים הכוללים את הקשר הלוגי בין החלקים הכוללים שבו.
(3) כתבו מחדש את משפט I בלי הצירוף "אינו אלא" ובלי לשנות את משמעות המשפט.

◂ פתרון מלא לשאלה 7

סעיף א

תשובה

אף על פי שפתרון של חברי קבוצה המרוחקים גאוגרפית זה מזה יהיה כנראה טוב יותר מפתרון של אדם יחיד, לא תמיד הוא יעלה בקנה אחד עם אמות המידה של חוכמת ההמונים.
הנשואים: מרוחקים; (יהיה) טוב; יעלה בקנה אחד.

הדרך: מחפשים בכל חלק של המשפט את מה שנאמר על הנושא.

1. "המרוחקים" – "חברי קבוצה המרוחקים זה מזה" = חברי קבוצה אשר מרוחקים זה מזה. ה' הידיעה לפני בינוני משמשת כאן כמילת זיקה (ה"א הזיקה), ולכן "המרוחקים" הוא נשוא של פסוקית לוואי (נושא: חברי קבוצה – בהשמטה; נשוא: מרוחקים).
2. "טוב" – בפסוקית הוויתור: נושא – "פתרון"; מה נאמר עליו? שהוא טוב (יותר). "טוב" הוא נשוא שמני, ו"יהיה" הוא אוגד המציין את הזמן (אפשר גם לסמן "יהיה טוב" כולו). "כנראה" – הסגר, ואינו חלק מן הנשוא.
3. "יעלה בקנה אחד" – במשפט העיקרי: נושא – "הוא"; הנשוא הוא ביטוי כבול שלם ("עולה בקנה אחד" = מתאים), ולכן מותחים קו מתחת לכל הביטוי.

טעות נפוצה: לסמן רק "יעלה" (הביטוי הכבול הוא יחידה אחת), או לפספס את "המרוחקים" משום שאינו פועל נטוי בזמן עבר או עתיד.

סעיף ב

תשובה

(1)
II. אנשים מאמינים שהפתרונות לבעיות שונות הם כבר לא בידי האדם היחיד, אלא בידי ההמון – חלקים כוללים בתפקיד נשוא (של פסוקית המושא).
III. בחידושים כיום טמונים פוטנציאל רב וגם סכנות רבות – חלקים כוללים בתפקיד נושא.
(2) במשפט II – ניגוד; במשפט III – ריבוי והוספה.
(3) השימוש בבינה המלאכותית הוא התפתחות נוספת של חוכמת ההמונים.

מהו חלק כולל: שני רכיבים (או יותר) באותו תפקיד תחבירי, הקשורים לאותה מילה במשפט.

משפט I – אין חלק כולל. "אינו אלא" אינו מחבר שני רכיבים; זהו ביטוי הדגשה שמשמעותו "הוא רק / הוא בדיוק". יש רכיב אחד בלבד: "התפתחות נוספת...".

משפט II – נשוא כולל. המשפט מורכב: [שהפתרונות לבעיות שונות הם כבר לא בידי האדם היחיד, אלא בידי ההמון] – פסוקית מושא של "מאמינים". בתוך הפסוקית: נושא – "הפתרונות", אוגד – "הם", ומה נאמר על הפתרונות? "(לא) בידי האדם היחיד" ו"בידי ההמון" – שני נשואים שמניים לאותו נושא. ("כבר" הוא תיאור זמן, ואינו חלק מן החלקים הכוללים.) הצמד "לא... אלא" מבטא ניגוד (שלילת האחד וקביעת האחר).

משפט III – נושא כולל. מה טמונים בחידושים? "פוטנציאל רב" ו"סכנות רבות" – שני נושאים לאותו נשוא "טמונים" (לכן הנשוא ברבים). הנושא בא אחרי הנשוא. מילת הקישור "וגם" מבטאת ריבוי והוספה – אף שהתוכן מנוגד (טוב/רע), הקשר הלשוני הוא הוספה.

(3) שכתוב משפט I: "אינו אלא" = "הוא" (בהדגשה). לכן: "השימוש בבינה המלאכותית הוא התפתחות נוספת של חוכמת ההמונים." (אפשר גם: "...הוא רק התפתחות נוספת...").

טעות נפוצה: בסעיף (2) לכתוב במשפט III "ניגוד" בגלל המשמעות (פוטנציאל מול סכנות). שואלים על הקשר שמבטאת מילת הקישור – "וגם" היא הוספה. בסעיף (1) לסמן במשפט II את "אנשים... ההמון" כולו, או לכתוב "תיאור מקום" – הצירופים מוסרים את עיקר הנאמר על הפתרונות, ולכן הם נשוא.

שאלה 8 · הסגר; המרה לפסוקית נושא; דיבור ישיר ועקיף

תחביר10 נקודות
א.

לפניכם שלושה משפטים.
I. על פי מחקרים, אנשים נוטים להגיב בחיוב על מידע שכבר זכה לתגובות חיוביות.
II. פעולות חשובות בחברות עסקיות מתבצעות לפי החלטת חבר המנהלים.
III. הפתרון הקבוצתי יהיה כנראה טוב יותר מכל פתרון אחר.
(1) בשניים מן המשפטים יש הסגר. מתחו קו מתחת להסגר בכל אחד מן המשפטים.
(2) באיזה מן המשפטים ההסגר מחזק את אמינות המשפט? ______
(3) לפניכם משפט נוסף, ובו הסגר.
כידוע, השימוש בחוכמת ההמונים נפוץ ברשתות החברתיות.
כתבו את המשפט מחדש במבנה של משפט מורכב בעל פסוקית נושא. שימו לב: אין להוסיף מידע חדש.

ב.

לפניכם משפט בדיבור ישיר.
"כשאתם כופים על העובדים סיעור מוחות בקבוצה, אתם עלולים להחמיץ רעיונות טובים באמת", אומר פרופסור פולוס.
(1) תחמו את הפסוקיות במשפט, וכתבו מעל כל אחת מהן את תפקידה התחבירי.
(2) העתיקו מן המשפט שלושה מושאים.
______
______
______
(3) כתבו את המשפט במבנה של משפט מורכב, בעל פסוקית בדיבור עקיף.

◂ פתרון מלא לשאלה 8

סעיף א

תשובה

(1)
I. על פי מחקרים, אנשים נוטים להגיב בחיוב על מידע שכבר זכה לתגובות חיוביות.
III. הפתרון הקבוצתי יהיה כנראה טוב יותר מכל פתרון אחר.
(2) במשפט I.
(3) ידוע כי השימוש בחוכמת ההמונים נפוץ ברשתות החברתיות.

מהו הסגר: מילה או צירוף שבהם הדובר מביע את עמדתו כלפי התוכן (ודאות, ספק, מקור המידע, רגש). ההסגר אינו קשור תחבירית לאף רכיב במשפט; אם נשמיט אותו – המשפט יישאר שלם, ורק העמדה תיעלם.

I – "על פי מחקרים" – הסגר. הוא מציין את מקור המידע ואינו קשור לנשוא "נוטים". מקור מדעי מחזק את אמינות הנאמר.

II – אין הסגר. "לפי החלטת חבר המנהלים" נראה דומה, אבל הוא קשור לנשוא "מתבצעות": כיצד / על פי מה מתבצעות הפעולות? – לפי ההחלטה. זה תיאור (אופן), חלק מתוכן המשפט ולא עמדת הדובר. השמטתו משנה את המידע.

III – "כנראה" – הסגר של ספק / סבירות. הוא מחליש את הוודאות ואינו מחזק את האמינות.

(2) ההסגר שמחזק את האמינות הוא "על פי מחקרים" – במשפט I.

(3) המרה לפסוקית נושא: "כידוע" = "ידוע ש...". "ידוע" נהפך לנשוא המשפט העיקרי, ומה שידוע – לפסוקית: ידוע [כי השימוש בחוכמת ההמונים נפוץ ברשתות החברתיות]. מה ידוע? – הפסוקית כולה, ולכן היא פסוקית נושא.

טעות נפוצה: לסמן "לפי החלטת חבר המנהלים" כהסגר; ב־(3) לכתוב "אני יודע ש..." – כך נוצרת פסוקית מושא ונוסף מידע חדש ("אני").

סעיף ב

תשובה

(1) ["[כשאתם כופים על העובדים סיעור מוחות בקבוצה,]פסוקית זמן אתם עלולים להחמיץ רעיונות טובים באמת"]פסוקית מושא, אומר פרופסור פולוס.
(2) על העובדים; סיעור (מוחות בקבוצה); רעיונות (טובים באמת).
(3) פרופסור פולוס אומר שכשאתם כופים על העובדים סיעור מוחות בקבוצה, אתם עלולים להחמיץ רעיונות טובים באמת.

(1) שתי פסוקיות, אחת בתוך השנייה:

•המשפט העיקרי: "אומר פרופסור פולוס" (נשוא: אומר; נושא: פרופסור פולוס). אומר מה? – כל הציטוט. לכן הציטוט כולו הוא פסוקית מושא (בדיבור ישיר – בלי מילת שעבוד, והמירכאות מסמנות את גבולותיה).
•בתוך הציטוט: [כשאתם כופים על העובדים סיעור מוחות בקבוצה] – נפתחת ב"כש" ומציינת מתי – פסוקית זמן, והיא תלויה ב"אתם עלולים להחמיץ".

(2) שלושה מושאים (משלימים של פעלים):

•כופים על מי? – על העובדים (מושא עקיף).
•כופים מה? – סיעור (מוחות בקבוצה) (מושא ישיר).
•להחמיץ מה? – רעיונות (טובים באמת) (מושא ישיר של שם הפועל "להחמיץ").

(גם הפסוקית שבמירכאות היא מושא של "אומר", אבל השאלה מבקשת להעתיק מילים מן המשפט, ולכן מעתיקים את שלושת המושאים שבתוך הציטוט.)

(3) מעבר לדיבור עקיף: מוסיפים מילת שעבוד "ש" אחרי הפועל "אומר", מוחקים את המירכאות, ומקדימים את המשפט העיקרי: "פרופסור פולוס אומר שכשאתם כופים...". הדובר פונה לשומעים ("אתם"), ולכן אפשר להשאיר את הגוף כמות שהוא, אך אפשר גם להעביר לגוף שלישי ("שכאשר כופים על העובדים סיעור מוחות בקבוצה, עלולים להחמיץ רעיונות טובים באמת").

טעות נפוצה: לסמן את פסוקית הזמן בלבד ולשכוח שהציטוט כולו הוא פסוקית מושא; ב־(2) להעתיק "מוחות" או "טובים" לבד ("מוחות" ו"טובים באמת" הם לוואים).

שאלה 9 · פירוק משפט; תמורה

תחביר10 נקודות
א.

לפניכם משפט.
בעת האחרונה התבשרנו שבינה מלאכותית ניצחה במשחק וידאו, שבמהלכו היא למדה דרכי שיתוף פעולה בין מחשבים ושחקנים אנושיים.
פרקו את המשפט לשלושה משפטים פשוטים, לפי הסדר הכרונולוגי שלהם.
I. ______
II. ______
III. ______

ב.

לפניכם קטע על פי מאמר 2, ובו שתי תמורות.
"חוכמת ההמונים היא רעיון מסוכן ומופרך", טוען ד"ר אייל דורון, חוקר חשיבה יצירתית. "לפי רעיון זה, אם מספיק אנשים יתאספו יחד לקבוצה, הם יהיו פתאום חכמים מאוד לעומת הפרט היחיד. יתרה מזאת, הרעיון הזה מפקיע מן האדם את הדברים החשובים ביותר שיש לו בעידן הטכנולוגיה: אישיותו, כישוריו, ניסיון חייו והאינטואיציה שלו. צריך להפסיק עם ההמון האנונימי הזה".
העתיקו מן הקטע לטבלה שלפניכם את שתי התמורות, כתבו את המילה או המילים שכל תמורה ממירה, והסבירו מה תורם המידע של כל אחת מהן לקטע.

התמורההמילה או המילים שהתמורה ממירהתרומת המידע של התמורה לקטע
1
2
◂ פתרון מלא לשאלה 9

סעיף א

תשובה

I. בינה מלאכותית למדה דרכי שיתוף פעולה בין מחשבים ושחקנים אנושיים (במהלך משחק וידאו).
II. הבינה המלאכותית ניצחה במשחק (הווידאו).
III. בעת האחרונה התבשרנו על כך.

שלב 1 – לזהות את שלושת הנשואים ואת הפסוקיות:

•המשפט העיקרי: "בעת האחרונה התבשרנו" (נשוא: התבשרנו).
•[שבינה מלאכותית ניצחה במשחק וידאו] – פסוקית מושא (התבשרנו על מה?).
•[שבמהלכו היא למדה דרכי שיתוף פעולה...] – פסוקית לוואי של "משחק".

שלב 2 – לסדר לפי הזמן: קודם הבינה למדה (במהלך המשחק), אחר כך ניצחה (בסוף המשחק), ורק אז התבשרנו. לכן: למדה ← ניצחה ← התבשרנו.

שלב 3 – לכתוב כל משפט כמשפט פשוט ועצמאי: בלי מילות שעבוד ("ש"), ועם השלמת מה שהיה מוסתר בכינוי: "היא" ← "בינה מלאכותית"; פסוקית המושא ← "על כך" (או "על הניצחון").

טעות נפוצה: לכתוב את המשפטים לפי סדר הופעתם במשפט המקורי ולא לפי סדר ההתרחשות; להשאיר "ש" בראש משפט (אז זה אינו משפט פשוט).

סעיף ב

תשובה
התמורההמילה או המילים שהתמורה ממירהתרומת המידע של התמורה לקטע
1חוקר חשיבה יצירתיתד"ר אייל דורוןציון תפקידו ותחום מומחיותו של ד"ר דורון יוצר מהימנות לדבריו.
2אישיותו, כישוריו, ניסיון חייו והאינטואיציה שלוהדברים (החשובים ביותר)הפירוט מבהיר מהם "הדברים החשובים ביותר" שהרעיון מפקיע מן האדם, וכך מבהיר את המסר של הדובר.

מהי תמורה: צירוף שמני שבא אחרי שם ומציין אותו דבר עצמו בשם אחר; הוא באותו תפקיד תחבירי כמו המילה שהוא ממיר, ואפשר להחליף ביניהם. בדרך כלל מופרד בפסיקים או בנקודתיים.

תמורה 1 – "חוקר חשיבה יצירתית". טוען מי? ד"ר אייל דורון = חוקר חשיבה יצירתית. זה אותו אדם. התרומה: מציגה את ד"ר דורון כמומחה בתחום, וכך מעניקה סמכות ומהימנות לטענתו שחוכמת ההמונים היא רעיון מסוכן.

תמורה 2 – "אישיותו, כישוריו, ניסיון חייו והאינטואיציה שלו". מפקיע את מה? את "הדברים החשובים ביותר" = אישיותו, כישוריו... – אותם דברים, הפעם בפירוט (והתמורה כאן היא חלק כולל). התרומה: מפרטת ומבהירה את הביטוי הכללי "הדברים החשובים ביותר", ומראה מה בדיוק האדם מאבד כשהוא נשען על ההמון – וכך מחזקת את המסר.

שימו לב: בעמודה האמצעית מעתיקים את המילה המומרת (ד"ר אייל דורון; הדברים), לא את כל המשפט.

טעות נפוצה: לסמן "ההמון האנונימי הזה" כתמורה – "האנונימי" ו"הזה" הם לוואים, לא שם נוסף לאותו דבר; לכתוב בעמודת התרומה "מוסיפה מידע" בלי לומר איזה מידע ולשם מה.

שאלה 10 · השלמת מילות קישור; דו־משמעות תחבירית

תחביר10 נקודות
א.

לפניכם קטע שהושמטו ממנו מילות הקישור.
הוסיפו את מילות הקישור המתאימות לפי הקשר הלוגי שבסוגריים.
כיום ______ (זמן) אנשים רוצים לפתור בעיה המטרידה אותם ______ (ברירה) לקבל החלטה בנוגע לעניין חשוב בחייהם, הם בדרך כלל פונים למומחה בתחום. אין ספק כי ______ (תנאי) היו מומחים בעלי ידע שאפשר להתייעץ איתם, אנשים לא היו יכולים לקבל החלטות מושכלות.
______ (ויתור/הסתייגות) לא מעט אנשים מעדיפים לפנות לרשתות החברתיות ______ (תכלית) הגולשים האחרים יסייעו להם בקבלת ההחלטה, ______ (סיבה) חוכמת ההמון נחשבת חזקה יותר מחוכמתו של האדם היחיד, ואפילו אם הוא מומחה בתחומו.

ב.

(1) לפניכם משפט שיש בו דו־משמעות.
קראתי על חוכמת ההמונים ברשתות החברתיות.

•הקיפו את הצירוף היוצר את הדו־משמעות במשפט זה.
•ציינו את שני התפקידים התחביריים האפשריים של צירוף זה.

______ ; ______
(2) לפניכם משפט אחר שיש בו דו־משמעות.
החלטת הוועדה החשובה התקבלה ברוב קולות.
כתבו שני משפטים שכל אחד מהם יבהיר משמעות אחרת של המשפט הדו־משמעי.
1) ______
2) ______

לא במיקוד תשפ"ז

◂ פתרון מלא לשאלה 10

סעיף א

תשובה

זמן: כאשר / כש־
ברירה: או
תנאי: לולא / אלמלא / אילולא
ויתור/הסתייגות: אף על פי כן / למרות זאת / בכל זאת
תכלית: כדי ש־
סיבה: מפני ש / מכיוון ש / כי

הדרך: לכל משבצת בודקים (1) את הקשר הלוגי שבסוגריים, (2) את המבנה התחבירי – האם המילה פותחת פסוקית ("ש") או מחברת משפטים, ו־(3) את הזמן והשלילה במשפט.

•זמן – "כאשר / כש": "כיום כאשר אנשים רוצים...".
•ברירה – "או": "לפתור בעיה... או לקבל החלטה" – שתי אפשרויות שוות.
•תנאי – "לולא / אלמלא / אילולא": המשפט בנוי כתנאי בטל ("היו... לא היו יכולים") ובשלילה: אילו לא היו מומחים, אנשים לא היו יכולים להחליט. מילת התנאי השלילית "לולא" כוללת את השלילה, ולכן אחריה "היו מומחים" בלי "לא". ("אם" אינה מתאימה – היא לתנאי קיים; "אילו" תדרוש "לא היו".)
•ויתור – "אף על פי כן / למרות זאת": בראש משפט חדש, אחרי נקודה: למרות שמומחים חשובים, רבים בכל זאת פונים לרשתות. נדרש תואר קישור (לא "אף על פי ש", שפותחת פסוקית).
•תכלית – "כדי ש": אחרי המשבצת בא משפט שלם עם נושא ונשוא ("הגולשים... יסייעו"), ולכן "כדי ש" ולא "כדי" לבד.
•סיבה – "מפני ש / מכיוון ש / כי": "...מפני שחוכמת ההמון נחשבת חזקה יותר".

טעות נפוצה: בתנאי לכתוב "אם" או "אילו" ("אילו היו מומחים... לא היו יכולים" הופך את המשמעות); בתכלית לכתוב "כדי" בלי "ש"; בוויתור לכתוב "אף על פי ש" בראש משפט עצמאי.

סעיף ב

תשובה

(1) הצירוף: ברשתות החברתיות.
תפקיד 1: לוואי (של "חוכמת ההמונים"); תפקיד 2: תיאור (מקום, של "קראתי").
(2)
1) ההחלטה של הוועדה החשובה התקבלה ברוב קולות.
2) ההחלטה החשובה של הוועדה התקבלה ברוב קולות.

(1) "ברשתות החברתיות" יכול להתקשר לשתי מילים שונות:

•לשם "חוכמת ההמונים" – קראתי על חוכמת ההמונים שברשתות החברתיות (על התופעה ברשתות) → לוואי.
•לפועל "קראתי" – איפה קראתי? ברשתות החברתיות (שם קראתי על חוכמת ההמונים) → תיאור מקום.

(2) "החשובה" יכול להיות לוואי של "הוועדה" (הוועדה היא החשובה) או לוואי של "החלטת" (ההחלטה היא החשובה) – כי בסמיכות "החלטת הוועדה" שם התואר בא בסוף הצירוף, ושני השמות בנקבה. מפרקים את הסמיכות לצירוף עם "של", וכך כל משמעות מקבלת מבנה ברור:
1) "ההחלטה של הוועדה החשובה" – הוועדה חשובה.
2) "ההחלטה החשובה של הוועדה" – ההחלטה חשובה.

טעות נפוצה: ב־(2) לכתוב משפט שמסביר במילים ("הכוונה שהוועדה חשובה") במקום משפט שבו המבנה עצמו חד־משמעי.

מערכת הצורות

שאלה 11 · שורש ובניין של פעלים; שורשים בגזרות חסרות

מערכת הצורות10 נקודות
א.

לפניכם טבלה, ובה משפטים שבהם פעלים מודגשים.
נתחו בטבלה שלפניכם את הפעלים המודגשים: ציינו את השורש ואת הבניין של כל פועל מודגש.

הפועלהשורשהבניין
אנחנו מְנִיחִים שהמומחה יכול לפתור את הבעיה בקלות.
מחקרים מְעַרְעֲרִים את המהימנות של חוכמת ההמונים.
חוקרים הוֹכִיחוּ שלא תמיד אפשר לסמוך על חוכמת ההמונים.
בחשיבה בקבוצה טְמוּנוֹת כמה בעיות.
הפופולריות של חוכמת ההמונים נִכֶּרֶת כיום גם בעולמות הביון.
ההחלטות הלא מושלמות שלנו מִצְטַבְּרוֹת יחד להחלטה חשובה.
שיפוט חברי הקבוצה מֻטְעֶה לעיתים בשל השפעות חיצוניות.
ב.

לפניכם שני משפטים, ובכל אחד מהם מילה מודגשת.
I. קבוצה תָּפִיק רעיונות רבים יותר מפרט יחיד.
II. עליך להיות תַּקִּיף יותר בעמדתך.
ציינו את השורש של כל אחת מן המילים המודגשות.
תָּפִיק: ______
תַּקִּיף: ______

◂ פתרון מלא לשאלה 11

סעיף א

תשובה
הפועלהשורשהבניין
מְנִיחִיםנ-ו-חהפעיל
מְעַרְעֲרִיםע-ר-ע-רפיעל
הוֹכִיחוּי-כ-חהפעיל
טְמוּנוֹתט-מ-ןפעל (קל)
נִכֶּרֶתנ-כ-רנפעל
מִצְטַבְּרוֹתצ-ב-רהתפעל
מֻטְעֶהט-ע-י/ההופעל

הדרך: מסירים את תחיליות הזמן והגוף ואת הסיומות, מזהים את תבנית הבניין לפי התנועות והדגשים, ומשלימים אות שורש שנעלמה לפי הגזרה.

•מְנִיחִים – מ' + נִיח + ים. תבנית מֵקִים (בינוני) של הפעיל בגזרת ע"ו; התנועה i שבין האותיות מסמנת את ו' השורש שנעלמה: נ-ו-ח (הֵנִיחַ, הנחה).
•מְעַרְעֲרִים – שורש מרובע ע-ר-ע-ר; פתח אחרי האות הראשונה ושווא תחת השנייה – מְקַטְלֵל של פיעל (מְכַרְסְמִים).
•הוֹכִיחוּ – ה' בתחילת עבר + חיריק לפני האות האחרונה = הפעיל (הִקְטִיל). ה־ו' (חולם) במקום פ' השורש – גזרת פ"י: י-כ-ח (הוכחה, תוכחה).
•טְמוּנוֹת – תבנית קָטוּל (בינוני פעול) של קל: ט-מ-ן.
•נִכֶּרֶת – נִ + דגש באות השנייה: נפעל בגזרת פ"נ, הנ' הראשונה נטמעה בכ' (נִנְכֶּרֶת ← נִכֶּרֶת). שורש נ-כ-ר, בניין נפעל.
•מִצְטַבְּרוֹת – מִתְ־ של התפעל; כשפ' השורש היא צ', הת' באה אחריה ומשתנה לט' (שיכול והידמות): מִתְצַבְּרוֹת ← מִצְטַבְּרוֹת. שורש צ-ב-ר.
•מֻטְעֶה – קובוץ אחרי מ' של בינוני = הופעל (מֻקְטָל). הסיומת ־ֶה בבינוני מעידה על גזרת ל"י: ט-ע-י/ה (הטעה, טעות).

טעות נפוצה: לכתוב למְנִיחִים שורש "מ-נ-ח" או "נ-ח-ה"; למִצְטַבְּרוֹת "צ-ט-ב-ר" (הט' אינה מן השורש); לנִכֶּרֶת בניין פיעל בגלל הדגש.

סעיף ב

תשובה

תָּפִיק: פ-ו-ק
תַּקִּיף: ת-ק-ף

שתי המילים פותחות בת' ונראות דומות, אבל תפקיד הת' שונה.

•תָּפִיק – פועל: (היא) תָּפִיק = עתיד, נסתרת, בניין הפעיל בגזרת ע"ו (כמו תָּקִים, תָּבִין). הת' היא תחילית עתיד, ואינה שורשית. השורש: פ-ו-ק (הֵפִיק, הפקה, תפוקה).
•תַּקִּיף – שם תואר במשקל קַטִּיל (כמו אַמִּיץ, כַּבִּיר): הת' היא אות שורש (דגש בק' – סימן המשקל). השורש: ת-ק-ף (תקיפה, תוקף, התקפה).

איך מבחינים: בודקים אם המילה פועל בעתיד (אפשר לנטות: אָפִיק, תָּפִיק, יָפִיק) – אם כן, הת' תחילית. "תַּקִּיף" אינו פועל (אין "אַקִּיף" במשמעות זו), ולכן הת' שורשית.

טעות נפוצה: לכתוב לתָּפִיק שורש "ת-פ-ק" או "נ-פ-ק".

שאלה 12 · שמות פועל ובניינים; שמות פעולה; נטייה; פעלים בגזרות

מערכת הצורות10 נקודות
א.

לפניכם קטע, ובו שמות פועל מודגשים.
שימוש בחוכמת ההמונים מאפשר לֶאֱמֹד גובה ורוחק או לְיַעֵץ לאיזה רופא כדאי ללכת. אולם הוא יכול גם לְיַצֵּר תובנות בתחומים אחרים החשובים לאדם. לכן צריך לְהַכִּיר בחוכמת ההמונים ואסור לְהִתְעַלֵּם ממנה. עם זאת, כדאי לזכור כי לשימוש בה יש גם השפעה שלילית: אנשים פוחדים לָשֵׂאת באחריות או לְהִוָּתֵר בלי רעיון מקורי.
(1) מיינו בטבלה שלפניכם את שמות הפועל המודגשים לפי הבניין.

פעל (קל)נפעלהפעילפיעלהתפעל

(2) כתבו שם פעולה באותו השורש ובאותו הבניין של שם הפועל לָשֵׂאת. ______
(3) מן השורש של שם הפועל לְהִתְעַלֵּם כתבו שם פעולה בבניין נפעל. ______
(4) לפניכם ארבעה שמות. הקיפו את שני שמות הפעולה של שם הפועל לְהַכִּיר.
הַכָּרָה, הֶכֵּרוּת, כְּרִיָּה, הֶכֵּר

ב.

לפניכם ארבעה פעלים. הקיפו את הפועל שנוטה בזמן עבר בגוף נסתר של שם הפועל לְהִוָּתֵר.
הוֹתִיר, נוֹתַר, הִתִּיר, יִתֵּר

ג.

לפניכם משפט, ובו שני פעלים מודגשים.
גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע. (תהלים כ"ג, ד')
(1) כתבו את הבניין ואת הגוף המשותפים לשני הפעלים המודגשים במשפט.
הבניין: ______ ; הגוף: ______
(2) כתבו כל אחד מן הפעלים המודגשים בזמן הווה באותו הגוף.
אֵלֵךְ: ______
אִירָא: ______

◂ פתרון מלא לשאלה 12

סעיף א

תשובה

(1)

פעל (קל)נפעלהפעילפיעלהתפעל
לֶאֱמֹד, לָשֵׂאתלְהִוָּתֵרלְהַכִּירלְיַעֵץ, לְיַצֵּרלְהִתְעַלֵּם

(2) נְשִׂיאָה
(3) הֵעָלְמוּת
(4) הַכָּרָה, הֶכֵּר

(1) זיהוי הבניין לפי תבנית שם הפועל:

•לֶאֱמֹד – לִקְטֹל של קל בגזרת פ"א (לֶאֱכֹל): ש' א-מ-ד.
•לָשֵׂאת – קל, שורש נ-ש-א: הנ' נשרה (פ"נ) ונוספה ת' (כמו לָתֵת, לָגֶשֶׁת).
•לְהִוָּתֵר – לְהִקָּטֵל של נפעל (חיריק בה' ודגש באות הראשונה): ש' י-ת-ר; בנפעל פ"י הי' מופיעה כו' עיצורית (לְהִוָּלֵד).
•לְהַכִּיר – לְהַקְטִיל של הפעיל; ש' נ-כ-ר, הנ' נטמעה (דגש בכ').
•לְיַעֵץ, לְיַצֵּר – לְקַטֵּל של פיעל (פתח באות הראשונה; בלְיַצֵּר דגש באות השנייה; בלְיַעֵץ ע' גרונית שאינה מקבלת דגש). שורשים: י-ע-ץ, י-צ-ר.
•לְהִתְעַלֵּם – לְהִתְקַטֵּל של התפעל: ש' ע-ל-ם.

(2) שם הפעולה של קל: משקל קְטִילָה – מנ-ש-א: נְשִׂיאָה (בשם הפעולה הנ' חוזרת).

(3) שם הפעולה של נפעל: משקל הִקָּטְלוּת; כשפ' השורש גרונית (ע') אין דגש, והחיריק מתארך לצירה (תשלום דגש): הֵעָלְמוּת.

(4) שמות הפעולה של הפעיל: משקל הַקְטָלָה – הַכָּרָה; ולצידו צורה מקבילה – הֶכֵּר (כמו "היכר" ב"סימן היכר"). הֶכֵּרוּת – שם מופשט במשמעות היכרות בין אנשים, ואינו במשקל שם הפעולה של הפעיל (לא "הכרה" במשמעות לְהַכִּיר ב־); כְּרִיָּה – משורש אחר (כ-ר-י/ה, חפירה).

טעות נפוצה: לשבץ את לְיַעֵץ בהפעיל (בגלל הי') או את לָשֵׂאת בפיעל; לכתוב ב־(3) שם פעולה של התפעל ("התעלמות") במקום של נפעל.

סעיף ב

תשובה

נוֹתַר

לְהִוָּתֵר הוא שם הפועל של נפעל משורש י-ת-ר. בגזרת פ"י העבר בנפעל בא בתבנית נוֹקְטַל: הי' של השורש מתחלפת בו' (נוֹלַד, נוֹדַע). לכן העבר בנסתר: נוֹתַר.

•הוֹתִיר – הפעיל (י-ת-ר) – "השאיר".
•הִתִּיר – הפעיל של נ-ת-ר.
•יִתֵּר – פיעל (י-ת-ר) – "עשה מיותר".

טעות נפוצה: לבחור "הוֹתִיר" כי הוא נראה דומה – אבל הוא פעיל בהפעיל, ולא סביל־חוזר בנפעל.

סעיף ג

תשובה

(1) הבניין: פעל (קל); הגוף: ראשון יחיד/ה (מדבר / מדברת).
(2) אֵלֵךְ: הוֹלֵךְ / הוֹלֶכֶת
אִירָא: יָרֵא / יְרֵאָה

(1) שני הפעלים בעתיד עם תחילית א' – מדבר/ת (אני אלך, אני אירא).

•אֵלֵךְ – ש' ה-ל-ך, שמתנהג בעתיד כפ"י (אֵלֵךְ, תֵּלֵךְ – כמו אֵשֵׁב). בניין קל.
•אִירָא – ש' י-ר-א: אִירָא (= אני אפחד), גזרת פ"י ול"א. בניין קל (תבנית אֶקְטַל, עם חיריק בפ"י: אִירָא כמו אִירַשׁ).

(2) הווה (בינוני) באותו הגוף: בהווה אין גוף מדבר נפרד – הצורה נקבעת לפי מין ומספר (אני הולך / אני הולכת).

•אֵלֵךְ ← הוֹלֵךְ / הוֹלֶכֶת.
•אִירָא ← יָרֵא / יְרֵאָה – פועל עומד במשקל קָטֵל (כמו יָשֵׁן, שָׂמֵחַ), ולא "יוֹרֵא".

טעות נפוצה: לכתוב לאִירָא הווה "רואה" (בלבול עם ר-א-י/ה) או "מתיירא"; לכתוב גוף "אני" בלי לציין יחיד/ה – גם זה מתקבל, אך המונח המדויק הוא מדבר.

שאלה 13 · צורות בינוני: חלקי דיבור ופעלים סבילים; בחירת פועל לפי ההקשר

מערכת הצורות10 נקודות
א.

לפניכם קטע, ובו מודגשות צורות בינוני.
בשנים האחרונות מַשְׁקִיעִים ברחבי העולם מַשְׁקִיעִים משאבים רבים כדי לרתום את השימוש בחוכמת ההמונים לתחומי הביטחון, אך עדיין לא נמצאו פתרונות לכל האתגרים שנִכְפִּים על ארגוני הביון השונים. עם זה, לעיתים חוכמת ההמונים עלולה להביא לתוצאות מְדֻיָּקוֹת פחות מן התוצאות שמֻשָּׂגוֹת בידי יחידים או בידי קבוצה מְצֻמְצֶמֶת.
(1) ציינו מעל כל אחת מצורות הבינוני המודגשות את חלק הדיבור שאליו היא שייכת.
(2) מבין צורות הבינוני המודגשות העתיקו שלושה פעלים סבילים בבניינים שונים, וציינו את השורש ואת הבניין של כל אחד מהם.
הצורה: ______ ; השורש: ______ ; הבניין: ______
הצורה: ______ ; השורש: ______ ; הבניין: ______
הצורה: ______ ; השורש: ______ ; הבניין: ______

ב.

לפניכם שני משפטים, ובכל משפט זוג פעלים מודגש.
הקיפו את הפועל המתאים על פי ההקשר בכל משפט.
I. השימוש בחוכמת ההמונים בארגוני ביון יָדוּן / יִדּוֹן בישיבת הממשלה.
II. כשאנשים יֵדְעוּ / יִדְּעוּ את החסרונות של חוכמת ההמונים, הם ישתמשו בה בחוכמה.

◂ פתרון מלא לשאלה 13

סעיף א

תשובה

(1)
מַשְׁקִיעִים (הראשון) – שם עצם
מַשְׁקִיעִים (השני) – פועל
נִכְפִּים – פועל
מְדֻיָּקוֹת – שם תואר
מֻשָּׂגוֹת – פועל
מְצֻמְצֶמֶת – שם תואר
(2)
הצורה: נִכְפִּים; השורש: כ-פ-י/ה; הבניין: נפעל
הצורה: מֻשָּׂגוֹת; השורש: נ-ש-ג; הבניין: הופעל
הצורה: מְדֻיָּקוֹת; השורש: ד-י-ק; הבניין: פועל
או: הצורה: מְצֻמְצֶמֶת; השורש: צ-מ-צ-ם; הבניין: פועל

(1) צורת בינוני יכולה לשמש פועל, שם עצם או שם תואר – ההכרעה לפי התפקיד במשפט:

•מַשְׁקִיעִים (הראשון) – "בשנים האחרונות משקיעים (=אנשים שמשקיעים כסף) ברחבי העולם...": הוא מציין בעלי מקצוע/אנשים ומשמש נושא המשפט → שם עצם (אפשר לומר "המשקיעים").
•מַשְׁקִיעִים (השני) – מה עושים המשקיעים? משקיעים משאבים; יש לו מושא (משאבים) והוא מציין פעולה → פועל.
•נִכְפִּים – "האתגרים שנכפים על ארגוני הביון" – פעולה (כופים אותם) → פועל.
•מְדֻיָּקוֹת – "תוצאות מדויקות פחות" – מתאר תכונה של התוצאות, מקבל דרגת השוואה ("פחות") → שם תואר.
•מֻשָּׂגוֹת – "התוצאות שמושגות בידי יחידים" – פעולה שמישהו עושה ("בידי" מציין את הפועל) → פועל.
•מְצֻמְצֶמֶת – "קבוצה מצומצמת" = קטנה, תכונה → שם תואר.

(2) שלושה סבילים בבניינים שונים:

•נִכְפִּים – נפעל (נִ + קְטָל), סביל של קל: כופים ← נכפים. ש' כ-פ-י/ה (הסיומת ־ִים במקום ה' השורש).
•מֻשָּׂגוֹת – קובוץ בבינוני = הופעל, סביל של הפעיל (מַשִּׂיגִים ← מֻשָּׂגוֹת). הדגש בשׂ' מעיד על נ' שנטמעה: ש' נ-ש-ג.
•מְדֻיָּקוֹת – מְקֻטָּל של פועל (קובוץ ודגש באות האמצעית): ש' ד-י-ק. (או: מְצֻמְצֶמֶת – פועל, ש' מרובע צ-מ-צ-ם.)

אף שבמשפט מְדֻיָּקוֹת ומְצֻמְצֶמֶת משמשות שמות תואר, מבחינת הצורה הן בינוני סביל של פועל – והשאלה מבקשת שלושה בניינים סבילים שונים, ולכן השלישי חייב להיות מבניין פועל.

טעות נפוצה: לכתוב לנִכְפִּים שורש "נ-כ-פ"; למֻשָּׂגוֹת "ש-ג-י/ה"; לבחור שני סבילים מאותו בניין.

סעיף ב

תשובה

I. יִדּוֹן
II. יֵדְעוּ

I. השימוש ידון בישיבה – השימוש אינו דן בעצמו; דנים בו. לכן צריך פועל סביל: יִדּוֹן – נפעל, עתיד, נסתר, ש' ד-י-ן (= יהיה נושא לדיון). יָדוּן – קל, פעיל ("הוא ידון בעניין").

II. אנשים ידעו את החסרונות – פעולת הידיעה: יֵדְעוּ – קל, עתיד, נסתרים, ש' י-ד-ע (כמו יֵשְׁבוּ). יִדְּעוּ – פיעל (יִדַּע = מסר מידע), ואינו מתאים להקשר.

טעות נפוצה: בחירה לפי צליל ולא לפי השאלה מי עושה את הפעולה.

שאלה 14 · ישים – שם תואר ופועל; תי"ו שורשית ומוספית; שורש ומשקל לעומת בסיס וצורן

מערכת הצורות10 נקודות
א.

לפניכם משפט, ובו מילה מודגשת.
לדעת החוקרים, זהו רעיון יָשִׂים, שימושי וחדשני.
(1) השורש של המילה יָשִׂים במשפט זה הוא ______.
(2) המשקל של המילה יָשִׂים במשפט זה הוא ______.
בהקשר אחר המילה יָשִׂים יכולה לשמש פועל בעתיד.
(3) השורש של הפועל יָשִׂים הוא ______.
(4) הבניין של הפועל יָשִׂים הוא ______.

ב.

לפניכם חמישה שמות.
תְּשׁוּבָה, תְּפוּסָה, שֵׁרוּת, עָמִית, טָעוּת
מיינו את השמות בטבלה, על פי תפקיד התי"ו בכל שם: תי"ו שורשית או תי"ו מוספית.

תי"ו שורשיתתי"ו מוספית
ג.

לפניכם רשימת מילים.
כְּוִיָּה, מַאֲפִיָּה, חֲנִיָּה, הֲוָיָה, פַּגִּיָּה
(1) בטבלה שלפניכם מיינו את המילים לשתי קבוצות, לפי דרך התצורה שלהן.

שורש ומשקלבסיס וצורן סופי

(2) בחרו באחת מן המילים שדרך התצורה שלהן היא בסיס וצורן סופי, וכתבו מהי משמעות הצורן הסופי.

◂ פתרון מלא לשאלה 14

סעיף א

תשובה

(1) י-ש-ם
(2) קָטִיל
(3) ש-ו/י-ם
(4) פעל (קל) / הפעיל

כשם תואר: "רעיון ישים" = שאפשר ליישם אותו. המשפחה: ליישם, יישום, ישימות – השורש י-ש-ם. המשקל: קָטִיל (קמץ באות הראשונה, חיריק מלא אחרי השנייה) – משקל שמות תואר שרבים מהם מציינים אפשרות (אָכִיל, שָׁבִיר, גָּמִישׁ).

כפועל בעתיד: "הוא יָשִׂים" = ישים, יניח ("ישים את הספר על השולחן"). הי' כאן היא תחילית עתיד של נסתר, ונשארות האותיות שׂ-ם; התנועה i בין השתיים מעידה על גזרת ע"י: השורש ש-י-ם (שָׂם, שִׂימָה). הבניין: קל (כמו ישיר, יריב). מאחר שתבנית זו זהה לעתיד הפעיל בגזרת ע"ו (יָקִים), מתקבלת גם התשובה הפעיל (משורש ש-ו-ם).

טעות נפוצה: לכתוב לשם התואר את השורש ש-י-ם (מבלבלים עם הפועל), או לכתוב משקל "יָקִים" – הי' בשם התואר היא אות שורש, לא תחילית.

סעיף ב

תשובה
תי"ו שורשיתתי"ו מוספית
תְּפוּסָה, שֵׁרוּת, עָמִיתתְּשׁוּבָה, טָעוּת

הדרך: לכל שם מוצאים מילים אחרות מאותה משפחה ובודקים אם הת' נשארת בהן.

•תְּפוּסָה – תָּפַס, תפיסה: ש' ת-פ-ס → ת' שורשית (משקל קְטוּלָה).
•שֵׁרוּת – שֵׁרֵת, משרת: ש' ש-ר-ת → ת' שורשית (משקל קִטּוּל; הר' אינה מקבלת דגש, ולכן החיריק מתארך לצירה – תשלום דגש).
•עָמִית – ש' ע-מ-ת (במשקל קָטִיל; עמיתים) → ת' שורשית.
•תְּשׁוּבָה – שָׁב, לָשׁוּב: ש' ש-ו-ב → הת' מוספית (משקל תְּקוּמָה).
•טָעוּת – טָעָה: ש' ט-ע-י/ה → הת' היא חלק מן הסיומת ־וּת (שורש ט-ע-י/ה + הצורן ־וּת) → מוספית.

טעות נפוצה: לשבץ את שֵׁרוּת ואת עָמִית כמוספיות בגלל הדמיון לסיומות ־וּת ו־ִית.

סעיף ג

תשובה

(1)

שורש ומשקלבסיס וצורן סופי
כְּוִיָּה, חֲנִיָּה, הֲוָיָהמַאֲפִיָּה, פַּגִּיָּה

(2) מַאֲפִיָּה (= מַאֲפֶה + ־ִיָּה) או פַּגִּיָּה (= פַּג + ־ִיָּה): הצורן ־ִיָּה מציין מקום (מקום שבו אופים / מחלקה לפגים). (מתקבל גם: קבוצה / אוסף.)

הדרך: שואלים אם אפשר לזהות במילה מילה קיימת + סיומת (בסיס וצורן), או שהיא נוצרה משורש בתבנית (שורש ומשקל).

•כְּוִיָּה – ש' כ-ו-י/ה במשקל קְטִילָה (שם פעולה של קל, כמו בְּנִיָּה). אין מילה "כְּוִי".
•חֲנִיָּה – ש' ח-נ-י/ה במשקל קְטִילָה (שם הפעולה של חָנָה).
•הֲוָיָה – ש' ה-ו-י/ה במשקל קְטָלָה (כמו הֲנָאָה).
•מַאֲפִיָּה – בסיס מַאֲפֶה + צורן ־ִיָּה (ה' הבסיס נשמטת).
•פַּגִּיָּה – בסיס פַּג (תינוק שנולד לפני זמנו) + ־ִיָּה.

(2) משמעות הצורן ־ִיָּה: מקום – מאפייה היא מקום שבו אופים, ופגייה היא מחלקה בבית החולים לפגים (כמו נגרייה, ספרייה). לצורן זה יש גם משמעות של קבוצה או אוסף, אך במילים כאן המשמעות העיקרית היא מקום.

טעות נפוצה: לשבץ את כְּוִיָּה וחֲנִיָּה בבסיס וצורן בגלל הסיומת ־ִיָּה; הסיומת ־יָּה בהן היא חלק מן המשקל קְטִילָה בגזרת ל"י.

שאלה 15 · חלופות לגרפיטי: שורש ומשקל, הלחם, משמעות משקל; צורן נטייה וצורן גזירה

מערכת הצורות10 נקודות
א.

האקדמיה ללשון העברית מבקשת מדי פעם את עזרת הציבור במציאת חלופות עבריות למילים לועזיות. אחת מן המילים האלה היא גְּרָפִיטִי, שמשמעותה כתובת או ציור על קיר, בעיקר במרחב ציבורי לשם מחאה.
לפניכם שלוש מן ההצעות שהובאו לפני האקדמיה: חֲרֹתֶת, קִיּוּר, רַסֶּסֶת.
(1) ציינו את השורש ואת המשקל של המילה חֲרֹתֶת. השורש: ______ ; המשקל: ______
(2) את דרך התצורה של המילה קִיּוּר אפשר לנתח הן על דרך שורש ומשקל הן על דרך הלחם בסיסים.
פרטו את שתי דרכי התצורה האפשריות של המילה קִיּוּר.

•ניתוח על דרך שורש ומשקל: ______
•ניתוח על דרך הלחם בסיסים: ______

(3) משקל המילה רַסֶּסֶת יכול לרמוז על תופעה שלילית. הסבירו מדוע.

ב.

לפניכם שני משפטים, ובהם מודגשת המילה נִסְיוֹנִי.
(1) ציינו את סוג הצורן ואת משמעות הצורן של המילה המודגשת בכל משפט.
I. השימוש בחוכמת ההמונים בעולמות הביון והמודיעין הוא נִסְיוֹנִי.
סוג הצורן: ______ ; משמעות הצורן: ______
II. נִסְיוֹנִי מלמד אותי שתמיד עדיף להתייעץ עם אחרים לפני קבלת החלטה.
סוג הצורן: ______ ; משמעות הצורן: ______
(2) הבסיס של המילה נִסְיוֹנִי הוא נִסָּיוֹן.
לפניכם מילים בצורת הרבים. הקיפו שלוש מילים שהמשקל שלהן זהה למשקל המילה נִסָּיוֹן.
דִּמְיוֹנוֹת, שִׁטְפוֹנוֹת, זִכְרוֹנוֹת, פִּזְמוֹנִים, עֶקְרוֹנוֹת, פָּמוֹטוֹת

◂ פתרון מלא לשאלה 15

סעיף א

תשובה

(1) השורש: ח-ר-ת; המשקל: קְטֹלֶת (קטולת).
(2) • שורש ומשקל: שורש ק-י-ר, משקל קִטּוּל.

•הלחם בסיסים: הבסיס קִיר + הבסיס צִיּוּר (או: אִיּוּר) – קיר + (צ)יור.

(3) המשקל קַטֶּלֶת הוא משקל של שמות מחלות (אַדֶּמֶת, צַהֶבֶת, שַׁפַּעַת), ולכן הוא מעורר קונוטציה שלילית – כאילו הגרפיטי הוא "מחלה" שמתפשטת על הקירות.

(1) חֲרֹתֶת: האותיות ח-ר-ת חוזרות במילים חָרַת, חֲרִיתָה (חריטה בכתב) – שורש ח-ר-ת. התבנית: שווא באות הראשונה (תחת ח' גרונית – חטף פתח), חולם אחרי השנייה וסגול לפני ת' סופית = קְטֹלֶת (כמו כְּתֹבֶת, כְּתֹנֶת) – משקל שמות עצם; מתאים במיוחד לפי הדמיון ל"כתובת".

(2) קִיּוּר – שתי דרכים:

•שורש ומשקל: משקל קִטּוּל (חיריק, דגש באות השנייה, שורוק) – כמו צִיּוּר, אִיּוּר; השורש ק-י-ר (ממילת הבסיס "קיר").
•הלחם בסיסים: קִיר + צִיּוּר (או אִיּוּר), שחלק מהם נבלע: קִי(ר) + (צִ)יּוּר ← קִיּוּר – "ציור על קיר".

(3) רַסֶּסֶת: המשקל קַטֶּלֶת משמש בעברית בעיקר לשמות מחלות (אַדֶּמֶת, חַצֶּבֶת, דַּלֶּקֶת, סַכֶּרֶת). כשמשתמשים בו לחידוש מן השורש ר-ס-ס (ריסוס צבע), המילה "נשמעת" כמו שם של מחלה, ולכן היא רומזת שהגרפיטי הוא תופעה שלילית ומזיקה.

טעות נפוצה: ב־(2) לכתוב רק אחת משתי הדרכים, או לכתוב בהלחם "קיר + ור"; ב־(3) להסביר את המשמעות של השורש (ריסוס) במקום את המשמעות של המשקל.

סעיף ב

תשובה

(1)
I. סוג הצורן: גזירה; משמעות הצורן: שם תואר (ייחוס – "של ניסיון", בשלב ניסוי).
II. סוג הצורן: נטייה; משמעות הצורן: שייכות ("הניסיון שלי" – גוף ראשון יחיד).
(2) שִׁטְפוֹנוֹת, זִכְרוֹנוֹת, עֶקְרוֹנוֹת

(1) אותה סיומת ־ִי, שני צורנים שונים:

•I – "השימוש... הוא נִסְיוֹנִי" = עדיין בשלב של ניסוי. ־ִי הופך את שם העצם "ניסיון" לשם תואר (כמו חינוך ← חינוכי). זהו צורן גזירה – הוא יוצר מילה חדשה בחלק דיבור אחר.
•II – "נִסְיוֹנִי מלמד אותי" = הניסיון שלי. ־ִי הוא כינוי קניין של גוף ראשון יחיד – צורן נטייה שמשמעותו שייכות; המילה נשארת שם עצם ("ניסיון" בנטייה).

מבחן מהיר: אם אפשר להחליף ב"של + אני" – נטייה; אם המילה מתארת שם אחר (שימוש ניסיוני) – גזירה.

(2) המשקל של נִסָּיוֹן: קִטָּלוֹן (חיריק, דגש באות השנייה, ־וֹן). ברבים הקמץ נחטף והדגש נעלם (ניסיונות), ובאותו אופן: שִׁטְפוֹנוֹת (שִׁטָּפוֹן), זִכְרוֹנוֹת (זִכָּרוֹן), עֶקְרוֹנוֹת (עִקָּרוֹן).

•דִּמְיוֹנוֹת – דִּמְיוֹן, משקל קִטְלוֹן (בלי דגש ובלי קמץ ביחיד).
•פִּזְמוֹנִים – פִּזְמוֹן, משקל קִטְלוֹן / מרובע.
•פָּמוֹטוֹת – פָּמוֹט, מילה שאולה.

הדרך הבטוחה: להחזיר כל מילה ליחיד ולהשוות לנִסָּיוֹן.

טעות נפוצה: לבחור דִּמְיוֹנוֹת – ברבים היא נראית זהה (דמיונות/זכרונות), אבל ביחיד דִּמְיוֹן אינו במשקל קִטָּלוֹן.

כל האתר במבט אחד

קיצורי דרך לכל הכלים, הבגרויות והקורסים

GuyAI הוא המורה הפרטי המתקדם בישראל, המבוסס על מודלי הבינה המלאכותית החזקים בעולם בשילוב הידע הפדגוגי של GOOL. המערכת מספקת פתרונות לכל המקצועות ולכל הרמות - מיסודי ועד אקדמיה, וממתמטיקה ועד היסטוריה.