בגרות באזרחות 34282 - חורף 2021

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הכרעת הרוב על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע) – הגדרה מלאה; (2) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים. ההכרעה צריכה להיעשות בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד, ובייחוד בזכויות המיעוט.

ציטוט: "חמישה חברי כנסת בלבד מכלל הנוכחים במליאה הצביעו בעד ההצעה, ושבעים ואחד חברי כנסת התנגדו לה."

הסבר: לפי הרכיב הראשון בהגדרה, כשעומדות כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב – כאן רוב המצביעים מבין נציגי הציבור. לפני מליאת הכנסת עמדו שתי אפשרויות: לקבל את הצעת החוק לקביעת פסקת התגברות או לדחות אותה. חמישה חברי כנסת הצביעו בעד, ושבעים ואחד הצביעו נגד – ולכן ההצעה נדחתה. כלומר ההכרעה נקבעה לפי רוב המצביעים בכנסת, ולא לפי רצונם של המעטים שתמכו בהצעה.

ציטוט אפשרי נוסף והסבר:
– "ובנוגע לפסקת התגברות, אפשר לקבוע כי הכנסת תוכל להתגבר על פסק הדין של בית המשפט העליון רק בהצבעה מיוחדת ובתמיכה של שמונים חברי כנסת."
הסבר: גם כאן ההחלטה של הכנסת מתקבלת לפי רוב הנציגים, אך הכותב מציע לדרוש רוב מיוחס – 80 חברי כנסת לפחות, יותר מרוב רגיל. אפשר לקשר זאת לרכיב השני בהגדרה – המגבלה על כוחו של הרוב: פסקת התגברות מאפשרת לכנסת לעקוף פסק דין שביטל חוק בגלל שהוא סותר חוק יסוד (למשל חוק יסוד שמגן על זכויות האדם). לפי ההצעה, רוב רגיל לא יוכל לעשות זאת, ורק רוב גדול ורחב יוכל להתגבר על הפסיקה. כך, לפי ההצעה, רוב רגיל לא יוכל לבדו לעקוף פסיקה שנועדה להגן על חוקי היסוד – ובהם על זכויות היסוד ועל זכויות המיעוט; זו מגבלה על כוחו של הרוב. (זו הצעתו של הכותב, ולא הסדר שקיים בחוק.)

טעות נפוצה: לענות על עקרון שלטון העם במקום על הכרעת הרוב – השאלה עוסקת בדרך שבה מתקבלת ההחלטה (לפי רוב), לא במקור הסמכות של השלטון. למשל, המשפט על "עליונות הכנסת כנציג הריבון" מתאים לשלטון העם ולא להכרעת הרוב. טעות נוספת: להשמיט מן ההגדרה את המגבלה – שאסור לרוב לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – מתוך כמה אפשרויות; ההחלטה לפי הרוב (האוכלוסייה, הנציגים או המצביעים); והמגבלה – בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר שמקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה: דחיית ההצעה ברוב של 71 מול 5 = הכרעה לפי רוב המצביעים בכנסת; הדרישה לתמיכה של 80 חברי כנסת = רוב מיוחס, מגבלה על כוחו של רוב רגיל.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג אקטיביזם שיפוטי על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע) – הגדרה עם רכיביה; (2) להסביר כיצד האקטיביזם השיפוטי בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגת המושג:
– אקטיביזם שיפוטי הוא גישה שלפיה בית המשפט – בעיקר בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ) – מפרש את תפקידו באופן רחב, ומרחיב את תחומי התערבותו בהחלטות ובפעולות של הרשויות האחרות: הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.
– לפי גישה זו בית המשפט מתערב גם בנושאים ציבוריים, ערכיים ומדיניים, ולא רק בסכסוכים משפטיים "רגילים".
– ביטויים לגישה: הרחבת זכות העמידה (בית המשפט שומע עתירות גם של עותר ציבורי, שלא נפגע באופן אישי); הרחבת השפיטות (כמעט כל נושא נחשב לנושא שבית המשפט יכול להכריע בו); ביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה ועל חוקים של הכנסת, עד פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד; ופרשנות מרחיבה של החוק.
הגישה המנוגדת היא ריסון שיפוטי: בית המשפט ממעט להתערב בהחלטות של הרשויות הנבחרות, ומשאיר להן את ההכרעה בנושאים ערכיים ומדיניים.

ציטוט: "לעיתים בג"ץ פוסל חוקים שחוקקה הכנסת בטענה שהם מנוגדים לחוקי יסוד."

הסבר: לפי ההגדרה, אחד הביטויים של אקטיביזם שיפוטי הוא ביקורת שיפוטית על חוקים של הכנסת, עד פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד – כלומר התערבות של בית המשפט בהחלטות של הרשות המחוקקת. הכותב מתאר מצב שבו בג"ץ פוסל חוקים שהכנסת, הרשות הנבחרת, חוקקה, משום שלדעתו הם סותרים חוקי יסוד. בכך בית המשפט אינו מסתפק בהכרעה בסכסוכים בין אזרחים, אלא מתערב בתוצרי החקיקה של הרשות המחוקקת – וזה ביטוי לאקטיביזם שיפוטי. (הסמכות לבטל חוקים של הכנסת אינה כתובה במפורש בחוקי היסוד, והיא התפתחה בפסיקה; לכן הכותב מציע להסדיר אותה בחוק יסוד.)

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "כדי להניח את דעתם של מבקרי בית המשפט, שלטענתם ידו קלה על ההדק בביטול חוקים"
הסבר: אקטיביזם שיפוטי עוסק במידה שבה בית המשפט מרחיב את תחומי התערבותו. לטענת מבקרי בית המשפט, "ידו קלה על ההדק" – כלומר הוא מבטל חוקים של הכנסת בקלות ובהיקף רחב. זו טענה על גישה אקטיביסטית. ההצעות שהכותב מביא – ביטול חוק רק "בהרכב מלא" של שופטי בית המשפט העליון, ופסקת התגברות – נועדו לצמצם את ההתערבות הזאת, כלומר לכוון את בית המשפט לריסון שיפוטי.
– "לכן ראוי בעיניי לפעול עתה כדי להסדיר יחסים אלה על ידי חקיקת חוק יסוד שיביא לסיום המחלוקת על עצם הלגיטימיות של בית המשפט העליון לעסוק בביטול חוקים העומדים בסתירה לחוקי יסוד."
הסבר: הכותב מתאר מחלוקת על השאלה אם בית המשפט העליון רשאי בכלל לבטל חוקים של הכנסת. זו המחלוקת על האקטיביזם השיפוטי: התומכים טוענים שההתערבות נחוצה כדי להגן על זכויות האדם ועל שלטון החוק ולהגביל את כוחן של הרשויות האחרות; המתנגדים טוענים שהיא פוגעת בהפרדת הרשויות ובשלטון העם, משום שהשופטים אינם נבחרים בידי העם – ובקטע: פגיעה ב"עליונות הכנסת כנציג הריבון וכרשות מחוקקת".

טעות נפוצה: לזהות אקטיביזם שיפוטי עם ביקורת שיפוטית. ביקורת שיפוטית היא הסמכות של בית המשפט לבקר את פעולות הרשויות; אקטיביזם שיפוטי עוסק במידה שבה בית המשפט משתמש בסמכות הזאת ומרחיב את תחומי התערבותו. לכן בהסבר צריך להראות שבית המשפט מתערב בהחלטות של רשות אחרת (כאן – פוסל חוקים של הכנסת, ולפי המבקרים – בקלות). טעות נוספת: להציג את עמדת הכותב כאילו היא העובדה היחידה – השאלה מבקשת להסביר כיצד המושג בא לידי ביטוי בקטע, לא לנקוט עמדה במחלוקת.

מה הבודק מחפש: בהצגה – פרשנות רחבה של תפקיד בית המשפט והרחבת תחומי ההתערבות בהחלטות הרשויות האחרות, גם בנושאים ציבוריים, ערכיים ומדיניים, ולפחות ביטוי אחד (זכות עמידה, שפיטות, ביקורת שיפוטית על החלטות ועל חוקים). בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר שמקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה: בג"ץ "פוסל חוקים שחוקקה הכנסת" = התערבות בהחלטות הרשות המחוקקת, עד פסילת חוקים; "ידו קלה על ההדק" = טענת המבקרים על היקף ההתערבות.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג בית משפט מחוזי על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע) – מקומו במערכת בתי המשפט וסמכויותיו; (2) להסביר על פי דברי הכותב כיצד בית משפט מחוזי עשוי לסייע לצמצום המחלוקת בין הרשות המבצעת לבג"ץ – לצטט מן הקטע ולקשר לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגת המושג:
– בית המשפט המחוזי הוא ערכאת הביניים במערכת בתי המשפט הכללית: מעליו בית המשפט העליון, ומתחתיו בתי משפט השלום. בישראל שישה בתי משפט מחוזיים, אחד בכל מחוז.
– ערכאה ראשונה: בית המשפט המחוזי דן כערכאה ראשונה בעניינים פליליים חמורים – עבירות שעונשן יותר משבע שנות מאסר (כמו רצח) – ובעניינים אזרחיים בסכומים גבוהים, וכן בכל עניין שאינו בסמכותו של בית משפט השלום או בסמכותו הייחודית של בית משפט או בית דין אחר.
– ערכאת ערעור: בית המשפט המחוזי דן בערעורים על פסקי דין של בתי משפט השלום.
– בית משפט לעניינים מינהליים: לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בית המשפט המחוזי יושב גם כבית משפט לעניינים מינהליים, ודן כערכאה ראשונה בעתירות נגד החלטות של רשויות השלטון בתחומים שנקבעו בחוק (למשל החלטות של רשויות מקומיות). חלק מן העתירות האלה נדונו בעבר בבג"ץ.
– על פסקי הדין של בית המשפט המחוזי אפשר לערער לבית המשפט העליון.

ציטוט: "למשל על ידי ביטול האפשרות לפנות ישירות לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ והעברת הפניות לאחד מששת בתי המשפט המוסמכים לשבת כערכאה ראשונה בעניינים אלה."

הסבר: לפי ההגדרה, בית המשפט המחוזי יכול לשבת כערכאה ראשונה בעתירות נגד רשויות השלטון (כבית משפט לעניינים מינהליים), ועל פסקי דינו אפשר לערער לבית המשפט העליון. "ששת בתי המשפט" שהכותב מזכיר הם ששת בתי המשפט המחוזיים. הכותב מציע שעתירות נגד הרשות המבצעת לא יוגשו ישירות לבג"ץ, אלא יידונו תחילה בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה. לפי הכותב, כך בית המשפט העליון לא יעמוד בכל עתירה מול הרשות המבצעת כערכאה ראשונה ואחרונה, והמחלוקת הישירה בין הממשלה לבג"ץ תצטמצם.

ציטוט אפשרי נוסף והסבר:
– "דבר זה יאפשר לברר בירור מעמיק יותר את הסוגיות, וכאשר ידונו בהן בערעור בבית המשפט העליון, הן יזכו לבירור משפטי מוצלח יותר."
הסבר: בית המשפט המחוזי, כערכאה ראשונה, בודק את העובדות ואת הטענות לעומק. לפי ההגדרה, על פסק הדין שלו אפשר לערער לבית המשפט העליון. לפי הכותב, כשהסוגיות יגיעו לבית המשפט העליון רק בערעור, אחרי בירור יסודי בבית המשפט המחוזי, ההכרעה תהיה מבוססת יותר ("בירור משפטי מוצלח יותר"). כך, לדעתו, תפחת הביקורת על בג"ץ ותצטמצם המחלוקת בינו ובין הרשות המבצעת.
(זו הצעתו של הכותב; גם כיום חלק מן העתירות נגד רשויות השלטון נדונות בבתי המשפט המחוזיים בשבתם כבתי משפט לעניינים מינהליים, והכותב מציע להעביר אליהם את הפניות לבג"ץ בעניינים אלה.)

טעות נפוצה: להציג את סמכויות בית המשפט העליון במקום את בית המשפט המחוזי, או להסביר באמצעות ההצעה שבית המשפט העליון יבטל חוק "בהרכב מלא של שופטיו" – הצעה זו עוסקת בבית המשפט העליון, לא בבית המשפט המחוזי. טעות נוספת: לכתוב רק "בית משפט בדרג אמצעי" בלי לפרט את סמכויותיו (ערכאה ראשונה, ערכאת ערעור, עניינים מינהליים). וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי להסביר כיצד הדבר מצמצם את המחלוקת לפי הכותב.

מה הבודק מחפש: בהצגה – מקומו של בית המשפט המחוזי במערכת (בין בתי משפט השלום לבית המשפט העליון) וסמכויותיו: ערכאה ראשונה בעניינים פליליים ואזרחיים חמורים, ערכאת ערעור על בתי משפט השלום, בית משפט לעניינים מינהליים (עתירות נגד רשויות), ואפשרות ערעור לבית המשפט העליון. בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר לפי הכותב: העברת הפניות מבג"ץ לבתי המשפט המחוזיים כערכאה ראשונה = בירור מעמיק יותר, ובית המשפט העליון דן רק בערעור – ולכן פחות התנגשות ישירה בין הרשות המבצעת לבג"ץ.