בגרות באזרחות 34282 - חורף 2022

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג קואליציה על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה עם כל רכיביה; (2) להסביר כיצד המושג בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: קואליציה היא הסיעות בכנסת שכוללות יחד את רוב חברי הכנסת, ומהוות את בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת. היא נוצרת משום שבישראל אף מפלגה אינה זוכה לבדה ברוב, ולכן כמה מפלגות מתאחדות כדי לתמוך בממשלה. הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה – הסכמים שקובעים את קווי המדיניות של הממשלה ואת חלוקת התפקידים. חברי הקואליציה מחויבים למשמעת קואליציונית, כלומר להצביע בכנסת בהתאם להחלטות הממשלה והקואליציה.

ציטוט: "אולם על פי ההתחייבויות בהסכמים שעליהם חתומות הסיעות התומכות בממשלה, חברי כנסת מאותן הסיעות רשאים ליזום חוק רק אם קיבלו מן הממשלה אישור לכך."

הסבר: לפי ההגדרה, הקואליציה היא הסיעות בכנסת שמהוות את בסיס התמיכה של הממשלה, והיא מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה. "הסיעות התומכות בממשלה" שבקטע הן סיעות הקואליציה, וה"הסכמים שעליהם חתומות" הסיעות האלה הם ההסכמים הקואליציוניים. לפי ההגדרה, חברי הקואליציה מחויבים למשמעת קואליציונית – לפעול בכנסת בהתאם להחלטות הממשלה והקואליציה. לפי הכותבת, בעקבות ההתחייבויות בהסכמים חברי הכנסת מסיעות אלה רשאים ליזום חוק רק באישור הממשלה – כלומר הם כפופים להחלטות הממשלה גם ביוזמות החקיקה שלהם.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "בעקבות החוק הנורווגי התפטרו כמה שרים מן הכנסת, ובמקומם הושבעו חברי כנסת חדשים מן הסיעות השונות המרכיבות את הממשלה."
הסבר: הממשלה נשענת על כמה סיעות – "הסיעות השונות המרכיבות את הממשלה" – משום שאף מפלגה אינה זוכה לבדה ברוב, ולכן כמה מפלגות מתאחדות כדי לתמוך בממשלה. אלה סיעות הקואליציה.
– "ומטבעם של דברים חברי כנסת מסיעות החברות בממשלה אמורים לפעול לקידום מדיניות הממשלה."
הסבר: סיעות הקואליציה הן בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת, וחבריהן מחויבים למשמעת קואליציונית – לפעול ולהצביע בכנסת בהתאם להחלטות הממשלה והקואליציה, כלומר לקדם את מדיניות הממשלה.

טעות נפוצה: לזהות את הקואליציה עם הממשלה עצמה. הממשלה היא הרשות המבצעת; הקואליציה היא הסיעות בכנסת שתומכות בממשלה ומהוות את בסיס התמיכה שלה. טעות נוספת: להגדיר רק "רוב בכנסת" בלי הרכיבים: בסיס התמיכה של הממשלה והסכמים קואליציוניים בין הסיעות. וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – רוב חברי הכנסת; בסיס התמיכה של הממשלה בכנסת; הסכמים קואליציוניים בין הסיעות. בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר שמקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה: "הסיעות התומכות בממשלה" = בסיס התמיכה של הממשלה; "בהסכמים שעליהם חתומות" = הסכמים קואליציוניים; כפיפות להחלטות הממשלה = משמעת קואליציונית; "הסיעות השונות המרכיבות את הממשלה" = כמה סיעות שמתאחדות כדי לתמוך בממשלה.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג הצעת חוק פרטית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) להסביר כיצד המושג בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הצעת חוק פרטית היא הצעת חוק שיוזם ומגיש חבר כנסת אחד או קבוצה של חברי כנסת – בשונה מהצעת חוק ממשלתית, שיוזמת הממשלה, ומהצעת חוק של ועדה מוועדות הכנסת.
– ההצעה מוגשת לנשיאות הכנסת (יושב ראש הכנסת וסגניו), שצריכה לאשר אותה, ולאחר מכן היא מונחת על שולחן הכנסת.
– לאחר פרק זמן (בדרך כלל 45 יום) היא עולה לדיון ולהצבעה במליאה בקריאה טרומית (דיון מוקדם). רק אם היא מאושרת בקריאה הטרומית היא מועברת לוועדה מוועדות הכנסת, שמכינה אותה לקריאה ראשונה, ומשם היא ממשיכה בהליך החקיקה: קריאה ראשונה, דיון בוועדה, וקריאה שנייה ושלישית. (הצעת חוק ממשלתית אינה עוברת קריאה טרומית.)
– הצעת החוק הפרטית מאפשרת לחברי הכנסת – מן הקואליציה ומן האופוזיציה – להשתתף בתפקיד החקיקה של הכנסת ולהעלות לסדר היום נושאים שחשובים להם ולבוחריהם.

ציטוט: "כידוע כל חבר כנסת רשאי ליזום חוק, להעבירו לאישור נשיאות הכנסת, ולאחר מכן להעלותו לדיון במליאה."
הסבר: לפי ההגדרה, הצעת חוק פרטית היא הצעה שיוזם חבר כנסת – וזה "כל חבר כנסת רשאי ליזום חוק" שבקטע. ההצעה מוגשת לנשיאות הכנסת, שצריכה לאשר אותה – "להעבירו לאישור נשיאות הכנסת". לאחר מכן היא עולה לדיון ולהצבעה במליאה בקריאה טרומית – "להעלותו לדיון במליאה". המשפט מתאר אפוא את היוזם ואת השלבים הראשונים המיוחדים להצעת חוק פרטית.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "אולם על פי ההתחייבויות בהסכמים שעליהם חתומות הסיעות התומכות בממשלה, חברי כנסת מאותן הסיעות רשאים ליזום חוק רק אם קיבלו מן הממשלה אישור לכך."
הסבר: הצעת חוק שיוזם חבר כנסת היא הצעת חוק פרטית – היוזמה היא של חבר הכנסת ולא של הממשלה. הצעת החוק הפרטית אמורה לאפשר לכל חבר כנסת – מן הקואליציה ומן האופוזיציה – להשתתף בתפקיד החקיקה. לפי הכותבת, חברי הכנסת מסיעות הקואליציה יכולים ליזום הצעות חוק פרטיות רק באישור הממשלה, ולכן לדעתה הכלי הזה מוגבל אצלם.
– "אולם במדינה דמוקרטית חשוב שההחלטות יהיו בידי המחוקקים עצמם."
הסבר: הצעת חוק פרטית מבטאת את יכולתם של המחוקקים – חברי הכנסת – ליזום חקיקה בעצמם, בלי תלות בממשלה. הכותבת דורשת שההחלטה על יוזמות החקיקה של חברי הכנסת תהיה בידיהם ולא בידי הממשלה.

טעות נפוצה: לבלבל בין הצעת חוק פרטית ובין הצעת חוק ממשלתית, או ובין הצעה לסדר היום (שאינה הצעת חוק). טעות נוספת: להגדיר רק "חוק שחבר כנסת מציע" בלי לתאר את השלבים המיוחדים להצעה פרטית (אישור הנשיאות והקריאה הטרומית), ובלי לקשר את הציטוט לרכיב בהגדרה. וגם: לצטט את המשפט על החוק הנורווגי ועל התפטרות השרים מן הכנסת – הוא אינו עוסק בהצעת חוק פרטית.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מי יוזם (חבר כנסת או קבוצת חברי כנסת, להבדיל מן הממשלה), אישור הנשיאות והנחה על שולחן הכנסת, הקריאה הטרומית ושלבי החקיקה שאחריה. בהסבר: "כל חבר כנסת רשאי ליזום חוק" = היוזם; "לאישור נשיאות הכנסת" = אישור הנשיאות; "לדיון במליאה" = הקריאה הטרומית; או יוזמות החקיקה של חברי הקואליציה, שלפי הכותבת תלויות באישור הממשלה.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הפרדת הרשויות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה מלאה; (2) להסביר, על פי הקטע, את טענת הכותבת בנוגע למימוש העיקרון: מה מצב העיקרון לדעתה ומדוע, ולבסס בציטוט שמקושר לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– עקרון הפרדת הרשויות הוא פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
– מטרת ההפרדה היא להגביל את השלטון ולמנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד, כדי לקדם את ההגנה על זכויות האדם.
– לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה, אך הסמכויות אינן מוחלטות: יש עירוב סמכויות בין הרשויות, ומתקיימים ביניהן יחסי איזון ובקרה (פיקוח ובקרה) – מערכת של איזונים ובלמים.

טענת הכותבת: לדעת הכותבת, עקרון הפרדת הרשויות אינו מתממש כראוי בישראל, משום שהרשות המחוקקת נחלשה מול הרשות המבצעת.
– שרים וסגני שרים מכהנים גם כחברי כנסת, ובגלל עבודתם במשרדי הממשלה הם אינם משתתפים בדיוני ועדות הכנסת, ולכן עבודת הוועדות נפגעת.
– חברי הכנסת מסיעות הקואליציה מחויבים בהסכמים לקבל את אישור הממשלה כדי ליזום חוק, ולכן לדעתה הם כפופים לממשלה, וה"מתח" בין הרשות המחוקקת ובין הרשות המבצעת הוא "אשליה".
– הפתרון לדעתה: הרחבת החוק הנורווגי, כדי שהשרים יעסקו בעבודתם בממשלה וחברי הכנסת יתמקדו בעבודה הפרלמנטרית. כך תתחזק הכנסת ותוכל לפעול ביעילות רבה יותר מול הממשלה ומערכת המשפט – כלומר יתחזק האיזון בין הרשויות.

ציטוט: "לדעתי מדובר בנוהל בלתי ראוי, מכיוון שהוא מגביל באופן בלתי סביר את שיקול הדעת של חברי הכנסת ומכפיף אותם באופן מוחלט לממשלה."
הסבר: לפי עקרון הפרדת הרשויות, הכוח השלטוני מפוצל בין רשויות נפרדות, ובין הרשויות מתקיימים יחסי איזון ובקרה, כדי למנוע ריכוז כוח בידי גורם שלטוני אחד. הרשות המחוקקת אמורה לאזן את הרשות המבצעת ולפקח עליה. לטענת הכותבת, הנוהל שלפיו חברי כנסת מסיעות הקואליציה יוזמים חוק רק באישור הממשלה "מכפיף אותם באופן מוחלט לממשלה" – כלומר חברי הרשות המחוקקת כפופים לרשות המבצעת, יחסי האיזון בין הרשויות נפגעים, והכוח מתרכז בידי הממשלה, בניגוד למטרת ההפרדה.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "המתח בין הרשות המחוקקת ובין הרשות המבצעת הוא מיסודות המשטר החוקתי בישראל." / "אולם בלי החוק הנורווגי מתח זה הוא אשליה של ממש."
הסבר: ה"מתח" בין הרשויות הוא ביטוי ליחסי האיזונים והבלמים ביניהן: כל רשות מגבילה את חברתה. לטענת הכותבת, כיום המתח הזה הוא "אשליה" – הכנסת אינה מאזנת באמת את הממשלה, ולכן העיקרון אינו מתממש.
– "כנסת חזקה יותר תוכל לפעול ביעילות רבה יותר מול הממשלה ומערכת המשפט."
הסבר: לדעת הכותבת, חיזוק הכנסת יאפשר לה למלא את תפקידה במערכת האיזונים והבלמים מול שתי הרשויות האחרות – הרשות המבצעת והרשות השופטת – וכך ימנע ריכוז כוח בידי רשות אחת.
– "לסיכום, החוק הנורווגי מאפשר לשרים לעסוק בעבודתם בממשלה, ולחברי הכנסת הוא מאפשר להתמקד אך ורק בעבודתם הפרלמנטרית."
הסבר: לפי ההגדרה, לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה. לדעת הכותבת, כשאותם אנשים אינם מכהנים גם כשרים וגם כחברי כנסת, כל רשות יכולה להתמקד בתפקידיה – הממשלה בעבודת הביצוע והכנסת בעבודה הפרלמנטרית – וההפרדה ביניהן מתחזקת.
– "אולם במדינה דמוקרטית חשוב שההחלטות יהיו בידי המחוקקים עצמם."
הסבר: החקיקה היא סמכות ייחודית של הרשות המחוקקת. לטענת הכותבת, כשהממשלה מחליטה אילו חוקים יוזמים חברי הכנסת מסיעות הקואליציה, הרשות המבצעת נכנסת לתחום הסמכויות של הכנסת.

שימו לב: השאלה מבקשת להסביר את טענת הכותבת, ולא להכריע אם היא נכונה. במשטר פרלמנטרי כמו בישראל יש עירוב סמכויות בין הכנסת לממשלה: הממשלה נשענת על אמון הכנסת ועל רוב קואליציוני בה, ושרים רבים מכהנים גם כחברי כנסת. הכותבת אינה טוענת נגד העירוב עצמו, אלא שלדעתה האיזון בין הרשויות הופר לטובת הממשלה, ושהרחבת החוק הנורווגי תחזק את הכנסת.

טעות נפוצה: להציג את עקרון הגבלת השלטון במקום את עקרון הפרדת הרשויות – הפרדת הרשויות היא אחד האמצעים להגבלת השלטון. טעות נוספת: לתאר את החוק הנורווגי (התפטרות שרים מן הכנסת וכניסת המועמד הבא ברשימה) בלי להסביר את טענת הכותבת – שהוא יחזק את הכנסת מול הממשלה – ובלי לקשר אותה לרכיב בהגדרה (סמכויות ייחודיות, יחסי איזון ובקרה, מניעת ריכוז כוח).

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: פיצול הכוח לשלוש רשויות; המטרה – הגבלת השלטון ומניעת ריכוז כוח בידי גורם אחד, להגנה על זכויות האדם; סמכויות ייחודיות לכל רשות, שאינן מוחלטות (עירוב סמכויות / איזון ובקרה / איזונים ובלמים). בהסבר: טענת הכותבת שהכנסת נחלשה וחבריה כפופים לממשלה, ושהרחבת החוק הנורווגי תחזק אותה, מקושרת לרכיב המתאים – פגיעה ביחסי האיזון והבקרה (המתח בין הרשויות "אשליה"), ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת, או התמקדות כל רשות בתחום סמכויותיה.