בגרות באזרחות 34281 - חורף 2026

מה נשאלים: שלושה דברים: לציין ולהציג פנייה אחת מן הפניות בהכרזת העצמאות, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר את הקשר בין המשפט לפנייה.

תשובה לדוגמה:
ציון: הפנייה בהכרזת העצמאות שבאה לידי ביטוי בדברי הבכיר היא הפנייה למדינות השכנות (מדינות ערב השכנות) ועמיהן.
הצגה: בפנייה זו מדינת ישראל מושיטה יד לשלום ולשכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראת להן לשיתוף פעולה ולעזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. בהכרזה נאמר שמדינת ישראל מוכנה לתרום את חלקה במאמץ משותף לקידום המזרח התיכון כולו.
ציטוט: "הבכיר הוסיף ואמר כי הוא סבור שעסקה זו תתרום לחיזוק הקשרים של ישראל עם מדינות נוספות באזור, ולא רק עם מצרים."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "ישראלי בעל תפקיד בכיר המעורב בעניין מסר כי מדובר בעסקה החשובה והמשמעותית ביותר בתולדות משק הגז בישראל, וכי עסקה זו תגביר את היציבות באזורנו." או "בעסקה זו סוכם כי ישראל תמכור גז טבעי למצרים.")
הסבר: עסקת גז עם מצרים, שהבכיר מצפה שתחזק את הקשרים של ישראל גם עם מדינות נוספות באזור, היא ביטוי לשכנות טובה ולשיתוף פעולה עם המדינות השכנות, שאליהם קוראת ההכרזה. זאת ועוד, הבכיר מצפה שהעסקה תתרום ליציבות האזור כולו – וזה ביטוי לרכיב של מאמץ משותף לקידום המזרח התיכון כולו.

טעות נפוצה: לכתוב "הפנייה למדינות ערב" באופן כללי במקום "הפנייה למדינות השכנות" – תשובה כזאת מקבלת ניקוד חלקי בלבד. הפנייה בהכרזה היא במפורש למדינות השכנות לישראל, והרעיון שבה הוא קריאה לשלום ולשכנות טובה.
שימו לב: אין לבלבל עם הפנייה לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל – זו פנייה אחרת, לאזרחי המדינה, ולא למדינות השכנות.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה צריכים להופיע שני הרכיבים: הושטת יד לשלום ולשכנות טובה, וקריאה לשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו.

מה נשאלים: לציין ולהציג תפקיד אחד של הממשלה, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד התפקיד בא בו לידי ביטוי.

תשובה לדוגמה:
ציון: תפקיד הממשלה שבא לידי ביטוי הוא קביעת מדיניות ויישומה (ביצועה).
הצגה: הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה את ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה). היא עושה זאת בתחומים שונים – בענייני פנים ובענייני חוץ, לדוגמה: חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
ציטוט: "כדי להתמודד עם התופעה, אגף הבחינות במשרד החינוך פועל זה כמה שנים לאיתור העתקות בעבודות שנכתבו והוגשו במסגרת מטלות הבגרות, ובין השאר נעזר לצורך זה בבינה מלאכותית."
הסבר: אגף הבחינות במשרד החינוך – שהוא חלק מן הרשות המבצעת – קיבל החלטה כיצד להתמודד עם בעיית ההעתקות בבחינות, שהיא בתחום אחריותו (תחום החינוך). הוא גם הוציא את ההחלטה לפועל: הוא פועל כבר כמה שנים לאיתור העתקות ומשתמש לשם כך בבינה מלאכותית. כלומר יש כאן גם קביעת מדיניות וגם יישום שלה בתחום החינוך.

טעות נפוצה: לבלבל בין התפקיד "קביעת מדיניות ויישומה" ובין "חקיקת משנה" (התקנת תקנות). בקטע אין תקנות – יש החלטה על דרך פעולה והוצאתה לפועל. כדאי להציג את התפקיד באותן מילים שבהן ציינתם אותו.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: קבלת החלטות/התוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, ובתחומים שונים (פנים וחוץ). מעט נבחנים בחרו בסעיף זה, ורבים מאלה שבחרו בו לא ידעו לזהות ולהציג את התפקיד.

מה נשאלים: להציג את עיקרי התוכן של החוק: את סעיף עקרונות היסוד (מהות החוק) ועוד לפחות שני סעיפים, כל אחד במלואו.

תשובה לדוגמה:
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (התקבל ב־2018) מעגן את אופייה היהודי של מדינת ישראל. עיקרי התוכן שלו:
1. עקרונות יסוד (רכיב חובה – זו מהות החוק):
(א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה קמה מדינת ישראל.
(ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
(ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
2. סמלי המדינה: שם המדינה הוא "ישראל"; דגל המדינה לבן, שני פסי תכלת סמוך לשוליו ומגן דוד תכול במרכזו; סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים, עלי זית בשני צדדיה והמילה "ישראל" למרגלותיה; המנון המדינה הוא "התקווה"; פרטים בעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק.
3. שפה: עברית היא שפת המדינה; לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, והסדרת השימוש בערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק; אין באמור כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק היסוד.

סעיפים נוספים שאפשר להציג (מספיק לבחור שניים מכל הסעיפים שאחרי סעיף 1):
– בירת המדינה: ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
– קיבוץ גלויות: המדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות.
– הקשר עם העם היהודי: המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשבייה בשל יהדותם או בשל אזרחותם; המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין העם היהודי; המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות.
– התיישבות יהודית: המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.
– לוח רשמי: הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה, ולצדו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי; השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק.
– יום העצמאות וימי זיכרון: יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה.
– ימי מנוחה ושבתון: שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים בעניין זה ייקבעו בחוק.
– נוקשות: אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת (כלומר 61 חברי כנסת לפחות).

טעות נפוצה: לא לכתוב את סעיף עקרונות היסוד – שהוא רכיב חובה – ולכתוב רק חלקים מסעיפים אחרים. טעות נוספת היא "רשימה" של נושאים בלי תוכן ("השפה, החגים, הסמלים, יהדות התפוצות...") – זו אינה הצגה. גם אסור לייחס לחוק דברים שאינם כתובים בו, כמו חוק השבות, חוק השבת או חג המצות – אלה חוקים אחרים.

מה הבודק מחפש: סעיף עקרונות היסוד במלואו (רכיב חובה), ועוד שני סעיפים לבחירתכם, כל אחד מוצג במלואו ולא כשם של נושא בלבד.

מה נשאלים: להציג שני ביטויים (שניים בדיוק, כל אחד בשניים־שלושה משפטים) למעמד המיעוטים במרחב הציבורי – כלומר בשפה, בחגים, במוסדות ובסמלים של המרחב המשותף.

תשובה לדוגמה:
ביטוי ראשון – מעמד מיוחד לשפה הערבית: לשפה הערבית יש במדינה מעמד מיוחד, והיא נמצאת בשימוש במרחב הציבורי. לדוגמה: הכיתוב על שטרות הכסף ועל שלטי רחוב מופיע גם בערבית, וגם פרסומים רשמיים של המדינה מופיעים בערבית.
ביטוי שני – מעמד אישי: המעמד האישי (נישואים וגירושים) של כל אזרחי ישראל, בני כל הדתות, מנוהל על פי הדין הדתי של כל עדה ועל ידי מוסדות דתיים שלה. כך, לבני כל עדה דתית מוכרת יש בתי דין דתיים משלהם, הפועלים על פי הדין הדתי שלהם.

ביטויים נוספים שאפשר להציג:
– הכרה בימי החג והמועד של כל הדתות כימי מנוחה אפשריים עבור בני אותן דתות.
– שמירה על המקומות הקדושים לבני כל הדתות.
– קיום מערכות חינוך נפרדות במימון המדינה, בשפה שלהם ובהתאם לתרבות, למורשת ולהיסטוריה שלהם.

טעות נפוצה: להתייחס למעמד המיעוטים בהכרזת העצמאות במקום למעמדם במרחב הציבורי, כפי שנדרש בשאלה. טעות נוספת היא לכתוב על "מיעוטים" חברתיים כמו חרדים או יוצאי אתיופיה – בשאלה הכוונה למיעוטים הלאומיים והדתיים במדינה.

מה הבודק מחפש: שני ביטויים שונים מן המרחב הציבורי, כל אחד מוצג ומוסבר (לא רק שם הביטוי). כדאי לתת דוגמה, למשל לשימוש בשפה הערבית.

מה נשאלים: להציג כלל אחד (מתוך השניים) ולפרט את רכיביו, כך שיהיה ברור כיצד הוא מבטיח את עצמאות השופטים.

תשובה לדוגמה:
עונים על אחד משני הכללים. להלן הצגה של כל אחד מהם:

אפשרות א – אופן בחירת שופטים:
– השופטים נבחרים על ידי ועדה לבחירת שופטים, ולא על ידי גורם פוליטי אחד.
– בוועדה תשעה חברים, ויש בה נציגות לשלוש הרשויות: שלושה שופטי בית המשפט העליון, ובהם נשיא בית המשפט העליון (הרשות השופטת); שני שרים, ובהם שר המשפטים, שהוא יושב ראש הוועדה (הרשות המבצעת); שני חברי כנסת (הרשות המחוקקת); ולצדם שני נציגים של לשכת עורכי הדין.
– בוועדה יש רוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין (חמישה מתוך תשעה) – על פני נציגי הפוליטיקה. כך השופטים אינם חייבים את מינויים לפוליטיקאי מסוים, ולכן הם יכולים לפסוק בלי לחשוש מן השלטון.
(הרכב הוועדה מעוגן בחוק יסוד: השפיטה. בשנת 2025 קיבלה הכנסת תיקון לחוק היסוד שמשנה את הרכב הוועדה, ונקבע שיחול מהכנסת הבאה; התשובה כאן מציגה את ההרכב כפי שהוא נלמד.)

אפשרות ב – תנאי העסקת שופטים:
– שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת (ולא על ידי הממשלה, שהשופטים דנים בעניינה).
– משך כהונת שופט הוא עד גיל 70 (גיל הפרישה), כך שאין צורך "לרצות" גורם כלשהו כדי להמשיך בתפקיד.
– אסור לשופט לשמש בתפקיד פוליטי, ואסור לו לעבוד בעבודות אחרות או למלא תפקידים ציבוריים.
– לשופטים יש חסינות: אי־אפשר להעמיד שופט לדין בגלל פסק דין שנתן.
– אין מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או לפי החלטת בית הדין המשמעתי.
כל אלה מבטיחים שהשופט אינו תלוי בשלטון או בגורם אחר, ויכול לפסוק רק על פי החוק ועל פי מצפונו.

מה הבודק מחפש: הצגה מלאה של הכלל שנבחר: באופן בחירת שופטים – ועדה לבחירת שופטים והרכבה (נציגות לשלוש הרשויות, ורוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין); בתנאי העסקה – כמה רכיבים מפורטים (שכר, משך כהונה, איסור עיסוק פוליטי ואחר, חסינות, העברה ממקום כהונה). מי שפירט את הרכב הוועדה באופן מלא קיבל ניקוד מלא.

מה נשאלים: להציג עמדה אחת (חלום אחד) מן השתיים, עם כל רכיביה: מקור הסמכות, מקומה של היהדות בחקיקה ובמרחב הציבורי, ויחסה להלכה.

תשובה לדוגמה:
עונים על אחת משתי העמדות. להלן הצגה של כל אחת מהן:

אפשרות א – מדינה מסורתית (מורשתית־תרבותית):
– מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים.
– מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית במובן התרבותי והלאומי (למשל בלוח השנה, בחגים ובסמלים).
– הדבר נעשה מתוך זיקה למורשת ולמסורת, אך ללא מחויבות להלכה.

אפשרות ב – מדינת הלכה:
– מקור הסמכות במדינה הוא ההלכה היהודית, ולא ציבור האזרחים.
– חוקי המדינה ייקבעו על פי דיני התורה בכל תחומי החיים.
– בקרב המחזיקים בעמדה זו יש תפיסות שונות בשאלה מה מידת האכיפה הרצויה בפועל מצד המדינה במרחב הפרטי.
– המדינה לא תהיה דמוקרטית. יחד עם זאת, יתקיימו בה מאפיינים דתיים (הלכתיים) העולים בקנה אחד עם מאפיינים דמוקרטיים, כגון "אחרי רבים להטות" (הכרעת הרוב), "כל אדם נברא בצלם" (שוויון וכבוד האדם), ונבחרי ציבור על ידי הקהילה (שלטון העם).

טעות נפוצה: לא לדעת את ההגדרה ולהישען על שם המושג בלבד – למשל לכתוב "מדינה שפועלת לפי ההלכה" או "מדינה שיש בה מסורת", בלי מקור הסמכות ובלי שאר הרכיבים.

מה הבודק מחפש: כל רכיבי העמדה שנבחרה. במדינה מסורתית: מקור הסמכות – ציבור האזרחים; ביטוי למורשת היהודית בחקיקה ובמרחב הציבורי; ללא מחויבות להלכה. במדינת הלכה: מקור הסמכות – ההלכה ולא ציבור האזרחים; חוקים לפי דיני התורה בכל תחומי החיים; המדינה לא תהיה דמוקרטית (עם מאפיינים הלכתיים שעולים בקנה אחד עם מאפיינים דמוקרטיים).

מה נשאלים: נקודת דמיון אחת והבדל אחד. השוואה צריכה להיות לפי אותו קריטריון בשני המושגים: לכתוב מה נכון בשניהם (דמיון), ובמה כל אחד מהם שונה מהאחר (הבדל).

תשובה לדוגמה:
הבחנה היא מתן יחס שונה לאדם (או לבני אדם) על בסיס שוני רלוונטי לעניין הנדון. העדפה מתקנת היא מתן הטבה לקבוצה שקופחה או הופלתה בעבר, לפרק זמן מסוים, כדי לצמצם את הפערים בינה ובין שאר החברה.

נקודת דמיון: גם בהעדפה מתקנת וגם בהבחנה יש לפעמים חריגה מן השוויון (הפורמלי) – כלומר לא נותנים יחס זהה לכולם – במטרה להגיע לשוויון מהותי. (נקודת דמיון אפשרית נוספת: בשתיהן מתייחסים לשונות רלוונטית בין בני אדם או בין קבוצות.)

הבדל – למי ניתן: העדפה מתקנת ניתנת לקבוצה מקופחת או חלשה, ואילו בהבחנה ניתן יחס שונה לאדם (לפרט), בגלל שוני רלוונטי שלו.

הבדלים אפשריים נוספים:
– משך הזמן: העדפה מתקנת ניתנת לפרק זמן מסוים – עד לצמצום הפער; ההבחנה מתקיימת כל עוד השוני קיים ורלוונטי.
– הסיבה/המטרה: מטרת ההעדפה המתקנת היא לצמצם פערים שנוצרו כתוצאה מקיפוח או מאפליה של קבוצה; בהבחנה ניתן יחס שונה לפרט כאשר השונות רלוונטית לנושא הנדון.
– מה ניתן: בהעדפה מתקנת ניתנת הטבה; בהבחנה ניתן יחס שונה (שאינו בהכרח הטבה).

טעות נפוצה: לכתוב שההבדל הוא שהעדפה מתקנת מוגבלת בזמן ואילו הבחנה היא תמיד קבועה. זה לא נכון – יש דוגמאות רבות לכך שהבחנה יכולה להיות לזמן מוגבל: למשל, יחס שונה לחיילים בשירות סדיר או במילואים, או הקלות בבחינת בגרות לשנה אחת לתלמידים שגרים בישובי העוטף. הבחנה נמשכת כל עוד השוני קיים ורלוונטי – וזה יכול להיות גם זמן קצר.
טעות נפוצה נוספת: לא לנסח נכון את נקודת הדמיון – נקודת דמיון צריכה להיות נכונה לשני המושגים יחד.

מה הבודק מחפש: נקודת דמיון אחת שנכונה לשני המושגים, והבדל אחד שמוצג לפי אותו קריטריון בשני המושגים (למשל: "למי ניתן" – לקבוצה לעומת לאדם).

מה נשאלים: שלושה חלקים: שני מאפיינים של החברה הדתית־לאומית, הצגת עקרון הפלורליזם, והסבר של הקשר ביניהם.

תשובה לדוגמה:
מאפיינים של החברה הדתית־לאומית:
1. הקפדה על שמירת מצוות, לצד השתלבות בכל תחומי החיים במדינה: בענפי העבודה השונים, באקדמיה, בתרבות, בתקשורת ובצבא.
2. מערכת חינוך ייחודית: לחברה הדתית־לאומית יש זרם חינוך משלה – החינוך הממלכתי־דתי – שמשלב לימודי קודש ולימודי חול ומחנך לפי השקפת העולם הדתית־לאומית.
מאפיינים אפשריים נוספים: גישות שונות כלפי התרבות המודרנית – מהשתלבות חלקית ועד השתלבות מלאה (יש הדוגלים בשילוב יהדות על פי ההלכה עם ערכים ואורחות חיים של העולם המודרני, ויש שמרנים יותר); ראיית הציות לחוקי המדינה ולסמליה כחובה דתית, וראיית קיומה של מדינת ישראל "אתחלתא דגאולה" (תחילת הגאולה); מסגרות ייחודיות לשירות צבאי או לאומי (למשל ישיבות הסדר, מכינות קדם־צבאיות דתיות ושירות לאומי); רובם גרים ביישובים מעורבים של חילוניים ודתיים, ויש הגרים ביישובים דתיים.

עקרון הפלורליזם: פלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי שמשמעותו הכרה בערך של ריבוי – ריבוי וגיוון של דעות, של עמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. הפלורליזם מעודד ותומך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות של אנשים וקבוצות, ומאפשר לכל קבוצה ולכל דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.

הסבר: עקרון הפלורליזם מאפשר לחברה הדתית־לאומית לשמור על מאפייניה הייחודיים, משום שהוא מכיר בקיומן של קבוצות שונות בחברה ובזכותן לבטא את השונות שלהן. כך, קיומה של מערכת חינוך ייחודית ונפרדת – החינוך הממלכתי־דתי – מאפשר לציבור הדתי־לאומי לחנך את ילדיו על פי השקפת עולמו. זו הכרה בקיום מגוון של קבוצות בחברה, ובזכותן לבטא את השונות שלהן ואת המאפיינים והרצונות שלהן ולפעול למימושם. (באותו אופן אפשר להסביר את האפשרות להקים יישובים ייחודיים לציבור זה, או את קיומן של מסגרות ייחודיות לשירות צבאי או לאומי.)

טעות נפוצה: להציג מאפיינים כלליים שאינם ייחודיים לחברה הדתית־לאומית (למשל "מאמינים באלוהים" או "שומרים שבת"), ובהסבר לחזור על אותם ניסוחים ("יש קבוצות אחרות שלא שומרות שבת, ובכך מתבטא הפלורליזם"). זה קישור שגוי – צריך לקשר מאפיין ייחודי של החברה הדתית־לאומית לרכיב בהגדרת הפלורליזם.

מה הבודק מחפש: שני מאפיינים ייחודיים של החברה הדתית־לאומית (כל מאפיין מוסבר), הגדרה מלאה של פלורליזם (הכרה בערך של ריבוי; עידוד ותמיכה בקיום מגוון דעות; אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול לקידום האינטרסים שלה), והסבר שמקשר מאפיין ייחודי לרכיב בהגדרה. בשאלות האשכול הניקוד הוא: הצגת המושג הראשון 40%, הצגת המושג השני 40%, הסבר הקשר ביניהם 20%.

מה נשאלים: שלושה חלקים: הצגת המושג בעלות צולבת, הצגת עקרון הפלורליזם, והסבר כיצד החוק נגד בעלות צולבת מחזק את הפלורליזם.

תשובה לדוגמה:
בעלות צולבת: מצב שבו אדם (או גוף אחד) מחזיק בשני גופי תקשורת שונים, למשל כשבעליו של עיתון הוא גם בעלים של תחנת שידור. החוק בישראל מגביל מצב כזה – כלומר מגביל את האפשרות שאותו אדם יהיה בעליהם של עיתון וגם של תחנת שידור.

עקרון הפלורליזם: פלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי שמשמעותו הכרה בערך של ריבוי – ריבוי וגיוון של דעות, של עמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. הפלורליזם מעודד ותומך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות של אנשים וקבוצות, ומאפשר לכל קבוצה ולכל דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.

הסבר: מטרת החוק נגד בעלות צולבת היא למנוע מצב שבו גורם אחד שולט בכמה מקורות מידע. כשהבעלות על אמצעי התקשורת מפוזרת בין גורמים שונים, קבוצות שונות יכולות להביע את דעתן בתקשורת, ומתאפשרים קיומו וביטויו של מגוון דעות בחברה. כך החוק מחזק את עקרון הפלורליזם – את ההכרה בערך של ריבוי דעות ועמדות של אנשים ושל קבוצות, ואת קיומו ועידודו של מגוון זה.

מה הבודק מחפש: הגדרת בעלות צולבת (אדם המחזיק בשני גופי תקשורת – עיתון ותחנת שידור – והחוק המגביל זאת), הגדרה מלאה של פלורליזם, והסבר: מניעת שליטה של גורם אחד במקורות המידע ← ביטוי למגוון דעות. בשאלות האשכול הניקוד הוא: הצגת המושג הראשון 40%, הצגת המושג השני 40%, הסבר הקשר ביניהם 20%.

מה נשאלים: שלושה חלקים: הצגת המושג ממשלה קואליציונית, הצגת עקרון הפלורליזם, והסבר כיצד הפלורליזם מתממש בממשלה קואליציונית.

תשובה לדוגמה:
ממשלה קואליציונית: ממשלה המורכבת ממספר סיעות (מפלגות) – שותפות בין הסיעה שקיבלה את תפקיד הרכבת הממשלה ובין סיעות אחרות. השותפות נדרשת כדי להשיג רוב בכנסת (שבלעדיו הממשלה אינה יכולה לקבל את אמון הכנסת ולתפקד), והיא מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות.

עקרון הפלורליזם: פלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי שמשמעותו הכרה בערך של ריבוי – ריבוי וגיוון של דעות, של עמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. הפלורליזם מעודד ותומך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות של אנשים וקבוצות, ומאפשר לכל קבוצה ולכל דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.

הסבר: בממשלה קואליציונית שותפות סיעות שונות, המחזיקות בעמדות שונות ומייצגות קבוצות שונות בחברה. לכן קיומה של ממשלה כזאת מבטא הכרה בעמדות השונות של מפלגות שונות – כלומר הכרה בערך של ריבוי. בנוסף, הממשלה הקואליציונית מאפשרת לכל סיעה השותפת בקואליציה לפעול כדי להשיג את האינטרסים שלה (למשל באמצעות ההסכמים הקואליציוניים) – וזה רכיב נוסף בהגדרת הפלורליזם.

מה הבודק מחפש: הגדרת ממשלה קואליציונית (שותפות של כמה סיעות; לשם השגת רוב בכנסת; על בסיס הסכמים קואליציוניים), הגדרה מלאה של פלורליזם, והסבר שמקשר ביניהם. בשאלות האשכול הניקוד הוא: הצגת המושג הראשון 40%, הצגת המושג השני 40%, הסבר הקשר ביניהם 20%.

מה נשאלים: שלושה חלקים: הצגת המושג ועדה קרואה, הצגת המושג זכויות פוליטיות / זכויות אזרח, והסבר כיצד מינוי ועדה קרואה פוגע בזכויות אלה.

תשובה לדוגמה:
ועדה קרואה: ועדה הממונה על ידי שר הפנים ומורכבת מאנשי מקצוע שלא נבחרו בבחירות. היא מתמנה במקום הגופים הנבחרים כאשר הרשות המקומית אינה מתפקדת כנדרש – למשל במקרים של כשלים בניהול, כאשר לראש הרשות אין רוב במועצת הרשות, כאשר יש גירעונות כספיים גדולים, כאשר התקציב לא עבר בתוך שישה חודשים, כאשר תכנית ההבראה של הרשות נכשלה, או במות ראש העיר / ראש המועצה.

זכויות פוליטיות / זכויות אזרח: זכויות פוליטיות הן זכויות הקשורות ליחסים בין האזרח לרשויות השלטון ולשותפות בניהול המסגרת המדינית. חלקן זכויות אזרח בלבד, וחלקן מבוססות על הזכויות הטבעיות של כל אדם:
– זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח: הזכות לבחור ולהיבחר, והזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות (בבחירות לכנסת – מוענקות לאזרחי המדינה בלבד; בבחירות לרשויות המקומיות רשאים להצביע גם תושבי קבע שאינם אזרחים).
– זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות: חופש ההפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון (אינן מוגבלות לאזרחי המדינה).

הסבר: זכויות פוליטיות כוללות את הזכות לבחור ולהיבחר. מינוי ועדה קרואה על ידי משרד הפנים פוגע בזכות זו, משום שהוועדה מורכבת מאנשי מקצוע שלא נבחרו על ידי התושבים. במקום נציגים שהתושבים בחרו בבחירות לרשות המקומית, מנהלים את הרשות אנשים שמונו מלמעלה – וכך נפגעות גם הזכות של התושבים לבחור את מי שינהל את ענייניהם וגם הזכות של מועמדים להיבחר לתפקידים אלה.

מה הבודק מחפש: הגדרת ועדה קרואה (מינוי על ידי שר הפנים; אנשי מקצוע שלא נבחרו; מתי היא מתמנה), הגדרת זכויות פוליטיות (יחסי אזרח–שלטון ושותפות בניהול המסגרת המדינית; זכויות אזרח לעומת זכויות הנובעות מזכויות טבעיות), והסבר: פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר כי חברי הוועדה לא נבחרו על ידי התושבים. בשאלות האשכול הניקוד הוא: הצגת המושג הראשון 40%, הצגת המושג השני 40%, הסבר הקשר ביניהם 20%.

מה נשאלים: שלושה חלקים: הצגת המושג קבוצות אינטרס, הצגת עקרון הפלורליזם, והסבר כיצד הפלורליזם מתממש בקיומן של קבוצות אינטרס.

תשובה לדוגמה:
קבוצות אינטרס (קבוצות לחץ):
– ארגון של אנשים בעלי מטרה משותפת, המעוניינים בקידום עניין מסוים.
– חבריהן פועלים יחד כדי להשפיע מבחוץ; אלה קבוצות שאינן מבקשות להתמודד בבחירות.
– פעילותן מכוונת תמיד כלפי רשויות השלטון, כדי להשפיע על מדיניות ציבורית.
– דרכי הפעולה שלהן מגוונות: שתדלנות (לובי), הסכמי שיתוף פעולה עם השלטון, הפעלת סנקציות (כמו שביתות או חרמות).

עקרון הפלורליזם: פלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי שמשמעותו הכרה בערך של ריבוי – ריבוי וגיוון של דעות, של עמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. הפלורליזם מעודד ותומך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות של אנשים וקבוצות, ומאפשר לכל קבוצה ולכל דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.

הסבר: בחברה פועלות קבוצות אינטרס רבות ושונות, וכל אחת מייצגת עמדות ואינטרסים של קבוצה אחרת באוכלוסייה. עצם קיומן של קבוצות אלה מבטא את ההכרה בערך הריבוי – במגוון העמדות של קבוצות בחברה. בנוסף, ההתארגנות והפעולה של קבוצות האינטרס (למשל באמצעות שתדלנות מול חברי כנסת ושרים) מאפשרות להן להשיג את קידום האינטרסים והרצונות שלהן – וזה בדיוק רכיב ההגדרה שלפיו הפלורליזם מאפשר לכל קבוצה להתארגן ולפעול למען האינטרסים שלה.

מה הבודק מחפש: הגדרת קבוצות אינטרס (מטרה משותפת; השפעה מבחוץ בלי להתמודד בבחירות; פעולה מול רשויות השלטון כדי להשפיע על מדיניות; דרכי פעולה), הגדרה מלאה של פלורליזם, והסבר שמקשר ביניהם. בשאלות האשכול הניקוד הוא: הצגת המושג הראשון 40%, הצגת המושג השני 40%, הסבר הקשר ביניהם 20%.

מה נשאלים: להציג את עקרון שלטון החוק על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע), לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי.

תשובה לדוגמה:
הצגה: עקרון שלטון החוק קובע כי חובת הציות לחוק חלה על כולם: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק. לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק לא אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק.
כדי שהחוק ישלוט, הוא צריך לעמוד בכמה תנאים: הוא נחקק על ידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (מה מותר ומה אסור), ומאזן בין טובת הכלל ובין טובת הפרט.

ציטוט: "בנוגע לטענה זו, הבהיר אחד השופטים כי הסמכות קשורה בכלל היסודי ולפיו רשויות השלטון – בלא יוצאות מן הכלל – אינן רשאיות לפעול אלא במסגרת הסמכות שהוקנתה להן בכללים ובתקנות."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "ראשית, נטען כי הוועד המקומי של היישוב, בתמיכת המועצה האזורית, פעל בחוסר סמכות בהגדירו את היישוב "חילוני"." או "לטענתם, רשות שלטונית אינה מוסמכת להגדיר את היישוב לפי השתייכות דתית או לאומית ולכפות הגדרה זו על תושביה" או "...כפי שנקבע על פי תקנון ההתאגדות שלו עצמו.")

הסבר: לפי הקטע, רשויות השלטון רשאיות לפעול רק במסגרת הסמכות שהוקנתה להן בכללים ובתקנות. זה ביטוי לרכיב בעקרון שלטון החוק שלפיו הכללים קובעים את המותר והאסור, וכל הרשויות – "בלא יוצאות מן הכלל" – חייבות לנהוג על פיהם: לרשות מותר לעשות רק את מה שהוסמכה לעשות. בנוסף, הדבר מבטא את קיומה של מערכת חוקים שכולם – גם האזרחים וגם רשויות השלטון – כפופים לה ושווים בפניה.

טעות נפוצה: לא לכתוב את ההגדרה המלאה של שלטון החוק ולהתייחס רק לחובת הציות לחוק; וכן לא לקשר בין רכיבי ההגדרה ובין הציטוט.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: חובת הציות חלה על כולם (אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו), ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ותנאי החוק. בהסבר: הקישור לרכיב "לרשות מותר רק מה שהוסמכה" או "כולם כפופים לחוק".

מה נשאלים: להציג את סוג הזכויות (זכויות אדם / זכויות טבעיות) על פי מה שלמדתם, לצטט משפט מן הקטע, ולהסביר כיצד זכות טבעית מסוימת נפגעת – או לא נפגעת – לפי הציטוט.

תשובה לדוגמה:
הצגה: זכויות אדם (זכויות טבעיות) הן זכויות יסוד אוניברסליות המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם (או באשר הוא נברא בצלם אלוהים, או באשר הוא תכלית לעצמו). הן אינן מוענקות על ידי השלטון ואינן תלויות בו, והתפיסה הדמוקרטית מקבלת כעיקרון יסוד את אחריות השלטון לשמירה על הזכויות. מקובל למנות בין הזכויות הטבעיות את הזכות לחיים ולביטחון, לקניין, לחירות, לשוויון, לכבוד ולהליך משפטי הוגן.

אפשרות א – הזכות נפגעת (לפי טענת העותרים):
ציטוט: "כך, הגדרת זהות כללית ליישוב מדירה תושבים שאינם משתייכים לאותה הגדרה, מסמנת אותם כחריגים ל"נורמה" ומעבירה מסר שלפיו יש קבוצת תושבים "מועדפת" וקבוצת תושבים "סוג ב", שאינה רצויה בקהילה."
(ציטוטים אפשריים נוספים: "שנית, העותרים טענו כי תיאור אופיו של היישוב "חילוני" מפלה אותם לרעה" או "מסרים אלה גורמים לתחושת עלבון והשפלה.")
הסבר: לפי העותרים, הגדרת היישוב "חילוני" מדירה תושבים, מסמנת אותם כחריגים ומעדיפה קבוצה אחת על פני אחרת. זו אפליה – יחס שונה לקבוצת תושבים על בסיס שוני שאינו רלוונטי (אמונה דתית) – ולכן זו פגיעה בזכות לשוויון, שהיא אחת מן הזכויות הטבעיות. (באותו אופן: המסרים גורמים לתחושת עלבון והשפלה, ולכן הם פוגעים בזכות לכבוד – זכות טבעית נוספת.)

אפשרות ב – הזכות לא נפגעת (לפי דעת הרוב):
ציטוט: "לדבריהם, העתירה אינה נוגעת למתן שירותים מוניציפליים (של רשות מקומית), למניעה או להגבלה של שירותי דת, או למניעת זכותם של מי מתושבי היישוב לחיות בו ולנהוג לפי צו אמונתו ומצפונו."
(ציטוט אפשרי נוסף: "הצדדים לא חלקו על כי ועד היישוב צריך לספק שירותים ואמצעים ראויים בנסיבות העניין כדי לאפשר קיום אורח חיים דתי לתושבים המעוניינים בכך.")
הסבר: לפי דעת הרוב, השלט אינו מונע מאיש לחיות ביישוב ולנהוג לפי צו אמונתו ומצפונו, אינו פוגע בגישה לשירותי דת, והוועד אף מחויב לאפשר קיום אורח חיים דתי למי שמעוניין בכך. לכן לא נפגעים חופש הדת והמצפון – שהם חלק מן הזכות הטבעית לחירות.

טעות נפוצה: לא להגדיר מהן זכויות אדם/טבעיות, אלא להגדיר רק זכות ספציפית (למשל שוויון או כבוד); או – בכיוון ההפוך – לא לקשר לזכות ספציפית, או לא לקשר בין הציטוט לזכות.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: אוניברסליות (לכל אדם באשר הוא אדם), אי־תלות בשלטון ואחריות השלטון לשמירה עליהן, ורשימת הזכויות. בהסבר: לציין זכות טבעית ספציפית (שוויון, כבוד, חופש הדת והמצפון) ולהראות כיצד הציטוט מבטא פגיעה בה או אי־פגיעה בה.

מה נשאלים: להציג את עקרון ההסכמיות על פי מה שלמדתם, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד העיקרון בא בו לידי ביטוי.

תשובה לדוגמה:
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי משחק בסיסיים – כלומר על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה או המדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

ציטוט: "סוגיות עקרוניות וחשובות בחברה הישראלית המורכבת מקבוצות שונות – כמו חילונים ודתיים – ראוי שייפתרו בדרך דמוקרטית של הידברות והחלטה משותפת בין הרשות המקומית לבין תושביה, ובין התושבים לבין עצמם, למרות ההבדלים ביניהם."

הסבר: השופט מציע לפתור את המחלוקת בין חילונים לדתיים ביישוב בדרך של הידברות ושל החלטה משותפת בין הרשות המקומית לתושביה. זו הסכמה על כללי המשחק – על הדרך שבה מכריעים במחלוקת. בנוסף, הוא מבקש שהקבוצות יגיעו להסכמה רחבה ביניהן "למרות ההבדלים ביניהם", כדי לשמור על יחסי שכנות טובים – וזה בדיוק הרכיב שלפיו ההסכמיות מאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות.

טעות נפוצה: לבלבל בין הסכמיות ובין סובלנות או פלורליזם, ולא לכתוב את כל רכיבי ההגדרה. טעות נוספת: לזהות נכון את הציטוט, ואז לחזור עליו גם בהצגה; או לא לקשר בין רכיבי ההגדרה לציטוט, אלא לחזור במילים אחרות על הציטוט.

מה הבודק מחפש: בפרק זה הניקוד הוא: הצגת המושג 40%, ציטוט 30%, הסבר 30%. הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט (אם יש כמה ציטוטים אפשריים ומעתיקים את כולם, אפשר לקבל ניקוד מלא על הציטוט). בהצגה: הסכמה רחבה בין קבוצות, על כללי משחק בסיסיים / על אופי החברה, ותרומתה ליציבות ולקיום בצוותא. בהסבר: הקישור בין "הידברות והחלטה משותפת" לכללי המשחק, או בין "למרות ההבדלים ביניהם" לקיום בצוותא על אף חילוקי דעות.

מה נשאלים: לציין ולהציג את סוג הלאומיות, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד סוג הלאומיות בא בו לידי ביטוי.

תשובה לדוגמה:
ציון: סוג הלאומיות שבא לידי ביטוי הוא לאומיות אתנית־תרבותית.
הצגה:
– לאומיות היא השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת מדינה ריבונית, או לניהול עצמי בתוך מדינה.
– בלאומיות האתנית־תרבותית בני הלאום מתלכדים סביב יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, ולפעמים גם דת.
– אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות, והלאום קודם למדינה.
ציטוט: "יושב ראש יד ושם הסביר כי החיזיון מציג את אורח החיים הייחודי שקיימו היהודים בקהילות היהודיות שהושמדו בשואה, את המסורות והמנהגים שלהם, ובעיקר את הכמיהה לשוב לציון, ששרדה בכל הדורות."
הסבר: יושב ראש יד ושם מתאר את מה שקשר בין היהודים בקהילות השונות: אורח חיים ייחודי, מסורות ומנהגים משותפים – כלומר יסודות תרבותיים והיסטוריים משותפים, שהם הבסיס ללאומיות האתנית־תרבותית. הכמיהה לשוב לציון, ששרדה בכל הדורות, מבטאת את השאיפה המשותפת לבני הלאום לשלטון עצמי בארצם. בנוסף, הקהילות האלה התקיימו בתפוצות, לפני שקמה מדינת ישראל – ביטוי לכך שהלאום קודם למדינה ושההשתייכות הלאומית אינה תלויה באזרחות.

שימו לב: בהצגה חשוב להדגיש שבלאומיות בני הלאום מתלכדים סביב יסודות משותפים – ובלאומיות אתנית־תרבותית אלה יסודות אתניים־תרבותיים (בשונה מלאומיות אזרחית, שבה ההתלכדות היא סביב יסודות פוליטיים משותפים).

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: השאיפה לשלטון עצמי, היסודות האתניים־תרבותיים המשותפים, והלאום קודם למדינה / אין חפיפה בין לאום לאזרחות. רוב הנבחנים ענו היטב על שאלה זו.

מה נשאלים: לציין ולהציג את תפקיד הכנסת שנפגע, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד הפגיעה בתפקיד באה בו לידי ביטוי.

תשובה לדוגמה:
ציון: תפקיד הכנסת שנפגע הוא הפיקוח והביקורת על הממשלה (על הרשות המבצעת).
הצגה:
– הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)
– לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.
ציטוט: "במכתב שנשלח למזכיר הממשלה הועלתה הטענה כי שרים רבים התעלמו מ־902 שאילתות שהגישו חברי כנסת."
(ציטוט אפשרי נוסף: "לדברי כותב המכתב, חלק משרי הממשלה אינם מייחסים את החשיבות הראויה לחובתם זו כלפי הכנסת, ולכן דרש כי מזכיר הממשלה יוודא כי בחודש הקרוב יענו השרים על כל השאילתות שהוגשו.")
הסבר: שאילתה היא אחד הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשות הכנסת כדי לפקח על הרשות המבצעת: חבר כנסת שואל שר על פעולות משרדו, והשר חייב להשיב. כששרים מתעלמים מ־902 שאילתות, חברי הכנסת אינם יכולים להשתמש בכלי זה כדי לפקח על מדיניות הממשלה ועל פעולותיה ולבקר אותן – ולכן נפגע תפקיד הפיקוח והביקורת של הכנסת. הדרישה ממזכיר הממשלה לוודא שהשרים יענו על השאילתות מבטאת את הצורך לאפשר לכנסת לממש תפקיד זה.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: מנגנון פיקוח פורמלי של הכנסת על מדיניות הממשלה ופעולותיה, והאמצעים (ובהם השאילתות). בהסבר: השאילתה ככלי פרלמנטרי לפיקוח, וההתעלמות ממנה כפגיעה בתפקיד.

מה נשאלים: לציין ולהציג את הגישה הכלכלית־חברתית, לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד הגישה באה בו לידי ביטוי.

תשובה לדוגמה:
ציון: הגישה שבאה לידי ביטוי במצע היא הגישה הכלכלית־חברתית הסוציאל־דמוקרטית.
הצגה:
– ערך מרכזי: הגישה מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת את הסולידריות ואת צמצום הפערים.
– אחריות המדינה: במקרה הצורך, הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, שמחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם.
– מידת מעורבות המדינה: המדינה מעורבת בתחום החברתי־כלכלי במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה, ותמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים.
ציטוט: "במצע המפלגה כתוב כי היא תתנגד להשארת אמצעי הייצור בידי בעלי ההון, ותתמוך בהעברתם לידי מוסדות המדינה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "כמו כן היא הבטיחה לקדם דיור מוזל ובר־השגה לכולם שרובו ימומן באמצעות המיסים שיוטלו בעיקר על האוכלוסייה בעלת האמצעים.")
הסבר: העברת אמצעי הייצור מידי בעלי ההון לידי מוסדות המדינה היא הלאמה – והיא מבטאת מעורבות רבה של המדינה בתחום החברתי־כלכלי, רכיב מרכזי בגישה הסוציאל־דמוקרטית.
(אם בוחרים בציטוט השני: הבטחת דיור מוזל ובר־השגה לכולם מבטאת את אחריות המדינה כלפי החלש ואת הדגש על צמצום פערים; ומימון הדיור באמצעות מיסוי גבוה על האוכלוסייה בעלת האמצעים מבטא מעורבות רבה של המדינה בכלכלה.)

טעות נפוצה: לקשר את הציטוט לרכיב לא מתאים בהגדרה. למשל: העברת אמצעי הייצור לידי מוסדות המדינה היא הלאמה ומבטאת מעורבות רבה של המדינה בכלכלה – ולא צמצום פערים חברתיים.

מה הבודק מחפש: ציון נכון של המושג (30%), הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה (30%), ציטוט מדויק של משפט מן הקטע (20%), והסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה (20%). בהצגה: הערך המרכזי (שוויון חברתי־כלכלי לפני חירות כלכלית), אחריות המדינה כלפי החלש, ומידת מעורבות גבוהה של המדינה. בהסבר: קישור לרכיב המתאים בדיוק לציטוט.

מה נשאלים: לכתוב טענה ברורה (תומכים או מתנגדים להצעת החוק), נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד לעמדה המנוגדת – כל נימוק מבוסס על מושג אחר מתחום האזרחות: לציין את המושג, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה.

תשובה לדוגמה:
(זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)

א. טענה: אני מתנגד/ת להצעת החוק, שלפיה כל אדם שיחסום בעת הפגנה כביש עירוני או בין־עירוני, או כביש המוביל לבתי חולים או לשירותי חירום והצלה, ישלם קנס שעשוי להגיע ל־29 אלף שקלים, במקום קנס של 250 ש"ח כיום.

ב. נימוק לעמדתי – חופש ההפגנה:
חופש ההפגנה הוא זכותם של בני אדם להתאסף במקום ציבורי כדי להביע בפומבי את דעתם או את מחאתם, בין השאר נגד מדיניות השלטון. זו זכות פוליטית הנובעת מחופש הביטוי (ולכן אינה מוגבלת לאזרחי המדינה), והיא גם אמצעי של פיקוח בלתי פורמלי על השלטון.
קישור: קנס של עד 29 אלף שקלים הוא סכום גבוה מאוד, שעלול להרתיע אנשים מלצאת להפגין – גם אנשים שאינם מתכוונים לחסום כביש, מחשש שימצאו את עצמם בתוך הפגנה שחוסמת כביש. כך תיפגע זכותם של אנשים להביע את דעתם על מדיניות השלטון באופן פומבי באמצעות הפגנה. לכן אני מתנגד/ת להצעה.

ג. נימוק לעמדה המנוגדת – הזכות לחיים ולביטחון:
הזכות לחיים ולביטחון היא זכות טבעית, שלפיה לכל אדם יש זכות לחיות ולהיות מוגן מפני פגיעה בחייו ובגופו, והמדינה אחראית להגן על חייהם ועל ביטחונם של תושביה. בישראל הזכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
קישור: התומכים בהצעה יטענו כי חסימת כבישים – ובמיוחד כבישים המובילים לבתי חולים או המיועדים לשירותי חירום והצלה – עלולה לעכב אמבולנסים וכוחות הצלה ולסכן חיים. קנס גבוה ירתיע מפגינים מלחסום כבישים כאלה, וכך יגן על חייהם ועל ביטחונם של מי שזקוקים לשירותי חירום. לכן לדעתם יש לתמוך בהצעת החוק.

מושגים נוספים שאפשר להשתמש בהם:
– בעד הצעת החוק: חופש התנועה של מי שרוצה להשתמש בכביש; חיים וביטחון; חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
– נגד הצעת החוק: חופש הביטוי; מנגנון פיקוח בלתי פורמלי; עקרון הגבלת השלטון; זכויות אזרח פוליטיות – הזכות להעביר ביקורת על השלטון; חופש האסיפה וההפגנה.

טעות נפוצה: לא לקשר את המושג לסוגיה. רוב הנבחנים בחרו בשאלה זו, וחלק ניכר מהם לא קישרו את העמדה לרכיבי ההגדרה ביחס לסוגיה. למשל, הנימוק "הקנס פוגע בחופש ההפגנה" אינו מספיק; קישור מלא הוא: הקנס הגבוה ימנע מאנשים לצאת להפגין, ובכך תיפגע זכותם להביע את דעתם על מדיניות השלטון באופן פומבי באמצעות הפגנה.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה). הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.

מה נשאלים: לכתוב טענה ברורה (תומכים או מתנגדים להורדת אחוז החסימה), נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד לעמדה המנוגדת – כל נימוק מבוסס על מושג אחר מתחום האזרחות: לציין את המושג, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה.

תשובה לדוגמה:
(זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)

א. טענה: אני מתנגד/ת להורדת אחוז החסימה מ־3.25% מן הקולות (שווה ערך לארבעה מנדטים) ל־1.5% מן הקולות.

ב. נימוק לעמדתי – יציבות שלטונית:
יציבות שלטונית היא יכולתה של הממשלה לתפקד לאורך זמן, לקבל החלטות, ליישם את מדיניותה ולהשלים את תקופת כהונתה, בלי שתתפרק בגלל משברים פוליטיים תכופים.
קישור: הורדת אחוז החסימה תאפשר למפלגות קטנות רבות יותר להיכנס לכנסת. הכנסת תהיה מפוצלת יותר, ויהיה צורך בקואליציה של מספר גדול יותר של מפלגות כדי להשיג רוב. בקואליציה כזו קל יותר לכל מפלגה קטנה לאיים בפירוק הממשלה, ולכן הממשלה תתקשה ליישם את מדיניותה ולהשלים את כהונתה – כלומר תיפגע היציבות השלטונית.

ג. נימוק לעמדה המנוגדת – ייצוגיות:
ייצוגיות היא המידה שבה הגוף הנבחר (הכנסת) משקף את מגוון הדעות, העמדות והקבוצות שבציבור הבוחרים – כך שכל קבוצה תקבל ייצוג קרוב לחלקה בציבור.
קישור: התומכים בהורדת אחוז החסימה יטענו שכיום הקולות של מצביעים לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה אינם מתורגמים למושבים בכנסת, ולכן קבוצות בציבור נשארות בלי ייצוג. הורדת אחוז החסימה ל־1.5% תאפשר לרשימות קטנות יותר להיכנס לכנסת, וכך הכנסת תשקף טוב יותר את מגוון הקבוצות והעמדות שבציבור – כלומר תגדל הייצוגיות.

מושגים נוספים שאפשר להשתמש בהם:
– בעד הורדת אחוז החסימה: ייצוגיות; שלטון העם; פלורליזם; סובלנות; התארגנות פוליטית.
– נגד הורדת אחוז החסימה: יציבות שלטונית / משילות; הסכמיות; שלטון העם (טענה ש"סחטנות" קואליציונית מצד מפלגות קטנות פוגעת במימוש שלטון העם).

טעות נפוצה: לא לבסס את העמדה על מושגים אזרחיים נכונים, או לא לקשר נכון בין רכיבי ההגדרה לעמדה ביחס לסוגיה.

מה הבודק מחפש: בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה). הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.