בגרות באזרחות 34262 - קיץ 2026

מה נדרש: "הציגו את המחלוקת" – להסביר מה המצב היום, ולהציג את עמדתו ואת נימוקו של כל אחד מן הצדדים.

תשובה מלאה:
המצב בישראל: ענייני המעמד האישי – ובראשם נישואין וגירושין – נתונים בישראל לדין הדתי של כל עדה. לפי הסדר הסטטוס קוו ולפי החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל נעשים על פי ההלכה, ובסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. גם בני העדות הדתיות המוכרות האחרות (מוסלמים, דרוזים ונוצרים מן העדות המוכרות) נישאים ומתגרשים בבתי הדין הדתיים של עדתם. בישראל אין נישואים אזרחיים (נישואים שנערכים בחו"ל נרשמים במרשם האוכלוסין).
הצד התומך במצב הקיים (בעיקר הציבור הדתי והחרדי): לדעתם, נישואין וגירושין לפי ההלכה שומרים על אחדות העם היהודי ועל זהותו היהודית, ומונעים פיצול לשני עמים – מי שנישואיו כשרים לפי ההלכה ומי שלא. הם רואים בכך גם חלק מעיצוב אופייה היהודי של המדינה ומהסדר הסטטוס קוו, שמאפשר חיים משותפים.
הצד המתנגד (בעיקר הציבור החילוני): לדעתם, המצב הקיים הוא כפייה דתית. הוא פוגע במי שאינם יכולים להינשא לפי ההלכה – למשל עולים שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה, או זוגות שההלכה אוסרת את נישואיהם – ובמי שאינם רוצים להינשא בטקס דתי. הם טוענים גם שהדין הדתי פוגע בשוויון, למשל במצבן של נשים שבעליהן מסרבים לתת להן גט. לכן הם תומכים באפשרות של נישואים אזרחיים בישראל לצד הנישואים הדתיים.

מה הבודק מחפש: תיאור המצב (נישואין וגירושין לפי ההלכה בבתי הדין הרבניים, אין נישואים אזרחיים) ועמדה מנומקת של כל אחד משני הצדדים.
טעות נפוצה: לתאר רק את המצב הקיים, או רק צד אחד של המחלוקת. "הצגת מחלוקת" דורשת את שני הצדדים, ולכל צד – נימוק.

מה נדרש: להציג את תפקיד הסוציאליזציה (חיברות) של התקשורת – מהו התפקיד, ולא רק שמו. כדאי להוסיף דוגמה.

תשובה מלאה: סוציאליזציה (חיברות) היא התהליך שבו אדם לומד ומפנים את הערכים, הנורמות, דפוסי ההתנהגות והתרבות של החברה שבה הוא חי. התקשורת היא אחד מסוכני החיברות החשובים (לצד המשפחה, מערכת החינוך וקבוצת השווים): באמצעות התכנים שהיא מעבירה – חדשות, תוכניות, סדרות ופרסומות – היא מקנה לציבור, ובמיוחד לילדים ולבני נוער, ערכים ונורמות, ומעצבת את זהותם ואת תחושת השייכות שלהם לחברה ולמדינה. בתחום הפוליטי התקשורת תורמת לסוציאליזציה פוליטית – הקניית ערכים, עמדות ודפוסי השתתפות פוליטית, כמו ערכי הדמוקרטיה. לדוגמה: שידור הטקסים הממלכתיים ביום הזיכרון וביום העצמאות מחזק את הזיקה לערכים ולזיכרון המשותפים של החברה.

מה הבודק מחפש: הסבר שהתקשורת מעבירה ומקנה לציבור ערכים, נורמות ותרבות של החברה, ומעצבת את זהותו ואת השתייכותו (לא רק המילה "חיברות").

מה נדרש: שני חלקים: (1) "הציגו את שיטת" – מאפייני השיטה (שניים לפחות, מוסברים); (2) "הסבירו יתרון אחד" – לציין יתרון ולהסביר מדוע הוא נובע ממאפייני השיטה.

תשובה מלאה:
הצגה: בשיטת ממשל נשיאותי (כמו בארצות הברית) הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת, והוא גם ראש המדינה. הנשיא נבחר בבחירות ישירות (או כמעט ישירות) בידי האזרחים, ובנפרד הם בוחרים גם את חברי הפרלמנט (בארצות הברית – הקונגרס). הנשיא ממנה בעצמו את חברי הרשות המבצעת (השרים), והם אחראים בפניו ולא בפני הפרלמנט; הם אינם חברי הפרלמנט. הנשיא אינו יכול לפזר את הפרלמנט, והפרלמנט אינו יכול להפיל את הנשיא בהצבעת אי־אמון (הדחה אפשרית רק בהליך מיוחד בשל עבירות חמורות). לנשיא יש סמכויות ייחודיות: הטלת וטו על חוקים שהפרלמנט חוקק, פיקוד עליון על הצבא, ומינוי שופטים לבית המשפט העליון (באישור הסנאט).
יתרון – יציבות שלטונית: הנשיא נבחר לתקופת כהונה קבועה (בארצות הברית – ארבע שנים), והפרלמנט אינו יכול להפיל אותו בהצבעת אי־אמון. הרשות המבצעת גם אינה תלויה בקואליציה של כמה מפלגות, שכל אחת מהן יכולה לפרק אותה. לכן השלטון יציב לאורך כל תקופת הכהונה, והנשיא יכול לתכנן מדיניות ארוכת טווח ולבצע אותה בלי חשש שהממשלה תיפול באמצע הדרך.

יתרונות נוספים שאפשר להסביר:
– הפרדת רשויות ברורה: הנשיא והשרים אינם חברי הפרלמנט, וכל רשות נבחרת או מתמנה בנפרד; בין הרשויות מתקיימים איזונים ובלמים (וטו של הנשיא, אישור תקציב ומינויים בידי הפרלמנט), וכך נמנע ריכוז כוח בידי גורם אחד.
– בחירה ישירה ואחריות ישירה: האזרחים בוחרים ישירות את מי שעומד בראש הרשות המבצעת, ולכן ברור מי אחראי למדיניות, והבוחרים יכולים לתת לו את אמונם או לשלול אותו בבחירות הבאות.
– מינוי שרים מקצועיים: הנשיא יכול למנות לתפקידי השרים מומחים בתחומם, שאינם חייבים להיות פוליטיקאים נבחרים.

מה הבודק מחפש: שניים לפחות מן המאפיינים: הנשיא ראש הרשות המבצעת; נבחר ישירות ובנפרד מן הפרלמנט; ממנה את חברי הרשות המבצעת, שאחראים בפניו; אין פיזור הפרלמנט ואין הפלת הנשיא בהצבעת אי־אמון; סמכויות ייחודיות (וטו, מפקד הצבא, מינוי שופטים). ויתרון אחד שמוסבר ומקושר למאפיין של השיטה.
טעות נפוצה: לציין את היתרון במילה אחת ("יציבות") בלי להסביר מה בשיטה יוצר אותו. טעות נוספת: לבלבל עם הממשל הפרלמנטרי, שבו הממשלה זקוקה לאמון הפרלמנט ויכולה ליפול בהצבעת אי־אמון.

מה נדרש: להציג שני טיעונים מנוגדים – אחד בעד הפיצול ואחד נגדו. כל טיעון צריך להיות מוסבר, ולא רק להיות מוזכר. כדאי לפתוח במשפט שמסביר אילו תפקידים מוצע לפצל.

תשובה מלאה:
רקע: היועץ המשפטי לממשלה ממלא כמה תפקידים: הוא היועץ המשפטי של הממשלה ושל רשויות השלטון, ומחווה דעה על חוקיות פעולותיהן; הוא עומד בראש מערכת התביעה הכללית, ובסמכותו להחליט על פתיחה בחקירה ועל הגשת כתבי אישום, גם נגד נבחרי ציבור ובעלי תפקידים בכירים; והוא מייצג את המדינה ואת האינטרס הציבורי בבתי המשפט. ההצעה לפצל את התפקיד היא להפריד בין תפקיד הייעוץ לממשלה לבין תפקיד התובע הכללי, כך שימלאו אותם שני בעלי תפקידים נפרדים.
טיעון בעד הפיצול – מניעת ניגוד עניינים וריכוז כוח: כאשר אותו אדם מייעץ לשרים ולממשלה, ובמקביל מחליט אם לחקור אותם ולהעמיד אותם לדין, נוצר ניגוד עניינים: השרים עלולים לחשוש לשתף את היועץ בפרטים, והיועץ עלול להיות מושפע מעמדותיו כיועץ בהחלטותיו כתובע, ולהפך. נוסף על כך, השילוב מרכז כוח רב מאוד בידי בעל תפקיד אחד שלא נבחר בידי הציבור. פיצול התפקיד יפזר את הכוח בין שני בעלי תפקידים, ויאפשר לממשלה הנבחרת לקבל ייעוץ משפטי שמסייע לה לממש את המדיניות שבזכותה נבחרה.
טיעון נגד הפיצול – שמירה על שלטון החוק ועל עצמאות "שומר הסף": השילוב בין התפקידים מחזק את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כ"שומר סף" – גורם שתפקידו לוודא שהשלטון פועל במסגרת החוק. מכיוון שהיועץ עומד גם בראש התביעה, אזהרותיו מפני פעולה בלתי חוקית מקבלות משקל רב, והוא יכול למנוע עבירות מראש ולא רק להעמיד לדין לאחר מעשה. המתנגדים חוששים שפיצול התפקיד, בייחוד אם מינויו של היועץ והמשך כהונתו יהיו תלויים בממשלה, יחליש את עצמאות הייעוץ המשפטי ואת הפיקוח על חוקיות פעולות השלטון, ובכך יפגע בעקרון שלטון החוק ובעקרון הגבלת השלטון.

טיעונים נוספים שאפשר להציג:
– בעד: תובע כללי נפרד, שעוסק רק בהחלטות על העמדה לדין, יוכל להתמקד בתפקידו ולהיות מנותק מן הקשר היום־יומי עם הממשלה שעליה הוא עשוי לחקור.
– נגד: היכרותו של היועץ עם ההיבטים הפליליים מאפשרת לו לייעץ לממשלה באופן שימנע מראש פגיעה בחוק; פיצול עלול לפגוע בתיאום ובאחידות של המדיניות המשפטית של המדינה.

הערה: ביוני 2026 אושרה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק לפיצול התפקיד. ביולי 2026 אישרה הכנסת חוק שכולל רק חלק מן ההסדרים שבהצעה – בעניין מעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה וייצוג המדינה בבתי המשפט – ותחילתו נקבעה ל־1 בינואר 2027. הפיצול של התפקיד לשני בעלי תפקידים לא נכלל בחוק זה.

מה הבודק מחפש: טיעון בעד וטיעון נגד, כל אחד מוסבר במשפט או שניים, מתוך הבנה של שני התפקידים (ייעוץ לממשלה, ראש התביעה הכללית).
טעות נפוצה: להציג שני טיעונים לאותו צד, או לכתוב עמדה אישית בלי טיעון מנומק. טעות נוספת: לא להסביר אילו תפקידים מוצע לפצל.

מה נדרש: להציג שני מקורות הכנסה שונים של הרשות המקומית, וכל אחד מהם להסביר במשפט או שניים (מהו המקור ולמה הוא משמש).

תשובה מלאה:
מקור ראשון – ארנונה: ארנונה היא מס שהרשות המקומית גובה מן המחזיקים בנכסים שבתחומה – בתי מגורים, עסקים ומשרדים. גובה הארנונה נקבע לפי גודל הנכס, סוגו והשימוש בו, בהתאם לכללים ולמגבלות שקובעת הממשלה. זה המקור העיקרי של ההכנסות העצמיות של הרשות, והוא משמש למימון השירותים שהיא נותנת לתושבים, כמו פינוי אשפה, תאורה ותחזוקת רחובות.
מקור שני – השתתפות הממשלה: הממשלה מעבירה לרשויות המקומיות כספים. משרדי הממשלה (למשל משרד החינוך ומשרד הרווחה) משתתפים במימון השירותים שהרשות נותנת לתושבים מטעם המדינה, ומשרד הפנים מעביר מענק איזון לרשויות שהכנסותיהן העצמיות אינן מספיקות כדי לתת לתושבים שירותים בסיסיים.
מקורות נוספים שאפשר להציג: אגרות והיטלים – תשלומים על שירותים מסוימים (למשל אגרת היתר בנייה) והיטלים על פיתוח תשתיות (כבישים, ביוב); הלוואות שהרשות לוקחת למימון פרויקטים (באישור משרד הפנים); תרומות; הכנסות מנכסים ומעסקים של הרשות.

מה הבודק מחפש: שני מקורות הכנסה שונים, שכל אחד מהם מוסבר (לא רק שם המקור).
טעות נפוצה: להציג שני מקורות שהם בעצם אותו מקור (למשל "מענקים" ו"תקציב מהממשלה"), או לכתוב רשימת שמות בלי הסבר.

מה נדרש: להציג שני ביטויים מתוך מגילת העצמאות – אחד לאופי היהודי ואחד לאופי הדמוקרטי. לכל ביטוי: מה נאמר במגילה (במדויק או בקירוב), והסבר קצר מדוע הוא מבטא את האופי היהודי או הדמוקרטי.

תשובה מלאה:
ביטוי לאופי היהודי – קיבוץ גלויות: במגילת העצמאות נאמר: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות". כלומר, המדינה מוגדרת כביתו של העם היהודי כולו, וכל יהודי מן התפוצות רשאי לעלות אליה. זה ביטוי לאופייה היהודי של המדינה, משום שהוא קובע קשר מיוחד בין המדינה לבין העם היהודי בכל מקום שבו הוא נמצא (על עיקרון זה מבוסס חוק השבות).
ביטוי לאופי הדמוקרטי – שוויון זכויות: במגילה נאמר כי המדינה "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". זה ביטוי לאופייה הדמוקרטי של המדינה, משום שהשוויון בפני החוק ושוויון הזכויות של כל האזרחים, בלי אפליה, הם מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה.

ביטויים נוספים שאפשר להציג:
– אופי יהודי: ההכרזה "על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל"; הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל ("בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית"); זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית; הפנייה לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין.
– אופי דמוקרטי: המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות" (זכויות האדם והאזרח); מוסדות השלטון ייקבעו בידי אספה מכוננת נבחרת ועל פי חוקה (שלטון העם); המדינה תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום; הקריאה לבני העם הערבי תושבי המדינה ליטול חלק בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה.

מה הבודק מחפש: ביטוי אחד מן המגילה לאופי היהודי וביטוי אחד לאופי הדמוקרטי, כל אחד מוצג ומוסבר (למה הוא יהודי / דמוקרטי).
טעות נפוצה: להביא ביטויים שאינם מתוך המגילה, כמו חוק השבות או סמלי המדינה, במקום מה שנאמר במגילה עצמה. טעות נוספת: להביא שני ביטויים לאותו אופי.

מה נדרש: שלושה דברים: לציין ולהציג את הזרם הדתי (כל רכיביו), לצטט משפט מן הקטע, ולהסביר כיצד הזרם בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.

תשובה מלאה:
ציון: הזרם האורתודוקסי.
הצגה: לפי הזרם האורתודוקסי, התורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו מן השמיים ("תורה מן השמיים"), ולכן ההלכה מחייבת את כל היהודים. ההלכה אינה משתנה בהתאם לרוח התקופה; שינויים והתאמות אפשריים רק על פי כללי ההלכה עצמה ובידי חכמי ההלכה (פוסקי ההלכה). לפי זרם זה, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר כהלכה – בגיור אורתודוקסי, שבו המתגייר מקבל על עצמו לקיים את כל מצוות התורה. הזרם האורתודוקסי אינו מכיר בגיור שנעשה בזרמים האחרים (הרפורמי והקונסרבטיבי). בישראל המוסדות הדתיים הרשמיים – הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים – פועלים לפי הזרם האורתודוקסי.
ציטוט: "בעת האחרונה הועלתה הצעת חוק בכנסת ולפיה תיקבע יהדותו של אדם אך ורק על פי ההלכה היהודית, כפי שמקובל במערכות המשפט הדתיות של המדינה."
הסבר: לפי הצעת החוק, יהדותו של אדם תיקבע "אך ורק על פי ההלכה היהודית", ולא לפי הגדרות אחרות. ההכרה ביהדות רק לפי ההלכה, ובכלל זה ההכרה בגיור רק אם נעשה כהלכה, היא רכיב מרכזי בזרם האורתודוקסי, שלפיו ההלכה מחייבת ויהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר כהלכה. ההצעה גם מאמצת את הדרך "שמקובל במערכות המשפט הדתיות של המדינה" – בתי הדין הרבניים, שפועלים לפי הזרם האורתודוקסי. ההצעה באה לשנות מצב שבו "החוק בישראל מאפשר להכיר בסוגים שונים של גיור", כלומר גם בגיור שאינו אורתודוקסי.
ציטוט אפשרי נוסף: "לדברי יוזם החוק, כיוון שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, ההגדרה "יהודי" חייבת להיות אחידה וברורה, ולפי כללי ההלכה היהודית." הסבר: היוזם דורש שההגדרה מיהו יהודי תהיה אחידה ו"לפי כללי ההלכה היהודית" – כלומר ההלכה היא המחייבת, כפי שגורס הזרם האורתודוקסי.

מה הבודק מחפש:
– ציון: הזרם האורתודוקסי.
– הצגה: תורה מן השמיים וההלכה מחייבת; שינויים רק על פי כללי ההלכה ובידי פוסקי ההלכה; יהודי – מי שנולד לאם יהודייה או התגייר כהלכה; אי־הכרה בגיור של הזרמים האחרים.
– ציטוט והסבר שמקשר בין "אך ורק על פי ההלכה היהודית" / "לפי כללי ההלכה היהודית" לבין הרכיב שלפיו ההלכה מחייבת וקובעת מיהו יהודי.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין "הגדרה הלכתית" של מיהו יהודי או "מדינת הלכה" במקום זרם דתי. השאלה מבקשת זרם דתי בעם היהודי (אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי). הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי אינם מתאימים כאן: הם רואים בהלכה מסורת שאפשר להתאים לרוח התקופה, ומכירים בגיור שאינו אורתודוקסי.

מה נדרש: שלושה דברים: לציין ולהציג את האמצעי המאפשר את עצמאות התקשורת (כל רכיביו), לצטט משפט מן הקטע, ולהסביר כיצד האמצעי בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.

תשובה מלאה:
ציון: חיסיון עיתונאי.
הצגה: חיסיון עיתונאי הוא זכותו של עיתונאי שלא לחשוף את מקורות המידע שלו, וגם לא מידע שעלול להביא לחשיפתם. מטרת החיסיון היא לאפשר לאנשים למסור לעיתונאים מידע – גם מידע על ליקויים ועל שחיתות בשלטון – בלי לחשוש שזהותם תיחשף. כך החיסיון מאפשר לתקשורת לפעול באופן עצמאי ולמלא את תפקידיה: פיקוח וביקורת על השלטון ומסירת מידע לציבור (מימוש זכות הציבור לדעת). בישראל החיסיון העיתונאי אינו מעוגן בחוק, אלא הוכר בפסיקה של בית המשפט העליון, והוא אינו מוחלט: בית המשפט רשאי לחייב עיתונאי לחשוף מקור רק אם המידע רלוונטי להליך, חיוני לעשיית צדק בעניין מהותי, ואין דרך אחרת להשיג אותו.
ציטוט: "לדבריו, מכשיר נייד של עיתונאי או כל ציוד אישי אחר שלו עשוי להכיל מידע שקשור בעבודתו העיתונאית, והסודיות של מידע כזה חשובה לו."
הסבר: העיתונאי טוען שבמכשיר הנייד שלו יש מידע הקשור בעבודתו העיתונאית, ושסודיות המידע חשובה לו. מידע כזה עשוי לחשוף את המקורות שמסרו לו מידע. החיסיון העיתונאי נועד בדיוק לכך: להגן על סודיות המקורות ועל מידע שעלול לחשוף אותם, כדי שמקורות ימשיכו למסור מידע לתקשורת והיא תוכל לפעול באופן עצמאי.
ציטוט אפשרי נוסף: "העיתונאי טען כי ההחרמה נעשתה בלי צו שיפוטי מתאים ודרש שמכשירוֹ יוחזר לאלתר." הסבר: מכיוון שהחיסיון העיתונאי אינו מוחלט, ההחלטה אם לחשוף מידע חסוי נתונה לבית המשפט, שבוחן אם המידע חיוני ואם אין דרך אחרת להשיגו. העיתונאי טוען שהמשטרה עקפה את ההגנה הזאת, כי החרימה את המכשיר בלי צו שיפוטי מתאים.

מה הבודק מחפש:
– ציון: חיסיון עיתונאי.
– הצגה: זכות העיתונאי שלא לחשוף את מקורותיו (ומידע שעלול לחשוף אותם); המטרה – לאפשר למקורות למסור מידע, וכך לאפשר לתקשורת לפעול באופן עצמאי ולפקח על השלטון; החיסיון אינו מוחלט.
– ציטוט והסבר שמקשר בין "הסודיות של מידע כזה חשובה לו" לבין ההגנה על סודיות המקורות והמידע העיתונאי.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין "חופש העיתונות" או "חופש הביטוי" באופן כללי, או את הזכות לפרטיות. השאלה מבקשת אמצעי מסוים שמאפשר את עצמאות התקשורת, והעיתונאי אינו טוען לפרטיותו כאדם פרטי, אלא לסודיות המידע הקשור בעבודתו העיתונאית.

מה נדרש: שלושה דברים: לציין ולהציג את הגוף (כל רכיביו – מי ממנה, ממי הוא מורכב, ומתי הוא מתמנה), לצטט משפט שממנו לומדים שיש צורך במינויו, ולהסביר את הקשר.

תשובה מלאה:
ציון: ועדה קרואה.
הצגה: ועדה קרואה: ועדה הממונה על ידי שר הפנים ומורכבת מאנשי מקצוע שלא נבחרו בבחירות. היא מתמנה במקום הגופים הנבחרים כאשר הרשות המקומית אינה מתפקדת כנדרש – למשל במקרים של כשלים בניהול, כאשר לראש הרשות אין רוב במועצת הרשות, כאשר יש גירעונות כספיים גדולים, כאשר התקציב לא עבר בתוך שישה חודשים, כאשר תכנית ההבראה של הרשות נכשלה, או במות ראש העיר / ראש המועצה.
ציטוט: "כמו כן עלה מן הבדיקה כי ראש העירייה וחברי מועצת העיר אינם יכולים לבצע את הצעדים הנדרשים, ולפיכך הם אינם יכולים להמשיך לכהן בתפקידם."
הסבר: ועדה קרואה מתמנה במקום הגופים הנבחרים כאשר הרשות המקומית אינה מתפקדת כנדרש. במקרה של עיריית נצרת, הנבחרים – ראש העירייה וחברי המועצה – אינם מסוגלים לבצע את הצעדים הנדרשים כדי להציל את העירייה, ולכן יש צורך בגוף ממונה של אנשי מקצוע שיחליף אותם וינהל את העירייה.
ציטוט אפשרי נוסף: "בבדיקה נמצא כי מצבה הכספי של העירייה קשה ויש צורך בנקיטת צעדים מיידיים לשיפורו." הסבר: מצב כספי קשה, כמו גירעונות כספיים גדולים, הוא אחד המקרים שבהם הרשות אינה מתפקדת כנדרש ושר הפנים ממנה ועדה קרואה. אפשר גם לצטט: "בעקבות מסקנות הבדיקה הוחלט למנות גוף שימלא את התפקיד של ראש עיריית נצרת ואת התפקידים של חברי מועצת העירייה." – הגוף ממונה (ולא נבחר) ומחליף את הגופים הנבחרים, בעקבות בדיקה של משרד הפנים.

מה הבודק מחפש:
– ציון: ועדה קרואה.
– הצגה: מינוי על ידי שר הפנים; אנשי מקצוע שלא נבחרו; מתמנה במקום הגופים הנבחרים; מתי היא מתמנה (כשהרשות אינה מתפקדת כנדרש – למשל גירעונות כספיים, כשלים בניהול).
– ציטוט והסבר שמקשר בין המצב הכספי הקשה / חוסר היכולת של הנבחרים לבצע את הצעדים הנדרשים לבין הרכיב: רשות שאינה מתפקדת כנדרש.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין "מבקר המדינה" או "משרד הפנים" – משרד הפנים ערך את הבדיקה, אבל הגוף שממלא את תפקידי הנבחרים הוא הוועדה הקרואה. טעות נוספת: להציג את הוועדה בלי לציין שהיא ממונה ואינה נבחרת.

מה נדרש: שלושה דברים: לציין ולהציג את השיטה לגיבוש רשימת המועמדים (כל רכיביה), לצטט משפט מן הקטע, ולהסביר כיצד השיטה באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.

תשובה מלאה:
ציון: בחירות מקדימות (פריימריז).
הצגה: בחירות מקדימות הן שיטה לגיבוש רשימת המועמדים של מפלגה, שבה כל חברי המפלגה הרשומים (המתפקדים) בוחרים, בבחירות פנימיות, את המועמדים לרשימת המפלגה לכנסת ואת מקומם ברשימה. כל מועמד מתמודד על קולותיהם של חברי המפלגה, ומקומו ברשימה נקבע לפי מספר הקולות שקיבל. השיטה מאפשרת לחברי המפלגה להשפיע ישירות על הרכב הרשימה, והמועמדים שנבחרו חבים את מקומם לחברי המפלגה ולא למנהיג או לגוף מצומצם. (שיטות אחרות לגיבוש רשימה: בחירה בידי מנהיג המפלגה, או בחירה בידי גוף בוחר – מרכז המפלגה או ועדה מסדרת.)
ציטוט: "לטענתם, כל שריון של מועמד שלא התמודד על קולותיהם של חברי המפלגה ולא זכה לאמונם דוחק את המועמדים שנבחרו כדין למקומות נמוכים, ובכך מקטין את הסיכויים שלהם להיבחר לכנסת."
הסבר: מן הדברים עולה שבמפלגה זו המועמדים לרשימה "מתמודדים על קולותיהם של חברי המפלגה", ו"המועמדים שנבחרו כדין" זכו במקומם ברשימה בזכות אמונם של חברי המפלגה. בחירת המועמדים בידי כל חברי המפלגה, בהתמודדות על קולותיהם, היא הרכיב המרכזי בשיטת הבחירות המקדימות. חברי הכנסת מתנגדים לשריון משום שהוא עוקף את בחירתם של חברי המפלגה.

תשובה חלופית: יש מי שיראה בקטע את השיטה של בחירת המועמדים בידי מנהיג המפלגה – המנהיג קובע בעצמו את המועמדים ואת מקומם ברשימה. ציטוט: "אחד מראשי המפלגות הגדולות ביקש לשריין ברשימה כמה מקומות למועמדים מטעמו." הסבר: ראש המפלגה מבקש לקבוע בעצמו מי יוצב בכמה מקומות ברשימה. עם זאת, בקטע זו בקשה בלבד, ואילו השיטה שלפיה נבחרו המועמדים במפלגה היא הבחירות המקדימות, ולכן זו התשובה המדויקת יותר.

מה הבודק מחפש:
– ציון: בחירות מקדימות (פריימריז).
– הצגה: חברי המפלגה הרשומים בוחרים את המועמדים ואת מקומם ברשימה; המועמדים מתמודדים על קולות חברי המפלגה.
– ציטוט והסבר שמקשר בין "התמודד על קולותיהם של חברי המפלגה" / "המועמדים שנבחרו כדין" לבין בחירת המועמדים בידי חברי המפלגה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: להציג את שיטת הבחירות לכנסת (שיטה יחסית־ארצית־רשימתית) במקום את השיטה שבה המפלגה מגבשת את רשימת המועמדים שלה. השאלה עוסקת בבחירת המועמדים בתוך המפלגה, לפני הבחירות לכנסת.