בגרות באזרחות 34282 - חורף 2024

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הכרעת הרוב על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה מלאה; (2) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים. ההכרעה צריכה להיעשות בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד, ובייחוד בזכויות המיעוט.

ציטוט: "לפי חוק זה תידרש תמיכה של 80 חברי כנסת לפחות כדי שההצעה תאושר. אם יתמכו בהצעה יותר מ־60 אך פחות מ־80 – ההחלטה תעבור למשאל עם."

הסבר: לפי הרכיב הראשון בהגדרה, כשעומדות כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב. לפני הכנסת עומדות שתי אפשרויות: לאשר הצעה לוותר על שטחים שבריבונות ישראלית או לדחות אותה. לפי הקטע, ההכרעה נעשית לפי רוב: אם 80 חברי כנסת לפחות תומכים בהצעה – היא מאושרת לפי רוב הנציגים (ובמקרה זה נדרש רוב מיוחס, גדול מרוב רגיל). אם תומכים בה יותר מ־60 אך פחות מ־80, ההחלטה עוברת למשאל עם – וכך ההכרעה נקבעת לפי רוב המצביעים מקרב האזרחים. בשני המקרים ההחלטה נקבעת לפי מה שהרוב תומך בו. (לפי חוק יסוד: משאל עם, החלטה או הסכם כאלה טעונים אישור של הכנסת; אם אושרו ברוב של 80 חברי כנסת לפחות – אין צורך במשאל עם, ואם אושרו ברוב חברי הכנסת אך בפחות מ־80 – הם מובאים למשאל עם.)

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "משאל עם הוא כלי חד כתער שחותך בין "כן" ובין "לא", בלי יכולת להתפשר או לייצג מורכבות ובלי התחשבות בנסיבות."
הסבר: במשאל עם עומדות לפני האזרחים שתי אפשרויות – "כן" או "לא" – וההחלטה שתתקבל היא זו שבה תומך רוב המצביעים. זה הרכיב הראשון בהגדרה. הכותב מבקר את הכלי הזה: לטענתו, הכרעה לפי רוב בין שתי אפשרויות בלבד אינה מאפשרת פשרה או ביטוי לעמדות מורכבות.
– "כמו כן, בחברה שבה חיים מיעוטים וחלק ניכר מן הדיון הציבורי נוגע לזכויותיהם, יש סכנה שמשאל עם יפגע בהם, ובכך תחריף הסכנה של עריצות הרוב."
הסבר: כאן העיקרון בא לידי ביטוי ברכיב השני בהגדרה – המגבלה על הרוב: אסור לרוב לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות המיעוט. לטענת הכותב, במשאל עם הרוב עלול להכריע בעניינים שנוגעים לזכויות המיעוטים ולפגוע בהן – וזו עריצות הרוב, מצב שבו הרוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות היסוד של המיעוט. אפשר לבסס זאת גם על המשפט "הוא אף עלול לפגוע בזכויות של קבוצות מיעוט במדינה, ולכן לדעתי אינו מתאים לחברה המשוסעת בישראל."

טעות נפוצה: לענות על עקרון שלטון העם במקום על הכרעת הרוב – השאלה עוסקת בדרך שבה מתקבלת ההחלטה (לפי רוב), לא במקור הסמכות של השלטון. טעות נוספת: להשמיט מן ההגדרה את המגבלה – שאסור לרוב לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – מתוך כמה אפשרויות; ההחלטה לפי הרוב (האוכלוסייה, הנציגים או המצביעים); והמגבלה – בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר שמקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה: אישור ההצעה בתמיכת 80 חברי כנסת = הכרעה לפי רוב הנציגים; העברת ההחלטה למשאל עם / "כן" או "לא" = הכרעה לפי רוב המצביעים; הסכנה שמשאל עם יפגע במיעוטים = המגבלה על הרוב (עריצות הרוב).

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הגבלת השלטון על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה עם כל רכיביה; (2) "הסבירו כיצד עיקרון זה עלול להיפגע, לפי טענת הכותב" – להציג את טענת הכותב על הפגיעה בעיקרון, לבסס אותה בציטוט מן הקטע ולקשר אותה לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: עקרון הגבלת השלטון מבוסס על שלושה רכיבים:
1. עוצמת השלטון: השלטון מחזיק באמצעים כלכליים, אנושיים, מקורות מידע ומנגנוני אכיפה, שמעניקים לו עוצמה רבה.
2. הסכנה: קיימת סכנה שהשלטון ינצל לרעה את כוחו, ויפגע בזכויות האדם והאזרח או בזכויות של קבוצות.
3. האמצעים: לכן יש להגביל את השלטון. הפרדת הרשויות, אמצעים מוסדיים (פורמליים) ואמצעים לא מוסדיים (בלתי פורמליים) נועדו למנוע את עריצות השלטון.

טענת הכותב: אם יוכרע במשאל עם בעניין הרפורמה המשפטית, ההחלטה לא תהיה נתונה לפיקוח ולביקורת של מוסדות שתפקידם להגביל את השלטון – הכנסת ובית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. מאחר שבישראל, לטענתו, כבר עכשיו אין די אמצעים שבולמים את כוחה של הקואליציה, משאל עם יחליש עוד יותר את ההגבלה על השלטון.
ציטוט: "האפשרות שעל סמך משאל עם יתקבלו החלטות שלא תהיה אפשרות לערער עליהן, עלולה לפגוע פגיעה נוספת ביכולת של הכנסת ושל בג"ץ לבקר את השלטון."
הסבר: לפי הרכיב השלישי בהגדרה, יש אמצעים מוסדיים (פורמליים) שנועדו להגביל את השלטון ולמנוע ממנו לנצל לרעה את כוחו. שניים מהם הם הפיקוח והביקורת של הכנסת על הממשלה, והביקורת השיפוטית של בג"ץ על חוקים ועל החלטות של השלטון. לטענת הכותב, החלטה שתתקבל במשאל עם לא תהיה ניתנת לערעור – הכנסת ובג"ץ לא יוכלו לבקר אותה ולבטל אותה. כך, לטענתו, ייחלשו האמצעים המוסדיים שמגבילים את השלטון, ותגדל הסכנה – הרכיב השני בהגדרה – שהשלטון ינצל את כוחו לרעה ויפגע בזכויות האדם והאזרח.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "נוסף על כך, במערכת הפוליטית בישראל אין די איזונים כדי לבלום את כוחה של הקואליציה, כגון חוקה או שני בתי פרלמנט."
הסבר: לפי הכותב, בישראל חסרים אמצעים מוסדיים שמגבילים את השלטון – אין חוקה, ואין בית פרלמנט שני שיכול לעכב החלטות של הרוב בכנסת. הקואליציה מחזיקה בעוצמה רבה (רוב בכנסת והממשלה), ולכן, לדבריו, קיימת סכנה שתנצל אותה לרעה. לטענתו, משאל עם יוסיף על הבעיה, כי יפגע עוד יותר ("פגיעה נוספת") באמצעים המעטים שקיימים – הכנסת ובג"ץ.
– "כמו כן, בחברה שבה חיים מיעוטים וחלק ניכר מן הדיון הציבורי נוגע לזכויותיהם, יש סכנה שמשאל עם יפגע בהם, ובכך תחריף הסכנה של עריצות הרוב."
הסבר: זה הרכיב השני בהגדרה – הסכנה שהשלטון ינצל את כוחו לרעה ויפגע בזכויות של קבוצות. לטענת הכותב, בלי אמצעים שבולמים את הרוב, החלטה במשאל עם עלולה לפגוע בזכויות המיעוטים.
– "גם העובדה שאת משאל העם תנהל ועדת הבחירות המרכזית, שהיא גוף פוליטי, עלולה להיות בעייתית, משום שהקואליציה שולטת בוועדה זו."
הסבר: לטענת הכותב, הגוף שינהל את משאל העם אינו גוף מפקח עצמאי, ולכן מי שמחזיק בשלטון עלול להשפיע על ניהול ההכרעה. (ועדת הבחירות המרכזית מורכבת מנציגי הסיעות בכנסת לפי גודלן, ובראשה עומד שופט של בית המשפט העליון.)

טעות נפוצה: להציג את עקרון הפרדת הרשויות במקום את עקרון הגבלת השלטון. הפרדת הרשויות, כמו חוקה ומוסדות ביקורת פורמליים ובלתי פורמליים, היא רק אחד האמצעים להגבלת השלטון. היא אינה העיקרון עצמו. טעות נוספת: לצטט את המשפט על משאל עם כ"כלי חד כתער" – הוא עוסק בהכרעה בין שתי אפשרויות (הכרעת הרוב), ולא באמצעים שמגבילים את השלטון. וגם: להציג את עמדת הכותב כעובדה – השאלה מבקשת להסביר את טענתו.

מה הבודק מחפש: בהצגה – שלושת הרכיבים (עוצמה, סכנת ניצול לרעה ואמצעים למניעת עריצות). בקטע – טענת הכותב (משאל עם יחליש את הפיקוח והביקורת על השלטון); ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע); הסבר שמקשר לרכיב בהגדרה: החלטות שאי אפשר לערער עליהן פוגעות ביכולת הכנסת ובג"ץ לבקר את השלטון = פגיעה באמצעים המוסדיים להגבלת השלטון; היעדר איזונים כמו חוקה או בית פרלמנט שני = מחסור באמצעים; פגיעה במיעוטים = סכנת ניצול הכוח לרעה.

מה נדרש: "הציגו שני תפקידים של הכנסת" – להציג כל אחד משני התפקידים שבשאלה על פי מה שלמדתם, ואחר כך להסביר כיצד תפקיד הכנסת כרשות / אספה מכוננת בא לידי ביטוי בקטע.

תשובה מלאה – רשות מכוננת: הכנסת היא הרשות המכוננת, כלומר הגוף שאחראי לכינון החוקה של המדינה. בהחלטת הררי (1950) נקבע שהחוקה תיכתב בהדרגה, פרק אחר פרק, ושכל פרק יהיה חוק יסוד. לכן הכנסת ממלאת את תפקידה כרשות מכוננת באמצעות חקיקת חוקי יסוד, שבסופו של דבר יאוגדו יחד לחוקה.

מה הבודק מחפש: כינון חוקה באמצעות חקיקת חוקי יסוד.