בגרות באזרחות 34282 - חורף 2021, מועד נבצרים

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג מליאה על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע) – הגדרה עם כל רכיביה; (2) להסביר את עבודת הכנסת במליאה על פי הקטע – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– המליאה היא כינוס של כל חברי הכנסת יחד: במליאה משתתפים כל 120 חברי הכנסת, והיא מתנהלת בראשות יושב ראש הכנסת (או אחד מסגניו).
– המליאה היא המקום שבו מתקיימים הדיונים הכלליים והפומביים ומתקבלות ההכרעות הרשמיות של הכנסת: ההצבעות על הצעות חוק בקריאה הטרומית, בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית, והצבעות אמון ואי־אמון בממשלה.
– המליאה עוסקת בכל הנושאים שעל סדר היום, ובה הכנסת ממלאת את תפקידיה – חקיקה, פיקוח על הממשלה וייצוג. במליאה הפיקוח נעשה בכלים כלליים, כמו שאילתות, הצעות לסדר היום והצעות אי־אמון.
– לעומת המליאה, העבודה המקצועית והמפורטת נעשית בוועדות הכנסת: הוועדה דנה בהצעת החוק סעיף אחר סעיף ומכינה אותה לקריאה השנייה והשלישית.

ציטוט: "מאה ועשרים חברי הכנסת נדרשים להתכנס יחדיו כדי לדון בנושאים שונים ולהכריע בהם."

הסבר: לפי ההגדרה, במליאה משתתפים כל 120 חברי הכנסת, והיא המקום שבו מתקיימים הדיונים הכלליים ומתקבלות ההכרעות הרשמיות של הכנסת בכל הנושאים שעל סדר היום. הכותבים מתארים בדיוק את עבודת המליאה: "מאה ועשרים חברי הכנסת" – כלומר כל חברי הכנסת – "להתכנס יחדיו", "לדון בנושאים שונים" – הדיון הכללי בכל הנושאים – "ולהכריע בהם" – ההכרעות וההצבעות הרשמיות של הכנסת מתקבלות במליאה. מיד אחר כך הם מוסיפים ש"דיונים אלה נערכים בפומבי לעיני התקשורת והציבור" – וזה הרכיב שלפיו הדיונים במליאה פומביים. עם זאת, לטענתם, הפיקוח של הכנסת על הממשלה במליאה "אינו יעיל", משום שחלק מהכלים שבידיה "אינם מתאימים או אינם רלוונטיים".

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "דיונים אלה נערכים בפומבי לעיני התקשורת והציבור, אולם פיקוח זה של הכנסת על הממשלה אינו יעיל משום שחלק מהכלים שיש בידה של הכנסת אינם מתאימים או אינם רלוונטיים."
הסבר: הדיונים במליאה פומביים, והמליאה היא אחד המקומות שבהם הכנסת מפקחת על הממשלה בכלים כלליים. הכותבים טוענים שהפיקוח הזה, שנעשה לעיני הציבור, אינו יעיל, משום שהכלים העומדים לרשות המליאה אינם מתאימים.
– "דוגמה לחוסר היעילות של הפיקוח של הכנסת על הממשלה היא פרק הזמן הארוך שניתן לשרים לענות על שאילתה – כלי פופולרי לפיקוח על הממשלה."
הסבר: השאילתה היא אחד מכלי הפיקוח הכלליים של המליאה: חבר כנסת מפנה שאלה לשר בעניין שבתחום אחריותו, והשר משיב עליה. לפי הכותבים, משום שהשרים משיבים זמן רב אחרי שהשאילתה הוגשה, השאילתה "נעשית לא רלוונטית" – ולכן הפיקוח של המליאה בכלי זה חלקי.
– "עשרות חוקים חשובים מועברים בהליך חקיקתי חפוז ובלי דיון מעמיק."
הסבר: ההצבעות על הצעות חוק בכל הקריאות מתקיימות במליאה. לפי הכותבים, בחוק ההסדרים עשרות חוקים מאושרים בבת אחת, בלי שהכנסת מקיימת עליהם דיון מעמיק – ביקורת על האופן שבו הכנסת ממלאת את תפקיד החקיקה.

שימו לב: השאלה מבקשת להסביר את עבודת הכנסת במליאה כפי שהיא מתוארת בקטע, ולא להכריע אם ביקורת הכותבים נכונה.

טעות נפוצה: לצטט את הפסקה על ועדות הכנסת ("הוועדות אמורות להיות הזירה המרכזית לפיקוח על הממשלה משום שרק בהן אפשר לערוך דיונים מעמיקים") – היא עוסקת בעבודת הכנסת בוועדות, ולא במליאה. טעות נוספת: להגדיר את המליאה רק כ"כל חברי הכנסת", בלי לכתוב מה נעשה בה (דיונים כלליים ופומביים, הכרעות והצבעות רשמיות, כלי פיקוח כלליים). וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: כל 120 חברי הכנסת, בראשות יושב ראש הכנסת; דיונים כלליים ופומביים בכל הנושאים; ההכרעות הרשמיות – הצבעות על הצעות חוק בכל הקריאות והצבעות אמון ואי־אמון; כלי פיקוח כלליים (שאילתות, הצעות לסדר היום, הצעות אי־אמון). בהסבר: "מאה ועשרים חברי הכנסת" = הרכב המליאה; "לדון בנושאים שונים ולהכריע בהם" = דיונים כלליים והכרעות רשמיות; "בפומבי לעיני התקשורת והציבור" = פומביות הדיונים; השאילתה = כלי פיקוח כללי במליאה.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הפרדת הרשויות על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע) – הגדרה מלאה; (2) להסביר, על פי הקטע, את טענת כותבי המאמר בנוגע למימוש העיקרון בישראל: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– עקרון הפרדת הרשויות הוא פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
– מטרת ההפרדה היא להגביל את השלטון ולמנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד, כדי לקדם את ההגנה על זכויות האדם.
– לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה, אך הסמכויות אינן מוחלטות: יש עירוב סמכויות בין הרשויות, ומתקיימים ביניהן יחסי איזון ובקרה (פיקוח ובקרה) – מערכת של איזונים ובלמים.

טענת כותבי המאמר: לדעת כותבי המאמר, עקרון הפרדת הרשויות אינו מתממש כראוי בישראל. הממשלה נשענת על רוב בכנסת ולכן שולטת בה, והכנסת אינה מצליחה לפקח עליה ביעילות. מערכת האיזונים והבלמים בין הכנסת לממשלה נפגעת, ומשום שאין בישראל מנגנוני ריסון פורמליים אחרים, בג"ץ נותר הגורם היחיד שיכול לבקר את הכנסת כשהיא מחוקקת חוק הפוגע בערכים המעוגנים בחוקי היסוד. לכן, לדעתם, יש לחזק את יכולות הפיקוח של הכנסת.

ציטוט: "מצב זה שבו מרבית חברי הממשלה הם גם חברי כנסת רק מחמיר את הבעיה משום שהוא פוגע קשות במערכת האיזונים והבלמים בין שתי הרשויות."
הסבר: לפי עקרון הפרדת הרשויות, הכוח השלטוני מפוצל בין רשויות נפרדות, ובין הרשויות מתקיימים יחסי איזון ובקרה – מערכת של איזונים ובלמים – כדי למנוע ריכוז כוח בידי גורם שלטוני אחד. הכותבים טוענים שכאשר מרבית השרים הם גם חברי כנסת, אותם אנשים פועלים בשתי הרשויות, והכנסת אינה יכולה לבלום את הממשלה ולפקח עליה. כלומר, לטענתם נפגעת "מערכת האיזונים והבלמים בין שתי הרשויות", והכוח מתרכז בידי הרשות המבצעת – בניגוד למטרת ההפרדה.
(רקע: לפי חוק־יסוד: הממשלה, ראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת, ואילו שר, ככלל, אינו חייב להיות חבר כנסת; בפועל רוב השרים הם חברי כנסת.)

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "המסקנה ברורה: אין לכנסת אפשרות לפקח ביעילות על הממשלה. למעשה היא מתפקדת כמעין שליחה של הממשלה."
הסבר: לפי העיקרון, הרשות המחוקקת אמורה לפקח על הרשות המבצעת ולבקר אותה (יחסי איזון ובקרה). לטענת הכותבים, הכנסת אינה מפקחת על הממשלה, אלא פועלת בשמה – "שליחה של הממשלה". כך הכנסת אינה מתפקדת כרשות נפרדת שמאזנת את הממשלה, והכוח מתרכז בידי רשות אחת.
– "היא חשובה בייחוד בדמוקרטיה פרלמנטרית, כמו בישראל שבה מלכתחילה יש לשלטון עוצמה רבה, משום שהממשלה נהנית תמיד מרוב בפרלמנט, ולכן היא שולטת בו."
הסבר: במשטר פרלמנטרי הממשלה נשענת על רוב בכנסת. לטענת הכותבים, בגלל הרוב הזה הממשלה "שולטת" ברשות המחוקקת, שאמורה לפקח עליה – כלומר הכוח מתרכז בידי הרשות המבצעת, ולכן חשוב במיוחד לחזק את המנגנונים שמגבילים אותה.
– "כך בג"ץ – השחקן היחיד שיכול לבקר את הכנסת במקרה של חקיקת חוק הפוגע בערכים המעוגנים בחוקי היסוד – נותר לבד במערכה של פיקוח על השלטון והגבלתו."
הסבר: לפי העיקרון, בין שלוש הרשויות מתקיימים יחסי איזון ובקרה. לטענת הכותבים, בישראל אין מנגנונים פורמליים אחרים (חוקה רשמית, שני בתי פרלמנט), ולכן רק הרשות השופטת מאזנת את הרשות המחוקקת – והאיזון בין הרשויות חלקי.

שימו לב: השאלה מבקשת להסביר את טענת כותבי המאמר, ולא להכריע אם היא נכונה. במשטר פרלמנטרי כמו בישראל יש עירוב סמכויות בין הכנסת לממשלה: הממשלה נשענת על אמון הכנסת ועל רוב קואליציוני בה, והיא רשאית ליזום הצעות חוק. הכותבים אינם קוראים לבטל את השיטה הפרלמנטרית, אלא טוענים שהאיזון בין הרשויות הופר לטובת הממשלה – ושכהונת רוב השרים גם כחברי כנסת מחמירה זאת.

טעות נפוצה: להציג את עקרון הגבלת השלטון במקום את עקרון הפרדת הרשויות – הפרדת הרשויות היא אחד האמצעים להגבלת השלטון. טעות נוספת: לחזור במילים אחרות על דברי הכותבים בלי לקשר אותם לרכיב בהגדרה (סמכויות ייחודיות, יחסי איזון ובקרה, מניעת ריכוז כוח).

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: פיצול הכוח לשלוש רשויות; המטרה – הגבלת השלטון ומניעת ריכוז כוח בידי גורם אחד, להגנה על זכויות האדם; סמכויות ייחודיות לכל רשות, שאינן מוחלטות (עירוב סמכויות / איזון ובקרה / איזונים ובלמים). בהסבר: טענת הכותבים שהכנסת אינה מפקחת ביעילות על הממשלה ושמערכת האיזונים והבלמים נפגעת, מקושרת לרכיב המתאים – פגיעה ביחסי האיזון והפיקוח, או ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג ביקורת שיפוטית על פי מה שלמדת (לא על פי הקטע); (2) להסביר כיצד הביקורת השיפוטית באה לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: ביקורת שיפוטית היא ביקורת שמקיימת מערכת המשפט, ובעיקר בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), על רשויות השלטון. הביקורת חלה על הרשות המבצעת: בית המשפט בודק אם החלטותיה ופעולותיה חוקיות, ויכול לבטל החלטה בלתי חוקית. הביקורת חלה גם על הרשות המחוקקת: בית המשפט בודק אם חוקי הכנסת מתאימים לחוקי היסוד. בישראל, במידה רבה מאז המהפכה החוקתית, בית המשפט מוסמך לפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד. הביקורת השיפוטית היא אחד האמצעים להגבלת השלטון ולהגנה על זכויות האדם.

ציטוט: "כך בג"ץ – השחקן היחיד שיכול לבקר את הכנסת במקרה של חקיקת חוק הפוגע בערכים המעוגנים בחוקי היסוד – נותר לבד במערכה של פיקוח על השלטון והגבלתו."
הסבר: לפי ההגדרה, בביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בית המשפט בודק אם חוקי הכנסת מתאימים לחוקי היסוד, ובישראל הוא מוסמך לפסול חוק שסותר חוק יסוד. בקטע בג"ץ מתואר כמי ש"יכול לבקר את הכנסת במקרה של חקיקת חוק הפוגע בערכים המעוגנים בחוקי היסוד" – זו בדיוק ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת. הכותבים מוסיפים שבג"ץ נותר לבד "במערכה של פיקוח על השלטון והגבלתו" – וזה הרכיב שלפיו הביקורת השיפוטית היא אחד האמצעים להגבלת השלטון.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "ראוי לציין כי הפיקוח של בג"ץ על הכנסת באמצעות פסילת חוקים מעורר מחלוקת, לכן חיוני לחזק את הפיקוח על השלטון."
הסבר: "פסילת חוקים" היא הסמכות של בית המשפט לפסול חוק של הכנסת שסותר חוק יסוד – ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת. הכותבים מציינים שהשימוש בסמכות זו שנוי במחלוקת, ולכן לדעתם יש לחזק גם מנגנוני פיקוח אחרים.

שימו לב: השאלה אינה מבקשת להביע עמדה בוויכוח על היקף ההתערבות של בית המשפט, אלא להראות כיצד הביקורת השיפוטית מופיעה בקטע.

טעות נפוצה: להציג את הביקורת השיפוטית כביקורת על הרשות המבצעת בלבד, או להגדיר אותה במילים עצמן ("ביקורת של שופטים") בלי לפרט מי מבקר, על מי ומה נבדק. טעות נוספת: לצטט משפט על הפיקוח של הכנסת על הממשלה (למשל על השאילתות או על ועדות הכנסת) – זה פיקוח פרלמנטרי של הרשות המחוקקת, ולא ביקורת שיפוטית.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מי מבקר (מערכת המשפט / בג"ץ), על מי (הרשות המבצעת והרשות המחוקקת), מה נבדק (חוקיות פעולות השלטון והתאמת החוקים לחוקי היסוד) ופסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. בהסבר: הקישור בין בג"ץ ש"יכול לבקר את הכנסת במקרה של חקיקת חוק הפוגע בערכים המעוגנים בחוקי היסוד" / "פסילת חוקים" ובין הרכיב "ביקורת על הרשות המחוקקת".