בגרות באזרחות 34282 - קיץ 2026

מה נדרש: "הסבירו על פי הקטע" – להציג את טענת הכותב על הפגיעה במימוש עקרון שלטון העם, לבסס אותה בציטוט מן הקטע, ולקשר אותה לרכיב מסוים בעיקרון.

תשובה מלאה:
טענת הכותב: חבר כנסת שעובר לסיעה אחרת בתמורה למינוי או לטובת הנאה פוגע במימוש שלטון העם, משום שהוא לוקח לעצמו את המנדט שהעם נתן למפלגה, ומשנה את מה שהבוחרים קבעו בבחירות.
ציטוט: "כאשר חבר הכנסת עובר למפלגה אחרת, למעשה הוא נוטל קולות של בוחרים שהצביעו עבור מפלגתו ומעבירם למפלגה אחרת, ובכך הוא מועל באמון הבוחרים ומעוות את תוצאות הבחירות."
הסבר: לפי עקרון שלטון העם, העם הוא הריבון ומקור הסמכות, והאזרחים בוחרים נציגים שיפעלו בשמם ולמענם. לפי הכותב, בישראל הבוחרים נותנים את קולם לרשימה של מפלגה, ולכן "המנדט אינו רכושו הפרטי של חבר הכנסת הנבחר" אלא של הבוחרים שהצביעו למפלגה. חבר כנסת שעובר למפלגה אחרת מעביר את קולות הבוחרים למפלגה שהם לא בחרו בה: הוא כבר אינו פועל בשמם ולמענם, אלא למען טובת ההנאה האישית שלו, ותוצאות הבחירות – ההכרעה של העם הריבון – מתעוותות. כך נפגע הקשר בין רצון העם לבין הרכב השלטון.
ציטוט אפשרי נוסף: "הכנסת לא התפזרה; לא הוחלט על בחירות חדשות, אלא נעשו ניסיונות להקים ממשלה חדשה מקרב חברי הכנסת המכהנים." הסבר: לפי הכותב, אחרי הפלת הממשלה ב־1990 השאלה מי ישלוט לא הוכרעה בבחירות על ידי העם, אלא במאבק על גיוס "עריקים" באמצעות פיתויים. לטענת הכותב, השלטון אמור לקבל את סמכותו מן העם, אבל הרכב הממשלה נקבע לפי מספר חברי הכנסת שעברו צד בתמורה לטובות הנאה, ולא לפי רצון הבוחרים.
אפשר לבסס את הטענה גם על המשפט "על עצם בחירתו הוא חייב בנאמנות הן למפלגתו המיוצגת בכנסת כסיעה הן לציבור הבוחרים שנתן את קולו למפלגה": הנציג מחויב לבוחרים שבחרו בו, כי הוא פועל בשמם ולמענם.

טעות נפוצה: לתאר רק את מה שקרה (חבר כנסת עבר מפלגה) בלי לקשר לרכיב בעקרון – העם הוא מקור הסמכות, והנציגים פועלים בשמו ולמענו. טעות נוספת: לכתוב שחבר הכנסת פגע בשלטון החוק; הכותב אינו טוען שהמעבר היה בלתי חוקי, אלא שהוא מעוות את רצון הבוחרים.

מה הבודק מחפש: טענת הכותב (המעבר בתמורה לטובות הנאה נוטל את קולות הבוחרים, מועל באמונם ומעוות את תוצאות הבחירות); ציטוט מתאים; הסבר שמקשר לרכיב בעיקרון – העם הוא הריבון ומקור הסמכות, והנציגים אמורים לפעול בשמו ולמענו.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.

מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לבסס בציטוט מן הקטע את הביטוי להצעת חוק פרטית, ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.

תשובה מלאה:
ציטוט: "בשנת 1990 הייתי חבר כנסת ופעלתי למיגור התופעה הפסולה באמצעות הצעת חוק שהגשתי."
הסבר: הכותב, שהיה אז חבר כנסת, יזם והגיש בעצמו הצעת חוק. הצעת החוק לא באה מן הממשלה ולא מוועדה מוועדות הכנסת, אלא מחבר כנסת יחיד – וזה הרכיב בהגדרה שלפיו הצעת חוק פרטית היא הצעה שיוזם ומגיש חבר כנסת.
ציטוט נוסף: "ליוויתי את חקיקת החוק עוד בהצבעה שקדמה לשלוש הקריאות במליאה." הסבר: ההצבעה שקדמה לשלוש הקריאות היא הקריאה הטרומית (הדיון המוקדם) – שלב שרק הצעת חוק פרטית עוברת. כך הקטע מבטא גם את רכיב ההליך המיוחד להצעת חוק פרטית.
הקטע מראה גם שההצעה הפרטית התקבלה: "החוק קבע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר בעקבות זאת מן הכנסת, לא יוכל לכהן בתפקיד שר או סגן שר בזמן כהונתה של אותה כנסת." כלומר חבר כנסת מן השורה יזם חוק, וההצעה עברה את כל שלבי החקיקה.

טעות נפוצה: לצטט רק את המשפט על מה שהחוק קבע, בלי להראות שהיוזם היה חבר כנסת. מתוכן החוק לבדו אי אפשר לדעת אם ההצעה הייתה פרטית או ממשלתית.

מה הבודק מחפש: ציטוט שבו חבר כנסת מגיש הצעת חוק (ואפשר גם ההצבעה שקדמה לשלוש הקריאות); הסבר שמקשר לרכיב "היוזם הוא חבר כנסת ולא הממשלה" או לרכיב הקריאה הטרומית.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.

מה נדרש: "הסבירו כיצד אחד" – לבחור אחד משני האמצעים שהוצגו, לבסס בציטוט מן הקטע את הביטוי שלו, ולקשר אותו לרכיב בהגדרה. בקטע יש התייחסות להצעת אי־אמון, ולכן כדאי לבחור בה.

תשובה מלאה: בחרתי באמצעי הצעת אי־אמון.
ציטוט: "ואכן, סעיף 6א' לחוק יסוד הכנסת חיזק תפיסה זו וקבע כי הצבעה במליאת הכנסת שלא על פי עמדת הסיעה, בעניין תמיכה בממשלה או אי־אמון בה, לא תיחשב לפרישה מן הסיעה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה על הצבעה זו."
הסבר: הקטע מתאר הצבעה במליאת הכנסת על אי־אמון בממשלה. זו הצעת אי־אמון – האמצעי שבו הכנסת מביעה את עמדתה כלפי הממשלה, והממשלה תלויה באמון הכנסת. לפי הקטע, חבר כנסת רשאי להצביע בעניין זה שלא לפי עמדת סיעתו – כלומר חברי הכנסת יכולים להשתמש בהצעת אי־אמון כדי לפקח על הממשלה ולבקר אותה גם כשסיעתם תומכת בה, ובלבד שלא קיבלו על כך תמורה.
ציטוט אפשרי נוסף: "תופעה זו הגיעה לשיאה לאחר הפלת ממשלת האחדות הלאומית במרץ 1990." הסבר: ממשלת האחדות הלאומית נפלה בהצבעת אי־אמון בכנסת (במרץ 1990, הפעם הראשונה שממשלה בישראל נפלה כך). זו הדוגמה החריפה ביותר לפיקוח של הכנסת על הממשלה: הממשלה אחראית בפני הכנסת, והכנסת יכולה להביע בה אי־אמון ולהביא להחלפתה. אפשר לצטט גם את המשפט "כוונת המחוקק ברורה לחלוטין: חבר כנסת העורק מסיעתו או הגורם להפלת ממשלתו אינו יכול לקבל תמורה אישית בעבור החלפת נאמנות מפלגתית לאחר הבחירות." – הפלת ממשלה בהצבעה בכנסת היא שימוש בהצעת אי־אמון.

טעות נפוצה: לבחור בשאילתה או בוועדות הכנסת ולנסות למצוא להן ביטוי בקטע – הקטע אינו עוסק בהן. טעות נוספת: לבחור במשפט על חקיקת החוק – זה תפקיד החקיקה של הכנסת, לא פיקוח על הממשלה.

מה הבודק מחפש: בחירה באמצעי שבא לידי ביטוי בקטע (הצעת אי־אמון); ציטוט על הצבעה בעניין תמיכה בממשלה או אי־אמון בה, או על הפלת הממשלה; הסבר שמקשר לרכיב: הממשלה תלויה באמון הכנסת, והכנסת יכולה להביע בה אי־אמון ולהחליף אותה.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.