בגרות באזרחות 34282 - קיץ 2025

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון ההסכמיות על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה עם כל רכיביה; (2) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: הסכמיות היא הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות בחברה על כללי משחק בסיסיים – כלומר על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות – ועל אופייה הבסיסי של החברה או המדינה. ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות.

ציטוט: "כינונה יאפשר לכל הצדדים במחלוקת הישראלית לנהל בדורות הבאים את הוויכוחים ביניהם בדבר ייעוד וחזון, מתוך הישענות על הרצון לאפשר קיום של חיים ועקרונות משותפים."

הסבר: הכותב מציע לכונן "חוקה רזה", שתכלול רק את החלק המשטרי־פרוצדורלי: עיצוב מוסדות המדינה וחלוקת הסמכויות ביניהם. חוקה כזאת היא הסכמה רחבה בין הקבוצות בחברה על כללי המשחק הבסיסיים – על הדרך שבה מתנהלים ומכריעים במחלוקות. לפי הכותב, בזכות ההסכמה הזאת כל הצדדים יוכלו להמשיך להתווכח על ייעוד המדינה ועל חזונה, ובכל זאת לקיים "חיים ועקרונות משותפים". זה הרכיב שלפיו ההסכמיות מאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות. הכותב מוסיף שחוקה רזה "תייצב מאוד את ברית הגורל הישראלית" – וזה הרכיב שלפיו ההסכמיות מחזקת את היציבות.

ציטוטים אפשריים נוספים והסבר:
– "ואולם אנו יכולים ואף חייבים לקבוע דרכים מקובלות שיאפשרו לנהל מחלוקות בישראל בנוגע לסוגיות של ממשל."
הסבר: "דרכים מקובלות" לניהול מחלוקות הן כללי משחק בסיסיים שכל הקבוצות מסכימות עליהם. גם כשהקבוצות חלוקות בדעותיהן, הסכמה רחבה על הדרך לנהל את המחלוקת ולהכריע בה מאפשרת להן לחיות יחד.
– "המחלוקת בנוגע לזהות, למעשה מלחמת התרבות, בין הקבוצות השונות בחברה שלנו איננה מאפשרת לנו להגיע לפשרה הנסמכת על מכנה משותף בנוגע לשני החלקים הראשונים המקובלים בחוקה – זהות המדינה וזכויות האדם."
הסבר: כאן העיקרון בא לידי ביטוי בהיעדרו: לפי הכותב, אין כיום הסכמה רחבה בין הקבוצות בחברה על אופייה הבסיסי של המדינה – על זהותה. לכן אי אפשר לכונן חוקה מלאה, ואפשר להגיע להסכמה רק על כללי המשחק (החלק המשטרי).
– "זהו רגע מיוחד בחייה של אומה שבו העם ונציגיו מעדיפים את האינטרס המשותף לכלל על פני האינטרס הצר של כל אחת מן הקבוצות בחברה."
הסבר: ב"רגע חוקתי" הקבוצות השונות מוותרות על האינטרס הצר שלהן ומגיעות להסכמה רחבה על האינטרס המשותף – על אופייה הבסיסי של המדינה ועל כללי המשחק שלה – וזה מה שמאפשר לכונן חוקה.

טעות נפוצה: לבלבל בין הסכמיות ובין סובלנות או פלורליזם, ולא לכתוב את כל רכיבי ההגדרה. טעות נוספת: להציג את העיקרון "על פי הקטע" (למשל: "הסכמיות היא חוקה רזה") במקום על פי מה שלמדתם. וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – שלושת הרכיבים: הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה; על כללי משחק בסיסיים / על אופייה הבסיסי של החברה או המדינה; תרומתה ליציבות ולקיום בצוותא על אף חילוקי דעות. בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר שמקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה: חוקה רזה / "דרכים מקובלות" = הסכמה על כללי המשחק; קיום "חיים ועקרונות משותפים" למרות המחלוקת = קיום בצוותא; ייצוב "ברית הגורל" = יציבות.

מה נדרש: שני חלקים: (1) להציג את עקרון הכרעת הרוב על פי מה שלמדתם (לא על פי הקטע) – הגדרה מלאה; (2) להסביר כיצד העיקרון בא לידי ביטוי בקטע – לצטט משפט מן הקטע ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
הצגה: עקרון הכרעת הרוב קובע שכאשר יש כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב: רוב האוכלוסייה, רוב הנציגים או רוב המצביעים. ההכרעה צריכה להיעשות בלי לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד, ובייחוד בזכויות המיעוט.

ציטוט: "כלומר כדי לשנות את תוכנם של חוקים אלה או לבטלם, די שמספר חברי הכנסת אשר יצביעו בעד ההחלטה יהיה גדול ממספר המתנגדים לה, אפילו בהפרש של קול אחד בלבד."

הסבר: לפי הרכיב הראשון בהגדרה, כשעומדות כמה אפשרויות, מתקבלת ההחלטה שבה תומכים הרוב – כאן רוב המצביעים מבין נציגי הציבור. לפני הכנסת עומדות שתי אפשרויות: לשנות חוק יסוד (או לבטלו) או להשאירו כמות שהוא. לפי הכותב, ההחלטה מתקבלת אם מספר חברי הכנסת שמצביעים בעד גדול ממספר המתנגדים, "אפילו בהפרש של קול אחד בלבד". כלומר ההכרעה נקבעת לפי רוב המצביעים בכנסת. (זה תיאורו של הכותב; בפועל רוב חוקי היסוד אינם משוריינים, אך יש בהם סעיפים משוריינים שאפשר לשנותם רק ברוב של חברי הכנסת – 61 לפחות.)

ציטוט אפשרי נוסף והסבר:
– "נכון להיום, שישים ואחד חברים בקואליציה יכולים לשנות כל נורמה נהוגה בעניין שיטת המשטר הישראלי."
הסבר: 61 חברי כנסת הם רוב חברי הכנסת (מתוך 120). לפי הכותב, רוב הנציגים – הקואליציה – יכול להכריע ולשנות כל כלל בשיטת המשטר. זו הכרעה לפי רוב הנציגים. הכותב מוסיף: "אנו צועדים על קרח דק ושברירי, ללא ביטחון שעולמנו לא ישתנה במחטף פוליטי מכל צד שהוא". כאן אפשר לקשר גם לרכיב השני בהגדרה – הצורך במגבלות על כוחו של הרוב: הכותב חושש שאין די מגבלות על הרוב, ושרוב מקרי יוכל לשנות את כללי המשטר הבסיסיים. לכן הוא מציע לכונן חוקה רזה, שתגביל את כוחו של הרוב לשנות את כללי המשחק.

טעות נפוצה: לענות על עקרון שלטון העם במקום על הכרעת הרוב – השאלה עוסקת בדרך שבה מתקבלת ההחלטה (לפי רוב), לא במקור הסמכות של השלטון. טעות נוספת: להשמיט מן ההגדרה את המגבלה – שאסור לרוב לפגוע באופן לא סביר או לא מוצדק בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. וגם: לחזור על הציטוט במילים אחרות, בלי לקשר אותו לרכיב בהגדרה.

מה הבודק מחפש: בהצגה – מתוך כמה אפשרויות; ההחלטה לפי הרוב (האוכלוסייה, הנציגים או המצביעים); והמגבלה – בלי פגיעה לא סבירה או לא מוצדקת בזכויות יסוד ובזכויות המיעוט. בקטע – ציטוט ממוקד (משפט אחד, לא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע) והסבר שמקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה: שינוי חוקי יסוד ברוב של קול אחד = הכרעה לפי רוב המצביעים; 61 חברי הקואליציה = הכרעה לפי רוב הנציגים (ואפשר להוסיף את חשש הכותב מהיעדר מגבלה על הרוב).

מה נדרש: שני חלקים: (1) "הציגו שני כללים" – שני כללים שונים, וכל אחד מוצג ברכיביו כך שיהיה ברור כיצד הוא מבטיח את עצמאות השופטים (על פי מה שלמדתם); (2) "הסבירו כיצד אחד" – לבחור כלל אחד, לצטט מן הקטע ולקשר לרכיב בכלל.

תשובה מלאה:
כלל ראשון – אופן בחירת שופטים:
– השופטים נבחרים על ידי ועדה לבחירת שופטים, ולא על ידי גורם פוליטי אחד.
– בוועדה תשעה חברים, ויש בה נציגות לשלוש הרשויות: שלושה שופטי בית המשפט העליון, ובהם נשיא בית המשפט העליון (הרשות השופטת); שני שרים, ובהם שר המשפטים, שהוא יושב ראש הוועדה (הרשות המבצעת); שני חברי כנסת (הרשות המחוקקת); ולצדם שני נציגים של לשכת עורכי הדין.
– בוועדה יש רוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין (חמישה מתוך תשעה) – על פני נציגי הפוליטיקה. כך השופטים אינם חייבים את מינויים לפוליטיקאי מסוים, ולכן הם יכולים לפסוק בלי לחשוש מן השלטון.
(הרכב הוועדה מעוגן בחוק יסוד: השפיטה. בשנת 2025 קיבלה הכנסת תיקון לחוק היסוד שמשנה את הרכב הוועדה, ונקבע שיחול מהכנסת הבאה; התשובה כאן מציגה את ההרכב כפי שהוא נלמד.)

כלל שני – תנאי העסקת שופטים:
– שכר השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת (ולא על ידי הממשלה, שהשופטים דנים בעניינה).
– משך כהונת שופט הוא עד גיל 70 (גיל הפרישה), כך שאין צורך "לרצות" גורם כלשהו כדי להמשיך בתפקיד.
– אסור לשופט לשמש בתפקיד פוליטי, ואסור לו לעבוד בעבודות אחרות או למלא תפקידים ציבוריים.
– לשופטים יש חסינות: אי־אפשר להעמיד שופט לדין בגלל פסק דין שנתן.
– אין מעבירים שופט ממקום כהונתו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או לפי החלטת בית הדין המשמעתי.
כל אלה מבטיחים שהשופט אינו תלוי בשלטון או בגורם אחר, ויכול לפסוק רק על פי החוק ועל פי מצפונו.

הסבר מן הקטע – אופן בחירת שופטים:
ציטוט: "למשל, בנוגע לבחירת השופטים, אסור שההליך יהיה פוליטי."
וגם: "לכן יש לדחות הצעות להעביר לכנסת את הכוח לבחור שופטים, ויש לשמור על האיזון בין הגוף המייצג ובין הגוף המקצועי."
הסבר: לפי הכלל, השופטים נבחרים בוועדה לבחירת שופטים ולא על ידי גורם פוליטי אחד, ויש בה רוב לנציגות המקצועית־משפטית (השופטים ועורכי הדין) על פני נציגי הפוליטיקה (השרים וחברי הכנסת). הכותב דורש שהליך בחירת השופטים לא יהיה פוליטי, ושיישמר "האיזון בין הגוף המייצג" – נציגי הרשויות הנבחרות – "ובין הגוף המקצועי" – נציגי המקצוע המשפטי. כלומר הוא מבקש לשמור על הרכב שבו גורם פוליטי אחד אינו בוחר לבדו את השופטים. כך השופטים לא יהיו חייבים את מינויים לפוליטיקאים, ויוכלו לפסוק בלי לחשוש מן השלטון. זה ביטוי לכלל "אופן בחירת שופטים", שמבטיח את אי־התלות של הרשות השופטת.

טעות נפוצה: לכתוב "השופטים עצמאיים" או "אף אחד לא יכול להשפיע עליהם" בלי לפרט כלל מסוים. צריך להציג את הכלל עצמו (מי בוחר את השופטים והרכב הוועדה; מהם תנאי ההעסקה) ולהסביר כיצד הוא שומר על אי־התלות. טעות נוספת בחלק השני: להסביר באמצעות המשפט על הרשות השופטת כ"פרשנית המוסמכת של החוקה" – משפט זה עוסק בסמכות של בית המשפט ובהגבלת השלטון, ולא בכלל שמבטיח את אי־תלותו.

מה הבודק מחפש: בהצגה – שני כללים שונים, כל אחד מוצג במלואו: באופן בחירת שופטים – ועדה לבחירת שופטים והרכבה (נציגות לשלוש הרשויות, ורוב לנציגות המקצועית־משפטית – השופטים ועורכי הדין); בתנאי העסקה – רכיבים מפורטים (שכר, משך כהונה, איסור עיסוק פוליטי ואחר, חסינות, העברה ממקום כהונה). אפשר גם להציג שני כללים מתוך תנאי ההעסקה (למשל שכר וחסינות), אם כל אחד מוסבר. בקטע – ציטוט על בחירת השופטים (הליך לא פוליטי; איזון בין הגוף המייצג לגוף המקצועי) וקישור מפורש לכלל אופן בחירת שופטים.