בגרות במדעי המחשב תכנות באינטרנט 899282/899372 - בחינה לדוגמה

מה נדרש – לבחור את התשובה הנכונה על ההבדל בין שתי שיטות שליחת הטופס (method) – get ו-post.

רעיון – לזכור איפה כל שיטה "שמה" את הנתונים בבקשת ה-HTTP.

פתרון

בדיקת התשובות:

התשובה: (1).

בדיקה – בטופס <form method="get"> עם שדה name שבו הקלדנו dana, אחרי השליחה שורת הכתובת תסתיים ב-?name=dana; עם method="post" הכתובת נשארת בלי הנתונים.

טעות נפוצה: לחשוב ש-post "מצפין" את הנתונים. הוא רק לא מציג אותם בכתובת; הצפנה של התעבורה נעשית ב-HTTPS, בשתי השיטות.

מה נדרש – לבחור את ההגדרה הנכונה של Session.

רעיון – להבחין בין Session (לכל משתמש בנפרד) ובין Application (אחד, משותף לכל המשתמשים).

פתרון

Session הוא אובייקט שהשרת יוצר לכל משתמש (לכל דפדפן) בנפרד, כשהמשתמש נכנס לאתר. הוא נשמר בשרת לאורך כל הביקור באתר ועובר בין הדפים, ולכן משתמשים בו לשמור מידע אישי של המשתמש: האם הוא מחובר (Session["isLogin"]), שם המשתמש, סל קניות וכו'.

התשובה: (1).

בדיקה – אם שני תלמידים נכנסים לאותו אתר ובכל אחד מהם מתבצע Session["name"] = ... עם שם אחר, כל אחד יראה את השם שלו; לעומת זאת Application["count"] הוא ערך אחד שכולם רואים.

מה נדרש – לכתוב מה יופיע בדפדפן אחרי ש-func() בונה מחרוזת HTML ושולחת אותה עם Response.Write.

רעיון – המחרוזת str היא קוד HTML של טבלה. הלולאה החיצונית (i) בונה שורות <tr>, והפנימית (j) בונה בכל שורה 10 תאים <td> שבכל אחד הערך i*j. הדפדפן מציג את הטבלה – כלומר לוח הכפל.

פתרון

המחרוזת שנשלחת לדפדפן מתחילה כך:

<table border = '1'><tr><td>1</td><td>2</td><td>3</td> ... <td>10</td></tr><tr><td>2</td><td>4</td> ... <td>100</td></tr></table>

ובדפדפן תוצג טבלה עם מסגרת, 10 שורות על 10 עמודות (בטבלה עצמה אין שורת כותרת – השורה הראשונה היא שורה רגילה 1..10):

בדיקה – נוצרות 10 שורות ו-100 תאים; השורה הראשונה 1 2 … 10, השורה החמישית 5 10 15 … 50, והתא האחרון 100.

טעות נפוצה: לכתוב את תגיות ה-HTML עצמן כ"פלט". הדפדפן אינו מציג את התגיות <tr>/<td> – הוא מפרש אותן ומציג טבלה.

מה נדרש – להשלים 5 ביטויים בפונקציית JavaScript שמחזירה true רק אם בשדה idNumber יש בדיוק 9 תווים וכולם ספרות.

רעיון – לקרוא את ערך השדה לפי ה-id שלו, לפסול שדה ריק ואורך קטן מ-9, ואז לעבור תו-תו ולהחזיר false ברגע שמוצאים תו שאינו ספרה. אם הלולאה הסתיימה – כל התווים ספרות ⇒ true.

פתרון

הפונקציה המלאה:

function isValidId()
{
  var x = document.getElementById("idNumber").value;
  if (x == "")
     return false;
  if (x.length < 9)
        return false;
  for (var i=0;i<x.length;i++)
  {
     if (!(x.charAt(i) >= '0' && x.charAt(i) <= '9'))
        return false;
  }
  return true;
}

הערות על תשובות אפשריות נוספות:

בדיקה:

טעות נפוצה: לכתוב ב-(1) idNumber בלי מירכאות (זה שם של משתנה שלא קיים), או להשתמש ב-name במקום ב-id.

מה נדרש – להשלים 8 ביטויים בפונקציה שקוראת את כל טבלת התלמידים מבסיס הנתונים ומציגה אותה כטבלת HTML.

רעיון – הדרך הרגילה לקרוא טבלה:
חיבור (SqlConnection) ← פקודת SQL (SqlCommand) ← מתאם (SqlDataAdapter) שממלא DataSet ← לוקחים מה-DataSet את ה-DataTable ← עוברים על השורות (DataRow) ובונים מחרוזת HTML ← שולחים לדפדפן עם Response.Write.

פתרון

הפונקציה המלאה:

protected void printTable(string connectionString)
{
    string resultStr = "";
    DataSet ds = new DataSet();
    SqlConnection connection = new SqlConnection(connectionString);
    SqlCommand cmd = new SqlCommand();
    cmd.CommandText = "SELECT * FROM [dbo].[TableOfStudents]";
    cmd.Connection = connection;
    connection.Open();
    SqlDataAdapter adapter = new SqlDataAdapter(cmd);
    adapter.Fill(ds);
    connection.Close();
    DataTable statTable = ds.Tables[0];
    resultStr += "<table dir=rtl><tr><th> שם פרטי </th><th> שם משפחה </th><th> מספר זהות </th>";
    resultStr += "<th> כיתה </th><th> איחורים </th><th>חיסורים</th></tr>";

    foreach (DataRow dr in statTable.Rows)
    {
        resultStr += "<tr>";
        resultStr += "<td>" + dr["שם_פרטי"] + "</td>";
        resultStr += "<td>" + dr["שם_משפחה"] + "</td>";
        resultStr += "<td>" + dr["מספר_זהות"] + "</td>";
        resultStr += "<td>" + dr["כיתה"] + "</td>";
        resultStr += "<td>" + dr["איחורים"] + "</td>";
        resultStr += "<td>" + dr["חיסורים"] + "</td>";
        resultStr += "</tr>";
    }
    resultStr += "</table>";
    Response.Write(resultStr);
}

השאילתה (2) במלואה:

SELECT * FROM [dbo].[TableOfStudents];

בדיקה – על עשר השורות מהדוגמה השאילתה מחזירה 10 שורות, למשל גל | דנון | 012333333 | יא | 0 | 3. הפונקציה המלאה בונה טבלת HTML עם שורת כותרות ועוד 10 שורות, למשל <tr><td>אילנה</td><td>בר</td><td>012999993</td><td>יב</td><td>9</td><td>15</td></tr> – בדיוק כמו בדוגמה.

הערה: בשאלה כתוב שהטבלה נקראת StudentsTable, אבל בקוד מודפס [dbo].[TableOfStudents]. ההשלמה (2) היא רק החלק שלפני FROM, ולכן שם הטבלה נשאר כמו בקוד.

טעות נפוצה: לכתוב ב-(7) DataRow dr in ds או dr in statTable – עוברים על אוסף השורות statTable.Rows; ולכתוב ב-(6) ds – ds הוא DataSet (אוסף טבלאות), לא DataTable.

מה נדרש – פעולה בצד השרת שבודקת את שני משתני ה-Session ומפנה (Response.Redirect) לאחד משלושה דפים.

רעיון – קודם בודקים אם המשתמש מחובר. אם לא – home.aspx. אם כן – בודקים אם הוא מנהל: admin.aspx, אחרת user.aspx.
ב-Session הערכים נשמרים מטיפוס object, ולכן צריך המרה (bool). אם המשתנה עדיין לא הוגדר (למשל משתמש שנכנס לאתר בפעם הראשונה), Session["isLogin"] הוא null – לכן בודקים != null לפני ההמרה.

פתרון

protected void checkLogin()
{
    if (Session["isLogin"] != null && (bool)Session["isLogin"] == true)
    {
        if (Session["admin"] != null && (bool)Session["admin"] == true)
            Response.Redirect("admin.aspx");
        else
            Response.Redirect("user.aspx");
    }
    else
    {
        Response.Redirect("home.aspx");
    }
}

הנחנו שמנהל הוא משתמש מחובר שגם Session["admin"] שלו true (מנהל שאינו מחובר מופנה ל-home.aspx).

בדיקה:

טעות נפוצה: לכתוב if (Session["admin"] == true) – זו שגיאת הידור, כי Session מחזיר object. צריך (bool)Session["admin"]. וטעות נוספת: לבדוק קודם את admin בלי לבדוק שהמשתמש מחובר.

מה נדרש – למצוא למה הניקוד לא עולה באחד בכל לחיצה, ולתקן.

רעיון – מחזור החיים של דף ASP.NET: כל לחיצה על הכפתור (runat="server" עם onserverclick) שולחת את הטופס לשרת (postback). בכל בקשה השרת יוצר אובייקט דף חדש (לכן השדה myScore מתחיל מחדש), מריץ קודם את Page_Load, אחר כך את פעולת האירוע Button1_Click, ורק אז מייצר את ה-HTML (<% =myScore %>). רק Session שומר ערך בין הבקשות.

פתרון

התיקון – לאתחל את הניקוד רק בכניסה הראשונה לדף, כלומר כשהבקשה אינה postback, ולהוסיף את ה-;. קטע הסקריפט המתוקן:

public int myScore;
public void Page_Load(object obj, EventArgs e)
{
    if (!IsPostBack)          // only on the first visit to the page
    {
        myScore = 1;
        Session["theScore"] = myScore.ToString();
    }
    else                      // postback: keep the value saved in Session
    {
        myScore = Convert.ToInt32(Session["theScore"]);
    }
}
void Button1_Click(object sender, EventArgs e)
{
    myScore = Convert.ToInt32(Session["theScore"]);
    myScore = myScore + 1;
    Session["theScore"] = myScore.ToString();
}

ה-else אינו חובה (כאן כל postback נובע מלחיצה, ו-Button1_Click קורא את הערך מה-Session בעצמו), אבל הוא מבטיח שגם ב-postback אחר יוצג הניקוד הנוכחי ולא 0. שאר הדף נשאר כמו שהוא.

בדיקה – הדמינו את מחזור החיים (אובייקט דף חדש בכל בקשה, אותו Session, Page_Load ואחריו Button1_Click):

והקוד כפי שהודפס (בלי ה-;) אכן אינו עובר הידור: error CS1002: ; expected.

טעות נפוצה: לחשוב שהשדה myScore "זוכר" את ערכו בין לחיצות. כל בקשה יוצרת אובייקט דף חדש, ולכן ערך שצריך להישמר בין לחיצות חייב להיות ב-Session (או ב-ViewState וכד').

מה נדרש – לקרוא את הסכמה (XSD) ולתת דוגמה לטבלה עם שני מופעים (שתי רשומות) שמתאימים לה.

רעיון – כל רכיב בתוך xs:sequence הוא עמודה (בסדר הזה), וההגבלות (restriction) קובעות אילו ערכים מותרים בה.

פתרון

פירוט הסכמה – רכיב Student שבו, בסדר הזה:

דוגמה לטבלה עם שני מופעים:

ושני המופעים כמסמכי XML:

<Student>
  <Name>Dana Levi</Name>
  <StudentType>A</StudentType>
  <Age>17</Age>
  <Subject>Computer Science</Subject>
  <Subject>Math</Subject>
  <Subject>Physics</Subject>
</Student>

<Student>
  <Name>Yossi Cohen</Name>
  <StudentType>B</StudentType>
  <Age>25</Age>
</Student>

הערה על הסכמה המודפסת: שתי שורות ההגבלה של Age כתובות לא נכון – <xs: minExclusive="10"/> ו-<xs:maxExclusive="30"/>. הצורה התקינה היא <xs:minExclusive value="10"/> ו-<xs:maxExclusive value="30"/>. הבנו אותן לפי הכוונה הברורה (10 < Age < 30).

בדיקה – בדקנו את שני המסמכים מול הסכמה (עם התיקון הנ"ל) – שניהם תקינים. עוד בדקנו: Age=11 ו-Age=29 תקינים; Age=10, Age=30, StudentType=C, 11 מקצועות, וסדר רכיבים שונה – נפסלים.

טעות נפוצה: לבחור גיל 10 או 30 – ב-Exclusive הגבול עצמו אינו מותר. ועוד: לשכוח ש-Subject יכול להופיע כמה פעמים (עד 10) או לא להופיע בכלל.

(XML אינו נכלל בחומר לבחינה לפי המיקוד העדכני; השאלה מופיעה בשאלון לדוגמה ולכן פתרנו אותה.)

מה נדרש – לקבוע לכל אחד מחמשת ההגדים אם הוא נכון.

רעיון – לעקוב מתי רץ Page_Load של Default.aspx ומה הוא עושה, ולשים לב במיוחד לשורה 36: <form id="form1" action="Exam.aspx" method="post"> – הטופס נשלח לדף Exam.aspx, לא לדף Default.aspx עצמו (וגם אין לו runat="server").

פתרון

מה הקוד עושה: Page_Load רץ בכל בקשה לדף Default.aspx. רק אם בבקשה יש שדה טופס בשם tbxName (שורה 13), נבנית שאילתה שמחפשת בטבלה Names את השם שהוקלד (שורה 18), התוצאה נטענת ל-dt (שורה 20), ואם התקבלה בדיוק שורה אחת (שורה 22) נשמר Session["Key"] = "OK" ומתבצע מעבר ל-Page2.aspx.

כדי שהדף יעבוד כמתוכנן צריך לשנות בשורה 36 את action="Exam.aspx" ל-action="Default.aspx" (או להשמיט את action), ולבנות את השאילתה עם פרמטר (@name) במקום string.Format.

בדיקה – שורות 13–26 על טבלת הדוגמה:

טעות נפוצה: לענות על הגד 4 "נכון" בלי לשים לב ל-action של הטופס, או לחשוב ש-dt.Rows.Count == 1 זהה ל"השם קיים בטבלה".