בגרות באזרחות 34282 - קיץ 2024

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון שלטון העם על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות של השלטון. השלטון מקבל את סמכותו מהעם, והאזרחים בוחרים בבחירות חופשיות ותקופתיות את נציגיהם, שפועלים בשמם ולמענם. השלטון הנבחר מכהן לזמן קצוב שנקבע בחוק, ובסופו האזרחים שבים ובוחרים. השלטון שואב את הלגיטימיות שלו מן העם, נתון לביקורתו, ובבחירות הבאות העם יכול להחליף אותו.

ציטוט: "המוסד שבעבורו הצביעו האזרחים ומושל בשמם הוא הכנסת."
הסבר: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות, והאזרחים בוחרים בבחירות נציגים שפועלים בשמם ולמענם. הכותב מתאר את הכנסת בדיוק כך: האזרחים הצביעו בבחירות עבור הכנסת, והיא "מושלת בשמם" – כלומר הסמכות שלה לשלוט באה מן העם שבחר בה, וחברי הכנסת הם נציגי העם שפועלים בשמו.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "הכנסת היא הרשות שבחרו האזרחים ונתנו בה את אמונם - לא הממשלה."
הסבר: האזרחים בוחרים את הכנסת בבחירות ונותנים בה את אמונם – כלומר הכנסת שואבת את הלגיטימיות שלה מן העם, הריבון. לפי הכותב, דווקא הכנסת, הגוף הנבחר, היא שמייצגת את רצון העם.
– "אבל בצד כל אלה, אחת הסיבות העיקריות לתחושה זו היא שנבחרי הציבור שבחרנו אינם מייצגים אותנו."
הסבר: לפי עקרון שלטון העם, הנציגים שהעם בחר צריכים לפעול בשמו ולמענו. הכותב טוען שבפועל יש "גירעון דמוקרטי": נבחרי הציבור אינם מייצגים את האזרחים, כי "הכנסת נשלטת בידי הממשלה". כך הקטע מראה את העיקרון דרך הטענה שמימושו נפגע.

טעות נפוצה: להגדיר שלטון העם רק כ"העם שולט" או רק כ"קיום בחירות", בלי הרכיבים: העם הוא הריבון ומקור הסמכות, והנציגים פועלים בשמו ולמענו. טעות נוספת: לבלבל בין שלטון העם ובין עקרון הכרעת הרוב.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: העם הוא הריבון ומקור הסמכות; בחירות חופשיות ותקופתיות של נציגים הפועלים בשמו ולמענו; השלטון שואב את הלגיטימיות מן העם ונתון לביקורתו. בהסבר: הכנסת כגוף שהאזרחים בחרו ונתנו בו את אמונם, ושמושל בשמם / הטענה שנבחרי הציבור אינם מייצגים את מי שבחרו בהם.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג ביקורת שיפוטית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) להסביר כיצד ביקורת שיפוטית באה לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: ביקורת שיפוטית היא ביקורת שמקיימת מערכת המשפט, ובעיקר בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), על רשויות השלטון. הביקורת חלה על הרשות המבצעת: בית המשפט בודק אם החלטותיה ופעולותיה חוקיות, ויכול לבטל החלטה בלתי חוקית. הביקורת חלה גם על הרשות המחוקקת: בית המשפט בודק אם חוקי הכנסת מתאימים לחוקי היסוד. בישראל, במידה רבה מאז המהפכה החוקתית, בית המשפט מוסמך לפסול חוקים הסותרים חוקי יסוד. הביקורת השיפוטית היא אחד האמצעים להגבלת השלטון ולהגנה על זכויות האדם.

ציטוט: "כך למשל בפסקי הדין שעסקו בעניין הגז ביטל בג"ץ את המתווה שעליו החליטה הממשלה."
הסבר: לפי ההגדרה, בביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת בית המשפט בודק אם החלטותיה ופעולותיה של הממשלה חוקיות, ויכול לבטל החלטה בלתי חוקית. בקטע מתואר מצב שבו הממשלה קיבלה החלטה ("המתווה שעליו החליטה הממשלה"), עניין זה הגיע לבג"ץ, ובג"ץ ביטל את המתווה. זו ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת, שמגבילה את כוחה של הממשלה.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "אין זה פלא כי בעתירות רבות אפשר לראות כי בין העותרים מצויים חברות וחברי כנסת מן האופוזיציה."
הסבר: הביקורת השיפוטית מתקיימת כאשר פונים (עותרים) לבג"ץ ומבקשים שיבדוק את חוקיות פעולות השלטון. לפי הקטע, גם חברי כנסת מן האופוזיציה עותרים לבג"ץ, כי הם חשים שאינם יכולים להשפיע בכנסת – כלומר הם פונים לבית המשפט כדי שיבקר את פעולות השלטון.
– "בית המשפט מצידו מתערב בעניינים רבים לנוכח חולשת הכנסת."
הסבר: התערבות בית המשפט בהחלטות של רשויות השלטון היא ביקורת שיפוטית. לפי הכותב, משום שהכנסת חלשה ואינה מפקחת על הממשלה, בית המשפט הוא שמבקר את פעולות השלטון בעניינים רבים.

שימו לב: השאלה אינה מבקשת להביע עמדה בוויכוח על היקף ההתערבות של בית המשפט, אלא להראות כיצד הביקורת השיפוטית מופיעה בקטע.

טעות נפוצה: להציג את הביקורת השיפוטית כביקורת על הרשות המחוקקת בלבד (פסילת חוקים), או להגדיר אותה במילים עצמן ("ביקורת של שופטים") בלי לפרט מי מבקר, על מי ומה נבדק. בקטע הביקורת מופנית בעיקר להחלטה של הממשלה – הרשות המבצעת. טעות נוספת: לצטט את המשפט "נכון, צודקים אלה הטוענים כי לא בית המשפט הוא שמייצג את העם" – הוא עוסק בייצוג, לא בביקורת שיפוטית.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מי מבקר (מערכת המשפט / בג"ץ), על מי (הרשות המבצעת והרשות המחוקקת), מה נבדק (חוקיות פעולות השלטון והתאמת החוקים לחוקי היסוד) ופסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. בהסבר: הקישור בין ביטול המתווה שעליו החליטה הממשלה / העתירות לבג"ץ ובין הרכיב "ביקורת על הרשות המבצעת: בדיקת חוקיות החלטותיה וביטול החלטה בלתי חוקית".

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את המושג הצעת חוק פרטית על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע); (2) להסביר כיצד המושג בא לידי ביטוי בקטע: לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הצעת חוק פרטית היא הצעת חוק שיוזם ומגיש חבר כנסת אחד או קבוצה של חברי כנסת – בשונה מהצעת חוק ממשלתית, שיוזמת הממשלה, ומהצעת חוק של ועדה מוועדות הכנסת.
– ההצעה מוגשת לנשיאות הכנסת (יושב ראש הכנסת וסגניו), שצריכה לאשר אותה, ולאחר מכן היא מונחת על שולחן הכנסת.
– לאחר פרק זמן (בדרך כלל 45 יום) היא עולה לדיון ולהצבעה במליאה בקריאה טרומית (דיון מוקדם). רק אם היא מאושרת בקריאה הטרומית היא מועברת לוועדה מוועדות הכנסת, שמכינה אותה לקריאה ראשונה, ומשם היא ממשיכה בהליך החקיקה: קריאה ראשונה, דיון בוועדה, וקריאה שנייה ושלישית. (הצעת חוק ממשלתית אינה עוברת קריאה טרומית.)
– הצעת החוק הפרטית מאפשרת לחברי הכנסת – מן הקואליציה ומן האופוזיציה – להשתתף בתפקיד החקיקה של הכנסת ולהעלות לסדר היום נושאים שחשובים להם ולבוחריהם.

ציטוט: "מרבית הצעות החוק שמגישים חברי כנסת הן הצעות חוק שלא יבשילו לעולם, ואף לא יעברו בקריאה טרומית."
הסבר: הקטע עוסק בהצעות חוק "שמגישים חברי כנסת" – כלומר הצעות שהיוזם שלהן הוא חבר כנסת ולא הממשלה; אלה הצעות חוק פרטיות. הקטע מזכיר גם את הקריאה הטרומית – השלב שרק הצעת חוק פרטית עוברת, לפני הקריאה הראשונה. לפי הכותב, רוב ההצעות האלה נעצרות כבר בשלב זה ואינן מאושרות בו.

ציטוטים אפשריים נוספים:
– "אחד הכלים האפקטיביים היחידים שעומדים לרשות חברי הכנסת בכלל, ושל האופוזיציה בפרט, הוא הצעת חוק."
הסבר: הצעת חוק פרטית מאפשרת לכל חבר כנסת – גם מן האופוזיציה – ליזום חקיקה ולהעלות לסדר היום נושאים שחשובים לו ולבוחריו. הכותב מתאר אותה כאחד הכלים המעטים שעומדים לרשות חברי הכנסת, ובמיוחד לרשות האופוזיציה.
– "בכנסת האחרונה שהשלימה קדנצייה, 4.1% בלבד מהצעות החוק שהגישו חברי הכנסת הבשילו לכדי חקיקה."
הסבר: הנתון עוסק בהצעות החוק שהגישו חברי הכנסת – הצעות חוק פרטיות. כדי להפוך לחוק, הצעה פרטית צריכה לעבור את כל השלבים: קריאה טרומית, הכנה בוועדה, ושלוש קריאות. לפי הקטע, רק חלק קטן מאוד מן ההצעות עבר את כל ההליך.
– "אף על פי כן יש חשיבות להגשת הצעות חוק של חברי כנסת. גם אם הן אינן מתממשות, הן מושכות תשומת לב תקשורתית."
הסבר: גם הצעת חוק פרטית שלא אושרה מאפשרת לחבר הכנסת להעלות נושא לסדר היום הציבורי – ולפי הכותב, היא מאלצת את השרים לתת דין וחשבון.

טעות נפוצה: לבלבל בין הצעת חוק פרטית ובין הצעת חוק ממשלתית, או ובין הצעה לסדר היום (שאינה הצעת חוק). טעות נוספת: לכתוב שהצעת חוק פרטית היא חוק שעוסק בעניין פרטי של אדם מסוים – "פרטית" פירושו שהיוזם הוא חבר כנסת, ולא הממשלה. ועוד טעות: להגדיר רק "חוק שחבר כנסת מציע" בלי לתאר את השלבים המיוחדים להצעה פרטית (אישור הנשיאות והקריאה הטרומית), ובלי לקשר את הציטוט לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: הציטוט צריך להיות משפט ממוקד – העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע אינה ציטוט ואינה מעידה על מיומנות הציטוט. בהצגה: מי יוזם (חבר כנסת או קבוצת חברי כנסת, להבדיל מן הממשלה), אישור הנשיאות והנחה על שולחן הכנסת, הקריאה הטרומית ושלבי החקיקה שאחריה. בהסבר: הצעות החוק שמגישים חברי הכנסת (גם מן האופוזיציה) / הקריאה הטרומית שרוב ההצעות אינן עוברות / השיעור הקטן של הצעות שהבשילו לחקיקה.