מתכונת 10 באזרחות (שאלון 34215) - פתרון מלא

מה נדרש: לבחור אחד משני החוקים ולהציג אותו – כלומר לכתוב מה החוק קובע (את רכיביו), ולא רק לחזור על שמו. כדאי גם לכתוב משפט אחד על כך שהחוק הוא ביטוי לאופייה היהודי של המדינה.

תשובה מלאה:
תשובה מלאה – חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (1953):
– החוק קובע שענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, שהם אזרחי המדינה או תושביה, נתונים לשיפוטם הייחודי (הבלעדי) של בתי הדין הרבניים.
– עוד קובע החוק שנישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו לפי דין תורה – כלומר על פי ההלכה היהודית.
כיצד החוק מבטא את אופייה היהודי של המדינה: בתחום המעמד האישי של היהודים (נישואין וגירושין) חל הדין הדתי היהודי, ובתי הדין הרבניים, שהם מוסד של המדינה, דנים בו. זה אחד הביטויים לשילוב ההלכה בחקיקה במדינת ישראל.

תשובה מלאה – חוק חג המצות (איסורי חמץ) (1986) (חלופה):
– החוק אוסר על בעל עסק להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה בימי חג הפסח.
– האיסור אינו חל ביישובים או באזורים שרוב תושביהם אינם יהודים.
– העונש על הפרת החוק הוא קנס.
כיצד החוק מבטא את אופייה היהודי של המדינה: מצוות חג הפסח, אחד ממועדי ישראל, באה לידי ביטוי במרחב הציבורי. החוק אינו אוסר על אדם לאכול חמץ בביתו; הוא עוסק בהצגה פומבית של חמץ בבתי עסק.

טעות נפוצה: לחזור על שם החוק במקום להציג את תוכנו ("חוק שעוסק בבתי הדין הרבניים", "חוק שעוסק בחמץ"). בחוק בתי הדין הרבניים – לכתוב שהחוק חל על כל אזרחי המדינה: הוא עוסק בנישואין ובגירושין של יהודים בלבד. בחוק חג המצות – לכתוב שהחוק אוסר על כל אדם לאכול חמץ בפסח: החוק עוסק בהצגה פומבית של חמץ בבתי עסק.

מה הבודק מחפש: בחוק בתי הדין הרבניים – השיפוט הייחודי של בתי הדין הרבניים בנישואין ובגירושין של יהודים אזרחי המדינה או תושביה; נישואין וגירושין לפי דין תורה. בחוק חג המצות – האיסור על בעל עסק להציג בפומבי חמץ למכירה או לצריכה בפסח; החריג ליישובים שרובם אינם יהודים. ובשניהם – משפט על החוק כביטוי לאופייה היהודי של המדינה.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את תפקיד הכנסת בכינון הממשלה – השלבים והרכיבים; (2) להסביר כיצד התפקיד הזה הופך את הממשלה לתלויה בכנסת.

תשובה מלאה:
הצגה: הכנסת מכוננת את הממשלה: אחרי הבחירות נשיא המדינה מתייעץ עם נציגי הסיעות ומטיל על אחד מחברי הכנסת את התפקיד להרכיב ממשלה. חבר הכנסת מרכיב ממשלה, מציג אותה לפני הכנסת עם קווי היסוד של מדיניותה ועם הרכבה, והממשלה מכוננת רק משהביעה בה הכנסת אמון (ברוב קולות המצביעים; כדי לשרוד, ממשלה נשענת בפועל על קואליציה של 61 חברי כנסת לפחות). הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת, והכנסת יכולה להפיל אותה בהצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית (61 חברי כנסת לפחות מביעים אמון בממשלה חלופית).

הסבר: במשטר הפרלמנטרי בישראל הממשלה אינה נבחרת ישירות בידי העם, אלא צומחת מתוך הכנסת. היא מתחילה לכהן רק לאחר שהכנסת הביעה בה אמון, ומכהנת רק כל עוד יש לה את אמון הכנסת: אם 61 חברי כנסת לפחות יביעו אמון בממשלה חלופית, הממשלה תוחלף. לכן הממשלה חייבת לשמור על תמיכה של רוב בכנסת – הקואליציה – כדי להמשיך לכהן ולהעביר את חוקיה ואת תקציבה. תלות זו היא גם הבסיס לאחריותה של הממשלה בפני הכנסת ולפיקוח של הכנסת עליה.

מה הבודק מחפש:
בהצגה – הטלת התפקיד בידי הנשיא לאחר התייעצות עם הסיעות; הצגת הממשלה וקווי היסוד לפני הכנסת; הממשלה מכוננת משהכנסת הביעה בה אמון; היא מכהנת מכוח אמון הכנסת, שיכולה להפיל אותה בהצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית. בהסבר – הממשלה צומחת מן הכנסת ותלויה באמונה, ולכן זקוקה לרוב בכנסת ואחראית בפניה.
טעות נפוצה: לכתוב שהממשלה זקוקה ל־61 קולות בהצבעת האמון. הממשלה מכוננת ברוב קולות המצביעים; 61 חברי כנסת נדרשים בהצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית, ובפועל ממשלה נשענת על קואליציה של 61 לפחות כדי לשרוד. טעות נוספת: לכתוב שנשיא המדינה ממנה את הממשלה – הנשיא מטיל את התפקיד להרכיב אותה, אבל הכנסת היא שמכוננת אותה בהבעת אמון.

מה נדרש: להציג נקודת דמיון אחת ונקודת הבדל אחת בין שתי העמדות. השוואה נכונה נעשית לפי אותו קריטריון (תבחין) בשתי העמדות: בדמיון "גם... וגם...", ובהבדל "ב... ואילו ב...".

תשובה מלאה:
נקודת דמיון (קריטריון: היחס לדת ולהלכה): גם לפי עמדת מדינת הלכה וגם לפי העמדה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי, לדת היהודית יש ערך דתי, ויש לתת להלכה ביטוי בחקיקה של המדינה ובמרחב הציבורי משיקולים דתיים (בשונה ממדינה מסורתית, שבה הביטוי למורשת הוא תרבותי־לאומי, ובשונה מהפרדה מלאה בין דת למדינה).

נקודת הבדל (קריטריון: מקור הסמכות במדינה): במדינת הלכה מקור הסמכות במדינה הוא ההלכה היהודית, ולא ציבור האזרחים. חוקי המדינה ייקבעו לפי דיני התורה בכל תחומי החיים, והמדינה לא תהיה דמוקרטית (אם כי יתקיימו בה מאפיינים הלכתיים העולים בקנה אחד עם מאפיינים דמוקרטיים, כמו "אחרי רבים להטות"). ואילו במדינה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי מקור הסמכות הוא ציבור האזרחים – המדינה דמוקרטית, והחוקים נקבעים בידי נציגי הציבור. מרכיבים הלכתיים משולבים בחקיקה ובמרחב הציבורי רק בחלק מן התחומים – בעיקר בענייני שבת, כשרות, נישואין וגיור, ובשילוב המשפט העברי בחקיקה ובפסיקה.

הבדל אפשרי נוסף (קריטריון: היקף החקיקה הדתית): במדינת הלכה ההלכה חלה על כל תחומי החיים, ואילו בעמדה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי ההלכה משולבת רק בחלק מן התחומים, ומתוך חתירה לפתרונות ביניים ולפשרות בין היסוד הדתי ובין היסוד הדמוקרטי.

טעות נפוצה: לכתוב את ההגדרה של כל עמדה בנפרד, בלי להשוות ביניהן. טעות נוספת: לבלבל בין שתי העמדות – לכתוב שגם בעמדה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי מקור הסמכות הוא ההלכה. במדינת הלכה מקור הסמכות הוא ההלכה, ואילו בעמדה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי מקור הסמכות הוא ציבור האזרחים.

מה הבודק מחפש: נקודת דמיון אמיתית ונקודת הבדל אחת, שתיהן מנוסחות לפי קריטריון ברור (מקור הסמכות / היקף החקיקה הדתית / היחס לדמוקרטיה), עם התייחסות לשתי העמדות.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג אחריות ממשלתית משותפת – הגדרה עם רכיביה; (2) להסביר מה האחריות המשותפת מחייבת שר שהתנגד להחלטה של הממשלה.

תשובה מלאה:
הצגת המושג: אחריות ממשלתית משותפת (קולקטיבית) פירושה שהממשלה אחראית כלפי הכנסת כגוף אחד: כל שר בממשלה נושא באחריות לכל החלטות הממשלה, גם אם התנגד להחלטה מסוימת ונותר בדעת מיעוט. לכן שר אינו רשאי לפעול נגד החלטות הממשלה; שר שאינו יכול לשאת באחריות להחלטה – צפוי להתפטר.

ביטוי כאשר שר מתנגד להחלטה: לפני שהממשלה מקבלת החלטה, השר רשאי להביע את עמדתו בדיוני הממשלה ואף להצביע נגד ההחלטה. אבל משהתקבלה ההחלטה ברוב, היא החלטה של הממשלה כולה, וכל שר – גם מי שנותר בדעת מיעוט – נושא באחריות לה כלפי הכנסת והציבור. לכן השר אינו רשאי לפעול נגד ההחלטה: למשל, אינו רשאי להצביע נגדה בכנסת או לפעול כדי לסכל את ביצועה. אם השר אינו מוכן לשאת באחריות להחלטה, הדרך העומדת לפניו היא להתפטר מן הממשלה. כך הממשלה פועלת כגוף אחד, ושר אינו יכול "לנער את חוצנו" מהחלטה שהתקבלה.

טעות נפוצה: לכתוב שאחריות משותפת פירושה ש"כל השרים מחליטים יחד" בלי הרכיב העיקרי – כל שר אחראי לכל החלטות הממשלה גם אם התנגד להן. טעות נוספת: לכתוב ששר אסור לו להתנגד בדיוני הממשלה – מותר לו להתנגד בדיון, אבל אסור לו לפעול נגד ההחלטה לאחר שהתקבלה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – הממשלה אחראית כלפי הכנסת כגוף אחד; כל שר אחראי לכל החלטות הממשלה גם אם התנגד; איסור לפעול נגד החלטות הממשלה (או להתפטר). בהסבר – ההבחנה בין ההתנגדות בדיון ובין החובה לשאת באחריות להחלטה לאחר שהתקבלה, והאפשרות להתפטר.

מה נדרש: לציין את התנאי לבחירות דמוקרטיות שנפגע, להציג אותו (את כל רכיביו), לצטט ולהסביר כיצד התנאי נפגע.

תשובה מלאה:
ציון: התנאי תקופתיות (מחזוריות).
הצגה: בחירות דמוקרטיות נערכות בפרקי זמן קבועים, שנקבעו מראש בחוק (ובארגון – בתקנון שלו). כך השלטון נבחר לזמן קצוב, ובסופו הוא חוזר אל הבוחרים, והם יכולים להחליט אם להמשיך לתת בו אמון או להחליף אותו.
ציטוט: "זו הפעם השנייה ברציפות שההנהלה דוחה את הבחירות, וחבריה מכהנים כבר יותר מארבע שנים."
הסבר: לפי התקנון, הבחירות נערכות פעם בשנתיים, כלומר ההנהלה נבחרה לזמן קצוב של שנתיים. ההנהלה דחתה את הבחירות פעמיים, ומכהנת כבר יותר מארבע שנים – כפליים מן הזמן שנקבע. בכך היא אינה חוזרת אל הבוחרים במועד הקבוע, והסטודנטים אינם יכולים להחליט אם להחליף אותה. זו פגיעה בתנאי התקופתיות.
ציטוט אפשרי נוסף: "ההנהלה נבחרה לתקופה מוגדרת, וכשהיא דוחה שוב ושוב את מועד הבחירות היא שוללת מאיתנו את האפשרות להחליט אם להמשיך לתת בה אמון." הסבר: הסטודנטים מתארים בדיוק את רכיבי התנאי – תקופה מוגדרת, ובסופה הבוחרים מחליטים אם להמשיך לתת אמון.

מה הבודק מחפש:
– ציון: תקופתיות.
– הצגה: בחירות בפרקי זמן קבועים מראש; שלטון לזמן קצוב; חזרה אל הבוחרים והאפשרות להחליף את השלטון.
– ציטוט על דחיית הבחירות או על משך הכהונה.
– הסבר שמקשר את הדחייה החוזרת לפגיעה ברכיב "פרקי זמן קבועים מראש".
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לענות "שלטון העם" בלי לציין את התנאי. השאלה מבקשת את התנאי לבחירות דמוקרטיות שנפגע, וזו התקופתיות (שהיא, כמובן, אחד הרכיבים של שלטון העם). טעות נוספת: לענות "חופשיות" – בקטע אין לחץ על הבוחרים, אלא דחייה של מועד הבחירות.

מה נדרש: לציין איזו מארבע הפניות בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בקטע, להציג את תוכנה, לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: הפנייה בהכרזת העצמאות אל העם היהודי בתפוצות.
הצגה: בהכרזת העצמאות יש ארבע פניות: לאומות המאוחדות, לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל, למדינות השכנות ולעם היהודי בתפוצות. בפנייה לעם היהודי בתפוצות קוראים מנסחי ההכרזה ליהודי העולם להתלכד סביב היישוב היהודי בארץ ישראל בעלייה ובבניין. הם קוראים להם גם לעמוד לימינו "במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל", כלומר לסייע בהקמת המדינה ובבנייתה.
ציטוט: "כשישראל צריכה אותנו, אנחנו באים כדי לעמוד לצידה ולעזור לבנות אותה".
הסבר: הרכיבים בפנייה הם הקריאה ליהודי התפוצות להתלכד סביב היישוב בבניין ולעמוד לימינו. ראש המשלחת, יהודי מן התפוצות, אומר שהמתנדבים באו "לעמוד לצידה" של ישראל – כלומר לעמוד לימינה – "ולעזור לבנות אותה". המתנדבים אכן עבדו בבניית מרכז קהילתי ובנטיעת חורשה, והקהילות שלהם תרמו לבניית מבני ציבור – זו ההיענות לקריאה להשתתף בבניין הארץ.
ציטוט אפשרי נוסף: "אחת המתנדבות, סטודנטית מאוסטרליה, סיפרה כי בעקבות ההתנדבות החליטה לעלות לישראל בסיום לימודיה." הסבר: ההחלטה לעלות לישראל היא היענות לרכיב העלייה שבפנייה – הקריאה ליהודי התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה. אפשר גם לצטט: "במשך שלושה שבועות הם עבדו לצד תושבי היישוב בבניית מרכז קהילתי ובנטיעת חורשה, והקהילות שלהם גייסו תרומות לבניית ספרייה וגן ילדים ביישוב." – השתתפות בבניין הארץ.

מה הבודק מחפש:
– ציון: הפנייה לעם היהודי בתפוצות.
– הצגה: להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
– ציטוט והסבר שמקשר בין ההתנדבות לבנייה ("לעמוד לצידה ולעזור לבנות אותה") או ההחלטה לעלות לבין הקריאה לעלייה ולבניין.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לכתוב על המחויבות ההדדית בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות (ערבות הדדית) במקום על פנייה מן הפניות בהכרזה, או לציין את חוק השבות. השאלה מבקשת פנייה מסוימת מתוך ארבע הפניות שבהכרזת העצמאות.

מה נדרש: לציין את המסגרת של עבודת הכנסת שבה התקיימה הישיבה (מליאה או ועדות), להציג אותה (כל רכיביה), לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: מליאת הכנסת.
הצגה: המליאה היא כינוס של כל 120 חברי הכנסת, בראשות יושב ראש הכנסת (או אחד מסגניו). במליאה מתקיימים הדיונים הכלליים והפומביים של הכנסת, והיא עוסקת בכל הנושאים שעל סדר היום. במליאה מתקבלות ההכרעות הרשמיות של הכנסת: ההצבעות על הצעות חוק בכל הקריאות, הצבעות אמון ואי־אמון בממשלה, ובחירת בעלי תפקידים כמו נשיא המדינה ומבקר המדינה. במליאה גם משיבים השרים על שאילתות של חברי הכנסת, ונידונות הצעות לסדר היום.
ציטוט: "ביום שני האחרון התכנסו חברי הכנסת באולם הישיבות הגדול של משכן הכנסת, שבו יושבים כל 120 חברי הכנסת, לישיבה בראשות יושב ראש הכנסת."
הסבר: הישיבה היא כינוס של כל חברי הכנסת, בראשות יושב ראש הכנסת – זה הרכיב הראשון בהגדרת המליאה. בישיבה עוסקים בכמה נושאים שונים שעל סדר היום (בריאות, אמון בממשלה, תרומת איברים), ולא בתחום אחד כמו בוועדה.
ציטוט אפשרי נוסף: "בסוף הישיבה הובאה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית הצעת החוק לעידוד תרומת איברים, לאחר שוועדת העבודה והרווחה סיימה להכין אותה." הסבר: במליאה מתקבלות ההכרעות הרשמיות של הכנסת – ההצבעה על חוק בקריאה השנייה והשלישית. הוועדה הכינה את החוק, אבל ההכרעה עליו נעשית במליאה. אפשר גם לצטט את הדיון בהצעת האי־אמון (הצבעות אמון ואי־אמון מתקיימות במליאה) או את תשובת השרה על השאילתות.

מה הבודק מחפש:
– ציון: מליאת הכנסת.
– הצגה: כינוס של כל 120 חברי הכנסת בראשות היושב ראש; דיונים כלליים ופומביים בכל הנושאים שעל סדר היום; ההכרעות הרשמיות (הצבעות על חוקים, אמון ואי־אמון), תשובות על שאילתות.
– ציטוט מתאים.
– הסבר שמקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין "ועדה" משום שבקטע מוזכרת ועדת העבודה והרווחה. הוועדה הכינה את החוק לפני הישיבה, אבל הישיבה המתוארת – עם כל חברי הכנסת, השאילתות, הצעת האי־אמון וההצבעה הסופית – היא ישיבת מליאה. טעות נוספת: לציין תפקיד של הכנסת (חקיקה, פיקוח) במקום את המסגרת שבה היא פועלת.

מה נדרש: (1) להציג את המנדט הבריטי על ארץ ישראל על פי מה שלמדתם; (2) לצטט מן הקטע משפט שמתייחס למנדט; (3) להסביר כיצד המנדט בא לידי ביטוי בציטוט – לקשר לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: אחרי מלחמת העולם הראשונה, עם סיום השלטון העות'מאני בארץ, הפקיד חבר הלאומים את השלטון בארץ ישראל בידי בריטניה, וכתב המנדט אושר בשנת 1922. למנדט היו כמה רכיבים עיקריים:
– הכרה בזכויות העם היהודי: כתב המנדט כלל את הצהרת בלפור, הכיר בקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל ובזכותו להקים בה מחדש את ביתו הלאומי.
– חובות השלטון כלפי הבית הלאומי: בריטניה נדרשה להקל על העלייה היהודית ועל ההתיישבות, ולהכיר בגוף יהודי שייעץ לשלטונות וישתף איתם פעולה (הסוכנות היהודית).
– שמירה על זכויות כל התושבים: בריטניה התחייבה גם לשמור על הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ.
המנדט הסתיים במאי 1948, ובהכרזת העצמאות הוא מוזכר כחלק מן ההצדקה הבין־לאומית להקמת המדינה.
ציטוט: "עבור רבים בתנועה הציונית היה זה רגע מכונן: המסמך הבין־לאומי כלל את הצהרת בלפור, הכיר בקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל, וקבע כי על השלטון הבריטי לפעול להקמת הבית הלאומי היהודי בה."
הסבר: המשפט מבטא את הרכיב הראשון בהגדרה – ההכרה הבין־לאומית בזכויות העם היהודי: כתב המנדט שילב את הצהרת בלפור, הכיר בקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ, וחייב את בריטניה לפעול להקמת הבית הלאומי. כך קיבלה השאיפה הציונית מעמד במשפט הבין־לאומי.
ציטוט אפשרי נוסף: "הוא הטיל על בריטניה להקל על העלייה היהודית ועל ההתיישבות בארץ, וקבע כי גוף יהודי ייעץ לשלטונות וישתף איתם פעולה בכל הנוגע לבניין הבית הלאומי." הסבר: אלה החובות המעשיות של השלטון המנדטורי כלפי הבית הלאומי – עלייה, התיישבות והכרה בגוף יהודי (הסוכנות היהודית).
אפשר גם לצטט: "באותו מסמך התחייבה בריטניה גם לשמור על הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ, בלי הבדל גזע ודת." הסבר: זה הרכיב של שמירה על זכויות כל התושבים, לצד המחויבות לבית הלאומי.

מה הבודק מחפש:
בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט.
– בהצגה: שלטון בריטי מכוח חבר הלאומים (1922); הכרה בקשר ההיסטורי ובזכות לבית לאומי (הצהרת בלפור בתוך כתב המנדט); חובה להקל על העלייה וההתיישבות; שמירה על זכויות כל התושבים.
– בהסבר: קישור לרכיב המתאים לציטוט.
טעות נפוצה: לצטט את המשפטים על "הספר הלבן" או על המרד הערבי כביטוי למנדט ולהסביר אותם כהגשמת כתב המנדט. אלה תיאורים של הקשיים והמתחים בתקופת המנדט, ולא של תוכן כתב המנדט; מי שבוחר בהם צריך להסביר זאת במפורש.

מה נדרש: (1) להציג את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) לצטט מן הקטע משפט שמתייחס אליו; (3) להסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בציטוט – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (2018) מעגן את אופייה היהודי של המדינה. בסעיף עקרונות היסוד נקבע: ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל; מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית; ומימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי. בחוק סעיפים נוספים, למשל: סמלי המדינה (השם, הדגל, הסמל וההמנון "התקווה"); ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל; עברית היא שפת המדינה, ולשפה הערבית מעמד מיוחד; המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; הקשר עם העם היהודי; הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה; יום העצמאות וימי הזיכרון; שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה, ולמי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם.
ציטוט: "בסעיף הראשון נקבע כי ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, וכי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית."
הסבר: הכותב מצטט את סעיף עקרונות היסוד – מהות החוק: ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, ומדינת ישראל היא מדינת הלאום שלו, שבה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית. כך החוק מעגן בחוק יסוד את אופייה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
ציטוט אפשרי נוסף: "עוד נקבע כי מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי." הסבר: זהו הרכיב השלישי של סעיף עקרונות היסוד: הזכות להגדרה עצמית לאומית בישראל ייחודית לעם היהודי.
ציטוט אפשרי נוסף: "בהמשך מעגן החוק את סמלי המדינה, את מעמדה של ירושלים כבירה, את העברית כשפת המדינה ואת המעמד המיוחד של הערבית, את הלוח העברי כלוח רשמי ואת השבת ומועדי ישראל כימי המנוחה." הסבר: הכותב מונה סעיפים נוספים בחוק, שמבטאים את אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%.
– הצגה: סעיף עקרונות היסוד במלואו (רכיב חובה) ועוד סעיפים מוצגים בתוכנם (סמלים, בירה, שפה, קיבוץ גלויות, הקשר עם העם היהודי, לוח רשמי, ימי מנוחה, יום העצמאות וימי זיכרון).
– הסבר שמקשר את הציטוט לסעיף מסוים בחוק.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
טעות נפוצה: לכתוב רשימה של נושאים בלי תוכן, או להציג את עמדות התומכים והמבקרים במקום את תוכן החוק. השאלה מבקשת להציג את החוק, ולא להכריע בוויכוח עליו.