בגרות בלשון הבנה והבעה 011282 - חורף 2026
הבנה והבעה (נבחנים חיצוניים) · שאלון 011282 · חורף · 15 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בלשון, חורף 2026, כל 15 השאלות כמו בשאלון, והמאמרים שבנספח. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא: מה בודקים בשאלה, הכלל שמכריע, ואיך מגיעים לתשובה. במטלת הכתיבה - חיבור לדוגמה בציון מלא, המבנה שלו והסבר לפי רכיבי ההערכה.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
עברית: הבנה, הבעה ולשון
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים.
פרק ראשון – הבנת הנקרא – 60 נקודות
פרק שני – הבעה בכתב – 40 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראה מיוחדת: יש לקרוא את המאמרים שבנספח ולענות על השאלות בגוף שאלון זה, לפי ההוראות.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון – הבנת הנקרא (60 נקודות)
ההוראות לחלק זה
קראו את המאמרים 1–2 שבנספח המצורף, וענו על כל השאלות 1–13.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
(בנספח: לפניכם שני מאמרים. קראו אותם, וענו על השאלות בשאלון המחברת המצורף.)
שאלה 1 · התפיסה הרווחת שהמאמרים מפריכים
בשני המאמרים הכותבות מפריכות תפיסה רווחת משותפת הנוגעת להצלחה בחיים.
כתבו מהי התפיסה הרווחת המשותפת שבשני המאמרים.
ציינו מכל אחד מן המאמרים ביטוי או צירוף מילים המוכיחים שמדובר בתפיסה רווחת.
מאמר 1: ______
מאמר 2: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
התפיסה הרווחת היא שהצלחתו של אדם תלויה בעיקר בכישורים מולדים – בכישרון ובאינטליגנצייה (מנת משכל) שלו: מי שנולד מוכשר או חכם יותר – יצליח יותר.
התשובה המלאה: ניסוח אחד כללי שמתאים לשני המאמרים: ההצלחה (בחיים, במקצוע) נקבעת בעיקר על ידי יכולות מולדות – כישרון, אינטליגנצייה, מנת משכל.
איפה זה מופיע:
איך מגיעים לתשובה: מחפשים בפתיחת כל מאמר את הטענה שהכותבת מציגה כדי לסתור אותה. במאמר 1 מדובר ב"כישרון" ובמאמר 2 ב"מנת משכל" – לכן מנסחים מושג־על שכולל את שניהם: כישורים מולדים / יכולת אינטלקטואלית.
טעות נפוצה: לכתוב את הטענה של הכותבות ("התמדה ונחישות חשובות להצלחה") במקום את התפיסה שהן מפריכות; או לנסח תשובה שמתאימה רק למאמר אחד (למשל רק "מנת משכל").
סעיף ב
מאמר 1: "נהוג לטעון" (שורות 1–2).
מאמר 2: "טענה מקובלת" (שורה 1).
מה מחפשים? מילים שמראות שרבים חושבים כך – כלומר שזו דעה נפוצה ולא דעה של אדם אחד.
טעות נפוצה: להעתיק משפט שלם שמציג את התוכן של התפיסה ("יש להם כישרון כלשהו") – השאלה מבקשת דווקא את הביטוי שמעיד על היותה רווחת.
שאלה 2 · הטענה המרכזית המשותפת
משני המאמרים עולה טענה מרכזית משותפת.
כתבו את הטענה המרכזית המשותפת העולה משני המאמרים. תוכלו להעתיק אותה מאחד המאמרים.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
תכונות אישיות כמו התמדה, נחישות ורצון להצליח משפיעות על הצלחתו של אדם יותר מכישורים מולדים ומנת משכל.
או בהעתקה: "התמדה ותשוקה משפיעות על הצלחתו של אדם יותר מכישורים מולדים ומנת משכל" (מאמר 1, שורות 36–37); "נחישות חשובה להצלחה מקצועית יותר מאינטליגנצייה" (כותרת מאמר 2).
התשובה המלאה צריכה לכלול את שני צדי ההשוואה: (1) מה חשוב להצלחה – התמדה / נחישות / רצון ושאיפות; (2) יותר ממה – כישרון מולד / מנת משכל.
איפה זה מופיע:
הקשר לשאלה 1: הטענה המרכזית היא בדיוק ההיפוך של התפיסה הרווחת שהמאמרים מפריכים – לכן אם בשאלה 1 כתבתם "כישורים מולדים קובעים את ההצלחה", כאן כותבים "תכונות כמו התמדה ונחישות חשובות יותר מכישורים מולדים".
טעות נפוצה: לכתוב רק "התמדה חשובה להצלחה" בלי ההשוואה לכישרון ולמנת המשכל – זו טענה חלקית. וגם: להעתיק דוגמה (אסימוב, ווסט פוינט) במקום את הטענה הכללית.
שאלה 3 · ההסתייגות של אלון סלע
במאמר 2 החוקר אלון סלע מסתייג מן הטענה המרכזית המשותפת העולה משני המאמרים.
מבין המשפטים שלפניכם הקיפו שני משפטים המבטאים את ההסתייגות שלו.
– אין דבר העומד בפני הרצון.
– לא כל אחד יכול לעשות כל דבר אם רק ירצה.
– תרצה – תצליח.
– נחישות אינה התכונה היחידה הנדרשת להצלחה בחיים.
– השמיים הם הגבול.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
"לא כל אחד יכול לעשות כל דבר אם רק ירצה."
"נחישות אינה התכונה היחידה הנדרשת להצלחה בחיים."
מהי הסתייגות? הגבלה של טענה: מקבלים אותה באופן עקרוני, אבל מציינים שהיא אינה נכונה תמיד או במלואה.
איפה זה מופיע: סלע אומר: "יש דבר העומד בפני הרצון, וחשוב לי להסתייג מן האמירה 'תרצה – תצליח'. לא כל אחד יכול לעשות כל דבר אם רק ירצה, אבל הרצון האמיתי חשוב יותר משני הגורמים האחרים" (שורות 25–27).
ניתוח המשפטים:
טעות נפוצה: לסמן את "אין דבר העומד בפני הרצון" כי הצירוף מופיע בדבריו של סלע – אבל הוא מופיע אצלו בשלילה ("יש דבר העומד בפני הרצון").
שאלה 4 · דוגמאות ומסקנות; הבסיס לטענה
במאמר 1 הכותבת מחזקת את טענתה המרכזית באמצעות דוגמאות.
ציינו שלוש דוגמאות, וכתבו מהי המסקנה העולה מכל דוגמה.
המסקנה: ______
המסקנה: ______
המסקנה: ______
ציינו על מה מתבססת הטענה המרכזית במאמר 2.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
המסקנה: עבודה מתמדת ויום־יומית, ולא רק כישרון, היא שמביאה להישגים גדולים.
המסקנה: התמדה ומאמץ מביאים להצלחה יותר מכישרון מולד.
המסקנה: נחישות ואי־ויתור מול קשיים הם שמבדילים בין מי שמצליח לבין מי שנושר.
(דוגמה רביעית שמתקבלת: דאקוורת עצמה – אף ששמעה שאינה "גאון", זכתה ב"מלגת הגאונים" בזכות הגריט שלה. המסקנה: התמדה ותשוקה יכולות להביא להכרה ולהצלחה גם בלי גאונות.)
מבנה התשובה: לכל דוגמה שני רכיבים (3 נקודות לכל זוג): (1) הדוגמה – מי, מה קרה, בקיצור; (2) המסקנה – מה הדוגמה מוכיחה ביחס לטענה המרכזית (התמדה / נחישות חשובות יותר מכישרון).
איפה מופיעות הדוגמאות:
1. אסימוב – שורות 5–10: "מה שגרם לו להצליח כל כך היה עיקרון... להיות תמיד בעשייה".
2. תלמידי דאקוורת – שורות 11–18: התלמידים החלשים שהצליחו "הציקו לה בשאלות, דרשו הסברים שוב ושוב ולא הפסיקו לנסות להשתפר".
3. ווסט פוינט – שורות 19–27: "אלה שנשארו בתוכנית המצוינות לא הרימו ידיים מעולם".
4. דאקוורת עצמה – שורות 29–34: "אולי לא אהיה הכי חכמה, אבל יהיה לי הכי הרבה גריט".
איך מנסחים מסקנה: שואלים "מה הדוגמה הזאת מלמדת על הדרך להצלחה?" ועונים במשפט כללי, בלי לחזור על פרטי הדוגמה. כל מסקנה צריכה להתאים לדוגמה שלה: אצל אסימוב – עשייה מתמדת; אצל התלמידים – מאמץ עדיף על כישרון; בווסט פוינט – אי־ויתור בתנאים קשים.
טעות נפוצה: לכתוב אותה מסקנה כללית שלוש פעמים ("התמדה חשובה") בלי לקשור אותה לדוגמה; או להביא כדוגמה את ההמלצות שבפסקה 5 ("שלבו את ההתמדה עם תשוקה") – אלה עצות, לא דוגמאות.
סעיף ב
הטענה מתבססת על מחקר של אלון סלע מאוניברסיטת תל אביב, שבדק נתונים ממחקר ארוך טווח של אוניברסיטת ויסקונסין: 4,000 משתתפים דיווחו בגיל 18 על מנת המשכל, על מצבם הכלכלי ועל שאיפותיהם, וכעבור 36 שנה נבדק מעמדם המקצועי – והתברר שבעלי השאיפות הגבוהות הצליחו יותר.
התשובה: על מחקר – כלומר על נתונים כמותיים שנאספו לאורך שנים רבות, ולא על דעה אישית או על סיפורים של אנשים בודדים.
איפה זה מופיע: פסקה 2 (שורות 11–17) מתארת את המחקר: "יותר מ־10,000 אמריקנים נבדקו במשך כ־40 שנה"; "ממשתתפי המחקר נבחרו 4,000 איש"; "36 שנה לאחר מכן בדק סלע את הסטטוס המקצועי". פסקה 3 מציגה את הממצא: "דווקא בעלי השאיפות הגבוהות הצליחו יותר" (שורות 19–20), ופרופסור גנזך מדגיש: "אפשר לראות במספרים את השפעת הנחישות" (שורה 21).
שימו לב להשוואה עם מאמר 1: מאמר 1 מבסס את טענתו בעיקר על דוגמאות (סיפורים), ואילו מאמר 2 מבסס אותה על מחקר כמותי אחד גדול. די לכתוב "מחקר של אלון סלע" עם פירוט קצר שלו.
טעות נפוצה: לכתוב "על הספר 'עקומת הפעמון'" – הספר הוא הטענה שהמחקר מפריך, לא הבסיס לטענה.
שאלה 5 · הדימוי: ריצת מרתון
כותבת מאמר 1 טוענת כי השביל המוביל להצלחה הוא ארוך, ודומה הרבה יותר לריצת מרתון מל"ספרינט" (שורות 54–55).
הסבירו את הדמיון בין הדרך להצלחה לבין ריצת מרתון.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
ריצת מרתון היא ריצה ארוכה מאוד, ומי שמנצח בה אינו בהכרח המהיר ביותר אלא מי שיש לו כוח סבל, שומר על קצב ואינו מוותר גם כשהוא עייף וכואב לו. כך גם הדרך להצלחה: היא נמשכת זמן רב, יש בה קשיים, כישלונות וניסיונות חוזרים, ומי שמצליח הוא מי שמתמיד ונחוש לאורך זמן – ולא מי שניחן בכישרון שמאפשר לו "זינוק" מהיר (כמו בספרינט).
איך עונים על שאלת דימוי: (1) מתארים את התכונה של המרתון (הדבר שאליו משווים); (2) מראים שאותה תכונה קיימת בדרך להצלחה; (3) מסבירים את הניגוד לספרינט, כי הכותבת בחרה להשוות דווקא בין השניים.
נקודות הדמיון:
הקשר לטענה המרכזית: הדימוי ממחיש שהתמדה ונחישות ("גריט") חשובות להצלחה יותר מכישרון.
טעות נפוצה: לכתוב רק "הדרך להצלחה ארוכה כמו מרתון" – זו חזרה על דברי הכותבת ולא הסבר. יש לפרט מה נדרש במרתון (סבולת, התמדה, אי־ויתור) ולהראות שזה נדרש גם בדרך להצלחה.
שאלה 6 · המלצות הנובעות מן המחקר
מטרתם של חוקרים היא שמסקנות ממחקריהם יוכלו לתרום לשיפור חיי היום־יום.
על פי מאמר 2, כתבו שתי המלצות הנובעות ממחקרו של אלון סלע ויכולות לתרום לשיפור חיי היום־יום.
המלצה 1: ______
המלצה 2: ______
◂ פתרון מלא לשאלה 6
המלצה 1: מעסיקים ומוסדות חינוך (למשל אוניברסיטאות) צריכים לבדוק בראיונות עבודה ובמבחני הכניסה גם את מידת הנחישות והרצון של המועמד להצליח, ולא רק את יכולותיו – כדי ליצור תהליכי מיון נכונים יותר.
המלצה 2: הורים צריכים לחשוב על טיב החינוך שהם נותנים לילדיהם בבית, ולטפח אצלם נחישות, שאיפות ורצון להצליח.
איפה זה מופיע: בפסקה האחרונה (שורות 30–34), תחת השאלה "מה הן ההשלכות היישומיות של המחקר?":
1. "כיום בראיונות עבודה ובמבחני כניסה לאוניברסיטה לא בודקים עד כמה המועמד רוצה להצליח. שוק העבודה ומוסדות החינוך יכולים לרתום את מסקנות המחקר ליצירת תהליכי מיון נכונים יותר" (שורות 31–33).
2. "הידיעה עד כמה הנחישות היא גורם חשוב להצלחה עתידית, יכולה לגרום להורים לחשוב על טיב החינוך שהם נותנים לילדיהם בבית" (שורות 33–34).
איך הופכים ממצא להמלצה: המאמר מתאר מה אפשר לעשות; בתשובה מנסחים זאת כהמלצה מעשית – מי צריך לפעול ומה עליו לעשות ("מעסיקים צריכים לבדוק...", "הורים צריכים לטפח..."). כל המלצה – 3 נקודות.
טעות נפוצה: לכתוב את ממצא המחקר ("בעלי שאיפות גבוהות מצליחים יותר") במקום המלצה; או לכתוב שתי המלצות שהן בעצם אחת (ראיונות עבודה ומבחני כניסה הם אותה המלצה – מיון מועמדים).
שאלה 7 · מילה שאינה נרדפת: פנומנלי
לפניכם צירוף ממאמר 1 ובו מילה מודגשת.
"חוש קצב פנומנלי" (שורות 2–3).
איזו מן המילים שלפניכם אינה יכולה להחליף את המילה "פנומנלי" בצירוף זה?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) בלתי רגיל
(2) מופלא
(3) שכיח
(4) נדיר
◂ פתרון מלא לשאלה 7
(3) שכיח
פירוש המילה: "פנומנלי" (מן "פנומן" – תופעה יוצאת דופן) פירושו יוצא מן הכלל, מדהים, נדיר ביכולתו.
בדיקת האפשרויות – מציבים כל מילה במקום "פנומנלי":
(1) "חוש קצב בלתי רגיל" – מתאים.
(2) "חוש קצב מופלא" – מתאים.
(3) "חוש קצב שכיח" – "שכיח" פירושו נפוץ, רגיל – ההפך מ"פנומנלי". לא מתאים – זו התשובה.
(4) "חוש קצב נדיר" – מתאים: יכולת שנדיר למצוא.
ההקשר מאשר זאת: ברשימה מופיעים כישורים יוצאי דופן – "קואורדינציה מרשימה", "כריזמה יוצאת מן הכלל" (שורה 3).
טעות נפוצה: לא לשים לב למילה "אינה" ולסמן מילה נרדפת.
שאלה 8 · שימוש לא מתאים בשורש ב-ה-ה
לפניכם משפט ממאמר 1 ובו מילה מודגשת.
"כשהרגשתי שאני תקוע בכתיבה, לא ישבתי מול דף לבן ובהיתי באוויר" (שורות 7–8).
באיזה מן המשפטים שלפניכם השימוש בפועל מן השורש של הפועל "בהיתי" אינו מתאים?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) מדוע אתה בוהה בי כאילו נפלתי מן הירח?
(2) הוא השׂתרע על הדרגש ובהה בתקרה.
(3) היא בהתה בו והנהנה כאילו הקשיבה לו.
(4) המבקרים במוזאון בהו בעניין רב בתמונה.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
(4)
פירוש הפועל: "בהה" (שורש ב-ה-ה) – הסתכל במבט ריק, קפוא, בלי מחשבה ובלי ריכוז. אצל אסימוב: ישב מול הדף "ובהה באוויר" – לא עשה דבר.
בדיקת המשפטים:
(1) "בוהה בי כאילו נפלתי מן הירח" – מבט המום וקפוא. מתאים.
(2) "השׂתרע על הדרגש ובהה בתקרה" – מבט ריק, בלי מטרה. מתאים.
(3) "בהתה בו והנהנה כאילו הקשיבה לו" – היא לא הקשיבה באמת, רק הסתכלה במבט ריק. מתאים.
(4) "בהו בעניין רב בתמונה" – בהייה היא מבט חסר עניין וריכוז, ולכן הצירוף "בהו בעניין רב" סותר את עצמו. לא מתאים – זו התשובה. (הפועל המתאים: "התבוננו בעניין רב".)
טעות נפוצה: לבחור ב־(3) בגלל ההנהון – אבל "כאילו הקשיבה" מלמד שלא הקשיבה, ולכן הבהייה מתאימה.
שאלה 9 · החלפת צירוף: לא הרימו ידיים
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו צירוף מילים מודגש.
"אלה שנשארו בתוכנית המצוינות לא הרימו ידיים מעולם" (שורה 25).
החליפו את הצירוף המודגש במילה מתאימה אחרת. ______
◂ פתרון מלא לשאלה 9
ויתרו ("לא ויתרו מעולם"). מתקבל גם: נכנעו, התייאשו.
פירוש הצירוף: "הרים ידיים" – ניב שפירושו ויתר, נכנע, הפסיק להיאבק (כמו חייל שמרים ידיים לאות כניעה).
בדיקה בהקשר: "אלה שנשארו בתוכנית המצוינות לא ויתרו מעולם" – המשמעות נשמרת. המשפט הבא במאמר מאשר זאת: "מבחינתם, ויתור לא היה בגדר אפשרות" (שורה 26).
שימו לב: מחליפים רק את הצירוף המודגש ("הרימו ידיים"), ולכן המילה "לא" נשארת. אין לכתוב "התמידו" – זה כבר מחליף גם את ה"לא" ("לא התמידו" הופך את המשמעות). המילה צריכה להיות באותה צורה דקדוקית (פועל, עבר, רבים).
טעות נפוצה: לכתוב צירוף של כמה מילים ("הפסיקו לנסות") – נדרשת מילה אחת.
שאלה 10 · משמעות הצירוף: בלתי נדלה
לפניכם משפט ממאמר 1 ובו צירוף מילים מודגש.
"גם אם יש לכם כישרון בלתי נדלה, מאגרים של ידע ויצירתיות רבה, אם לא תשקיעו מאמצים, לא תגיעו להישגים" (שורות 37–38).
לאיזו מן המילים והצירופים שלפניכם יש משמעות זהה למשמעות של הצירוף המודגש?
הקיפו את התשובה הנכונה.
(1) מיוחד
(2) אין־סופי
(3) רב־תחומי
(4) נדיר
◂ פתרון מלא לשאלה 10
(2) אין־סופי
פירוש הצירוף: "נדלה" – מן השורש ד-ל-ה ("דלה מים מן הבאר" = שאב). "בלתי נדלה" – שאי אפשר לשאוב את כולו, שלא נגמר: אין־סופי.
בדיקת האפשרויות:
(1) מיוחד – מתאר איכות, לא כמות שאינה נגמרת.
(2) אין־סופי – שאין לו סוף, שאינו נגמר. זהה במשמעות.
(3) רב־תחומי – שייך לתחומים רבים; משמעות אחרת.
(4) נדיר – שאינו מצוי הרבה; משמעות אחרת.
ההקשר תומך: "מאגרים של ידע" – הכותבת מתארת כמות גדולה של כישרון שאינה מתרוקנת.
טעות נפוצה: לבלבל בין "נדלה" ל"דל" (מועט) ולבחור ב"נדיר".
שאלה 11 · מילים קרובות במשמעות: סבלנות ואורך רוח
לפניכם משפט ממאמר 1, ובו מודגשות שתי מילים וצירוף.
"כיצד מפתחים התמדה, סבלנות מברזל ואורך רוח" (שורה 39).
מבין המילים והצירוף המודגשים במשפט זה – ציינו את השניים שמשמעותם דומה.
______ ______
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סבלנות, אורך רוח
פירוש המילים:
לכן "סבלנות" ו"אורך רוח" כמעט נרדפות, ואילו "התמדה" מתארת פעולה מתמשכת – משמעות קרובה בנושא אבל לא דומה.
טעות נפוצה: לבחור "התמדה" ו"אורך רוח" כי שתיהן קשורות לזמן ארוך. כדאי להיזכר בצירוף המנוגד "קוצר רוח" = חוסר סבלנות – וכך רואים ש"אורך רוח" = סבלנות.
שאלה 12 · מילה נרדפת: קרי
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"...אי־הצלחתם של נבחנים אפרו־אמריקנים... נובעת מבעיות גנטיות – קרי מאינטליגנצייה נמוכה" (שורות 4–6).
מבין האפשרויות שלפניכם הקיפו את האפשרות שיכולה להחליף את המילה "קרי" במשפט בלי לשנות את משמעותו.
(1) דהיינו
(2) למעט
(3) נוסף על
(4) קל וחומר
◂ פתרון מלא לשאלה 12
(1) דהיינו
פירוש המילה: "קרי" (בארמית: קְרִי = קרא, כלומר "קרא זאת כך") – מילת הסבר שפירושה כלומר, זאת אומרת. אחריה בא פירוש של מה שנאמר קודם: "בעיות גנטיות" = "אינטליגנצייה נמוכה".
בדיקת האפשרויות:
(1) דהיינו – כלומר, זאת אומרת: קשר של הסבר/פירוט. מתאים.
(2) למעט – חוץ מ־: קשר של הוצאה מן הכלל.
(3) נוסף על – קשר של הוספה.
(4) קל וחומר – על אחת כמה וכמה: קשר של הסקה.
טעות נפוצה: לבחור ב"נוסף על", כאילו האינטליגנצייה הנמוכה היא גורם נוסף על הבעיות הגנטיות – אבל לפי הספר זהו אותו גורם עצמו, בניסוח אחר.
שאלה 13 · מילים קרובות במשמעות: מסווה
לפניכם משפט ממאמר 2, ובו מילה מודגשת.
"קראתי וחשבתי שמדובר בגזענות במסווה אקדמי" (שורה 7).
מבין המילים שלפניכם הקיפו את ארבע המילים שהמשמעות שלהן דומה למשמעות המילה "מסווה".
כיסוי, הסתרה, גילוי, חיפוי, הגדרה, צורה, מַעֲטֶה
◂ פתרון מלא לשאלה 13
כיסוי, הסתרה, חיפוי, מַעֲטֶה
פירוש המילה: "מסווה" – כיסוי שנועד להסתיר את הדבר האמיתי; תחפושת. "גזענות במסווה אקדמי" – גזענות שמסתתרת מאחורי מראה של מחקר מדעי.
בדיקת המילים (נקודה לכל מילה נכונה):
טעות נפוצה: לבחור "צורה" בגלל המובן "מראה חיצוני". המסווה אינו סתם צורה – עיקרו הסתרת האמת.
פרק שני – הבעה בכתב (40 נקודות)
ההוראות לחלק זה
בחרו באחד מן הנושאים 14–15, וכתבו עליו מאמר בהיקף של כ־300 מילים לפי ההוראות.
הקפידו על כתב ברור, על כתיב נכון, על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני.
תוכלו לכתוב טיוטה בעמודים 10–11.
שאלה 14 · מאמר טיעון: קבלה לאוניברסיטה בלי בחינה פסיכומטרית
כיום מי שמעוניין להתקבל ללימודים באוניברסיטה, נדרש להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. יש המציעים לאפשר קבלה לאוניברסיטאות בלי החובה להיבחן בבחינה הפסיכומטרית. לפי הצעה זו, כל מי שמעוניין ללמוד באוניברסיטה – גם בפקולטות היוקרתיות – יוכל להתקבל ללימודים, ועל פי הישגיו בשנה הראשונה האוניברסיטה תקבע אם יוכל להמשיך בלימודיו במסלול שבחר.
כתבו מאמר טיעון, והביעו בו את דעתכם על הצעה זו. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 14
הדלת לאוניברסיטה צריכה להיות פתוחה
כיום, מי שמבקש ללמוד באוניברסיטה נדרש להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, וציונו בה קובע במידה רבה אם יתקבל ולאיזה חוג. לאחרונה עלתה הצעה לבטל את חובת הבחינה, לקבל כל מי שרוצה ללמוד ולקבוע על פי הישגיו בשנה הראשונה אם ימשיך. לדעתי, זו הצעה נכונה וצודקת, ויש לאמץ אותה.
ראשית, בחינה של כמה שעות אינה יכולה לנבא אם אדם יצליח בלימודיו. היא בודקת בעיקר מהירות חשיבה ויכולת לפתור שאלות בלחץ זמן, אך אינה בודקת את התכונות החשובות באמת להצלחה: התמדה, סקרנות ורצון ללמוד. במאמרה "הרכיב הסודי של המצוינות" מתארת יהודית כץ את מחקריה של אנג'לה דאקוורת, שמצאה כי התמדה ותשוקה משפיעות על ההצלחה יותר מכישורים מולדים. גם אלון סלע, שמחקרו מתואר במאמרה של טלי חרותי־סובר, מצא כי בעלי שאיפות גבוהות הצליחו בקריירה יותר מבעלי מנת משכל גבוהה. דווקא השנה הראשונה, שבה הסטודנט מתמודד עם קורסים ומטלות אמיתיים, היא המבחן ההוגן ביותר ליכולתו.
שנית, הבחינה הפסיכומטרית פוגעת בשוויון ההזדמנויות. קורס הכנה לבחינה עולה אלפי שקלים, ולכן נבחנים ממשפחות מבוססות מגיעים אליה מוכנים יותר. כך צעירים מוכשרים ונחושים מן הפריפריה או ממשפחות מעוטות יכולת נשארים מחוץ לאוניברסיטה בגלל ציון אחד. יתרה מזו, נבחנים רבים ניגשים לבחינה שוב ושוב ומשקיעים זמן וכסף בשיפור ציון, במקום ללמוד את התחום שהם אוהבים. קבלה פתוחה תעניק לכל אחד הזדמנות להוכיח את עצמו.
מתנגדי ההצעה טוענים כי בלי מיון מראש יתמלאו הכיתות, בעיקר בפקולטות היוקרתיות, וסטודנטים רבים יבזבזו שנה שלמה ויינשרו. אכן, השנה הראשונה תהיה צפופה ותובענית, אך עדיף שאדם ינסה ויגלה בעצמו אם התחום מתאים לו, מאשר שיוותר על חלומו מראש בגלל ציון. גם הנשירה אינה בזבוז: שנה של לימודים אקדמיים מקנה ידע וניסיון שיועילו לסטודנט בכל מסלול שיבחר.
לסיכום, ביטול חובת הבחינה הפסיכומטרית ימיר מבחן חד־פעמי וצר במבחן ממושך והוגן יותר – ההתמודדות בפועל עם הלימודים. מערכת שתיתן לכל צעיר הזדמנות שווה ותבחר את הסטודנטים לפי ההישגים שלהם בפועל תצמיח דור של אקדמאים נחושים ומצליחים יותר.
(מספר מילים: 297, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("הדלת לאוניברסיטה צריכה להיות פתוחה").
2. פתיחה – הצגת המצב הקיים ואת ההצעה כך שגם קורא שלא ראה את הנושא יבין, והצגת העמדה במפורש: יש לאמץ את ההצעה.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – הבחינה אינה מנבאת הצלחה בלימודים; דוגמה ממחקרי דאקוורת וסלע שבנספח.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – שוויון הזדמנויות: מחיר קורס ההכנה, צעירים מן הפריפריה.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("מתנגדי ההצעה טוענים... אכן... אך") – צפיפות ונשירה; הודאה חלקית והפרכה.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה בניסוח חדש ומבט קדימה, בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); אך (ניגוד); ולכן, כך (סיבה ותוצאה); יתרה מזו (הוספה והעצמה); אכן... אך (ויתור); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה אחת ברורה שכל הפסקות משרתות; כל נימוק בפסקה נפרדת עם הסבר ודוגמה. פתיחה וסיום הולמים מאמר טיעון. מודעות לנמען – ההצעה מוצגת בפתיחה במילים שלי. קישוריות וארגון – מילות קישור ומאזכרים ("זו הצעה", "ציון אחד").
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא אינו מחייב שימוש במאמרים, אבל הוא קשור אליהם (נחישות לעומת מנת משכל), ולכן אפשר להיעזר בהם. מביאים את הדברים בשם אומרם ("במאמרה... מתארת יהודית כץ", "אלון סלע... מצא") בדיבור עקיף, בלי להעתיק.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד; משפטים שלמים; התאם ("הבחינה... פוגעת", "נבחנים... מגיעים"); פיסוק – פסיק אחרי מילות קישור הפותחות משפט, קו מפריד לפני הסבר; כתיב מלא תקני.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר להתנגד להצעה: הבחינה הפסיכומטרית היא מדד אחיד ואובייקטיבי שמשווה בין בוגרי בתי ספר שונים; קבלה פתוחה תגרום לצפיפות, לירידה ברמת ההוראה בשנה הראשונה ולבזבוז משאבים; נשירה המונית אחרי שנה מתסכלת ועולה לסטודנט זמן וכסף. ההפרכה: נשירה מוקדמת פחות מזיקה מסינון שגוי מראש. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: סקירה של המאמרים במקום הבעת עמדה; עמדה מתנדנדת בלי הכרעה; נימוקים בלי דוגמות; כתיבה בגוף שני אל הקורא ("אתם"); סיום שמוסיף נימוק חדש; היקף רחוק מכ־300 מילים.
שאלה 15 · מאמר טיעון: הסתמכות על עצות של משפיענים
משפיעני רשת רבים נוהגים לייעץ ולהמליץ המלצות בתחומים שונים, כגון צרכנות, אורח חיים, חינוך, ואף בענייני בריאות – לעיתים בלי שיש להם השכלה רשמית בתחומים אלה. רבים נוטים לקבל את עצותיהם והמלצותיהם ולהסתמך עליהן בבואם לקבל החלטות.
כתבו מאמר טיעון, והביעו את דעתכם על תופעה זו. נמקו את דבריכם, והדגימו אותם.
◂ חיבור לדוגמה והסבר לשאלה 15
מספר עוקבים אינו תעודה מקצועית
ברשתות החברתיות פועלים משפיענים רבים המייעצים לעוקביהם כיצד לנהל את כספם, מה לאכול, איך לחנך את ילדיהם ואף כיצד לטפל בבעיות בריאות. רבים מן המשפיענים האלה אינם בעלי השכלה בתחום שבו הם ממליצים, ובכל זאת אנשים רבים מקבלים את עצותיהם ומחליטים על פיהן. לדעתי, זו תופעה מסוכנת, ואין לסמוך על המלצות של מי שאין לו ידע מקצועי מבוסס.
ראשית, עצה שגויה בתחומים כמו בריאות וכלכלה עלולה לגרום נזק ממשי. רופא, דיאטנית או יועץ השקעות למדו שנים רבות, עברו בחינות ומחויבים לכללי אתיקה. משפיען, לעומתם, מסתמך בדרך כלל על ניסיונו האישי בלבד, ומה שהצליח לו אינו מתאים בהכרח לכל אחד. כך, למשל, נערה שמאמצת דיאטה קיצונית שהמליצה עליה משפיענית פופולרית, עלולה לפגוע בבריאותה, ואיש לא יישא באחריות לכך. יתרה מזו, ברשת קשה להבחין בין מידע מבוסס לבין שמועה, ולכן טעות של משפיען אחד עלולה להגיע בתוך שעות למאות אלפי אנשים.
שנית, למשפיענים רבים יש אינטרס כלכלי. הכנסתם תלויה במספר הצפיות ובשיתופי פעולה מסחריים, ולכן הם נוטים להמליץ על מוצרים שהם מקבלים תשלום כדי לפרסם. עוקב שאינו מודע לכך מקבל את ההמלצה כעצה כנה של חבר, אף שלמעשה זו פרסומת לכל דבר. בעל מקצוע, לעומת זאת, אמור להמליץ על מה שמתאים ללקוח ולא על מה שמשתלם לו עצמו.
תומכי התופעה טוענים כי משפיענים מנגישים מידע לקהל רחב בשפה פשוטה וידידותית, ואילו מומחים משתמשים בשפה מקצועית ומרוחקת. אכן, יש ערך בהנגשת ידע, ומשפיענים יכולים לעורר עניין בנושאים חשובים. עם זאת, נגישות אינה תחליף לידע. מי שרוצה להנגיש מידע מקצועי צריך להישען על מומחים ועל מקורות מהימנים, ולא להציג את דעתו האישית כאמת מוחלטת. למשל, משפיען שמראיין רופאה על תזונה נכונה תורם לעוקביו הרבה יותר ממשפיען הממליץ על תפריט שהמציא בעצמו.
לסיכום, הפופולריות ברשת אינה הוכחה למומחיות. לפני שאנחנו מקבלים החלטה חשובה בעקבות עצה של משפיען, עלינו לבדוק מי עומד מאחוריה, מה הידע שלו ומה האינטרס שלו, ובשאלות של בריאות וכסף – לפנות אל אנשי מקצוע.
(מספר מילים: 301, בלי הכותרת ורשימת המקורות)
מבנה המאמר:
1. כותרת – מנוסחת כעמדה ("מספר עוקבים אינו תעודה מקצועית").
2. פתיחה – הצגת התופעה (משפיענים מייעצים בלי השכלה, ורבים מקבלים את עצותיהם) והצגת העמדה: זו תופעה מסוכנת.
3. נימוק ראשון + דוגמה ("ראשית") – עצה שגויה בבריאות ובכלכלה גורמת נזק ממשי; ההבדל בין איש מקצוע למשפיען; דוגמת הדיאטה הקיצונית; התפשטות מהירה של טעות ברשת.
4. נימוק שני + דוגמה ("שנית") – אינטרס כלכלי: תשלום על פרסום מוצרים מוצג כעצה כנה.
5. טיעון נגדי והפרכתו ("תומכי התופעה טוענים... אכן... עם זאת") – הנגשת ידע; הודאה חלקית והפרכה: נגישות אינה תחליף לידע, ודוגמה למשפיען שמשתף מומחית.
6. סיום ("לסיכום") – חזרה על העמדה והמלצה מעשית לקורא, בלי נימוק חדש.
מילות קישור: ראשית, שנית (מנייה); לעומתם, לעומת זאת, ואילו (ניגוד); ולכן, כך (סיבה ותוצאה); יתרה מזו (הוספה); למשל (הדגמה); אכן... עם זאת (ויתור); לסיכום.
איך המאמר עומד ברכיבי ההערכה:
תוכן ומבנה: ציר רעיוני – עמדה ביקורתית אחת ברורה; כל נימוק מוסבר ומודגם בפסקה משלו. פתיחה וסיום הולמים. מודעות לנמען – התופעה מוצגת בפתיחה כך שהקורא מבין במה מדובר. קישוריות וארגון – חמש פסקות ומילות קישור מגוונות.
כתיבה בזיקה למקורות: הנושא אינו קשור למאמרים שבנספח, ולכן אין צורך להיעזר בהם; הדוגמאות לקוחות מן הידע הכללי ומחיי היום־יום.
לשון ומבע: משלב רשמי ואחיד (גם בדוגמאות); משפטים שלמים; התאם במין ובמספר ("נערה שמאמצת... עלולה"); אוצר מילים מדויק ("אינטרס", "מהימנים", "אתיקה"); פיסוק תקין; כתיב מלא תקני.
עמדה הפוכה – גם היא מתקבלת: אפשר לטעון בעד התופעה: משפיענים מנגישים ידע לקהל רחב בשפה פשוטה ובחינם; ניסיון אישי הוא ידע חשוב שמומחים לא תמיד מציעים; הם מעודדים אורח חיים בריא וצרכנות נבונה ומחייבים את אנשי המקצוע להתקרב לציבור. ההפרכה של הצד השני: כל אדם אחראי לבדוק את המידע, וגם מומחים טועים לפעמים. הציון נקבע לפי איכות הטיעון, לא לפי העמדה.
טעויות נפוצות: עמדה כללית מדי ("יש משפיענים טובים ויש רעים") בלי הכרעה; דוגמאות של משפיענים מסוימים בשמם במקום דוגמאות מנומקות; משלב דיבורי ("אינסטה", "פולו"); סיום שמוסיף נימוק חדש.