מתכונת 1 במדעי המחשב - תכנות באינטרנט 899372

מה נדרש: לבחור את ההגדרה הנכונה של JavaScript.

רעיון: JavaScript היא שפת תכנות של צד הלקוח: הקוד נשלח לדפדפן יחד עם דף ה-HTML (בתוך תגית <script>) והדפדפן מריץ אותו. בעזרתה הדף מגיב לפעולות המשתמש – לחיצה על כפתור, הקלדה בתיבה – בלי לפנות שוב לשרת. לדוגמה:

<button onclick="alert('שלום!')">לחצו כאן</button>

בלחיצה על הכפתור הדפדפן מריץ את הקוד alert('שלום!') ומקפיץ הודעה.

פתרון – מעבר על האפשרויות:

תשובה: ד.

בדיקה: כל אחת מהאפשרויות א–ג מתארת מושג אחר מהחומר (SQL, תגית <img>, Session); רק ד' מתארת שפת תכנות שרצה בצד הלקוח.

טעות נפוצה: לבלבל בין JavaScript לבין Java – אלה שתי שפות שונות לגמרי, ו-JavaScript היא זו שרצה בדפדפן.

מה נדרש – לבחור את ההגדרה הנכונה של IsPostBack.

רעיון – הפעולה Page_Load בצד השרת רצה בכל טעינה של הדף: גם בכניסה הראשונה וגם כשהמשתמש לוחץ על כפתור שליחה בטופס שנשלח לאותו דף ("postback"). IsPostBack מאפשר להבחין בין שני המצבים.

פתרון

IsPostBack היא תכונה (property) של הדף בצד השרת, מסוג bool:

שימוש טיפוסי:

if (!IsPostBack)
{
    // פעולות שיש לבצע רק בכניסה הראשונה, למשל מילוי ערכי ברירת מחדל
}

התשובה: (4).

בדיקה – דף שבו if (!IsPostBack) קובע בתיבת העיר ערך ברירת מחדל Haifa. בכניסה הראשונה (IsPostBack = false) נקבע Haifa; המשתמש הקליד Eilat ושלח, ובטעינה השנייה (IsPostBack = true) הקוד לא דרס את הערך, ונשאר Eilat.

טעות נפוצה: לשכוח את הבדיקה if (!IsPostBack) – אז ערכי ברירת המחדל נקבעים מחדש בכל שליחה ודורסים את מה שהמשתמש הקליד.

מה נדרש: מה יראה המשתמש בדפדפן לאחר Steps(4).

רעיון: בכל סיבוב i (מ-1 עד 4) נבנית כותרת <hi> – כלומר <h1>, <h2>, <h3>, <h4> – והלולאה הפנימית מכניסה לתוכה i כוכביות. כותרות מוצגות מודגשות, כל אחת בשורה נפרדת, ו-h1 היא הגדולה ביותר; ככל שהמספר גדל הגופן קטן. אחרי כל i זוגי נוסף <hr> – קו אופקי לרוחב הדף.

פתרון – מעקב:

המחרוזת שנשלחת לדפדפן:

<h1>*</h1><h2>**</h2><hr><h3>***</h3><h4>****</h4><hr>

הפלט שיוצג בדפדפן:

בדיקה: מספר הכוכביות עולה (1, 2, 3, 4) בזמן שגודל הגופן יורד (h1 → h4); שני קווים – אחרי i = 2 ואחרי i = 4.

טעות נפוצה: לחשוב שהשורה עם יותר כוכביות גדולה יותר – הגודל נקבע לפי מספר הכותרת, ו-h1 היא הגדולה. טעות נוספת: לשכוח את הקו שאחרי השורה האחרונה (גם 4 זוגי).

מה נדרש – להשלים שישה ביטויים בפעולה שבודקת אם answer הוא clue בסדר הפוך.

רעיון – משתמשים בשני אינדקסים שנעים בכיוונים מנוגדים:

בכל צעד משווים את התו ה-i ב-clue לתו ה-j ב-answer; אם הם שונים – הקוד שגוי. הלולאה נעצרת כשאחד האינדקסים יוצא מגבולות המחרוזת שלו. אם בסוף נשארו תווים שלא נבדקו באחת המחרוזות (i עדיין קטן מאורך clue, או j עדיין לא ירד מתחת ל־0) – האורכים שונים והקוד שגוי.

פתרון

גם ביטויים שקולים מתקבלים, למשל j > -1 במקום j >= 0, i = i + 1 במקום i++ ו-j = j - 1 במקום j--.

הפעולה המלאה:

function isReverse (clue, answer)
{
   var i = 0;
   var j = answer.length - 1;
   // נסרוק את clue מתחילתה ואת answer מסופה
   while (i < clue.length && j >= 0)
   {
      // אם התווים במיקומים המתאימים אינם שווים – הקוד שגוי
      if (clue.charAt(i) != answer.charAt(j))
         return false;

      // נתקדם בשתי המחרוזות
      i++; // i
      j--; // j
   }

   // אם באחת המחרוזות נשארו תווים שלא נבדקו – הקוד שגוי
   if (i < clue.length || j >= 0)
      return false;

   return true;
}

בדיקה

מעקב עבור clue = "LOCK7", answer = "7KCOL" (שני האורכים 5):

בסוף: 5 < 5 שקר ו--1 >= 0 שקר ⇐ התנאי (6) שקר ⇐ מוחזר true.

התוצאות:

טעות נפוצה: לאתחל או לקדם את j כמו את i (j++), או לבדוק בסוף רק את אחד האינדקסים – אז מחרוזת קצרה או ארוכה מדי תתקבל כתקינה.

מה נדרש: קוד צד-שרת ב-C# שקורא את סכום העגלה ואת סטטוס המועדון מה-Session, מעדכן את Session["delivery"] ומפנה לדף המתאים.

רעיון:

משתנה בוליאני אפשר לכתוב ישירות בתנאי: if (isClub && ...) (אין צורך ב-isClub == true).

פתרון – הקוד המלא בלשונית C#:

protected void Page_Load(object sender, EventArgs e)
{
    double cartSum = (double)Session["cartSum"];
    bool isClub = (bool)Session["isClub"];

    if (cartSum >= 400)
    {
        Session["delivery"] = "free";
        Response.Redirect("freeDelivery.aspx");
    }
    else if (isClub && cartSum >= 150)
    {
        Session["delivery"] = "reduced";
        Response.Redirect("clubDelivery.aspx");
    }
    else
    {
        Session["delivery"] = "standard";
        Response.Redirect("delivery.aspx");
    }
}

בדיקה:

שימו לב לשורה 400/true: חבר מועדון עם 400 ש״ח מקבל free ולא reduced, כי התנאי הראשון נבדק קודם.

טעות נפוצה: להמיר את הסכום ל-(int) – אם נשמר בו double ההמרה נכשלת בזמן ריצה (וגם הסכום 149.9 היה נחתך); או להפוך את סדר התנאים, ואז חבר מועדון עם 500 ש״ח יקבל בטעות reduced.

מה נדרש – פעולה בוליאנית ב-C# בצד השרת שבודקת שני תנאים על ספרות המספר: ספרת האחדות גדולה ממש מכל שאר הספרות, וסכום כל הספרות זוגי.

רעיון

פתרון

public bool IsPeak(int num)
{
    int units = num % 10;
    int sum = units;
    int n = num / 10;
    while (n > 0)
    {
        int digit = n % 10;
        if (digit >= units)
            return false;
        sum += digit;
        n = n / 10;
    }
    return sum % 2 == 0;
}

בדיקה:

המספרים Peak בין 10 ל־100: 13, 15, 17, 19, 24, 26, 28, 35, 37, 39, 46, 48, 57, 59, 68, 79.

טעות נפוצה: לבדוק digit > units במקום digit >= units – ואז 466 יתקבל בטעות, כי "גדולה ממש" פירושו שספרה שווה פוסלת. טעות נוספת: לשכוח להוסיף את ספרת האחדות עצמה לסכום.

מה נדרש – שאילתה אחת שמחזירה את שמות המלונות שמקיימים לפחות אחד משלושת התנאים.

רעיון – "אחד או יותר מהתנאים" ⇒ מחברים את התנאים ב־OR:

פתרון

SELECT name
FROM HotelsTable
WHERE rooms - occupied >= 20
   OR city = 'אילת'
   OR price BETWEEN 350 AND 600;

בדיקה – על טבלת הדוגמה. לכל שורה – אילו תנאים מתקיימים:

התוצאה: מלון הים, נוף הכרמל, העיר העתיקה, גלי הכנרת.

טעות נפוצה: לחבר את התנאים ב־AND – אז נדרשים כל התנאים יחד, ובטבלת הדוגמה לא מוחזר אף מלון. טעות נוספת: לכתוב את תנאי ג כ־price > 350 AND price < 600 למרות ש"כולל" – אז "העיר העתיקה" (600 בדיוק) לא תוצג. ואם משלבים AND בתוך OR – חובה סוגריים: ... OR (price >= 350 AND price <= 600).

מה נדרש – להשלים את סוף הפעולה: אחרי שהשאילתה רצה והתוצאות נמצאות ב־ds, להחליט לאיזה מבין שלושת הדפים להפנות, ובמקרה של קופון תקף – גם לשמור את אחוז ההנחה ב־Session.

רעיון

פתרון – הקוד שנכתב במקום הכוכביות:

if (ds.Tables[0].Rows.Count == 0)
{
    Response.Redirect("badCoupon.aspx");
}
else
{
    DataRow row = ds.Tables[0].Rows[0];
    int remaining = int.Parse(row["remaining"].ToString());
    if (remaining == 0)
    {
        Response.Redirect("usedUp.aspx");
    }
    else
    {
        Session["discount"] = int.Parse(row["discount"].ToString());
        Response.Redirect("cart.aspx");
    }
}

הפעולה המלאה:

protected void CheckCoupon(string connectionString){
    SqlConnection connection = new SqlConnection(connectionString);
    SqlCommand command = new SqlCommand();
    DataSet ds = new DataSet();
    command.CommandText = string.Format("Select * From coupons Where code = '{0}'",
    Request.Form["coupon"]);
    command.Connection = connection;
    connection.Open();
    SqlDataAdapter adapter = new SqlDataAdapter(command);
    adapter.Fill(ds);
    connection.Close();

    // ---- the missing code ----
    if (ds.Tables[0].Rows.Count == 0)
    {
        Response.Redirect("badCoupon.aspx");
    }
    else
    {
        DataRow row = ds.Tables[0].Rows[0];
        int remaining = int.Parse(row["remaining"].ToString());
        if (remaining == 0)
        {
            Response.Redirect("usedUp.aspx");
        }
        else
        {
            Session["discount"] = int.Parse(row["discount"].ToString());
            Response.Redirect("cart.aspx");
        }
    }
}

בדיקה – הפעולה המלאה על הטבלה coupons מהשאלה:

טעות נפוצה: לגשת ל־Rows[0] לפני שבודקים שיש שורות – כשהקוד לא קיים זו שגיאת זמן ריצה. טעות נוספת: להשוות row["remaining"] == 0 בלי המרה – זו השוואה בין object למספר, שגיאת הידור.

הערה: בניית שאילתה משרשור הקלט של המשתמש (string.Format עם Request.Form) חשופה ל־SQL Injection; באתר אמיתי משתמשים בפרמטרים. כאן הקוד הנתון כתוב כך, ואנו רק משלימים אותו.

מה נדרש – לקבוע לכל אחד מחמשת ההגדים אם הוא נכון.

רעיון – לעקוב מתי רץ כל חלק של Page_Load: הטופס (שורה 39) נשלח בשיטה post לאותו דף, ולכן נתוני הטופס נקראים ב-Request.Form; בבקשה רגילה (get) Request.Form["item"] הוא null.

פתרון

מה הקוד עושה: רק כשיש נתוני טופס (שורה 9) נקראים החפץ והמקום. אם אחד מהם ריק – מוצגת הודעה ולא נשמר דבר (שורות 13–16). אחרת נבנית פקודת INSERT מהטקסט שהוקלד (שורה 21), היא מתבצעת (שורות 22–25), ומונה הדיווחים של הגולש הזה ב-Session גדל ב-1 (שורות 26–28).

בדיקה – קוד השרת (שורות 6–32), כשפקודת ה-INSERT מתבצעת על הטבלה:

טעות נפוצה: לחשוב שמונה ב-Session משותף לכל התלמידים (זה Application), ולענות על הגד 5 "נכון" בלי לבדוק איך נבנית פקודת ה-SQL מהטקסט שהוקלד.