בגרות באזרחות 34281 - חורף 2025

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את תפקיד הכנסת ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבירו" – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בפנייתו של חבר הכנסת בא לידי ביטוי תפקיד הכנסת בפיקוח ובביקורת על הממשלה (על הרשות המבצעת).
הצגה:
– הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)
– לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.
ציטוט: "חבר כנסת מן האופוזיציה פנה בכנסת לשרת התחבורה ושאל, מדוע העבודות להקמת הגשר לא ייעשו ביום שבת."
(ציטוט אפשרי נוסף: "לדבריו, בשבת תנועת כלי הרכב בכביש היא דלילה יותר, ולפיכך אם ייעשו העבודות בשבת, היקף שיבושי התנועה יהיה מצומצם.")
הסבר: חבר כנסת מן האופוזיציה פונה במליאת הכנסת לשרה ושואל אותה על החלטה בתחום משרדה. זוהי שאילתה – אחד הכלים הפרלמנטריים שבאמצעותם הכנסת מפקחת על הרשות המבצעת: חבר הכנסת שואל, והשר (או סגנו, כמו בקטע) חייב להשיב לכנסת ולתת דין וחשבון על מדיניות משרדו. כך חבר הכנסת מבקר את מדיניות משרד התחבורה בעניין העבודות ומפקח עליה. גם עצם היותו חבר באופוזיציה מבטא את אחד מאמצעי הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

טעות נפוצה: לכתוב שזהו תפקיד החקיקה של הכנסת. חבר הכנסת אינו מציע חוק – הוא שואל את השרה ודורש ממנה הסבר על מדיניות משרדה, וזה פיקוח וביקורת. טעות נוספת: לכתוב רק "חבר הכנסת שאל את השרה" בלי לקשר לרכיב בהגדרה – שאילתה היא כלי פרלמנטרי לפיקוח על הרשות המבצעת.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מנגנון פיקוח פורמלי של הכנסת על מדיניות הממשלה ופעולותיה, והאמצעים (ובהם השאילתות והאופוזיציה). בהסבר: פניית חבר הכנסת לשרה כשאילתה – כלי פרלמנטרי לפיקוח על הרשות המבצעת.

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את סוג הלאומיות ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבירו" – לצטט את טענת הפרשנים ולקשר אותה לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: לטענת הפרשנים, בהחלטה באה לידי ביטוי לאומיות אתנית־תרבותית.
הצגה:
– לאומיות היא השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת מדינה ריבונית, או לניהול עצמי בתוך מדינה.
– בלאומיות האתנית־תרבותית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת.
– אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות, והלאום קודם למדינה.
ציטוט: "לטענת הפרשנים, המטרה של החלטה זו היא לשמר את המורשת המקומית, הזהות הדתית ואורחות החיים הייחודיים הנהוגים בכל מדינה ומדינה זה מאות שנים."
הסבר: לפי הפרשנים, המדינות מצמצמות את ההגירה כדי לשמור על המורשת המקומית, על הזהות הדתית ועל אורחות החיים הייחודיים שנהוגים בהן מאות שנים. אלה בדיוק היסודות האתניים־תרבותיים המשותפים – היסטוריה, תרבות ודת – שסביבם מתלכדים בני הלאום בלאומיות האתנית־תרבותית. ההחלטה רואה בלאום קבוצה בעלת תרבות ומורשת משותפות שקדמו למדינה ("זה מאות שנים"), ולא רק את ציבור האזרחים; לכן המדינות מבקשות להגביל את כניסתם של מהגרים שאינם שותפים ליסודות אלה.

טעות נפוצה: לענות לאומיות אזרחית. בלאומיות אזרחית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות פוליטיים משותפים (אזרחות, ערכים וחוקים משותפים), וכל מי שמקבל אזרחות הוא חלק מהלאום. בקטע ההדגשה היא על מורשת, דת ואורח חיים – יסודות אתניים־תרבותיים.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: השאיפה לשלטון עצמי, היסודות האתניים־תרבותיים המשותפים, והלאום קודם למדינה / אין חפיפה בין לאום לאזרחות. בהסבר: "המורשת המקומית, הזהות הדתית ואורחות החיים" = יסודות אתניים־תרבותיים משותפים.

מה נדרש: "הציגו את שתי ההצדקות" – להציג כל הצדקה: הכללה (מהי ההצדקה) ודוגמה מלאה אחת לפחות מתוך הכרזת העצמאות. שניים–שלושה משפטים לפחות לכל הצדקה.

תשובה מלאה – הצדקה היסטורית:
הכללה: הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל שנשענת על הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ועל אירועים היסטוריים.
דוגמאות מן ההכרזה:
– בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, ובה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים (התנ"ך).
– בתקופת הגלות שמר העם אמונים לארץ, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב אליה.
– בדורות האחרונים שבו היהודים בהמוניהם לארצם (חלוצים, מעפילים ומגינים), והקימו יישוב גדול ומבוסס.
– השואה הוכיחה מחדש את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת על ידי חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל.
– היישוב העברי השתתף במלחמת העולם השנייה לצד האומות השוחרות חירות ושלום, וקנה לו בכך את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

מה הבודק מחפש: הכללה (קשר היסטורי ואירועים היסטוריים) + דוגמה מלאה אחת לפחות (או שתי דוגמאות מלאות).

מה נדרש: "הציגו שלושה מן התנאים" – שלושה תנאים שונים, וכל אחד מוסבר במשפט מלא (לא רק שם התנאי).

תשובה מלאה:
תנאי ראשון – בחירות כלליות: לכל אזרח בגיר יש זכות לבחור ולהיבחר, בלי הבדל מין, דת, לאום, מעמד או השכלה (בכפוף לתנאים כלליים שנקבעו בחוק, כמו גיל).
תנאי שני – בחירות שוות: לכל בוחר יש קול אחד, ולקולו של כל בוחר יש משקל שווה לקולו של כל בוחר אחר.
תנאי שלישי – בחירות חשאיות: רק הבוחר יודע במי בחר. ננקטים אמצעים המבטיחים את החשאיות – הבחירה נעשית בקלפי, מאחורי פרגוד ובמעטפה סגורה – כדי שהבוחר יוכל לבחור בחופשיות, בלי לחץ ובלי חשש מפגיעה.
תנאים נוספים שאפשר להציג:
– בחירות מחזוריות (תקופתיות): הבחירות חוזרות ונערכות בפרקי זמן קבועים בחוק; בישראל הבחירות לכנסת מתקיימות, ככלל, אחת לארבע שנים.
– בחירות חופשיות: הבוחר בוחר על פי רצונו החופשי, בלי לחץ, איום או פיתוי; מתקיימים חופש הביטוי והדעה וחופש ההתאגדות וההתארגנות הפוליטית, ובבחירות מתמודדות לפחות שתי מפלגות או שני מועמדים, כך שלאזרח יש אפשרות לבחור בין חלופות.

טעות נפוצה: לערבב בין התנאים לבחירות דמוקרטיות ובין מאפייני שיטת הבחירות בישראל (ארציות, יחסיות, רשימתיות). ארציות ויחסיות הן מאפיינים של שיטת הבחירות לכנסת, ולא תנאים הכרחיים לכל בחירות דמוקרטיות. טעות נוספת: לכתוב רק את שם התנאי ("כלליות, שוות, חשאיות") בלי להסביר אותו.

מה הבודק מחפש: שלושה תנאים שונים, כל אחד עם הסבר (למשל: כלליות – לכל אזרח זכות לבחור ולהיבחר; שוות – קול אחד לכל בוחר; חשאיות – רק הבוחר יודע במי בחר).

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהו ההסדר, מתי ובין מי הושג, מה מטרתו ובאילו סוגיות הוא עוסק. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה: הסדר הסטטוס קוו הוא הסדר בענייני דת ומדינה שהושג ערב הקמת המדינה. יסודו במכתב ששלחה הנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל בשנת 1947. זהו הסדר בין דתיים לחילונים, ומטרתו להסדיר את המחלוקות בענייני דת ומדינה, למנוע את העמקתן ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום. ההסדר עוסק בארבע סוגיות מרכזיות:
1. השבת תהיה יום המנוחה הרשמי במדינה (ליהודים).
2. במטבחים של מוסדות ממלכתיים תישמר הכשרות.
3. נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה.
4. לזרם החינוך החרדי תינתן אוטונומיה.
משמעות השם "סטטוס קוו" היא "המצב הקיים": ההסדר שימר בענייני דת ומדינה את המצב שהיה קיים ערב קום המדינה.

טעות נפוצה: לכתוב רק "שמירה על המצב הקיים" בלי לפרט בין מי ומי הושג ההסדר ובאילו סוגיות הוא עוסק.

מה הבודק מחפש: מועד (ערב הקמת המדינה, 1947) ובין מי (דתיים וחילונים); המטרה (הסדרת מחלוקות דת ומדינה ואפשרות לחיים משותפים); ארבע הסוגיות.

מה נדרש: "הציגו את סוג הזכויות" – הגדרה מלאה של זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט) עם כל רכיביה. שניים–שלושה משפטים לפחות.

תשובה מלאה:
– זכויות קבוצתיות־תרבותיות (זכויות מיעוט) הן זכויות קיבוציות, שניתנות לקבוצה ולא לפרט: לקבוצות אתניות־תרבותיות, לקבוצות דתיות או למיעוטים לאומיים.
– מטרתן לאפשר לקבוצה לשמר את זהותה הייחודית ולהסדיר אותה בצורה מוסדית במדינה. הן באות לידי ביטוי בתחומים כמו שפה, חינוך, תרבות, דת וייצוג כקבוצה. למשל: מערכת חינוך נפרדת המתנהלת בשפת הקבוצה ובהתאם לתרבותה, הכרה בשפת הקבוצה במרחב הציבורי, בתי דין דתיים משלה בענייני המעמד האישי, והכרה בחגיה כימי מנוחה.
– המדינה היא שקובעת את היקף הזכויות הקבוצתיות שהיא מעניקה ואת מידת התמיכה המוסדית בהן. בכך הן שונות מזכויות הפרט של בני המיעוט (כמו שוויון וחופש הדת), שהן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה.
דוגמה מישראל: לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, ולמיעוט הערבי יש מערכת חינוך במימון המדינה המתנהלת בערבית ובהתאם לתרבותו.

טעות נפוצה: לבלבל בין זכויות קבוצתיות ובין הזכות לחופש הדת כזכות אדם של כל פרט. זכות קבוצתית ניתנת לקבוצה כקבוצה, כדי לשמר את ייחודה הדתי או התרבותי במרחב הציבורי.

מה הבודק מחפש: שלושה רכיבים – (1) זכויות הניתנות לקבוצה (אתנית־תרבותית / מיעוט לאומי); (2) מטרתן – הסדרה מוסדית ושימור של הזהות הייחודית, עם שתי דוגמאות לתחומים (שפה, חינוך, תרבות, ייצוג); (3) המדינה קובעת את היקפן ואת מידת התמיכה בהן.

מה נדרש: "הציגו נקודת דמיון אחת והבדל אחד" – שאלת השוואה. נקודת הדמיון צריכה להיות נכונה לשני סוגי האחריות יחד; ההבדל צריך להיות לפי קריטריון אחד, ושני המושגים מוצגים זה מול זה ("ואילו", "לעומת").

תשובה מלאה:
נקודת דמיון – של מי האחריות: גם באחריות מיניסטריאלית וגם באחריות (ממשלתית) משותפת, האחריות מוטלת על כל שר בממשלה.
(נקודות דמיון אפשריות נוספות: כלפי מי – בשני סוגי האחריות השר אחראי כלפי הכנסת וכלפי הציבור; אופי האחריות – בשני המקרים זו אחריות ציבורית, ולא אחריות משפטית.)
הבדל – על מה האחריות: באחריות מיניסטריאלית השר אחראי לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, גם אם נעשו שלא בידיעתו, ואילו באחריות משותפת כל שר נושא באחריות לכל החלטות הממשלה – גם אם התנגד להחלטה מסוימת ונותר בדעת מיעוט.
(הבדל אפשרי נוסף – אופי החובה: אחריות מיניסטריאלית היא אקטיבית – השר צריך לדווח לכנסת, להשיב על שאילתות ולתקן ליקויים בתחום משרדו, ואילו אחריות משותפת היא פסיבית ברובה – השר אינו רשאי לפעול נגד החלטות הממשלה; שר שאינו מוכן לשאת באחריות להחלטה צריך להתפטר.)

טעות נפוצה: לכתוב את ההגדרה של כל סוג אחריות בנפרד בלי להשוות. טעות נוספת היא נקודת דמיון שגויה – משפט שנכון רק לאחד מן המושגים. צריך לבחור קריטריון (של מי, כלפי מי, על מה) ולהראות מה משותף לשניהם או במה הם שונים לפיו.

מה הבודק מחפש: נקודת דמיון אחת שנכונה לשני המושגים (של מי / כלפי מי / ציבורית ולא משפטית), והבדל אחד לפי אותו קריטריון בשני המושגים (על מה האחריות / אקטיבית לעומת פסיבית), עם מילות השוואה.

מה נדרש: "הציגו את המחלוקת" – להסביר מה המצב היום, ולהציג את עמדתו ואת נימוקו של כל אחד מן הצדדים.

תשובה מלאה:
המצב בישראל: לפי הסדר הסטטוס קוו ולפי החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל נעשים על פי ההלכה, ובסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. בישראל אין נישואים אזרחיים (נישואים שנערכים בחו"ל נרשמים במרשם האוכלוסין).
הצד התומך במצב הקיים (בעיקר הציבור הדתי והחרדי): לדעתם, נישואין וגירושין לפי ההלכה שומרים על אחדות העם היהודי ועל זהותו היהודית, ומונעים פיצול לשני עמים – מי שנישואיו כשרים לפי ההלכה ומי שלא. הם רואים בכך גם חלק מעיצוב אופייה היהודי של המדינה ומהסדר הסטטוס קוו, שמאפשר חיים משותפים.
הצד המתנגד (בעיקר הציבור החילוני): לדעתם, המצב הקיים הוא כפייה דתית. הוא פוגע במי שאינם יכולים להינשא לפי ההלכה – למשל עולים שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה, או זוגות שההלכה אוסרת את נישואיהם – ובמי שאינם רוצים להינשא בטקס דתי. הם טוענים גם שהדין הדתי פוגע בשוויון, למשל במצבן של נשים שבעליהן מסרבים לתת להן גט. לכן הם תומכים באפשרות של נישואים אזרחיים בישראל לצד הנישואים הדתיים.

מה הבודק מחפש: תיאור המצב (נישואין וגירושין לפי ההלכה בבתי הדין הרבניים, אין נישואים אזרחיים) ועמדה מנומקת של כל אחד משני הצדדים.

מה נדרש: "הציגו שניים" – שני תפקידים שונים, כל אחד מוסבר במשפט מלא.

תשובה מלאה:
תפקיד ראשון – מסירת מידע (דיווח): התקשורת מעבירה לציבור מידע על המתרחש במדינה ובעולם – על החלטות השלטון, על פעולותיו ועל אירועים בתחומים שונים – כדי שהאזרחים יידעו מה קורה ויוכלו לגבש עמדה.
תפקיד שני – פיקוח וביקורת על השלטון: התקשורת בודקת את פעולות השלטון ונבחרי הציבור, חושפת ליקויים, מחדלים ושחיתויות ומעבירה עליהם ביקורת. לכן היא מכונה "כלב השמירה של הדמוקרטיה", והיא אחד ממנגנוני הפיקוח הבלתי פורמליים על השלטון.
תפקידים נוספים שאפשר להציג: פרשנות – הסבר וניתוח של האירועים והמידע כדי לעזור לציבור להבין אותם; קביעת סדר היום הציבורי והבניית המציאות – הבחירה במה לעסוק ואיך להציג זאת משפיעה על הנושאים שהציבור עוסק בהם ועל האופן שבו הוא תופס את המציאות; מתן במה למגוון דעות ועמדות בחברה.

מה הבודק מחפש: שני תפקידים שונים, כל אחד מוסבר (לא רק שם התפקיד).

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהי קואליציה, ומה מייחד קואליציה רחבה.

תשובה מלאה: קואליציה היא שותפות בין הסיעה שקיבלה את תפקיד הרכבת הממשלה ובין סיעות אחרות. השותפות נדרשת כדי להשיג רוב בכנסת, והיא מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות. קואליציה רחבה היא קואליציה שבה שותפות סיעות רבות, והיא נשענת על רוב גדול בכנסת – גדול בהרבה מרוב של 61 חברי כנסת מתוך 120. (ממשלה מתכוננת כשהכנסת מביעה בה אמון ברוב המצביעים, אבל כדי לכהן באופן יציב היא זקוקה בדרך כלל לקואליציה של 61 חברי כנסת לפחות; להפלתה בהצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית נדרש רוב של 61 חברי כנסת התומכים בממשלה חלופית.) קואליציה כזו מייצגת חלק גדול מן הבוחרים, ולעיתים שותפות בה סיעות שעמדותיהן רחוקות זו מזו. היא מחזקת את יציבות הממשלה, משום שגם אם סיעה אחת פורשת, לממשלה עדיין יש רוב בכנסת.

טעות נפוצה: לבלבל בין קואליציה רחבה ובין ממשלת אחדות לאומית. ממשלת אחדות לאומית היא ממשלה המבוססת על שיתוף פעולה בין מפלגות גדולות יריבות; קואליציה רחבה מוגדרת לפי גודל הרוב ומספר הסיעות השותפות.

מה הבודק מחפש: שותפות בין סיעות לשם השגת רוב בכנסת על בסיס הסכמים קואליציוניים; רוב גדול / סיעות רבות; ייצוג חלק גדול מן הבוחרים ויציבות.

מה נדרש: "הציגו את שיטת הבחירות" – איך בוחרים את ראש הרשות ואת המועצה.

תשובה מלאה: בבחירות לרשויות המקומיות כל בוחר מצביע בשני פתקים: פתק אחד לבחירת ראש הרשות ופתק אחד לבחירת מועצת הרשות. הבחירות לראש הרשות הן אישיות ורוביות: הבוחר בוחר במועמד מסוים. כדי להיבחר, מועמד צריך לקבל לפחות 40% מהקולות הכשרים. אם אף מועמד לא הגיע לכך, נערכות בחירות חוזרות בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר. הבחירות למועצת הרשות הן רשימתיות ויחסיות: הבוחר מצביע לרשימה, וכל רשימה מקבלת מושבים במועצה ביחס למספר הקולות שקיבלה. בבחירות לרשויות המקומיות רשאים להצביע גם תושבי קבע שאינם אזרחים (בבחירות לכנסת מצביעים אזרחים בלבד).

מה הבודק מחפש: שני פתקים; ראש הרשות – בחירה אישית ורובית, סף 40% וסיבוב שני; המועצה – בחירה רשימתית ויחסית.

מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהו תפקיד נציב תלונות הציבור, על מי ועל מה הוא בודק תלונות ומה הוא עושה בעקבותיהן.

תשובה מלאה: נציב תלונות הציבור הוא גוף פיקוח פורמלי (מוסדי) שבודק תלונות של אזרחים ושל תושבים על התנהלותם של מוסדות המדינה: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות וכל גוף אחר הכפוף לביקורת המדינה. הנציב בודק תלונות על פגיעה באדם, על עוול, על שירות לקוי, על חריגה מסמכות או על התנהגות לא תקינה של הגוף. בסיום הבירור הוא ממליץ לגוף לתקן את הליקויים, ומגיש לכנסת דוח שנתי על פעולותיו. הוא גם מוסמך לתת צווי הגנה לעובדים בגופים ציבוריים שחשפו שחיתות (למשל ביטול פיטורים או העברה מתפקיד). בישראל מבקר המדינה משמש גם נציב תלונות הציבור.

טעות נפוצה: לחזור על שם התפקיד ("מטפל בתלונות הציבור") בלי לפרט על מי ועל מה מתלוננים ומה הנציב עושה, או להציג במקום זאת את תפקיד מבקר המדינה (בדיקת חוקיות, יעילות וחיסכון בגופים המבוקרים).

מה הבודק מחפש: שני רכיבים לפחות – בדיקת תלונות של אזרחים / תושבים על גופי המדינה; על פגיעה, עוול, שירות לקוי או חריגה מסמכות; המלצה לתיקון ליקויים ודוח לכנסת; צווי הגנה לחושפי שחיתויות.

מה נדרש: החלק הראשון – "הציגו את המושג", לפי מה שלמדתם (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבירו כיצד מנגנון פיקוח וביקורת בא לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: פיקוח וביקורת בלתי פורמליים הם ביקורת שמקיימים גופים, ארגונים או אזרחים באמצעים כמו הפגנות, שביתות, עצרות, עצומות, יצירות אומנות, הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות ועוד.
– הביקורת נערכת ביוזמתם של האזרחים או של קבוצות בחברה, ללא הסמכה חוקית.
– מטרת הביקורת היא להגביל את השלטון, לפקח עליו ועל חוקיות פעולותיו, להפעיל לחץ על קובעי המדיניות כדי לשנות מדיניות, או להביע ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון ולקיים דיון ציבורי כדי לשנות את מדיניות השלטון.

ציטוט: "לפני יותר משנה, במהלך ההפגנות הרבות נגד הרפורמה המשפטית שהובילה הממשלה, פרסמתי בעיתון מאמר: "למנוע תשעה באב בדורנו". מטרתי בכתיבת המאמר הייתה להתריע בפני קובעי המדיניות שעלולה לפרוץ מלחמת אחים שתוביל לחורבן החברה והמדינה בישראל."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "במאמר הצעתי לחברי הקואליציה לתקן את החוק הנוגע לעילת הסבירות, באופן ראוי ומתבקש, כדי שיהיה קיצוני פחות מן הנוסח שהוצע קודם לכן." או, על ההצהרה המשותפת: "בהצהרה נכללו עקרונות יסוד קצרים וברורים... ובהם: ברור כי הממשלה היא האחראית למצב".)

הסבר: הכותב הוא אזרח שפועל ביוזמתו, בלי שהחוק הסמיך אותו לבקר את השלטון. הוא משתמש באמצעי תקשורת – מאמר בעיתון – כדי להתריע בפני קובעי המדיניות ולהציע לחברי הקואליציה לשנות את הצעת החוק בעניין עילת הסבירות. כך הוא מפעיל לחץ על קובעי המדיניות כדי שישנו את מדיניותם, ומעורר דיון ציבורי – וזו בדיוק מטרתו של מנגנון פיקוח וביקורת בלתי פורמלי. גם "ההפגנות הרבות נגד הרפורמה המשפטית" שהכותב מזכיר הן אמצעי של ביקורת בלתי פורמלית: אזרחים יוצאים ביוזמתם למחות נגד מדיניות הממשלה.

טעות נפוצה: להציג מנגנון פיקוח פורמלי (כמו מבקר המדינה או בית המשפט) – בקטע אין גוף שהוסמך בחוק לבקר. טעות נוספת: לצטט את משפט המאמר ולחזור עליו במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיבים "ביוזמה, ללא הסמכה חוקית" ו"הפעלת לחץ על קובעי המדיניות".

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מי מבקר ובאילו אמצעים, ביוזמה וללא הסמכה חוקית, ומה מטרת הביקורת. בהסבר: כתיבת המאמר / ההפגנות / ההצהרה כביקורת ביוזמה אזרחית שנועדה להפעיל לחץ על קובעי המדיניות.

מה נדרש: החלק הראשון – "הציגו את המושג", לפי מה שלמדתם. החלק השני – "הסבירו את טענת הכותב בנוגע לפגיעה" בחופש הביטוי: להראות, לפי הקטע, מה לדעת הכותב פוגע בזכות ומדוע.

תשובה מלאה:
הצגה: חופש הביטוי הוא זכותו של כל אדם להביע ולהפיץ בפומבי את דעותיו, אמונותיו, רגשותיו וכל העדפה שירצה, בכל דרך שיבחר: בדיבור, בכתב, באמצעי התקשורת למיניהם, באמנות, בהפגנות, בתקשורת בין אישית, בצורת הלבוש ועוד. חופש הביטוי הוא אחת החירויות הנגזרות מן הזכות לחירות, והוא חיוני לקיום דיון ציבורי חופשי בדמוקרטיה.

ציטוט: "לדעתי, האבסורד הוא שסירוב זה לפרסם את ההצהרה מונע ממני ומחבריי להשמיע את עמדותינו והשקפותינו ובכך פוגע ביסוד חשוב של הדמוקרטיה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "מנגד, בעיתון המזוהה עם השמאל סירבו לפרסם את ההצהרה המשותפת, בין השאר מאחר שלטענתם רק הימין אשם במחלוקת והפרסום עלול לפגוע בדמוקרטיה.")

הסבר: לפי ההגדרה, חופש הביטוי כולל את הזכות להפיץ בפומבי דעות ועמדות, גם באמצעי התקשורת. הכותב וחבריו ביקשו להפיץ לציבור את "ההצהרה המשותפת", שמבטאת את עמדותיהם. העיתון המזוהה עם השמאל סירב לפרסם אותה. לטענת הכותב, הסירוב "מונע ממני ומחבריי להשמיע את עמדותינו והשקפותינו" – כלומר מונע מהם להפיץ בפומבי את דעותיהם באמצעי תקשורת. לכן לדעתו נפגע חופש הביטוי שלהם, וזה האבסורד: דווקא מי שטוען שהפרסום יפגע בדמוקרטיה פוגע ב"יסוד חשוב של הדמוקרטיה".

שימו לב: השאלה מבקשת להסביר את טענת הכותב, ולא להכריע אם העיתון אכן פגע בזכות. מספיק להראות שלפי הכותב הסירוב מנע ממנו להביע ולהפיץ את עמדותיו בפומבי.

טעות נפוצה: להציג את המושג בעזרת אותן מילים ("הזכות להתבטא בחופשיות") בלי רכיבי ההגדרה – הבעה והפצה בפומבי, של דעות, אמונות ורגשות, בכל דרך. טעות נוספת: לצטט את ההתקפה על ההצהרה בעיתון המזוהה עם הימין – שם אין טענה של הכותב על פגיעה בחופש הביטוי, אלא על שפה מכלילה ובוטה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: הבעה והפצה בפומבי של דעות, אמונות ורגשות, בכל דרך (דיבור, כתב, תקשורת, אמנות, הפגנות). בהסבר: לפי הכותב, הסירוב לפרסם את ההצהרה מונע ממנו ומחבריו להשמיע ולהפיץ את עמדותיהם.

מה נדרש: החלק הראשון – "הציגו את העיקרון", לפי מה שלמדתם. החלק השני – "הסבירו את טענת הכותב בנוגע למימוש" ההסכמיות, לפי הקטע.

תשובה מלאה:
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי משחק בסיסיים – כלומר על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה או המדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

ציטוט: "אף על פי שהרשתות החברתיות מבליטות אמירות קיצוניות ומסרים נעדרי מורכבות, עדיין רוב הציבור אינו חושב כך. בציבור יש חלקים רבים שרוצים להמשיך לחיות יחד בהתאם לעקרונות ליבה ול"גבולות גזרה" שמקובלים על ידי כל הצדדים."
(ציטוט אפשרי נוסף: "לפני כשבועיים הצטרפתי למגוון אנשי ציבור בחברה הישראלית מן הקשת הפוליטית כולה - תומכי המחאה, אנשי מרכז ואנשים ממעמקי הימין - וחתמתי גם אני על "הצהרה משותפת". בהצהרה נכללו עקרונות יסוד קצרים וברורים, שבימים כתיקונם אמורים להיות מובנים מאליהם".)

הסבר: הכותב טוען שלמרות הקיטוב והאמירות הקיצוניות ברשתות החברתיות, רוב הציבור מסכים על "עקרונות ליבה" ועל "גבולות גזרה" שמקובלים על כל הצדדים. אלה בדיוק כללי המשחק הבסיסיים שעליהם יש הסכמה רחבה בין הקבוצות בחברה. לפי הכותב, ההסכמה הזאת מאפשרת לחלקים רבים בציבור "להמשיך לחיות יחד" – וזה הרכיב שלפיו ההסכמיות מאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות. לכן לטענתו העיקרון יכול להתממש, ו"בסופו של דבר הגישה הזאת תצליח להוביל את השיח".
(אם בוחרים בציטוט השני: אנשי ציבור מכל הקשת הפוליטית, שחלוקים ביניהם בעניין הרפורמה, חתמו יחד על עקרונות יסוד שאמורים להיות "מובנים מאליהם" – למשל לקבל את מרות הפיקוד ולהותיר את צה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי. זו הסכמה רחבה בין קבוצות על כללי משחק בסיסיים, למרות המחלוקת.)

טעות נפוצה: לבלבל בין הסכמיות ובין סובלנות או פלורליזם, ולא לכתוב את כל רכיבי ההגדרה. טעות נוספת: לצטט את הקטע על ההתנגדות להצהרה ("עד מהרה נשמעו בשצף קצף קולות מימין ומשמאל נגד ההצהרה") ולא להסביר שהכותב מצביע שם על קושי במימוש ההסכמיות – השאלה מבקשת את טענת הכותב בנוגע למימוש העיקרון.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: הסכמה רחבה בין קבוצות, על כללי משחק בסיסיים / על אופי החברה, ותרומתה ליציבות ולקיום בצוותא. בהסבר: הקישור בין "עקרונות ליבה" ו"גבולות גזרה" לכללי המשחק המוסכמים, ובין "להמשיך לחיות יחד" לקיום בצוותא על אף חילוקי דעות.

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את הגישה שבתגובת הארגון (לא בהחלטת משרד האוצר) ולהגדיר אותה על כל רכיביה; "הסבירו" – לצטט ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בתגובת ארגון מגדלי הדבורים באה לידי ביטוי הגישה הכלכלית־חברתית הסוציאל־דמוקרטית.
הצגה:
– ערך מרכזי: הגישה מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת את הסולידריות ואת צמצום הפערים.
– אחריות המדינה: במקרה הצורך, הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, שמחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם.
– מידת מעורבות המדינה: המדינה מעורבת בתחום החברתי־כלכלי במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה, ותמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים.
ציטוט: "לטענת הארגון, על המדינה לצמצם את הייבוא ולנקוט צעדים לשמירה על הייצור המקומי באמצעות סבסוד ומתן מענקים ליצרנים המקומיים."
(ציטוט אפשרי נוסף: "ארגון מגדלי הדבורים התנגד להחלטה וטען בתגובה כי הדבר עלול לפגוע קשות במגדלי הדבורים ובייצור הדבש המקומי.")
הסבר: הארגון דורש מן המדינה להתערב בשוק: להגביל את הייבוא ולא להשאיר את התחרות לכוחות השוק החופשי, ולתמוך ביצרנים המקומיים באמצעות סבסוד ומענקים. סבסוד והגבלת התחרות הם ביטוי למעורבות רבה של המדינה בתחום החברתי־כלכלי, רכיב מרכזי בגישה הסוציאל־דמוקרטית. בנוסף, הארגון מצפה שהמדינה תיקח אחריות על מגדלי הדבורים, שעלולים להיפגע קשות מן התחרות עם הייבוא – ביטוי לאחריות המדינה כלפי מי שנפגע מכוחות השוק.

טעות נפוצה: לענות שזו הגישה הליברלית. הגישה הליברלית באה לידי ביטוי דווקא בהחלטת משרד האוצר – ייבוא חופשי, תחרות ושוק חופשי. השאלה שואלת על תגובת הארגון, שדורש מן המדינה להגביל את הייבוא ולסבסד – כלומר מעורבות רבה של המדינה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הערך המרכזי (שוויון חברתי־כלכלי לפני חירות כלכלית), אחריות המדינה כלפי החלש, ומידת מעורבות גבוהה של המדינה. בהסבר: הדרישה לסבסוד, למענקים ולצמצום הייבוא = מעורבות רבה של המדינה בכלכלה.

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לזהות את סוג העבריינות ולהגדיר אותו על כל רכיביו; "הסבירו" – לצטט ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: בכתב האישום בא לידי ביטוי סוג העבריינות: עבריינות פלילית (רגילה).
הצגה:
– עבריינות פלילית היא עבירה על החוק שמבצע אדם – מבצע העבירה יכול להיות כל אדם (ולא דווקא נושא משרה ציבורית).
– המניע לעבירה הוא אינטרס אישי, למשל רווח כספי.
– מבצע העבירה אינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו: הוא פועל בהסתר ומנסה להימנע מעונש.
– החברה והמדינה רואות בעבריינות זו תופעה שלילית, והמדינה מפעילה נגדה אמצעי אכיפה – חקירה, העמדה לדין וענישה.
ציטוט: "על פי כתב האישום, תמורת סכומי כסף גדולים הם צילמו מתקנים צבאיים בישראל והעבירו לאיראן מידע על מיקומם של מתקנים אלה, וכל זאת על אף האיסור החמור על כך בחוק."
(ציטוט אפשרי נוסף: "אחד הנאשמים סיפר בחקירה כי הוא חיפש דרך להרוויח כסף במהירות.")
הסבר: הנאשמים הם אזרחים מן השורה, ולא נושאי משרה ציבורית – כלומר מבצעי העבירה יכולים להיות כל אדם. הם עברו על החוק ("על אף האיסור החמור על כך בחוק"), והמניע שלהם היה אינטרס אישי – רווח כספי: הם פעלו "תמורת סכומי כסף גדולים", ואחד מהם סיפר שחיפש "דרך להרוויח כסף במהירות". הם פעלו בהסתר, והמדינה מפעילה נגדם אמצעי אכיפה: חקירה וכתב אישום בבית המשפט המחוזי. לכן זו עבריינות פלילית.

שימו לב: אף שהעבירה פוגעת בביטחון המדינה, המניע שמתואר בקטע אינו אידאולוגי אלא כספי ואישי. זו הסיבה שהקטע מדגיש את סכומי הכסף ואת דברי הנאשם בחקירה. גם אין זו עבריינות שלטונית, כי הנאשמים אינם נושאי משרה ציבורית שניצלו את מעמדם.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: עבירה על החוק, מבצע שהוא כל אדם, מניע של אינטרס אישי, הסתרה / אי־נשיאה בתוצאות, ויחס שלילי ואכיפה מצד המדינה. בהסבר: הקישור בין "תמורת סכומי כסף גדולים" / "להרוויח כסף במהירות" ובין המניע האישי, ובין "אזרחים ישראלים" ובין מבצע שהוא כל אדם.

מה נדרש: "ציינו והציגו" – לבחור בין שני סוגי המדיניות ולהגדיר את הסוג הנכון; "הסבירו" – לצטט ולקשר לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציון: הצעת החוק מממשת מדיניות של הבחנה.
הצגה: הבחנה היא מתן יחס שונה לאדם (או לבני אדם) על בסיס שוני רלוונטי לעניין הנדון. כשיש שוני רלוונטי, יחס שונה אינו אפליה ואינו פוגע בזכות לשוויון; להפך – הוא מאפשר להגיע לשוויון מהותי. ההבחנה נמשכת כל עוד השוני קיים ורלוונטי.
ציטוט: "בשל חוסר הוודאות שמאפיין את שירותם, בדרך כלל אין באפשרותם לקבוע תורים מראש, והאפשרות המוצעת עשויה להקל עליהם."
(ציטוט אפשרי נוסף: "מטרת ההצעה להקל על חיילי המילואים המשרתים בתפקידי לחימה, שמגיעים לבתיהם לעיתים רחוקות ועליהם לערוך סידורים דחופים.")
הסבר: לפי הצעת החוק, לוחמי המילואים יקבלו יחס שונה מאזרחים אחרים – קדימות בקביעת תורים במשרדי הממשלה. הסיבה לכך היא שוני רלוונטי לעניין: בגלל חוסר הוודאות בשירותם הם מגיעים הביתה לעיתים רחוקות ואינם יכולים לקבוע תורים מראש, כפי שאזרחים אחרים יכולים. השוני הזה קשור ישירות לנושא – קביעת תורים – ולכן היחס השונה הוא הבחנה ולא אפליה. ההקלה תימשך כל עוד הם משרתים בתנאים אלה, כלומר כל עוד השוני קיים.

טעות נפוצה: לענות העדפה מתקנת. העדפה מתקנת היא מתן הטבה לקבוצה שקופחה או הופלתה בעבר, לפרק זמן מסוים, כדי לצמצם את הפערים בינה ובין שאר החברה. לוחמי המילואים אינם קבוצה שהופלתה בעבר; היחס השונה ניתן להם בגלל שוני רלוונטי במצבם הנוכחי – חוסר הוודאות בשירות. (וגם: הבחנה יכולה להיות לזמן מוגבל – כל עוד השוני קיים – ולכן אי אפשר לקבוע שזו העדפה מתקנת רק משום שההקלה זמנית.)

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: יחס שונה על בסיס שוני רלוונטי לעניין הנדון (ושאין בכך פגיעה בשוויון). בהסבר: הקדימות בתורים = יחס שונה; חוסר הוודאות בשירות שמונע קביעת תורים מראש = השוני הרלוונטי.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת להצעת החוק שלפיה הרשויות יוכלו לנקוט מעצרים מנהליים בהיקף נרחב יותר מזה שנקטו עד כה – למשל גם כלפי פעילים בארגוני פשע בישראל – כדי למנוע או לצמצם פשיעה חמורה.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.

מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.

תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת למתן היתר לקיים במרחב הציבורי אירועים לקהל הרחב – למשל הופעות מוזיקה או תפילות – בהפרדה בין נשים לגברים.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.