בגרות באזרחות 34282 - חורף מאוחר 2021

מה נדרש: "הצג את תפקידי הכנסת" – להציג כל אחד משני התפקידים שבשאלה על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע), ואחר כך להסביר כיצד תפקיד הכנסת כרשות מכוננת (אספה מכוננת) בא לידי ביטוי בקטע.

תשובה מלאה – רשות מכוננת (אספה מכוננת): הכנסת היא הרשות המכוננת, כלומר הגוף שאחראי לכינון החוקה של המדינה. בהחלטת הררי (1950) נקבע שהחוקה תיכתב בהדרגה, פרק אחר פרק, ושכל פרק יהיה חוק יסוד. לכן הכנסת ממלאת את תפקידה כרשות מכוננת באמצעות חקיקת חוקי יסוד, שבסופו של דבר יאוגדו יחד לחוקה.

מה הבודק מחפש: כינון חוקה באמצעות חקיקת חוקי יסוד.

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את המושג", לפי מה שלמדת (לא מן הקטע). החלק השני – "הסבר כיצד הביקורת השיפוטית באה לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: ביקורת שיפוטית היא ביקורת שמקיימת מערכת המשפט, ובעיקר בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), על רשויות השלטון. הביקורת חלה על הרשות המבצעת: בית המשפט בודק אם החלטותיה ופעולותיה חוקיות, ויכול לבטל החלטה בלתי חוקית. הביקורת חלה גם על הרשות המחוקקת: בית המשפט בודק אם חוקי הכנסת מתאימים לחוקי היסוד. בישראל, במידה רבה מאז המהפכה החוקתית, בית המשפט מוסמך לפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד. הביקורת השיפוטית היא אחד האמצעים להגבלת השלטון ולהגנה על זכויות האדם.

ציטוט: "חוק יסוד: החקיקה, אמור להבהיר מה הן דרכי החקיקה של הכנסת, מהי סמכותה, מה הם התנאים שעל פיהם בית המשפט העליון יכול לבטל חוקים שאינם חוקתיים או חוקים שבהליך חקיקתם נפלו פגמים."
(ציטוט אפשרי נוסף: "כמו כן חוק זה קובע באיזה רוב ובאילו נסיבות הכנסת יכולה לחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון פסק על ביטולם ("פסקת ההתגברות").")

הסבר: לפי ההגדרה, בביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בית המשפט בודק אם חוקי הכנסת מתאימים לחוקי היסוד, ובישראל הוא מוסמך לפסול חוק שסותר חוק יסוד. בקטע מתוארים "התנאים שעל פיהם בית המשפט העליון יכול לבטל חוקים שאינם חוקתיים או חוקים שבהליך חקיקתם נפלו פגמים" – כלומר בית המשפט בודק חוקים שחוקקה הכנסת, ואם מצא שהם אינם חוקתיים הוא מבטל אותם. זו בדיוק ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת, שמגבילה את כוחו של הרוב בכנסת. גם המשפט על "חוקים שבית המשפט העליון פסק על ביטולם" מעיד שבית המשפט כבר מפעיל ביקורת שיפוטית ופוסל חוקים של הכנסת; הכותב מבקש שחוק יסוד: החקיקה יעגן את התנאים לכך.

שימו לב: השאלה אינה מבקשת להביע עמדה בוויכוח על חוק יסוד: החקיקה או על פסקת ההתגברות, אלא להראות כיצד הביקורת השיפוטית מופיעה בקטע. בקטע מתוארת רק הביקורת על הרשות המחוקקת, אבל בהצגה יש לכתוב את ההגדרה המלאה – גם הביקורת על הרשות המבצעת.

טעות נפוצה: להציג את הביקורת השיפוטית כביקורת על הרשות המבצעת בלבד, או להגדיר אותה במילים עצמן ("ביקורת של שופטים") בלי לפרט מי מבקר, על מי ומה נבדק. טעות נוספת: להציג את פסקת ההתגברות במקום את הביקורת השיפוטית – פסקת ההתגברות היא סמכות של הכנסת להתגבר על פסילת חוק, ולא סוג של ביקורת שיפוטית.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מי מבקר (מערכת המשפט / בג"ץ), על מי (הרשות המבצעת והרשות המחוקקת), מה נבדק (חוקיות פעולות השלטון והתאמת החוקים לחוקי היסוד) ופסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. בהסבר: הקישור בין סמכות בית המשפט העליון "לבטל חוקים שאינם חוקתיים" ובין הרכיב "ביקורת על הרשות המחוקקת".

מה נדרש: החלק הראשון – "הצג את העיקרון", לפי מה שלמדת (לא על פי הקטע) – הגדרה עם כל רכיביה. החלק השני – "הסבר כיצד עקרון ההסכמיות בא לידי ביטוי בקטע": לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי משחק בסיסיים – כלומר על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה או המדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

ציטוט: "במהלך השנים נקבע נוהג שעל פיו יכהנו בוועדה שני חברי כנסת – אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה."
(ציטוט אפשרי נוסף: "נוהג זה נשמר בקפדנות מאז הוקמה הוועדה בשנות החמישים של המאה ה־20 ועד שנת 2015, אף על פי שהוא אינו מעוגן בחוק או בתקנון.")

הסבר: לפי הכותב, "מאז קום המדינה מתנהל ויכוח" על השיוך המפלגתי של חברי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. למרות הוויכוח נקבע נוהג שעל פיו יכהנו בוועדה שני חברי כנסת – אחד מן הקואליציה ואחד מן האופוזיציה. זו הסכמה רחבה בין קבוצות שונות – הקואליציה והאופוזיציה – על כלל משחק בסיסי: איך מרכיבים את הוועדה שבוחרת את השופטים. לפי הכותב, הנוהג "נשמר בקפדנות" שנים רבות, "אף על פי שהוא אינו מעוגן בחוק או בתקנון" – כלומר הוא נשען רק על ההסכמה בין הצדדים. ההסכמה הזאת שמרה על יציבות ואפשרה לצדדים לפעול יחד על אף חילוקי הדעות ביניהם – רכיבי ההסכמיות.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "אומנם תקנון זה אינו חוק, אך חברי הכנסת מן הסיעות השונות נוטים בדרך כלל לכבד אותו ולפעול על פיו."
הסבר: חברי הכנסת מכל הסיעות – מן הקואליציה ומן האופוזיציה, בעלי עמדות שונות – מכבדים את תקנון הכנסת ופועלים על פיו, אף שאינו חוק. זו הסכמה רחבה בין הקבוצות על כללי המשחק בתהליך החקיקה, שמאפשרת לכנסת לתפקד ביציבות למרות המחלוקות.
– "הוא זכה ל"רוח גבית" משרת המשפטים, שיעצה לו שלא להתפטר מן הוועדה, וזאת בניגוד לנוהג המקובל." (או "אבל חוק יסוד אחד עדיין שנוי במחלוקת בקרב חברי הכנסת – חוק יסוד: החקיקה.")
הסבר: כאן העיקרון בא לידי ביטוי בהיעדרו. כשחבר הכנסת סירב להתפטר מן הוועדה "בניגוד לנוהג המקובל", הופר כלל משחק שלפי הכותב היה מוסכם על הקואליציה ועל האופוזיציה שנים רבות. גם חוק יסוד: החקיקה "עדיין שנוי במחלוקת" – כלומר אין עדיין הסכמה רחבה על כללי החקיקה. לכן הכותב מציע לעגן את הכללים בחוק יסוד, כדי להבטיח את היציבות.
(לידיעה: בשנת 2025 קיבלה הכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ונקבע שיחול מהכנסת הבאה; לפי התיקון, אחד מחברי הכנסת בוועדה מייצג את הקואליציה והשני את האופוזיציה. התשובה כאן מתבססת על הקטע.)

טעות נפוצה: לבלבל בין הסכמיות ובין סובלנות או פלורליזם, ולא לכתוב את כל רכיבי ההגדרה. טעות נוספת: לבחור במשפט על הפרת הנוהג בלי להסביר שהוא מראה דווקא פגיעה בהסכמה – ושהכותב מבקש לשמור על כללי המשחק המוסכמים. וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה – שלושת הרכיבים: הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה; על כללי משחק בסיסיים / על אופייה הבסיסי של החברה או המדינה; תרומתה ליציבות ולקיום בצוותא על אף חילוקי דעות. בהסבר: הקישור בין הנוהג המוסכם על הקואליציה ועל האופוזיציה / כיבוד התקנון בידי כל הסיעות ובין הסכמה רחבה על כללי המשחק, שמאפשרת יציבות וקיום בצוותא למרות הוויכוח.