בגרות באזרחות 34281 - חורף 2024

מה נדרש: לציין את סוג מנגנון הפיקוח והביקורת שבא לידי ביטוי בתגובות הציבור על שינוי הסמליל, להציג אותו (את כל רכיביו), ולהסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע – כלומר לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: מנגנון פיקוח וביקורת בלתי פורמלי (חוץ־מוסדי).
הצגה: פיקוח וביקורת בלתי פורמליים (חוץ־מוסדיים) הם ביקורת שמקיימים על השלטון גופים, ארגונים או אזרחים שאינם מוסדות המדינה. הביקורת נערכת ביוזמתם של האזרחים או של קבוצות בחברה, בלי הסמכה בחוק. היא נעשית באמצעים כמו הפגנות, שביתות, עצרות, עצומות, יצירות אמנות, הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. מטרת הביקורת היא להגביל את השלטון ולפקח עליו ועל חוקיות פעולותיו: להפעיל לחץ על קובעי המדיניות כדי שישנו את מדיניותם, או להביע ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון ולעורר דיון ציבורי.
ציטוט: "אזרחים רבים כתבו לספרייה הלאומית שהם מתנגדים לשינוי, ופרסמו בכלי תקשורת את דרישתם להחזיר את הסמליל הישן."
ציטוט אפשרי נוסף: "עקב הביקורת הכריזה הנהלת הספרייה כי סממני עַם ישראל והציונות חיוניים בעיניה ולכן תחזור להשתמש בסמליל הישן."
הסבר: האזרחים שכתבו לספרייה ופרסמו את דרישתם בכלי התקשורת אינם מוסד של המדינה, ואין להם סמכות חוקית לחייב את הספרייה לשנות את החלטתה. הם פעלו מיוזמתם, באמצעות מכתבים ופרסום בתקשורת – אמצעים מובהקים של ביקורת בלתי פורמלית. בכך הם הביעו ביקורת ציבורית על החלטת הנהלת הספרייה והפעילו עליה לחץ כדי שתשנה אותה. הלחץ הצליח: "עקב הביקורת" חזרה ההנהלה לסמליל הישן – כלומר הביקורת הביאה לשינוי המדיניות.

שימו לב: אין לציין כאן פיקוח פורמלי (מוסדי). פיקוח מוסדי נעשה בידי גוף שהחוק הסמיך לכך, כמו הכנסת, מבקר המדינה או בית המשפט – ואזרחים שכותבים מכתבים ומתראיינים בתקשורת אינם גוף כזה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מי מבקר (אזרחים, ארגונים או גופים מחוץ למוסדות המדינה, ובאילו אמצעים); שהביקורת נעשית ביוזמתם וללא הסמכה בחוק; מה מטרתה (הגבלת השלטון, פיקוח והפעלת לחץ לשינוי מדיניות). בהסבר: קישור בין פעולת האזרחים (מכתבים, פרסום בתקשורת) לרכיבים "ביוזמה אזרחית וללא הסמכה בחוק" ו"לחץ על מקבלי ההחלטות".

מה נדרש: לציין את סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי בסמליל הישן, להציג אותו (את כל רכיביו), ולהסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בסמליל הישן באה לידי ביטוי לאומיות אתנית־תרבותית.
הצגה:
– לאומיות היא השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת מדינה ריבונית, או לניהול עצמי בתוך מדינה.
– בלאומיות האתנית־תרבותית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת.
– אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות, והלאום קודם למדינה.
ציטוט: "לטענת המומחים, צבעי הסמליל הישן היו כחול ולבן, כצבעי הדגל והטלית, והכיתוב בעברית היה בולט, ובכך הובעה חשיבותה של השפה העברית."
ציטוט אפשרי נוסף: "עקב הביקורת הכריזה הנהלת הספרייה כי סממני עַם ישראל והציונות חיוניים בעיניה ולכן תחזור להשתמש בסמליל הישן."
הסבר: לפי הרכיב בהגדרה, בלאומיות האתנית־תרבותית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות משותפים כמו שפה, תרבות, היסטוריה ולפעמים גם דת. בסמליל הישן הכיתוב בעברית בולט – ביטוי לחשיבותה של השפה העברית, השפה המשותפת של העם היהודי. הצבעים כחול ולבן הם צבעי הטלית – סמל דתי־תרבותי יהודי מסורתי – וגם צבעי הדגל, שעוצב בהשראת הטלית. כלומר, הסמליל מבטא את היסודות האתניים־התרבותיים והדתיים המשותפים לבני העם היהודי. גם הנהלת הספרייה מדגישה ש"סממני עַם ישראל והציונות" חיוניים בעיניה: הציונות היא התנועה הלאומית של העם היהודי, שביטאה את שאיפתו לשלטון עצמי במדינה ריבונית בארץ ישראל.

טעות נפוצה: לענות "לאומיות אזרחית" בגלל צבעי הדגל, שהוא סמל של המדינה. בלאומיות אזרחית בני הלאום מתלכדים סביב האזרחות המשותפת במדינה וסביב יסודות פוליטיים משותפים, ואילו כאן מודגשים יסודות אתניים־תרבותיים: השפה העברית, הטלית וסממני עם ישראל.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: השאיפה לשלטון עצמי, היסודות האתניים־תרבותיים המשותפים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, דת), והלאום קודם למדינה / אין חפיפה בין לאום לאזרחות. בהסבר: קישור בין השפה העברית וצבעי הטלית ובין היסודות האתניים־תרבותיים המשותפים.

מה נדרש: לציין את הזכות שהעיתונאי מבקש להגן עליה, להציג אותה (את כל רכיביה), ולהסביר כיצד היא באה לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: העיתונאי מבקש להגן על הזכות לחופש הביטוי.
הצגה: חופש הביטוי הוא זכותו של כל אדם להביע ולהפיץ בפומבי את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו וכל העדפה שירצה, בכל דרך שיבחר: בדיבור, בכתב, באמצעי התקשורת למיניהם, באמנות, בהפגנות, בתקשורת בין אישית, בצורת הלבוש ועוד. זו זכות טבעית הנגזרת מן הזכות לחירות, והיא חלה גם על דעות שאינן מקובלות על הרוב או על השלטון.
ציטוט: "בעקבות מעצרים של אנשים נוספים שכתבו דברים דומים ברשתות החברתיות, כתב עיתונאי מסוים מאמר ובו ציין כי גם בשעת מלחמה יש להקפיד לאפשר לאנשים להציג את עמדותיהם, גם אם אינן מקובלות."
הסבר: לפי ההגדרה, לכל אדם יש זכות להביע ולהפיץ בפומבי את דעותיו בכל דרך שיבחר – גם בכתב וברשתות החברתיות. אנשים נעצרו בגלל דברים שכתבו ברשתות החברתיות, והעיתונאי טוען שגם בשעת מלחמה צריך לאפשר לאנשים "להציג את עמדותיהם", כלומר להביע בפומבי את דעותיהם. הוא מדגיש שהזכות חלה "גם אם אינן מקובלות" – וזה בדיוק העיקרון שלפיו חופש הביטוי מגן גם על דעות שאינן מקובלות על הרוב. לכן הזכות שהוא מבקש להגן עליה היא חופש הביטוי.

שימו לב: חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת. מותר להגביל אותו, למשל כשמדובר בהסתה לאלימות או לטרור, ולכן בקטע המשטרה רואה בדברי השחקנית עבירה. השאלה כאן עוסקת רק בזכות שהעיתונאי מבקש להגן עליה.
טעות נפוצה: לענות "חופש העיתונות" – העיתונאי אינו מגן בדבריו על זכותם של עיתונאים לפרסם, אלא על זכותם של כל האנשים להביע את דעותיהם. טעות נוספת היא להגדיר את הזכות באמצעות המושג עצמו ("הזכות להתבטא בחופשיות") בלי רכיבי ההגדרה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הבעה והפצה בפומבי של דעות, אמונות ורגשות; בכל דרך (דיבור, כתב, תקשורת וכו'). בהסבר: קישור בין "לאפשר לאנשים להציג את עמדותיהם, גם אם אינן מקובלות" ובין הזכות להביע בפומבי כל דעה.

מה נדרש: לציין את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בקביעת המשטרה שיש להגיש כתב אישום נגד השחקנית, להציג אותו (את כל רכיביו), ולהסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי הוא עקרון שלטון החוק.
הצגה: עקרון שלטון החוק קובע כי חובת הציות לחוק חלה על כולם: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק. לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק לא אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק.
כדי שהחוק ישלוט, הוא צריך לעמוד בכמה תנאים: הוא נחקק על ידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (מה מותר ומה אסור), ומאזן בין טובת הכלל ובין טובת הפרט.
ציטוט: "המשטרה קבעה כי הדברים שפרסמה השחקנית מוגדרים: "איסור על גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור". על עבירה זו העונש עשוי להיות בין שנתיים לחמש שנות מאסר, ולכן הומלץ להגיש כתב אישום נגד השחקנית."
הסבר: לפי עקרון שלטון החוק, החוק מגדיר כללי התנהגות – מה מותר ומה אסור – וחובת הציות לו חלה על כולם. בקטע החוק מגדיר מראש עבירה ברורה, "גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור", וקובע לה עונש. המשטרה בודקת אם מעשיה של השחקנית נכנסים להגדרה שבחוק, ומאחר שכן – ממליצה להגיש נגדה כתב אישום. העובדה שמדובר בשחקנית מוכרת אינה משנה דבר: כולם כפופים לחוק ושווים בפניו. בנוסף, המשטרה – רשות שלטונית – פועלת במסגרת הסמכות שהחוק נתן לה: היא אינה מענישה את השחקנית בעצמה, אלא ממליצה להגיש כתב אישום, כך שההכרעה תתקבל בהליך משפטי.

תשובה אפשרית נוספת – דמוקרטיה מתגוננת:
ציון: בקביעת המשטרה באה לידי ביטוי דמוקרטיה מתגוננת.
הצגה: דמוקרטיה מתגוננת היא דמוקרטיה ששומרת על המשטר הדמוקרטי, על עקרונותיו ועל כללי המשחק הדמוקרטיים, וגם על אופי המדינה. היא מגינה על עצמה מפני אנשים או קבוצות שפועלים בזירה הציבורית ומנצלים את הכלים הדמוקרטיים כדי לפגוע במשטר הדמוקרטי, לחסל אותו או לפגוע באופי המדינה. כלים דמוקרטיים כאלה הם, למשל, חופש הביטוי, ההתמודדות בבחירות וההתארגנות במפלגה. לשם כך המדינה מגבילה את הזכויות של גורמים אלה: היא שוללת את זכותם להיבחר, שוללת את זכותם להתארגן ולפעול במסגרת פוליטית, ומגבילה את חופש הביטוי שלהם.
ציטוט: "המשטרה קבעה כי הדברים שפרסמה השחקנית מוגדרים: "איסור על גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור"."
הסבר: השחקנית השתמשה בכלי דמוקרטי – חופש הביטוי ברשתות החברתיות – כדי להביע תמיכה בארגון טרור שביצע טבח באזרחי המדינה ופועל להשמדתה. החוק אוסר גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, והמשטרה ממליצה להעמיד אותה לדין על כך. זו הגבלה של חופש הביטוי של מי שמנצל אותו כדי לתמוך במי שפועל לפגוע במדינה ובמשטר הדמוקרטי – כלומר המדינה מגינה על עצמה ועל המשטר הדמוקרטי.

שימו לב: שתי התשובות מתאימות לשאלה. מי שבוחר בשלטון החוק צריך להתמקד בכך שהחוק מגדיר את האסור וחל על כולם, ושהמשטרה פועלת במסגרת סמכותה; מי שבוחר בדמוקרטיה מתגוננת צריך להתמקד בהגבלת חופש הביטוי של מי שתומך בארגון טרור, כדי להגן על המדינה ועל המשטר הדמוקרטי. אין לערבב בין רכיבי שני המושגים בתשובה אחת.
טעות נפוצה: להציג רק את חובת הציות לחוק, בלי שאר רכיבי ההגדרה (כולם שווים בפני החוק, ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק).

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: חובת הציות חלה על כולם (אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו), ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק. בהסבר: קישור לרכיבים "החוק מגדיר את המותר והאסור" ו"כולם כפופים לחוק ושווים בפניו – גם אדם מוכר". בתשובה של דמוקרטיה מתגוננת – על מה מגינים, מפני מי (מי שמנצל את הכלים הדמוקרטיים, כאן חופש הביטוי, כדי לתמוך בארגון טרור), ובאיזה אמצעי (הגבלת חופש הביטוי והעמדה לדין).

מה נדרש: להציג חוק אחד בלבד מבין השניים – את עיקרי התוכן שלו. בשאלות 5–9 יש לכתוב לפחות שניים–שלושה משפטים בכל תשובה.

תשובה מלאה:
עונים על אחד משני החוקים. להלן הצגה של כל אחד מהם:

אפשרות א – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:
– החוק נחקק בשנת 1992. מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בחוק נקבע גם שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן־חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.
– הזכויות שהחוק מגן עליהן: אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם, וכל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו; אין פוגעים בקניינו של אדם; אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת; כל אדם חופשי לצאת מישראל, וכל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל; כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו (אין נכנסים לרשות היחיד בלי הסכמתו, אין עורכים חיפוש בגופו או בכליו, ואין פוגעים בסוד שיחו, בכתביו או ברשומותיו).
– פסקת ההגבלה: אין פוגעים בזכויות שלפי חוק היסוד אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש (או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו).
– כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד. החוק אינו פוגע בתוקפם של חוקים שהיו קיימים לפני שנחקק (שמירת דינים). אי־אפשר לשנות את החוק, להשעות אותו או לקבוע בו תנאים באמצעות תקנות שעת חירום.

אפשרות ב – חוק השבות:
– חוק השבות נחקק בשנת 1950. החוק קובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ: אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל.
– תחולת החוק: החוק מאפשר לעלות לארץ גם לבני משפחה של יהודים. הזכאים הם בן או בת הזוג של יהודי, ילדיו ונכדיו של יהודי, ובני הזוג של הילדים ושל הנכדים. הם זכאים לעלות גם אם הם עצמם אינם נחשבים יהודים.
– הגדרת "יהודי": לפי החוק, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.

טעות נפוצה: בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – לייחס לחוק זכויות שאינן כתובות בו במפורש, כמו חופש הביטוי, חופש הדת או הזכות לשוויון (בית המשפט גזר חלק מהן מן הזכות לכבוד, אבל הן אינן כתובות בחוק), או לשכוח את פסקת ההגבלה. בחוק השבות – לכתוב שהחוק מאפשר לכל "אזרח" יהודי "לחזור" לישראל, או שמי שאביו או סבו יהודים "נחשב ליהודי". לפי החוק הוא אינו נחשב יהודי, אבל זכאי לעלות לארץ בזכות הקשר המשפחתי.

מה הבודק מחפש: הצגה של חוק אחד בלבד, עם עיקרי התוכן ולא רק שם החוק. בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – המטרה, כמה מן הזכויות שהחוק מגן עליהן, ופסקת ההגבלה. בחוק השבות – שלושה רכיבים: כל יהודי רשאי לעלות לארץ; תחולת החוק על בני זוג, ילדים, נכדים ובני זוגם; הגדרת יהודי.

מה נדרש: להציג שני ביטויים (שניים בדיוק, כל אחד בשניים־שלושה משפטים) למעמד המיעוטים במרחב הציבורי – כלומר בשפה, בחגים, במוסדות ובסמלים של המרחב המשותף.

תשובה מלאה:
ביטוי ראשון – מעמד מיוחד לשפה הערבית: לשפה הערבית יש במדינה מעמד מיוחד, והיא נמצאת בשימוש במרחב הציבורי. לדוגמה: הכיתוב על שטרות הכסף ועל שלטי רחוב מופיע גם בערבית, וגם פרסומים רשמיים של המדינה מופיעים בערבית.
ביטוי שני – מעמד אישי: המעמד האישי (נישואים וגירושים) של כל אזרחי ישראל, בני כל הדתות, מנוהל על פי הדין הדתי של כל עדה ועל ידי מוסדות דתיים שלה. כך, לבני כל עדה דתית מוכרת יש בתי דין דתיים משלהם, הפועלים על פי הדין הדתי שלהם.

ביטויים נוספים שאפשר להציג:
– הכרה בימי החג והמועד של כל הדתות כימי מנוחה אפשריים עבור בני אותן דתות.
– שמירה על המקומות הקדושים לבני כל הדתות.
– קיום מערכות חינוך נפרדות במימון המדינה, בשפה שלהם ובהתאם לתרבות, למורשת ולהיסטוריה שלהם.

טעות נפוצה: להתייחס למעמד המיעוטים בהכרזת העצמאות במקום למעמדם במרחב הציבורי, כפי שנדרש בשאלה. טעות נוספת היא לכתוב על "מיעוטים" חברתיים כמו חרדים או יוצאי אתיופיה – בשאלה הכוונה למיעוטים הלאומיים והדתיים במדינה.

מה הבודק מחפש: שני ביטויים שונים מן המרחב הציבורי, כל אחד מוצג ומוסבר (לא רק שם הביטוי). כדאי לתת דוגמה, למשל לשימוש בשפה הערבית.

מה נדרש: להציג את המושג מעצר מנהלי – הגדרה עם שלושת הרכיבים: מהו המעצר, מה מטרתו ומהן המגבלות עליו. בשאלות 5–9 יש לכתוב לפחות שניים–שלושה משפטים בכל תשובה.

תשובה מלאה:
– מהו המעצר: מעצר מנהלי הוא מעצר מניעתי של אדם, שנעשה בלי הליך פלילי רגיל נגדו – כלומר בלי כתב אישום ובלי משפט, וגם בלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי. ההחלטה מתקבלת בצו של גורם מוסמך ברשות המבצעת, ולא בפסק דין, ולעיתים קרובות היא מבוססת על חומר מודיעיני חסוי.
– מטרה: המעצר אינו נועד להעניש על מעשה שנעשה בעבר, אלא למנוע פגיעה עתידית בביטחון המדינה או בביטחון הציבור – כלומר להגן על הזכות לחיים ולביטחון של אזרחי המדינה מפני אדם שעלול לסכן אותם.
– מגבלות: מאחר שמעצר מנהלי פוגע קשות בזכויות האדם – בזכות לחירות ובזכות להליך הוגן – הוא נתון לביקורת רבה, ולכן חלות עליו הגבלות בחוק. בישראל הסמכות לעצור אדם במעצר מנהלי לפרק זמן ארוך נתונה לשר הביטחון בלבד, בתקופה שבה הוכרז מצב חירום. הצו תקף לתקופה של עד שישה חודשים, וניתן להאריך אותו. המעצר נתון לביקורת שיפוטית: העצור מובא תוך 48 שעות לפני נשיא בית משפט מחוזי, המעצר נבחן מחדש מעת לעת (לפחות פעם בשלושה חודשים), ואפשר לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

טעות נפוצה: לבלבל בין מעצר מנהלי ובין מעצר עד תום ההליכים (שהוא מעצר של נאשם שכבר הוגש נגדו כתב אישום), או בין מעצר מנהלי ובין דמוקרטיה מתגוננת ותקנות שעת חירום. טעות נוספת היא להציג רק את הפגיעה בזכויות, בלי להסביר מהו המעצר ומה מטרתו.

מה הבודק מחפש: שלושה רכיבים – (1) מהו המעצר: מעצר מניעתי ללא הליך פלילי רגיל, גם בלי שהעצור מואשם בעבירה; (2) מטרה: מניעת פגיעה בביטחון המדינה או הציבור; (3) מגבלות: סמכות שר הביטחון, תקופה של עד שישה חודשים שניתנת להארכה, וביקורת שיפוטית.

מה נדרש: להציג את עיקרי ההסדר – מהו, בין מי למי, מה מטרתו ובאילו סוגיות הוא עוסק. בשאלות 5–9 יש לכתוב לפחות שניים–שלושה משפטים בכל תשובה.

תשובה מלאה: הסדר הסטטוס־קוו הוא הסדר בענייני דת ומדינה שהושג ערב הקמת המדינה. יסודו במכתב ששלחה הנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל בשנת 1947. זהו הסדר בין דתיים לחילונים, ומטרתו להסדיר את המחלוקות בענייני דת ומדינה, למנוע את העמקתן ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. ההסדר עוסק בארבע סוגיות מרכזיות:
1. השבת תהיה יום המנוחה הרשמי במדינה (ליהודים).
2. במטבחים של מוסדות ממלכתיים תישמר הכשרות.
3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה.
4. לזרם החינוך החרדי תינתן אוטונומיה.
(המונח "סטטוס־קוו" פירושו "המצב הקיים": הכוונה הייתה לשמור במדינה העתידית על המצב שהיה קיים בענייני דת בתקופת היישוב.)

טעות נפוצה: לכתוב רק את רשימת ארבע הסוגיות, בלי להסביר מהו ההסדר, בין מי למי ומה מטרתו; או להוסיף להסדר סוגיות שאינן חלק ממנו (למשל גיוס בני ישיבות).

מה הבודק מחפש: מועד (ערב הקמת המדינה, 1947) ובין מי (דתיים וחילונים); המטרה (הסדרת מחלוקות דת ומדינה ואפשרות לחיים משותפים); ארבע הסוגיות.

מה נדרש: "הציגו שני הבדלים" – זו שאלת השוואה. לכל הבדל קובעים קריטריון (במה משווים), ומעמידים את שתי הגישות זו מול זו לפי אותו קריטריון, באמצעות מילות השוואה ("ואילו", "לעומת").

תשובה מלאה:
הבדל ראשון – הערך המרכזי: הגישה הסוציאל־דמוקרטית מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת סולידריות וצמצום פערים בין חלקי החברה. לעומת זאת, הגישה הליברלית מדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון החברתי־כלכלי, מתוך תפיסה שהחירות הכלכלית מקדמת את טובת החברה כולה, ובתוכה גם את החלשים.
הבדל שני – מידת מעורבות המדינה בתחום החברתי־כלכלי: לפי הגישה הסוציאל־דמוקרטית המדינה מעורבת בתחום זה במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה ומיסוי גבוה על העשירונים העליונים. ואילו לפי הגישה הליברלית מעורבות המדינה צריכה להיות מינימלית: הגישה מעודדת יוזמה פרטית, יעילות, תחרות ושוק חופשי, ותומכת בהפרטה, בהפחתת מסים, בקיצוץ תקציבים ובצמצום קצבאות.
הבדל אפשרי נוסף – האחריות לרווחת הפרט: לפי הגישה הסוציאל־דמוקרטית, במקרה הצורך הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, המחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם. לעומת זאת, לפי הגישה הליברלית הפרט אחראי לחייו ולרווחתו, והמדינה מתערבת רק במידה מצומצמת.

טעות נפוצה: לכתוב את ההגדרה של כל גישה בנפרד בלי להשוות ביניהן, או להשוות לפי קריטריונים שונים (למשל ערך מרכזי בגישה אחת מול מידת מעורבות בגישה האחרת). טעות נוספת: לכתוב שבגישה הליברלית "אין" מעורבות של המדינה בכלכלה – בשתי הגישות יש מעורבות, וההבדל הוא במידתה ובסוגה.

מה הבודק מחפש: שני הבדלים, לכל אחד קריטריון ברור (ערך מרכזי / מידת מעורבות המדינה / האחריות לרווחת הפרט), ושתי הגישות מוצגות זו מול זו לפי אותו קריטריון.

מה נדרש: "הציגו שני מאפיינים" – שני מאפיינים שונים וייחודיים של החברה הדתית־לאומית, כל אחד מוסבר במשפט מלא.

תשובה מלאה:
מאפיין ראשון – שמירת מצוות לצד השתלבות במדינה: בני החברה הדתית־לאומית מקפידים על שמירת מצוות, ולצד זאת משתלבים בכל תחומי החיים במדינה: בענפי העבודה השונים, באקדמיה, בתרבות, בתקשורת ובצבא.
מאפיין שני – מערכת חינוך ייחודית: לחברה הדתית־לאומית יש זרם חינוך משלה – החינוך הממלכתי־דתי – שמשלב לימודי קודש ולימודי חול ומחנך לפי השקפת העולם הדתית־לאומית.
מאפיינים אפשריים נוספים: גישות שונות כלפי התרבות המודרנית – מהשתלבות חלקית ועד השתלבות מלאה (יש הדוגלים בשילוב יהדות על פי ההלכה עם ערכים ואורחות חיים של העולם המודרני, ויש שמרנים יותר); ראיית הציות לחוקי המדינה ולסמליה כחובה דתית, וראיית קיומה של מדינת ישראל "אתחלתא דגאולה" (תחילת הגאולה); מסגרות ייחודיות לשירות צבאי או לאומי (למשל ישיבות הסדר, מכינות קדם־צבאיות דתיות ושירות לאומי); רובם גרים ביישובים מעורבים של חילוניים ודתיים, ויש הגרים ביישובים דתיים.

טעות נפוצה: להציג מאפיינים כלליים שאינם ייחודיים לחברה הדתית־לאומית (למשל "מאמינים באלוהים" או "שומרים שבת").

מה הבודק מחפש: שני מאפיינים ייחודיים של החברה הדתית־לאומית, כל אחד מוצג ומוסבר.

מה נדרש: "הציגו את החוק" – להסביר מהי בעלות צולבת, מה החוק קובע לגביה ומה מטרתו.

תשובה מלאה: בעלות צולבת היא מצב שבו אדם (או גוף אחד) מחזיק בשני גופי תקשורת שונים, למשל כשבעליו של עיתון הוא גם בעלים של תחנת שידור. החוק בישראל מגביל מצב כזה – כלומר מגביל את האפשרות שאותו אדם יהיה בעליהם של עיתון וגם של תחנת שידור. מטרת החוק היא למנוע ריכוז של כוח תקשורתי רב בידי גורם אחד, שיכול לשלוט בכמה מקורות מידע ולהשפיע במידה רבה על דעת הקהל.

מה הבודק מחפש: הגדרת בעלות צולבת (אדם המחזיק בשני גופי תקשורת – עיתון ותחנת שידור), והחוק המגביל זאת ומטרתו.

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהי ממשלת אחדות לאומית ומה מטרתה.

תשובה מלאה: ממשלת אחדות לאומית היא ממשלה המבוססת על שיתוף פעולה בין מפלגות יריבות – בדרך כלל המפלגות הגדולות, המייצגות גושים פוליטיים מתחרים – היוצרות יחד קואליציה רחבה. ממשלה כזאת נועדה לאחת משלוש מטרות (או לכמה מהן): להבטיח יציבות פוליטית; לתת מענה למצב שבו אף מפלגה גדולה אינה יכולה להקים קואליציה בלי המפלגה הגדולה האחרת; או לחזק את הלגיטימציה של הממשלה בזמני חירום ומשבר, כמו מלחמה או משבר כלכלי. דוגמאות: הממשלה שהורחבה ערב מלחמת ששת הימים (1967), וממשלת האחדות שהוקמה לאחר הבחירות ב־1984.

טעות נפוצה: לבלבל בין ממשלת אחדות לאומית ובין קואליציה רחבה. קואליציה רחבה היא כל קואליציה עם מפלגות רבות; ממשלת אחדות לאומית מבוססת על שיתוף פעולה בין מפלגות יריבות (בדרך כלל הגדולות), ולשם המטרות שצוינו.

מה הבודק מחפש: שיתוף פעולה בין מפלגות יריבות היוצרות קואליציה רחבה, ומטרת הממשלה (יציבות / היעדר אפשרות להקים קואליציה בלי היריב / לגיטימציה בזמן חירום ומשבר).

מה נדרש: "הציגו את שיטת הבחירות" – איך בוחרים את ראש הרשות ואת המועצה.

תשובה מלאה: בבחירות לרשויות המקומיות כל בוחר מצביע בשני פתקים: פתק אחד לבחירת ראש הרשות ופתק אחד לבחירת מועצת הרשות. הבחירות לראש הרשות הן אישיות ורוביות: הבוחר בוחר במועמד מסוים. כדי להיבחר, מועמד צריך לקבל לפחות 40% מהקולות הכשרים. אם אף מועמד לא הגיע לכך, נערכות בחירות חוזרות בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. הבחירות למועצת הרשות הן רשימתיות ויחסיות: הבוחר מצביע לרשימה, וכל רשימה מקבלת מושבים במועצה ביחס למספר הקולות שקיבלה.

מה הבודק מחפש: שני פתקים; ראש הרשות – בחירה אישית ורובית, סף 40% וסיבוב שני; המועצה – בחירה רשימתית ויחסית.

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מי מקים את הוועדה, מי חבריה, מה תפקידה ומה מעמד מסקנותיה.

תשובה מלאה: ועדת חקירה פרלמנטרית היא ועדה של הכנסת שתפקידה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית מיוחדת. לפי חוק יסוד: הכנסת, הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה – על ידי בחירת ועדה מיוחדת לכך או על ידי הטלת התפקיד על אחת מוועדותיה הקבועות. חבריה של ועדת חקירה פרלמנטרית הם חברי כנסת מסיעות שונות – מן הקואליציה ומן האופוזיציה. הוועדה היא אחד הכלים שבאמצעותם הכנסת ממלאת את תפקידה בפיקוח ובביקורת על הרשות המבצעת, ולכן היא חלק ממנגנון הפיקוח הפורמלי (המוסדי). הוועדה יכולה להזמין לפניה שרים, בעלי תפקידים ומומחים ולבקש מהם מידע ומסמכים. בסיום עבודתה היא מגישה דוח עם ממצאים ומסקנות, שהם המלצות ואינם מחייבים את הממשלה.

טעות נפוצה: לבלבל בין ועדת חקירה פרלמנטרית ובין ועדת חקירה ממלכתית. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת בהחלטת הממשלה, נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה ובראשה עומד שופט; ועדת חקירה פרלמנטרית היא ועדה של הכנסת, וחבריה חברי כנסת.

מה הבודק מחפש: ועדה של הכנסת; חבריה חברי כנסת מסיעות שונות (קואליציה ואופוזיציה); חקירת נושא בעל חשיבות ציבורית ופיקוח על הרשות המבצעת; מסקנות שהן המלצות.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג את הזכות לחיים ולביטחון על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע). החלק השני – להסביר על פי הקטע כיצד הזכות באה בו לידי ביטוי: לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הזכות לחיים ולביטחון היא זכות טבעית. לכל אדם יש זכות לחיות בלי חשש מפגיעה פיזית או נפשית, ואסור לפגוע בחייו ובגופו. על המדינה מוטלת חובה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים. בישראל הזכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ("אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם"; "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו").

ציטוט: "כולנו מבינים כיום עד כמה המשותף בינינו רב על המפריד ועד כמה אזרחי ישראל מאוימים - חמאס לא מבחין בין ימין לשמאל, בין תומך ממשלה למתנגד לה; חיזבאללה מאיים על כל יהודי ועל כל ישראלי באשר הוא, ואיראן ושלוחיה רוצים להשמיד את מדינת היהודים על כל תושביה."
הסבר: לפי ההגדרה, לכל אדם יש זכות לחיות בלי חשש מפגיעה בחייו ובגופו. הכותב מתאר איום ישיר על זכות זו: ארגוני טרור ומדינת אויב מאיימים על "כל יהודי ועל כל ישראלי באשר הוא" ורוצים "להשמיד את מדינת היהודים על כל תושביה". כלומר, אזרחי ישראל חיים בחשש מתמיד לחייהם ולגופם – וזה ביטוי לאיום על הזכות לחיים ולביטחון.

ציטוט אפשרי נוסף: "אנו נלחמים כתף אל כתף, רצים לממ"ד כתף אל כתף, מבקרים פצועים כתף אל כתף, מנחמים אבלים ומתנדבים יחדיו בחמ"לים האזרחיים הרבים ששומרים עלינו ומחזקים אותנו."
הסבר: הלחימה, הריצה לממ"ד (המרחב המוגן) והחמ"לים האזרחיים "ששומרים עלינו" הם אמצעים להגנה על החיים ועל הגוף מפני פגיעה בידי אחרים. הלחימה של המדינה וכוחות הביטחון מבטאת את חובת המדינה להגן על החיים בשטחה, והאזרחים עצמם מסייעים בשמירה על חייהם ועל ביטחונם של אחרים. אפשר גם להזכיר את "מבקרים פצועים" ו"מנחמים אבלים" – ביטוי לכך שהזכות לחיים נפגעה בפועל במלחמה.

טעות נפוצה: להציג את הזכות רק במילים "הזכות לחיות" בלי רכיב חובת המדינה להגן על חייהם ועל ביטחונם של בני האדם בשטחה; או לצטט משפט ולחזור עליו במילים אחרות בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: זכות טבעית; חיים ללא חשש מפגיעה פיזית או נפשית; חובת המדינה להגן על החיים והגוף מפני פגיעה בידי אחרים. בהסבר: קישור בין האיום (או ההגנה) המתואר בציטוט ובין רכיב בהגדרה.

מה נדרש: החלק הראשון – להציג את עקרון הסובלנות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע). החלק השני – להסביר על פי הקטע כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי: לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: סובלנות היא נכונות לקבל את זכותו של האחר להחזיק בדעות, באמונות ובאורח חיים שונים משלנו ולפעול לפיהם, גם כאשר הם מנוגדים לדעותינו, אינם נעימים לנו ואף מכעיסים אותנו. הסובלנות מתבטאת באיפוק: נמנעים מלפגוע באחר או בזכותו להביע את דעתו, ומתייחסים אליו בכבוד. סובלנות אינה מחייבת לקבל את דעותיו של האחר או לוותר על דעותינו: אפשר להתווכח איתו ולנסות לשכנע אותו. לסובלנות יש גבולות – אין לסבול אלימות, הסתה ופגיעה בזכויות של אחרים או במשטר הדמוקרטי.

ציטוט: "נגן בלהט על דעותינו ונתנגד באותו הלהט לדעות האחרות - אבל בכבוד הדדי ובדו־שיח."
הסבר: הכותב מתאר מחלוקת עזה – "נתנגד באותו הלהט לדעות האחרות" – כלומר הדעות של האחרים מנוגדות לדעותינו. ובכל זאת, הוויכוח ייעשה "בכבוד הדדי ובדו־שיח": נמנעים מפגיעה במי שחושב אחרת, ומכבדים את זכותו להחזיק בדעתו. זה בדיוק רכיב האיפוק בסובלנות. בנוסף, המשפט מראה שסובלנות אינה ויתור על עמדותינו – "נגן בלהט על דעותינו" – אלא ניהול הוויכוח בדרך של כבוד וניסיון לשכנע.

ציטוט אפשרי נוסף: "שתי הקבוצות הכירו בלגיטימיות של עמדותיה של הקבוצה האחרת. הן התווכחו במשך שעות, ימים, חודשים ושנים - אך לא העלו על דעתן לפסול את זכותה של הקבוצה האחרת להביע את דעתה ולהיאבק עליה, ולא פסלו אותה בשל דבקותה בעמדתה."
הסבר: בית הלל ובית שמאי חלקו זה על זה זמן רב, אבל אף קבוצה לא פסלה את זכותה של הקבוצה האחרת להביע את דעתה ולהיאבק עליה. זו נכונות לקבל את זכותו של האחר להחזיק בדעה מנוגדת ולפעול לפיה, ואיפוק – הימנעות מפגיעה בזכותו להביע את דעתו.

טעות נפוצה: לבלבל בין סובלנות ובין פלורליזם או הסכמיות. פלורליזם הוא הכרה בערך של הריבוי ועידוד שלו; הסכמיות היא הסכמה רחבה על כללי המשחק; ואילו סובלנות היא איפוק ונכונות לקבל את זכותו של האחר לדעותיו, גם כשהן מנוגדות לדעותינו ואף מכעיסות אותנו.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: נכונות לקבל את זכותו של האחר לדעות ולהתנהגות שונות, גם כשהן מנוגדות לדעותינו ומכעיסות אותנו; איפוק והימנעות מפגיעה; אין ויתור על עמדותינו. בהסבר: קישור בין "בכבוד הדדי ובדו־שיח" / "לא העלו על דעתן לפסול את זכותה" ובין רכיב האיפוק והנכונות לקבל את זכות האחר.

מה נדרש: "הציגו את שני תפקידי הכנסת" – להציג כל אחד משני התפקידים על פי מה שלמדתם, ואחר כך להסביר כיצד אחד מהם בא לידי ביטוי בקטע.

תשובה מלאה – ייצוג האזרחים: הכנסת מייצגת את ריבונות העם ואת כלל האזרחים. בבחירות האזרחים בוחרים במפלגות שמבטאות את העמדות האידיאולוגיות ואת האינטרסים שלהם. לכן בכנסת – במליאה ובוועדות – מיוצגות העמדות והאינטרסים השונים שיש בחברה.

מה הבודק מחפש: ייצוג ריבונות העם והעמדות השונות בחברה; בחירה במפלגות שמבטאות את עמדות הבוחרים.

מה נדרש: לציין את תפקיד הממשלה שבא לידי ביטוי בפעולות שר הפנים, להציג אותו (את כל רכיביו), ולהסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: תפקיד הממשלה שבא לידי ביטוי הוא קביעת מדיניות ויישומה (ביצועה).
הצגה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה את ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה). היא עושה זאת בתחומים שונים – בענייני פנים ובענייני חוץ, לדוגמה: חינוך, בריאות, רווחה, תכנון ובנייה ועוד.
ציטוט: "במטרה להרחיב את יישובי העדה הדרוזית הורה שר הפנים למִנהל התכנון לבחון שורה של צעדים ובהם הקמת יישוב דרוזי חדש. כמו כן חתם השר על תוכנית שתאפשר הוצאת היתרי בנייה לכשלושת אלפים יחידות דיור חדשות ביישוב הדרוזי דאליית אל־כרמל."
הסבר: שר הפנים, שהוא חלק מן הרשות המבצעת, קבע מטרה – "להרחיב את יישובי העדה הדרוזית" – והתווה קווי פעולה להשגתה: הוא הורה למנהל התכנון, גוף במשרדו, לבחון צעדים, ובהם הקמת יישוב חדש. זו קביעת מדיניות בתחום התכנון והבנייה. בנוסף, השר חתם על תוכנית שתאפשר בפועל להוציא היתרי בנייה לכשלושת אלפים יחידות דיור בדאליית אל־כרמל – כלומר הוא הוציא את המדיניות לפועל. לכן יש כאן גם קביעת מדיניות וגם יישום שלה.

טעות נפוצה: לענות "חקיקת משנה". בקטע השר אינו מתקין תקנות או צווים שמפרטים חוק; הוא מקבל החלטות על דרכי פעולה ומוציא אותן לפועל באמצעות משרדו. טעות נוספת: להציג את התפקיד באותן מילים שבהן ציינתם אותו ("הממשלה קובעת מדיניות"), בלי לפרט את רכיביו. אין להסתפק בחזרה על שם התפקיד – יש להציג את רכיביו: קבלת החלטות והתוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, בתחומים שונים בענייני פנים וחוץ.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: קבלת החלטות והתוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, ובתחומים שונים (פנים וחוץ). בהסבר: קישור בין ההוראה לבחון צעדים להרחבת היישובים (קביעת מדיניות) ובין החתימה על התוכנית (יישום).

מה נדרש: לציין איזו מארבע הפניות בהכרזת העצמאות באה לידי ביטוי במעשיהם של בני הנוער, להציג את תוכנה, ולהסביר כיצד היא באה לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בפנייה.

תשובה מלאה:
ציון: במעשיהם של בני הנוער באה לידי ביטוי הפנייה בהכרזת העצמאות אל העם היהודי בתפוצות.
הצגה: בהכרזת העצמאות יש ארבע פניות: לאומות המאוחדות, לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל, למדינות השכנות ולעם היהודי בתפוצות. בפנייה לעם היהודי בתפוצות קוראים מנסחי ההכרזה ליהודי העולם להתלכד סביב היישוב היהודי בארץ ישראל בעלייה ובבניין. הם קוראים להם גם לעמוד לימינו "במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל", כלומר לסייע בהקמת המדינה ובבנייתה.
ציטוט: "מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" הגיעו ארצה עשרות בני נוער יהודים מן התפוצות כדי להתגייס לצה"ל ולהשתתף במאמץ המלחמתי ובהגנה על המדינה."
ציטוט אפשרי נוסף: ""זה הבית שלנו," אמר, "הגענו כדי להשתתף במאמץ המשותף ולתרום את חלקנו בהגנה עליו"."
הסבר: ההכרזה קוראת ליהודי התפוצות להתלכד סביב היישוב היהודי בארץ ולעמוד לימינו במערכה הגדולה. בני הנוער היהודים מן התפוצות עזבו את ארצותיהם, הגיעו לישראל והתגייסו לצה"ל כדי להשתתף במאמץ המלחמתי ובהגנה על המדינה. זו התלכדות סביב היישוב היהודי בארץ ועמידה לימינו בשעת מלחמה – היענות ישירה לקריאה שבהכרזה. גם דברי אחד מהם, "זה הבית שלנו" ו"הגענו... לתרום את חלקנו בהגנה עליו", מבטאים את הקשר של יהודי התפוצות למדינה ואת נכונותם לסייע בבנייתה ובהגנה עליה.

טעות נפוצה: לענות "הפנייה למדינות השכנות" בגלל המילים "מאמץ משותף". בהכרזה הפנייה למדינות השכנות עוסקת במאמץ משותף "לקידמת המזרח התיכון כולו" ובשלום ושכנות טובה – ואילו כאן מדובר ביהודים מן התפוצות שמתלכדים סביב היישוב בארץ. כמו כן אין לבלבל עם חוק השבות – השאלה מבקשת פנייה מתוך הכרזת העצמאות.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הקריאה ליהודי התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין, ולעמוד לימינו במערכה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל. בהסבר: קישור בין הגעת בני הנוער והתגייסותם ובין ההתלכדות סביב היישוב והעמידה לימינו.

מה נדרש: לציין את הזכות שמשרד החינוך מבקש לממש באמצעות המתווה, להציג אותה (את כל רכיביה), ולהסביר כיצד היא באה לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: משרד החינוך מבקש לממש את הזכות לשוויון (שוויון מהותי – שוויון הזדמנויות).
הצגה: הזכות לשוויון היא זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה ליחס שמקבל זולתו, כלומר אין להפלות אדם. זכות זו חלה על כל אדם, ללא הבדל דת, גזע או מין, ובלי קשר לזהותו, לשיוכו (למשל לאום או מקום מגורים), לסממן חיצוני או למגבלה כלשהי. כשהשלטון מעניק יחס שונה לבני אדם בלי שיש לכך סיבה רלוונטית, זוהי אפליה ופגיעה בזכות לשוויון. לעומת זאת, כאשר יש שוני רלוונטי לעניין הנדון, מתן יחס שונה (הבחנה) אינו פוגע בשוויון, אלא מממש שוויון מהותי – שוויון הזדמנויות אמיתי.
ציטוט: "על פי מתווה זה, לתלמידים שפונו מאזורי העימות בדרום ובצפון, ומתקשים לקיים שגרת לימודים רגילה כמו כל שאר תלמידי ישראל, יינתנו הקלות כגון הגדלת המשקל של הציון הפנימי השנתי והקטנת משקלו של ציון הבחינה החיצונית."
הסבר: התלמידים שפונו מבתיהם בדרום ובצפון אינם יכולים לקיים שגרת לימודים רגילה "כמו כל שאר תלמידי ישראל". אם ייבחנו בדיוק באותם תנאים, הם יהיו בנחיתות לעומת שאר התלמידים, בלי שאשמו בכך. מדובר בשוני רלוונטי לעניין הנדון – היכולת להתכונן לבחינות. לכן משרד החינוך נותן להם יחס שונה – הקלות כמו הגדלת משקל הציון הפנימי – כדי שתהיה להם הזדמנות שווה להצליח בבחינות הבגרות כמו לשאר התלמידים. כך יחס שונה המבוסס על שוני רלוונטי מממש את הזכות לשוויון (שוויון מהותי).

טעות נפוצה: לכתוב שהמתווה "פוגע בשוויון" כי חלק מהתלמידים מקבלים הקלות ואחרים לא. השאלה מבקשת את הזכות שהמשרד מבקש לממש, והיחס השונה כאן מבוסס על שוני רלוונטי – ולכן הוא מממש שוויון ואינו אפליה. טעות נוספת היא להציג רק "יחס שווה לכולם" בלי להסביר מדוע יחס שונה במקרה של שוני רלוונטי עדיין מבטא שוויון.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: יחס זהה לכל אדם ואיסור אפליה, ללא הבדל דת, גזע, מין, זהות או שיוך; ויחס שונה במקרה של שוני רלוונטי כמימוש של שוויון מהותי. בהסבר: קישור בין הקושי של התלמידים המפונים (שוני רלוונטי) ובין ההקלות שנועדו לתת להם הזדמנות שווה.

מה נדרש: לכתוב טענה ברורה, כלומר לנקוט עמדה: האם לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות במועד החדש למרות הימשכות המלחמה, או להמתין עד לסיומה. כדאי לנסח אותה במשפט אחד או שניים ולהתייחס בה לסוגיה עצמה.

תשובה לדוגמה (בעד עריכת הבחירות): אני תומך/ת בעריכת הבחירות לרשויות המקומיות במועד החדש שקבע שר הפנים, גם אם המלחמה עדיין לא תסתיים. לדעתי אין לדחות שוב ושוב את הבחירות, משום שלא ידוע מתי המלחמה תסתיים.

(אפשר באותה מידה לטעון את העמדה ההפוכה, למשל: "אני מתנגד/ת לעריכת הבחירות לרשויות המקומיות כל עוד המלחמה נמשכת, ותומך/ת בהמתנה עד לסיומה, משום שחיילי מילואים רבים לא יוכלו להשתתף בהן באופן שווה". כל עמדה מתקבלת, אם היא מנומקת היטב.)

מה הבודק מחפש (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%): עמדה ברורה וחד־משמעית שמתייחסת לסוגיה שבמחלוקת.

מה נדרש: לכתוב טענה ברורה, כלומר לנקוט עמדה בעד ההחלטה להקל את התנאים לקבלת רישיון לנשיאת כלי נשק או נגדה, ולהתייחס בה לסוגיה עצמה.

תשובה לדוגמה (בעד): אני תומך/ת בהחלטה להקל את התנאים לקבלת רישיון לנשיאת כלי נשק, כך שכל מי ששירת בצה"ל ומחזיק בתעודת לוחם יוכל להגיש בקשה לשאת כלי ירייה.

(אפשר באותה מידה לטעון נגד ההחלטה, למשל: "אני מתנגד/ת להקלת התנאים לקבלת רישיון לנשיאת נשק, משום שריבוי כלי הנשק בידי אזרחים עלול להגביר את הסכנה לחיי אדם". כל עמדה מתקבלת, אם היא מנומקת היטב.)

מה הבודק מחפש (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%): עמדה ברורה וחד־משמעית שמתייחסת לסוגיה שבמחלוקת.