מתכונת 5 באזרחות (שאלון 34282) - פתרון מלא
אזרחות – שאלון 34282 (אקסטרניים) · במבנה של הבגרות · 3 שאלות · 1:30 שעות
מבחן מתכונת באזרחות במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעה וחצי.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה:
בשאלון זה פרק אחד – (50×2) – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אין.
ד. הוראות מיוחדות: אין.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
בהצלחה!
השאלות
ההוראות לפרק זה
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על שתיים מן השאלות 1–3.
ענו על שתיים מן השאלות 1–3 (לכל שאלה – 50 נקודות).
שימו לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) ענו על פי מה שלמדתם ולא על פי הקטע.
בחלק השני של השאלה ענו על פי הקטע.
שאלה 1 · חוק השבות
הציגו את עיקרי חוק השבות.
הסבירו כיצד חוק השבות בא לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
חוק השבות (1950): כל יהודי זכאי לעלות לארץ (אשרת עולה לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל); תחולת החוק גם על בני זוג של יהודים, ילדיהם ונכדיהם של יהודים, ובני הזוג של הילדים והנכדים – גם אם הם עצמם אינם יהודים; הגדרת יהודי בחוק: מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת; ביטוי לאופייה היהודי של המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי.
מה נדרש: "הציגו את עיקרי החוק" – להציג על פי מה שלמדתם מה קובע חוק השבות: מי זכאי לעלות, על מי עוד הוא חל, ומי מוגדר בו יהודי.
תשובה מלאה:
חוק השבות נחקק ב־1950, והוא קובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ: אשרת עולה ניתנת לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל.
החוק חל גם על בני זוג של יהודים, על ילדיהם ועל נכדיהם של יהודים, ועל בני הזוג של הילדים והנכדים – גם אם הם עצמם אינם יהודים.
לעניין החוק, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת.
החוק הוא ביטוי לאופייה היהודי של המדינה: מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, והיא פתוחה לעלייה של כל יהודי (כפי שנאמר גם בהכרזת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות").
טעות נפוצה: להציג רק "כל יהודי יכול לעלות" בלי התחולה על בני משפחה שאינם יהודים, או בלי הגדרת יהודי בחוק.
מה הבודק מחפש: זכותו של כל יהודי לעלות; התחולה על בני זוג, ילדים ונכדים של יהודים ובני זוגם; הגדרת יהודי (נולד לאם יהודייה או התגייר, ואינו בן דת אחרת).
"היא הסבירה לי שחוק השבות חל גם עליי, כנכדה של יהודייה, וגם על בעלי, כבן הזוג שלי." / "סבתי, אמו של אבי, הייתה יהודייה. אבי לא גדל בבית יהודי, ואני עצמי לא חונכתי כיהודייה, ובעלי אינו יהודי." / "כמה ימים אחרי שנחתנו כבר קיבלנו תעודות זהות, ובעלי, שאינו יהודי, קיבל אותן זכויות שקיבלתי אני." קישור: התחולה על נכדים של יהודים ועל בני זוגם.
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לצטט מן הקטע משפט שבו בא לידי ביטוי חוק השבות, ולקשר אותו לרכיב מסוים בעיקרי החוק.
תשובה מלאה:
ציטוט: "היא הסבירה לי שחוק השבות חל גם עליי, כנכדה של יהודייה, וגם על בעלי, כבן הזוג שלי."
הסבר: הדוברת אינה יהודייה לפי הגדרת החוק – "סבתי, אמו של אבי, הייתה יהודייה", כלומר היא אינה בת לאם יהודייה ולא התגיירה. ובכל זאת היא זכאית לעלות לפי חוק השבות, משום שהחוק חל גם על נכדים של יהודים, גם אם הם עצמם אינם יהודים. גם בעלה, "שאינו יהודי", זכאי, משום שהחוק חל גם על בני הזוג של הנכדים.
ציטוט אפשרי נוסף: "כמה ימים אחרי שנחתנו כבר קיבלנו תעודות זהות, ובעלי, שאינו יהודי, קיבל אותן זכויות שקיבלתי אני." הסבר: מי שחוק השבות חל עליו מקבל את זכויות העולה, ובן הזוג של נכדה של יהודייה מקבל אותן זכויות כמוה. אפשר להוסיף את דברי השליחה, "המדינה הזאת פתוחה לפנייך." – המדינה פתוחה לעלייה, כביטוי לאופייה כמדינת הלאום של העם היהודי.
טעות נפוצה: לכתוב שהדוברת עלתה "כי היא יהודייה". לפי הקטע היא אינה יהודייה לפי ההגדרה שבחוק; היא זכאית כנכדה של יהודייה.
מה הבודק מחפש: ציטוט על זכאותה של הדוברת כנכדה של יהודייה, או על זכאות בעלה שאינו יהודי; הסבר שמקשר לרכיב: החוק חל גם על נכדים של יהודים ועל בני זוגם, גם אם אינם יהודים (ואפשר: הגדרת יהודי בחוק).
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
שאלה 2 · לאומיות אתנית־תרבותית
הציגו את סוג הלאומיות: לאומיות אתנית־תרבותית.
הסבירו כיצד סוג לאומיות זה בא לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת מדינה ריבונית או לניהול עצמי בתוך מדינה; מבוססת על יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה ולפעמים גם דת; אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות הלאומית לאזרחות, והלאום קודם למדינה.
מה נדרש: "הציגו את סוג הלאומיות" – להציג על פי מה שלמדתם מהי לאומיות אתנית־תרבותית, עם רכיבי ההגדרה.
תשובה מלאה:
לאומיות היא השאיפה המשותפת של בני לאום לשלטון עצמי – במסגרת מדינה ריבונית משלהם, או לניהול עצמי בתוך מדינה אחרת.
בלאומיות אתנית־תרבותית, הלאום מתלכד סביב יסודות אתניים־תרבותיים משותפים: מוצא משותף, שפה, תרבות, היסטוריה ולעיתים גם דת.
לכן אין בהכרח חפיפה בין ההשתייכות ללאום ובין האזרחות: אדם יכול להשתייך ללאום גם אם אינו אזרח המדינה, ואזרח המדינה אינו בהכרח בן הלאום. הלאום קודם למדינה – הוא היה קיים עוד לפני שהייתה לו מדינה.
טעות נפוצה: להציג לאומיות אזרחית (התלכדות סביב אזרחות משותפת ויסודות פוליטיים משותפים) במקום לאומיות אתנית־תרבותית. טעות נוספת: להשמיט את הרכיב שאין חפיפה בין הלאום לאזרחות.
מה הבודק מחפש: שאיפה לשלטון עצמי / לניהול עצמי; יסודות אתניים־תרבותיים משותפים (מוצא, שפה, תרבות, היסטוריה, לעיתים דת); אין חפיפה בין לאום לאזרחות; הלאום קודם למדינה.
"יש לנו מוצא משותף, היסטוריה משותפת, ושפה, חגים ומסורת שקדמו למדינה הזאת באלפי שנים." / "העם שלנו היה קיים הרבה לפני שהייתה לו מדינה, וגם היום מיליוני יהודים שאינם אזרחי ישראל הם חלק מן העם הזה." / "אבל את הסיפורים עצמם – יציאת מצרים, חורבן בית המקדש, החלום לשוב לציון – הכירו כולם." קישור: יסודות אתניים־תרבותיים; הלאום קודם למדינה; אין חפיפה בין לאום לאזרחות.
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לצטט מן הקטע משפט שבו באה לידי ביטוי הלאומיות האתנית־תרבותית, ולקשר אותו לרכיב מסוים בהגדרה.
תשובה מלאה:
ציטוט: "יש לנו מוצא משותף, היסטוריה משותפת, ושפה, חגים ומסורת שקדמו למדינה הזאת באלפי שנים."
הסבר: הדוברת מונה בדיוק את היסודות האתניים־תרבותיים שסביבם מתלכד הלאום: מוצא, היסטוריה, שפה, וחגים ומסורת (תרבות ודת). לפי דבריה, מה שמחבר בין התלמידים באולפן – שהגיעו מעשרים מדינות ואין להם שפה משותפת – אינו האזרחות, אלא היסודות האלה, שבאו לידי ביטוי כשכולם שרו יחד "מה נשתנה".
ציטוט אפשרי נוסף: "העם שלנו היה קיים הרבה לפני שהייתה לו מדינה, וגם היום מיליוני יהודים שאינם אזרחי ישראל הם חלק מן העם הזה." הסבר: הרכיב שלפיו הלאום קודם למדינה – העם היהודי היה קיים לפני שקמה מדינת ישראל; והרכיב שלפיו אין חפיפה בין ההשתייכות הלאומית ובין האזרחות – יהודים שאינם אזרחי ישראל הם בני הלאום.
אפשר לצטט גם "אבל את הסיפורים עצמם – יציאת מצרים, חורבן בית המקדש, החלום לשוב לציון – הכירו כולם." – היסטוריה ומסורת משותפות.
טעות נפוצה: לצטט את המשפט על החובות של הדוברת כאזרחית ("ללמוד, לעבוד, לשלם מסים ולהצביע") ולקשר אותו ללאומיות אתנית־תרבותית. המשפט עוסק באזרחות, ולא ביסודות האתניים־תרבותיים.
מה הבודק מחפש: ציטוט על יסודות משותפים (מוצא, היסטוריה, שפה, חגים, מסורת) או על כך שהעם קדם למדינה / יהודים שאינם אזרחים הם חלק מן העם; הסבר שמקשר לרכיב: יסודות אתניים־תרבותיים / הלאום קודם למדינה / אין חפיפה בין לאום לאזרחות.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.
שאלה 3 · ערבות הדדית
הציגו את הקשר של ערבות הדדית בין מדינת ישראל ובין העם היהודי בתפוצות.
הסבירו כיצד ערבות הדדית באה לידי ביטוי בקטע.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
ערבות הדדית – מחויבות של המדינה כלפי יהודי העולם, ומחויבות של יהודי העולם כלפי המדינה. מחויבות המדינה: זכות העלייה (חוק השבות; ההכרזה – "פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות"), המדינה כבית ומקלט ליהודים בסכנה, התגייסות לטובת יהודים במצוקה ברחבי העולם, וחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל (שליחים, חינוך יהודי). מחויבות יהודי התפוצות: תמיכה פוליטית (ארגונים ושדולות המשתדלים להשפיע על ממשלותיהם לתמוך בישראל), תמיכה כלכלית (תרומות), עלייה והתנדבות, וחיזוק הזיקה של הדור הצעיר.
מה נדרש: "הציגו את הקשר" – להציג על פי מה שלמדתם מהי ערבות הדדית בין מדינת ישראל ובין יהודי התפוצות, ולתת ביטויים לשני הכיוונים שלה.
תשובה מלאה:
בין מדינת ישראל ובין העם היהודי בתפוצות יש קשר של ערבות הדדית – מחויבות של המדינה כלפי יהודי העולם, ומחויבות של יהודי העולם כלפי המדינה.
מחויבות המדינה כלפי יהודי התפוצות: זכות העלייה – חוק השבות (והכרזת העצמאות, שלפיה המדינה "תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות") מאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל, וכך המדינה משמשת בית לכל יהודי, ובמיוחד מקלט ליהודים שנמצאים בסכנה. המדינה גם מתגייסת לעזרת יהודים במצוקה ברחבי העולם, ופועלת לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל (שליחים, חינוך יהודי).
מחויבות יהודי התפוצות כלפי המדינה: תמיכה פוליטית – ארגונים ושדולות שמשתדלים להשפיע על ממשלותיהם לתמוך בישראל; תמיכה כלכלית – תרומות לפעילויות שונות בישראל; עלייה לישראל והתנדבות בה.
טעות נפוצה: להציג רק כיוון אחד (למשל רק את חוק השבות). המושג ערבות הדדית עוסק במחויבות בשני הכיוונים.
מה הבודק מחפש: ההגדרה – מחויבות הדדית של המדינה כלפי יהודי התפוצות ושל יהודי התפוצות כלפי המדינה; ביטוי אחד לפחות לכל כיוון.
מן המדינה ומישראל לתפוצות: "ארגונים יהודיים מישראל ומרחבי העולם שלחו לקהילה מזון ותרופות, ושליחים מן הארץ פתחו בה בית ספר של יום ראשון." מן התפוצות לישראל: "אספה אותה קהילה קטנה תרומות לבתי חולים בישראל, וחבריה פנו לנבחרי הציבור בעיר ובמדינה וביקשו מהם לתמוך בישראל." / "כך למדתי, עוד לפני שידעתי מילה בעברית, שיש קשר של אחריות שעובר בשני הכיוונים." קישור: מחויבות הדדית בשני הכיוונים.
מה נדרש: "הסבירו כיצד" – לצטט מן הקטע משפט (או משפטים) שבו באה לידי ביטוי הערבות ההדדית, ולקשר אותו לרכיב בהגדרה – מחויבות בשני הכיוונים.
תשובה מלאה:
ציטוט: "ובשנים אחרות, כשבישראל הייתה מלחמה, אספה אותה קהילה קטנה תרומות לבתי חולים בישראל, וחבריה פנו לנבחרי הציבור בעיר ובמדינה וביקשו מהם לתמוך בישראל."
הסבר: זו המחויבות של יהודי התפוצות כלפי מדינת ישראל: התרומות לבתי החולים הן תמיכה כלכלית, והפנייה לנבחרי הציבור במדינה שבה הם חיים היא תמיכה פוליטית – השתדלות להשפיע על השלטון שם לתמוך בישראל.
ציטוט לכיוון השני: "כשפרץ שם משבר כלכלי קשה ורבים איבדו את עבודתם, ארגונים יהודיים מישראל ומרחבי העולם שלחו לקהילה מזון ותרופות, ושליחים מן הארץ פתחו בה בית ספר של יום ראשון." הסבר: כשהקהילה הייתה במצוקה, באה אליה עזרה מישראל – סיוע ליהודים במצוקה ברחבי העולם, ושליחים שמחזקים את הזהות היהודית ואת הקשר לישראל. גם הזכות לעלות לישראל, שהדוברת מימשה, היא ביטוי למחויבות המדינה כלפי יהודי העולם.
הדוברת מסכמת זאת בעצמה: "כך למדתי, עוד לפני שידעתי מילה בעברית, שיש קשר של אחריות שעובר בשני הכיוונים." – זו בדיוק ההגדרה של ערבות הדדית: מחויבות הדדית, ולא סיוע בכיוון אחד בלבד.
טעות נפוצה: להסביר רק כיוון אחד ולא להראות את ההדדיות. טעות נוספת: לצטט את המשפט על השירה המשותפת של "מה נשתנה" – הוא מבטא את היסודות האתניים־תרבותיים המשותפים, ולא את המחויבות ההדדית בין המדינה ובין התפוצות.
מה הבודק מחפש: ציטוט על סיוע של יהודי התפוצות לישראל ו/או של ישראל ליהודי התפוצות (או המשפט על "קשר של אחריות שעובר בשני הכיוונים"); הסבר שמקשר לרכיב: מחויבות הדדית – של המדינה כלפי יהודי התפוצות ושל יהודי התפוצות כלפי המדינה.
הציטוט צריך להיות משפט ממוקד, ולא העתקה של חלקים נרחבים מן הקטע.