בגרות באזרחות 34282 - קיץ 2021, מועד נבצרים

מה נדרש: שני חלקים: (1) "הצג" – להציג את עקרון שלטון העם על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע), עם כל רכיבי ההגדרה; (2) "הסבר" – להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. השלטון מקבל את סמכותו מהעם, והאזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים. השלטון שואב את הלגיטימיות שלו מן העם, נתון לביקורתו, ובבחירות הבאות העם יכול להחליף אותו.

ציטוט: "מנגד, הרשויות האחרות מבקשות להשתחרר מהרסן, בטענה שהן ייצוגיות ונבחרות בדרך דמוקרטית ולכן מבטאות את רצון האזרחים."
הסבר: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות, והאזרחים בוחרים בבחירות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. "הרשויות האחרות" בקטע הן הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. הכנסת נבחרת בידי האזרחים, והממשלה נשענת על אמון הכנסת. לכן הן טוענות שהן "ייצוגיות ונבחרות בדרך דמוקרטית" – כלומר שהן נציגות העם, שנבחרו בבחירות כדי לפעול בשמו ולמענו, ולכן הן "מבטאות את רצון האזרחים". הטענה הזאת נשענת על הרכיב שלפיו השלטון שואב את הלגיטימיות שלו מן העם, הריבון.

ציטוט אפשרי נוסף והסבר:
– "בעת האחרונה הוגשה לבג"ץ עתירה נגד תיקונים שהכניסה הכנסת לחוק יסוד: הכנסת, שמטרתם לדחות את פיזור הכנסת."
הסבר: לפי עקרון שלטון העם, השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים ויכולים להחליף אותו. פיזור הכנסת מביא לבחירות חדשות, שבהן העם שב ובוחר את נציגיו. התיקונים שבקטע נועדו לדחות את פיזור הכנסת – כלומר לדחות את המועד שבו העם יחזור לבחור את נציגיו. בקטע נכתב שהתיקונים היו "הוראות שעה לצרכים פוליטיים". כך הקטע עוסק בשאלה מתי העם שב ובוחר את השלטון ומחדש את הסמכות שנתן לו.

שימו לב: הקטע מציג מחלוקת בין הרשויות – הכנסת והממשלה נשענות על כך שנבחרו בידי העם, והרשות השופטת נשענת על אחריותה לשמירה על שלטון החוק. השאלה אינה מבקשת להכריע במחלוקת, אלא להראות כיצד עקרון שלטון העם בא לידי ביטוי בקטע.

טעות נפוצה: להגדיר שלטון העם רק כ"העם שולט" או רק כ"קיום בחירות", בלי הרכיבים: העם הוא הריבון ומקור הסמכות, והנציגים פועלים בשמו ולמענו. טעות נוספת: לבלבל בין שלטון העם ובין עקרון הכרעת הרוב – למשל לצטט את המשפט על "דעת הרוב של השופטים", שעוסק בהכרעה בתוך בית המשפט ולא במקור הסמכות של השלטון.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; בחירות חופשיות ותקופתיות של נציגים הפועלים בשמו ולמענו; השלטון שואב את הלגיטימיות מן העם ונתון לביקורתו. בהסבר: הקישור בין טענת הרשויות שהן "ייצוגיות ונבחרות בדרך דמוקרטית" ובין הרכיב שלפיו הנציגים נבחרים בידי העם, פועלים בשמו ושואבים ממנו את הלגיטימיות / פיזור הכנסת והבחירות כמועד שבו העם שב ובוחר.

מה נדרש: שני חלקים: (1) "הצג" – להציג את עקרון הפרדת הרשויות על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע) – הגדרה מלאה; (2) "הסבר" – להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– עקרון הפרדת הרשויות הוא פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
– מטרת ההפרדה היא להגביל את השלטון ולמנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד, כדי לקדם את ההגנה על זכויות האדם.
– לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה, אך הסמכויות אינן מוחלטות: יש עירוב סמכויות בין הרשויות, ומתקיימים ביניהן יחסי איזון ובקרה (פיקוח ובקרה) – מערכת של איזונים ובלמים.

ציטוט: "הרשות השופטת מבקשת לרסן את פעולות הרשויות האחרות – המבצעת והמחוקקת – מתוך אחריותה לשמירה על שלטון החוק."
הסבר: הקטע מזכיר את שלוש הרשויות – השופטת, המבצעת והמחוקקת. לפי עקרון הפרדת הרשויות, הסמכויות של כל רשות אינן מוחלטות, ובין הרשויות מתקיימים יחסי איזון ובקרה. הרשות השופטת "מבקשת לרסן" את פעולות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – כלומר היא מפקחת עליהן ומבקרת אותן, כדי שישמרו על החוק. כך אף רשות אינה פועלת בלי בקרה, והכוח השלטוני אינו מתרכז בידי גורם שלטוני אחד.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "בחוק היסוד הזה ייקבעו סמכויות הכנסת, למשל מהו חוק יסוד וכיצד מחוקקים אותו, וסמכויות בג"ץ, למשל מתי ואיך אפשר לבצע ביקורת שיפוטית ומה הן המגבלות בכך."
הסבר: לפי ההגדרה, לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה, אבל הן אינן מוחלטות. הכותב מציע חוק יסוד שיקבע את הסמכויות של הרשות המחוקקת (מהו חוק יסוד וכיצד מחוקקים אותו) ואת הסמכויות של הרשות השופטת (מתי ואיך אפשר לבצע ביקורת שיפוטית), וגם את "המגבלות בכך". כלומר הוא מבקש להגדיר את תחום הסמכות של כל רשות ואת הגבולות שלה – רכיב הסמכויות הייחודיות שאינן מוחלטות ויחסי האיזון בין הרשויות.
– "אומנם בג"ץ יכול לבצע ביקורת שיפוטית ולהכריז על ביטול חוק רגיל, אם הוא סותר חוק יסוד ואינו עומד בתנאים הקבועים בחוקי יסוד"
הסבר: הביקורת השיפוטית היא אחד האמצעים של יחסי האיזון והבקרה בין הרשויות: הרשות השופטת מוסמכת לבטל חוק של הרשות המחוקקת אם הוא סותר חוק יסוד. כך הסמכות של הכנסת לחוקק אינה מוחלטת.
– "יש הטוענים שהכנסת, מעצם היותה הגוף המחוקק האחראי גם לחקיקת חוקי יסוד, מנצלת סמכות זאת כדי לעקוף את הביקורת השיפוטית" (או "מדובר בהחלטה שעלולה להוביל ליצירת סמכות שיפוטית, יש מאין, שמשנה את כללי המשחק.")
הסבר: כאן הכותב מציג את החשש מפגיעה באיזון בין הרשויות – משני הכיוונים. לפי טענה אחת, הכנסת משתמשת בסמכותה לחוקק חוקי יסוד כדי להשתחרר מן הבקרה של הרשות השופטת, וכך הכוח מתרכז בידיה. לפי הטענה האחרת, פסיקת בג"ץ עלולה ליצור לרשות השופטת "סמכות שיפוטית, יש מאין" – כלומר להרחיב את סמכויותיה מעבר לתחומה. שתי הטענות עוסקות בשאלה אם נשמר האיזון בין הרשויות, שמונע ריכוז כוח בידי גורם שלטוני אחד.

שימו לב: השאלה אינה מבקשת להכריע במחלוקת בין הכנסת לבית המשפט, אלא להראות כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע. (הקטע נכתב בשנת 2021. ב־1 בינואר 2024 ביטל בג"ץ לראשונה תיקון לחוק יסוד – התיקון לחוק יסוד: השפיטה בעניין עילת הסבירות.)

טעות נפוצה: להציג את עקרון הגבלת השלטון במקום את עקרון הפרדת הרשויות – הפרדת הרשויות היא אחד האמצעים להגבלת השלטון. טעות נוספת: להציג רק את פיצול הכוח לשלוש רשויות, בלי הרכיב שהסמכויות אינן מוחלטות ושבין הרשויות מתקיימים יחסי איזון ובקרה. וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: פיצול הכוח לשלוש רשויות; המטרה – הגבלת השלטון ומניעת ריכוז כוח בידי גורם אחד, להגנה על זכויות האדם; סמכויות ייחודיות לכל רשות, שאינן מוחלטות (עירוב סמכויות / איזון ובקרה / איזונים ובלמים). בהסבר: הקישור בין ריסון המבצעת והמחוקקת בידי הרשות השופטת / קביעת הסמכויות של כל רשות והמגבלות עליהן / הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת ובין הרכיב המתאים – יחסי איזון ובקרה, סמכויות ייחודיות שאינן מוחלטות, מניעת ריכוז כוח.

מה נדרש: שני חלקים: (1) "הצג את תפקיד הכנסת רשות מכוננת (אספה מכוננת)" – להציג את התפקיד על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע); (2) "הסבר כיצד תפקיד זה בא לידי ביטוי בקטע" – התפקיד כבר נקבע בשאלה. יש לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה – רשות מכוננת (אספה מכוננת): הכנסת היא הרשות המכוננת, כלומר הגוף שאחראי לכינון החוקה של המדינה. בהחלטת הררי (1950) נקבע שהחוקה תיכתב בהדרגה, פרק אחר פרק, ושכל פרק יהיה חוק יסוד. לכן הכנסת ממלאת את תפקידה כרשות מכוננת באמצעות חקיקת חוקי יסוד, שבסופו של דבר יאוגדו יחד לחוקה.

ציטוט: "יש הטוענים שהכנסת, מעצם היותה הגוף המחוקק האחראי גם לחקיקת חוקי יסוד, מנצלת סמכות זאת כדי לעקוף את הביקורת השיפוטית"
הסבר: לפי ההגדרה, הכנסת ממלאת את תפקידה כרשות מכוננת כשהיא מחוקקת חוקי יסוד, שהם פרקים בחוקה העתידית של המדינה (על פי החלטת הררי). הכותב מתאר את הכנסת כ"גוף המחוקק האחראי גם לחקיקת חוקי יסוד" – כלומר לצד תפקידה כרשות מחוקקת, שמחוקקת חוקים רגילים, הכנסת היא גם הרשות המכוננת, שמחוקקת את חוקי היסוד. זה ביטוי לתפקיד הכנסת כרשות מכוננת. (לפי הטענה שהכותב מביא, הכנסת מנצלת את הסמכות הזאת כשהיא מגדירה חוקים רגילים "חוקי יסוד".)

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "במקרה שנידון בעתירה ברור שתיקוני החקיקה היו הוראות שעה לצרכים פוליטיים, והם אינם ראויים לחוקת המדינה."
הסבר: התיקונים לחוק יסוד: הכנסת נבחנים לפי השאלה אם הם "ראויים לחוקת המדינה". כלומר חוקי היסוד שהכנסת מחוקקת נתפסים כחלק מן החוקה של המדינה, שנכתבת בהדרגה, פרק אחר פרק – ולכן חקיקתם היא תפקידה של הכנסת כרשות מכוננת.
– "בתקנתם ניצלו חברי הכנסת לרעה את סמכותם לחוקק חוקי יסוד."
הסבר: לפי הקטע, בחקיקת התיקונים השתמשו חברי הכנסת לרעה ב"סמכותם לחוקק חוקי יסוד". הסמכות לחוקק חוקי יסוד היא הסמכות של הכנסת כרשות מכוננת, שמכוננת את החוקה באמצעות חוקי יסוד.
– "הפתרון חייב לבוא מצידה של המערכת הפוליטית: לחוקק חוק יסוד: חקיקה ובו ייקבעו כללי המשחק המחייבים."
הסבר: הכותב מציע שהכנסת תחוקק חוק יסוד נוסף – חוק יסוד: החקיקה – שיקבע את כללי המשחק בין הרשויות. חקיקת חוק יסוד כזה היא המשך כינון החוקה בידי הכנסת – תפקידה כרשות מכוננת.

שימו לב: לא להסביר באמצעות המשפט "אומנם בג"ץ יכול לבצע ביקורת שיפוטית ולהכריז על ביטול חוק רגיל..." – הוא עוסק בסמכות של בית המשפט, ולא בתפקיד הכנסת כרשות מכוננת. גם המשפט על הרשויות ש"ייצוגיות ונבחרות בדרך דמוקרטית" קשור לתפקיד אחר של הכנסת – ייצוג האזרחים.

טעות נפוצה: להסביר את תפקיד הרשות המכוננת באמצעות חקיקה של חוק רגיל, או לכתוב שהכנסת "מחוקקת חוקים" בלי לציין שמדובר בחוק יסוד, שהוא פרק בחוקה. טעות נוספת: לצטט את המשפט ולחזור עליו במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: הכנסת אחראית לכינון החוקה באמצעות חקיקת חוקי יסוד (החלטת הררי – פרק אחר פרק). בהסבר: ציטוט שעוסק בחקיקת חוקי יסוד בידי הכנסת (הכנסת כגוף "האחראי גם לחקיקת חוקי יסוד", תיקונים שנבחנים כחלק מ"חוקת המדינה", הצעה לחוקק חוק יסוד: החקיקה), וקישור לרכיב "כינון חוקה באמצעות חקיקת חוקי יסוד".