בגרות באזרחות 34282 - קיץ 2023

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון שלטון העם על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. השלטון מקבל את סמכותו מהעם, והאזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים. השלטון שואב את הלגיטימיות שלו מן העם, נתון לביקורתו, ובבחירות הבאות העם יכול להחליף אותו.

ציטוט: "בכנסת יושבים אנשים שאנחנו, כולנו, בחרנו בהם לנהל את המדינה שלנו."
הסבר: לפי ההגדרה, האזרחים בוחרים בבחירות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם, והשלטון מקבל את סמכותו מן העם. הנשיא מזכיר שחברי הכנסת הם אנשים "שאנחנו, כולנו, בחרנו בהם" – כלומר נציגים שהעם בחר בבחירות. הסמכות שלהם "לנהל את המדינה" לא באה מהם עצמם, אלא מן העם שבחר בהם. זה הרכיב שלפיו העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון, והוא מממש את ריבונותו בבחירת נציגיו.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "גם בתוך היחסים המאוזנים והרצויים בין הרשויות - זהו בית הריבון."
הסבר: הריבון בדמוקרטיה הוא העם. הנשיא מכנה את הכנסת "בית הריבון", משום שבה יושבים נציגי העם, שנבחרו כדי לפעול בשמו ולמענו. כך הכנסת מבטאת את הרכיב שלפיו העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון.
– "לממשלה שנבחרת על ידי הכנסת יש זכות לממש מדיניות."
הסבר: העם בוחר את הכנסת, והממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. לכן גם הסמכות של הממשלה לממש מדיניות נובעת – דרך נציגי העם – מן העם, והממשלה שואבת ממנו את הלגיטימיות שלה.
– "אני רואה ושומע את ההפגנות בכל רחבי הארץ, קהל עצום של פטריוטים שמממשים את הזכות למחאה, זכות יסוד בדמוקרטיה, ומחויבים באופן מוחלט לגורל העם והמדינה."
הסבר: לפי ההגדרה, השלטון נתון לביקורת העם. גם בין בחירות לבחירות האזרחים יכולים לבקר את השלטון ולהביע את עמדתם בהפגנות ובמחאה. (זה הסבר אפשרי לרכיב הביקורת; הציטוטים על הכנסת שנבחרה בידי העם מדויקים יותר.)

טעות נפוצה: להגדיר שלטון העם רק כ"העם שולט" או רק כ"קיום בחירות", בלי הרכיבים: העם הוא הריבון ומקור הסמכות, והנציגים פועלים בשמו ולמענו. טעות נוספת: לבלבל בין שלטון העם ובין עקרון הכרעת הרוב. וגם: להסביר באמצעות הקריאה של הנשיא להגיע "להסכמה רחבה" – משפט זה מבטא את עקרון ההסכמיות, ולא את שלטון העם.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; בחירות חופשיות ותקופתיות של נציגים הפועלים בשמו ולמענו; השלטון שואב את הלגיטימיות מן העם ונתון לביקורתו. בהסבר: חברי הכנסת כנציגים שהעם בחר בהם, שסמכותם לנהל את המדינה נובעת מן העם / הכנסת כ"בית הריבון" / הממשלה שסמכותה נובעת, דרך הכנסת, מן העם.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הפלורליזם על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: פלורליזם הוא עיקרון דמוקרטי שמשמעותו הכרה בערך של ריבוי – ריבוי וגיוון של דעות, של עמדות של אנשים ושל קבוצות בחברה. הפלורליזם מעודד ותומך בקיומו ובביטויו של מגוון הדעות והעמדות של אנשים וקבוצות, ומאפשר לכל קבוצה ולכל דעה להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלה.

ציטוט: "הרשות השופטת חייבת להיות בית לייצוגן של כלל הדעות בחברה בישראל."
הסבר: הנשיא דורש שהרשות השופטת תייצג את "כלל הדעות בחברה". כלומר הוא מכיר בערך של ריבוי וגיוון הדעות והקבוצות בחברה הישראלית, ומבקש שהמגוון הזה יבוא לידי ביטוי גם במוסדות המדינה – ובכלל זה בבית המשפט. זה ביטוי לרכיבים: הכרה בערך של ריבוי, ועידוד ותמיכה בביטויו של מגוון הדעות והעמדות.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "למשל המצב שבו אין מספיק שופטים ממוצא מזרחי בבית המשפט העליון, מטריד אותי מאוד."
הסבר: הנשיא מוטרד מכך שקבוצה בחברה אינה מיוצגת די הצורך בבית המשפט העליון. הוא רוצה שהקבוצות השונות בחברה יהיו מיוצגות – כלומר מכיר בערך של ריבוי הקבוצות ומבקש לעודד את ביטויו.
– "פגשתי בשבועות האחרונים מנהיגים מכל שדרות העם - נבחרי ציבור ומנהיגי קהילות, רבנים, אנשי אקדמיה, רוח, כלכלה, ושלטון מקומי, פעילים חברתיים ומובילי דעת קהל."
(ואחריו: "כאלה התומכים ברפורמה באופן מוחלט, וכאלה המתנגדים לה נחרצות.")
הסבר: הנשיא נפגש עם נציגים של קבוצות רבות ושונות בחברה, ושמע גם את התומכים וגם את המתנגדים. כך הוא מכיר בערך של מגוון הדעות והעמדות, ונותן לכל אחת מהן מקום ביטוי.
– "אני רואה ושומע את ההפגנות בכל רחבי הארץ, קהל עצום של פטריוטים שמממשים את הזכות למחאה, זכות יסוד בדמוקרטיה, ומחויבים באופן מוחלט לגורל העם והמדינה."
הסבר: אזרחים מתארגנים ופועלים בהפגנות כדי להביע את עמדתם ולקדם אותה – זה הרכיב שלפיו כל קבוצה וכל דעה יכולות להתארגן ולפעול למען השגת האינטרסים שלהן.

טעות נפוצה: לבלבל בין פלורליזם ובין סובלנות. סובלנות היא איפוק ונכונות לקבל את זכותו של האחר לדעותיו, גם כשהן מפריעות לנו; פלורליזם הוא הכרה בערך של הריבוי עצמו ועידוד שלו. טעות נוספת: לצטט את המשפט "אפשר להגיע להסכמה רחבה שבה רווחתם של אזרחי ישראל תתעלה על כל ויכוח" – משפט זה מבטא את עקרון ההסכמיות, ולא את הפלורליזם. וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: שלושת הרכיבים – הכרה בערך של ריבוי; עידוד ותמיכה בקיום ובביטוי של מגוון דעות ועמדות; אפשרות לכל קבוצה להתארגן ולפעול להשגת האינטרסים שלה. בהסבר: ייצוג "כלל הדעות בחברה" / ייצוג קבוצות שונות (שופטים ממוצא מזרחי) ברשות השופטת ← הכרה בערך הריבוי ועידוד ביטויו; או מפגש עם מנהיגים "מכל שדרות העם", תומכים ומתנגדים ← הכרה במגוון הדעות.

מה נדרש: שני חלקים: (1) "הציגו את שתי הסמכויות" – להציג כל אחת משתי הסמכויות של בית המשפט העליון על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) "הסבירו כיצד אחת" – לבחור סמכות אחת, לצטט מן הקטע ולקשר לרכיב בהגדרת הסמכות.

תשובה מלאה:
סמכות ראשונה – ערכאת ערעור:
– בית המשפט העליון הוא הערכאה הגבוהה ביותר במערכת בתי המשפט. הוא דן בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים.
– מי שאינו מרוצה מפסק דין של בית המשפט המחוזי יכול לערער עליו לבית המשפט העליון, וכך אפשר לתקן טעויות בפסיקה של ערכאות נמוכות יותר.
– הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת את כל בתי המשפט, חוץ ממנו עצמו (הלכה פסוקה – תקדים מחייב). כך פסיקתו קובעת את הפרשנות של החוק לכל המערכת.

סמכות שנייה – בית משפט גבוה לצדק (בג"ץ):
– בית המשפט העליון יושב גם כבית משפט גבוה לצדק. בשבתו כך הוא דן בעניינים שבהם הוא רואה צורך לתת סעד למען הצדק, ושאינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
– אזרחים, תושבים וגופים יכולים לעתור לבג"ץ נגד רשויות המדינה ונגד גופים ציבוריים. בג"ץ הוא ערכאה ראשונה ואחרונה: העתירה מוגשת אליו ישירות, ואין ערעור על פסיקתו.
– בג"ץ מוסמך לתת צווים לרשויות – לעשות פעולה או להימנע ממנה – ולבטל החלטה בלתי חוקית של רשות. כך הוא מקיים ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת, וגם על הרשות המחוקקת: הוא בודק אם חוקי הכנסת מתאימים לחוקי היסוד.
– בכך בג"ץ מגן על זכויות האדם ועל שלטון החוק ומגביל את כוחו של השלטון.
(הדיון בערעורים והישיבה כבית משפט גבוה לצדק מעוגנים בחוק יסוד: השפיטה, סעיף 15; ההלכה המחייבת – בסעיף 20. הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת אינה כתובה במפורש בחוק היסוד, והיא התפתחה בפסיקה.)

הסבר מן הקטע – בית משפט גבוה לצדק:
ציטוט: "וכן - גם מפני דורסנות שלטונית כלפי זכויותיו של האדם והאזרח."
(המשפט כולו: "בית המשפט ושופטי ישראל שומרים על החברה ועל המדינה - ממש כך - מפני פשיעה, מפני התקפות מבחוץ על חיילי צה"ל, מפני אובדן של יסודות הצדק, החוק והמוסר, וכן - גם מפני דורסנות שלטונית כלפי זכויותיו של האדם והאזרח.")
הסבר: "דורסנות שלטונית כלפי זכויותיו של האדם והאזרח" היא פגיעה של רשויות השלטון בזכויות האזרחים. לפי הכלל, בשבתו כבג"ץ בית המשפט העליון דן בעתירות של אזרחים נגד רשויות המדינה, ומוסמך לתת להן צווים ולבטל החלטה בלתי חוקית שפוגעת בזכויות. כך הוא "שומר" על האזרחים מפני השלטון – זה ביטוי לסמכות של בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק, שמקיים ביקורת שיפוטית על רשויות השלטון ומגן על זכויות האדם.

ציטוט אפשרי נוסף והסבר:
– "הם חוששים שהרפורמה במתכונתה הנוכחית מוחקת ועוקרת את כל האיזונים והבלמים בין הרשויות, והם חוששים כי לא ייוותר מי שיגן על האזרח מפני כוח השלטון."
הסבר: מי "שיגן על האזרח מפני כוח השלטון" הוא בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ: אזרח שנפגע מהחלטה של רשות עותר לבג"ץ, ובג"ץ בודק אם ההחלטה חוקית ויכול לבטלה. הביקורת השיפוטית היא אחד ה"בלמים" על כוחן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.
(אפשר גם לקשר את המילים "מפני פשיעה" לסמכות הערעור: בית המשפט העליון דן בערעורים על פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים, גם בתיקים פליליים, ופסיקתו היא המילה האחרונה. זה קישור פחות מדויק, כי הקטע מדבר שם על בתי המשפט בכלל ולא על הערעור.)

טעות נפוצה: להציג את אי־התלות של השופטים או את הרכב בית המשפט במקום את סמכויותיו – למשל לצטט את המשפט על השופטים "ממוצא מזרחי" או את התיאור "העצמאית והבלתי תלויה". אלה עוסקים בהרכב בית המשפט ובעצמאותו, ולא בסמכות שלו. טעות נוספת: לכתוב רק "בג"ץ" או "ערעורים" בלי להסביר מה בית המשפט עושה בכל סמכות – על מה הוא דן, מי פונה אליו ומה הוא מוסמך לעשות.

מה הבודק מחפש: בהצגה – שתי סמכויות שונות, כל אחת מוסברת: ערכאת ערעור (ערעורים על פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים; הערכאה הגבוהה ביותר; הלכה מחייבת) ובית משפט גבוה לצדק (עתירות נגד רשויות המדינה; ערכאה ראשונה ואחרונה; צווים וביטול החלטות; ביקורת שיפוטית והגנה על זכויות). בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) על ההגנה על האזרח מפני השלטון, וקישור מפורש לסמכות בג"ץ.