מתכונת 4 באזרחות (שאלון 34282) - פתרון מלא
אזרחות – שאלון 34282 (אקסטרניים) · במבנה של הבגרות · 3 שאלות · 1:30 שעות
מבחן מתכונת באזרחות במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעה וחצי.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה:
בשאלון זה פרק אחד – (50×2) – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראות מיוחדות: אין.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
בהצלחה!
השאלות
ההוראות לפרק זה
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על שתיים מן השאלות 1–3.
ענו על שתיים מן השאלות 1–3 (לכל שאלה – 50 נקודות).
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
שאלה 1 · אחריות מיניסטריאלית ואחריות ממשלתית משותפת
הציגו את שני סוגי האחריות של שרי הממשלה: אחריות מיניסטריאלית ואחריות ממשלתית משותפת.
הסבירו כיצד אחד מסוגי האחריות האלה בא לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
אחריות מיניסטריאלית: אחריות של כל שר כלפי הכנסת (והציבור) לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, גם אם נעשו שלא בידיעתו או בניגוד לרצונו; השר חייב לדווח לכנסת על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום ולתקן ליקויים (אחריות אקטיבית); האחריות ציבורית ולא משפטית, ועשויה להגיע עד התפטרות. אחריות ממשלתית משותפת: הממשלה אחראית כלפי הכנסת כגוף אחד; כל שר נושא באחריות לכל החלטות הממשלה, גם אם התנגד להחלטה ונותר בדעת מיעוט; השר אינו רשאי לפעול נגד החלטות הממשלה (אחריות פסיבית), ושר שאינו יכול לשאת באחריות להחלטה צפוי להתפטר.
מה נדרש: "הציגו את שני סוגי האחריות" – להציג כל אחד משני הסוגים על פי מה שלמדתם: של מי האחריות, כלפי מי, ועל מה.
תשובה מלאה:
אחריות מיניסטריאלית: כל שר בממשלה אחראי כלפי הכנסת (והציבור) לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות של סגל העובדים במשרדו – גם אם נעשו בניגוד לרצונו או שלא בידיעתו. מכאן שהשר חייב לדווח לכנסת על פעולות משרדו, להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום שקשורות לתחום משרדו, ולתקן ליקויים (אחריות אקטיבית). זו אחריות ציבורית ולא משפטית: השר אינו נענש על מעשי עובדיו, אבל הוא נדרש לתת עליהם דין וחשבון, ולעיתים לשאת בתוצאות – עד התפטרות.
אחריות ממשלתית משותפת: הממשלה אחראית כלפי הכנסת כגוף אחד. לכן כל שר נושא באחריות לכל החלטות הממשלה – גם להחלטה שהתנגד לה בישיבת הממשלה ונותר בה בדעת מיעוט. השר רשאי להביע את התנגדותו בדיוני הממשלה, אבל משהתקבלה ההחלטה הוא אינו רשאי לפעול נגדה (אחריות פסיבית). שר שאינו יכול לשאת באחריות להחלטה צפוי להתפטר.
טעות נפוצה: לבלבל בין שני הסוגים: האחריות המיניסטריאלית היא על מה שנעשה במשרד של השר, ואילו האחריות המשותפת היא על החלטות הממשלה כולה. טעות נוספת: לכתוב שהאחריות המיניסטריאלית היא אחריות משפטית.
מה הבודק מחפש: לכל סוג: של מי (כל שר), כלפי מי (הכנסת והציבור), ועל מה – תחום המשרד ופעולות העובדים גם שלא בידיעת השר (מיניסטריאלית) / כל החלטות הממשלה גם כשהשר התנגד, ואיסור לפעול נגדן (משותפת).
אחריות מיניסטריאלית: "אני השרה הממונה על המשרד הזה. כל מה שנעשה בו, גם בלי ידיעתי, הוא באחריותי, ואני חייבת לכם ולציבור דין וחשבון." / "כעבור כמה ימים, משהתברר היקף הכשלים, הודיעה על התפטרותה." אחריות משותפת: "התנגדתי להחלטה, ואמרתי זאת בישיבה," השיב, "אבל הממשלה החליטה, ואני חלק ממנה." / "אם לא אוכל לשאת באחריות לה, אצטרך לפרוש מן הממשלה." קישור לרכיב בהגדרה.
מה נדרש: "הסבירו כיצד אחד" – לבחור אחד משני סוגי האחריות, לצטט מן הקטע משפט שבו הוא בא לידי ביטוי, ולקשר את הציטוט לרכיב בהגדרה.
תשובה מלאה:
בחרתי באחריות מיניסטריאלית.
ציטוט: "אני השרה הממונה על המשרד הזה. כל מה שנעשה בו, גם בלי ידיעתי, הוא באחריותי, ואני חייבת לכם ולציבור דין וחשבון."
הסבר: הבכירים במשרד התשתיות חתמו על האישור בלי שהשרה ידעה על כך. ובכל זאת השרה מקבלת עליה את האחריות – כי לפי האחריות המיניסטריאלית השר אחראי לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו, "גם בלי ידיעתי". היא גם ממלאת את חובותיה כלפי הפרלמנט (בקטע – בית הנבחרים של אלמרה, שהאחריות כלפיו מקבילה לאחריות השרים בישראל כלפי הכנסת): היא משיבה לשאלות של חברי הפרלמנט, מודיעה על צעדים לתיקון הליקויים (השעיית המעורבים, צוות לתיקון) ומתחייבת לדווח לוועדת הכלכלה. זו אחריות ציבורית ולא משפטית: השרה לא ביצעה את העבירה, אבל "כעבור כמה ימים, משהתברר היקף הכשלים, הודיעה על התפטרותה."
אפשרות נוספת – אחריות ממשלתית משותפת: "התנגדתי להחלטה, ואמרתי זאת בישיבה," השיב, "אבל הממשלה החליטה, ואני חלק ממנה." הסבר: שר האוצר התנגד לתוכנית בישיבת הממשלה ונותר בדעת מיעוט, ובכל זאת הוא נושא באחריות להחלטת הממשלה ואינו יוצא נגדה – כל שר אחראי לכל החלטות הממשלה ואינו רשאי לפעול נגדן. הוא מוסיף: "אם לא אוכל לשאת באחריות לה, אצטרך לפרוש מן הממשלה." – שר שאינו יכול לשאת באחריות להחלטה צפוי להתפטר.
טעות נפוצה: לייחס את דברי שר האוצר לאחריות מיניסטריאלית: הוא אינו מדבר על משרדו, אלא על החלטה של הממשלה כולה. טעות נוספת: לכתוב שהשרה התפטרה משום שעברה עבירה – היא אחראית לפעולות משרדה גם בלי ידיעתה (אחריות ציבורית ולא משפטית).
מה הבודק מחפש: בחירה באחד מסוגי האחריות; ציטוט מתאים (השרה הממונה על המשרד / ההתפטרות; או דברי שר האוצר); הסבר שמקשר לרכיב: אחריות לפעולות המשרד גם בלי ידיעת השר ודיווח לפרלמנט, או אחריות לכל החלטות הממשלה גם כשהשר התנגד ואיסור לפעול נגדן.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
שאלה 2 · עבריינות שלטונית ציבורית
הציגו את המושג עבריינות שלטונית ציבורית.
הסבירו כיצד עבריינות שלטונית ציבורית באה לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
הפרת החוק בידי נושא משרה ציבורית – נבחר ציבור או עובד ציבור – במסגרת תפקידו, תוך ניצול מעמדו וסמכויותיו; המניע אינו טובת הנאה אישית, אלא להיטיב עם ציבור מסוים או עם טובת הכלל, כפי שמפר החוק רואה אותה; פוגעת בשלטון החוק ובאמון הציבור ברשויות.
מה נדרש: "הציגו את המושג" – להציג על פי מה שלמדתם מהי עבריינות שלטונית ציבורית: מי מפר את החוק, כיצד, ומה המניע.
תשובה מלאה:
עבריינות שלטונית היא הפרת החוק בידי נושאי משרה ציבורית – נבחרי ציבור או עובדי ציבור – במסגרת תפקידם, תוך ניצול לרעה של מעמדם, כוחם וסמכויותיהם.
בעבריינות שלטונית ציבורית המניע אינו טובת הנאה אישית לעבריין או למקורביו (זו עבריינות שלטונית אישית), אלא רצון להיטיב עם ציבור מסוים – ציבור בוחרים, קבוצה, יישוב – או לקדם את טובת הכלל, כפי שמפר החוק רואה אותה.
גם כשהכוונה טובה, זו הפרת חוק: נושא המשרה מציב את שיקול דעתו מעל החוק. עבריינות כזאת פוגעת בשלטון החוק ובאמון הציבור ברשויות השלטון.
טעות נפוצה: לכתוב שעבריינות שלטונית ציבורית היא כל עבירה שנעשית במקום ציבורי, או לבלבל אותה עם עבריינות שלטונית אישית (לשם טובת הנאה אישית, כמו שוחד).
מה הבודק מחפש: מבצע: נבחר ציבור או עובד ציבור במסגרת תפקידו; ניצול מעמדו וסמכויותיו; מניע: טובת ציבור מסוים או טובת הכלל בעיני מפר החוק – ולא טובת הנאה אישית.
"בכירים במשרד התשתיות ידעו שהבדיקות לא הושלמו, ובכל זאת חתמו על אישור שלפיו הגשר עומד בכל דרישות הבטיחות, כדי שאפשר יהיה לפתוח אותו במועד שנקבע." / "לפי הדוח, הבכירים לא קיבלו לעצמם שום טובת הנאה." / "רצינו שיגיעו מהר יותר לעבודה ולבית החולים. אם עקפנו את הכללים, עשינו זאת למענם." קישור: עובדי ציבור הפרו את החוק במסגרת תפקידם, לטובת הציבור ולא לטובתם.
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לצטט מן הקטע משפט שבו באה לידי ביטוי עבריינות שלטונית ציבורית, ולקשר אותו לרכיבים בהגדרה.
תשובה מלאה:
ציטוט: "בכירים במשרד התשתיות ידעו שהבדיקות לא הושלמו, ובכל זאת חתמו על אישור שלפיו הגשר עומד בכל דרישות הבטיחות, כדי שאפשר יהיה לפתוח אותו במועד שנקבע."
הסבר: מי שהפרו את החוק הם בכירים במשרד ממשלתי – עובדי ציבור – והם עשו זאת במסגרת תפקידם ובאמצעות הסמכות שבידיהם: הם חתמו על אישור בטיחות אף שידעו שהבדיקות שהחוק מחייב לא נערכו. זה הרכיב של הפרת החוק בידי נושא משרה ציבורית תוך ניצול סמכויותיו.
ציטוט נוסף, למניע: "לפי הדוח, הבכירים לא קיבלו לעצמם שום טובת הנאה." / "רצינו שיגיעו מהר יותר לעבודה ולבית החולים. אם עקפנו את הכללים, עשינו זאת למענם." הסבר: הבכירים לא פעלו כדי להרוויח בעצמם, אלא כדי שהתושבים שחיכו לגשר עשר שנים יקבלו אותו מהר יותר – כלומר כדי להיטיב עם ציבור מסוים, כפי שהם ראו את טובתו. לכן זו עבריינות שלטונית ציבורית ולא אישית. המבקר מדגיש שגם כוונה כזאת אינה מצדיקה את המעשה: "כוונה טובה אינה מכשירה הפרת חוק,".
טעות נפוצה: לזהות עבריינות שלטונית אישית: בקטע נאמר במפורש שהבכירים לא קיבלו טובת הנאה. טעות נוספת: להציג רק את המניע (טובת התושבים) בלי להראות שעובדי ציבור הפרו את החוק במסגרת תפקידם.
מה הבודק מחפש: ציטוט שמראה הפרת חוק בידי עובדי ציבור במסגרת תפקידם (החתימה על האישור) ו/או את המניע הציבורי (לא קיבלו טובת הנאה; "עשינו זאת למענם"); הסבר שמקשר לשני הרכיבים: נושאי משרה ציבורית המנצלים את סמכותם, ומניע של טובת ציבור ולא טובה אישית.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
שאלה 3 · עקרון שלטון החוק
הציגו את עקרון שלטון החוק.
הסבירו על פי הקטע את טענת מבקר המדינה בנוגע למימוש עיקרון זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
חובת הציות לחוק חלה על כולם – האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק (לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק אינו אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק); החוק נחקק על ידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (מה מותר ומה אסור) ומאזן בין טובת הכלל ובין טובת הפרט.
מה נדרש: "הציגו את העיקרון" – להציג את עקרון שלטון החוק על פי מה שלמדתם, עם כל רכיבי ההגדרה.
תשובה מלאה:
עקרון שלטון החוק קובע כי חובת הציות לחוק חלה על כולם: האזרחים ורשויות השלטון כפופים לחוק ושווים בפני החוק. לאדם מותר לעשות הכול כל עוד החוק לא אוסר עליו, ואילו לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק.
כדי שהחוק ישלוט, הוא צריך לעמוד בכמה תנאים: הוא נחקק על ידי הרשות המחוקקת בהליך דמוקרטי, הולם את ערכי המדינה הדמוקרטית, מפורסם ומנוסח באופן ברור, מגדיר כללי התנהגות (מה מותר ומה אסור), ומאזן בין טובת הכלל ובין טובת הפרט.
טעות נפוצה: להציג רק את חובת הציות לחוק בלי ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות, ובלי התנאים של החוק עצמו.
מה הבודק מחפש: חובת הציות חלה על כולם (אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו); ההבחנה בין המותר לאדם ובין המותר לרשות; תנאי החוק (הליך דמוקרטי, הולם ערכים דמוקרטיים, מפורסם וברור, מגדיר כללי התנהגות, מאזן בין הכלל לפרט).
טענה: הבכירים פגעו בשלטון החוק; כוונה טובה אינה מצדיקה הפרת חוק, משום שעובד ציבור כפוף לחוק ומוסמך לעשות רק מה שהחוק מתיר לו. ציטוט: "עובד ציבור אינו רשאי להחליט על דעת עצמו אילו חוקים חלים עליו; הוא מוסמך לעשות רק את מה שהחוק מתיר לו." / "החוק מחייב את הפקיד הבכיר בדיוק כפי שהוא מחייב את הנהג שחוצה את הגשר." / "כוונה טובה אינה מכשירה הפרת חוק," קישור: לרשות מותר רק מה שהוסמכה; כולם כפופים לחוק ושווים בפניו.
מה נדרש: "הסבירו על פי הקטע את טענת מבקר המדינה" – להציג מה טוען המבקר בנוגע לשלטון החוק, לבסס בציטוט, ולקשר לרכיב מסוים בעיקרון.
תשובה מלאה:
טענת המבקר: הבכירים במשרד פגעו בשלטון החוק. גם אם התכוונו לטובת התושבים, אין הם רשאים להציב את שיקול דעתם מעל החוק, משום שהחוק חל גם עליהם – "כוונה טובה אינה מכשירה הפרת חוק,".
ציטוט: "עובד ציבור אינו רשאי להחליט על דעת עצמו אילו חוקים חלים עליו; הוא מוסמך לעשות רק את מה שהחוק מתיר לו."
הסבר: לפי עקרון שלטון החוק, לרשות מותר לעשות אך ורק את מה שהוסמכה לעשות בחוק. החוק מחייב לערוך את בדיקות הבטיחות, ולכן פקידי המשרד לא היו מוסמכים לאשר את פתיחת הגשר בלעדיהן. לפי המבקר, מי שמחליט "על דעת עצמו" אילו חוקים חלים עליו – מפר את העיקרון.
ציטוט אפשרי נוסף: "החוק מחייב את הפקיד הבכיר בדיוק כפי שהוא מחייב את הנהג שחוצה את הגשר." הסבר: חובת הציות לחוק חלה על כולם – אזרחים ורשויות כפופים לחוק ושווים בפניו. הפקיד הבכיר אינו פטור מן החוק בגלל מעמדו, בדיוק כמו שהנהג אינו פטור ממנו.
אפשר להסביר גם את המשפט "הכללים בדבר בדיקות בטיחות לא נועדו להאט את עבודת הממשלה, אלא להבטיח שחיי הנוסעים לא יעמדו בסכנה." – החוק מאזן בין טובת הכלל ובין טובת הפרט, ומגדיר כללי התנהגות שנועדו להגן על הציבור.
טעות נפוצה: להציג את טענת הבכירים ("עשינו זאת למענם") כאילו היא טענת המבקר – המבקר דוחה אותה. טעות נוספת: לחזור על הציטוט במילים אחרות בלי לקשר לרכיב בעיקרון (לרשות מותר רק מה שהוסמכה; כולם שווים בפני החוק).
מה הבודק מחפש: הצגת טענת המבקר (כוונה טובה אינה מצדיקה הפרת חוק; עובדי ציבור כפופים לחוק); ציטוט מתאים מדברי המבקר; הסבר שמקשר לרכיב: לרשות מותר רק מה שהוסמכה בחוק / חובת הציות חלה על כולם ושווים בפני החוק / החוק מאזן בין הכלל לפרט.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.