מתכונת 4 באזרחות (שאלון 34281) - פתרון מלא
אזרחות – שאלון 34281 · במבנה של הבגרות · 20 שאלות · 2:30 שעות
מבחן מתכונת באזרחות במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
הוראות
א. משך הבחינה: שעתיים וחצי.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה ארבעה פרקים.
פרק ראשון – (7×2) – 14 נקודות
פרק שני – (10×2) + (14×1) – 34 נקודות
פרק שלישי – (13×2) – 26 נקודות
פרק רביעי – (13×2) – 26 נקודות
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראות מיוחדות: אין.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
בהצלחה!
פרק ראשון (14 נקודות)
ענו על שני סעיפים מן השאלות 1–2 (לכל סעיף – 7 נקודות).
אפשר לבחור בסעיף אחד מכל שאלה או בשני סעיפים מאותה השאלה.
שאלה 1 · מדפי החמץ בשני הסניפים
ציינו והציגו את החוק המבטא את אופייה היהודי של מדינת ישראל שבו עוסקת הודעת הנהלת הרשת.
צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי חוק זה בא לידי ביטוי בקטע.
הסבירו כיצד חוק זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
ציינו והציגו את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בתשובת היועצת המשפטית של המועצה.
צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי עיקרון זה בא לידי ביטוי בקטע.
הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
חוק חג המצות (איסורי חמץ) (התשמ"ו–1986): אוסר על בעל עסק להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה בימי חג הפסח; האיסור אינו חל ביישובים או באזורים שרוב תושביהם אינם יהודים; ביטוי לאופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי, לצד התחשבות במרחב של בני המיעוטים. ציטוט: "החוק אוסר על בעל עסק להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה בימי הפסח, ולכן בסניף בעין־ורדים יכוסו מדפי החמץ" / "אבל האיסור אינו חל ביישוב שרוב תושביו אינם יהודים, ולכן בסניף בכפר־זיתון יוצגו המוצרים כרגיל".
מה נדרש: לציין את החוק שבו עוסקת הודעת הנהלת הרשת, להציג אותו (כל רכיביו), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: חוק חג המצות (איסורי חמץ).
הצגה: החוק אוסר על בעל עסק להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה בימי חג הפסח. האיסור אינו חל ביישובים או באזורים שרוב תושביהם אינם יהודים. החוק מבטא את אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי – הוא שומר על צביון חג הפסח בפרהסיה, אבל אינו מתערב במה שאדם אוכל בביתו – ובאמצעות החריג הוא מתחשב במרחב של יישובים שרוב תושביהם אינם יהודים.
ציטוט: "החוק אוסר על בעל עסק להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה בימי הפסח, ולכן בסניף בעין־ורדים יכוסו מדפי החמץ."
הסבר: הנהלת הרשת מיישמת את הרכיב המרכזי של החוק: בעל עסק אינו רשאי להציג בפומבי מוצרי חמץ בימי הפסח, ולכן בסניף שבמועצה שרוב תושביה יהודים יכוסו המדפים.
ציטוט אפשרי נוסף: "אבל האיסור אינו חל ביישוב שרוב תושביו אינם יהודים, ולכן בסניף בכפר־זיתון יוצגו המוצרים כרגיל." הסבר: זה החריג שבחוק – האיסור אינו חל ביישוב שרוב תושביו אינם יהודים. כפר־זיתון היא עיר שרוב תושביה ערבים, ולכן החמץ מוצג בה כרגיל.
מה הבודק מחפש:
– ציון: חוק חג המצות.
– הצגה: איסור על בעל עסק להציג בפומבי מוצרי חמץ למכירה או לצריכה בפסח; החריג – יישובים או אזורים שרוב תושביהם אינם יהודים.
– ציטוט מהודעת הנהלת הרשת.
– הסבר שמקשר את ההבדל בין שני הסניפים לאיסור ולחריג שבחוק.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לכתוב שהחוק אוסר על כל אדם לאכול חמץ בפסח. החוק אוסר רק על בעל עסק להציג חמץ בפומבי, והוא אינו חל כלל ביישוב שרוב תושביו אינם יהודים.
סעיף ב
עקרון שלטון החוק: חובת הציות לחוק חלה על כולם – האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפניו; לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק אינו אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק; החוק נחקק בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם וברור, מגדיר את המותר והאסור ומאזן בין טובת הכלל לטובת הפרט. ציטוט: "פקח מוסמך לפעול רק בתחום שבו החוק הסמיך אותו לפעול" / "לא רק האזרחים כפופים לחוק – גם הרשויות כפופות לו" / "פקחי המועצה אינם רשאים לאכוף את החוק בתחומה של עיר אחרת".
מה נדרש: לציין את העיקרון הדמוקרטי שבא לידי ביטוי בתשובת היועצת המשפטית, להציג אותו (כל רכיביו), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: עקרון שלטון החוק.
הצגה: עקרון שלטון החוק: חובת הציות לחוק חלה על כולם – האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק. לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק אינו אוסר עליו, ואילו לרשות השלטונית מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק. החוק נחקק בידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (המותר והאסור) ומאזן בין טובת הכלל לטובת הפרט.
ציטוט: "פקח מוסמך לפעול רק בתחום שבו החוק הסמיך אותו לפעול."
הסבר: היועצת המשפטית מבטאת את הרכיב "לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק". פקחי המועצה הם נציגים של רשות שלטונית, ולכן מותר להם לפעול רק בתחום שהחוק הסמיך אותם – בתחומה של המועצה שלהם. בדיקה ואכיפה בסניף שבעיר אחרת היו פעולה בלי סמכות, ולכן הבקשה נדחתה.
ציטוט אפשרי נוסף: "לא רק האזרחים כפופים לחוק – גם הרשויות כפופות לו." הסבר: זה הרכיב "חובת הציות לחוק חלה על כולם – האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק".
מה הבודק מחפש:
– ציון: שלטון החוק.
– הצגה: הכול כפופים לחוק ושווים בפניו – אזרחים ורשויות; לרשות מותר רק מה שהוסמכה; מאפייני החוק (נחקק בהליך דמוקרטי, מפורסם וברור, מגדיר מותר ואסור).
– ציטוט מתשובת היועצת המשפטית.
– הסבר שמקשר את דחיית הבקשה לרכיב "לרשות מותר רק מה שהוסמכה" או לכפיפות הרשויות לחוק.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין את עקרון הגבלת השלטון או "ביקורת שיפוטית". היועצת המשפטית אכן מגבילה כאן את פעולת הרשות, אבל השאלה מבקשת את העיקרון שבדבריה על סמכות הפקחים – כפיפות הרשות לחוק ופעולה רק במסגרת הסמכות – וזה עקרון שלטון החוק.
שאלה 2 · מערך הסיוע לנפגעי אסונות
ציינו והציגו את תפקיד הממשלה שבא לידי ביטוי בהקמת המערך.
צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע.
הסבירו כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
ציינו והציגו את תפקיד הכנסת שבא לידי ביטוי בפעולת ועדת העבודה והרווחה.
צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע.
הסבירו כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
סמכות שיורית: הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת (חוק־יסוד: הממשלה); כך יכולה הממשלה לפעול גם בתחומים שאין בהם חוק מפורש (למשל חתימה על הסכמים בין־לאומיים). ציטוט: "אין חוק המסדיר את הנושא או מטיל אותו על גוף אחר, והממשלה הקימה את המערך בשם המדינה בלי לחכות לחקיקה."
מה נדרש: לציין את תפקיד הממשלה שבא לידי ביטוי בהקמת המערך, להציג אותו (את כל רכיביו), לצטט משפט מן הקטע ולהסביר כיצד התפקיד בא בו לידי ביטוי.
תשובה מלאה:
ציון: סמכות שיורית.
הצגה: הסמכות השיורית ("שיורית" – מן המילה שארית) קבועה בחוק־יסוד: הממשלה: הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת. כלומר, כל סמכות שהחוק לא העניק במפורש לרשות אחרת "נשארת" בידי הממשלה, שהיא הרשות המבצעת. הסמכות ניתנה לממשלה כדי שתוכל לנהל את ענייני המדינה ולפעול גם בתחומים ובמצבים שאין לגביהם חוק מפורש, בלי להמתין לחקיקה – למשל לחתום בשם המדינה על הסכמים בין־לאומיים.
ציטוט: "אין חוק המסדיר את הנושא או מטיל אותו על גוף אחר, והממשלה הקימה את המערך בשם המדינה בלי לחכות לחקיקה."
הסבר: אין חוק שמסדיר את הסיוע לנפגעי אסונות או מטיל אותו על רשות אחרת, ולכן הסמכות לפעול בעניין "נשארת" בידי הממשלה. מכוח הסמכות השיורית הממשלה פועלת בשם המדינה – מקימה מערך ארצי חדש – בלי להמתין לחקיקה של הכנסת.
מה הבודק מחפש:
– ציון: סמכות שיורית.
– הצגה: הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שאינה מוטלת בדין על רשות אחרת; כדי לפעול גם בתחומים שאין בהם חוק מפורש.
– ציטוט על הקמת המערך כשאין חוק המסדיר אותו.
– הסבר שמקשר: אין חוק ואין רשות אחרת – והממשלה פועלת בשם המדינה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לבלבל בין סמכות שיורית ובין קביעת מדיניות ויישומה. גם כאן הממשלה מחליטה ומבצעת, אבל השאלה מכוונת לכך שהיא פועלת בעניין שאין חוק המסדיר אותו – וזו הסמכות השיורית. טעות נוספת: לבלבל עם חקיקת משנה – בחקיקת משנה יש חוק שמסמיך את השר להתקין תקנות, ואילו כאן אין חוק כלל.
סעיף ב
פיקוח וביקורת: מנגנון פיקוח פורמלי – הכנסת מפקחת ומבקרת את מדיניותה ואת פעולותיה של הרשות המבצעת (הממשלה); אמצעים: אופוזיציה, ועדות, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום. ציטוט: "כמה שבועות לאחר מכן זימנה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את השר הממונה על המערך לדיון." / "חברי הוועדה שאלו את השר מי יחליט אילו משפחות יקבלו מענק... ודרשו ממנו להציג לוועדה את הקריטריונים לחלוקת המענקים."
מה נדרש: לציין את תפקיד הכנסת שבא לידי ביטוי בפעולת הוועדה, להציג אותו (את כל רכיביו), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: פיקוח וביקורת על הממשלה (הרשות המבצעת).
הצגה:
– הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)
– לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.
ציטוט: "חברי הוועדה שאלו את השר מי יחליט אילו משפחות יקבלו מענק ומה יקרה ביישובים שאין בהם מוקד, ודרשו ממנו להציג לוועדה את הקריטריונים לחלוקת המענקים."
הסבר: ועדות הכנסת הן אחד האמצעים שבהם הכנסת מפקחת על הממשלה. הוועדה זימנה את השר, שאלה אותו על אופן הפעלת המערך שהקימה הממשלה ודרשה ממנו להציג את הקריטריונים – כלומר בדקה את מדיניות הממשלה ואת פעולותיה ודרשה ממנה דין וחשבון. הפיקוח חשוב במיוחד כאן, משום שהממשלה פעלה בלי חוק שמסדיר את הנושא. אפשר גם לצטט את המשפט על זימון השר לדיון.
מה הבודק מחפש:
– ציון: פיקוח וביקורת.
– הצגה: מנגנון פיקוח פורמלי של הכנסת על מדיניות הממשלה ופעולותיה; האמצעים (אופוזיציה, ועדות, אישור התקציב, הצעת אי־אמון, שאילתות, הצעות לסדר היום).
– ציטוט על זימון השר או על השאלות והדרישות של הוועדה.
– הסבר שמקשר: ועדת הכנסת כאמצעי לפיקוח על הממשלה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין את תפקיד החקיקה – הוועדה אינה דנה בהצעת חוק, אלא בודקת פעולה שהממשלה כבר עשתה.
פרק שני (34 נקודות) – שאלות 3–7
ההוראות לפרק זה
בפרק זה יש לענות על שלוש שאלות:
על שתיים מן השאלות 3–7 (לכל שאלה – 10 נקודות)
ועל אחת מן השאלות 8–12 (14 נקודות לשאלה).
ענו על שתיים מן השאלות 3–7 (לכל שאלה – 10 נקודות).
בכל תשובה כתבו שניים–שלושה משפטים לפחות.
שאלה 3 · מעצר מנהלי
הציגו את המושג מעצר מנהלי, והסבירו מדוע השימוש בו מעורר דילמה במדינה דמוקרטית.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
מעצר מנהלי: מעצר מניעתי, בלי כתב אישום ובלי משפט, בצו של גורם מוסמך ברשות המבצעת, לרוב על סמך חומר חסוי; מטרתו למנוע פגיעה עתידית בביטחון המדינה או הציבור. הדילמה: מצד אחד – זכות המדינה להגן על עצמה והזכות לחיים ולביטחון של האזרחים; מצד שני – פגיעה קשה בזכות לחירות ובזכות להליך הוגן של העצור. לכן חלות עליו מגבלות: סמכות שר הביטחון בתקופת מצב חירום, עד שישה חודשים (ניתן להארכה), ביקורת שיפוטית.
מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג מעצר מנהלי – מהו, מה מטרתו ומהן המגבלות עליו; (2) להסביר את הדילמה – אילו ערכים או זכויות מתנגשים בשימוש בו. שניים–שלושה משפטים לפחות.
תשובה מלאה:
הצגת המושג:
– מהו המעצר: מעצר מנהלי הוא מעצר מניעתי של אדם, שנעשה בלי הליך פלילי רגיל נגדו – כלומר בלי כתב אישום ובלי משפט, וגם בלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי. ההחלטה מתקבלת בצו של גורם מוסמך ברשות המבצעת, ולא בפסק דין, ולעיתים קרובות היא מבוססת על חומר מודיעיני חסוי.
– מטרה: המעצר אינו נועד להעניש על מעשה שנעשה בעבר, אלא למנוע פגיעה עתידית בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.
– מגבלות: בישראל הסמכות לעצור אדם במעצר מנהלי לפרק זמן ארוך נתונה לשר הביטחון בלבד, בתקופה שבה הוכרז מצב חירום. הצו תקף לתקופה של עד שישה חודשים, וניתן להאריך אותו. המעצר נתון לביקורת שיפוטית: העצור מובא תוך 48 שעות לפני נשיא בית משפט מחוזי, המעצר נבחן מחדש מעת לעת (לפחות פעם בשלושה חודשים), ואפשר לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.
הדילמה: השימוש במעצר מנהלי מעמיד זו מול זו שתי חובות של מדינה דמוקרטית. מצד אחד, למדינה יש זכות להגן על עצמה ועל אזרחיה, והיא חייבת לשמור על הזכות לחיים ולביטחון של האזרחים. לפעמים יש בידיה מידע מודיעיני על אדם שמתכנן פיגוע, אבל אי אפשר לחשוף את המידע במשפט בלי לסכן את מקורותיו. מצד שני, המעצר פוגע קשות בזכות לחירות של העצור, ובזכות להליך הוגן שלו: הוא נעצר בלי כתב אישום ובלי משפט, הוא אינו יודע את כל הראיות נגדו, ולכן קשה לו להתגונן. בדמוקרטיה אדם נחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, ולכן מעצר בלי משפט סותר עקרונות יסוד שלה. בגלל הדילמה הזאת החוק מגביל את השימוש במעצר מנהלי: רק בתקופת חירום, בידי שר הביטחון, לזמן מוגבל ובביקורת שיפוטית.
טעות נפוצה: לבלבל בין מעצר מנהלי ובין מעצר עד תום ההליכים (שהוא מעצר של נאשם שכבר הוגש נגדו כתב אישום). טעות נוספת: להציג בדילמה צד אחד בלבד – רק הפגיעה בזכויות או רק הצורך הביטחוני. דילמה היא התנגשות בין שני ערכים או שתי זכויות.
מה הבודק מחפש: בהצגה: מהו המעצר (מניעתי, ללא כתב אישום ומשפט), המטרה (מניעת פגיעה בביטחון) והמגבלות (שר הביטחון, מצב חירום, עד שישה חודשים, ביקורת שיפוטית). בדילמה: שני הצדדים – זכות המדינה להגן על עצמה / הזכות לחיים ולביטחון, מול הזכות לחירות והזכות להליך הוגן של העצור.
שאלה 4 · הקשר בין זכויות לחובות
הסבירו את הקשר בין זכויות האדם לבין חובות האדם, והציגו דוגמה אחת לחובה של האדם כאדם.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
הקשר: זכויות וחובות הם שני צדדים של מטבע אחד – הזכות של אדם יוצרת חובה אצל אחרים לכבד אותה ולא לפגוע בה. חובת האדם כאדם (דוגמה): חלה על כל אדם באשר הוא אדם – לכבד את זכויות הזולת ולא לפגוע בחייו, בגופו, ברכושו ובכבודו (למשל לא לגנוב).
מה נדרש: שני חלקים: (1) להסביר את הקשר בין זכויות לחובות; (2) להציג דוגמה לחובה של האדם כאדם, ולהסביר מדוע היא חלה על כל אדם.
תשובה מלאה:
הקשר בין זכויות לחובות: זכויות האדם וחובות האדם הן שני צדדים של אותו מטבע. כשם שלכל אדם יש זכויות טבעיות, כך מוטלת על כל אדם החובה לכבד את זכויותיהם של אחרים ולא לפגוע בהן – שהרי אם כל אדם יממש את זכויותיו בלי להתחשב בזולת, אף אחד לא יוכל ליהנות מזכויותיו. הזכות של אדם אחד יוצרת חובה אצל כל האחרים.
דוגמה – חובה של האדם כאדם: לכל אדם יש זכות לקניין, ולכן מוטלת על כל אדם – אזרח, תושב או תייר – החובה לא לגנוב ולא להזיק לרכושו של אחר. חובות האדם כאדם חלות על כל אדם באשר הוא אדם, בלי קשר לאזרחותו, משום שהן הצד השני של זכויות האדם: כשם שלכל אדם יש זכויות טבעיות, כך מוטלת על כל אדם החובה לכבד את זכויותיהם של אחרים ולא לפגוע בהן – בחייהם, בגופם, ברכושם ובכבודם.
(הקשר בא לידי ביטוי גם ביחס בין האזרח למדינה: המדינה מעניקה לאזרח זכויות ומגינה עליהן, והאזרח חב כלפיה חובות כאזרח – לציית לחוק, לשלם מסים ולשרת בצבא.)
מה הבודק מחפש: בהסבר הקשר – זכותו של אדם מטילה על אחרים חובה לכבד אותה. בדוגמה – חובה שחלה על כל אדם באשר הוא אדם (כיבוד זכויות הזולת), עם הסבר שהיא אינה תלויה באזרחות.
טעות נפוצה: להביא כדוגמה חובה של האדם כאזרח (מסים, שירות צבאי) במקום חובה של האדם כאדם.
שאלה 5 · הדרוזים והנוצרים בישראל: הבדל ונקודת דמיון
הציגו הבדל אחד ונקודת דמיון אחת בין העדה הדרוזית ובין הנוצרים בישראל.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
הבדל (אחד מתוך): שירות בצה"ל – הגברים הדרוזים משרתים שירות חובה (מאז 1956), ואילו הנוצרים אינם נקראים לשירות חובה (רשאים להתנדב); זהות – רוב הנוצרים בישראל הם ערבים, חלק מן המיעוט הלאומי הערבי, ואילו הדרוזים הם עדה דתית ייחודית, ורבים מהם אינם מזדהים כחלק מן הלאום הערבי־הפלסטיני; דת – הדת הדרוזית היא דת סגורה (אין מצטרפים אליה ואין יוצאים ממנה), ואילו הנוצרים משתייכים לכמה כנסיות ועדות. נקודת דמיון (אחת מתוך): שתי הקבוצות מוכרות כעדות דתיות, ולכל אחת מהן בתי דין דתיים משלה לענייני מעמד אישי (נישואין וגירושין); שפת האם של רובן היא ערבית; לשתיהן מסגרות חינוך משלהן לצד החינוך הממלכתי (מערכת החינוך הדרוזית, בתי הספר הכנסייתיים); בני שתי הקבוצות הם אזרחים שווי זכויות.
מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג הבדל אחד בין העדה הדרוזית ובין הנוצרים בישראל; (2) להציג נקודת דמיון אחת ביניהם. כל חלק מוצג ומוסבר במשפט או שניים, כך שברור מה נכון לגבי כל אחת מן הקבוצות.
תשובה מלאה:
הבדל – שירות בצה"ל: מאז 1956, לבקשת מנהיגי העדה, הגברים הדרוזים משרתים שירות חובה בצה"ל, ורבים מהם משרתים גם בכוחות הביטחון. הנוצרים, לעומת זאת, אינם נקראים לשירות חובה, אך רשאים להתנדב.
נקודת דמיון – הכרה כעדה דתית ובתי דין דתיים: המדינה מכירה גם בעדה הדרוזית (מאז 1957) וגם בעדות הנוצריות כעדות דתיות. לכל אחת מהן בתי דין דתיים משלה, שדנים בענייני המעמד האישי של בניה, כמו נישואין וגירושין, לפי הדין הדתי של העדה (בתי הדין הדתיים הדרוזיים פועלים לפי חוק משנת 1962).
הבדלים נוספים שאפשר להציג: רוב הנוצרים בישראל הם ערבים, חלק מן המיעוט הלאומי הערבי, ואילו הדרוזים הם עדה דתית ייחודית, ורבים מהם אינם מזדהים כחלק מן הלאום הערבי־הפלסטיני; הדת הדרוזית היא דת סגורה, ואילו הנוצרים משתייכים לכמה כנסיות.
נקודות דמיון נוספות: שפת האם של רוב בני שתי הקבוצות היא ערבית; לשתיהן מסגרות חינוך משלהן לצד החינוך הממלכתי; בני שתי הקבוצות הם אזרחי המדינה, שווי זכויות.
מה הבודק מחפש: הבדל אחד מוסבר, שבו ברור מה נכון לגבי כל קבוצה, ונקודת דמיון אחת מוסברת.
טעות נפוצה: להציג שני הבדלים ולא להציג נקודת דמיון. טעות נוספת: לכתוב שהנוצרים משרתים שירות חובה בצה"ל, או שהדרוזים הם קבוצה בתוך המיעוט המוסלמי.
שאלה 6 · המדינה המסורתית וביטוייה
הציגו את העמדה (החלום): מדינה מסורתית (מורשתית־תרבותית), והציגו ביטוי אחד לעמדה זו בחקיקה או במרחב הציבורי במדינת ישראל.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
מדינה מסורתית (מורשתית־תרבותית): מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים; המדינה, כמדינת העם היהודי, צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית במובן התרבותי והלאומי; מתוך זיקה למורשת ולמסורת, אך ללא מחויבות להלכה. ביטוי (אחד מאלה, מוסבר): הלוח העברי לוח רשמי; שבת ומועדי ישראל ימי המנוחה הקבועים, ויום השבת יום המנוחה השבועי של עובד יהודי (חוק שעות עבודה ומנוחה); סמלי המדינה מן המסורת היהודית (מגן דוד, המנורה); חוק יסודות המשפט – פנייה לעקרונות של מורשת ישראל כשאין תשובה בחוק; ימי זיכרון וחג לאומיים.
מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את העמדה – עם כל רכיביה: מקור הסמכות, ביטוי למורשת היהודית בחקיקה ובמרחב הציבורי, וללא מחויבות להלכה; (2) להציג ביטוי אחד לעמדה זו בישראל ולהסביר מדוע הוא מבטא אותה.
תשובה מלאה:
הצגת העמדה – מדינה מסורתית (מורשתית־תרבותית):
– מקור הסמכות במדינה הוא ציבור האזרחים.
– מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, צריכה לתת ביטוי בחקיקה ובמרחב הציבורי למורשת היהודית במובן התרבותי והלאומי.
– הדבר נעשה מתוך זיקה למורשת ולמסורת, אך ללא מחויבות להלכה.
ביטוי בישראל – ימי המנוחה: שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה, ולפי חוק שעות עבודה ומנוחה, יום המנוחה השבועי של עובד יהודי הוא יום השבת. (לעובד שאינו יהודי – יום השבת או יום הראשון או יום השישי, לפי המקובל עליו.)
הסבר: השבת והחגים הם חלק מן המורשת התרבותית והלאומית של העם היהודי. החוק נותן להם מקום במרחב הציבורי – קובע אותם כימי המנוחה – אבל אינו מחייב את האזרחים לשמור שבת על פי ההלכה. זו בדיוק עמדת המדינה המסורתית: ביטוי למורשת היהודית בחקיקה, מתוך זיקה למסורת, אך ללא מחויבות להלכה, כשהחוק נקבע בידי נציגי הציבור.
ביטויים נוספים שאפשר להציג (כל אחד עם הסבר):
– הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה.
– סמלי המדינה – הדגל עם מגן הדוד וסמל המנורה – לקוחים מן המסורת היהודית.
– חוק יסודות המשפט: כשבית המשפט אינו מוצא תשובה לשאלה משפטית בחקיקה, בהלכה הפסוקה או בדרך של היקש, הוא יכריע לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל (ומאז תיקון 2018: "...של המשפט העברי ומורשת ישראל").
מה הבודק מחפש: הצגת שלושת רכיבי העמדה (מקור הסמכות – ציבור האזרחים; ביטוי למורשת היהודית בחקיקה ובמרחב הציבורי, במובן התרבותי והלאומי; ללא מחויבות להלכה), וביטוי אחד בישראל שמוצג ומוסבר: מדוע הוא מבטא מורשת ולא חובה הלכתית.
טעות נפוצה: להציג את הביטוי בלי להסביר מדוע הוא מבטא דווקא את העמדה המסורתית. טעות נוספת: לבלבל עם העמדה המשלבת חקיקה דתית בהיקף חלקי – שם שילוב המרכיבים ההלכתיים נעשה משיקולים דתיים, ואילו במדינה המסורתית הביטוי הוא למורשת במובן התרבותי והלאומי, ללא מחויבות להלכה.
שאלה 7 · ביקורת שיפוטית והגבלת השלטון
הסבירו כיצד הביקורת השיפוטית מבטאת את עקרון הגבלת השלטון.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
הצגת הגבלת השלטון: לשלטון עוצמה רבה; קיימת סכנה שינצל אותה לרעה ויפגע בזכויות; לכן יש להגביל אותו באמצעים מוסדיים ולא מוסדיים. ביקורת שיפוטית: מערכת המשפט (בג"ץ) בודקת את חוקיות פעולות הרשות המבצעת ואת התאמת חוקי הכנסת לחוקי היסוד, ויכולה לבטל החלטה בלתי חוקית ולפסול חוק הסותר חוק יסוד. קישור: הביקורת השיפוטית היא אמצעי מוסדי שמונע מן השלטון לנצל את כוחו לרעה ולפגוע בזכויות.
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – להציג בקצרה את שני המושגים (עקרון הגבלת השלטון וביקורת שיפוטית), ולקשר בין רכיב בביקורת השיפוטית ובין רכיב בעקרון הגבלת השלטון. שניים–שלושה משפטים לפחות.
תשובה מלאה:
עקרון הגבלת השלטון: עקרון הגבלת השלטון מבוסס על שלושה רכיבים:
1. עוצמת השלטון: השלטון מחזיק באמצעים כלכליים, אנושיים, מקורות מידע ומנגנוני אכיפה, שמעניקים לו עוצמה רבה.
2. הסכנה: קיימת סכנה שהשלטון ינצל לרעה את כוחו, ויפגע בזכויות האדם והאזרח או בזכויות של קבוצות.
3. האמצעים: לכן יש להגביל את השלטון. הפרדת הרשויות, אמצעים מוסדיים (פורמליים) ואמצעים לא מוסדיים (בלתי פורמליים) נועדו למנוע את עריצות השלטון.
ביקורת שיפוטית: ביקורת שמקיימת מערכת המשפט, ובעיקר בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), על רשויות השלטון. בית המשפט בודק אם החלטותיה ופעולותיה של הרשות המבצעת חוקיות, ויכול לבטל החלטה בלתי חוקית. הוא בודק גם אם חוקי הכנסת מתאימים לחוקי היסוד, ובישראל, במידה רבה מאז המהפכה החוקתית, הוא מוסמך לפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד.
הקישור: הביקורת השיפוטית היא אחד האמצעים המוסדיים (הפורמליים) שבהם מתממש הרכיב השלישי של עקרון הגבלת השלטון. לממשלה ולכנסת יש עוצמה רבה, ויש סכנה שינצלו אותה לרעה. למשל, הממשלה עלולה לקבל החלטה שחורגת מסמכותה, או שהכנסת תחוקק חוק שפוגע בזכויות האדם. אזרח שזכויותיו נפגעו יכול לעתור לבג"ץ, ובית המשפט – רשות נפרדת שאינה כפופה לממשלה ולכנסת – בודק את ההחלטה או את החוק. אם ההחלטה בלתי חוקית, בית המשפט יכול לבטל אותה ולתת צו לרשות. כך השלטון יודע שפעולותיו עלולות להיבדק ולהתבטל, והוא מוגבל לפעול לפי החוק ובלי לפגוע בזכויות שלא כדין.
טעות נפוצה: להציג רק את הגדרת הביקורת השיפוטית בלי לקשר אותה לרכיב בעקרון הגבלת השלטון. טעות נוספת: לכתוב שבית המשפט "מחוקק" או "קובע מדיניות" – בית המשפט מבקר את חוקיות פעולות הרשויות, ואינו מחליף אותן.
מה הבודק מחפש: הצגה קצרה של שני המושגים, וקישור מפורש: הביקורת השיפוטית היא אמצעי מוסדי (רכיב 3) שמונע ניצול לרעה של עוצמת השלטון (רכיבים 1–2) – ביטול החלטות בלתי חוקיות ופסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד.
פרק שני (34 נקודות) – שאלות 8–12
ענו על אחת מן השאלות 8–12, על פי אחד מן האשכולות שלמדתם (14 נקודות).
שאלה 8 · אשכול העולם היהודי
אשכול העולם היהודי
הציגו את המחלוקת בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואים והגירושים.
הציגו את הזכות לשוויון.
הסבירו כיצד הזכות לשוויון באה לידי ביטוי במחלוקת שהצגתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 8
חלק 1
הצגת שני הצדדים: המצב בישראל – נישואין וגירושין של יהודים נעשים על פי ההלכה, בבתי הדין הרבניים (חלק מהסדר הסטטוס קוו), ואין בישראל נישואים אזרחיים. התומכים בהמשך המצב: שמירה על אחדות העם היהודי ועל זהותו היהודית / מניעת פיצול לשני עמים / עיצוב אופייה היהודי של המדינה. המתנגדים (התומכים בנישואים אזרחיים או בנישואים בדרכים נוספות): כפייה דתית, פגיעה במי שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא לפי ההלכה (למשל מי שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה, זוגות שהנישואים ביניהם אסורים לפי ההלכה), פגיעה בשוויון (למשל מסורבות גט).
מה נדרש: "הציגו את המחלוקת" – להסביר מה המצב היום, ולהציג את עמדתו ואת נימוקו של כל אחד מן הצדדים.
תשובה מלאה:
המצב בישראל: לפי הסדר הסטטוס קוו ולפי החוק, נישואין וגירושין של יהודים בישראל נעשים על פי ההלכה, ובסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים. בישראל אין נישואים אזרחיים (נישואים שנערכים בחו"ל נרשמים במרשם האוכלוסין).
הצד התומך במצב הקיים (בעיקר הציבור הדתי והחרדי): לדעתם, נישואין וגירושין לפי ההלכה שומרים על אחדות העם היהודי ועל זהותו היהודית, ומונעים פיצול לשני עמים – מי שנישואיו כשרים לפי ההלכה ומי שלא. הם רואים בכך גם חלק מעיצוב אופייה היהודי של המדינה ומהסדר הסטטוס קוו, שמאפשר חיים משותפים.
הצד המתנגד (בעיקר הציבור החילוני): לדעתם, המצב הקיים הוא כפייה דתית. הוא פוגע במי שאינם יכולים להינשא לפי ההלכה – למשל עולים שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה, או זוגות שההלכה אוסרת את נישואיהם – ובמי שאינם רוצים להינשא בטקס דתי. הם טוענים גם שהדין הדתי פוגע בשוויון, למשל במצבן של נשים שבעליהן מסרבים לתת להן גט. לכן הם תומכים באפשרות של נישואים אזרחיים בישראל לצד הנישואים הדתיים.
מה הבודק מחפש: תיאור המצב (נישואין וגירושין לפי ההלכה בבתי הדין הרבניים, אין נישואים אזרחיים) ועמדה מנומקת של כל אחד משני הצדדים.
חלק 2
זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה ליחס שמקבל זולתו – אין להפלות אדם; ללא הבדל דת, גזע או מין, ובלי קשר לזהותו, לשיוכו, לסממן חיצוני או למגבלה; יחס שונה בלי סיבה רלוונטית הוא אפליה.
מה נדרש: "הציגו את הזכות" – הגדרה מלאה של הזכות לשוויון.
תשובה מלאה: הזכות לשוויון היא זכותו של כל אדם לקבל יחס זהה ליחס שמקבל זולתו, כלומר אין להפלות אדם. זכות זו חלה על כל אדם, ללא הבדל דת, גזע או מין, ובלי קשר לזהותו, לשיוכו (למשל לאום או מקום מגורים), לסממן חיצוני או למגבלה כלשהי. כשהשלטון מעניק יחס שונה לבני אדם בלי שיש לכך סיבה רלוונטית, זוהי אפליה ופגיעה בזכות לשוויון.
טעות נפוצה: להגדיר את הזכות במילה עצמה ("כולם שווים") בלי הרכיבים: יחס זהה, איסור אפליה, ויחס שונה בשל שוני לא רלוונטי כאפליה.
מה הבודק מחפש: יחס זהה לכל אדם / איסור אפליה; ללא הבדל דת, גזע, מין, זהות או שיוך; יחס שונה בלי סיבה רלוונטית = אפליה.
חלק 3
המתנגדים: נישואין וגירושין רק לפי ההלכה יוצרים יחס שונה בין אזרחים – מי שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה או זוגות שההלכה אוסרת את נישואיהם אינם יכולים להינשא בישראל כמו שאר האזרחים; בדיני הגירושין האישה תלויה בהסכמת הבעל לתת גט (מסורבות גט) – פגיעה בשוויון בין נשים לגברים. או התומכים: הכלל חל באופן זהה על כל היהודים בישראל, ולכל עדה דתית יש בתי דין משלה.
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לקשר רכיב בהגדרת הזכות לשוויון לעמדה של אחד הצדדים (או של שניהם) במחלוקת.
תשובה מלאה: לפי הזכות לשוויון, כל אדם זכאי ליחס זהה, ויחס שונה בלי סיבה רלוונטית הוא אפליה. המתנגדים למצב הקיים טוענים שהמצב בישראל פוגע בשוויון בשני אופנים:
– בין אזרחים: מי שאינם מוכרים כיהודים לפי ההלכה – למשל עולים רבים שעלו לארץ מכוח חוק השבות – או זוגות שההלכה אוסרת את נישואיהם, אינם יכולים להינשא בישראל, ואילו אזרחים אחרים יכולים. כלומר המדינה מעניקה יחס שונה לאזרחיה בעניין בסיסי כמו הקמת משפחה, בשל שוני שלדעתם אינו רלוונטי.
– בין נשים לגברים: בדין הדתי הגירושין תלויים בכך שהבעל ייתן גט, ולכן אישה שבעלה מסרב לתת לה גט אינה יכולה להשתחרר מן הנישואים – בעוד שמעמדם של גברים במצב דומה שונה. לטענתם זו אפליה על בסיס מין.
(אפשרות נוספת: התומכים במצב הקיים יכולים לטעון שהכלל חל באופן זהה על כל היהודים בישראל, ושכל עדה דתית – יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים – מנהלת את ענייני הנישואים והגירושים של בניה בבתי הדין הדתיים שלה, כך שאין כאן יחס שונה לקבוצה אחת.)
טעות נפוצה: להגדיר את השוויון נכון אבל בהסבר לא להראות מי מקבל יחס שונה ממי – בין אזרחים שיכולים להינשא בישראל ובין מי שאינם יכולים, או בין נשים לגברים בגירושין.
מה הבודק מחפש: קישור ברור בין רכיב בהגדרת השוויון (יחס זהה / יחס שונה בלי סיבה רלוונטית = אפליה) ובין עמדה של צד במחלוקת (מי שאינם יכולים להינשא לפי ההלכה / מסורבות גט).
שאלה 9 · אשכול תקשורת ופוליטיקה
אשכול תקשורת ופוליטיקה
הציגו את המושג תקשורת המונים.
הציגו את הזכות לכבוד.
הסבירו כיצד תקשורת ההמונים עלולה לפגוע בזכות לכבוד.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
חלק 1
פונה אל קהל רחב ומגוון בו בזמן; פומבית וגלויה; אין קרבה פיזית / היכרות בין הקהל למעביר המסר; מהירה ואקטואלית; מועברים מסרים רבים קצרים וקליטים; תפקידה העיקרי לעדכן את הציבור במידע, לפרש את המידע ולפקח על הרשויות; דוגמאות: עיתונות כתובה, רדיו, טלוויזיה, אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות.
מה נדרש: "הציגו את המושג" – הגדרה עם כל רכיביה.
תשובה מלאה: תקשורת המונים היא תקשורת שפונה אל קהל רחב ומגוון בו בזמן. היא פומבית וגלויה, ואין בה קרבה פיזית או היכרות בין הקהל ובין מי שמעביר את המסר. היא מהירה ואקטואלית, ומועברים בה מסרים רבים, קצרים וקליטים. תפקידה העיקרי הוא לעדכן את הציבור במידע ולפרש אותו, וגם לפקח על רשויות השלטון. דוגמאות לאמצעי תקשורת המונים: עיתונות כתובה, רדיו, טלוויזיה, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.
מה הבודק מחפש: קהל רחב ומגוון בו בזמן; פומביות; היעדר קרבה בין הקהל למעביר המסר; מהירות ואקטואליות; תפקידיה (עדכון, פרשנות, פיקוח).
חלק 2
זכות טבעית: לכל אדם, מעצם היותו אדם, זכות שלא יושפל ושלא ייפגע כבודו – בגופו, במעמדו ובשמו; מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; נגזרת ממנה הזכות לשם טוב – שלא יוכפש שמו ולא יפורסם עליו מידע שלילי ושקרי שפוגע במוניטין ובמעמדו בציבור.
מה נדרש: "הציגו את הזכות" – הגדרה מלאה, ורצוי גם הזכות הנגזרת ממנה.
תשובה מלאה: הזכות לכבוד היא זכות טבעית, שלפיה לכל אדם, מעצם היותו אדם, יש זכות שלא יושפל ושלא ייפגע כבודו – לא בגופו, לא במעמדו ולא בשמו. בישראל הזכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שקובע כי "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". מן הזכות לכבוד נגזרת גם הזכות לשם טוב: זכותו של כל אדם ששמו לא יוכפש, כלומר שלא יפורסם עליו מידע שלילי ושקרי שגורם לפגיעה במוניטין שלו ובמעמדו בציבור.
מה הבודק מחפש: זכות טבעית של כל אדם באשר הוא אדם; שלא יושפל ושלא ייפגע כבודו בגופו, במעמדו ובשמו; עיגון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; הזכות הנגזרת – שם טוב.
חלק 3
תקשורת ההמונים פונה לקהל רחב בו בזמן, והיא מהירה ופומבית; פרסום שקרי, מכפיש או משפיל על אדם – בכתבה או ברשת חברתית – מגיע מהר לציבור גדול, ופוגע במעמדו ובשמו הטוב; מאחר שאין קרבה בין מעביר המסר לקהל וקשה לתקן פרסום שהופץ, הפגיעה עלולה להיות קשה ומתמשכת.
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לקשר בין מאפיין של תקשורת ההמונים ובין רכיב בזכות לכבוד שעלול להיפגע.
תשובה מלאה: לפי הזכות לכבוד, לכל אדם יש זכות שלא יושפל ושלא ייפגעו מעמדו ושמו הטוב, ושלא יפורסם עליו מידע שלילי ושקרי. תקשורת ההמונים פונה לקהל רחב ומגוון בו בזמן, והיא מהירה ופומבית. לכן כשמתפרסם בה מידע שקרי או מכפיש על אדם – למשל כתבה שמייחסת לו מעשה שלא עשה, או פוסט משפיל שמופץ ברשת חברתית – המידע מגיע תוך זמן קצר לאלפי אנשים. כך נפגעים מעמדו של האדם בציבור ושמו הטוב, ולעיתים גם פרנסתו. מאחר שהמסרים בתקשורת ההמונים מהירים וקצרים, ואין קרבה בין מעביר המסר ובין הקהל, קשה מאוד לתקן את הרושם אחרי שהמידע הופץ, גם אם יתברר שהוא שקרי. לכן תקשורת ההמונים עלולה לפגוע פגיעה קשה בזכות לכבוד ובזכות לשם טוב. (בישראל חוק איסור לשון הרע נועד להגן על אנשים מפני פרסומים כאלה.)
טעות נפוצה: להסביר כיצד התקשורת מממשת את חופש הביטוי. השאלה מבקשת כיצד היא עלולה לפגוע בזכות אחרת – הזכות לכבוד.
מה הבודק מחפש: קישור בין מאפיין של תקשורת ההמונים (קהל רחב בו בזמן, מהירות, פומביות) ובין רכיב בזכות לכבוד (פגיעה במעמד ובשם הטוב, השפלה). דוגמה מוחשית מתקבלת.
שאלה 10 · אשכול בחירות ומפלגות
אשכול בחירות ומפלגות
הציגו את המושג מערכת רב־מפלגתית.
הציגו את עקרון הפלורליזם.
הסבירו כיצד עקרון הפלורליזם מתממש במערכת רב־מפלגתית.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
חלק 1
מערכת פוליטית שבה פועלות בפרלמנט מפלגות רבות; בדרך כלל אף מפלגה אינה זוכה לבדה ברוב המושבים, ולכן יש צורך להרכיב קואליציה של כמה מפלגות כדי ליצור רוב בפרלמנט. בישראל השיטה הארצית והיחסית עם אחוז חסימה נמוך יחסית (3.25%) מאפשרת כניסה של מפלגות רבות לכנסת.
מה נדרש: "הציגו את המושג" – מהי המערכת ומה התוצאה שלה בפרלמנט.
תשובה מלאה: מערכת רב־מפלגתית היא מערכת פוליטית שבה פועלות בפרלמנט מפלגות רבות. בדרך כלל אף מפלגה אינה זוכה לבדה ברוב המושבים, ולכן יש צורך להרכיב קואליציה של כמה מפלגות כדי ליצור רוב בפרלמנט. בישראל המערכת היא רב־מפלגתית: הבחירות לכנסת הן ארציות, יחסיות ורשימתיות, וכל רשימה שעברה את אחוז החסימה (3.25% מן הקולות הכשרים) מקבלת מושבים ביחס למספר הקולות שקיבלה. כך גם מפלגות קטנות נכנסות לכנסת, ומאז קום המדינה כל הממשלות היו קואליציוניות.
טעות נפוצה: להגדיר מערכת רב־מפלגתית כמצב שבו רשימות רבות מתמודדות בבחירות. הכוונה למספר רב של מפלגות שפועלות בפרלמנט, ולצורך להרכיב קואליציה.
מה הבודק מחפש: מפלגות רבות בפרלמנט; בדרך כלל אין מפלגה עם רוב לבדה, ולכן נדרשת קואליציה.
חלק 2
הכרה בערך של ריבוי – מגוון דעות, עמדות של אנשים וקבוצות; עידוד ותמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות ועמדות של אנשים או קבוצות בחברה; לפיכך יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.
מה נדרש: "הציגו את עקרון" – הגדרה מלאה.
תשובה מלאה: עקרון הפלורליזם הוא הכרה בערך של ריבוי: ריבוי דעות ועמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. העיקרון אינו מסתפק בהכרה בריבוי, אלא גם מעודד ותומך בקיום ובביטוי של מגוון הדעות והעמדות. לכן יש לאפשר לכל קבוצה או דעה להתארגן ולפעול כדי להשיג את האינטרסים שלה.
מה הבודק מחפש: הכרה בערך הריבוי; עידוד ותמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות; מתן אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול.
חלק 3
במערכת רב־מפלגתית מפלגות רבות, שמייצגות קבוצות ודעות שונות בחברה (לפי השקפה, דת, לאום או אינטרס), נכנסות לפרלמנט ופועלות בו למען האינטרסים של בוחריהן; כך מגוון הדעות בחברה מקבל ביטוי בפרלמנט, וכל קבוצה יכולה להתארגן במפלגה ולפעול להשגת האינטרסים שלה – מימוש הפלורליזם.
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לקשר בין רכיב בהגדרת הפלורליזם ובין מאפיין של מערכת רב־מפלגתית.
תשובה מלאה: עקרון הפלורליזם מכיר בערך של ריבוי הדעות והקבוצות בחברה, מעודד את ביטוין ומאפשר לכל קבוצה להתארגן ולפעול למען האינטרסים שלה. במערכת רב־מפלגתית פועלות בפרלמנט מפלגות רבות, ולא רק שתיים או שלוש גדולות. כל מפלגה מייצגת קבוצה אחרת בחברה – לפי השקפה פוליטית, עמדה בענייני דת ומדינה, לאום או אינטרס כלכלי. כך גם קבוצה קטנה יכולה להתארגן במפלגה, להיבחר לפרלמנט ולפעול בו למען בוחריה. בישראל, למשל, מגוון הקבוצות בחברה – חילונים, דתיים וחרדים, יהודים וערבים, תושבי מרכז ופריפריה – מיוצג בכנסת בכמה מפלגות. כך מגוון הדעות בחברה מקבל ביטוי במוסד הנבחר, וזה מימוש של עקרון הפלורליזם.
טעות נפוצה: לכתוב רק "יש הרבה מפלגות ולכן יש פלורליזם", בלי לקשר לרכיב בהגדרה – ביטוי למגוון הדעות של קבוצות שונות ואפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול להשגת האינטרסים שלה.
מה הבודק מחפש: קישור בין רכיב בפלורליזם (ביטוי למגוון דעות / אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול) ובין מאפיין של המערכת הרב־מפלגתית (מפלגות רבות בפרלמנט שמייצגות קבוצות שונות). דוגמה מישראל מתקבלת.
שאלה 11 · אשכול רשויות מקומיות
אשכול רשויות מקומיות
הציגו שני מקורות הכנסה של הרשות המקומית.
הציגו את הגישה הכלכלית־חברתית הסוציאל־דמוקרטית.
הסבירו כיצד הגישה הסוציאל־דמוקרטית באה לידי ביטוי באחד ממקורות ההכנסה של הרשות המקומית.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
חלק 1
שניים מאלה, כל אחד מוסבר: ארנונה – מס שהרשות גובה מן המחזיקים בנכסים בתחומה (מגורים, עסקים, משרדים), המקור העיקרי של ההכנסות העצמיות; השתתפות הממשלה – משרדי הממשלה (למשל החינוך והרווחה) משתתפים במימון השירותים שהרשות נותנת מטעם המדינה, ומשרד הפנים מעביר מענק איזון לרשויות שהכנסותיהן העצמיות אינן מספיקות; אגרות והיטלים – תשלומים על שירותים מסוימים (אגרת היתר בנייה) והיטלים על פיתוח תשתיות; הלוואות (באישור משרד הפנים); תרומות; הכנסות מנכסים ומעסקים של הרשות.
מה נדרש: "הציגו שני מקורות הכנסה" – שני מקורות שונים, וכל אחד מהם מוסבר במשפט או שניים (מהו המקור ולמה הוא משמש).
תשובה מלאה:
מקור ראשון – ארנונה: ארנונה היא מס שהרשות המקומית גובה מן המחזיקים בנכסים שבתחומה – בתי מגורים, עסקים ומשרדים. גובה הארנונה נקבע לפי גודל הנכס, סוגו והשימוש בו, בהתאם לכללים ולמגבלות שקובעת הממשלה. זה המקור העיקרי של ההכנסות העצמיות של הרשות, והוא משמש למימון השירותים שהיא נותנת לתושבים, כמו פינוי אשפה, תאורה ותחזוקת רחובות.
מקור שני – השתתפות הממשלה: הממשלה מעבירה לרשויות המקומיות כספים. משרדי הממשלה (למשל משרד החינוך ומשרד הרווחה) משתתפים במימון השירותים שהרשות נותנת לתושבים מטעם המדינה, ומשרד הפנים מעביר מענק איזון לרשויות שהכנסותיהן העצמיות אינן מספיקות כדי לתת לתושבים שירותים בסיסיים.
מקורות נוספים שאפשר להציג: אגרות והיטלים – תשלומים על שירותים מסוימים (למשל אגרת היתר בנייה) והיטלים על פיתוח תשתיות (כבישים, ביוב); הלוואות שהרשות לוקחת למימון פרויקטים (באישור משרד הפנים); תרומות; הכנסות מנכסים ומעסקים של הרשות.
טעות נפוצה: להציג שני מקורות שהם בעצם אותו מקור (למשל "מענקים" ו"תקציב מהממשלה"), או לכתוב רשימת שמות בלי הסבר.
מה הבודק מחפש: שני מקורות הכנסה שונים, שכל אחד מהם מוסבר (לא רק שם המקור).
חלק 2
ערך מרכזי – שוויון חברתי־כלכלי הקודם לחירות הכלכלית (סולידריות, צמצום פערים); אחריות המדינה – הפרט יכול להישען על סיוע מן המדינה, אחריות כלפי החלש, מדינת רווחה; מעורבות רבה של המדינה בתחום החברתי־כלכלי (סבסוד, שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה, מיסוי גבוה על העשירונים העליונים).
מה נדרש: "הציגו את הגישה" – שלושת הרכיבים: הערך המרכזי, האחריות ומידת מעורבות המדינה.
תשובה מלאה:
– ערך מרכזי: הגישה מדגישה את השוויון החברתי־כלכלי ומקדמת אותו לפני החירות הכלכלית; היא מקדמת את הסולידריות ואת צמצום הפערים.
– אחריות המדינה: במקרה הצורך, הפרט יכול להישען על סיוע חברתי־כלכלי מן המדינה; למדינה יש אחריות כלפי החלש – מדינת רווחה, שמחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלית רחבה ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם.
– מידת מעורבות המדינה: המדינה מעורבת בתחום החברתי־כלכלי במידה רבה, למשל באמצעות סבסוד, הענקת שירותים חברתיים, חקיקה חברתית, הלאמה, ותמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים.
טעות נפוצה: להציג רק רכיב אחד (למשל "המדינה עוזרת לחלשים") בלי הערך המרכזי ובלי מידת המעורבות, או לערבב רכיבים של הגישה הליברלית.
מה הבודק מחפש: שלושת הרכיבים – ערך מרכזי (שוויון חברתי־כלכלי לפני חירות כלכלית), אחריות המדינה כלפי החלש, ומעורבות רבה של המדינה.
חלק 3
מענק איזון: המדינה מעבירה כסף לרשויות שהכנסותיהן העצמיות אינן מספיקות, כדי שגם תושבי רשויות חלשות יקבלו שירותים בסיסיים – אחריות המדינה כלפי החלש, צמצום פערים ומעורבות רבה של המדינה. (או: השתתפות משרדי הממשלה במימון שירותי חינוך ורווחה; או: הנחות בארנונה לאוכלוסיות חלשות.)
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לבחור מקור הכנסה אחד ולקשר אותו לרכיב מסוים בגישה הסוציאל־דמוקרטית.
תשובה מלאה: לפי הגישה הסוציאל־דמוקרטית, למדינה יש אחריות כלפי החלש, והיא מעורבת במידה רבה בתחום החברתי־כלכלי כדי לצמצם פערים. רשויות מקומיות שונות זו מזו מאוד ביכולתן לגבות ארנונה: ברשות שיש בה אזורי תעשייה ומסחר גדולים ותושבים אמידים, ההכנסות העצמיות גבוהות; ברשות קטנה או ענייה, ההכנסות העצמיות אינן מספיקות כדי לממן אפילו שירותים בסיסיים. מענק האיזון שמשרד הפנים מעביר לרשויות כאלה הוא העברה של כספי המדינה – כספי המסים של כלל האזרחים – לרשויות החלשות. כך המדינה לוקחת אחריות על כך שגם תושבי רשות חלשה יקבלו חינוך, רווחה ושירותים עירוניים בסיסיים, ומצמצמת את הפערים בין תושבי רשויות עשירות לתושבי רשויות עניות. זו מעורבות רבה של המדינה בתחום החברתי־כלכלי, שמבטאת סולידריות ושוויון חברתי־כלכלי – רכיבים מרכזיים בגישה הסוציאל־דמוקרטית.
(אפשרות נוספת: השתתפות משרדי הממשלה, כמו משרד הרווחה, במימון השירותים החברתיים שהרשות נותנת – רשת ביטחון סוציאלית שהמדינה מממנת. אפשרות נוספת: הנחות בארנונה שניתנות לפי כללים שקבעה המדינה לאוכלוסיות כמו קשישים המקבלים הבטחת הכנסה, אנשים עם מוגבלות ובעלי הכנסה נמוכה – אחריות כלפי החלש.)
טעות נפוצה: לתאר את מקור ההכנסה בלי לקשר אותו לרכיב בגישה, או לטעון שעצם גביית הארנונה מבטאת את הגישה הסוציאל־דמוקרטית – מס מקומי לכשעצמו אינו מעיד על הגישה; צריך להראות העברת משאבים לחלשים, צמצום פערים או מעורבות רבה של המדינה.
מה הבודק מחפש: קישור בין מקור הכנסה מסוים (מענק איזון / השתתפות הממשלה / הנחות בארנונה) ובין רכיב בגישה הסוציאל־דמוקרטית (אחריות המדינה כלפי החלש, צמצום פערים, מעורבות רבה של המדינה).
שאלה 12 · אשכול מעורבות אזרחית ופיקוח על הרשויות
אשכול מעורבות אזרחית ופיקוח על הרשויות
הציגו את המושג קבוצות אינטרס (קבוצות לחץ).
הציגו את המושג זכויות פוליטיות.
הסבירו כיצד פעילותן של קבוצות אינטרס (קבוצות לחץ) מממשת זכויות פוליטיות.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
חלק 1
ארגון של אנשים בעלי מטרה משותפת / שמבקשים לקדם עניין מסוים (אפשר לתת שתי דוגמאות); פועלים יחד כדי להשפיע מבחוץ על קביעת מדיניות ציבורית; אינם מבקשים להתמודד בבחירות; פעילותם מכוונת כלפי רשויות השלטון; דרכי פעולה מגוונות: שתדלנות (לובינג), הסכמי שיתוף פעולה, הפעלת סנקציות.
מה שואלים: "הציגו את המושג" – הגדרה מלאה.
תשובה מלאה: קבוצת אינטרס (קבוצת לחץ) היא ארגון של אנשים בעלי מטרה משותפת, שמבקשים לקדם עניין מסוים. דוגמאות: ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים, ארגונים להגנת הסביבה. חברי הקבוצה פועלים יחד כדי להשפיע מבחוץ על קביעת המדיניות הציבורית. הם אינם מבקשים להתמודד בבחירות ולהיכנס לשלטון, ופעילותם מכוונת כלפי רשויות השלטון. דרכי הפעולה שלהן מגוונות: שתדלנות (לובינג) מול חברי כנסת ושרים, הסכמי שיתוף פעולה עם גורמי שלטון, והפעלת סנקציות כמו שביתות והפגנות.
טעות נפוצה: לבלבל בין קבוצת אינטרס ובין מפלגה. מפלגה מתמודדת בבחירות כדי להיכנס לשלטון; קבוצת אינטרס משפיעה על השלטון מבחוץ.
מה הבודק מחפש: ארגון אנשים בעלי מטרה משותפת; השפעה מבחוץ על המדיניות; אינם מתמודדים בבחירות; דרכי פעולה.
חלק 2
זכויות הקשורות ליחסים בין האזרח לרשויות השלטון ולשותפות בניהול המסגרת המדינית; חלקן זכויות אזרח (הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות) וחלקן נובעות מזכויות טבעיות (חופש ההפגנה והמחאה, האפשרות לבקר את השלטון, חופש ההתאגדות).
מה שואלים: "הציגו את המושג" – הגדרה מלאה, עם ההבחנה בין זכויות שהן זכויות אזרח ובין זכויות שנובעות מזכויות טבעיות.
תשובה מלאה: זכויות פוליטיות הן זכויות הקשורות ליחסים בין האזרח לרשויות השלטון ולשותפות בניהול המסגרת המדינית. חלקן זכויות אזרח בלבד, וחלקן מבוססות על הזכויות הטבעיות של כל אדם:
– זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח: הזכות לבחור ולהיבחר, והזכות להתארגן במפלגה המתמודדת בבחירות (בבחירות לכנסת – מוענקות לאזרחי המדינה בלבד).
– זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות: חופש ההפגנה והמחאה, האפשרות לבקר את השלטון, וחופש ההתאגדות כדי להשפיע על המדיניות (אינן מוגבלות לאזרחי המדינה).
מה הבודק מחפש: יחסי אזרח–שלטון ושותפות בניהול המסגרת המדינית; זכויות אזרח (לבחור ולהיבחר, להתארגן במפלגה) לעומת זכויות הנובעות מזכויות טבעיות (הפגנה ומחאה, ביקורת על השלטון).
חלק 3
קבוצות אינטרס מממשות את חופש ההתאגדות – אנשים בעלי מטרה משותפת מתארגנים יחד; הן פועלות מול רשויות השלטון כדי להשפיע על המדיניות – שותפות של אזרחים בניהול המסגרת המדינית גם בלי להתמודד בבחירות; דרכי הפעולה שלהן (שתדלנות, הפגנות ושביתות, ביקורת על השלטון) הן מימוש של חופש ההפגנה והמחאה ושל האפשרות לבקר את השלטון.
מה שואלים: "הסבירו כיצד" – לקשר רכיב בפעילות קבוצות האינטרס לרכיב בהגדרת הזכויות הפוליטיות.
תשובה מלאה: לפי ההגדרה, זכויות פוליטיות קשורות ליחסים בין האזרח לרשויות השלטון ולשותפות שלו בניהול המסגרת המדינית, וחלקן נובעות מזכויות טבעיות – חופש ההתאגדות, חופש ההפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון. קבוצת אינטרס היא ביטוי ישיר לכך: אנשים בעלי מטרה משותפת, למשל עובדים בענף מסוים, מתארגנים יחד, וזה מימוש של חופש ההתאגדות. הקבוצה פועלת מול רשויות השלטון – נפגשת עם חברי כנסת ושרים, מגישה להם עמדות, מבקרת את מדיניות הממשלה, ולעיתים מארגנת הפגנות ושביתות. כך חבריה משתתפים בעיצוב המדיניות גם בין מערכת בחירות אחת לאחרת, ובלי להתמודד בבחירות, ומממשים את זכותם למחות ולבקר את השלטון. לכן פעילותן של קבוצות אינטרס מממשת זכויות פוליטיות.
טעות נפוצה: להסביר באמצעות הזכות לבחור ולהיבחר. קבוצות אינטרס אינן מתמודדות בבחירות; הקשר הוא לזכויות הפוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות – התאגדות, מחאה וביקורת על השלטון.
מה הבודק מחפש: קישור בין דרך פעולה של קבוצות אינטרס (התארגנות, שתדלנות, הפגנות ושביתות, ביקורת על המדיניות) ובין רכיב בזכויות הפוליטיות (חופש ההתאגדות, חופש ההפגנה והמחאה, ביקורת על השלטון, שותפות בניהול המסגרת המדינית).
פרק שלישי (26 נקודות)
ההוראות לפרק זה
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על שתיים מן השאלות 13–15 (לכל שאלה – 13 נקודות).
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
ענו על שתיים מן השאלות 13–15 (לכל שאלה – 13 נקודות).
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת המושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
שאלה 13 · עקרון שלטון העם
– הציגו את העיקרון הדמוקרטי: שלטון העם.
– צטטו מן הקטע משפט המתייחס לעיקרון זה.
– הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 13
הצגה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון; האזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות נציגים שפועלים בשמם ולמענם; השלטון מכהן לזמן קצוב, שואב את הלגיטימיות שלו מן העם, נתון לביקורתו, ובבחירות הבאות העם יכול להחליפו. ציטוט: "אחרי חמש שנים של כהונה, רוב התושבים החליטו שהגיע הזמן לשינוי: הם בחרו ראש מועצה חדש ומועצה חדשה, והרשימה שהחזיקה בשלטון שנים רבות עברה לאופוזיציה." / "ראש המועצה הנבחר אמר בנאום הניצחון שלו: התושבים נתנו לנו מנדט לחמש שנים, ובסופן נעמוד שוב לשיפוטם." / "ואם ישכחו, נזכיר להם זאת בבחירות הבאות."
מה נדרש: (1) להציג את עקרון שלטון העם מן הידע; (2) לצטט מן הקטע משפט שמתייחס לעיקרון; (3) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בציטוט.
תשובה מלאה:
הצגה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. האזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק. השלטון שואב את הלגיטימיות שלו מן העם, נתון לביקורתו, ובבחירות הבאות העם יכול להחליף אותו.
ציטוט: "אחרי חמש שנים של כהונה, רוב התושבים החליטו שהגיע הזמן לשינוי: הם בחרו ראש מועצה חדש ומועצה חדשה, והרשימה שהחזיקה בשלטון שנים רבות עברה לאופוזיציה."
הסבר: השלטון הקודם כיהן לזמן קצוב, חמש שנים, ובסופו שבו התושבים לקלפי. התושבים, שהם מקור הסמכות של השלטון, החליטו להחליף אותו ובחרו ראש מועצה ומועצה חדשים. זה בדיוק הרכיב "בבחירות הבאות העם יכול להחליף את השלטון": השלטון מקבל את סמכותו מן העם, והעם הוא שמחליט מי ישלוט.
ציטוטים אפשריים נוספים:
– "ראש המועצה הנבחר אמר בנאום הניצחון שלו: התושבים נתנו לנו מנדט לחמש שנים, ובסופן נעמוד שוב לשיפוטם." הסבר: ראש המועצה מבין שסמכותו ניתנה לו בידי התושבים (מקור הסמכות), לזמן קצוב, ושבסופו העם ישפוט אותו ויוכל להחליפו.
– "ואם ישכחו, נזכיר להם זאת בבחירות הבאות." הסבר: הנבחרים נתונים לביקורת העם, והעם יכול להחליפם בבחירות הבאות.
מה הבודק מחפש:
– הצגה מלאה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; בחירות חופשיות ותקופתיות של נציגים הפועלים בשמו ולמענו; שלטון לזמן קצוב; לגיטימיות מן העם, ביקורת העם והחלפת השלטון בבחירות.
– ציטוט.
– הסבר שמקשר את החלפת השלטון בבחירות או את ה"מנדט לחמש שנים" לרכיב בהגדרה.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
טעות נפוצה: להגדיר שלטון העם רק כ"העם בוחר", בלי הרכיב שהעם הוא הריבון ומקור הסמכות, ובלי הלגיטימיות והחלפת השלטון. טעות נוספת: לצטט את משפט ההצבעה במועצה (שבעה מול ארבעה) – הוא מבטא הכרעת רוב.
שאלה 14 · עקרון הכרעת הרוב
– הציגו את העיקרון הדמוקרטי: הכרעת הרוב.
– צטטו מן הקטע משפט המתייחס לעיקרון זה.
– הסבירו כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
הצגה: עיקרון הקובע שמתוך כמה אפשרויות נבחרת (מתקבלת) ההחלטה שבה תומכים הרוב – רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים; אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד או בזכויות המיעוט. ציטוט: "הדיון היה סוער, ולבסוף התקבלה התוכנית ברוב של שבעה חברי מועצה מול ארבעה." / "המתנגדים הודיעו שהם מקבלים את ההחלטה, אף שהם ממשיכים לחשוב שהיא שגויה, וכך ראוי שיהיה במשטר דמוקרטי: מי שזכה ברוב הקולות מוביל את ההחלטות."
מה נדרש: (1) להציג את עקרון הכרעת הרוב מן הידע; (2) לצטט מן הקטע משפט שמתייחס לעיקרון; (3) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בציטוט.
תשובה מלאה:
הצגה: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים. ההכרעה צריכה להיעשות בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד, ובייחוד בזכויות המיעוט.
ציטוט: "הדיון היה סוער, ולבסוף התקבלה התוכנית ברוב של שבעה חברי מועצה מול ארבעה."
הסבר: חברי המועצה הם נציגי התושבים. בדיון היו שתי אפשרויות – לאשר את תוכנית הבנייה או לדחות אותה – וההחלטה התקבלה לפי רוב הנציגים: שבעה בעד מול ארבעה נגד. זו הכרעה לפי רוב הנציגים.
ציטוט אפשרי נוסף: "המתנגדים הודיעו שהם מקבלים את ההחלטה, אף שהם ממשיכים לחשוב שהיא שגויה, וכך ראוי שיהיה במשטר דמוקרטי: מי שזכה ברוב הקולות מוביל את ההחלטות." הסבר: המיעוט מקבל את הכרעת הרוב אף שאינו מסכים איתה. כך הכרעת הרוב מאפשרת לסיים את המחלוקת בדרכי שלום. אפשר גם לקשר את דברי הכותב ש"העובדה שהרוב בחר במועצה אינה מעניקה לו סמכות לעשות כל מה שירצה" לרכיב המגבלה שבהגדרה.
מה הבודק מחפש:
– הצגה: מתוך כמה אפשרויות; ההחלטה לפי הרוב (האוכלוסייה, הנציגים או המצביעים); והמגבלה – בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט.
– ציטוט.
– הסבר שמקשר את ההצבעה (7 מול 4) לרכיב "רוב הנציגים".
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
טעות נפוצה: להשמיט מן ההצגה את המגבלה על הרוב. טעות נוספת: לצטט את ההצעה לסגור את המרכז הקהילתי – היא מבטאת את החשש מעריצות הרוב, ולא הכרעת רוב תקינה.
שאלה 15 · עריצות הרוב
– הציגו את המושג: עריצות הרוב.
– צטטו מן הקטע משפט המתייחס למושג זה.
– הסבירו כיצד החשש מפני עריצות הרוב בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 15
הצגה: מצב שבו הרוב, באמצעות הכרעה דמוקרטית או בכוח מעמדו, מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות היסוד של המיעוט או של הפרט, או בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה; לכן הכרעת הרוב צריכה להיות מוגבלת – לרוב אין סמכות לפגוע בזכויות היסוד של המיעוט. ציטוט: "כשרוב מנצל את כוחו כדי לשלול ממיעוט את המקום שבו הוא מקיים את דתו ואת חיי הקהילה שלו, הוא אינו מכריע במחלוקת – הוא פוגע בזכויות יסוד של בני המיעוט." / "בני הקהילה, שהם פחות מעשירית מתושבי היישוב, חשים שאין להם שום סיכוי לשנות את ההחלטה, משום שלעולם לא יהיו רוב." / "העובדה שהרוב בחר במועצה אינה מעניקה לו סמכות לעשות כל מה שירצה."
מה נדרש: (1) להציג את המושג עריצות הרוב מן הידע; (2) לצטט מן הקטע משפט שמתייחס למושג; (3) להסביר כיצד החשש מעריצות הרוב בא לידי ביטוי בציטוט.
תשובה מלאה:
הצגה: עריצות הרוב היא מצב שבו הרוב, באמצעות הכרעה דמוקרטית או בכוח מעמדו, מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות היסוד של המיעוט או של הפרט, או בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. לכן הכרעת הרוב צריכה להיות מוגבלת: לרוב אין סמכות לפגוע בזכויות היסוד של המיעוט.
ציטוט: "כשרוב מנצל את כוחו כדי לשלול ממיעוט את המקום שבו הוא מקיים את דתו ואת חיי הקהילה שלו, הוא אינו מכריע במחלוקת – הוא פוגע בזכויות יסוד של בני המיעוט."
הסבר: חברי הקואליציה, שהם הרוב במועצה, מבקשים להשתמש בכוחם – הצבעה ברוב קולות – כדי לסגור את המרכז הקהילתי שבו קהילה דתית קטנה מתפללת ולומדת. הכותב מזהיר שזו פגיעה בזכויות היסוד של המיעוט, ובהן חופש הדת. זה בדיוק החשש מעריצות הרוב: הרוב מנצל לרעה את כוחו, באמצעות הכרעה דמוקרטית, כדי לפגוע בזכויות היסוד של מיעוט.
ציטוטים אפשריים נוספים:
– "בני הקהילה, שהם פחות מעשירית מתושבי היישוב, חשים שאין להם שום סיכוי לשנות את ההחלטה, משום שלעולם לא יהיו רוב." הסבר: הקהילה היא מיעוט קבוע, ולכן היא חשופה במיוחד לכך שהרוב ינצל את כוחו נגדה.
– "העובדה שהרוב בחר במועצה אינה מעניקה לו סמכות לעשות כל מה שירצה." הסבר: הכותב מדגיש שכוחו של הרוב מוגבל, כדי למנוע עריצות רוב.
מה הבודק מחפש:
– הצגה: הרוב מנצל את כוחו לרעה (בהכרעה דמוקרטית או בכוח מעמדו); פגיעה בזכויות היסוד של המיעוט או הפרט או בעקרונות הדמוקרטיה; הצורך להגביל את הרוב.
– ציטוט.
– הסבר שמקשר את ההצעה לסגור את המרכז הקהילתי של הקהילה הדתית לפגיעה של הרוב בזכויות המיעוט.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
טעות נפוצה: להגדיר עריצות הרוב רק כ"הרוב מחליט", בלי הרכיב של ניצול הכוח לרעה ופגיעה בזכויות המיעוט. טעות נוספת: לצטט את אישור תוכנית הבנייה – זו הכרעת רוב רגילה, שאינה פוגעת בזכויות יסוד.
פרק רביעי (26 נקודות) – שאלות 16–18
בפרק זה יש לענות על שתי שאלות:
על אחת מן השאלות 16–18, ועל אחת מן השאלות 19–20 (לכל שאלה – 13 נקודות).
ענו על אחת מן השאלות 16–18 (13 נקודות).
שאלה 16 · בעל הדירה שנכנס בלי רשות
– ציינו והציגו את הזכות של מאיה שנפגעה, לטענתה.
– צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
– הסבירו כיצד זכות זו באה לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 16
הזכות לפרטיות: זכותו של כל אדם לחיות ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו, לחפציו או לגופו, ללא רשותו / ללא הסכמתו. ציטוט: "איש לא יכול להיכנס אליו ולחטט בחפצים שלי בלי שאני מרשה", אמרה מאיה לבעל הדירה. / "כשחזרה מחופשה בחו"ל גילתה כי מישהו היה בדירה: חפציה הוזזו, והמגירות בחדר השינה נפתחו."
מה נדרש: לציין את הזכות של מאיה שנפגעה לטענתה, להציג אותה (את כל רכיביה), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: הזכות לפרטיות.
הצגה: הזכות לפרטיות היא זכותו של כל אדם לחיות בלי שיחשפו את חייו, יתערבו בהם או יחדרו לחייו, לחפציו או לגופו – ללא רשותו וללא הסכמתו. בישראל הזכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". חוק היסוד קובע גם: "אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו".
ציטוט: "שילמתי שכר דירה, וזה הבית שלי עכשיו. איש לא יכול להיכנס אליו ולחטט בחפצים שלי בלי שאני מרשה", אמרה מאיה לבעל הדירה.
הסבר: בעל הדירה נכנס לדירה שבה מאיה גרה ופתח את מגירותיה – חדירה לחייה ולחפציה. מאיה מדגישה שהדבר נעשה "בלי שאני מרשה", כלומר בלי הסכמתה. גם אם הדירה שייכת לבעל הדירה, הבית שבו מאיה חיה הוא המרחב הפרטי שלה.
ציטוט אפשרי נוסף: "כשחזרה מחופשה בחו"ל גילתה כי מישהו היה בדירה: חפציה הוזזו, והמגירות בחדר השינה נפתחו."
מה הבודק מחפש:
– ציון: הזכות לפרטיות.
– הצגה: חיים ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו, לחפציו או לגופו; ללא רשותו / הסכמתו.
– ציטוט מדברי מאיה או על החפצים שהוזזו.
– הסבר שמקשר בין הכניסה והחיטוט בחפצים לבין חדירה בלי הסכמה.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין את הזכות לקניין. הדירה שייכת לבעל הדירה, ומאיה אינה טוענת שמשהו נלקח ממנה; היא טוענת שחדרו לביתה ולחפציה בלי הסכמתה – זו הזכות לפרטיות.
שאלה 17 · שחזור הקונגרס הציוני בתיכון שקד
– ציינו והציגו את סוג הקבוצה – קבוצה אתנית או לאום – שבא לידי ביטוי בדברי התלמיד שגילם את הרצל.
– צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי סוג קבוצה זה בא לידי ביטוי בקטע.
– הסבירו כיצד סוג קבוצה זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 17
לאום: קבוצת אנשים שיש להם יסודות משותפים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, דת – או יסודות אזרחיים) ותחושת שייכות וזהות משותפת, ונוסף על כך תודעה לאומית – הם רואים את עצמם עם אחד בעל גורל משותף – ושאיפה פוליטית להגדרה עצמית: לשלטון עצמי, במדינה ריבונית או בניהול עצמי, בטריטוריה שהם רואים בה את מולדתם. ציטוט: "אנחנו עם אחד. היהודים בווינה, בקייב, בפאס ובבגדד אינם רק בני דת אחת, אלא בני עם אחד, בעל היסטוריה אחת וגורל אחד" / "וכמו כל עם, גם לנו מגיע בית מולדת משלנו – בארץ ישראל, ארץ אבותינו".
מה נדרש: לציין אם דברי התלמיד מבטאים קבוצה אתנית או לאום, להציג את המושג (כל רכיביו), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: לאום.
הצגה: לאום הוא קבוצת אנשים שיש להם יסודות משותפים – למשל מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה ודת – ותחושת שייכות וזהות משותפת. מה שמייחד לאום הוא התודעה הלאומית – בני הקבוצה רואים את עצמם עם אחד בעל גורל משותף – והשאיפה להגדרה עצמית: לשלטון עצמי במדינה ריבונית (או לניהול עצמי) בטריטוריה שהם רואים בה את מולדתם.
ציטוט: "אנחנו עם אחד. היהודים בווינה, בקייב, בפאס ובבגדד אינם רק בני דת אחת, אלא בני עם אחד, בעל היסטוריה אחת וגורל אחד."
הסבר: התלמיד מבחין בין קבוצה דתית או אתנית לבין עם: היהודים מן הארצות השונות הם "לא רק בני דת אחת", אלא "עם אחד", בעל היסטוריה משותפת ו"גורל אחד". זו התודעה הלאומית שמייחדת לאום.
ציטוט אפשרי נוסף: "וכמו כל עם, גם לנו מגיע בית מולדת משלנו – בארץ ישראל, ארץ אבותינו." הסבר: זה הרכיב של השאיפה להגדרה עצמית בטריטוריה שהלאום רואה בה מולדת – בית מולדת בארץ ישראל.
מה הבודק מחפש:
– ציון: לאום.
– הצגה: יסודות משותפים ותחושת שייכות; תודעה לאומית; שאיפה להגדרה עצמית בטריטוריה הנתפסת כמולדת.
– ציטוט מדברי התלמיד.
– הסבר שמקשר את הציטוט לתודעה הלאומית או לשאיפה להגדרה עצמית.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לציין "קבוצה אתנית" משום שהתלמיד מזכיר דת והיסטוריה משותפות. גם לקבוצה אתנית יש יסודות משותפים; מה שהופך את היהודים בדבריו ללאום הוא התודעה של "עם אחד" והשאיפה לבית מולדת משלהם.
שאלה 18 · הדירות הריקות
– ציינו והציגו את הסעיף בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שלפיו בחנו השופטים את החוק.
– צטטו מן הקטע משפט שממנו לומדים כי סעיף זה בא לידי ביטוי בקטע.
– הסבירו כיצד סעיף זה בא לידי ביטוי במשפט שציטטתם.
◂ פתרון מלא לשאלה 18
פסקת ההגבלה: אין פוגעים בזכויות שלפי חוק היסוד אלא בחוק (או מכוח הסמכה מפורשת בו) ההולם את ערכי מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש. ציטוט: "עם זאת קבעו כי השימוש בדירות בלי לשלם לבעליהן דבר פוגע בקניינם "במידה העולה על הנדרש", ולכן קבעו שהחוק אינו יכול לעמוד כלשונו, ונתנו לכנסת שהות לתקן אותו ולקבוע תשלום לבעלי הדירות." / "השופטים קבעו כי החוק נועד לתכלית ראויה – לתת קורת גג למפונים – וכי הוא הולם את ערכי המדינה."
מה נדרש: לציין את הסעיף בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שלפיו בחנו השופטים את החוק, להציג אותו (את כל תנאיו), לצטט ולהסביר.
תשובה מלאה:
ציון: פסקת ההגבלה (בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).
הצגה: פסקת ההגבלה (סעיף 8 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) קובעת: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק־יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". כלומר, מותר לפגוע בזכויות שהחוק מגן עליהן רק אם מתקיימים כל התנאים יחד: הפגיעה נעשית בחוק או לפי חוק שנתן לכך הסמכה מפורשת; החוק הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; החוק נועד לתכלית ראויה; והפגיעה היא במידה שאינה עולה על הנדרש (מידתיות). מטרת הפסקה היא להגן על זכויות היסוד גם מפני חקיקה של הכנסת, ולאזן בינן ובין צרכים וערכים אחרים: פגיעה מותרת רק כשכל התנאים מתקיימים, וחוק שאינו עומד בהם עלול להיפסל בביקורת שיפוטית.
ציטוט: "עם זאת קבעו כי השימוש בדירות בלי לשלם לבעליהן דבר פוגע בקניינם "במידה העולה על הנדרש", ולכן קבעו שהחוק אינו יכול לעמוד כלשונו, ונתנו לכנסת שהות לתקן אותו ולקבוע תשלום לבעלי הדירות."
הסבר: השופטים בחנו חוק שפוגע בזכות הקניין – זכות המעוגנת בחוק היסוד – לפי תנאי פסקת ההגבלה. הם קבעו שהתנאי האחרון אינו מתקיים: הפגיעה בבעלי הדירות היא "במידה העולה על הנדרש", משום שאפשר היה להשיג את המטרה גם בתשלום לבעלים. לכן החוק אינו עומד בפסקת ההגבלה כלשונו.
ציטוט אפשרי נוסף: "השופטים קבעו כי החוק נועד לתכלית ראויה – לתת קורת גג למפונים – וכי הוא הולם את ערכי המדינה." הסבר: השופטים בדקו את התנאים: החוק נועד לתכלית ראויה והולם את ערכי המדינה – שניים מתנאי פסקת ההגבלה.
מה הבודק מחפש:
– ציון: פסקת ההגבלה.
– הצגה: התנאים – בחוק או מכוח הסמכה מפורשת בחוק; הולם את ערכי מדינת ישראל; לתכלית ראויה; במידה שאינה עולה על הנדרש.
– ציטוט מקביעות השופטים.
– הסבר שמקשר: השופטים בחנו כל תנאי, ומצאו שהפגיעה בקניין עולה על הנדרש.
(משקל הרכיבים: ציון המושג 30%, הצגה מלאה עם כל רכיבי ההגדרה 30%, ציטוט מדויק של משפט מן הקטע 20%, הסבר שמקשר בין הציטוט לרכיב מסוים בהגדרה 20%.)
טעות נפוצה: לבלבל בין פסקת ההגבלה ובין פסקת ההתגברות או שריון. טעות נוספת: לציין רק את שם חוק היסוד, בלי הסעיף שלפיו נבחן החוק ובלי התנאים שבו.
פרק רביעי (26 נקודות) – שאלות 19–20
ענו על אחת מן השאלות 19–20 (13 נקודות).
שאלה 19 · יום האזרחות
יש התומכים בהצעה ויש המתנגדים לה.
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
◂ פתרון מלא לשאלה 19
סעיף א
עמדה ברורה בעד קביעת "יום האזרחות" כיום חג רשמי, או נגד.
מה נדרש: לכתוב טענה ברורה – בעד קביעת "יום האזרחות" כיום חג רשמי או נגדה – ולהתייחס בה לסוגיה עצמה.
תשובה לדוגמה (בעד): אני תומכת בהצעה לקבוע בחוק את "יום האזרחות" כיום חג רשמי, שבו יציינו כל אזרחי המדינה את מה שמשותף להם.
(אפשר באותה מידה לטעון נגד, למשל: "אני מתנגד להצעה, כי לוח החגים של המדינה צריך לבטא את זהותה כמדינת הלאום של העם היהודי, ויום העצמאות כבר משמש חג לכל האזרחים". כל עמדה מתקבלת, אם היא מנומקת היטב.)
מה הבודק מחפש (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%): עמדה ברורה וחד־משמעית שמתייחסת לסוגיה שבמחלוקת.
סעיף ב
בעד (העמדה בדוגמה): הסכמיות (הסכמה רחבה על כללי המשחק ועל היסודות המשותפים) / פלורליזם / הזכות לשוויון / יסודות אזרחיים משותפים במדינת לאום יהודית דמוקרטית – מוצגים ומקושרים לסוגיה.
מה נדרש: נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושג מתחום האזרחות: לציין את המושג, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה.
תשובה לדוגמה (בעד – הסכמיות):
ציון המושג: עקרון ההסכמיות.
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי המשחק – הדרכים הדמוקרטיות להכרעה במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה ושל המדינה. הסכמה רחבה מחזקת את היציבות השלטונית והחברתית, ומאפשרת לקבוצות השונות לקיים חיים משותפים על אף חילוקי הדעות ביניהן.
קישור לסוגיה: "יום האזרחות" נועד לציין את מה שמשותף לכל האזרחים – החוקים, המוסדות הדמוקרטיים והאחריות המשותפת – כלומר בדיוק את כללי המשחק שעליהם יכולות להסכים כל הקבוצות בחברה, גם אם הן חלוקות בשאלות של זהות. יום כזה, שבו יהודים וערבים מציינים יחד את היסודות המשותפים, יכול לחזק את ההסכמה הרחבה ואת היציבות, ולאפשר חיים משותפים על אף המחלוקות.
מושגים נוספים שמתאימים לצד "בעד": פלורליזם (הכרה בכך שבחברה קבוצות שונות, ויצירת מרחב משותף לכולן); הזכות לשוויון (כל האזרחים יוכלו להשתתף בחג רשמי בלי שיתבקשו לאמץ סמלים של קבוצה אחרת); גם לפי העמדה מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית דמוקרטית יש במדינה יסודות אזרחיים משותפים לכל האזרחים, ו"יום האזרחות" נותן להם ביטוי.
מה הבודק מחפש (בכל נימוק: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%; הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה): ציון המושג, הצגתו, וקישור מלא בין המושג לבין הסוגיה שבמחלוקת. אין להסתפק בציון שם המושג.
סעיף ג
נגד (העמדה המנוגדת בדוגמה): העמדה (חלום) מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית דמוקרטית / אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי (לוח השנה והחגים) / חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (יום העצמאות חג לאומי רשמי) – מוצגים ומקושרים לסוגיה.
מה נדרש: נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושג אחר מתחום האזרחות: לציין את המושג, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה.
תשובה לדוגמה (נגד – אופייה היהודי של המדינה במרחב הציבורי):
ציון המושג: מאפייני המדינה היהודית – המרחב הציבורי (לוח השנה והחגים).
הצגה: אופייה היהודי של מדינת ישראל בא לידי ביטוי במרחב הציבורי – בשפה, בלוח השנה ובסמלי המדינה. לפי חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה, השבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים, ויום העצמאות הוא חג לאומי רשמי.
קישור לסוגיה: לפי המתנגדים, לוח החגים הרשמי של המדינה הוא אחד הביטויים המרכזיים לזהותה כמדינת הלאום של העם היהודי. יום העצמאות כבר משמש חג לאומי רשמי של המדינה, שכל אזרחיה יכולים לציין. קביעת יום חג רשמי נוסף, שמכוון במפורש להוציא מן הטקסים הממלכתיים סמלים לאומיים, עלולה לטשטש את האופן שבו לוח השנה של המדינה מבטא את זהותה היהודית.
מושגים נוספים שמתאימים לצד "נגד": העמדה מדינת לאום יהודית אתנית־תרבותית דמוקרטית (המדינה מזוהה ברמה הקולקטיבית עם הלאום היהודי, וחלק ממועדיה הרשמיים מבטאים זאת); חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (יום העצמאות הוא החג הלאומי הרשמי של המדינה).
מה הבודק מחפש (בכל נימוק: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%; הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה): ציון מושג אחר, הצגתו וקישור מלא לסוגיה.
טעות נפוצה: לבסס את הנימוק לעמדה המנוגדת על מושג קרוב מאוד למושג של הנימוק הראשון. אם בחרתם בהסכמיות לצד "בעד", אל תבחרו בה גם לצד "נגד" (למשל בטענה שהיום הקיים מוסכם).
שימו לב: אין לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים מאוד זה לזה, כמו שוויון ואפליה או חופש דת וחופש מדת.
שאלה 20 · תפילות בימי מגפה
הביעו את עמדתכם בעניין זה. הציגו שני נימוקים המתבססים על מושגים מתחום האזרחות – נימוק אחד לעמדתכם ונימוק אחד (אחר) לעמדה המנוגדת.
בכתיבתכם הקפידו על הרכיבים האלה:
טענה – הציגו את עמדתכם באופן ברור.
הנמקת עמדתכם – הציגו נימוק לעמדתכם, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
הנמקת העמדה המנוגדת – הציגו נימוק לעמדה המנוגדת, המבוסס על מושגים ועל ידע מלימודי האזרחות.
◂ פתרון מלא לשאלה 20
סעיף א
טענה ברורה במשפט אחד, למשל: "אני מתנגד/ת להצעה להחיל את ההגבלות על התקהלויות גם על תפילות בבתי תפילה ובמקומות קדושים בעת מגפה."
מה נדרש: טענה – משפט אחד שמבטא עמדה ברורה (תומך או מתנגד) וכותב את הסוגיה במלואה.
תשובה מלאה: (זו דוגמה לתשובה אחת. אפשר לבחור גם בעמדה ההפוכה – הניקוד אינו תלוי בעמדה, אלא באיכות הנימוקים.)
אני מתנגד/ת להצעה להחיל את ההגבלות הזמניות על התקהלויות בעת מגפה גם על תפילות בבתי תפילה ובמקומות קדושים, כך שבכל תפילה יורשה להשתתף רק מספר מצומצם של מתפללים.
מה הבודק מחפש (טענה: עמדה ברורה 50%, כתיבת הסוגיה במלואה 50%): בשאלת עמדה: בטענה (א) מציגים עמדה ברורה (תומך/מתנגד) וכותבים את הסוגיה במלואה. הניקוד אינו תלוי בעמדה שנבחרה.
סעיף ב
מושגים מקובלים נגד ההצעה: חופש הדת (נגזרת של הזכות לחירות), זכויות קבוצתיות (קיום מצוות הדת וחופש הפולחן), הגבלת השלטון. דוגמה: חופש הדת – הצגה וקישור לסוגיה.
מה נדרש: נימוק לעמדתי – לציין מושג מתחום האזרחות שתומך בעמדה, להציג אותו (להגדיר) ולהסביר כיצד הוא קשור לסוגיה שבמחלוקת.
תשובה מלאה:
ציון המושג: נימוק התומך בעמדתי מבוסס על חופש הדת, הנגזר מן הזכות לחירות.
הצגת המושג: חופש הדת הוא זכותו של כל אדם להאמין באמונה דתית כרצונו, לקיים את מצוות דתו ואת מנהגיה בפרט ובציבור, ולחיות על פיהן, בלי שהמדינה או אחרים יכפו עליו אחרת. חופש הדת הוא אחת החירויות הנגזרות מן הזכות לחירות.
הסבר (קישור לסוגיה): בדתות רבות, תפילה בציבור ובמקום קדוש היא חלק מרכזי מקיום מצוות הדת, ויש תפילות שאפשר לקיים רק במניין או בקהל. הגבלת מספר המתפללים תמנע מאנשים רבים להתפלל כפי שהם מאמינים שראוי, ודווקא בתקופה קשה שבה רבים מבקשים נחמה ותפילה. מי שאינו רשאי להשתתף בתפילה בציבור נפגע ביכולתו לקיים את מצוות דתו בציבור ולחיות על פיה, ולכן ההצעה פוגעת בחופש הדת.
מה הבודק מחפש: מושג אחד שמוצג על כל רכיביו (ציין → הצג → הסבר), וקישור ברור להגבלת מספר המתפללים בעת מגפה. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה).
סעיף ג
מושגים מקובלים בעד ההצעה: הזכות לחיים ולביטחון, חובת המדינה להגן על אזרחיה, טובת הכלל. דוגמה: הזכות לחיים ולביטחון – הצגה וקישור לסוגיה. אין להשתמש במושג זהה או קרוב לזה של סעיף ב.
מה נדרש: נימוק לעמדה המנוגדת – לציין מושג אחר, שתומך בעמדה ההפוכה, להציג אותו ולקשר אותו לסוגיה. אסור להשתמש באותו מושג או במושג קרוב לזה של הנימוק הקודם.
תשובה מלאה:
ציון המושג: נימוק התומך בעמדה המנוגדת לעמדתי מבוסס על הזכות לחיים ולביטחון.
הצגת המושג: הזכות לחיים ולביטחון היא זכות טבעית, שלפיה לכל אדם יש זכות לחיות ולהיות מוגן מפני פגיעה בחייו ובגופו, והמדינה אחראית להגן על חייהם ועל ביטחונם של תושביה. בישראל הזכות מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הסבר (קישור לסוגיה): התומכים בהצעה יטענו שבהתקהלות של מתפללים רבים במקום סגור המגפה עלולה להתפשט במהירות – גם בין המתפללים, וגם בין בני משפחותיהם ואנשים אחרים שיפגשו אחר כך, ובהם קשישים וחולים שהמגפה מסכנת את חייהם. ההגבלה היא זמנית, עד שההדבקה תפחת, ומטרתה להציל חיים. כך המדינה ממלאת את חובתה להגן על חייהם ועל ביטחונם של כל התושבים, ולכן לדעתם יש להחיל את ההגבלות גם על התפילות.
הערה: אפשר לכתוב תשובה מלאה גם לעמדה ההפוכה. מי שתומך בהצעה יכתוב בסעיף ב נימוק בעדה (למשל הזכות לחיים ולביטחון), ובסעיף ג נימוק נגדה (למשל חופש הדת או זכויות קבוצתיות). אין להעמיד זה מול זה מושגים קרובים, כמו "חופש הדת" ו"חופש מדת".
מה הבודק מחפש: מושג שונה מזה שבסעיף ב, מוצג על רכיביו, וקישור ברור לסוגיה מנקודת המבט של העמדה המנוגדת. בכל נימוק (ב, ג) הניקוד הוא: ציון המושג 30%, הצגתו 20%, קישור לסוגיה 50%. הקישור צריך להתייחס למושג שבחרתם ולהראות כיצד הוא עונה על הסוגיה שבמחלוקת. אסור לבסס את שני הנימוקים על מושגים קרובים או מקבילים (למשל שוויון/אפליה).