מתכונת 6 באזרחות (שאלון 34271) - פתרון מלא
אזרחות – שאלון 34271 (מסלול 70%) · במבנה של הבגרות · 15 שאלות · 2:30 שעות
מבחן מתכונת באזרחות במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים וחצי.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה ארבעה פרקים.
פרק ראשון – (9×2) – 18 נקודות
פרק שני – (11×2) – 22 נקודות
פרק שלישי – (16×2) – 32 נקודות
פרק רביעי – (14×2) – 28 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראות מיוחדות: אין.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
פרק ראשון (18 נקודות)
ענו על שני סעיפים מן השאלות 1–2 (לכל סעיף – 9 נקודות).
אפשר לבחור בסעיף אחד מכל שאלה או בשני סעיפים מאותה השאלה.
שאלה 1 · המחסום ברחוב האלונים
ציינו והציגו את החירות של תושבי השכונה הסמוכה שנפגעת, לטענת התושבת.
צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי חירות זו באה לידי ביטוי בקטע.
הסבירו כיצד חירות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
ציינו והציגו את הזכות של אלכס שנפגעת, לטענתו.
צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
חופש התנועה (נגזרת של הזכות לחירות): זכותו של כל אדם לנוע כרצונו ובאופן חופשי ממקום למקום, להימצא בכל מקום, לצאת מן המדינה ולהיכנס אליה. ציטוט: "הרחוב הזה הוא רחוב ציבורי. כל השנים עברנו בו בדרך לתחנת הרכבת, ועכשיו אנחנו צריכים להקיף את כל השכונה", אמרה אחת התושבות מן השכונה הסמוכה.
מה נדרש: לציין את החירות שנפגעת לטענת התושבת, להציג אותה (את כל רכיביה), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: חופש התנועה (נגזרת של הזכות לחירות).
הצגה: חופש התנועה הוא חירות הנגזרת מן הזכות לחירות: זכותו של כל אדם לנוע כרצונו ובאופן חופשי ממקום למקום, להימצא בכל מקום, לצאת מן המדינה ולהיכנס אליה. בישראל, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע: "כל אדם חופשי לצאת מישראל", ו"כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל".
ציטוט: "הרחוב הזה הוא רחוב ציבורי. כל השנים עברנו בו בדרך לתחנת הרכבת, ועכשיו אנחנו צריכים להקיף את כל השכונה", אמרה אחת התושבות מן השכונה הסמוכה.
הסבר: המחסום מונע מתושבי השכונה הסמוכה לעבור ברחוב ציבורי ולנוע בחופשיות ממקום למקום – מביתם אל תחנת הרכבת. הצורך "להקיף את כל השכונה" מבטא את ההגבלה על תנועתם.
מה הבודק מחפש:
– ציון: חופש התנועה.
– הצגה: לנוע כרצונו ובאופן חופשי ממקום למקום, להימצא בכל מקום, לצאת מן המדינה ולהיכנס אליה.
– ציטוט מדברי התושבת.
– הסבר שמקשר בין המחסום ברחוב הציבורי לבין ההגבלה על התנועה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין את הזכות לקניין של תושבי רחוב האלונים. השאלה עוסקת בחירות של תושבי השכונה הסמוכה, והרחוב הוא רחוב ציבורי.
סעיף ב
הזכות לשוויון: זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה ליחס שמקבל זולתו / אין להפלות אדם; ללא הבדל דת, גזע, מין, זהות, שיוך, סממן חיצוני או מגבלה; כאשר יש שוני רלוונטי – יחס שונה (הבחנה) מממש שוויון מהותי. ציטוט: "כל השכנים שלי ממשיכים להגיע לרכבת ברגל, ורק אני לא יכול להשתמש במעבר כמו כולם". / "את המדרגות האלה כולם יכולים לעבור, חוץ ממני."
מה נדרש: לציין את הזכות של אלכס שנפגעת לטענתו, להציג אותה (את כל רכיביה), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: הזכות לשוויון.
הצגה: הזכות לשוויון היא זכות טבעית: זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה ליחס שמקבל זולתו, ואין להפלות אדם, ללא הבדל דת, גזע, מין, זהות, שיוך, סממן חיצוני או מגבלה. כאשר יש שוני רלוונטי, יחס שונה (הבחנה) אינו פוגע בשוויון, אלא מממש שוויון מהותי.
ציטוט: "כל השכנים שלי ממשיכים להגיע לרכבת ברגל, ורק אני לא יכול להשתמש במעבר כמו כולם".
הסבר: המעבר נבנה לכל הולכי הרגל, אבל בגלל המגבלה של אלכס – והמדרגות – הוא אינו יכול להשתמש בו. כך הוא אינו זוכה ליחס שווה לזה שמקבלים שכניו, על רקע מגבלה. כדי לממש שוויון מהותי יש צורך ביחס שונה – מעבר נגיש – כלומר הבחנה בשל שוני רלוונטי.
ציטוט אפשרי נוסף: "את המדרגות האלה כולם יכולים לעבור, חוץ ממני."
מה הבודק מחפש:
– ציון: הזכות לשוויון.
– הצגה: יחס זהה ליחס שמקבל הזולת, איסור להפלות ללא הבדל ... מגבלה; כאשר יש שוני רלוונטי – יחס שונה מממש שוויון מהותי.
– ציטוט מדברי אלכס.
– הסבר שמקשר בין אי־היכולת להשתמש במעבר "כמו כולם" לבין הזכות לשוויון.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין שוב את חופש התנועה. אלכס מדגיש את ההשוואה לשכניו ("כמו כולם") – זו הזכות לשוויון.
שאלה 2 · הביקורת על המסעדה
ציינו והציגו את הזכות שגלעד מבקש לממש.
צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
ציינו והציגו את הזכות של שמעון שנפגעה, לטענתו.
צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
חופש הביטוי: זכותו של כל אדם להביע ולהפיץ בפומבי את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו וכל העדפה שירצה, בכל דרך (דיבור, כתב, תקשורת, אמנות, הפגנות, לבוש ועוד); זכות טבעית הנגזרת מן הזכות לחירות. ציטוט: "כל אחד רשאי לכתוב מה הוא חושב על מקום שהוא ביקר בו, ואני אמשיך לכתוב את דעתי בכנות". / "האוכל היה קר והמנות קטנות. לדעתי, חבל על הכסף", כתב.
מה נדרש: לציין את הזכות שגלעד מבקש לממש, להציג אותה (את כל רכיביה), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: חופש הביטוי.
הצגה: חופש הביטוי הוא זכות טבעית הנגזרת מן הזכות לחירות: זכותו של כל אדם להביע ולהפיץ בפומבי את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו וכל העדפה שירצה, בכל דרך שיבחר – בדיבור, בכתב, באמצעי התקשורת, ברשתות, באמנות, בהפגנות, בלבוש ועוד. חופש הביטוי חל גם על דעות שאינן מקובלות על הרוב או על השלטון.
ציטוט: "כל אחד רשאי לכתוב מה הוא חושב על מקום שהוא ביקר בו, ואני אמשיך לכתוב את דעתי בכנות".
הסבר: גלעד מביע בכתב את דעתו על המסעדה ומפיץ אותה בפומבי, ברשת. הוא טוען שזו זכותו של כל אדם – להביע ולהפיץ את דעתו, גם כשהיא ביקורתית.
ציטוט אפשרי נוסף: "האוכל היה קר והמנות קטנות. לדעתי, חבל על הכסף", כתב. הסבר: הבעת דעה אישית ("לדעתי") והפצתה בפומבי.
מה הבודק מחפש:
– ציון: חופש הביטוי.
– הצגה: להביע ולהפיץ בפומבי דעות, אמונות ורגשות בכל דרך; נגזר מן הזכות לחירות.
– ציטוט מדברי גלעד על זכותו לכתוב את דעתו.
– הסבר שמקשר בין פרסום הביקורת ברשת לבין הבעה והפצה בפומבי.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
סעיף ב
הזכות לשם טוב (נגזרת מן הזכות לכבוד): זכותו של כל אדם ששמו לא יוכפש – שלא יפורסם עליו מידע שלילי ושקרי שפוגע במוניטין שלו ובמעמדו בציבור. (הזכות לכבוד: זכותו של כל אדם, מעצם היותו אדם, שלא יושפל ושלא ייפגע כבודו.) ציטוט: "בגלל המשפט הזה אנשים חושבים שאני מרמה את הלקוחות, והשם שבניתי במשך שנים נהרס", אמר שמעון. / "עליו לכתוב שלא אהב את האוכל, אבל אין לו זכות להפיץ עליי שקר."
מה נדרש: לציין את הזכות של שמעון שנפגעה לטענתו, להציג אותה (את כל רכיביה), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: הזכות לשם טוב (הנגזרת מן הזכות לכבוד).
הצגה: הזכות לשם טוב נגזרת מן הזכות לכבוד (זכותו של כל אדם, מעצם היותו אדם, שלא יושפל ושלא ייפגע כבודו). זו זכותו של כל אדם ששמו לא יוכפש, כלומר שלא יפורסם עליו מידע שלילי ושקרי שגורם לפגיעה במוניטין שלו ובמעמדו בציבור.
ציטוט: "בגלל המשפט הזה אנשים חושבים שאני מרמה את הלקוחות, והשם שבניתי במשך שנים נהרס", אמר שמעון.
הסבר: לטענת שמעון, גלעד פרסם עליו בפומבי מידע שלילי ושקרי – שהוא קונה חומרי גלם מקולקלים. בעקבות הפרסום אנשים חושבים שהוא מרמה, כלומר נפגעו המוניטין שלו ומעמדו בציבור. זה בדיוק תוכן הזכות לשם טוב.
ציטוט אפשרי נוסף: "עליו לכתוב שלא אהב את האוכל, אבל אין לו זכות להפיץ עליי שקר." הסבר: שמעון מבחין בין הבעת דעה על האוכל (מותרת) לבין הפצת שקר עליו – הכפשת שמו.
(מתקבלת גם תשובה שמציינת את הזכות לכבוד ומציגה את הזכות לשם טוב כנגזרת שלה.)
מה הבודק מחפש:
– ציון: הזכות לשם טוב (או הזכות לכבוד – הזכות לשם טוב).
– הצגה: שלא יוכפש שמו – שלא יפורסם עליו מידע שלילי ושקרי שפוגע במוניטין ובמעמד בציבור; נגזרת מן הזכות לכבוד.
– ציטוט מדברי שמעון.
– הסבר שמקשר בין השמועה השקרית לבין הפגיעה במוניטין.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין את הזכות לקניין (פגיעה בהכנסות המסעדה). שמעון מדגיש את שמו הטוב ואת ה"שקר" שהופץ עליו – זו הזכות לשם טוב.
פרק שני (22 נקודות)
ענו על שתיים מן השאלות 3–7 (לכל שאלה – 11 נקודות).
שאלה 3 · המרחב הציבורי: אופי יהודי ומעמד המיעוטים
הציגו ביטוי אחד לאופייה היהודי של מדינת ישראל במרחב הציבורי, וביטוי אחד למעמד המיעוטים במרחב הציבורי בישראל.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
אופי יהודי (אחד מתוך): השבת ומועדי ישראל ימי המנוחה הקבועים; הלוח העברי לוח רשמי; עברית שפת המדינה; סמלי המדינה (דגל, סמל, המנון) מן המסורת וההיסטוריה של העם היהודי. מעמד המיעוטים (אחד מתוך): לשפה הערבית מעמד מיוחד ושימוש במרחב הציבורי (שלטים, שטרות, פרסומים רשמיים); זכותם של מי שאינם יהודים לימי מנוחה בשבתותיהם ובחגיהם; בתי דין דתיים לכל עדה מוכרת בענייני מעמד אישי; מערכות חינוך נפרדות במימון המדינה בשפתם ובתרבותם; שמירה על המקומות הקדושים לבני כל הדתות.
מה נדרש: להציג שני ביטויים שונים – אחד לאופי היהודי של המדינה במרחב הציבורי, ואחד למעמד המיעוטים במרחב הציבורי. כל ביטוי מוצג ומוסבר במשפט או שניים, ולא רק נזכר בשמו.
תשובה מלאה:
ביטוי לאופי היהודי – ימי המנוחה: השבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה, כפי שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה ובחוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. בימים אלה מוסדות המדינה סגורים, והתחבורה הציבורית אינה פועלת ברוב חלקי הארץ, ולוח הזמנים של המרחב הציבורי כולו נקבע לפי לוח החגים היהודי.
ביטוי למעמד המיעוטים – השפה הערבית: לשפה הערבית יש מעמד מיוחד במדינה (כך נקבע בחוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, לצד הקביעה שהעברית היא שפת המדינה). הערבית נמצאת בשימוש במרחב הציבורי: הכיתוב על שטרות הכסף ועל שלטי דרכים ורחובות מופיע גם בערבית, וגם פרסומים רשמיים של המדינה מופיעים בערבית.
ביטויים נוספים שאפשר להציג:
– לאופי היהודי: הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה; העברית היא שפת המדינה; סמלי המדינה (הדגל עם מגן דוד, סמל המנורה וההמנון "התקווה") לקוחים מן המסורת ומן ההיסטוריה של העם היהודי.
– למעמד המיעוטים: למי שאינם יהודים יש זכות לקיים ימי מנוחה בשבתותיהם ובחגיהם; לכל עדה דתית מוכרת יש בתי דין דתיים משלה לענייני מעמד אישי; מערכות חינוך נפרדות במימון המדינה, בשפתם ובהתאם לתרבותם; שמירה על המקומות הקדושים לבני כל הדתות.
מה הבודק מחפש: ביטוי אחד לכל אחד משני התחומים, כל אחד שייך למרחב הציבורי ומוצג במשפט או שניים של הסבר.
טעות נפוצה: להציג שני ביטויים לאופי היהודי ולשכוח את המיעוטים, או להפך. טעות נוספת: להציג את מעמד המיעוטים לפי הכרזת העצמאות (שוויון זכויות, נציגות מתאימה) במקום ביטוי במרחב הציבורי – בשפה, בחגים, במוסדות ובסמלים של המרחב המשותף.
שאלה 4 · חקיקת משנה והמגבלות עליה
הציגו את תפקיד הממשלה: חקיקת משנה, והציגו מגבלה אחת על חקיקת המשנה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
חקיקת משנה: חקיקה של הרשות המבצעת (ממשלה, שרים, רשויות מקומיות); בצווים, תקנות וחוקי עזר עירוניים; כדי לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, באמצעות פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית; כפופה לחקיקה הראשית ואסור שתסתור אותה. מגבלה (אחת מאלה): אפשר להתקין חקיקת משנה רק מכוח הסמכה מפורשת בחוק; היא כפופה לחוק ואסור שתסתור אותו או תחרוג ממנו; לעיתים החוק מחייב אישור של ועדה מוועדות הכנסת לפני כניסתה לתוקף; היא נתונה לביקורת שיפוטית, ובית המשפט יכול לבטל תקנה שחורגת מן החוק; תקנה אינה יכולה לפגוע בזכויות יסוד אלא לפי הסמכה מפורשת בחוק (פסקת ההגבלה).
מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את תפקיד הממשלה – חקיקת משנה – עם רכיביו; (2) להציג מגבלה אחת על חקיקת המשנה ולהסביר אותה.
תשובה מלאה:
הצגה: חקיקת משנה היא חקיקה של הרשות המבצעת – הממשלה, השרים והרשויות המקומיות – באמצעות צווים, תקנות וחוקי עזר עירוניים. היא נועדה לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, באמצעות פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית. חקיקת המשנה כפופה לחקיקה הראשית, ואסור שתסתור אותה.
דוגמה: חוק קובע שחובה לחגור חגורות בטיחות ברכב, ושר התחבורה מתקין תקנות שמפרטות אילו מושבים, אילו סוגי חגורות ומה הקנס על הפרת החובה.
מגבלה – כפיפות לחוק: חקיקת משנה אפשרית רק מכוח הסמכה מפורשת בחוק של הכנסת, והיא כפופה לחוק שמכוחו הותקנה. אסור שהתקנות יסתרו את החוק או יחרגו ממה שהחוק הסמיך את השר לקבוע. כך הכנסת נשארת הרשות המחוקקת, והרשות המבצעת רק מפרטת את מה שהכנסת קבעה.
מגבלות אפשריות נוספות (די להציג אחת):
– אישור הכנסת: לעיתים החוק קובע שהתקנות טעונות אישור של ועדה מוועדות הכנסת לפני שייכנסו לתוקף.
– ביקורת שיפוטית: בית המשפט יכול לבטל תקנה שחורגת מן החוק או שהותקנה בלי סמכות.
– זכויות היסוד: לפי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תקנה יכולה לפגוע בזכויות היסוד רק לפי הסמכה מפורשת בחוק.
מה הבודק מחפש:
בהצגה – חקיקה של הרשות המבצעת (ממשלה, שרים, רשויות מקומיות); בצווים, תקנות וחוקי עזר; כדי לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו באמצעות פירוט העקרונות שבחקיקה הראשית; כפופה לחקיקה הראשית. במגבלה – מגבלה אחת מוצגת בבירור ומוסברת (הסמכה בחוק וכפיפות לו / אישור ועדת הכנסת / ביקורת שיפוטית / זכויות היסוד).
טעות נפוצה: לבלבל בין חקיקת משנה ובין תקנות שעת חירום – תקנות שעת חירום יכולות לשנות חוק, ואילו חקיקת משנה רגילה אינה יכולה לסתור אותו. טעות נוספת: להציג את ההגדרה כמגבלה (למשל "חקיקת משנה מפרטת את החוק") בלי להסביר מה אסור לה לעשות.
שאלה 5 · ביטויים לתרבות פוליטית דמוקרטית
הציגו שני ביטויים לתרבות פוליטית דמוקרטית בקרב אזרחי המדינה, והסבירו כיצד כל אחד מהם תורם ליציבותו של המשטר הדמוקרטי.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
שניים מתוך, כל אחד עם הסבר: השתתפות פוליטית ומעורבות אזרחית (היקף גבוה של השתתפות בבחירות, התנדבות, מעורבות בארגונים) – השלטון נשען על אמון רחב ומשקף את רצון העם, ולכן זוכה ללגיטימיות; קבלת הכרעת הרוב – המפסידים מכבדים את התוצאות וממשיכים לפעול בדרכים דמוקרטיות, ולכן חילופי השלטון נעשים בדרכי שלום; הכרה בשלטון החוק – ציות לחוק גם כשאינו מוצא חן, ושינויו בדרכים חוקיות; הפנמת ערכים כמו פלורליזם, סובלנות והסכמיות – קבוצות שונות יכולות לחיות יחד ולנהל מחלוקות בלי אלימות.
מה נדרש: להציג שני ביטויים שונים לתרבות פוליטית דמוקרטית, ולהסביר לגבי כל אחד מהם כיצד הוא תורם ליציבות המשטר הדמוקרטי.
תשובה מלאה:
תרבות פוליטית דמוקרטית היא מכלול של ערכים, אמונות וצורות התנהגות של האזרחים, שמבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה, והיא מחזקת את יציבות המדינה הדמוקרטית.
ביטוי ראשון – קבלת הכרעת הרוב: האזרחים והמפלגות מכבדים את תוצאות הבחירות ואת ההחלטות שהתקבלו ברוב, גם כשהם מתנגדים להן, וממשיכים לפעול לשינוי בדרכים דמוקרטיות. תרומה ליציבות: מחלוקות מסתיימות בדרכי שלום, וחילופי השלטון נעשים בלי משברים ובלי אלימות.
ביטוי שני – הכרה בשלטון החוק: האזרחים מצייתים לחוק גם כשאינו מוצא חן בעיניהם, ואם הם רוצים לשנותו הם פועלים בדרכים חוקיות, כמו מחאה, עצומות או בחירות. תרומה ליציבות: כשהכול מקבלים את החוק כמחייב, המוסדות יכולים לתפקד, והסדר הדמוקרטי נשמר.
ביטויים נוספים שאפשר להציג: השתתפות פוליטית ומעורבות אזרחית בהיקף גבוה (השלטון זוכה ללגיטימיות רחבה); הפנמת ערכים כמו פלורליזם, סובלנות והסכמיות (קבוצות שונות חיות יחד ומנהלות מחלוקות בלי אלימות).
מה הבודק מחפש: שני ביטויים שונים, כל אחד מוצג (מהו) ומוסבר (כיצד הוא תורם ליציבות).
טעות נפוצה: להציג שני ביטויים בלי להסביר את תרומתם ליציבות. טעות נוספת: להציג את אותו ביטוי פעמיים (למשל "הצבעה בבחירות" ו"השתתפות בבחירות").
שאלה 6 · ההצדקה הטבעית וההצדקה ההיסטורית בהכרזת העצמאות
הציגו את שתי ההצדקות האלה להקמת מדינת ישראל המופיעות בהכרזת העצמאות:
הצדקה טבעית (אוניברסלית)
הצדקה היסטורית
◂ פתרון מלא לשאלה 6
חלק 1
הכללה: הצדקה הנשענת על הזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית – להיות עם עצמאי השולט בעצמו במדינה ריבונית משלו; הזכות שייכת לכל העמים, ולכן גם לעם היהודי. מן ההכרזה: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית."
מה נדרש: "הציגו את שתי ההצדקות" – להציג כל הצדקה: הכללה (מהי ההצדקה) ודוגמה או ציטוט מתוך הכרזת העצמאות. שניים–שלושה משפטים לפחות לכל הצדקה.
תשובה מלאה – הצדקה טבעית (אוניברסלית):
הכללה: הצדקה להקמת מדינה יהודית שנשענת על הזכות הטבעית של כל עם להגדרה עצמית – כלומר להיות עם עצמאי, השולט בעצמו במדינה ריבונית משלו. זו זכות אוניברסלית: היא שייכת לכל העמים, ולכן גם לעם היהודי, באותה מידה כמו לכל עם אחר.
מן ההכרזה: "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית."
כלומר ההכרזה טוענת שאין צורך בהצדקה מיוחדת לעם היהודי: כמו כל עם, גם הוא זכאי למדינה משלו.
מה הבודק מחפש: הכללה (זכות טבעית ואוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית במדינה ריבונית) + הקשר לעם היהודי "ככל עם ועם".
חלק 2
הכללה: הצדקה הנשענת על הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל ועל אירועים היסטוריים. דוגמה מלאה (אחת לפחות): בארץ ישראל קם העם היהודי, עוצבה דמותו ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך; בגלות שמר אמונים לארץ ולא חדל מתקווה לשוב אליה; בדורות האחרונים שבו בהמוניהם והקימו יישוב גדול ומבוסס; השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי על ידי מדינה יהודית; השתתפות היישוב במלחמת העולם השנייה קנתה לו את הזכות להימנות עם מייסדי האו"ם.
תשובה מלאה – הצדקה היסטורית:
הכללה: הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל שנשענת על הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ועל אירועים היסטוריים.
דוגמאות מן ההכרזה:
– בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, ובה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים (התנ"ך).
– בתקופת הגלות שמר העם אמונים לארץ, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב אליה.
– בדורות האחרונים שבו היהודים בהמוניהם לארצם (חלוצים, מעפילים ומגינים), והקימו יישוב גדול ומבוסס.
– השואה הוכיחה מחדש את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל.
– היישוב העברי השתתף במלחמת העולם השנייה לצד האומות השוחרות חירות ושלום, וקנה לו בכך את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
טעות נפוצה: להציג את ההצדקות בלי הכללה – רק רשימת אירועים – או לבלבל ביניהן. כדאי לזכור: הצדקה טבעית = זכותו של העם היהודי, ככל עם, למדינה ריבונית משלו; הצדקה היסטורית = הקשר והאירועים בתולדות העם. (בהכרזה מופיעה גם הצדקה בין־לאומית (משפטית) – הכרה רשמית של מדינות וגופים בין־לאומיים, כמו החלטת עצרת האו"ם מ־29 בנובמבר 1947 – אבל השאלה אינה מבקשת אותה. אין להציג את החלטת האו"ם כהצדקה היסטורית.)
מה הבודק מחפש: הכללה (קשר היסטורי ואירועים היסטוריים) + דוגמה מלאה אחת לפחות (או שתי דוגמאות מלאות).
שאלה 7 · קואליציה ואופוזיציה – הבדל ודמיון
הציגו הבדל אחד ונקודת דמיון אחת בין קואליציה ובין אופוזיציה.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
דמיון (אחד מאלה): גם הקואליציה וגם האופוזיציה הן סיעות בכנסת – חלק מן הרשות המחוקקת; בשתיהן חברים חברי כנסת שנבחרו בבחירות ומייצגים את בוחריהם; חברי שתיהן חברים בוועדות הכנסת ומשתתפים בדיונים ובהצבעות במליאה. הבדל (אחד מאלה): בקואליציה – רוב חברי הכנסת, ואילו באופוזיציה – מיעוט; הקואליציה היא בסיס התמיכה של הממשלה, ואילו האופוזיציה אינה תומכת בה, מבקרת אותה ומפקחת עליה; הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים ומשמעת קואליציונית, ואילו האופוזיציה מהווה אלטרנטיבה לשלטון.
מה נדרש: הבדל אחד ונקודת דמיון אחת. השוואה צריכה להיות לפי אותו קריטריון (תבחין) בשני המושגים: בדמיון "גם... וגם...", ובהבדל "ב... ואילו ב...".
תשובה מלאה:
כדי להשוות, כדאי לזכור את שני המושגים:
קואליציה: קואליציה היא הסיעות בכנסת שכוללות יחד את רוב חברי הכנסת, ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת. היא נוצרת משום שבישראל אף מפלגה אינה זוכה לבדה ברוב, ולכן כמה מפלגות מתאחדות כדי לתמוך בממשלה. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה – הסכמים שקובעים את קווי המדיניות של הממשלה ואת חלוקת התפקידים. חברי הקואליציה מחויבים למשמעת קואליציונית, כלומר להצביע בכנסת בהתאם להחלטות הממשלה והקואליציה.
אופוזיציה: אופוזיציה היא הסיעות בכנסת שאינן חברות בקואליציה ואינן תומכות בממשלה. הן כוללות מיעוט מבין חברי הכנסת. תפקידה של האופוזיציה הוא לבקר את הממשלה ולפקח על מדיניותה ועל פעולותיה – למשל באמצעות שאילתות, הצעות לסדר היום, הצעות אי־אמון ופעילות בוועדות הכנסת. האופוזיציה מהווה גם אלטרנטיבה לשלטון המכהן: היא מציעה מדיניות אחרת ושואפת להחליף את הממשלה בבחירות הבאות.
נקודת דמיון (קריטריון: מקומן במשטר): גם הקואליציה וגם האופוזיציה הן סיעות בכנסת, כלומר חלק מן הרשות המחוקקת, וחבריהן נבחרו בבחירות לכנסת ומייצגים את בוחריהם.
נקודת דמיון אפשרית נוספת (קריטריון: דרכי העבודה): גם חברי הקואליציה וגם חברי האופוזיציה חברים בוועדות הכנסת, משתתפים בדיונים במליאה ומצביעים בה.
הבדל (קריטריון: היחס לממשלה): הקואליציה היא בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת ומחויבת להצביע לפי החלטות הממשלה והקואליציה, ואילו האופוזיציה אינה תומכת בממשלה – היא מבקרת אותה ומפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה.
הבדלים אפשריים נוספים:
– גודל: בקואליציה רוב חברי הכנסת, ואילו באופוזיציה מיעוט מבין חברי הכנסת.
– תפקיד: הקואליציה מאפשרת לממשלה לפעול ולהעביר את מדיניותה, ואילו האופוזיציה מהווה אלטרנטיבה לשלטון המכהן ושואפת להחליפו בבחירות הבאות.
מה הבודק מחפש:
נקודת דמיון אחת שנכונה לשני המושגים, והבדל אחד שמוצג לפי אותו קריטריון בשני המושגים (גודל, יחס לממשלה, תפקיד).
טעות נפוצה: לכתוב את ההגדרה של כל מושג בנפרד, בלי להעמיד רכיב מול רכיב. טעות נוספת: לנסח נקודת דמיון שנכונה רק לאחד המושגים (למשל "שתיהן תומכות בממשלה").
פרק שלישי (32 נקודות)
ההוראות לפרק זה
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על שתיים מן השאלות 8–10 (לכל שאלה – 16 נקודות).
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם, ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
שאלה 8 · השחיתות הקטנה והאמון הגדול
– הציגו את סוג העבריינות: עבריינות שלטונית אישית.
– צטטו מן הקטע משפט (אחד או יותר) המתייחס לסוג עבריינות זה.
– הסבירו כיצד סוג עבריינות זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
הצגה: עבריינות שלטונית היא הפרת החוק בידי נושאי משרות ציבוריות – נבחרי ציבור (כמו שרים, חברי כנסת וראשי רשויות מקומיות) או עובדי ציבור – במסגרת מילוי תפקידם, תוך ניצול לרעה של כוחם, מעמדם וסמכויותיהם. לשם טובת הנאה אישית לעצמו או למקורביו. ציטוט: "פקיד שמזרז תיק תמורת "טובה", מנהל שממנה את בן דודו לתפקיד שלא התפרסם, חבר ועדה שמצביע על מכרז שבו מתמודד חבר ילדות שלו."
מה נדרש: (1) להציג את סוג העבריינות: עבריינות שלטונית אישית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) לצטט מן הקטע משפט שמתייחס אליו; (3) להסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בציטוט – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.
תשובה מלאה:
הצגה: עבריינות שלטונית היא הפרת החוק בידי נושאי משרות ציבוריות – נבחרי ציבור (כמו שרים, חברי כנסת וראשי רשויות מקומיות) או עובדי ציבור – במסגרת מילוי תפקידם, תוך ניצול לרעה של כוחם, מעמדם וסמכויותיהם. עבריינות שלטונית אישית היא עבריינות שמטרתה להשיג טובת הנאה אישית לעבריין עצמו, לבני משפחתו או למקורביו, למשל לקיחת שוחד, מעילה בכספי ציבור או מינויים פסולים. עבריינות שלטונית מסוכנת במיוחד, משום שהיא פוגעת באמון הציבור ברשויות השלטון ובעקרון שלטון החוק, ועבריינות שלטונית ציבורית גם מפלה בין קבוצות בחברה.
ציטוט: "פקיד שמזרז תיק תמורת "טובה", מנהל שממנה את בן דודו לתפקיד שלא התפרסם, חבר ועדה שמצביע על מכרז שבו מתמודד חבר ילדות שלו."
הסבר: הכותב מתאר נושאי משרות ציבוריות – פקיד, מנהל וחבר ועדה – שמנצלים את סמכותם במסגרת תפקידם: לזרז תיק "תמורת טובה", למנות קרוב משפחה, להצביע לטובת חבר. בכל המקרים המטרה היא טובת הנאה אישית לעצמם או למקורביהם, ולא טובת הציבור – אלה רכיבי העבריינות השלטונית האישית.
ציטוט אפשרי נוסף: "האזרח שאין לו קשרים מפסיק להאמין שהמערכת פועלת בשבילו, וחלק מן האזרחים אף מתחילים לחפש "קיצורי דרך" משלהם." הסבר: הכותב מתאר את הסכנה שבעבריינות שלטונית: פגיעה באמון הציבור ברשויות השלטון ובשלטון החוק.
מה הבודק מחפש:
– הצגה: מי (נבחרי ציבור או עובדי ציבור); איך (ניצול לרעה של התפקיד, המעמד והסמכויות); לשם מה (טובת הנאה אישית לעצמם או למקורביהם).
– הסבר שמקשר בין הדוגמאות שבקטע ("תמורת טובה", "בן דודו", "חבר ילדות") לטובת הנאה אישית או למקורבים, או בין אובדן האמון לסכנה שבעבריינות שלטונית.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
טעות נפוצה: לענות "עבריינות פלילית רגילה" – בכל הדוגמאות העבריין הוא נושא משרה ציבורית שמנצל את תפקידו.
שאלה 9 · השחיתות הקטנה והאמון הגדול
– הציגו את העיקרון הדמוקרטי: שלטון החוק.
– צטטו מן הקטע משפט (אחד או יותר) המתייחס לעיקרון זה.
– הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
הצגה: חובת הציות לחוק חלה על כולם – אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו (לאדם מותר כל מה שהחוק אינו אוסר, לרשות – רק מה שהוסמכה); החוק נחקק בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם וברור, מגדיר את המותר והאסור ומאזן בין טובת הכלל והפרט. ציטוט: "התשובה לבעיה מתחילה בעיקרון פשוט: החוק חל על כולם, ובראשם על מי שקיבל כוח מן הציבור." / "נושא משרה ציבורית אינו רשאי לעשות כרצונו בסמכות שקיבל; הסמכות ניתנה לו כדי שישרת את הציבור כולו, לפי כללים שקבע המחוקק ושהם גלויים לכול."
מה נדרש: (1) להציג את העיקרון הדמוקרטי: שלטון החוק על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) לצטט מן הקטע משפט שמתייחס אליו; (3) להסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בציטוט – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.
תשובה מלאה:
הצגה: עקרון שלטון החוק קובע שחובת הציות לחוק חלה על כולם: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק – לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק לא אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה בחוק. החוק נחקק על ידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (המותר והאסור) ומאזן בין טובת הכלל והפרט.
ציטוט: "התשובה לבעיה מתחילה בעיקרון פשוט: החוק חל על כולם, ובראשם על מי שקיבל כוח מן הציבור."
הסבר: לפי ההגדרה, חובת הציות לחוק חלה על כולם – גם על רשויות השלטון – וכולם שווים בפני החוק. הכותב קובע ש"החוק חל על כולם, ובראשם על מי שקיבל כוח מן הציבור", כלומר נושאי המשרות כפופים לחוק כמו כל אזרח.
ציטוט אפשרי נוסף: "נושא משרה ציבורית אינו רשאי לעשות כרצונו בסמכות שקיבל; הסמכות ניתנה לו כדי שישרת את הציבור כולו, לפי כללים שקבע המחוקק ושהם גלויים לכול." הסבר: לפי ההגדרה, לרשות מותר לפעול רק במסגרת הסמכות שקיבלה בחוק, והחוק מפורסם וידוע. הכותב קובע שנושא משרה "אינו רשאי לעשות כרצונו בסמכות שקיבל", ושעליו לפעול "לפי כללים שקבע המחוקק ושהם גלויים לכול".
מה הבודק מחפש:
– הצגה: חובת הציות חלה על כולם – אזרחים ורשויות (לאדם מותר כל מה שלא נאסר, לרשות רק מה שהוסמכה) ושוויון בפני החוק; החוק נחקק בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה, מפורסם וברור, מגדיר מותר ואסור ומאזן בין טובת הכלל לפרט.
– הסבר שמקשר בין "החוק חל על כולם" לחובת הציות של כולם, או בין "אינו רשאי לעשות כרצונו בסמכות" / "כללים... גלויים לכול" לכפיפות הרשות לחוק ולפרסום החוק.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
טעות נפוצה: להציג רק את חובת האזרחים לציית לחוק, בלי הכפיפות של השלטון עצמו לחוק.
שאלה 10 · השחיתות הקטנה והאמון הגדול
– הציגו את המושג: מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים.
– צטטו מן הקטע משפט (אחד או יותר) המתייחס למושג זה.
– הסבירו כיצד מושג זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
הצגה: ביקורת של גופים, ארגונים או אזרחים (תקשורת, ארגונים אזרחיים, הפגנות, עצומות); ביוזמתם, ללא הסמכה חוקית; כדי לפקח על השלטון ולהפעיל לחץ לשינוי. ציטוט: "לעיתים קרובות מי שחושף את השחיתות אינו גוף רשמי, אלא עיתונאית מקומית שעוקבת אחרי פרוטוקולים של ועדות, ארגון אזרחי שמגיש בקשות לקבלת מידע, או תושב שמעז להתלונן ולפרסם." / "כשהם מעלים את הנושא לסדר היום, גם הגופים הרשמיים נדרשים לפעול."
מה נדרש: (1) להציג את המושג: מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) לצטט מן הקטע משפט שמתייחס אליו; (3) להסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בציטוט – לקשר את הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה.
תשובה מלאה:
הצגה: מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים (חוץ־מוסדיים) הם ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או אזרחים – למשל כלי התקשורת, ארגונים אזרחיים, הפגנות, עצומות ופניות – ביוזמתם, ללא הסמכה חוקית, כדי להגביל את השלטון ולפקח עליו, ולהפעיל לחץ על קובעי המדיניות כדי לשנות מדיניות. (לעומתם, מנגנונים פורמליים – כמו הכנסת, בתי המשפט ומבקר המדינה – הוסמכו בחוק לפקח על השלטון.)
ציטוט: "לעיתים קרובות מי שחושף את השחיתות אינו גוף רשמי, אלא עיתונאית מקומית שעוקבת אחרי פרוטוקולים של ועדות, ארגון אזרחי שמגיש בקשות לקבלת מידע, או תושב שמעז להתלונן ולפרסם."
הסבר: לפי ההגדרה, פיקוח בלתי פורמלי נעשה בידי גופים, ארגונים או אזרחים, ביוזמתם ובלי הסמכה בחוק. הכותב מתאר דווקא את מי ש"אינו גוף רשמי" – עיתונאית, ארגון אזרחי ותושב – שחושפים שחיתות ביוזמתם ומפקחים כך על השלטון.
ציטוט אפשרי נוסף: "כשהם מעלים את הנושא לסדר היום, גם הגופים הרשמיים נדרשים לפעול." הסבר: לפי ההגדרה, מטרת הפיקוח הבלתי פורמלי היא להפעיל לחץ על השלטון כדי שישנה את התנהגותו: כשהעיתונאים והארגונים מעלים נושא לסדר היום, הגופים הרשמיים נדרשים לפעול.
מה הבודק מחפש:
– הצגה: מי מפקח (גופים, ארגונים, אזרחים, התקשורת); ביוזמתם וללא הסמכה חוקית; לשם מה (הגבלת השלטון ופיקוח עליו, הפעלת לחץ לשינוי).
– הסבר שמקשר בין "אינו גוף רשמי" / עיתונאית, ארגון אזרחי ותושב לגורם שאינו מוסמך בחוק, או בין "גם הגופים הרשמיים נדרשים לפעול" להפעלת לחץ על השלטון.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
טעות נפוצה: לענות "מנגנון פיקוח פורמלי" או לתאר את מבקר המדינה – הכותב מדגיש שמי שחושף אינו גוף רשמי.
פרק רביעי (28 נקודות)
ההוראות לפרק זה
בפרק זה יש לענות על שתי שאלות:
אחת מן השאלות 11–13, ועל אחת מן השאלות 14–15 (לכל שאלה – 14 נקודות).
ענו על אחת מן השאלות 11–13 (14 נקודות).
ענו על אחת מן השאלות 14–15 (14 נקודות).
שאלה 11 · ההרצאה במתנ"ס
– ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בדברי מארגני ההפגנה.
– צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
– הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סובלנות: נכונות לקבל את זכותו של האחר להחזיק בדעות שונות משלנו ולפעול לפיהן, גם כשהן מנוגדות לדעותינו ואף מכעיסות אותנו; איפוק – הימנעות מפגיעה באחר ובזכותו להביע את דעתו; אין פירושה ויתור על עמדותינו – אפשר להתווכח ולהתנגד; יש לה גבולות. ציטוט: "מארגני ההפגנה אמרו לכתבת המקומון: העמדות שלו מקוממות אותנו, ולכן באנו להפגין נגדן, אבל לא נפריע לו לדבר ולא נמנע מאיש להיכנס לאולם." / "לאחר ההרצאה נכנסו כמה מן המפגינים לאולם, ושאלו את העיתונאי שאלות קשות בשעת השאלות מן הקהל."
מה נדרש: לציין את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בדברי מארגני ההפגנה, להציג אותו (את כל רכיביו), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: עקרון הסובלנות.
הצגה: סובלנות היא נכונות לקבל את זכותו של האחר להחזיק בדעות, באמונות ובאורח חיים שונים משלנו ולפעול לפיהם, גם כשהם מנוגדים לדעותינו, אינם נעימים לנו ואף מכעיסים אותנו. הסובלנות היא איפוק: הימנעות מפגיעה באחר ובזכותו להביע את דעתו. סובלנות אין פירושה ויתור על עמדותינו – אפשר להתווכח עם האחר ולנסות לשכנע אותו. לסובלנות יש גבולות: אין לסבול אלימות והסתה.
ציטוט: "מארגני ההפגנה אמרו לכתבת המקומון: העמדות שלו מקוממות אותנו, ולכן באנו להפגין נגדן, אבל לא נפריע לו לדבר ולא נמנע מאיש להיכנס לאולם."
הסבר: עמדותיו של העיתונאי מקוממות את המפגינים, כלומר מכעיסות אותם. הם אינם מוותרים על עמדתם, ומביעים אותה בהפגנה. ובכל זאת הם מתאפקים: אינם מפריעים לו לדבר ואינם מונעים מאחרים לשמוע אותו. זה הרכיב המרכזי בהגדרה – נכונות לקבל את זכותו של האחר להביע דעה, גם כשהיא מכעיסה אותנו, והימנעות מפגיעה בזכות זו.
ציטוט אפשרי נוסף: "לאחר ההרצאה נכנסו כמה מן המפגינים לאולם, ושאלו את העיתונאי שאלות קשות בשעת השאלות מן הקהל." הסבר: המפגינים מתווכחים עם העיתונאי ומנסים להפריך את עמדותיו, אבל בדרך שמכבדת את זכותו לדבר – סובלנות אינה ויתור על עמדותינו.
מה הבודק מחפש:
– ציון: סובלנות.
– הצגה: נכונות לקבל את זכות האחר לדעות שונות, גם כשהן מכעיסות; איפוק והימנעות מפגיעה בזכותו להביע את דעתו; אין ויתור על העמדות; גבולות.
– ציטוט מדברי מארגני ההפגנה.
– הסבר שמקשר את "מקוממות אותנו" ואת "לא נפריע לו לדבר" לרכיבי ההגדרה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לענות "חופש הביטוי" או "חופש ההפגנה והמחאה". אלה זכויות שמתממשות בקטע (של העיתונאי ושל המפגינים), אבל השאלה מבקשת את העיקרון שבא לידי ביטוי ביחסם של המפגינים לדעה שמכעיסה אותם – וזו הסובלנות. טעות נוספת: לבחור בהחלטת מנהלת המתנ"ס, ולא בדברי מארגני ההפגנה.
שאלה 12 · הצעת חוק יסוד: זכויות הילד
– ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שבא לידי ביטוי בדברי יוזמי ההצעה.
– צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע.
– הסבירו כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
רשות מכוננת (אסיפה מכוננת): הכנסת אחראית על הכנת חוקה (כינון חוקה) באמצעות חקיקת חוקי יסוד; לפי החלטת הררי (1950) החוקה תיכתב פרק אחר פרק, וכל פרק יהיה חוק יסוד. ציטוט: "חוקי היסוד הם פרקים בחוקה העתידית של מדינת ישראל." / "כשאנחנו מחוקקים חוק יסוד, אנחנו לא מחוקקים עוד חוק רגיל. אנחנו כותבים את הבסיס החוקתי שעליו יעמדו כל החוקים האחרים".
מה נדרש: לציין את תפקיד הכנסת שבא לידי ביטוי בדברי יוזמי ההצעה, להציג אותו (כל רכיביו), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: רשות מכוננת (אסיפה מכוננת).
הצגה: הכנסת מהווה רשות מכוננת (אסיפה מכוננת) האחראית על הכנת חוקה (כינון חוקה) באמצעות חקיקת חוקי יסוד. לפי החלטת הררי (1950), החוקה תיכתב פרק אחר פרק, וכל פרק יהיה חוק יסוד; בסופו של התהליך יאוחדו הפרקים לחוקה אחת.
ציטוט: "בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוקי היסוד הם פרקים בחוקה העתידית של מדינת ישראל."
הסבר: לפי החלטת הררי, החוקה של ישראל נכתבת פרק אחר פרק, וכל פרק הוא חוק יסוד. יוזמי ההצעה מתארים בדיוק את זה: חוק היסוד שהם מציעים יהיה "פרק בחוקה העתידית". כשהכנסת מחוקקת חוק יסוד, היא פועלת כרשות מכוננת, שאחראית על כינון החוקה.
ציטוט אפשרי נוסף: "כשאנחנו מחוקקים חוק יסוד, אנחנו לא מחוקקים עוד חוק רגיל. אנחנו כותבים את הבסיס החוקתי שעליו יעמדו כל החוקים האחרים". הסבר: היוזם מבחין בין תפקיד החקיקה הרגיל לבין התפקיד המכונן – בחקיקת חוק יסוד הכנסת כותבת את הבסיס החוקתי של המדינה, כלומר פרק בחוקה.
מה הבודק מחפש:
– ציון: רשות מכוננת.
– הצגה: הכנסת אחראית על כינון חוקה באמצעות חקיקת חוקי יסוד; החלטת הררי – החוקה תיכתב פרק אחר פרק, וכל פרק יהיה חוק יסוד.
– ציטוט מדברי ההסבר או מנאום היוזם.
– הסבר שמקשר: חוק יסוד = פרק בחוקה העתידית, ולכן הכנסת פועלת כרשות מכוננת.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין את תפקיד החקיקה הרגיל ("הכנסת מחוקקת חוקים"). היוזם עצמו מדגיש שחוק יסוד אינו "עוד חוק רגיל" – זהו פרק בחוקה, וחקיקתו מבטאת את תפקיד הכנסת כרשות מכוננת. טעות נוספת: לציין את תפקיד הייצוג רק משום שהיוזמים מסיעות שונות.
שאלה 13 · חוק העזר בנחלת־ארז
– ציינו והציגו את העמדה (החלום) בנושא זהותה הדתית־תרבותית הרצויה של מדינת ישראל שבאה לידי ביטוי בדברי הרב יואב שטרן.
– צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי עמדה זו באה לידי ביטוי בקטע.
– הסבירו כיצד עמדה זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
מדינה המשלבת חקיקה דתית־הלכתית בהיקף חלקי: מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים; למדינה יש ערך דתי, ולכן עליה לשאוף לשלב מרכיבים הלכתיים בחקיקה ובמרחב הציבורי משיקולים דתיים – בעיקר במרחב הציבורי ובמעמד האישי (שבת, כשרות, נישואין, גיור) ובשילוב המשפט העברי; בין היסוד הדתי ליסוד הדמוקרטי עשוי להיווצר מתח, ולכן יש לחתור לפתרונות ולפשרות. ציטוט: "אני מאמין שעיר במדינה יהודית צריכה לשמור על השבת במרחב הציבורי מתוך מחויבות למצוות, ולא רק כמנהג יפה" / "ההחלטה תתקבל כאן, במועצה שבחרו התושבים, ברוב קולות" / "אם יהיה צורך, נגיע לפשרה – למשל שבתי הקפה בטיילת יישארו פתוחים".
מה נדרש: לציין את העמדה (החלום) שבאה לידי ביטוי בדברי הרב שטרן, להציג אותה (כל רכיביה), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: מדינה המשלבת חקיקה דתית־הלכתית בהיקף חלקי.
הצגה: לפי עמדה זו, מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים, והמדינה דמוקרטית. עם זאת, למדינה יש ערך דתי, ולכן עליה לשאוף לשלב מרכיבים הלכתיים בחקיקה ובמרחב הציבורי משיקולים דתיים. יהדותה של המדינה תתבטא בעיקר בשימור האופי הדתי־הלכתי של המרחב הציבורי ובתחום המעמד האישי – שבת, כשרות, נישואין וגיור – ובשילוב המשפט העברי בחקיקה ובפסיקה. בין היסוד הדתי ליסוד הדמוקרטי עשוי להיווצר מתח, ולכן יש לחתור לפתרונות ולפשרות.
ציטוט: "אני מאמין שעיר במדינה יהודית צריכה לשמור על השבת במרחב הציבורי מתוך מחויבות למצוות, ולא רק כמנהג יפה."
הסבר: הרב שטרן מבקש לשלב רכיב הלכתי – שמירת השבת – בחקיקה (חוק עזר עירוני) ובמרחב הציבורי, ומנמק זאת בשיקול דתי מפורש: "מחויבות למצוות, ולא רק כמנהג יפה". זה הרכיב "למדינה ערך דתי, ולכן יש לשלב מרכיבים הלכתיים בחקיקה ובמרחב הציבורי משיקולים דתיים". הוא אינו מבקש לכפות את ההלכה בבית הפרטי, כלומר השילוב חלקי.
ציטוט אפשרי נוסף: "ההחלטה תתקבל כאן, במועצה שבחרו התושבים, ברוב קולות." הסבר: מקור הסמכות להחלטה הוא ציבור האזרחים ונציגיו הנבחרים, ולא ההלכה עצמה – וזה מה שמבחין בין עמדה זו לבין מדינת הלכה. אפשר גם לצטט: "אם יהיה צורך, נגיע לפשרה – למשל שבתי הקפה בטיילת יישארו פתוחים." – החתירה לפשרה במתח שבין היסוד הדתי ליסוד הדמוקרטי.
מה הבודק מחפש:
– ציון: מדינה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי.
– הצגה: מקור הסמכות – ציבור האזרחים; ערך דתי ושילוב רכיבים הלכתיים בחקיקה ובמרחב הציבורי משיקולים דתיים; מתח בין היסודות וחתירה לפשרות.
– ציטוט מדברי הרב שטרן.
– הסבר שמקשר את הציטוט לרכיב מסוים בעמדה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין מדינה מסורתית (מורשתית־תרבותית). גם במדינה מסורתית שומרים על צביון השבת במרחב הציבורי, אבל מתוך זיקה למורשת ובלי מחויבות להלכה; הרב שטרן אומר במפורש שהוא פועל "מתוך מחויבות למצוות, ולא רק כמנהג יפה". טעות נוספת: לציין מדינת הלכה – הרב שטרן מקבל את הכרעת המועצה הנבחרת ומוכן לפשרות.
שאלה 14 · רופא מאותו המין
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
טענה ברורה במשפט אחד, למשל: "אני תומך/ת בהצעה לחייב בית חולים ציבורי להיענות לבקשה של מטופל, מטעמים דתיים, שיטפל בו רק רופא מאותו המין, בכל מקרה שאינו מצב חירום."
מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.
תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני תומך/ת בהצעה לקבוע כי בית חולים ציבורי יהיה חייב להיענות לבקשה של מטופלת או מטופל, מטעמים דתיים, שיטפלו בהם רק רופאה או רופא מאותו המין, בכל מקרה שאינו מצב חירום.
מה הבודק מחפש (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%): בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.
סעיף ב
מושגים מקובלים בעד ההצעה: חופש הדת (נגזרת של הזכות לחירות), הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות (צניעות וחשיפת הגוף), זכויות קבוצתיות־תרבותיות, סובלנות, פלורליזם. דוגמה: חופש הדת – הצגה וקישור לסוגיה.
מה נדרש: נימוק לעמדתי – לציין מושג מתחום האזרחות שתומך בעמדה, להציג אותו (להגדיר) ולהסביר כיצד הוא קשור לסוגיה שבמחלוקת.
תשובה מלאה:
ציון המושג: נימוק התומך בעמדתי מבוסס על חופש הדת, הנגזר מן הזכות לחירות.
הצגת המושג: חופש הדת הוא זכותו של כל אדם להאמין באמונה דתית כרצונו, לקיים את מצוות דתו ואת מנהגיה בפרט ובציבור, ולחיות על פיהן, בלי שהמדינה או אחרים יכפו עליו אחרת. חופש הדת הוא אחת החירויות הנגזרות מן הזכות לחירות.
הסבר (קישור לסוגיה): לפי אמונתם של חלק מן המטופלים, אסור להם להיחשף בפני רופא מן המין השני, בעיקר בבדיקות שבהן הגוף נחשף. בית חולים ציבורי משרת את כלל האזרחים, ומטופל שאינו יכול לקבל בו טיפול בלי לעבור על מצוות דתו נאלץ לבחור בין בריאותו ובין אמונתו – ויש מי שיוותרו על טיפול חיוני. חובה להיענות לבקשה, כשאין מצב חירום, תאפשר למטופלים אלה לקבל טיפול רפואי ולקיים את מצוות דתם, וכך תממש את חופש הדת שלהם.
מה הבודק מחפש: מושג אחד שמוצג על כל רכיביו (ציין → הצג → הסבר), וקישור ברור לחובת בית חולים ציבורי להיענות לבקשה לרופא מאותו המין. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה).
סעיף ג
מושגים מקובלים נגד ההצעה: הזכות לשוויון (איסור אפליה של רופאים ורופאות על רקע מין), הזכות לכבוד של אנשי הצוות, טובת הכלל (יעילות השירות הציבורי לכל המטופלים). דוגמה: הזכות לשוויון – הצגה וקישור לסוגיה. אין להשתמש במושג זהה או קרוב לזה של סעיף ב.
מה נדרש: נימוק לעמדה המנוגדת – לציין מושג אחר, שתומך בעמדה ההפוכה, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה. אסור להשתמש באותו מושג או במושג קרוב לזה של הנימוק הקודם.
תשובה מלאה:
ציון המושג: נימוק התומך בעמדה המנוגדת לעמדתי מבוסס על הזכות לשוויון.
הצגת המושג: הזכות לשוויון היא זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה ליחס שמקבל זולתו, כלומר אין להפלות אדם. זכות זו חלה על כל אדם, ללא הבדל דת, גזע או מין, ובלי קשר לזהותו, לשיוכו, לסממן חיצוני או למגבלה כלשהי. כשנותנים יחס שונה לבני אדם בלי שיש לכך סיבה רלוונטית, זוהי אפליה ופגיעה בזכות לשוויון.
הסבר (קישור לסוגיה): המתנגדים להצעה יטענו שחובה כזאת תגרום לבית החולים לחלק את העבודה בין הרופאים והרופאות לפי מינם, ולא לפי מקצועיותם, ניסיונם ותורנותם. רופאה או רופא עלולים להיות מורחקים מטיפול במטופלים מסוימים רק בגלל מינם – יחס שונה בלי סיבה רלוונטית לאיכות הטיפול. זו אפליה על רקע מין של אנשי הצוות, ולכן לדעתם ההצעה פוגעת בזכות לשוויון.
הערה: אפשר לכתוב תשובה מלאה גם לעמדה ההפוכה. מי שמתנגד להצעה יכתוב בסעיף ב נימוק נגדה (למשל הזכות לשוויון), ובסעיף ג נימוק בעדה (למשל חופש הדת או הזכות לפרטיות). אין להעמיד זה מול זה מושגים קרובים, כמו "שוויון" ו"אפליה", או "חופש הדת" ו"חופש מדת".
מה הבודק מחפש: מושג שונה מזה שבסעיף ב, מוצג על רכיביו, וקישור ברור לסוגיה מנקודת המבט של העמדה המנוגדת. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה).
שאלה 15 · ועדה לבדיקת החלטות הנוגעות לקהילות
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
סעיף א
עמדה ברורה בעד הקמת הוועדה שתבדוק – ותוכל לבטל – החלטות של מועצת הרשות הנוגעות למוסדות של קהילה מסוימת, או נגדה.
מה נדרש: לכתוב טענה ברורה – בעד ההצעה או נגדה – ולהתייחס בה לסוגיה עצמה: ועדה שבה מיוצגות כל הקהילות, שתבדוק החלטות של מועצת הרשות בעניין מוסדות הדת והתרבות של קהילה מסוימת ותוכל לבטל אותן.
תשובה מלאה (לדוגמה, בעד): אני תומך בהקמת ועדה שתבדוק כל החלטה של מועצת הרשות שנוגעת למוסדות הדת והתרבות של קהילה מסוימת, ותוכל לבטל החלטה שפוגעת שלא כדין בזכויותיה, כי לדעתי זכויות היסוד של קהילה קטנה צריכות להיות מוגנות גם מפני רוב במועצה.
(אפשר באותה מידה לטעון נגד, למשל: "אני מתנגד להצעה, כי את ההחלטות ברשות צריכה לקבל המועצה שנבחרה בידי התושבים, ולא ועדה שתוכל לבטל את החלטות הרוב". כל עמדה מתקבלת, אם היא מנומקת היטב.)
מה הבודק מחפש (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%): עמדה ברורה וחד־משמעית שמתייחסת לסוגיה שבמחלוקת.
סעיף ב
בעד (העמדה בדוגמה): מניעת עריצות הרוב (הרוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות היסוד של המיעוט או הפרט; לכן הכרעת הרוב צריכה להיות מוגבלת) – מוצגת ומקושרת לסוגיה. מושגים נוספים לצד זה: הזכות לחירות – חופש הדת; עקרון הפלורליזם; עקרון ההסכמיות (הכרעות בענייני הקהילות בהסכמה רחבה).
מה נדרש: נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושג מתחום האזרחות: לציין את המושג, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה.
תשובה מלאה (בעד – מניעת עריצות הרוב):
ציון המושג: עריצות הרוב.
הצגה: עריצות הרוב היא מצב שבו הרוב, באמצעות הכרעה דמוקרטית או בכוח מעמדו, מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות היסוד של המיעוט או של הפרט, או בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. לכן הכרעת הרוב צריכה להיות מוגבלת.
קישור לסוגיה: במועצה של רשות מקומית קהילה קטנה עלולה להיות מיעוט קבוע, שלעולם לא יהיה לו רוב. רוב במועצה יכול להחליט, למשל, לסגור מבנה שבו הקהילה מתפללת או לצמצם את השטח של בית הקברות שלה – וכך לפגוע בהכרעה דמוקרטית בחופש הדת ובתרבות של בני המיעוט. לפי התומכים, הוועדה תבטיח שהחלטה כזו תיבדק לפני ביצועה, ושהחלטה שפוגעת שלא כדין בזכויות היסוד של הקהילה לא תבוצע. זו הגנה על המיעוט מפני עריצות הרוב.
מושגים נוספים שמתאימים לצד "בעד": הזכות לחירות – חופש הדת (הגנה על מקומות התפילה ועל מוסדות הדת של כל קהילה); עקרון הפלורליזם (שמירה על קיומן של קהילות שונות ועל ביטויין); עקרון ההסכמיות.
מה הבודק מחפש (בכל נימוק: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%; הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה): ציון המושג, הצגתו, וקישור מלא בין המושג לבין הסוגיה שבמחלוקת.
סעיף ג
נגד (העמדה המנוגדת בדוגמה): עקרון הכרעת הרוב (ההחלטה שבה תומכים הרוב – רוב הנציגים; הדרך לסיים ויכוחים בדרכי שלום; קרבה להחלטת העם) – מוצג ומקושר לסוגיה: ועדה שלא נבחרה תוכל לבטל החלטה של רוב חברי המועצה. מושג נוסף לצד זה: שלטון העם (המועצה נבחרה בידי התושבים, והם יכולים להחליף אותה בבחירות).
מה נדרש: נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושג אחר מתחום האזרחות: לציין את המושג, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה.
תשובה מלאה (נגד – עקרון הכרעת הרוב):
ציון המושג: עקרון הכרעת הרוב.
הצגה: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים, בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. ההכרעה לפי הרוב קרובה יותר להחלטת העם, והיא הדרך לסיים ויכוחים בדרכי שלום.
קישור לסוגיה: חברי המועצה הם נציגי התושבים, וההחלטות במועצה מתקבלות לפי רוב הנציגים. לפי ההצעה, ועדה שלא נבחרה בידי התושבים, ושבה לכל קהילה – גם קטנה מאוד – יש נציג, תוכל לבטל החלטה שרוב חברי המועצה תמכו בה. לפי המתנגדים, ההצעה הופכת את העיקרון על פיו: במקום שהרוב יכריע, הכרעת הרוב תהיה תלויה בוועדה. בנוסף, המגבלה על פגיעה בזכויות היסוד כבר כלולה בעיקרון עצמו, ומי שנפגע יכול לפנות לבית המשפט.
מושג נוסף שמתאים לצד "נגד": עקרון שלטון העם (המועצה נבחרה בידי התושבים, שהם מקור הסמכות, נתונה לביקורתם, והם יכולים להחליף אותה בבחירות הבאות).
מה הבודק מחפש (בכל נימוק: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%; הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה): ציון מושג אחר, הצגתו וקישור מלא לסוגיה.
טעות נפוצה: לבסס את שני הנימוקים על אותו מושג בשני צדדים ("עריצות הרוב" בעד ו"אין עריצות רוב" נגד). יש לבחור לצד השני מושג אחר, כמו הכרעת הרוב או שלטון העם.