בגרות באזרחות 34282 - חורף 2023

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג שניים מתפקידי הממשלה על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – לכל תפקיד את כל רכיביו, ולא רק את שמו; (2) לבחור אחד משני התפקידים שהצגתם ולהסביר כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה. בקטע בא לידי ביטוי התפקיד קביעת מדיניות ויישומה, ולכן כדאי שיהיה אחד משני התפקידים שתציגו.

תשובה מלאה:
הצגה:
– תפקיד ראשון – קביעת מדיניות ויישומה (ביצועה): הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה, ומוציאה את ההחלטות לפועל (באמצעות משרדי הממשלה). היא עושה זאת בתחומים שונים – בענייני פנים ובענייני חוץ, לדוגמה: חינוך, בריאות, רווחה, ביטחון ויחסי חוץ.
– תפקיד שני – חקיקת משנה: חקיקת משנה היא חקיקה שנעשית בידי הרשות המבצעת: הממשלה, השרים ורשויות מקומיות. היא נעשית בדרך של צווים, תקנות וחוקי עזר עירוניים. מטרתה לאפשר את ביצוע החוק ולקדם את מטרותיו, באמצעות פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית של הכנסת. חקיקת המשנה כפופה לחקיקה הראשית: אסור שתסתור אותה.
תפקידים אפשריים נוספים: סמכות שיורית – הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת (חוק יסוד: הממשלה); תקנות לשעת חירום – במצב חירום שהוכרז, הממשלה מוסמכת להתקין תקנות לשעת חירום להגנה על המדינה, על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים; אף שהן חקיקה של הרשות המבצעת, הן יכולות לשנות חוק, להשעות את תוקפו או לקבוע בו תנאים – פרט לחוקים מוגנים, כמו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.

ביטוי בקטע – קביעת מדיניות ויישומה:
ציטוט: "לפני כמה שנים אישרה הממשלה את הסדרת משק הגז הטבעי. בהסדר נקבע מהי כמות הגז הטבעי שתשמש את המשק המקומי, מהי כמות הגז הטבעי שתיוצא למדינות אחרות, ומהו שיעור המס שייגבה על ההכנסות מייצוא הגז."
הסבר: לפי הרכיב בהגדרה, הממשלה מקבלת החלטות ומתווה קווי פעולה בתחומים שונים. בקטע הממשלה החליטה כיצד לנהל את משק הגז הטבעי, וקבעה קווי פעולה מפורטים: כמה גז ישמש את המשק המקומי, כמה גז ייוצא למדינות אחרות, ומה יהיה שיעור המס על ההכנסות מן הייצוא. זו קביעת מדיניות בתחום הכלכלה והאנרגיה – תחום של ענייני פנים, שנוגע גם לקשרי מסחר עם מדינות אחרות. ההסדר נועד להנחות את פעולת המשק ומשרדי הממשלה, כלומר להוציא את ההחלטה לפועל.
ציטוט אפשרי נוסף: "דוגמה נוספת להחלשת מעמד הכנסת בידי הרשות המבצעת היא ההחלטה של הממשלה לחוקק חוק מס שנוי במחלוקת - מס דירה שלישית."
הסבר: הממשלה קיבלה החלטה על קו פעולה בתחום המיסוי והדיור – להטיל מס על בעלי דירה שלישית. כדי להוציא את המדיניות לפועל היא פעלה לחקיקת חוק בכנסת. גם זו קביעת מדיניות בענייני פנים.

שימו לב: הקטע מביא את הדוגמאות האלה כדי לטעון שהממשלה מחלישה את הכנסת. בשאלה זו לא נדרש להכריע בטענה, אלא להראות שבדוגמאות בא לידי ביטוי תפקיד של הממשלה.

טעות נפוצה: לבחור בחקיקת משנה ולצטט את המשפט על מס דירה שלישית. שם מדובר בחוק שהכנסת מחוקקת (חקיקה ראשית), ולא בתקנות או בצווים שהרשות המבצעת מתקינה. טעות נוספת: להציג את התפקיד באותן מילים שבהן ציינתם אותו ("הממשלה קובעת מדיניות"), בלי לפרט את רכיביו. אין להסתפק בחזרה על שם התפקיד – יש להציג את רכיביו: קבלת החלטות והתוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, בתחומים שונים בענייני פנים וחוץ.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: שני תפקידים שונים, וכל אחד עם רכיביו – בקביעת מדיניות ויישומה: קבלת החלטות / התוויית קווי פעולה, הוצאת ההחלטות לפועל, בתחומים שונים (פנים וחוץ); בחקיקת משנה: מי מחוקק (הרשות המבצעת), באיזו צורה (תקנות, צווים, חוקי עזר), לשם מה (ביצוע החוק ופירוט החקיקה הראשית), והכפיפות לחקיקה הראשית. בהסבר: ציטוט על הסדרת משק הגז (או על ההחלטה על מס דירה שלישית), מקושר לרכיב קבלת החלטות והתוויית קווי פעולה.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הפרדת הרשויות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה מלאה; (2) להסביר, על פי הקטע, את טענת הכותב בנוגע למימוש העיקרון: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה:
– עקרון הפרדת הרשויות הוא פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
– מטרת ההפרדה היא להגביל את השלטון ולמנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד, כדי לקדם את ההגנה על זכויות האדם.
– לכל רשות יש סמכויות ייחודיות בתחומה, אך הסמכויות אינן מוחלטות: יש עירוב סמכויות בין הרשויות, ומתקיימים ביניהן יחסי איזון ובקרה (פיקוח ובקרה) – מערכת של איזונים ובלמים.

טענת הכותב: לדעת הכותב, עקרון הפרדת הרשויות אינו מתממש כראוי בישראל. הרשות המחוקקת, שאמורה להיות הרשות החשובה ביותר, נחלשה והפכה לכפופה לרשות המבצעת: הממשלה שולטת בהליך החקיקה, והכנסת אינה מצליחה לפקח עליה.

ציטוט: "אנחנו מביטים לעבר בית הנבחרים ומצפים שנציגינו יעשו עבודה פרלמנטרית עשירה ומקצועית, אך האם מישהו עצר לחשוב עד כמה הרשות המחוקקת - הרשות שאמורה לקבל את מעמד הבכורה - נהפכה במובנים רבים ל"בובה על חוט" של הרשות המבצעת?"
הסבר: לפי עקרון הפרדת הרשויות, הכוח השלטוני מפוצל בין רשויות נפרדות, ובין הרשויות מתקיימים יחסי איזון ובקרה, כדי למנוע ריכוז כוח בידי גורם שלטוני אחד. "בובה על חוט" היא דמות שמישהו אחר מפעיל. לטענת הכותב, הכנסת אינה פועלת כרשות נפרדת שמאזנת את הממשלה ומפקחת עליה, אלא הממשלה היא שמפעילה אותה – כלומר הכוח מתרכז בידי הרשות המבצעת, בניגוד למטרת ההפרדה.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "בכל הקשור להליך החקיקה בכנסת, הממשלה שולטת לחלוטין בהליך זה." / "גורלן של ההצעות ידוע טרם הדיון מכיוון שהוא נקבע בוועדת השרים לחקיקה."
הסבר: החקיקה היא הסמכות הייחודית של הרשות המחוקקת. לטענת הכותב, הדיונים וההצבעות במליאה הם "רק הליך פורמלי", כי בפועל ההכרעה מתקבלת מראש בוועדת השרים לחקיקה – ועדה של הממשלה, שקובעת את עמדת הממשלה בהצעות החוק, וחברי הקואליציה מצביעים בדרך כלל על פיה. כך הרשות המבצעת שולטת בתחום הסמכויות הייחודי של הכנסת, והכוח מתרכז בידיה.
– "ועדות הכנסת הן לב ליבו של הליך הפיקוח הפרלמנטרי, אך אין להן כלים לפיקוח על הממשלה."
הסבר: לפי העיקרון, הרשות המחוקקת אמורה לפקח על הרשות המבצעת ולבקר אותה (יחסי איזון ובקרה). לטענת הכותב, ועדות הכנסת – הכלי המרכזי לפיקוח – אינן יכולות לזמן עובדי ציבור, לחייב אותם להגיע ולדווח, או לפקח על תוכניות העבודה ועל התקציב של משרדי הממשלה. לכן הבקרה של הכנסת על הממשלה נחלשת.
– "הממשלה סירבה להביא נושא זה לדיון במליאת הכנסת אף על פי ששישים מחברי הכנסת דרשו זאת."
הסבר: הממשלה קיבלה החלטה חשובה (הסדרת משק הגז) בלי שהכנסת יכלה לדון בה במליאה, אף שמחצית מחבריה דרשו זאת. לטענת הכותב, הרשות המבצעת עוקפת את הרשות שאמורה לפקח עליה, והאיזון בין הרשויות מופר.
– "על אף ההתנגדות של רוב חברי הכנסת לחוק זה, הוא אושר בוועדת הכספים בדיון לילי שהתקיים ללא חברי האופוזיציה, ורק בעקבות התערבות בג"ץ נפסל החוק בשל הליך חקיקה פגום."
הסבר: לפי הכותב, הממשלה הובילה חקיקה שרוב חברי הכנסת התנגדו לה, והכנסת לא בלמה אותה. (באותה דוגמה הבלם הגיע מן הרשות השופטת, שפסלה את החוק בשל הליך חקיקה פגום – גם זה ביטוי ליחסי איזון ובקרה בין הרשויות.)

שימו לב: השאלה מבקשת להסביר את טענת הכותב, ולא להכריע אם היא נכונה. במשטר פרלמנטרי כמו בישראל יש עירוב סמכויות בין הכנסת לממשלה: הממשלה נשענת על אמון הכנסת ועל רוב קואליציוני בה, והיא רשאית ליזום הצעות חוק. הכותב אינו טוען נגד העירוב עצמו, אלא שהאיזון בין הרשויות הופר לטובת הממשלה.

טעות נפוצה: להציג את עקרון הגבלת השלטון במקום את עקרון הפרדת הרשויות – הפרדת הרשויות היא אחד האמצעים להגבלת השלטון. טעות נוספת: לחזור במילים אחרות על דברי הכותב בלי לקשר אותם לרכיב בהגדרה (סמכויות ייחודיות, יחסי איזון ובקרה, מניעת ריכוז כוח).

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: פיצול הכוח לשלוש רשויות; המטרה – הגבלת השלטון ומניעת ריכוז כוח בידי גורם אחד, להגנה על זכויות האדם; סמכויות ייחודיות לכל רשות, שאינן מוחלטות (עירוב סמכויות / איזון ובקרה / איזונים ובלמים). בהסבר: טענת הכותב שהכנסת נחלשה מול הממשלה, מקושרת לרכיב המתאים – פגיעה ביחסי האיזון והפיקוח, שליטת הממשלה בסמכות החקיקה של הכנסת, או ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג הצעת חוק פרטית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) להסביר כיצד המושג בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הצעת חוק פרטית היא הצעת חוק שיוזם ומגיש חבר כנסת אחד או קבוצה של חברי כנסת – בשונה מהצעת חוק ממשלתית, שיוזמת הממשלה, ומהצעת חוק של ועדה מוועדות הכנסת.
– ההצעה מוגשת לנשיאות הכנסת (יושב ראש הכנסת וסגניו), שצריכה לאשר אותה, ולאחר מכן היא מונחת על שולחן הכנסת.
– לאחר פרק זמן (בדרך כלל 45 יום) היא עולה לדיון ולהצבעה במליאה בקריאה טרומית (דיון מוקדם). רק אם היא מאושרת בקריאה הטרומית היא מועברת לוועדה מוועדות הכנסת, שמכינה אותה לקריאה ראשונה, ומשם היא ממשיכה בהליך החקיקה: קריאה ראשונה, דיון בוועדה, וקריאה שנייה ושלישית. (הצעת חוק ממשלתית אינה עוברת קריאה טרומית.)
– הצעת החוק הפרטית מאפשרת לחברי הכנסת – מן הקואליציה ומן האופוזיציה – להשתתף בתפקיד החקיקה של הכנסת ולהעלות לסדר היום נושאים שחשובים להם ולבוחריהם.

ציטוט: "בכל הקשור לשיפורים בתחום החקיקה יש להגביל את מספר הצעות החוק המובאות לקריאה טרומית ביוזמת חברי כנסת."
הסבר: הקטע עוסק בהצעות חוק "ביוזמת חברי כנסת" – כלומר הצעות שיוזמים חברי הכנסת עצמם ולא הממשלה. זה הרכיב בהגדרה שלפיו הצעת חוק פרטית היא הצעה שיוזם ומגיש חבר כנסת או קבוצת חברי כנסת. הקטע מזכיר גם את השלב המיוחד להצעות כאלה – הקריאה הטרומית, שבה המליאה מחליטה אם ההצעה תמשיך בהליך החקיקה. הכותב מציע להגביל את מספר ההצעות שמגיעות לשלב זה.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "אומנם במליאה נערכים דיונים והצבעות על חוקים שונים, ובהם דיונים על הצעות המועברות תחילה לאישורו של יושב ראש הכנסת לפני הבאתן להצבעה במליאה, אך זהו רק הליך פורמלי."
הסבר: הצעת חוק פרטית מוגשת תחילה לנשיאות הכנסת – יושב ראש הכנסת וסגניו – שצריכה לאשר אותה, ורק אחר כך היא מגיעה להצבעה במליאה בקריאה הטרומית. הקטע מתאר את השלב הזה: הצעות שמועברות לאישור יושב ראש הכנסת לפני ההצבעה במליאה.
– "גורלן של ההצעות ידוע טרם הדיון מכיוון שהוא נקבע בוועדת השרים לחקיקה." / "לצד הגבלה זו, צריך לאפשר לחברי הכנסת להופיע בפני ועדת השרים לענייני חקיקה ולשלב את הצעות החוק שלהם בסדר היום הציבורי."
הסבר: ועדת השרים לחקיקה קובעת את עמדת הממשלה בהצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת, וחברי הקואליציה מצביעים בדרך כלל על פיה. הכותב מציע לאפשר לחברי הכנסת להציג בה את הצעות החוק שלהם – הצעות שהם יזמו כדי להעלות לסדר היום נושאים שחשובים להם.

טעות נפוצה: לבלבל בין הצעת חוק פרטית ובין הצעת חוק ממשלתית, או ובין הצעה לסדר היום (שאינה הצעת חוק). טעות נוספת: להגדיר רק "חוק שחבר כנסת מציע" בלי לתאר את השלבים המיוחדים להצעה פרטית (אישור הנשיאות והקריאה הטרומית), ובלי לקשר את הציטוט לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מי יוזם (חבר כנסת או קבוצת חברי כנסת, להבדיל מן הממשלה), אישור הנשיאות והנחה על שולחן הכנסת, הקריאה הטרומית ושלבי החקיקה שאחריה. בהסבר: ההצעות "ביוזמת חברי כנסת" שמובאות לקריאה טרומית / ההצעות שמועברות לאישור יושב ראש הכנסת לפני ההצבעה במליאה / ועדת השרים לחקיקה שקובעת את גורלן – מקושרים לרכיב המתאים בהגדרה.