מתכונת 6 באזרחות (שאלון 34225) - פתרון מלא

מה נדרש: שלושה חלקים: (1) להציג את הזכות; (2) להסביר מדוע יש בה צורך; (3) להציג אמצעי אחד, כלומר לציין אותו ולהסביר אותו במשפט.

תשובה מלאה:
הצגה: הזכות להליך הוגן היא זכותו של אדם שבעת הליך משפטי (חקירה, מעצר ומשפט) תינתן לו הגנה מפני פגיעה בזכויותיו מעבר לנדרש.

הצורך: בהליך משפטי האדם עומד לבדו מול רשויות המדינה – המשטרה, התביעה ובית המשפט – שיש להן כוח, סמכויות ומשאבים רבים. הליך כזה עלול להסתיים בשלילת חירותו של האדם, ולכן בלי הגנה עלולים לפגוע בזכויותיו יותר מן הנדרש, ואף להרשיע ולהעניש אדם חף מפשע.

אמצעי למימוש הזכות – חזקת החפות: אדם נחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו בבית המשפט. על התביעה מוטל להוכיח את האשמה, ולא על הנאשם להוכיח את חפותו.
אמצעים נוספים שאפשר להציג: זכות לייצוג משפטי; זכות לדעת במה אדם מואשם ולראות את הראיות נגדו; שופטים בלתי תלויים; זכות ערעור; משפט פומבי; אין עונש בלא חוק; אין חיפוש בלא צו.

מה הבודק מחפש: הצגה עם הרכיב המרכזי (הגנה מפני פגיעה בזכויות מעבר לנדרש בעת הליך משפטי); הסבר הצורך – פער הכוחות בין האדם לרשויות והחשש מפגיעה לא מוצדקת; אמצעי אחד מוסבר.
טעות נפוצה: להציג אמצעי בלי להסביר אותו, או להסביר את הצורך במשפט כללי ("כי זה חשוב בדמוקרטיה") בלי להתייחס לפער הכוחות בין האדם לרשויות.

מה נדרש: (1) להציג את עיקרי ההחלטה – מה הוחלט; (2) להציג שתי תגובות: של ההנהגה היהודית ושל ההנהגה הערבית. כל חלק צריך להיות מוצג בשניים–שלושה משפטים.

תשובה מלאה:
עיקרי ההחלטה: ב־29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את החלטה 181, המכונה "תוכנית החלוקה". לפי ההחלטה, המנדט הבריטי על ארץ ישראל יסתיים, ובשטח ארץ ישראל המערבית יקומו שתי מדינות עצמאיות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. ירושלים וסביבותיה יהיו תחת משטר בין־לאומי בפיקוח האו"ם, ובין שתי המדינות יתקיים איחוד כלכלי. ההחלטה התקבלה ברוב של 33 מדינות מול 13, ו־10 מדינות נמנעו.
תגובת ההנהגה היהודית: ההנהגה היהודית (הסוכנות היהודית ומוסדות היישוב) קיבלה את ההחלטה, אף שלא הייתה מרוצה מן הגבולות שנקבעו ומהוצאת ירושלים מן המדינה היהודית. בעיניה ההחלטה הייתה הכרה בין־לאומית בזכותו של העם היהודי למדינה בארץ ישראל, ורבים ביישוב יצאו לחגוג ברחובות.
תגובת ההנהגה הערבית: ההנהגה הערבית בארץ ישראל ומדינות ערב דחו את ההחלטה והתנגדו להקמת מדינה יהודית בכל חלק של הארץ. מיד לאחר ההחלטה החלו מעשי איבה נגד היישוב היהודי, וכך החל השלב הראשון של מלחמת העצמאות.

מה הבודק מחפש:
– עיקרי ההחלטה: סיום המנדט; שתי מדינות – יהודית וערבית; ירושלים תחת משטר בין־לאומי (אפשר גם: איחוד כלכלי).
– תגובת ההנהגה היהודית: קבלת ההחלטה (למרות ההסתייגויות).
– תגובת ההנהגה הערבית: דחיית ההחלטה ופתיחה במעשי איבה.
טעות נפוצה: לכתוב שההחלטה הקימה את המדינה. ההחלטה קבעה שתקום מדינה יהודית, אבל המדינה הוקמה בהכרזת העצמאות ב־14 במאי 1948, עם סיום המנדט. טעות נוספת: לכתוב שירושלים נכללה במדינה היהודית.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג – מי מבצע, כיצד ולשם מה; (2) להסביר מדוע הוא מסוכן לדמוקרטיה. בכל תשובה יש לכתוב שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
הצגה: עבריינות שלטונית היא הפרת החוק בידי נושאי משרות ציבוריות – נבחרי ציבור (כמו שרים, חברי כנסת וראשי רשויות מקומיות) או עובדי ציבור – במסגרת מילוי תפקידם, תוך ניצול לרעה של כוחם, מעמדם וסמכויותיהם. עבריינות שלטונית ציבורית היא עבריינות שנעשית כדי להיטיב עם ציבור מסוים או כדי לקדם את טובת הכלל – מנקודת מבטו של מפר החוק – ולא כדי להשיג טובת הנאה אישית; למשל העברת כספים או הטבות לציבור מסוים בניגוד לחוק, או הפרת הוראות החוק כדי לקדם מדיניות שהעבריין מאמין בה.

מדוע היא מסוכנת לדמוקרטיה: עבריינות שלטונית ציבורית פוגעת באמון הציבור ברשויות השלטון – כשנבחרי ציבור או עובדי ציבור מחליטים בעצמם מתי מותר להם לעקוף את החוק "לטובת הציבור", האזרחים אינם יכולים לסמוך על כך שהשלטון פועל לפי כללים ידועים. היא פוגעת בעקרון שלטון החוק, שלפיו לרשות מותר לפעול רק במסגרת הסמכות שהחוק נתן לה. בנוסף, היא יוצרת אפליה בין קבוצות בחברה: הציבור שנושא המשרה בחר להיטיב איתו מקבל יותר, על חשבון אחרים, שלא בדרך שקבע החוק.

מה הבודק מחפש: בהצגה – נושא משרה ציבורית; ניצול לרעה של סמכות במסגרת התפקיד; מטרה ציבורית מנקודת מבטו (לא רווח אישי). בהסבר – אובדן אמון הציבור / פגיעה בשלטון החוק / אפליה בין קבוצות.
טעות נפוצה: להגדיר את המושג בלי הרכיב של המטרה (טובת ציבור מסוים ולא טובת הנאה אישית), כך שאי אפשר להבחין בינו ובין עבריינות שלטונית אישית.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את סוג הזכויות – הגדרה מלאה עם כל רכיביה; (2) להציג ביטוי אחד בהכרזת העצמאות, ולהסביר מדוע הוא ביטוי לזכויות קבוצתיות.

תשובה מלאה:
זכויות קבוצתיות (זכויות מיעוט) הן זכויות שהמדינה מעניקה לקבוצת מיעוט – לאומית, דתית או תרבותית – כדי לאפשר לה לשמור על זהותה התרבותית הייחודית, למשל בתחומי השפה, הדת, התרבות והחינוך.
– הזכויות ניתנות לאנשים על רקע היותם חלק מהקבוצה, ולא לכל אדם באשר הוא אדם (בשונה מזכויות האדם).
– הזכויות תלויות במדינה: המדינה מעניקה אותן, והיקפן נקבע על ידה.
– מטרתן: לאפשר לקבוצה לשמור על זהותה התרבותית הייחודית ולבטא אותה.

ביטוי בהכרזת העצמאות: בחלק ההצהרתי של ההכרזה נקבע שמדינת ישראל "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות". ההתחייבות לחופש לשון, חינוך ותרבות מאפשרת לקבוצות המיעוט במדינה לשמור על השפה שלהן, לחנך את ילדיהן לפי תרבותן ולקיים את חיי התרבות שלהן – כלומר לשמור על זהותן התרבותית הייחודית. זה הבסיס, למשל, לקיומן של מערכות חינוך נפרדות בשפת הקבוצה.
ביטויים אפשריים נוספים:
– "תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות" – כל קבוצה דתית יכולה לקיים את הפולחן ואת המסורת שלה במקומותיה הקדושים.
– הפנייה לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל, ליטול חלקם בבניין המדינה "על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים" – ההתחייבות לנציגות מתאימה לקבוצה במוסדות המדינה.

טעות נפוצה: להגדיר זכויות קבוצתיות כ"זכויות של קבוצה" בלבד, בלי המטרה (שמירה על הזהות התרבותית הייחודית) ובלי הרכיב שהמדינה מעניקה אותן. טעות נוספת: לבלבל עם העדפה מתקנת – העדפה מתקנת נועדה לצמצם פערים לפרק זמן מסוים, ואילו זכויות קבוצתיות נועדו לשמור על זהות ייחודית. בחלק השני – להביא ביטוי לשוויון זכויות לכל האזרחים ("שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור") בלי להסביר מה בו ייחודי לקבוצה: שוויון זכויות הוא זכות של כל פרט, ואילו זכויות קבוצתיות נועדו לשמור על הזהות הייחודית של הקבוצה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – זכויות שהמדינה מעניקה לקבוצת מיעוט / לאנשים בשל השתייכותם לקבוצה; מטרתן – שמירה על הזהות התרבותית הייחודית (שפה, דת, תרבות, חינוך); היקפן נקבע על ידי המדינה. בביטוי – ציטוט או תיאור מדויק מן ההכרזה (חופש לשון, חינוך ותרבות; המקומות הקדושים; נציגות מתאימה), עם הסבר הקשר לשמירה על זהות הקבוצה.

מה נדרש: לציין את החירות של התושבים שנפגעת לטענתם, להציג אותה (את כל רכיביה), לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: חופש התנועה (נגזרת של הזכות לחירות).
הצגה: חופש התנועה הוא חירות הנגזרת מן הזכות לחירות: זכותו של כל אדם לנוע כרצונו ובאופן חופשי ממקום למקום, להימצא בכל מקום, לצאת מן המדינה ולהיכנס אליה. בישראל, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע: "כל אדם חופשי לצאת מישראל", ו"כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל".
ציטוט: "אנחנו לא נגד בטיחות, אבל אנחנו רוצים לעבור מצד אחד של העיר לצד השני כמו כל אדם. עכשיו אנחנו כלואים בשכונה", כתבה אחת התושבות במכתב.
הסבר: סגירת המעבר מגבילה את יכולתם של התושבים לנוע באופן חופשי ממקום למקום – מן השכונה אל מרכז העיר. "כלואים בשכונה" מבטא את הפגיעה ברכיב התנועה החופשית ממקום למקום.
ציטוט אפשרי נוסף: "מאז נאלצים תושבי השכונה ללכת כארבעה קילומטרים, דרך גשר מרוחק, כדי להגיע לבתי הספר, לקופת החולים ולחנויות שבמרכז העיר." הסבר: הדרך הארוכה מקשה מאוד על תנועתם של התושבים אל המקומות שהם צריכים להגיע אליהם.

מה הבודק מחפש: ציון: חופש התנועה; הצגה: לנוע כרצונו ובאופן חופשי ממקום למקום, להימצא בכל מקום, לצאת מן המדינה ולהיכנס אליה; ציטוט מדברי התושבת או על הדרך העוקפת; הסבר שמקשר בין סגירת המעבר להגבלת התנועה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין את הזכות לחיים ולביטחון. זו הסיבה של חברת הרכבת להקמת הגדר, אבל השאלה עוסקת בחירות של התושבים שנפגעת לטענתם.

מה נדרש: לציין את חוק היסוד שעליו התבססו המבקרים בתלונתם, להציג אותו (את עיקרי תוכנו), לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הצגה: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992) נועד להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא מעגן זכויות יסוד: אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם; אין פוגעים בקניינו של אדם; אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת; כל אדם חופשי לצאת מישראל, וכל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל; כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. בחוק יש פסקת הגבלה: אין פוגעים בזכויות אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי החוק, ואין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות אותו. בסעיף הפרטיות נקבע גם: "אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו" ו"אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו".
ציטוט: "כמה מבקרים הגישו תלונה, ובה כתבו: "החוק קובע שאין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו, ושאין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו."
הסבר: המבקרים מצטטים את סעיף הפרטיות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: חיפוש בתיק הוא חיפוש "בכליו" של אדם, ובדיקת התמונות בטלפון היא פגיעה "ברשומותיו". לכן הם טוענים שהבדיקה פוגעת בזכותם לפרטיות, שמעוגנת בחוק היסוד.
ציטוט אפשרי נוסף: "פקחי העירייה, כמו כל רשות שלטונית, חייבים לכבד את הזכויות האלה"." הסבר: לפי חוק היסוד, כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפיו. המבקרים טוענים שגם פקחי העירייה – רשות שלטונית – כפופים לחובה זו.

מה הבודק מחפש:
– ציון: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
– הצגה: מטרת החוק (הגנה על כבוד האדם וחירותו, עיגון ערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית); לפחות שתי זכויות המעוגנות בו (חיים, גוף וכבוד; קניין; חירות; יציאה וכניסה; פרטיות); פסקת ההגבלה / חובת כל רשויות השלטון לכבד את הזכויות.
– ציטוט מתלונת המבקרים.
– הסבר שמקשר: חיפוש בתיק ובטלפון פוגע בפרטיות המעוגנת בחוק היסוד / חובת הרשות לכבד את הזכויות.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לענות "הזכות לפרטיות" בלבד – השאלה שואלת על חוק היסוד, ויש להציג את החוק (מטרתו ועיקרי תוכנו), ולא רק את הזכות.
שימו לב: חוק היסוד מאפשר פגיעה בזכויות רק לפי פסקת ההגבלה – בחוק ההולם את ערכי המדינה, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. העירייה הפסיקה את הבדיקה, ולכן השאלה אם הבדיקה הייתה מוצדקת לא הוכרעה בקטע.

מה נדרש: לציין ולהציג את המחויבות של יהודי התפוצות כלפי המדינה שבאה לידי ביטוי בפעולת הארגון, לצטט ולהסביר.

תשובה מלאה:
ציון: מחויבות יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל – תמיכה פוליטית בישראל באמצעות ארגונים ושדולות (חלק מן הערבות ההדדית).
הצגה: בין מדינת ישראל ובין העם היהודי בתפוצות קיימת אחריות ומחויבות הדדית. מחויבותם של יהודי התפוצות כלפי המדינה באה לידי ביטוי בכמה דרכים: תמיכה פוליטית – ארגונים ושדולות של יהודים בתפוצות משתדלים להשפיע על ממשלות ארצותיהם לתמוך בישראל בהקשרים שונים; תמיכה כלכלית בפעילויות שונות בישראל; עלייה והתנדבות; ומאמצים לחיזוק הזיקה של הדור הצעיר לישראל.
ציטוט: "לפני ההצבעה נפגשו נציגי ארגון הגג של הקהילות היהודיות במדינה עם עשרות חברי פרלמנט, הציגו להם את התוכנית וביקשו מהם לתמוך בה."
הסבר: ארגון יהודי בתפוצות פועל מול נבחרי הציבור בארצו כדי שיתמכו בתוכנית משותפת עם ישראל. זו בדיוק התמיכה הפוליטית של יהודי התפוצות – השפעה על ממשלות ארצותיהם לתמוך בישראל.
ציטוט אפשרי נוסף: "אנחנו רואים בכך חובה לחזק את הקשר בין המדינה שבה אנחנו חיים לבין ישראל." הסבר: יושבת הראש מבטאת במפורש את תחושת המחויבות של יהודי התפוצות כלפי ישראל – "חובה" לחזק את הקשר איתה.

מה הבודק מחפש:
– ציון: מחויבות יהודי התפוצות כלפי המדינה (תמיכה פוליטית).
– הצגה: ערבות הדדית; ביטויים (תמיכה פוליטית באמצעות ארגונים ושדולות, תמיכה כלכלית, עלייה והתנדבות, חיזוק הזיקה של הדור הצעיר).
– ציטוט מן הקטע.
– הסבר שמקשר את פעולת הארגון מול חברי הפרלמנט לתמיכה הפוליטית בישראל.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לכתוב את מחויבות המדינה כלפי יהודי התפוצות (למשל חוק השבות). בקטע יהודי התפוצות הם שפועלים למען ישראל. טעות נוספת: להתבסס רק על המלגות לסטודנטים, בלי לקשר אותן לרכיב מסוים בהגדרה.

מה נדרש: להציג את הזכות לחיים ולביטחון על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע), לצטט מן הקטע משפט שבו הזכות באה לידי ביטוי, ולהסביר את הקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הזכות לחיים ולביטחון היא זכות טבעית: לכל אדם יש זכות לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית, ואסור לפגוע בחייו ובגופו. על המדינה מוטלת חובה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים. בישראל הזכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ("כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו").

ציטוט: "המדינה לקחה על עצמה את האחריות לכך שהמזון שנמכר בה לא יסכן את חייהם ואת בריאותם של האנשים שגרים בה – וזה התפקיד שלנו."

הסבר: הפקחית מתארת את חובת המדינה להגן על חייהם ועל גופם של כל האנשים שגרים בה ("האנשים שגרים בה", ולא רק האזרחים) מפני פגיעה – כאן, מפני מזון מסוכן שמוכרים אחרים. זה בדיוק הרכיב של חובת המדינה להגן על החיים בשטחה מפני פגיעה בידי אחרים.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "אם מתגלה סכנה, אנחנו מורים להוריד את המוצר מן המדפים, ואם צריך – לסגור את המקום." הסבר: פעולות הפיקוח הן האמצעים שבהם המדינה ממלאת את חובתה להגן על החיים והגוף.
– "בתוך יממה הוצאו כל המוצרים מן החנויות, והציבור קיבל הודעה שלא לאכול אותם." הסבר: המדינה פעלה במהירות כדי למנוע פגיעה בגופם של תינוקות, נשים בהריון וקשישים.

מה הבודק מחפש: בהצגה – זכות טבעית לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית, איסור לפגוע בחיים ובגוף, וחובת המדינה להגן על החיים בשטחה. בציטוט – משפט ממוקד. בהסבר – קישור בין הציטוט לרכיב מסוים: חובת המדינה להגן (פיקוח, הורדת מוצרים) או החשש לפגיעה בגוף (חיידק מסוכן).
בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%.
טעות נפוצה: לצטט את תלונות בעלי העסקים ולהסביר אותן כביטוי לזכות. הן מתארות את המחיר של הפיקוח, ולא את ההגנה על החיים.

מה נדרש: להציג את עקרון הפלורליזם על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע), לצטט מן הקטע משפט בנוגע לעיקרון ולהסביר כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: פלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי שמשמעותו הכרה בערך של ריבוי – ריבוי וגיוון של דעות, של עמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. הפלורליזם מעודד ותומך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות של אנשים וקבוצות, ומאפשר לכל קבוצה ולכל דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.

ציטוט: ""תפקידנו אינו להחליט בשביל המאזינים מה נכון לחשוב, אלא לתת במה לכל הדעות שיש באזור"."
הסבר: לפי ההגדרה, הפלורליזם מעודד ותומך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות בחברה. המנהל אינו מסתפק בכך שהתחנה לא תשתיק דעות; הוא רואה את תפקידה בכך שתיתן "במה לכל הדעות" – כלומר תעודד באופן פעיל את הביטוי של מגוון הדעות באזור.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– ""אבל אזור שיש בו קולות רבים צריך תחנה שיש בה קולות רבים"." – הכרה בערך של הריבוי: הגיוון באזור הוא דבר שראוי לשקף ולשמר.
– "לפי לוח השידורים החדש, כל יום בשעות הערב יקבל יישוב אחר או קהילה אחרת שעה של שידור" – תמיכה בביטוי של מגוון הקבוצות בחברה.
– "התחנה גם הקצתה זמן שידור לארגונים חברתיים מן האזור – ארגוני חקלאים, עמותות לאנשים עם מוגבלות וקבוצות של תושבים שמתנגדים או תומכים בתוכניות בנייה – כדי שיוכלו להציג את פעילותם ולגייס תומכים." – אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול למען האינטרסים שלה.
– "בנוסף, התחנה פתחה תוכנית שבועית בשם "שני צדדים", שבה מתארחים בכל שבוע שני אורחים בעלי עמדות מנוגדות בנושא שעל סדר היום" – עידוד ביטוי של עמדות שונות.

טעות נפוצה: לבלבל בין פלורליזם ובין סובלנות. סובלנות היא איפוק ונכונות לקבל את זכותו של האחר לדעותיו, גם כשהן מפריעות לנו; פלורליזם הוא הכרה בערך של הריבוי עצמו ועידוד שלו. טעות נוספת: לחזור על הציטוט בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה (הכרה בערך הריבוי, עידוד ביטוי למגוון הדעות, אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול). בקטע זה – לצטט את תלונות המאזינים, שאינן מבטאות את העיקרון.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: שלושת הרכיבים – הכרה בערך של ריבוי; עידוד ותמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות ועמדות; אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול להשגת האינטרסים שלה. בהסבר: קישור הציטוט לרכיב המתאים.