מתכונת 9 באזרחות (שאלון 34215) - פתרון מלא

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג אחריות ממשלתית משותפת – כל רכיביו; (2) להסביר מדוע היא חשובה לתפקוד הממשלה.

תשובה מלאה:
הצגה: אחריות ממשלתית משותפת (קולקטיבית) פירושה שהממשלה אחראית כלפי הכנסת כגוף אחד: כל שר בממשלה נושא באחריות לכל החלטות הממשלה – גם בתחומים שאינם בתחום משרדו, ואפילו אם התנגד להחלטה מסוימת ונותר בדעת מיעוט. לכן שר אינו רשאי לפעול נגד החלטות הממשלה (אחריות פסיבית); שר שאינו יכול לשאת באחריות להחלטה – צפוי להתפטר.

הסבר: הממשלה מורכבת לרוב מכמה מפלגות, ובה שרים בעלי עמדות שונות. אם כל שר היה רשאי לפעול נגד החלטות שהתנגד להן, הממשלה לא הייתה יכולה לבצע את מדיניותה: משרדים היו פועלים בכיוונים מנוגדים, והחלטות היו נשארות על הנייר. האחריות המשותפת מחייבת את כל השרים לשאת בהחלטות שהתקבלו ברוב, ולכן הממשלה יכולה לפעול כגוף אחד, לקבל החלטות ולהוציא אותן לפועל.
הסברים אפשריים נוספים (מספיק אחד):
– הכנסת והציבור יודעים שהממשלה כולה אחראית לכל החלטה, ולכן הם יכולים לדרוש ממנה דין וחשבון, ולא "להתגלגל" בין שרים שכל אחד מהם מתנער מן ההחלטה.
– האחריות המשותפת שומרת על היציבות של הממשלה: שר שאינו מסוגל לשאת בהחלטה מתפטר, במקום לפעול נגדה מבפנים.

מה הבודק מחפש:
בהצגה – כל שר אחראי לכל החלטות הממשלה, גם אם התנגד ונותר בדעת מיעוט; הממשלה אחראית כלפי הכנסת כגוף אחד; השר אינו רשאי לפעול נגד החלטות הממשלה, ושר שאינו יכול לשאת באחריות צפוי להתפטר. בהסבר – נימוק אחד מוסבר (פעולה כגוף אחד וביצוע החלטות / אחריות ברורה כלפי הכנסת והציבור / יציבות).
טעות נפוצה: להשמיט את הרכיב "גם אם התנגד להחלטה ונותר בדעת מיעוט" – זה לב המושג. טעות נוספת: לבלבל עם אחריות מיניסטריאלית, שעוסקת בתחום משרדו של כל שר.

מה נדרש: להציג שני מאפיינים של שיטת הבחירות לכנסת – ארציות ואחוז החסימה. כל מאפיין מוצג במשפט או שניים.

תשובה מלאה:
ארציות: בבחירות לכנסת כל המדינה היא אזור בחירה אחד. כל הבוחרים, בכל מקום במדינה, מצביעים לאותן רשימות, והקולות נספרים ומסוכמים ברמה הארצית. לכן חברי הכנסת אינם נבחרים כנציגים של אזור גאוגרפי מסוים. (חוק־יסוד: הכנסת קובע שהכנסת "תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות".)
אחוז החסימה: זה השיעור המזערי של הקולות הכשרים שרשימה צריכה לקבל כדי להשתתף בחלוקת המושבים בכנסת. כיום אחוז החסימה הוא 3.25% מן הקולות הכשרים. רשימה שלא עברה את אחוז החסימה אינה מקבלת מושבים בכנסת, והקולות שקיבלה אינם משתתפים בחלוקת המושבים.

מה הבודק מחפש: בארציות – אזור בחירה אחד לכל המדינה, אותן רשימות לכל הבוחרים, ספירה ארצית. באחוז החסימה – שיעור מזערי של הקולות הכשרים כתנאי לקבלת מושבים (3.25%), ומה קורה לרשימה שלא עברה אותו.
טעות נפוצה: לבלבל בין ארציות ליחסיות. ארציות עוסקת באזור הבחירה (המדינה כולה), ואילו יחסיות עוסקת באופן חלוקת המושבים לפי שיעור הקולות.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג קואליציה – כל רכיביו; (2) להסביר כיצד המשמעת הקואליציונית עלולה להחליש את הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

תשובה מלאה:
הצגה: קואליציה היא הסיעות בכנסת שכוללות יחד את רוב חברי הכנסת, ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת. היא נוצרת משום שבישראל אף מפלגה אינה זוכה לבדה ברוב, ולכן כמה מפלגות מתאחדות כדי לתמוך בממשלה. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה – הסכמים שקובעים את קווי המדיניות של הממשלה ואת חלוקת התפקידים. חברי הקואליציה מחויבים למשמעת קואליציונית, כלומר להצביע בכנסת בהתאם להחלטות הממשלה והקואליציה.

הסבר: אחד מתפקידי הכנסת הוא פיקוח וביקורת על הממשלה, באמצעים כמו ועדות, שאילתות, אישור התקציב והצעות אי־אמון. אבל לפי המשמעת הקואליציונית, חברי הכנסת מסיעות הקואליציה מחויבים להצביע בהתאם להחלטות הממשלה והקואליציה. חבר כנסת מן הקואליציה שמוצא ליקוי בפעולות הממשלה עשוי לבקר אותה בדיון, אבל בדרך כלל לא יצביע נגדה – למשל לא יתמוך בהצעת אי־אמון, ולא יצביע נגד התקציב או נגד הצעת חוק ממשלתית – משום שחבר כנסת שמפר את המשמעת עלול להיענש בידי סיעתו. מאחר שלקואליציה יש רוב בכנסת, ההכרעות בכנסת תואמות לרוב את רצון הממשלה, והפיקוח האפקטיבי נשאר בעיקר בידי האופוזיציה, שהיא מיעוט. כך המשמעת הקואליציונית עלולה להחליש את יכולתה של הכנסת לבלום את הממשלה.
(מנגד, המשמעת הקואליציונית מאפשרת לממשלה לבצע את מדיניותה ותורמת ליציבות השלטון; השאלה מבקשת להסביר את השפעתה על הפיקוח.)

מה הבודק מחפש:
בהצגה – רוב חברי הכנסת; בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת; הסכמים קואליציוניים ומשמעת קואליציונית. בהסבר – הקשר בין המחויבות של חברי הקואליציה להצביע עם הממשלה לבין היחלשות הפיקוח של הכנסת (הרוב בכנסת אינו בולם את הממשלה, והפיקוח נשאר בעיקר בידי האופוזיציה).
טעות נפוצה: להסביר רק שהקואליציה "תומכת בממשלה" בלי לקשר זאת לפיקוח של הכנסת. טעות נוספת: לבלבל בין הקואליציה לממשלה – הקואליציה היא הסיעות בכנסת שתומכות בממשלה, ולא השרים עצמם.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עיקרי חוק השבות; (2) להסביר את הקשר בינו ובין חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי – איזה סעיף בחוק היסוד קשור לחוק השבות, וכיצד.

תשובה מלאה:
עיקרי החוק:
– חוק השבות נחקק בשנת 1950. החוק קובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ: אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל.
– תחולת החוק: החוק מאפשר לעלות לארץ גם לבני משפחה של יהודים. הזכאים הם בן או בת הזוג של יהודי, ילדיו ונכדיו של יהודי, ובני הזוג של הילדים ושל הנכדים. הם זכאים לעלות גם אם הם עצמם אינם נחשבים יהודים.
– הגדרת "יהודי": לפי החוק, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

הקשר לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (2018):
– חוק היסוד קובע שארץ ישראל היא המולדת ההיסטורית של העם היהודי, ושמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
– בסעיף 5 של חוק היסוד ("קיבוץ גלויות") נקבע: "המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".
– חוק היסוד קובע את העיקרון ברמה חוקתית, וחוק השבות, שנחקק כבר בשנת 1950, מממש אותו בפועל: הוא קובע מי זכאי לעלות לישראל (כל יהודי ובני משפחתו) ומיהו יהודי לעניין החוק. כך שני החוקים מבטאים יחד את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, הפתוחה לכל בני הלאום.
(אפשר להוסיף: סעיף 6 בחוק היסוד עוסק בקשר עם העם היהודי בתפוצות – המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי הנתונים בצרה בשל יהדותם, ותפעל לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי.)

טעות נפוצה: לכתוב שחוק השבות הוא חלק מחוק היסוד או נחקק בעקבותיו – חוק השבות נחקק בשנת 1950, וחוק היסוד בשנת 2018. טעות נוספת: להסתפק ב"שני החוקים עוסקים בעם היהודי" בלי להצביע על הסעיף בחוק היסוד (פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות). בעיקרי החוק – לכתוב שהחוק מאפשר לכל "אזרח" יהודי "לחזור" לישראל (החוק עוסק בזכותו של כל יהודי בעולם לעלות לארץ), או שמי שאביו, סבו או סבתו יהודים "נחשב ליהודי" – לפי החוק הוא אינו נחשב יהודי, אבל זכאי לעלות לארץ בזכות הקשר המשפחתי שלו ליהודים.

מה הבודק מחפש: בעיקרי החוק – שלושה רכיבים: (1) כל יהודי רשאי לעלות לארץ; (2) תחולת החוק על בני זוג, ילדים, נכדים ובני זוגם; (3) הגדרת יהודי: נולד לאם יהודייה או התגייר, ואינו בן דת אחרת. בקשר – הסעיף המתאים בחוק היסוד (בעיקר "המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"), והסבר שחוק השבות מממש את העיקרון.

מה נדרש: לציין את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בדרך קבלת ההחלטה, להציג אותו (את כל רכיביו), לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: עקרון הכרעת הרוב.
הצגה: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים. ההכרעה צריכה להיעשות בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד, ובייחוד בזכויות המיעוט.
ציטוט: "באסיפה, אחרי דיון ארוך, הצביעו 112 חברים בעד הקמת הספרייה ו־87 חברים בעד שיפוץ הבריכה."
הסבר: לפני חברי המושב עמדו שתי אפשרויות – לשפץ את הבריכה או להקים ספרייה. ההחלטה התקבלה לפי רוב המצביעים באסיפה: 112 תמכו בספרייה, ו־87 בבריכה, ולכן הוחלט להקים את הספרייה. ההחלטה אינה פוגעת בזכויות היסוד של המיעוט – היא עוסקת בשימוש בכספי הקופה, והמיעוט יכול להעלות את עמדתו שוב בשנה הבאה.
ציטוט אפשרי נוסף: "נציג התומכים בשיפוץ הבריכה אמר: אנחנו מאוכזבים, אבל זו החלטה של רוב החברים, ואנחנו נכבד אותה." הסבר: המיעוט מקבל את הכרעת הרוב אף שאינו מסכים איתה, וכך הוויכוח מסתיים בדרכי שלום.

מה הבודק מחפש:
– ציון: הכרעת הרוב.
– הצגה: מתוך כמה אפשרויות; ההחלטה לפי הרוב (האוכלוסייה, הנציגים או המצביעים); המגבלה על פגיעה בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט.
– ציטוט על תוצאות ההצבעה או על קבלת ההחלטה בידי המיעוט.
– הסבר שמקשר את ההצבעה (112 מול 87) לרכיב "ההחלטה שבה תומכים רוב המצביעים".
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לענות "שלטון העם". באסיפה החברים אינם בוחרים נציגים, אלא מכריעים במחלוקת בין שתי אפשרויות לפי הרוב – וזו הכרעת הרוב. טעות נוספת: להשמיט מן ההצגה את המגבלה על הרוב.

מה נדרש: לציין את תפקיד הממשלה שבא לידי ביטוי בקטע, להציג אותו (את כל רכיביו), לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד התפקיד בא בו לידי ביטוי.

תשובה מלאה:
ציון: קביעת מדיניות ויישומה (ביצועה).
הצגה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה את ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה). היא עושה זאת בתחומים שונים – בענייני פנים ובענייני חוץ, לדוגמה: חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
ציטוט: "הממשלה החליטה על תוכנית לאומית לצמצום המחסור ברופאים מומחים בבתי החולים בצפון הארץ ובדרומה."
הסבר: הממשלה קיבלה החלטה והתוותה קו פעולה בתחום הבריאות – אחד מענייני הפנים שבאחריותה: מענקים וסיוע בדיור לרופאים, ותקציב לתקנים חדשים. זו קביעת המדיניות.
ציטוט אפשרי נוסף: "משרד הבריאות הוטל להוציא את התוכנית לפועל. המשרד פרסם קול קורא לרופאים בארץ ובחו"ל, הקים צוות מיוחד שמלווה את הרופאים שהצטרפו ואת משפחותיהם, ובתוך שנה החלו לעבוד בבתי החולים בצפון ובדרום כמאה רופאים מומחים חדשים." הסבר: זה יישום המדיניות – הממשלה מוציאה את ההחלטה לפועל באמצעות משרד ממשלתי (משרד הבריאות), והתוכנית מתבצעת בפועל.
(אפשר לצטט משפט אחד, אבל תשובה מלאה מקשרת גם לקביעת המדיניות וגם ליישומה.)

מה הבודק מחפש:
ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: קבלת החלטות/התוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה), ובתחומים שונים (פנים וחוץ).
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין "חקיקת משנה". בקטע אין תקנות – יש החלטה על תוכנית והוצאתה לפועל. טעות נוספת: להציג את התפקיד באותן מילים שבהן ציינתם אותו ("הממשלה קובעת מדיניות") בלי לפרט את רכיביו.

מה נדרש: לציין איזו מארבע הפניות בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי בקטע, להציג את תוכנה, לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: הפנייה בהכרזת העצמאות לאומות המאוחדות.
הצגה: בהכרזת העצמאות יש ארבע פניות: לאומות המאוחדות, לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל, למדינות השכנות ולעם היהודי בתפוצות. בפנייה לאומות המאוחדות, ההכרזה מבקשת מהן שני דברים: לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו – כלומר לסייע לו בהקמת המדינה ובביסוסה – ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים, כלומר להכיר בה כמדינה שווה בין המדינות ולקבל אותה כחברה בארגון האומות המאוחדות.
ציטוט: "עצרת האומות המאוחדות הצביעה ברוב גדול בעד קבלתה של מדינת ישראל כחברה בארגון."
הסבר: אחד הרכיבים בפנייה הוא הבקשה לקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים. ההצבעה בעצרת על קבלת ישראל כחברה באו"ם היא ההיענות לבקשה זו: ישראל התקבלה כמדינה שווה בין המדינות, וכדברי הכותב, "התקבלנו כשווים בין העמים". (מדינת ישראל התקבלה כחברה באו"ם ב־11 במאי 1949.)
ציטוט אפשרי נוסף: "בשיחות שקיימנו אחר כך עם נציגי מדינות רבות ביקשנו שיסייעו לנו בקליטת מאות אלפי העולים ובבניית המדינה הצעירה, ורבים מהם הבטיחו לעזור". הסבר: הבקשה מן המדינות לסייע בקליטת העולים ובבניית המדינה היא הרכיב הראשון בפנייה: לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו. אפשר גם לצטט: "ישבתי באולם והרגשתי שסוף־סוף התקבלנו כשווים בין העמים."

מה הבודק מחפש:
– ציון: הפנייה לאומות המאוחדות.
– הצגה עם שני הרכיבים: לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו; לקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.
– ציטוט והסבר שמקשר בין קבלת ישראל לאו"ם לבין הקבלה למשפחת העמים, או בין הבקשה לסיוע בבניית המדינה לבין נתינת יד לעם היהודי בבניין מדינתו.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לבלבל בין הפנייה לאו"ם לבין ההצדקה הבין־לאומית (המשפטית) להקמת המדינה. החלטת עצרת האו"ם מ־29 בנובמבר 1947 היא הצדקה להקמת המדינה, ואילו הפנייה היא בקשה מן האומות המאוחדות לסייע למדינה ולקבל אותה למשפחת העמים – והקטע עוסק בקבלה זו.

מה נדרש: להציג את עקרון הפרדת הרשויות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע), לצטט משפט מן הקטע המתייחס לעיקרון, ולהסביר כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– עקרון הפרדת הרשויות הוא פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
– מטרת ההפרדה היא להגביל את השלטון ולמנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד, כדי לקדם את ההגנה על זכויות האדם.
– לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה, אך הסמכויות אינן מוחלטות: יש עירוב סמכויות בין הרשויות, ומתקיימים ביניהן יחסי איזון ובקרה (פיקוח ובקרה) – מערכת של איזונים ובלמים.

ציטוט: "הפרלמנט רשאי לזמן את שרי הממשלה ולחקור אותם, הנשיא רשאי להטיל וטו על חוק, ובית המשפט רשאי לבטל החלטה של הממשלה שהתקבלה בלי סמכות."
הסבר: לפי הרכיב השלישי בהגדרה, הסמכויות של כל רשות אינן מוחלטות, ומתקיימים בין הרשויות יחסי איזון ובקרה. בקטע כל רשות מפקחת על האחרות ויכולה לעצור אותן: הרשות המחוקקת מפקחת על המבצעת (זימון השרים), הנשיא יכול לעצור חוק של הפרלמנט (וטו), והרשות השופטת מבקרת את הרשות המבצעת (ביטול החלטה שהתקבלה בלי סמכות). זו מערכת של איזונים ובלמים.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "הפרלמנט מחוקק את החוקים ומאשר את התקציב, הממשלה מבצעת את החוקים ומנהלת את ענייני המדינה, ובתי המשפט פוסקים בסכסוכים ובודקים אם הרשויות פעלו כדין" – פיצול הכוח לשלוש רשויות, ולכל אחת סמכויות ייחודיות בתחומה.
– ""כשאותו אדם קובע את החוקים, מבצע אותם ובוחר את מי שיבדוק אותו – אין מי שיגן על האזרח שנפגע"." – מטרת ההפרדה: למנוע ריכוז כוח בידי גורם אחד, כדי להגן על זכויות האדם.
– "כל רשות עוצרת את חברתה כשהיא חורגת מתחומה, וכך אף אחת מהן אינה הופכת לחזקה מדי" – איזונים ובלמים ומניעת ריכוז כוח.
– "הנשיא, שנבחר ברוב גדול, הציע לבטל את הפרלמנט הנבחר ולהחליפו במועצה מצומצמת שימנה הוא עצמו." – ההצעה מבטאת ריכוז של הכוח המחוקק והמבצע בידי אדם אחד, כלומר ההפך מן ההפרדה; אפשר להסביר שהמתנגדים חוששים מפגיעה בעיקרון.

טעות נפוצה: לחזור במילים אחרות על הציטוט במקום לקשר אותו לרכיב הרלוונטי בהגדרה (פיצול לשלוש רשויות, מניעת ריכוז כוח, סמכויות ייחודיות, או יחסי איזון ובקרה). טעות נוספת: להציג את עקרון הגבלת השלטון במקום את עקרון הפרדת הרשויות – הפרדת הרשויות היא אחד האמצעים להגבלת השלטון. בקטע זה – לצטט את דברי התומכים בהצעה בלי להסביר שהם מבטאים ריכוז כוח, כלומר פגיעה בעיקרון.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: פיצול הכוח לשלוש רשויות; המטרה – הגבלת השלטון ומניעת ריכוז כוח בידי גורם אחד, להגנה על זכויות האדם; סמכויות ייחודיות לכל רשות, שאינן מוחלטות (עירוב סמכויות / איזון ובקרה / איזונים ובלמים). בהסבר: קישור הציטוט לרכיב המתאים.

מה נדרש: להציג את הגישה הסוציאל־דמוקרטית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע), לצטט משפט מן הקטע שמאפיין אותה, ולהסביר כיצד הגישה באה בו לידי ביטוי – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– ערך מרכזי: הגישה מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת את הסולידריות ואת צמצום הפערים.
– אחריות המדינה: במקרה הצורך, הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, שמחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם.
– מידת מעורבות המדינה: המדינה מעורבת בתחום החברתי־כלכלי במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה, ותמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים.

ציטוט: "כדי לממן את התוכנית תעלה הממשלה את שיעור המס על הכנסות גבוהות במיוחד, ותטיל מס חדש על רווחי ענק של חברות האנרגיה."
הסבר: לפי הרכיב השלישי בהגדרה, בגישה הסוציאל־דמוקרטית המדינה מעורבת במידה רבה בתחום החברתי־כלכלי ותומכת במיסוי גבוה על העשירונים העליונים. הממשלה מעלה את המס על ההכנסות הגבוהות ועל רווחי החברות הגדולות, כדי לממן שירותים לכלל המשפחות. העברת משאבים מבעלי ההכנסות הגבוהות לטובת שירותים לכולם מבטאת גם את הערך המרכזי של הגישה – צמצום פערים ושוויון חברתי־כלכלי.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "מעונות היום לילדים עד גיל שלוש יהיו פתוחים לכל משפחה בתשלום סמלי, והמדינה תממן את רוב העלות." – הענקת שירותים חברתיים וסבסוד: מעורבות רבה של המדינה.
– "קצבת הילדים תוכפל למשפחות שהכנסתן נמוכה מן השכר הממוצע." – אחריות המדינה כלפי החלש: מדינת רווחה ורשת ביטחון סוציאלית.
– ""הפער בין העשירים לעניים אצלנו גדל בעשור האחרון, ותפקידה של המדינה הוא לצמצם אותו"." – הערך המרכזי: צמצום פערים ושוויון חברתי־כלכלי.
– "לצד זאת הודיעה הממשלה כי חברת הרכבות של המדינה, שנמכרה למשקיעים פרטיים לפני חמש־עשרה שנה, תשוב לבעלות המדינה." – הלאמה: מעורבות רבה של המדינה בכלכלה.
– "אנחנו לא רוצים חברה שבה כל אחד דואג רק לעצמו, אלא חברה שבה אנשים נושאים זה בנטל של זה" – סולידריות.
(דברי האופוזיציה בקטע מבטאים דווקא את הגישה הליברלית, ולכן אין לצטט אותם.)

טעות נפוצה: לא לקשר את הציטוט לרכיב ההגדרה המתאים, אלא רק לחזור על הציטוט. טעות נוספת היא קישור לרכיב שאינו מתאים לציטוט: למשל, העברת חברה לבעלות המדינה היא הלאמה, והיא מבטאת מעורבות רבה של המדינה בכלכלה – ולא צמצום פערים. כמו כן, אין להציג את הגישה "על פי הקטע" – ההצגה צריכה להיות מן הידע, עם כל הרכיבים. בקטע זה – לצטט את טענות האופוזיציה (הבריחה של משקיעים, יתרון השוק הפרטי): הן מבטאות את הגישה הליברלית, ולא את הסוציאל־דמוקרטית.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: הערך המרכזי (שוויון חברתי־כלכלי לפני חירות כלכלית, צמצום פערים), אחריות המדינה כלפי החלש (מדינת רווחה), ומידת מעורבות גבוהה של המדינה. בהסבר: קישור לרכיב המתאים בדיוק לציטוט.