מתכונת 10 באזרחות (שאלון 34225) - פתרון מלא

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג העדפה מתקנת – הגדרה מלאה; (2) להציג דוגמה אחת מישראל ולהסביר כיצד מתקיימים בה רכיבי ההגדרה.

תשובה מלאה:
הצגת המושג: העדפה מתקנת היא מתן הטבה (זכויות יתר) לקבוצה שקופחה או הופלתה בעבר או שהיא חלשה, לפרק זמן מסוים, כדי לצמצם את הפערים (את אי־השוויון) בינה ובין שאר החברה. ההעדפה נועדה להגיע לשוויון מהותי, והיא ניתנת עד שהפער מצטמצם.

דוגמה מישראל – ייצוג הולם בשירות המדינה: חוק שירות המדינה (מינויים) קובע שבקרב העובדים בשירות המדינה, בכל הדרגות והמקצועות ובכל משרד, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של קבוצות מסוימות: בני שני המינים, אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית (לרבות הדרוזית והצ'רקסית), מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, בני האוכלוסייה החרדית ועולים חדשים. כדי לקדם את הייצוג ההולם, המשרדים פועלים לקידום מינויים של מועמדים מן הקבוצות האלה.
מדוע זו העדפה מתקנת: הקבוצות האלה מיוצגות בשירות המדינה פחות מחלקן באוכלוסייה (קבוצות חלשות או שקופחו). ניתנת להן הטבה במינויים, כדי לצמצם את הפער בייצוג, וזאת עד שהפער מצטמצם ומושג ייצוג הולם – כלומר לפרק זמן מסוים.

טעות נפוצה: להשמיט מן ההגדרה רכיב – בעיקר את הרכיב "לפרק זמן מסוים" או את המטרה (צמצום פערים). טעות נוספת: להביא דוגמה להבחנה במקום להעדפה מתקנת (למשל הנחה בתחבורה ציבורית לקשישים, שנובעת משוני רלוונטי ואינה נועדה לצמצם פער שנוצר מקיפוח), או לציין דוגמה בלי להסביר אותה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – הענקת הטבה / זכויות יתר; לקבוצה מקופחת / מופלית / חלשה; במטרה לצמצם פערים; למשך זמן מסוים. בדוגמה – הסדר אחד בישראל (למשל ייצוג הולם בשירות המדינה), עם הסבר שמראה את רכיבי ההגדרה: קבוצה מקופחת, הטבה, צמצום פערים, עד שהפער מצטמצם.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג זכויות קבוצתיות – הגדרה עם כל רכיביה; (2) להסביר מדוע יש צורך להעניק אותן דווקא לקבוצות מיעוט – מה מאיים על זהותה של קבוצת מיעוט, ומדוע זכויות הפרט אינן מספיקות. כדאי להיעזר בדוגמה.

תשובה מלאה:
הצגה: זכויות קבוצתיות (זכויות מיעוט) הן זכויות שהמדינה מעניקה לקבוצת מיעוט – לאומית, דתית או תרבותית – לאנשים על רקע היותם חלק מן הקבוצה, כדי לאפשר לקבוצה לשמור על זהותה התרבותית הייחודית: שפתה, דתה, תרבותה וחינוכה. היקפן נקבע על ידי המדינה (הן מוענקות, ואינן שייכות לכל אדם באשר הוא אדם). דוגמאות בישראל: מערכת חינוך נפרדת בשפת הקבוצה ובהתאם לתרבותה; בתי דין דתיים לבני כל עדה; מעמד מיוחד לשפה הערבית; הכרה בימי החג של כל הדתות כימי מנוחה.

הסבר: במדינה שיש בה קבוצת רוב, המרחב הציבורי – השפה המרכזית, לוח השנה והחגים, הסמלים ומערכת החינוך – מבטא בעיקר את התרבות של הרוב. בני הרוב אינם זקוקים להגנה מיוחדת כדי לשמור על תרבותם, אבל זהותה של קבוצת מיעוט עלולה להיחלש עם השנים, ובני הקבוצה עלולים להיטמע בתרבות הרוב. זכויות הפרט של כל אחד מבני הקבוצה – למשל חופש הביטוי או חופש הדת – אינן מספיקות כדי לשמור על זהות משותפת, כי שמירה על שפה, על דת ועל תרבות דורשת מוסדות ומשאבים משותפים. לכן המדינה מעניקה לקבוצה, כקבוצה, זכויות מיוחדות. למשל, מערכת חינוך נפרדת בשפת הקבוצה ובהתאם לתרבותה מאפשרת להעביר את השפה ואת התרבות לדור הבא.

מה הבודק מחפש: הצגה מלאה של המושג (מעניקה המדינה; לקבוצת מיעוט; לאנשים כחלק מן הקבוצה; לשמירת זהותה התרבותית; היקפן נקבע בידי המדינה); הסבר הצורך – החשש להיחלשות זהות המיעוט ולהיטמעות בתרבות הרוב, ומדוע זכויות הפרט אינן מספיקות.
טעות נפוצה: להסביר שזכויות קבוצתיות ניתנות למיעוט "כי הוא קופח" – זה הנימוק להעדפה מתקנת, שהיא זמנית ונועדה לצמצם פערים. זכויות קבוצתיות נועדו לשמור על זהותה הייחודית של הקבוצה, והן אינן מוגבלות בזמן.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את הזכות להליך הוגן – להגדיר אותה; (2) להסביר את הקשר בינה ובין עקרון שלטון החוק – לבחור רכיב בשלטון החוק ולהראות כיצד אמצעי של הליך הוגן מבטא אותו.

תשובה מלאה:
הצגה: הזכות להליך הוגן היא זכותו של אדם שבעת הליך משפטי (חקירה, מעצר ומשפט) תינתן לו הגנה מפני פגיעה בזכויותיו מעבר לנדרש, כלומר מפני פגיעה לא מוצדקת ולא מידתית. אדם שעומד מול רשויות האכיפה והמשפט נמצא בעמדה חלשה מולן, ולכן נקבעו אמצעים שנועדו להבטיח שההליך יהיה הוגן. אמצעים לדוגמה: חזקת החפות, אין עונש בלא חוק, אין חיפוש בלא צו, זכות לייצוג משפטי, שופטים בלתי תלויים, ככלל אין לעצור אדם יותר מ־24 שעות בלי להביאו לפני שופט.

הקשר לעקרון שלטון החוק: עקרון שלטון החוק קובע שחובת הציות לחוק חלה על כולם – האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק. לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק לא אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות רק את מה שהוסמכה לעשות בחוק.
– הרשויות כפופות לחוק: המשטרה והתביעה רשאיות לפגוע בזכויות של חשוד או נאשם רק בדרך שהחוק התיר ובגבולותיו – למשל לערוך חיפוש רק בצו, ולהחזיק אדם במעצר רק לפי התנאים שבחוק ועם הבאתו לפני שופט. כך ההליך ההוגן מבטיח שגם רשויות האכיפה מצייתות לחוק.
– "אין עונש בלא חוק": אפשר להעניש אדם רק על מעשה שהחוק קבע מראש שהוא עבירה – כלומר רק החוק, ולא שיקול דעתו של בעל שררה, קובע מה מותר ומה אסור.
– שוויון בפני החוק: כל נאשם, יהיה מי שיהיה, זכאי לאותם אמצעים – חזקת החפות, ייצוג ושופטים בלתי תלויים.

טעות נפוצה: להביא רק אמצעים, בלי הרכיב המרכזי של ההגדרה – הגנה מפני פגיעה בזכויות האדם מעבר לנדרש בעת הליך משפטי. טעות נוספת: להסביר את שלטון החוק רק כ"חובת הציות של האזרחים" – בקשר להליך הוגן העיקר הוא שגם הרשויות כפופות לחוק ופועלות רק בגבולותיו.

מה הבודק מחפש: בהצגה – הליך משפטי, הגנה מפני פגיעה בזכויות מעבר לנדרש (רכיב חובה). בהסבר – רכיב בשלטון החוק (כפיפות הרשויות לחוק / לרשות מותר רק מה שהוסמכה / שוויון בפני החוק) מקושר לאמצעי מסוים של הליך הוגן (חיפוש בצו, מעצר לפי החוק, אין עונש בלא חוק).

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג ערבות הדדית – את הקשר בשני הכיוונים; (2) להציג ביטוי אחד לערבות זו בחוק היסוד – סעיף מסוים ומה הוא קובע – ולהסביר אותו.

תשובה מלאה:
הצגת המושג: בין מדינת ישראל ובין העם היהודי בתפוצות יש קשר של ערבות הדדית – אחריות ומחויבות של כל צד כלפי האחר:
– מחויבות המדינה כלפי יהודי העולם: המדינה פתוחה לעלייה של כל יהודי, נחלצת לעזרת יהודים שנמצאים בסכנה או במצוקה, ופועלת לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות.
– מחויבות יהודי התפוצות כלפי המדינה: תמיכה פוליטית (ארגונים ושדולות שמשפיעים על ממשלותיהם לתמוך בישראל), תמיכה כלכלית בפעילויות בישראל, וחיזוק הזיקה של הדור הצעיר לישראל.

ביטוי בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי: סעיף 6 בחוק היסוד, שכותרתו "הקשר עם העם היהודי", קובע: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". כלומר, המדינה מתחייבת בחוק יסוד לפעול למען יהודים בכל העולם שנמצאים בסכנה בגלל יהדותם – גם אם אינם אזרחיה. זה ביטוי למחויבות של המדינה כלפי העם היהודי בתפוצות.
ביטויים אפשריים נוספים באותו סעיף:
– "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי".
– "המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות".
(אפשר גם: סעיף 5 – "המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".)

טעות נפוצה: להציג את הערבות ההדדית בכיוון אחד בלבד (רק מה המדינה עושה למען התפוצות), או להסתפק בסיסמה "ערבות הדדית" בלי לפרט. טעות נוספת: לייחס לחוק היסוד סעיפים שאינם בו, כמו חוק השבות עצמו (זה חוק נפרד).

מה הבודק מחפש: בהצגה – קשר של אחריות ומחויבות בשני הכיוונים: של המדינה כלפי יהודי העולם, ושל יהודי העולם כלפי המדינה. בביטוי – סעיף מחוק היסוד (בעיקר סעיף 6: שלומם של יהודים הנתונים בצרה, שימור הזיקה, שימור המורשת; או סעיף 5), מוסבר כמחויבות של המדינה כלפי העם היהודי בתפוצות.

מה נדרש: לציין את דרך ההתמודדות עם השסע הלאומי שבאה לידי ביטוי בקטע, להציג אותה, לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: פשרה – אחת מדרכי ההתמודדות עם השסע הלאומי (האפשרויות להסכמות: פשרות וצמצום המחלוקות).
הצגה: השסע הלאומי בין הרוב היהודי ובין המיעוט הערבי יוצר מחלוקות ומתחים. אחת הדרכים להתמודד עם אתגר החיים המשותפים היא פשרה: כל צד מוותר על חלק מדרישותיו, כדי שאפשר יהיה להגיע להסדר מוסכם על שני הצדדים. הפשרה מושגת בדרכי שלום – בשיח, במפגשים ובמשא ומתן – והיא מצמצמת את המתח ומאפשרת לקבוצות לחיות יחד למרות המחלוקת.
ציטוט: "ראש המועצה האזורית אמר בטקס החתימה: שני הצדדים ויתרו על חלק מדרישותיהם, וכך הפכנו מחלוקת ישנה לפרויקט משותף."
הסבר: לפי ההגדרה, בפשרה כל צד מוותר על חלק מדרישותיו כדי להגיע להסדר. תושבי כפר זיתא דרשו את כל השטח לשכונה, והמועצה האזורית דרשה את כל השטח כשטח ירוק. בסוף כל צד ויתר על חלק מדרישתו: השכונה תוקם רק בחלק מן השטח, ובחלק האחר יוקם פארק. כך מחלוקת שיצרה מתח בין קבוצות לאומיות שונות הפכה להסדר מוסכם ולפרויקט משותף.
ציטוט אפשרי נוסף: "בסוף התהליך הגיעו לפשרה: בחלק מן השטח תוקם שכונה חדשה לזוגות צעירים מכפר זיתא, ובחלק האחר יוקם פארק משותף לשני היישובים." הסבר: חלוקת השטח בין שתי הדרישות היא פשרה שבה כל צד קיבל חלק ממה שביקש.
תשובה אפשרית נוספת: צמצום המחלוקות באמצעות שיח ומפגשים – "הם הקימו ועדה משותפת שבה ישבו תושבים יהודים וערבים, וקיימו מפגשים פתוחים לתושבי שני היישובים." מי שבוחר בכך צריך להציג את הדרך (שיח ומפגשים בין הקבוצות, שמגבירים היכרות ומצמצמים מתח ומחלוקות) ולקשר אליה את הציטוט.

מה הבודק מחפש:
– ציון: פשרה (או צמצום המחלוקות בשיח ובמפגשים).
– הצגה: ויתור הדדי על חלק מן הדרישות; הסדר מוסכם בדרכי שלום; צמצום המתח וחיים משותפים למרות המחלוקת.
– ציטוט על הפשרה או על הוויתור ההדדי.
– הסבר שמקשר את חלוקת השטח לוויתור של שני הצדדים.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לענות "הכרעת הרוב". המחלוקת לא הוכרעה בהצבעה שבה הרוב גבר, אלא בהסדר שבו שני הצדדים ויתרו. טעות נוספת: לענות "הסכמיות" – הסכמיות היא הסכמה רחבה על כללי המשחק ועל אופי המדינה, ואילו כאן מדובר בהסדר במחלוקת מסוימת.

מה נדרש: לציין את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בהחלטת אגודת הסטודנטים, להציג אותו (את כל רכיביו), לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: עקרון הפלורליזם.
הצגה: פלורליזם הוא הכרה בערך של ריבוי: ריבוי וגיוון של דעות, עמדות ואורחות חיים של אנשים ושל קבוצות בחברה. לפי עיקרון זה, יש לעודד ולתמוך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות, ולתת לכל קבוצה ולכל דעה אפשרות להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.
ציטוט: "אנחנו רוצים שכל קבוצה תוכל להתארגן, להציג את עמדותיה ולפעול למען מה שחשוב לה."
הסבר: יושבת ראש האגודה מבקשת שכל קבוצה בקמפוס – מכל קצות הקשת הפוליטית, דתיים, חרדים, ערבים ועולים – תוכל להתארגן, להציג את עמדותיה ולפעול למען מה שחשוב לה. זה הרכיב "מתן אפשרות לכל קבוצה ולכל דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה".
ציטוטים אפשריים נוספים:
– "יושבת ראש האגודה הסבירה את ההחלטה: קמפוס שבו נשמעת רק דעה אחת הוא קמפוס עני." הסבר: ריבוי הדעות נתפס כעושר, וקמפוס של דעה אחת – כעני: הכרה בערך של ריבוי וגיוון.
– "השנה החליטה אגודת הסטודנטים להקצות לכל תא, בלי קשר לעמדותיו, תקציב שווה לפעילות ודוכן ביריד הפתיחה של שנת הלימודים." הסבר: האגודה תומכת באופן פעיל, בתקציב ובדוכן, בכל התאים, בלי קשר לעמדותיהם – עידוד ותמיכה בקיומו ובביטויו של המגוון.
– "לכן גם נעזור לתאים חדשים להתארגן בשנה הראשונה שלהם." הסבר: גם קבוצות חדשות מקבלות עזרה כדי להתארגן ולפעול.

מה הבודק מחפש:
– ציון: פלורליזם.
– הצגה: הכרה בערך של ריבוי וגיוון; עידוד ותמיכה בקיום המגוון ובביטויו; אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול למען האינטרסים שלה.
– ציטוט מהחלטת האגודה או מדברי יושבת הראש.
– הסבר שמקשר את הציטוט לרכיב המתאים בהגדרה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לענות "הזכות להתארגנות פוליטית" או "חופש הביטוי". אלה זכויות שהסטודנטים מממשים, אבל ההחלטה מבטאת עיקרון: ראיית ערך בריבוי הדעות ועידוד פעיל שלו – פלורליזם. טעות נוספת: לענות "סובלנות" – האגודה אינה רק מתאפקת כלפי דעות שונות, אלא תומכת בהן ומממנת אותן.

מה נדרש: לציין את סוג הזכויות שחנה מבקשת לממש, להציג אותו (את כל רכיביו), לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: זכויות פוליטיות – חופש ההפגנה והמחאה.
הצגה: זכויות פוליטיות הן זכויות הקשורות ליחסים בין האזרח לבין רשויות השלטון ולשותפות שלו בניהול המסגרת המדינית. חלקן זכויות אזרח, המוענקות לאזרחי המדינה – הזכות לבחור ולהיבחר והזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות; וחלקן נובעות מזכויות טבעיות – חופש ההפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון.
ציטוט: "יש לי זכות לצאת לרחוב ולמחות כשהשלטון מקבל החלטה שפוגעת בעיר שלי. אף אחד לא יכול לאיים עליי בגלל זה".
הסבר: חנה מבקשת להשתתף בהפגנה נגד החלטת הממשלה – לבקר את השלטון ולנסות להשפיע על החלטתו. זה מימוש של חופש ההפגנה והמחאה, זכות פוליטית הנוגעת ליחסים בין האזרח לבין רשויות השלטון. אזהרת המנהל נועדה להרתיע אותה מלממש את זכותה.
ציטוט אפשרי נוסף: "תושבי העיר ארגנו הפגנה מול משרדי הממשלה בירושלים כדי למחות על ההחלטה."
(מתקבלת גם תשובה שמציינת את חופש הביטוי, אם ההצגה וההסבר מתאימים לו; אבל התשובה המדויקת היא חופש ההפגנה והמחאה כזכות פוליטית, משום שהמחאה מכוונת נגד החלטת השלטון.)

מה הבודק מחפש: ציון: זכויות פוליטיות (חופש ההפגנה והמחאה); הצגה: זכויות הקשורות ליחסי האזרח והשלטון ולשותפות בניהול המסגרת המדינית, וחלוקתן לזכויות אזרח ולזכויות הנובעות מזכויות טבעיות; ציטוט מדברי חנה; הסבר שמקשר בין ההפגנה נגד החלטת הממשלה לבין ביקורת על השלטון.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: להציג רק את הזכות לבחור ולהיבחר. חנה אינה מדברת על בחירות, אלא על מחאה נגד החלטת השלטון.

מה נדרש: (1) להציג את העמדה (החלום) מדינת לאום אתנית תרבותית דמוקרטית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) לצטט מן הקטע משפט אחד או יותר שממנו לומדים שהחלום בא לידי ביטוי; (3) להסביר כיצד החלום בא לידי ביטוי בציטוט. בחלום זה יש שני חלקים – הלאומי־יהודי והדמוקרטי – וצריך להתייחס לשניהם בהצגה, בציטוט ובהסבר.

תשובה מלאה:
הצגה: לפי עמדה זו, מדינת ישראל היא מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית שהיא גם מדינה דמוקרטית.
הרכיב הלאומי (אתני־תרבותי יהודי):
– ישראל היא מדינתו של העם היהודי, בארץ ובתפוצות.
– המדינה מזוהה ברמה הקולקטיבית עם הלאום היהודי, שהוא לאום אתני־תרבותי, ומבטאת את זכותו להגדרה עצמית לאומית.
– במדיניות ההגירה יש העדפה ללאום היהודי: כל יהודי זכאי לעלות למדינת ישראל.
– העברית היא השפה המרכזית של המדינה, ומורשת ישראל היא מרכיב מרכזי בתרבותה.
– חלק מהסמלים, מהמועדים הרשמיים, מהחוקים וממוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים־תרבותיים היהודיים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, מורשת ודת).
הרכיב הדמוקרטי:
– יש הבחנה בין ההגדרה העצמית הלאומית של המדינה ובין זכויות הפרט של האזרחים: לצד הגדרתה העצמית הלאומית היהודית, המדינה מחויבת לשוויון מלא בין כל אזרחיה, ללא הבדל השתייכות לאומית, אתנית או דתית.
– הריבונות במדינה מסורה לכל אזרחיה, באמצעות הבחירות לכנסת ושאר זכויות האזרח.
– אין חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות; במדינה יש גם יסודות אזרחיים משותפים לכל אזרחיה, ויש הכרה בזכויות קבוצתיות מסוימות לקבוצות האתניות השונות.

ציטוט: ""אנחנו רוצים מדינה שתמשיך להיות מדינתו של העם היהודי. אנחנו רוצים שגם בעוד מאה שנה ידברו בה עברית ברחובות, ישבתו בה בשבת ובחגים, וילמדו בה בבתי הספר את התנ"ך, את ההיסטוריה של העם היהודי ואת הספרות העברית"."
הסבר לרכיב הלאומי: "מדינתו של העם היהודי" – המדינה מזוהה ברמה הקולקטיבית עם הלאום היהודי. העברית כשפה המרכזית, השבת והחגים כימי מנוחה רשמיים, ולימוד התנ"ך וההיסטוריה של העם היהודי – כל אלה ביטוי ליסודות האתניים־תרבותיים היהודיים (שפה, מועדים, מורשת והיסטוריה) במוסדות המדינה ובמרחב הציבורי.
ציטוט לרכיב הדמוקרטי: ""באותה מידה, אנחנו רוצים מדינה שבה לכל אזרח יש אותן זכויות, בלי קשר לדתו או ללאומו. מדינה שבה תלמיד דרוזי, תלמידה ערבייה ותלמיד יהודי יוכלו להתקבל לאותה אוניברסיטה, לעבוד באותו משרד ממשלתי ולהיבחר לאותה כנסת"."
הסבר: לצד ההגדרה העצמית הלאומית היהודית, המדינה מחויבת לשוויון מלא בין כל אזרחיה, ללא הבדל השתייכות לאומית או דתית, והריבונות מסורה לכל האזרחים ("להיבחר לאותה כנסת").

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– ""אנחנו רוצים שמדינת ישראל תמשיך להיות פתוחה לכל יהודי שירצה לעלות אליה, ושתדאג ליהודים בכל העולם, כפי שעשתה לאורך כל שנותיה"." – מדינת העם היהודי בארץ ובתפוצות, והעדפה ללאום היהודי במדיניות ההגירה.
– ""אנחנו רוצים מדינה שבה כל קהילה תוכל לשמור על השפה, על הדת ועל המנהגים שלה, ושבה כולנו נרגיש בכל זאת שותפים באזרחות אחת"." – הכרה בזכויות קבוצתיות מסוימות לצד יסודות אזרחיים משותפים; אין חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות.
– ""החזון שלנו הוא מדינה יהודית ודמוקרטית – ושתי המילים חשובות לנו באותה מידה"." – שני חלקי החלום יחד (אפשר להיעזר בו, אבל כדאי לצטט גם משפט שמפרט כל רכיב).

טעות נפוצה: להציג את החלום באופן חלקי – רק את הרכיב היהודי־לאומי או רק את הרכיב הדמוקרטי – ולצטט ולקשר רק לאחד מהם. טעות נוספת: לבלבל עם סוג הלאומיות "לאומיות אתנית־תרבותית" (שאינו כולל את הרכיב הדמוקרטי), או עם החלום "מדינת לאום אזרחית דמוקרטית" (שבה יש חפיפה מלאה בין לאומיות לאזרחות, והמדינה אינה מזוהה עם לאום אתני־תרבותי כלשהו).

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). – הצגה: רכיב לאומי (מדינת העם היהודי; זיקה ללאום האתני־תרבותי היהודי והגדרה עצמית; העדפה ליהודים בהגירה; ביטוי ליסודות האתניים־תרבותיים בסמלים, במועדים, בחוקים ובשפה) ורכיב דמוקרטי (שוויון מלא לכל האזרחים; ריבונות לכל האזרחים; יסודות אזרחיים משותפים; זכויות קבוצתיות מסוימות).
– ציטוט ממוקד מן הקטע (העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט).
– הסבר שמקשר את הציטוט לרכיבים בהגדרה – לשני החלקים.

מה נדרש: להציג את עקרון ההסכמיות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע), לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי משחק בסיסיים – כלומר על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה או המדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

ציטוט: "אבל יש כמה דברים שעליהם כולנו מסכימים: שהמחלוקות שלנו יוכרעו כאן, באולם הזה, בהצבעה של נבחרי הציבור, ולא בצעקות ובאלימות ברחוב"
הסבר: ראש העיר אינה מבקשת לבטל את המחלוקות ("ונמשיך להתווכח"), אלא מצביעה על הסכמה רחבה של כל התושבים על כללי משחק בסיסיים – הדרך שבה מכריעים במחלוקות: בהצבעה של נבחרי הציבור, בדרכי שלום ולא באלימות. זו בדיוק ההסכמה על כללי המשחק שבהגדרת ההסכמיות.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "אבל כשהולכים לבחירות, מתחייבים מראש לכבד את התוצאה – גם כשהיא לא לטובתך. ראש העיר הנבחרת היא ראש העיר של כולנו" – הסכמה על כללי המשחק ועל קבלת השלטון הנבחר, גם בידי מי שהפסיד.
– "היא תמשיך להיות עיר של כולם, שבה כל תושב שווה בזכויותיו. על זה לא יהיה ויכוח" – הסכמה על אופייה הבסיסי של החברה.
– ""אבל כשאנחנו מסכימים על כללי המשחק, אפשר לשבת יחד ולעבוד"." – ההסכמיות מאפשרת קיום בצוותא ושיתוף פעולה על אף חילוקי הדעות.

טעות נפוצה: לא לכתוב את כל רכיבי ההגדרה, ולבלבל בין הסכמיות ובין סובלנות או פלורליזם. טעות נוספת: לחזור במילים אחרות על הציטוט, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה. בקטע זה – לצטט את דברי חורי "ואמשיך לבקר את ראש העיר" ולהסביר באמצעותם הסכמיות: ביקורת על השלטון היא חלק מן הוויכוח, ולא ההסכמה על כללי המשחק.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: הסכמה רחבה בין קבוצות, על כללי משחק בסיסיים / על אופי החברה והמדינה, ותרומתה ליציבות ולקיום בצוותא על אף חילוקי דעות. בהסבר: קישור הציטוט לרכיב המתאים.