בגרות באזרחות 34282 - קיץ 2022

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג הצעת חוק ממשלתית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה עם כל רכיביה; (2) להסביר כיצד המושג בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הצעת חוק ממשלתית היא הצעת חוק שיוזמת הממשלה – בדרך כלל משרד ממשלתי שבראשו עומד שר – בשונה מהצעת חוק פרטית, שיוזם ומגיש חבר כנסת אחד או קבוצה של חברי כנסת, ומהצעת חוק של ועדה מוועדות הכנסת.
– המשרד היוזם מנסח את ההצעה כתזכיר חוק, והתזכיר מופץ לקבלת הערות – ממשרדי ממשלה אחרים ומן הציבור.
– ההצעה צריכה לקבל את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה (בדרך כלל בראשות שר המשפטים).
– לאחר האישור ההצעה מונחת על שולחן הכנסת, ושם נפתח הליך החקיקה הרשמי. הצעת חוק ממשלתית עולה ישירות לקריאה ראשונה במליאה – בלי קריאה טרומית (דיון מוקדם), שעוברת הצעת חוק פרטית. משם היא ממשיכה בהליך החקיקה: דיון בוועדה מוועדות הכנסת, שמכינה אותה לקריאה שנייה ושלישית, וקריאה שנייה ושלישית במליאה.
– מאחר שהממשלה נשענת על רוב בכנסת (הקואליציה), להצעות חוק ממשלתיות יש בדרך כלל סיכוי גבוה להתקבל.

ציטוט: "בעבר כל יוזמת חקיקה מטעם שר או שרה, עוד טרם הגעתה לדיון בכנסת, נידונה בוועדה מיוחדת בראשות שר המשפטים."

הסבר: לפי ההגדרה, הצעת חוק ממשלתית היא הצעה שיוזמת הממשלה – משרד ממשלתי שבראשו עומד שר. הכותבת מתארת "יוזמת חקיקה מטעם שר או שרה" – כלומר יוזמה שבאה מן הממשלה, ולא מחבר כנסת. לפי ההגדרה, לפני שההצעה מגיעה לכנסת היא צריכה לקבל את אישור ועדת השרים לענייני חקיקה, שבראשה עומד בדרך כלל שר המשפטים. זו ה"ועדה מיוחדת בראשות שר המשפטים" שבקטע, והיא דנה ביוזמה "עוד טרם הגעתה לדיון בכנסת".

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "הוועדה הייתה דנה בפרטי החוק, ומאשרת או דוחה את הגשתו לקריאה ראשונה בכנסת."
הסבר: ועדת השרים לענייני חקיקה מחליטה אם לאשר את הצעת החוק הממשלתית. אם היא מאשרת אותה, ההצעה מוגשת לכנסת ועולה ישירות "לקריאה ראשונה" – הצעת חוק ממשלתית אינה עוברת קריאה טרומית. זה הרכיב בהגדרה שמבחין בין הצעת חוק ממשלתית ובין הצעת חוק פרטית.
– "יוזמות חקיקה בישראל יכולות לבוא הן מצד חברי כנסת, הן מצד שרים."
הסבר: הכותבת מבחינה בין שני סוגי יוזמות חקיקה: יוזמה של חברי כנסת (הצעת חוק פרטית) ויוזמה של שרים (הצעת חוק ממשלתית). זה רכיב היוזם בהגדרה: הצעה ממשלתית היא הצעה שהממשלה יוזמת.

טעות נפוצה: לבלבל בין הצעת חוק ממשלתית ובין הצעת חוק פרטית – למשל לצטט את המשפט על כך שכיום גם "כל הצעות חוק של חברי כנסת" נידונות בוועדה שבראשות שר המשפטים. אלה הצעות חוק פרטיות: חברי הכנסת יזמו אותן, והוועדה רק קובעת את עמדת הממשלה ואת אופן ההצבעה של חברי הקואליציה עליהן. טעות נוספת: לכתוב שהצעת חוק ממשלתית עוברת קריאה טרומית, או להגדיר רק "חוק שהממשלה מציעה" בלי השלבים (אישור ועדת השרים, הנחה על שולחן הכנסת, קריאה ראשונה ישירות). וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – מי יוזם (הממשלה, משרד ממשלתי בראשות שר – להבדיל מחבר כנסת); אישור ועדת השרים לענייני חקיקה; הנחה על שולחן הכנסת ועלייה ישירה לקריאה ראשונה, בלי קריאה טרומית; ושלבי החקיקה שאחריה. בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר שמקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה: "יוזמת חקיקה מטעם שר או שרה" = הממשלה היא היוזמת; "ועדה מיוחדת בראשות שר המשפטים" = ועדת השרים לענייני חקיקה; "הגשתו לקריאה ראשונה" = הצעה ממשלתית עולה ישירות לקריאה ראשונה.

מה נדרש: "הציגו את תפקידי הכנסת" – להציג כל אחד משני התפקידים על פי מה שלמדתם, ואחר כך להסביר כיצד התפקיד ייצוג האזרחים בא לידי ביטוי בקטע.

תשובה מלאה – פיקוח וביקורת:
– הפיקוח והביקורת של הכנסת הם מנגנון פיקוח פורמלי (מוסדי): הכנסת מפקחת על מדיניותה ועל פעולותיה של הרשות המבצעת – הממשלה – ומבקרת אותן. (הממשלה אחראית בפני הכנסת.)
– לכנסת יש אמצעים שונים לשם כך: האופוזיציה, ועדות הכנסת, אישור התקציב, וכלים פרלמנטריים כמו הצעת אי־אמון, שאילתות והצעות לסדר היום.

טעות נפוצה: לכתוב את שם התפקיד בלבד, בלי להסביר על מי הכנסת מפקחת (הממשלה) ובאילו אמצעים. טעות נוספת: להציג "חקיקה" או "ייצוג" כאמצעי פיקוח – אלה תפקידים אחרים של הכנסת.

מה הבודק מחפש: מנגנון פיקוח פורמלי של הכנסת על מדיניות הממשלה ופעולותיה, והאמצעים.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון ההסכמיות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה עם כל רכיביה; (2) להסביר את טענת הכותבת בנוגע למימוש העיקרון, על פי הקטע – מה מצב ההסכמיות לדעתה ומדוע, ולבסס בציטוט שמקושר לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי משחק בסיסיים – כלומר על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה או המדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

טענת הכותבת: מימוש ההסכמיות נפגע בגלל השימוש הרחב במשמעת קואליציונית, ואפשר לחזק אותו מחדש.
– בעבר, כדי להעביר הצעת חוק של חבר כנסת, היה צריך לגייס תמיכה של חברי כנסת ממפלגות וממגזרים שונים – מן הקואליציה ומן האופוזיציה. שיתוף הפעולה הזה בין הקבוצות תרם להסכמה רחבה ביניהן ולתחושת אחדות.
– כיום חברי הקואליציה מצביעים לפי החלטת הממשלה, ואינם זקוקים לחברי האופוזיציה. לכן יש פחות שיתוף פעולה, ובכנסת נשמעים זלזול, בִּיוּש ושנאה – כלומר ההסכמיות נחלשה.
– הפתרון לדעתה: לצמצם את השימוש במשמעת קואליציונית, כדי שהקואליציה והאופוזיציה יצטרכו לעבוד יחד למרות הפערים ביניהן. כך יצטמצמו השנאה והפילוג, וההסכמיות תתחזק.

ציטוט: "הצורך בשיתוף הפעולה בין חברי קואליציה לאופוזיציה גם מיתן את תחושת השבטיות ואת מידת השיסוי של אלה באלה ותרם לתחושת האחדות."

הסבר: חברי הקואליציה וחברי האופוזיציה מייצגים קבוצות שונות בחברה, שיש ביניהן חילוקי דעות. לפי הכותבת, בעבר הם נדרשו לשתף פעולה ולהגיע להסכמה רחבה ביניהם כדי להעביר חוקים. שיתוף הפעולה "מיתן את תחושת השבטיות" ו"תרם לתחושת האחדות" – וזה הרכיב שלפיו ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות. מכאן טענתה: כשהצורך בשיתוף הפעולה נעלם, ההסכמיות נחלשת.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "מהלך כזה יכריח את הקואליציה והאופוזיציה לעבוד יחד למרות הפערים האידאולוגיים ביניהן, פשוט כי הן יצטרכו זו את זו."
הסבר: הכותבת מציעה דרך לחזק את מימוש ההסכמיות: צמצום המשמעת הקואליציונית יחייב את הקבוצות היריבות לשתף פעולה ולהגיע להסכמה רחבה. "לעבוד יחד למרות הפערים האידאולוגיים" הוא בדיוק הרכיב שלפיו ההסכמיות מאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.
– "מהלך כזה יחזק את כוחה של הכנסת, והבונוס שיתקבל מכך: צמצום השנאה והפילוג."
הסבר: "צמצום השנאה והפילוג" הוא חיזוק היציבות והקיום בצוותא – התרומה של ההסכמיות לפי ההגדרה.
– "התשובה היא שחברי הכנסת לא באמת צריכים זה את זה, וודאי שחברי הקואליציה אינם זקוקים לחברי האופוזיציה."
הסבר: כאן העיקרון בא לידי ביטוי בהיעדרו: לפי הכותבת, משום שהקבוצות אינן צריכות זו את זו, אין ביניהן הסכמה רחבה, ובמקום קיום בצוותא יש בכנסת זלזול ושנאה.

טעות נפוצה: לבלבל בין הסכמיות ובין סובלנות או פלורליזם, ולא לכתוב את כל רכיבי ההגדרה. טעות נוספת: לכתוב רק "הכותבת בעד הסכמיות" בלי להסביר את טענתה – שההסכמיות נחלשה בגלל המשמעת הקואליציונית, ושצמצום המשמעת יחזק אותה. וגם: להסביר את המשמעת הקואליציונית עצמה במקום את מימוש ההסכמיות, או לחזור על הציטוט במילים אחרות בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – שלושת הרכיבים: הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה; על כללי משחק בסיסיים / על אופייה הבסיסי של החברה או המדינה; תרומתה ליציבות ולקיום בצוותא על אף חילוקי דעות. בקטע – טענת הכותבת (ההסכמיות נחלשה כיום, ואפשר לחזק אותה בצמצום המשמעת הקואליציונית), ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר שמקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה: שיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה = הסכמה רחבה בין קבוצות; "תחושת האחדות" / "צמצום השנאה והפילוג" = יציבות; "לעבוד יחד למרות הפערים האידאולוגיים" = קיום בצוותא על אף חילוקי דעות.