בגרות בגאוגרפיה 57282 - קיץ 2017
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · קיץ · 14 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2017, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, עליך לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה — 25 נקודות; סה"כ — 100 נקודות.
פרק ראשון — הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני — כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 1993 ואילך:
— אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
— אטלס כרטא — פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
— אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, בחתכים ובגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד, בעמודים נפרדים, כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים, חישובים וכדומה). רשום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה. רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
שים לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): עליך לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרת לפי ההוראות. אין לענות על שאלות מפרקים שונים.
נספחים: נספח א — מפה לשאלה 3; נספח ב — תמונות לשאלה 4; נספח ג — איור לשאלה 12; נספח ד — תצלומים לשאלה 13; נספח ה — מפה לשאלה 14
פרק ראשון — הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 1-7 (לכל שאלה — 25 נקודות).
שאלה 1 · מדדי פיתוח
בטבלה שלפניך נתונים דמוגרפיים של שלוש מדינות.
עיין בטבלה, וענה על הסעיפים א-ב שאחריה.
[טבלה]
ציין באיזה שלב של מודל התמורה הדמוגרפי נמצאת כל אחת מן המדינות.
נמק את תשובתך. (10 נקודות)
בחר באחת מן המדינות שבטבלה, והסבר גורם אחד לשיעור הילודה וגורם אחד לשיעור התמותה באותה מדינה (סך הכול — שני גורמים). (7 נקודות)
בטבלה שלפניך מובאים נתונים על שיעור הילודה בקרב נשים צעירות (בנות 15-19), ועל שיעור הנשים בבתי הנבחרים (בפרלמנט) בשתי מדינות. עיין בטבלה, וענה על התת־סעיפים שאחריה.
[טבלה]
(1) הסבר מדוע המדד שיעור הילודה בקרב נשים צעירות והמדד שיעור הנשים בבית הנבחרים יכולים להעיד על מעמד האישה במדינה. (6 נקודות)
(2) ציין את ההבדל בין מעמד האישה בניז'ר לבין מעמד האישה בפינלנד. (2 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
אנגולה – שלב 2 (שלב הגידול המהיר): שיעור ילודה גבוה מאוד (45 לאלף) ושיעור תמותה שירד אך עדיין גבוה יחסית (14 לאלף); הריבוי הטבעי גבוה מאוד – 31 לאלף (3.1% בשנה).
בוליביה – שלב 3: שיעור הילודה ירד לרמה בינונית (24 לאלף) ושיעור התמותה כבר נמוך (7 לאלף); הריבוי הטבעי עדיין ניכר אך קטן יותר – 17 לאלף (1.7%).
שווייץ – שלב 4: שיעורי ילודה ותמותה נמוכים וקרובים זה לזה (10 ו־8 לאלף); הריבוי הטבעי נמוך מאוד – 2 לאלף (0.2%).
מה נדרש: לקבוע לכל אחת משלוש המדינות את שלבה במודל, ולנמק לפי שני הנתונים – הילודה והתמותה (והפער ביניהם, הריבוי הטבעי).
תזכורת – שלבי מודל התמורה הדמוגרפי:
שלב 1 – ילודה גבוהה ותמותה גבוהה, ריבוי טבעי נמוך.
שלב 2 – הילודה נשארת גבוהה והתמותה יורדת במהירות – ריבוי טבעי גבוה מאוד.
שלב 3 – הילודה יורדת, התמותה ממשיכה לרדת ומגיעה לרמה נמוכה – הריבוי הטבעי הולך וקטן.
שלב 4 – ילודה נמוכה ותמותה נמוכה – ריבוי טבעי נמוך מאוד.
תשובה מלאה:
אנגולה – שלב 2. שיעור הילודה גבוה מאוד, 45 לאלף, כמו בחברה מסורתית. שיעור התמותה, 14 לאלף, נמוך בהרבה משיעור התמותה בשלב 1 (30–40 לאלף), כלומר התמותה כבר ירדה, אבל הוא עדיין הגבוה מבין שלוש המדינות. הפער בין הילודה לתמותה גדול – ריבוי טבעי של 45−14 = 31 לאלף, כלומר כ־3.1% בשנה. זה המאפיין של שלב 2: "פיצוץ אוכלוסין".
בוליביה – שלב 3. שיעור הילודה, 24 לאלף, בינוני – כבר ירד הרבה מתחת לרמה של אנגולה; שיעור התמותה נמוך, 7 לאלף. הריבוי הטבעי, 17 לאלף (1.7%), עדיין ניכר אך קטן משל אנגולה. ירידה בילודה כשהתמותה כבר נמוכה היא סימן השלב השלישי.
שווייץ – שלב 4. שני השיעורים נמוכים וקרובים זה לזה – ילודה 10 לאלף ותמותה 8 לאלף – והריבוי הטבעי זעום: 2 לאלף (0.2%). (שיעור התמותה של שווייץ גבוה מזה של בוליביה בגלל אוכלוסייה מבוגרת – לא בגלל רמת בריאות נמוכה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה צוין שלב, והנימוק מבוסס על שני הנתונים מן הטבלה ועל הפער ביניהם.
טעות נפוצה: לקבוע שבוליביה נמצאת בשלב 4 כי התמותה שלה הנמוכה ביותר, בלי להתחשב בכך ששיעור הילודה שלה עדיין בינוני.
סעיף ב
אנגולה:
גורם לשיעור הילודה הגבוה (45 לאלף) – כלכלה מבוססת חקלאות מסורתית, שבה ילדים הם כוח עבודה וביטחון לעת זקנה; בנוסף רמת השכלה נמוכה של נשים, נישואים בגיל צעיר ושימוש מועט באמצעי מניעה.
גורם לשיעור התמותה הגבוה יחסית (14 לאלף) – שירותי בריאות מועטים ונגישות נמוכה להם, מחסור במים נקיים ובתברואה ומחלות זיהומיות (כגון מלריה), המפילות קרבנות רבים בעיקר בקרב תינוקות וילדים.
מה נדרש: לבחור מדינה אחת ולהסביר שני גורמים – אחד לילודה ואחד לתמותה – באותה מדינה.
תשובה מלאה (אנגולה):
ילודה – 45 לאלף, גבוהה מאוד. חלק גדול מן האוכלוסייה חי בכפר ומתפרנס מחקלאות קיום. במשק כזה ילדים עוזרים בעבודת השדה ובמשק הבית, והם גם "ביטוח" להורים בזקנתם, כי אין מערכת פנסיה. נוסף על כך רמת ההשכלה של הנשים נמוכה, הן נישאות צעירות ומשתמשות מעט באמצעי מניעה, ולכן מספר הלידות לאישה גבוה.
תמותה – 14 לאלף, גבוהה יחסית. מערכת הבריאות חלשה: מעט רופאים ומרפאות, בעיקר מחוץ לערים; לרבים אין גישה למים נקיים ולביוב, ולכן מחלות זיהומיות ומחלות מעיים נפוצות, וכן מלריה ותת־תזונה. התמותה גבוהה בייחוד בקרב תינוקות וילדים.
(אפשר גם שווייץ: ילודה נמוכה – נשים משכילות שעובדות מחוץ לבית, נישואים והולדה בגיל מאוחר, עלות גידול ילד גבוהה ושימוש נרחב באמצעי מניעה; תמותה – 8 לאלף, "גבוהה" ביחס לבוליביה בגלל הזדקנות האוכלוסייה: שיעור גדול של קשישים, אף שרמת הרפואה גבוהה מאוד.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: גורם אחד מוסבר לכל אחד משני המדדים, והוא מתאים לרמת הפיתוח של המדינה שנבחרה.
טעות נפוצה: לכתוב גורם לילודה בלבד, או להסביר גורמים של מדינות שונות.
סעיף ג
(1) שיעור הילודה בקרב נשים צעירות – שיעור גבוה מעיד על נישואים בגיל צעיר, לעיתים בכפייה, על נשירה מבית הספר ועל מעט שליטה של הנערה בגופה ובתכנון המשפחה; אישה כזאת נשארת בדרך כלל עם השכלה נמוכה ותלויה כלכלית – כלומר מעמדה נמוך. שיעור נמוך מעיד שנשים לומדות, רוכשות מקצוע ובוחרות מתי ללדת.
שיעור הנשים בבית הנבחרים – מעיד על השתתפות הנשים בקבלת ההחלטות ועל כוחן הפוליטי: שיעור גבוה מראה שנשים נבחרות ומשפיעות על החוקים ועל חלוקת המשאבים, ושהחברה מקבלת אותן כשוות; שיעור נמוך מראה שהשלטון בידי גברים.
(2) בניז'ר מעמד האישה נמוך – בכל שנה יולדות כ־20% מהנערות בנות 15–19, ורק 13% מחברי בית הנבחרים הן נשים; בפינלנד מעמד האישה גבוה – רק 0.7% מהנערות יולדות בשנה, ו־43% מחברי בית הנבחרים הן נשים.
מה נדרש: (1) להסביר לכל אחד משני המדדים מה הוא מלמד על מעמד האישה; (2) לציין את ההבדל בין שתי המדינות (על פי הנתונים).
תשובה מלאה:
(1) שיעור הילודה בקרב נשים צעירות: נערה שיולדת בגיל 15–19 נישאה בדרך כלל צעירה מאוד, לעיתים בנישואים שנקבעו בשבילה. הלידה מוציאה אותה ממערכת החינוך, ולכן אין לה השכלה ומקצוע, והיא תלויה כלכלית בבעלה ובמשפחתו. לכן שיעור גבוה מעיד שלנשים אין שליטה בחייהן ושמעמדן נמוך, ושיעור נמוך מעיד שנשים לומדות, עובדות ומחליטות בעצמן מתי ללדת.
שיעור הנשים בבית הנבחרים: בית הנבחרים הוא המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות במדינה. כשיש בו נשים רבות, יש להן כוח פוליטי להשפיע על החוקים (שוויון בשכר, חינוך, מעונות יום), והחברה מקבלת אותן כמנהיגות. שיעור נמוך מעיד שהשלטון והכוח נשארים בידי גברים.
(2) ניז'ר – מעמד אישה נמוך: בכל שנה יולדות 20% מהנשים בנות 15–19 ורק 13% מחברי הפרלמנט הן נשים. פינלנד – מעמד אישה גבוה: 0.7% בלבד מהנערות יולדות בשנה, ו־43% מחברי הפרלמנט הן נשים – כמעט מחצית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדד הוסבר הקשר שלו למעמד האישה (חינוך ותלות כלכלית; כוח פוליטי), וההבדל בין המדינות נקבע על פי שני הנתונים.
טעות נפוצה: לכתוב רק "בניז'ר יש הרבה לידות" – בלי לקשר את הנתון למעמד האישה.
שאלה 2 · קולוניאליזם
עיין בקריקטורה שלפניך, שפורסמה בשנת 1892 בעיתון הבריטי "פאנץ'", וענה על הסעיפים א-ג שאחריה.
[קריקטורה]
הסבר מהו קולוניאליזם, ותאר כיצד הוא בא לידי ביטוי בקריקטורה. (8 נקודות)
תאר שתי השפעות של הקולוניאליזם על המושבות (הקולוניות). (10 נקודות)
יש הטוענים כי קריקטורה זו רלוונטית גם בימינו. הסבר כיצד קולוניאליזם בא לידי ביטוי בימינו. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
קולוניאליזם – שליטה של מעצמה (בעיקר מעצמות אירופה, מן המאה ה־16 ועד אמצע המאה ה־20) בשטחים מחוץ לגבולותיה – מושבות – שליטה מדינית, כלכלית ולעיתים גם יישובית, שמטרתה לנצל את משאבי המושבה (חומרי גלם, אדמה, כוח עבודה) ולפתוח בה שווקים לטובת ארץ האם.
בקריקטורה: דמות ענק של אירופי (בריטי) עומדת בפישוק על כל יבשת אפריקה – רגל אחת בדרום היבשת ורגל אחת בצפונה. גודלה לעומת היבשת מבטא את כוחה של המעצמה ואת שליטתה ביבשת כולה, והחוט (קו הטלגרף) שהיא מותחת מצפון לדרום מבטא את בניית התשתיות שנועדו לחבר את המושבות ולהבטיח שליטה בהן.
מה נדרש: (1) הגדרה של קולוניאליזם; (2) תיאור של פרטים בקריקטורה שמבטאים אותו.
תשובה מלאה:
קולוניאליזם הוא שליטה של מדינה חזקה – מעצמה – בשטחים מעבר לגבולותיה, שנקראים מושבות. המעצמה שולטת במושבה מבחינה מדינית (ממשל, צבא, גבולות), ומנהלת את כלכלתה לטובת ארץ האם: היא לוקחת ממנה חומרי גלם ותוצרת חקלאית בזול, ומוכרת לה מוצרי תעשייה. בשיאו, בסוף המאה ה־19 ("החלוקה של אפריקה"), כמעט כל יבשת אפריקה חולקה בין מעצמות אירופה.
בקריקטורה:
– דמות של אירופי לבוש כמגלה ארצות וחמוש ברובה עומדת על מפת אפריקה – רגל אחת בקצה הדרומי ורגל אחת בצפון. הדמות ענקית לעומת היבשת: אירופה "גדולה" ושולטת, אפריקה קטנה ונשלטת.
– הדמות אוחזת בחוט (קו טלגרף) המתוח לאורך כל היבשת – ביטוי לתכנית לחבר את המושבות הבריטיות מן הכף בדרום ועד קהיר בצפון בקו טלגרף ובמסילת ברזל. תשתיות כאלה שירתו את השליטה ואת העברת המשאבים, לא את התושבים.
– לתושבי אפריקה אין מקום בקריקטורה כלל – הם אינם שותפים להחלטות על ארצם.
(הקריקטורה מכונה "הקולוסוס של רודס" ומתארת את ססיל רודס, איש עסקים ופוליטיקאי בריטי בדרום אפריקה, שקידם את רעיון "מן הכף ועד קהיר".)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגדרה מלאה (שליטה מדינית + ניצול כלכלי לטובת ארץ האם), ולפחות שני פרטים מן הקריקטורה שהוסבר מה הם מבטאים.
טעות נפוצה: לתאר את הקריקטורה ("איש עומד על מפה") בלי לקשור את הפרטים לרעיון של שליטה וניצול.
סעיף ב
1. כלכלה תלותית המבוססת על ייצוא חומרי גלם: המעצמות פיתחו במושבות מטעים של גידול יחיד (קקאו, קפה, כותנה) ומכרות, והתוצרת יוצאה לאירופה בלי עיבוד. כך נוצר משק חד־גוני, תלוי במחירי שוק העולם, שכמעט אין בו תעשייה – תלות שנמשכת גם אחרי העצמאות.
2. מבנה מרחבי ותשתיות המכוונים לנמל: מסילות ודרכים נבנו מאזורי המכרות והמטעים אל ערי הנמל, ולא בין חלקי המדינה. ערי הנמל־בירה גדלו מאוד (עיר ראשה), והפנים נשאר נחשל – פערים חריפים בין מרכז לפריפריה.
(אפשר גם: גבולות מלאכותיים שסומנו באירופה בלי להתחשב בקבוצות האתניות, ולכן עמים נחצו או אוחדו בכפייה – גורם למלחמות אזרחים ולסכסוכים אחרי העצמאות.)
מה נדרש: שתי השפעות שונות על המושבות, וכל אחת מתוארת (מה השתנה ומה התוצאה).
תשובה מלאה:
השפעה 1 – משק חד־גוני ותלותי: המעצמה ראתה במושבה מקור לחומרי גלם. לכן הוקמו בה מטעים גדולים לגידול יחיד לייצוא (קקאו בחוף השנהב ובגאנה, גומי, כותנה) ומכרות (נחושת, יהלומים, זהב). החקלאות המסורתית לצריכה עצמית נדחקה, והתעשייה לא פותחה כי מוצרי התעשייה יובאו מאירופה. אחרי העצמאות נשארו המדינות תלויות בייצוא של מוצר אחד או שניים, והכנסתן עולה ויורדת עם מחירי השוק העולמי.
השפעה 2 – מבנה מרחבי לא מאוזן: רשת התחבורה נבנתה כ"קווים" מן הפנים אל הנמל, כדי להוציא את המשאבים. עיר הנמל הפכה למרכז השלטון, המסחר והשירותים – עיר ראשה גדולה בהרבה מכל שאר הערים – ואילו אזורי הפנים שאין בהם משאבים לא פותחו כלל. כך נוצרו פערים גדולים בין המרכז לפריפריה.
(השפעה אפשרית נוספת: גבולות מלאכותיים, שנקבעו בוועידת ברלין (1884–1885) ובהסכמים בין המעצמות בקו ישר על המפה, חצו שבטים ועמים ואיחדו יריבים במדינה אחת – מקור לסכסוכים ולמלחמות אזרחים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, כל אחת עם תיאור של המנגנון והתוצאה במושבה.
טעות נפוצה: לכתוב שתי השפעות שהן בעצם אותה השפעה ("ניצלו את המשאבים" ו"לקחו חומרי גלם").
סעיף ג
בימינו אין כמעט שליטה מדינית ישירה, אבל יש "ניאו־קולוניאליזם" – שליטה כלכלית: תאגידים רב־לאומיים ומעצמות (בעיקר מדינות המערב וסין) משקיעים במדינות אפריקה במכרות, בשדות נפט ובאדמות חקלאיות, ובונים להן מסילות, נמלים וכבישים – לרוב בהלוואות. הרווחים וחומרי הגלם יוצאים מן המדינה, המדינות נשארות תלויות בייצוא חומרי גלם, ורבות מהן נקלעות לחובות כבדים כלפי המלוות. כמו בקריקטורה – גורם חיצוני "פורש את זרועותיו" על היבשת ובונה בה תשתיות שמשרתות בעיקר את האינטרסים שלו.
מה נדרש: להסביר תופעה בת ימינו שדומה לקולוניאליזם (ניאו־קולוניאליזם), ולקשור אותה לרעיון שבקריקטורה.
תשובה מלאה:
אחרי העצמאות (רובה בשנות ה־60 של המאה ה־20) הסתיים השלטון הישיר של אירופה באפריקה, אבל יחסי השליטה הכלכליים נשארו במידה רבה. לכך קוראים ניאו־קולוניאליזם:
– תאגידים רב־לאומיים מחזיקים במכרות, בשדות הנפט ובמטעים, ורוב הרווחים יוצאים אל ארצות המוצא שלהם. המדינה מקבלת תמלוגים ומשכורות נמוכות, והתוצרת יוצאת לא מעובדת – בדיוק כמו בתקופה הקולוניאלית.
– מעצמות כמו סין משקיעות סכומי עתק בתשתיות באפריקה – למשל מסילת הברזל ממומבסה לניירובי בקניה, שנבנתה בידי חברה סינית במימון הלוואות מסין ונפתחה ב־2017 – ובתמורה מבטיחות לעצמן גישה לחומרי גלם ולשווקים. מדינות רבות צברו חובות כבדים.
– חכירה של אדמות חקלאיות נרחבות בידי חברות ומדינות זרות לגידול מזון לייצוא, בשעה שהאוכלוסייה המקומית סובלת ממחסור.
הקשר לקריקטורה: כמו הדמות הענקית שמותחת חוט לאורך היבשת, גם היום כוח זר בונה תשתיות ושולט במשאבים של אפריקה – אלא שהשליטה כלכלית ולא צבאית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה מסבירה מנגנון עכשווי של שליטה (השקעות, תאגידים, חובות, תלות בייצוא חומרי גלם) ומראה במה הוא דומה לקולוניאליזם.
טעות נפוצה: לכתוב "עדיין יש מושבות" – רוב המושבות קיבלו עצמאות; הדמיון הוא בשליטה הכלכלית.
שאלה 3 · שימושי קרקע במרחב העירוני
בנספח א מוצגת מפת שימושי קרקע במרחב העירוני בקנברה שבאוסטרליה. עיין במפה, וענה על הסעיפים א-ג.
ציין את עיקרון התכנון של שימושי הקרקע שבא לידי ביטוי במפת קנברה, והסבר יתרון אחד של עיקרון זה. (9 נקודות)
בעת האחרונה מתחזקת מגמה לתכנון של שימושי הקרקע במרחב העירוני על פי עיקרון אחר.
מהו עיקרון זה? הסבר יתרון אחד שלו. (8 נקודות)
לתכנון של שימושי קרקע במרחב העירוני עשויה להיות השפעה על הבידול המרחבי.
(1) הסבר מהו בידול מרחבי. (4 נקודות)
(2) איזה מן העקרונות הנוגעים לתכנון של שימושי הקרקע במרחב העירוני עשוי לצמצם את הבידול המרחבי? נמק את תשובתך. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
עיקרון הפרדת שימושי הקרקע (איזור – zoning): לכל שימוש הוקצה אזור נפרד ומוגדר – משרדי הממשל בתחום הפרלמנט ובקפיטל היל, אזור שגרירויות נפרד ממערב לו (ירלומלה), השכלה גבוהה באקטן (האוניברסיטה הלאומית), עסקים ומסחר במרכז "סיטי", שכונות מגורים נפרדות (ריד, ברדן, פורסט, דיקין ועוד), ואזור תעשייה ותחבורה נפרד בקינגסטון ליד מסילת הברזל.
יתרון: הרחקת שימושים מטרידים מן המגורים – התעשייה ומתקני התחבורה (קינגסטון) מרוכזים בשולי מרכז העיר ליד המסילה, ולכן הרעש, הזיהום והתנועה הכבדה אינם פוגעים בשכונות המגורים, ואיכות החיים בהן גבוהה.
מה נדרש: לציין את העיקרון (על פי המפה) ולהסביר יתרון אחד שלו.
תשובה מלאה:
העיקרון: הפרדת שימושי קרקע (איזור). קנברה היא עיר מתוכננת – בירה שנבנתה מאפס על פי תכנית שזכתה בתחרות בינלאומית (1912) – ובמפה רואים שכל שימוש קרקע מרוכז באזור משלו:
– שלטון: תחום הפרלמנט (המשולש התחום בקו אדום בין האגם לקפיטל היל) ובו משרדי ממשל ומדשאות;
– שגרירויות: אזור נפרד ממערב לקפיטל היל;
– השכלה גבוהה: האוניברסיטה הלאומית באקטן;
– עסקים ומסחר: מרכז "סיטי" צפונית לאגם;
– מגורים: שכונות כמו ריד, ברדן, קמבל, ירלומלה, דיקין, פורסט וגריפית;
– תעשייה ומתקני תחבורה: בקינגסטון, בדרום־מזרח, לצד מסילת הברזל.
יתרון – מניעת מטרדים: כשהתעשייה ומתקני התחבורה מרוכזים באזור אחד, רחוק מן המגורים, תושבי השכונות אינם סובלים מרעש, מזיהום אוויר ומתנועת משאיות. אזור התעשייה ליד המסילה גם נוח להובלת סחורות.
(יתרונות אפשריים אחרים: תכנון יעיל של תשתיות – כל אזור מקבל את התשתית המתאימה לו; נגישות ברורה – כל מוסדות השלטון מרוכזים במקום אחד וקל להגיע אליהם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון צוין במונח המקצועי, הודגם במפה בכמה שימושים, והיתרון הוסבר ונקשר למפה.
טעות נפוצה: לכתוב "העיר מתוכננת" בלי לציין את עיקרון ההפרדה בין השימושים.
סעיף ב
עיקרון עירוב שימושי הקרקע: באותו אזור – ולעיתים באותו בניין – משלבים מגורים, מסחר, משרדים ושירותים (למשל חנויות בקומת הקרקע ודירות מעליהן).
יתרון: קיצור המרחקים בין הבית לעבודה, לקניות ולשירותים – אפשר להגיע ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית, ולכן פוחתים התלות ברכב הפרטי, הגודש בכבישים וזיהום האוויר.
מה נדרש: לציין את העיקרון החלופי ולהסביר יתרון אחד שלו.
תשובה מלאה:
העיקרון: עירוב שימושי קרקע. במקום אזור נפרד לכל שימוש, מתכננים שכונות שבהן יש יחד מגורים, חנויות, משרדים, מוסדות חינוך ושטחים ציבוריים, ולעיתים גם בניין אחד משלב כמה שימושים.
יתרון – צמצום התלות ברכב: בעיר שבה השימושים מופרדים, התושבים חייבים לנסוע מן השכונה אל אזור התעסוקה ואל אזור המסחר, ולכן יש גודש תנועה, זמן נסיעה ארוך וזיהום אוויר. כשהשימושים מעורבים, העבודה, הקניות והשירותים קרובים לבית, ואפשר להגיע אליהם בהליכה, באופניים או בתחבורה ציבורית. זה תכנון בר־קיימה יותר.
(יתרונות אפשריים אחרים: הרחובות "חיים" בכל שעות היממה ולכן בטוחים יותר; ניצול יעיל של הקרקע; תמיכה בעסקים מקומיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון צוין, והיתרון הוסבר עם המנגנון (מרחק קצר → פחות נסיעות ברכב → פחות גודש וזיהום).
טעות נפוצה: להציג כיתרון את מה שהוא יתרון של ההפרדה (למשל "פחות רעש").
סעיף ג
(1) בידול מרחבי (היבדלות מרחבית) – ריכוז של קבוצות אוכלוסייה שונות באזורים נפרדים בעיר, לפי מעמד כלכלי־חברתי, מוצא אתני, דת או אורח חיים; כל קבוצה גרה בשכונות משלה, והמגע בין הקבוצות מועט. הבידול יכול להיות מרצון או בכפייה (למשל בגלל מחירי דיור).
(2) עיקרון עירוב שימושי הקרקע. נימוק: בשכונה מעורבת יש סוגי דיור שונים (דירות קטנות וגדולות, יקרות וזולות) לצד מסחר, מוסדות ושטחים ציבוריים משותפים, ולכן גרות בה יחד קבוצות שונות ונפגשות זו עם זו ברחוב, בחנויות ובגנים. לעומת זאת, הפרדת שימושים יוצרת אזורי מגורים גדולים ואחידים, שכל אחד מהם מתאים לקבוצה אחת – והבידול גדל.
מה נדרש: (1) הגדרה של בידול מרחבי; (2) לבחור אחד משני העקרונות (הפרדה או עירוב) ולנמק מדוע הוא מצמצם את הבידול.
תשובה מלאה:
(1) בידול מרחבי הוא מצב שבו קבוצות אוכלוסייה שונות בעיר גרות באזורים נפרדים: שכונות של עשירים ושכונות של עניים, שכונות של קבוצות אתניות או דתיות מסוימות. ההפרדה יכולה לנבוע מרצון (רצון לגור ליד בני הקבוצה) או מאילוץ (מחירי דיור, אפליה). התוצאה – מעט מגע בין הקבוצות ולעיתים פערים בשירותים בין השכונות.
(2) העיקרון שעשוי לצמצם את הבידול: עירוב שימושי קרקע.
נימוק: תכנון מעורב כולל גם עירוב של סוגי דיור – דירות במחירים ובגדלים שונים באותה שכונה – ולצידם חנויות, בתי ספר, גנים ומרכזים קהילתיים משותפים. כך גרות באותה שכונה משפחות מקבוצות שונות, והן נפגשות במרחב הציבורי. בתכנון לפי הפרדת שימושים, לעומת זאת, נבנות שכונות מגורים גדולות ואחידות (אותו סוג בית ואותה רמת מחירים), ולכן כל שכונה מושכת קבוצה אחת, והבידול מתחזק.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון הריכוז הנפרד של קבוצות; נבחר עיקרון אחד והנימוק מסביר כיצד התכנון משפיע על הרכב האוכלוסייה בשכונה.
טעות נפוצה: לבלבל בין "בידול מרחבי" של אוכלוסייה לבין "הפרדת שימושי קרקע" – אלה שני דברים שונים.
שאלה 4 · חקלאות וסביבה
בתמונות שבנספח ב מוצגות פעולות חקלאיות שפוגעות בסביבה.
בחר בשתיים מן התמונות, וציין מהי הפעולה הנראית בכל אחת מן התמונות שבחרת.
הסבר כיצד כל אחת מן הפעולות שבחרת פוגעת בסביבה.
(9 נקודות)
תאר שני תחומים שבהם החקלאות מסייעת לשמירה על הסביבה. (7 נקודות)
הסבר מהי חקלאות בת־קיימה. תאר שתי דרכים שבהן היא מאפשרת את צמצום הפגיעה בסביבה. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
תמונה 1 – כריתה ושריפה של יער (בירוא יער טרופי) כדי לפנות שטח לחקלאות או למרעה. פגיעה: הקרקע נחשפת לגשמים העזים, נסחפת ומאבדת את חומרי ההזנה שלה; בתי הגידול של מינים רבים נהרסים (פגיעה במגוון הביולוגי); השריפה פולטת פחמן דו־חמצני ומגבירה את אפקט החממה.
תמונה 2 – ריסוס חומרי הדברה מן האוויר. פגיעה: חלק מן החומר נסחף ברוח אל שטחים סמוכים, וחלק מחלחל אל הקרקע ואל מי התהום או נשטף לנחלים – זיהום מים וקרקע; החומרים פוגעים גם ביצורים מועילים (דבורים, ציפורים) ומצטברים בשרשרת המזון.
(תמונה 3 – רעייה מוגזמת (רעיית־יתר) של עדר כבשים ועזים. פגיעה: העדר מכלה את כיסוי הצמחייה ופרסותיו מהדקות ומפוררות את הקרקע; הקרקע החשופה נסחפת בגשם וברוח – נוצרות תעלות סחיפה ומתפתח מדבור.)
מה נדרש: לבחור שתי תמונות; לכל אחת – לציין את הפעולה ולהסביר כיצד היא פוגעת בסביבה.
תשובה מלאה (שלוש התמונות; מספיק לענות על שתיים):
תמונה 1 – כריתה ושריפה של יער: רואים גזעים כרותים ושרופים ושולי יער עבות ברקע. יערות טרופיים מבוראים כדי לפנות שטח לגידולים או למרעה.
הפגיעה: עצי היער הגנו על הקרקע מפני הגשמים העזים; בלעדיהם הקרקע נסחפת, ומה שנשאר נשטף מחומרי הזנה ומאבד את פוריותו תוך שנים ספורות. היער הוא בית גידול לאלפי מינים, וכריתתו פוגעת במגוון הביולוגי. השריפה והכריתה משחררות את הפחמן האגור בעצים כפחמן דו־חמצני ומגבירות את ההתחממות הגלובלית.
תמונה 2 – ריסוס חומרי הדברה ממטוס: רואים מטוס שמפזר ענן ריסוס מעל שדה.
הפגיעה: הריסוס מן האוויר אינו מדויק – הרוח נושאת חלק מן החומר אל שטחים טבעיים, אל ישובים ואל מקורות מים. החומרים מחלחלים אל הקרקע ואל מי התהום ונשטפים לנחלים, פוגעים ביצורים שאינם מזיקים (דבורים המאביקות, ציפורים, דגים) ומצטברים בשרשרת המזון. הם עלולים לפגוע גם בבריאות האדם.
תמונה 3 – רעיית־יתר: רואים עדר גדול של כבשים ועזים על קרקע חשופה כמעט ללא צמחייה, ובמדרון ברקע – תעלות סחיפה.
הפגיעה: כשמספר בעלי החיים גדול ממה שהשטח יכול לשאת, הם אוכלים את הצמחים עד השורש, והצמחייה אינה מתחדשת. הקרקע נחשפת, הפרסות מפוררות ומהדקות אותה, והיא נסחפת בגשם וברוח. כך השטח הופך למדבר – מדבור.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תמונה שנבחרה – פעולה מזוהה נכון והסבר של מנגנון הפגיעה (מה נפגע ואיך).
טעות נפוצה: לכתוב רק "זה פוגע בסביבה" או "זה מזהם" בלי להסביר מה בדיוק נפגע ובאיזה תהליך.
סעיף ב
1. שמירה על שטחים פתוחים ועל נופי תרבות כפרית: שדות, מטעים וכרמים מונעים בנייה רצופה, משמשים "ריאות ירוקות" בין הערים, בתי גידול לבעלי חיים ונוף לנופש ולתיירות כפרית.
2. מִחזור מים ופסולת: החקלאות משתמשת במי קולחין מטוהרים להשקיה ובפסולת אורגנית (זבל, גזם) לייצור קומפוסט – כך פחות שפכים מזהמים את הנחלים והים, ופחות פסולת מגיעה למטמנות.
(אפשר גם: רעייה מבוקרת מצמצמת את הצמחייה היבשה ואת סכנת השריפות ביערות; טרסות וכיסוי קרקע מונעים סחיפת קרקע.)
מה נדרש: שני תחומים שונים, ובכל אחד תיאור של דרך שבה החקלאות תורמת לסביבה.
תשובה מלאה:
תחום 1 – שטחים פתוחים ונוף: השטחים החקלאיים הם רוב השטחים הפתוחים באזורים המיושבים. כל עוד הם מעובדים, הם אינם הופכים לשכונות או לאזורי תעשייה, ולכן נשמרים בין הערים "ריאות ירוקות", מסדרונות אקולוגיים לבעלי חיים ונופים כפריים שמשמשים לנופש ולתיירות. החקלאות גם שומרת על נופי תרבות מסורתיים – טרסות, כרמים ומטעי זיתים.
תחום 2 – מִחזור: החקלאות היא ה"צרכן" הגדול של מי קולחין מטוהרים. בישראל רוב השפכים המטוהרים משמשים להשקיה, ולכן הם אינם זורמים לנחלים ולים ואינם מזהמים אותם, וגם נחסכים מים שפירים. גם פסולת אורגנית – זבל בעלי חיים, גזם ושאריות מזון – הופכת לקומפוסט שמשפר את הקרקע במקום להיקבר במטמנות.
(תחומים אפשריים נוספים: רעייה מבוקרת ביער ובחורש מקטינה את כמות הצמחייה הדליקה ומצמצמת שריפות; עיבוד בטרסות, כיסוי קרקע וגידולי כיסוי מונעים סחיפה; נטיעות של עצים ומטעים קולטות פחמן דו־חמצני.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תחומים שונים, ובכל אחד מוסבר כיצד בדיוק החקלאות מועילה לסביבה.
טעות נפוצה: לתאר שתי דוגמאות לאותו תחום (למשל שתי דרכים לחסוך מים) במקום שני תחומים.
סעיף ג
חקלאות בת־קיימה – חקלאות שמספקת את צורכי המזון וההכנסה של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם: היא משתמשת במשאבים (קרקע, מים) בקצב שמאפשר את התחדשותם, מצמצמת זיהום, והיא גם רווחית ומתחשבת בחקלאים ובקהילה.
דרכים:
1. הדברה משולבת / ביולוגית – שימוש באויבים טבעיים של המזיקים (למשל תנשמות נגד מכרסמים, חרקים טורפים) והדברה כימית רק כשאין ברירה ובמינון מדויק; כך פוחת זיהום הקרקע, המים והמזון.
2. השקיה בטפטוף ובמי קולחין – המים ניתנים ישר לשורש ובכמות מדויקת, ולכן נחסכים מים, פוחתים חלחול של דשנים ומלחים אל מי התהום ומליחת הקרקע.
(אפשר גם: מחזור זרעים ודשנים אורגניים לשמירה על פוריות הקרקע; עיבוד מינימלי וכיסוי קרקע נגד סחיפה.)
מה נדרש: הסבר של המושג, ושתי דרכים שכל אחת מהן מסבירה איך מצטמצמת הפגיעה בסביבה.
תשובה מלאה:
חקלאות בת־קיימה היא חלק מרעיון הפיתוח בר־הקיימה: לייצר מזון לאוכלוסייה של היום בלי "לגזול" מן הדורות הבאים. לשם כך היא שומרת על שלושה דברים יחד – על הסביבה (קרקע פורייה, מים נקיים, מגוון ביולוגי), על הכלכלה (החקלאות רווחית ומתקיימת לאורך זמן) ועל החברה (פרנסה הוגנת ומזון בריא).
דרך 1 – הדברה משולבת: במקום ריסוס קבוע של חומרי הדברה, משתמשים באויבים הטבעיים של המזיקים – למשל תיבות קינון לתנשמות ולבזים בשדות כדי לצמצם מכרסמים, או שחרור חרקים טורפים בחממות – ומרססים רק כשהנזק עובר סף מסוים, ובחומרים סלקטיביים. כך פחות חומרים רעילים מגיעים לקרקע, למים, לבעלי החיים ולמזון.
דרך 2 – השקיה חסכונית: השקיה בטפטוף, ולעיתים בטפטוף תת־קרקעי, נותנת לכל צמח בדיוק את הכמות שהוא צריך ליד השורש. פחות מים מתאדים או מחלחלים, ולכן נחסכים מים, מצטמצמת שטיפה של דשנים אל מי התהום, ופוחתת סכנת המליחה של הקרקע. שימוש במי קולחין מטוהרים חוסך עוד מים שפירים.
(דרכים נוספות: מחזור זרעים, דשן ירוק וקומפוסט במקום דשנים כימיים; חקלאות אורגנית; עיבוד מינימלי וגידולי כיסוי נגד סחיפת קרקע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון הדורות הבאים ואת האיזון בין סביבה, כלכלה וחברה; לכל דרך מוסבר איך היא מצמצמת פגיעה מסוימת.
טעות נפוצה: להגדיר חקלאות בת־קיימה כ"חקלאות אורגנית" בלבד – חקלאות אורגנית היא רק אחת הדרכים.
שאלה 5 · אנרגייה
הדרישה לאנרגייה בעולם גְדלה מהר. על פי התחזית של סוכנות האנרגייה הבין־לאומית, עד שנת 2035 תגדל הדרישה לאנרגייה בשיעור של כ־ 60%.
בתרשימים שלפניך מוצגות התפלגויות של שיעורי השימוש במקורות אנרגייה בארצות הברית בשנת 2011 ותחזית לשנת 2040. עיין בתרשימים, וענה על הסעיפים א-ג שאחריהם.
[תרשימים]
מיין את מקורות האנרגייה המוצגים בתרשימים לשתי קבוצות, והסבר לפי איזה עיקרון ערכת את המיון. (8 נקודות)
ציין מקור אנרגייה אחד שהשימוש בו צפוי לגדול, ומקור אנרגייה אחד שהשימוש בו צפוי להצטמצם. הסבר גורם אחד לכל שינוי בשימוש במקורות האנרגייה שציינת (סך הכול — שני גורמים). (8 נקודות)
מדינות פחות מפותחות מתקשות לשנות את המדיניות שלהן בנוגע לשימוש במקורות אנרגייה. תאר שני גורמים לקושי זה. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
קבוצה 1 – מקורות מתכלים (לא מתחדשים): נפט, גז טבעי, פחם, גרעיני.
קבוצה 2 – מקורות מתחדשים: מים, ביומסה, מתחדשים אחרים (רוח, שמש ועוד).
העיקרון: האם המקור מתחדש בטבע בקצב השימוש בו. הדלקים המאובנים נוצרו במשך מיליוני שנים, והאורניום לאנרגייה גרעינית הוא מחצב – הכמות שלהם מוגבלת והם הולכים ואוזלים; ואילו זרימת המים, הרוח, השמש והצמחים (ביומסה) מתחדשים כל הזמן, ולכן אינם אוזלים.
מה נדרש: לחלק את שבעת המקורות לשתי קבוצות ולהסביר את עיקרון החלוקה.
תשובה מלאה:
קבוצה 1 – מקורות מתכלים: נפט, גז טבעי ופחם (דלקים מאובנים), וגרעיני.
קבוצה 2 – מקורות מתחדשים: מים (אנרגייה הידרואלקטרית), ביומסה ומתחדשים אחרים.
עיקרון המיון – התחדשות המקור: הנפט, הגז והפחם נוצרו משרידי יצורים חיים בתהליך שנמשך מיליוני שנים; האורניום הוא מחצב שנכרה מן הקרקע. מכל אלה יש מלאי מוגבל, וכל טונה שאנו שורפים או מנצלים אינה חוזרת. לעומתם, מקורות כמו זרימת המים בנהרות, הרוח, קרינת השמש וחומר צמחי (עץ, פסולת חקלאית, דלק ביולוגי) מתחדשים כל הזמן במחזורי הטבע, ולכן אפשר להשתמש בהם לאורך זמן בלי שיאזלו.
(מיון חלופי שמתקבל אם הוא מנומק: מקורות מאובנים – נפט, גז, פחם – לעומת מקורות לא מאובנים – גרעיני, מים, ביומסה ומתחדשים אחרים; העיקרון: האם המקור פולט גזי חממה בשרפתו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל שבעת המקורות שויכו לקבוצה, והעיקרון הוסבר ולא רק נקרא בשמו.
טעות נפוצה: לשייך את האנרגייה הגרעינית למקורות המתחדשים כי היא "נקייה" – היא אינה פולטת גזי חממה, אבל האורניום הוא משאב מתכלה.
סעיף ב
צפוי לגדול: גז טבעי – מ־26% ב־2011 ל־28% ב־2040. גורם: הפקת גז מסלעי פצלים (גז פצלים) בשיטת הסדיקה ההידראולית הגדילה מאוד את היצע הגז בארצות הברית והוזילה אותו, והוא פולט פחות פחמן דו־חמצני ומזהמים משפחם – לכן תחנות כוח עוברות מפחם לגז.
צפוי להצטמצם: נפט – מ־37% ל־31%. גורם: תקנים שמחייבים כלי רכב חסכוניים יותר בדלק וכניסה של רכב חשמלי והיברידי, וכן הרצון להפחית את התלות בנפט מיובא ואת פליטות גזי החממה.
מה נדרש: מקור אחד שחלקו גדל ומקור אחד שחלקו קטן (על פי התרשימים), וגורם מוסבר לכל אחד.
הנתונים (2011 → 2040): נפט 37% → 31%; גז טבעי 26% → 28%; פחם 20% → 19%; גרעיני 8% → 9%; מים 3% → 3%; ביומסה 4% → 7%; מתחדשים אחרים 2% → 3%.
תשובה מלאה:
מקור שצפוי לגדול – גז טבעי (מ־26% ל־28%):
הגורם – זמינות ומחיר: בעשור הראשון של המאה ה־21 החלה בארצות הברית הפקה בהיקף גדול של גז מסלעי פצלים בעזרת קידוח אופקי וסדיקה הידראולית. היצע הגז גדל מאוד ומחירו ירד. גז טבעי גם פולט בשרפה כמחצית מן הפחמן הדו־חמצני שפולט פחם ומעט מאוד מזהמים, ולכן הוא מחליף פחם בתחנות הכוח.
(אפשר גם ביומסה – מ־4% ל־7%: מדיניות ממשלתית שמחייבת לערבב דלק ביולוגי (אתנול מתירס) בבנזין ותומכת בייצור אנרגייה מפסולת חקלאית.)
מקור שצפוי להצטמצם – נפט (מ־37% ל־31%):
הגורם – התייעלות בתחבורה: רוב הנפט משמש לתחבורה. תקנים ממשלתיים לחיסכון בדלק מחייבים מכוניות לנסוע יותר קילומטרים על כל ליטר, ויותר כלי רכב היברידיים וחשמליים נכנסים לשימוש. נוסף על כך, ארצות הברית רוצה להקטין את התלות בנפט מיובא ואת פליטות גזי החממה.
(אפשר גם פחם – מ־20% ל־19%: תקנות לצמצום זיהום אוויר ופליטות, וגז זול שמחליף אותו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המקורות נבחרו נכון לפי הנתונים (עם האחוזים), ולכל אחד הוסבר גורם ממשי.
טעות נפוצה: לבחור מקור שחלקו אינו משתנה (מים – 3% בשתי השנים).
סעיף ג
1. מחסור בהון ובטכנולוגיה: הקמת תחנות רוח ושמש, רשתות חשמל מתקדמות ואגירה דורשת השקעה ראשונית גדולה וידע טכנולוגי, שאין למדינות האלה; קל וזול יותר להמשיך להשתמש בדלקים מאובנים ובתשתית הקיימת.
2. עדיפות לצמיחה כלכלית מהירה ותלות במשאבים מקומיים: הביקוש לאנרגייה גדל מהר עם גידול האוכלוסייה והתיעוש, והמדינה צריכה אנרגייה זולה מיד. מדינות שיש להן פחם או נפט משלהן (למשל הודו – פחם) או שמתפרנסות מייצואם תלויות בהם, ושינוי ייקר את האנרגייה ויפגע בתעסוקה ובהכנסות.
מה נדרש: שני גורמים שונים, ובכל אחד תיאור של הסיבה לקושי.
תשובה מלאה:
גורם 1 – כלכלי־טכנולוגי: מעבר למקורות מתחדשים מחייב השקעה ראשונית גבוהה: טורבינות רוח, שדות סולאריים, קווי מתח ומתקני אגירה. מדינה פחות מפותחת מתקשה לגייס את ההון הזה, ואין לה מספיק מהנדסים וידע. לכן היא ממשיכה לבנות תחנות כוח פחמיות זולות יחסית, ומשתמשת בעץ ובפחם עץ לבישול ולחימום, כי אלה המקורות הזמינים.
גורם 2 – צורכי הפיתוח והתלות במשאבים: במדינות האלה האוכלוסייה גדלה מהר, ערים מתפתחות ותעשייה מתרחבת, ולכן הביקוש לאנרגייה עולה מאוד. הממשלה רוצה אנרגייה זולה כדי לצמוח ולהוציא אנשים מעוני, וחוששת ששינוי מדיניות ייקר את החשמל. מדינות שיש להן מרבצי פחם או נפט – כמו הודו (פחם) או ניגריה (נפט) – תלויות בהם לתעסוקה ולהכנסות המדינה.
(גורמים אפשריים נוספים: תשתית חשמל חלשה, שאינה מתאימה לאנרגייה משתנה כמו רוח ושמש; טענה שהמדינות המפותחות זיהמו במשך מאתיים שנה ולכן הן אלה שצריכות לצמצם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (הון וטכנולוגיה; צורכי צמיחה ותלות במשאב), וכל אחד מוסבר בהקשר של מדינות פחות מפותחות.
טעות נפוצה: לכתוב גורם כללי ("הן עניות") בלי להסביר איך זה מונע שינוי במקורות האנרגייה.
שאלה 6 · עיור
בגרף שלפניך מוצג השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בשלוש מדינות: בריטניה, אלג'יריה, אתיופיה.
(1) עיין בגרף, וציין את מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בכל אחת מן המדינות. (3 נקודות)
(2) באיזה שלב במודל העיור הקלסי מצויה כל אחת מן המדינות? הסבר את תשובתך. (9 נקודות)
[גרף]
בטבלה שלפניך מוצג מספר התושבים בערים הגדולות באתיופיה.
עיין בטבלה, וענה על הסעיפים ב-ג שאחריה.
[טבלה]
קבע מהו המדרג העירוני באתיופיה, ונמק את קביעתך. (7 נקודות)
הסבר את הקשר בין המדרג העירוני של אתיופיה לבין השלב במודל העיור הקלסי שהמדינה מצויה בו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) בריטניה – כמעט יציבה, עלייה קלה מאוד: מכ־78% ב־1965 לכ־83% ב־2015.
אלג'יריה – עלייה חדה ורציפה: מכ־38% לכ־71% (כמעט פי 2).
אתיופיה – עלייה איטית מרמה נמוכה מאוד: מכ־8% לכ־19%.
(2) אתיופיה – השלב הראשון (ההתחלתי): שיעור העיור נמוך מאוד (פחות מ־20%) והוא עולה לאט; רוב האוכלוסייה כפרית ומתפרנסת מחקלאות.
אלג'יריה – שלב ההאצה: שיעור העיור עולה במהירות (בכ־33 נקודות אחוז בחמישים שנה) ועבר את רף ה־50% – הגירה מהירה מן הכפר אל הערים.
בריטניה – השלב הסופי (הבשל): שיעור עיור גבוה מאוד (כ־80%) שכמעט אינו משתנה – העיור הגיע לרוויה, ותנועת האוכלוסייה היא בעיקר בין הערים ואל הפרברים.
מה נדרש: (1) מגמה לכל מדינה; (2) שלב במודל העיור לכל מדינה, עם הסבר שמבוסס על רמת העיור ועל קצב השינוי.
תזכורת – מודל העיור הקלסי (עקומת S): שלב התחלתי – שיעור עיור נמוך ועלייה איטית; שלב ההאצה – עלייה מהירה, הגירה מסיבית מן הכפר לעיר; שלב סופי – שיעור עיור גבוה (כ־75% ומעלה) והעקומה מתמתנת.
תשובה מלאה (ערכים משוערים מן הגרף):
(1) בריטניה – יציבות כמעט מלאה עם עלייה קלה: כ־78% מ־1965 עד 1995, ועלייה מתונה לכ־83% ב־2015 (כ־5 נקודות אחוז בחמישים שנה).
אלג'יריה – עלייה חדה ורציפה: מכ־38% ב־1965 לכ־71% ב־2015 (כ־33 נקודות אחוז), ובעיקר מאז 1975.
אתיופיה – עלייה איטית: מכ־8% לכ־19% (כ־12 נקודות אחוז).
(2) אתיופיה – שלב התחלתי: גם ב־2015 רק כחמישית מן האוכלוסייה עירונית, והעקומה עולה לאט. זו חברה כפרית־חקלאית ברובה, שבה התיעוש והשירותים בערים עדיין מצומצמים.
אלג'יריה – שלב ההאצה: שיעור העיור כמעט הוכפל ועלה במהירות – זה החלק התלול של עקומת ה־S. ההסבר: ריבוי טבעי גבוה בכפר, מחסור בקרקע ובעבודה בחקלאות, ומשיכה לערים שבהן יש תעסוקה (בין השאר בזכות הכנסות הנפט והגז), שירותים והשכלה.
בריטניה – שלב סופי: רוב גדול של האוכלוסייה עירוני כבר מתחילת התקופה, והעקומה כמעט שטוחה, כי כמעט לא נשארה אוכלוסייה כפרית שיכולה להגר לעיר. בריטניה הייתה הראשונה לעבור את המהפכה התעשייתית, ולכן הגיעה לשלב זה מוקדם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מדינה צוינה מגמה עם נתונים, ושלב שמנומק בשני מדדים – גובה שיעור העיור וקצב השינוי.
(מתקבלת גם קביעה שאלג'יריה בסוף שלב ההאצה, בדרך לשלב הסופי, אם היא מנומקת בגובה השיעור (מעל 70%) ובקצב העלייה שעדיין מהיר.)
טעות נפוצה: לקבוע שלב רק לפי גובה השיעור. למשל אלג'יריה (כ־71%) היא עדיין בשלב ההאצה, כי השיעור ממשיך לעלות מהר.
סעיף ב
מדרג עירוני של עיר ראשה (מדרג ראשוני): עיר אחת – הבירה אדיס אבבה – גדולה פי כמה מכל שאר הערים. באדיס אבבה כ־3.35 מיליון תושבים, פי כ־9.6 מן העיר השנייה בגודלה, אדמה (כ־349 אלף), ופי כ־2.5 מארבע הערים הבאות יחד (כ־1.35 מיליון). ארבע הערים הבאות קטנות וכמעט שוות בגודלן (כ־317–349 אלף) – אין ערים בינוניות.
מה נדרש: לקבוע את סוג המדרג העירוני, ולנמק במספרים מן הטבלה.
חישוב: 3,352,000 ÷ 349,400 ≈ 9.6; סך ארבע הערים הבאות = 349,400 + 341,991 + 340,858 + 316,618 = 1,348,867; 3,352,000 ÷ 1,348,867 ≈ 2.5.
תשובה מלאה:
באתיופיה יש מדרג של עיר ראשה (מדרג ראשוני): עיר אחת שולטת במערך העירוני, ושאר הערים קטנות בהרבה.
נימוק מן הטבלה: באדיס אבבה כ־3,352,000 תושבים – פי כ־9.6 מאדמה, העיר השנייה (349,400), ופי כ־2.5 מכל ארבע הערים האחרות יחד. אילו המדרג היה "מדרג דרגה־גודל" (מדרג מאוזן), העיר השנייה הייתה אמורה להיות בערך מחצית מן הראשונה (כ־1.7 מיליון) והשלישית כשליש ממנה – אבל בפועל השנייה קטנה פי כ־10. בנוסף, ארבע הערים הבאות כמעט שוות בגודלן (בין כ־317 אלף לכ־349 אלף), כלומר יש פער עצום בין הבירה לשאר הערים, בלי ערים בינוניות ביניהן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג המדרג נקרא בשמו המקצועי, והנימוק כולל השוואה מספרית בין הבירה לערים האחרות.
טעות נפוצה: לכתוב "אדיס אבבה היא העיר הגדולה ביותר" – זה נכון בכל מדינה; צריך להראות שהיא גדולה באופן חריג ביחס לשאר הערים.
סעיף ג
אתיופיה נמצאת בשלב ההתחלתי של העיור (כ־19% עירוניים). בשלב זה המעט שיש בערים – השלטון, ההשקעות, התעשייה, השירותים, האוניברסיטאות ונמל התעופה הבין־לאומי – מרוכז בבירה. לכן רוב המהגרים מן הכפר מגיעים דווקא אליה, והיא גדלה הרבה יותר מכל עיר אחרת – נוצרת עיר ראשה. רשת של ערים בינוניות, שמפזרת את הפיתוח ואת האוכלוסייה, מתפתחת רק בשלבים מאוחרים יותר של העיור והפיתוח.
מה נדרש: להסביר מדוע מדינה בשלב העיור ההתחלתי נוטה למדרג של עיר ראשה.
תשובה מלאה:
אתיופיה נמצאת בשלב ההתחלתי של מודל העיור: רק כחמישית מתושביה גרים בערים, ורובם עדיין כפריים. בשלב זה המשאבים המעטים של המדינה מושקעים במקום אחד – הבירה. באדיס אבבה מרוכזים מוסדות השלטון, רוב ההשקעות והמפעלים, השירותים (בתי חולים, אוניברסיטאות), הקשרים לעולם (נמל התעופה הבין־לאומי, מטה האיחוד האפריקני) והתשתיות הטובות ביותר. לכן העיר מושכת את רוב המהגרים מן הכפר, שמחפשים עבודה ושירותים – והיא גדלה מהר הרבה יותר משאר הערים. כך נוצר פער עצום – עיר ראשה.
ככל שהמדינה מתקדמת לשלב ההאצה ולשלב הסופי, הפיתוח מתפשט לאזורים נוספים, מתפתחות ערים אזוריות בינוניות, והמדרג נעשה מאוזן יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קישור מפורש בין השלב (עיור נמוך, התחלתי) לבין הריכוז של הפיתוח וההגירה בבירה, שמסביר את העיר הראשה.
טעות נפוצה: להסביר רק את המדרג או רק את השלב, בלי להראות את הקשר ביניהם.
שאלה 7 · גלובליזציה
לא במיקוד תשפ"ז – השפעת תהליך הגלובליזציה על המדינות המפותחות (נושא 2ב2) מסומנת X במיקוד 2027, וסעיפים ב–ג (15 מתוך 25 נקודות) עוסקים בה; רק סעיף א (מאפייני הגלובליזציה) נכלל במיקוד.
ציין שני אמצעים מתחום התחבורה או מתחום התקשורת, והסבר את התרומה של כל אחד מהם להאצת תהליך הגלובליזציה. (10 נקודות)
בגרף שלפניך מוצג מספר המועסקים בענפי הייצור בתעשייה בארצות הברית בשנים 2013-1980.
(1) עיין בגרף, ותאר את מגמת השינוי במספר המועסקים בענפי הייצור בתעשייה בארצות הברית. (2 נקודות)
(2) הסבר מדוע תהליך הגלובליזציה גרם למגמת השינוי הנראית בגרף. (6 נקודות)
[גרף]
הסבר השפעה אפשרית אחת של השינויים המתרחשים בתעשייה במדינות המפותחות על איכות הסביבה במדינות אלה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
1. ספינות מכולות (תחבורה): המכולה האחידה מאפשרת לפרוק ולהעמיס במהירות ובאופן ממוכן מספינה לרכבת ולמשאית, וספינות ענק נושאות אלפי מכולות – עלות ההובלה של סחורה בין יבשות ירדה מאוד. לכן משתלם לייצר מוצר במדינה אחת (למשל בסין) ולמכור אותו בכל העולם – הסחר העולמי ושרשראות הייצור הגלובליות גדלו.
2. האינטרנט (תקשורת): מאפשר העברת מידע, כסף ותמונות לכל מקום בעולם מיד ובעלות כמעט אפסית. כך תאגיד רב־לאומי יכול לנהל מהמטה סניפים ומפעלים בכמה יבשות, להעביר שירותים (מוקדי שירות, פיתוח תוכנה) למדינות אחרות ולמכור ישירות לצרכנים בכל העולם (מסחר מקוון).
מה נדרש: שני אמצעים (מתחבורה או מתקשורת), ולכל אחד – איך הוא מאיץ את הגלובליזציה.
תשובה מלאה:
אמצעי 1 – ספינות מכולות: מאז שנות ה־60 רוב הסחורות בים מובלות במכולות בגודל אחיד. המכולה עוברת בלי לפרוק את תוכנה מן הספינה לרכבת ולמשאית, והעגורנים בנמל פורקים ספינה בתוך שעות. ספינות המכולות הגדולות נושאות היום יותר מ־20,000 מכולות. התוצאה – הובלה ימית זולה מאוד. משום כך המרחק כמעט אינו משנה: תאגיד יכול לייצר רכיבים בכמה מדינות, להרכיב במדינה אחרת ולמכור בכל העולם. זו התשתית של הסחר העולמי ושל פיזור הייצור.
אמצעי 2 – האינטרנט: מידע, מסמכים, שיחות וידאו והעברות כספים עוברים לכל מקום בעולם בתוך שניות. הנהלת תאגיד רב־לאומי יכולה לפקח בזמן אמת על מפעלים וסניפים ביבשות שונות, להעסיק עובדים מרחוק (למשל מוקדי שירות ומתכנתים בהודו), ולמכור מוצרים ושירותים ישירות לצרכנים בכל העולם. גם תרבות, רעיונות ואופנה מתפשטים מהר – היבט תרבותי של הגלובליזציה.
(אפשר גם: תעופה – טיסות זולות ומטוסי מטען מעבירים אנשים וסחורות רגישות (פרחים, אלקטרוניקה) בתוך שעות; כבלי סיבים אופטיים ולוויינים; טלפון נייד.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני אמצעים שונים, ובכל אחד מוסבר המנגנון (הוזלה / קיצור זמן) והקשר לגלובליזציה (סחר, פיזור ייצור, ניהול תאגידים).
טעות נפוצה: לציין אמצעי ולכתוב רק "הוא מקרב את העולם" בלי להסביר מה הוא משנה בפועל.
סעיף ב
(1) מגמה כללית של ירידה: בשנים 1980–2000 מספר המועסקים נע בין כ־17 לכ־18.8 מיליון (תנודות, ירידה קלה); אחרי 2000 ירידה חדה – לכ־14.5 מיליון ב־2003 ולשפל של כ־11.5 מיליון ב־2010; ב־2010–2013 עלייה קלה לכ־12 מיליון. בסך הכול ירידה של כ־7 מיליון מועסקים (כ־39%) בין 1980 ל־2010.
(2) בעידן הגלובליזציה תאגידים אמריקניים העבירו את ייצור המוצרים הפשוטים ועתירי העבודה (טקסטיל, הנעלה, אלקטרוניקה, רהיטים) למדינות מתפתחות – בעיקר לסין, למקסיקו ולמזרח אסיה – שבהן השכר נמוך בהרבה, תקנות העבודה והסביבה מקלות, והשוק המקומי גדל. הובלה זולה (מכולות) והסכמי סחר חופשי (כניסת סין לארגון הסחר העולמי ב־2001) אפשרו לייבא את המוצרים חזרה לארצות הברית בזול. כך נסגרו מפעלים רבים בארצות הברית, והמשק עבר לשירותים ולתעשייה עתירת ידע.
מה נדרש: (1) לתאר את המגמה (עם נתונים); (2) להסביר את הקשר בין הגלובליזציה לירידה במספר המועסקים.
חישוב: 1980 – כ־18.8 מיליון; 2010 – כ־11.5 מיליון; הפרש כ־7.3 מיליון, ירידה של כ־39%.
תשובה מלאה:
(1) ירידה. עד 2000 מספר המועסקים בתעשייה נשאר בטווח של כ־17–18.8 מיליון, עם תנודות (ירידות במיתונים של תחילת שנות ה־80 ותחילת שנות ה־90). מ־2000 חלה ירידה חדה ורצופה: כ־17.4 מיליון ב־2000, כ־14.5 מיליון ב־2003, כ־13.4 מיליון ב־2008 ושפל של כ־11.5 מיליון ב־2010. ב־2013 עלה המספר מעט, לכ־12 מיליון.
(2) הגלובליזציה הפכה את העולם לשוק אחד ולמרחב ייצור אחד. תאגידים רב־לאומיים אמריקניים בחנו היכן הכי זול לייצר, והעבירו את הייצור עתיר העבודה (ביגוד, הנעלה, צעצועים, הרכבת מוצרי אלקטרוניקה) למדינות מתפתחות: השכר בסין, בווייטנאם או במקסיקו נמוך פי כמה, ושם גם התקנות לשמירה על העובדים ועל הסביבה מקלות יותר. בזכות ההובלה הימית הזולה ובזכות הסכמי סחר חופשי (נפט"א – 1994, כניסת סין לארגון הסחר העולמי – 2001), מוצרים שיוצרו בחו"ל נמכרו בארצות הברית בזול מן המוצרים המקומיים. מפעלים אמריקניים רבים נסגרו או עברו לחו"ל, והירידה החדה אחרי 2000 מתאימה לגל הייבוא מסין. בארצות הברית נשארו בעיקר המטה, המחקר והפיתוח והתעשייה עתירת הידע, שמעסיקים פחות עובדים.
(הירידה החדה ב־2008–2010 נובעת גם מן המשבר הכלכלי העולמי, וחלק מן הירידה הכללית נובע מאוטומציה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) מגמה עם נתונים מן הגרף ועם שלבים; (2) מנגנון הגלובליזציה – העברת ייצור למדינות זולות ויבוא חזרה – מוסבר ונקשר לירידה בתעסוקה.
טעות נפוצה: לתאר את הגרף כ"ירידה קבועה מ־1980" – עד 2000 המספר היה כמעט יציב, והירידה החדה החלה אחריה.
סעיף ג
שיפור באיכות האוויר והמים: התעשייה הכבדה והמזהמת (פלדה, כימיקלים, טקסטיל) עוברת ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות, ובמקומה גדלים שירותים ותעשייה עתירת ידע, שפולטים הרבה פחות מזהמים. לכן באזורי התעשייה הוותיקים פחתו פליטות העשן והשפכים לנהרות, ואיכות האוויר והמים השתפרה. למשל, בפיטסבורג שבארצות הברית, "עיר הפלדה", נסגרו רוב מפעלי הפלדה בשנות ה־80, והאוויר בעיר נקי בהרבה ממה שהיה. גם שטחי מפעלים נטושים משוקמים והופכים לפארקים, למגורים ולמשרדים.
מה נדרש: השפעה אחת של השינויים בתעשייה (העברת ייצור, מעבר לתעשייה עתירת ידע ושירותים) על הסביבה במדינות המפותחות – עם הסבר של הקשר.
תשובה מלאה:
השינוי: במדינות המפותחות מתרחש תהליך של דה־תיעוש – המפעלים המזהמים וצורכי האנרגייה (פלדה, כימיקלים, טקסטיל, הרכבה) נסגרים או עוברים למדינות מתפתחות, ובמקומם צומחים שירותים ותעשייה עתירת ידע (תוכנה, ביוטכנולוגיה), שצורכים פחות חומרי גלם ופולטים מעט מזהמים.
ההשפעה – שיפור באיכות הסביבה המקומית: פחות ארובות פירושו פחות פליטות של חלקיקים, תחמוצות גופרית ופחמן דו־חמצני, ולכן איכות האוויר משתפרת; פחות שפכי תעשייה מגיעים לנהרות ולים. דוגמה: פיטסבורג בארצות הברית הייתה בעבר עיר פלדה מעושנת, ואחרי סגירת רוב המפעלים בשנות ה־80 האוויר בה השתפר מאוד, והכלכלה עברה לרפואה, להשכלה ולטכנולוגיה. בנוסף, שטחי מפעלים נטושים לאורך נהרות ונמלים משוקמים ונהפכים לפארקים, לטיילות, למגורים ולמשרדים.
(השפעה אפשרית אחרת: אזורי תעשייה נטושים – "שטחים חומים" – שהקרקע בהם מזוהמת בכימיקלים ובמתכות כבדות, ודרוש ניקוי יקר לפני שימוש חוזר. וגם: הזיהום אינו נעלם אלא עובר למדינות המתפתחות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההשפעה קשורה במפורש לשינוי בתעשייה (סגירת תעשייה מזהמת / מעבר לתעשייה נקייה) ומוסבר המנגנון, עם דוגמה.
טעות נפוצה: לכתוב על הזיהום במדינות המתפתחות – השאלה עוסקת באיכות הסביבה במדינות המפותחות.
פרק שני — כדור הארץ והסביבה
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 8-14 (לכל שאלה — 25 נקודות).
שאלה 8 · געשיות
לא במיקוד תשפ"ז – התפרצויות געשיות אינן מופיעות ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027 (שם רק רעידות אדמה, צונמי, רוחות הרס, שיטפונות וגלישות קרקע). חלק ב (טקטוניקת הלוחות) קרוב לנושא רעידות האדמה, אך השאלה כולה עוסקת בגעשיות.
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו.
[קטע]
הסבר שלושה מן המושגים המודגשים בקו בקטע. (9 נקודות)
עיין במפות שבאטלס, והסבר את הגורם לפעילות געשית בצפון־מערב ארצות הברית. (7 נקודות)
הצג שלוש תופעות המתרחשות לעתים לפני התפרצות של הר געש — תופעה אחת הנזכרת בקטע, ושתי תופעות שאינן נזכרות בו. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
הר געש פעיל – הר געש שהתפרץ בתקופה ההיסטורית (בעשרת אלפים השנים האחרונות) ויש בו סימני פעילות (רעידות, פליטת גזים), ולכן הוא עלול להתפרץ שוב.
אפר געשי – חלקיקים זעירים (קטנים מ־2 מ"מ) של סלע וזכוכית געשית, שנוצרים כשמאגמה עשירה בגזים "מתפוצצת" בהתפרצות נפיצה; הם נישאים גבוה לאטמוספרה ומתפזרים ברוח למרחקים גדולים.
הר געש שכבתי – הר געש חרוטי, גבוה ותלול, הבנוי משכבות מתחלפות של לבה שהתקררה ושל חומר מוטח (אפר, אבנים); נוצר מהתפרצויות חוזרות של מאגמה סמיכה ונפיצה, בעיקר באזורי הפחתה.
(סולם ריכטר – סולם לוגריתמי שמודד את עוצמת רעידת האדמה (המגניטודה) לפי משרעת הגלים הסייסמיים; כל דרגה גדולה פי 10 במשרעת ופי כ־32 באנרגייה.)
מה נדרש: לבחור שלושה מארבעת המושגים ולהסביר כל אחד.
תשובה מלאה:
הר געש פעיל: הר געש שהתפרץ בזמן ההיסטורי – בהגדרה המקובלת בעשרת אלפים השנים האחרונות – ושעדיין יש מתחתיו מאגמה ויש בו פעילות (רעידות אדמה קטנות, פליטת גזים, מעיינות חמים). הוא עלול להתפרץ שוב, ולכן מנטרים אותו. (לעומתו: הר געש רדום – לא התפרץ זמן רב אך עלול להתעורר; כבוי – אין סיכוי שיתפרץ.)
אפר געשי: בהתפרצות נפיצה, הגזים הכלואים במאגמה הסמיכה משתחררים בבת אחת ומנפצים את המאגמה ואת הסלע לחלקיקים זעירים – אפר. האפר נזרק לגובה של קילומטרים רבים, והרוח מפזרת אותו למרחקים עצומים – בסנט הלנס, על פי הקטע, עד 1,500 ק"מ. הוא מכסה שדות ובתים, ממוטט גגות, משבש את התעופה ופוגע בדרכי הנשימה.
הר געש שכבתי: הר געש בצורת חרוט גבוה ותלול, שבנוי משכבות מתחלפות: שכבת לבה ושכבת אפר ואבנים, וחוזר חלילה. המבנה נוצר מפני שהמאגמה שלו סמיכה (עשירה בצורן), אינה זורמת רחוק ומתקררת קרוב לפתח, וההתפרצויות שלו מתחלפות בין זרימת לבה לבין התפוצצויות. הרי געש כאלה נמצאים בעיקר באזורי הפחתה – כמו סנט הלנס, הפוג'י והווזוב.
סולם ריכטר: סולם למדידת עוצמת רעידת אדמה לפי משרעת הגלים הסייסמיים שנרשמים בסייסמוגרף. הסולם לוגריתמי: עלייה של דרגה אחת פירושה גלים גדולים פי 10 ושחרור אנרגייה גדול פי כ־32. רעידות "בדרגות שמעל 5" הן רעידות מורגשות היטב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מושגים, וכל אחד מוסבר במדויק (מה הוא ואיך הוא נוצר / נמדד), לא רק בתרגום מילולי.
טעות נפוצה: להסביר "אפר געשי" כאפר של שריפה – זה סלע מנופץ, לא תוצר בעירה.
סעיף ב
בצפון־מערב ארצות הברית נמצא גבול מתכנס בין לוח חואן דה פוקה (לוח אוקייני קטן) ללוח צפון אמריקה. הלוח האוקייני, הכבד יותר, מופחת (שוקע) מתחת ללוח היבשתי. בעומק של כ־100 ק"מ הוא מתחמם, והמים שבסלעיו משתחררים וגורמים להתכה חלקית של המעטפת שמעליו. המאגמה, הקלה מן הסלע שסביבה, עולה דרך הקרום ויוצרת שרשרת הרי געש מקבילה לחוף – רכס הקסקייד, ובו סנט הלנס, ריינייר והוד.
מה נדרש: להסביר (על פי מפת הלוחות שבאטלס) מה גורם לגעשיות באזור.
מה לחפש באטלס: מפת לוחות טקטוניים, רעידות אדמה והרי געש בעולם – גבולות הלוחות מול חוף האוקיינוס השקט של צפון אמריקה, וסימני הרי הגעש לאורך החוף; מפה פיזית של צפון אמריקה – רכס הקסקייד.
תשובה מלאה:
הגורם: הפחתה בגבול לוחות מתכנס. מול חופי מדינות וושינגטון ואורגון וקולומביה הבריטית נמצא לוח אוקייני קטן – לוח חואן דה פוקה – שנע מזרחה ומתכנס עם לוח צפון אמריקה, הנע מערבה. הלוח האוקייני צפוף וכבד יותר, ולכן הוא מופחת – שוקע מתחת ללוח היבשתי אל המעטפת.
המנגנון: כשהלוח המופחת מגיע לעומק של כ־100 ק"מ, החום והלחץ משחררים את המים שהיו כלואים בסלעיו. המים מורידים את טמפרטורת ההתכה של סלעי המעטפת שמעליו, ונוצרת מאגמה. המאגמה קלה מן הסלעים שסביבה, עולה דרך הקרום, מתכה בדרך גם חלק מן הקרום היבשתי ונעשית סמיכה ועשירה בגזים – ולכן ההתפרצויות נפיצות. כך נוצרה במרחק של כ־100–300 ק"מ מן החוף שרשרת של הרי געש שכבתיים – רכס הקסקייד, ובו סנט הלנס, הר ריינייר והר הוד. האזור הוא חלק מ"טבעת האש" שסביב האוקיינוס השקט.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הלוחות נקראו בשמם, סוג הגבול (מתכנס, הפחתה) צוין, ומוסבר איך נוצרת המאגמה ומדוע היא מגיעה לפני השטח.
טעות נפוצה: לכתוב שהאזור נמצא על העתק סן אנדראס – זה גבול טרנספורמי בקליפורניה, שבו כמעט אין געשיות.
סעיף ג
נזכרת בקטע: רעידות אדמה – "אלפי אותות מצוקה", רעידות בדרגות שמעל 5 בסולם ריכטר; הן נוצרות כשהמאגמה עולה ושוברת את הסלעים בדרכה.
לא נזכרות בקטע:
1. התנפחות (עיוות) של ההר – המאגמה המצטברת מתחת להר דוחפת את פני השטח, והמדרון מתרומם ומתבלט (בסנט הלנס התבלט המדרון הצפוני לפני ההתפרצות).
2. עלייה בפליטת גזים – בעיקר גופרית דו־חמצנית ופחמן דו־חמצני – מן הלוע ומסדקים, כי המאגמה המתקרבת לפני השטח משחררת גזים.
(אפשר גם: עלייה בטמפרטורה של הקרקע ושל מעיינות ואגמים, הפשרת שלג על הפסגה, שינויים במפלס מי התהום ובמעיינות, התנהגות חריגה של בעלי חיים.)
מה נדרש: שלוש תופעות מקדימות – אחת שמופיעה בקטע ושתיים שאינן מופיעות בו – וכל אחת מוצגת (מה קורה ולמה).
תשובה מלאה:
התופעה מן הקטע – רעידות אדמה: לפי הקטע, סנט הלנס "שידר" אלפי "אותות מצוקה", בעיקר רעידות אדמה בדרגות שמעל 5. כשהמאגמה עולה מן העומק היא דוחפת ושוברת את הסלעים, וכל שבר כזה הוא רעידה. ככל שהמאגמה קרובה יותר לפני השטח, הרעידות רדודות ותכופות יותר.
תופעה 1 שאינה בקטע – התנפחות ההר: המאגמה מצטברת במאגר מתחת להר ומרימה את פני השטח. מכשירי מדידה (GPS, מדי הטיה, מדידה מלוויין) מגלים עלייה ובליטה של המדרונות. לפני ההתפרצות של סנט הלנס התבלט המדרון הצפוני שלו ביותר ממאה מטרים.
תופעה 2 שאינה בקטע – שינוי בפליטת הגזים: כשהמאגמה מתקרבת לפני השטח הלחץ עליה יורד והגזים המומסים בה משתחררים. לכן מודדים עלייה בכמות הגופרית הדו־חמצנית והפחמן הדו־חמצני שיוצאים מן הלוע ומסדקים בהר.
(תופעות נוספות: עלייה בטמפרטורה של הקרקע, של מעיינות ושל אגמי לוע; הפשרה של שלג וקרח על הפסגה; שינוי במפלס מי התהום ובספיקת המעיינות; התנהגות חריגה של בעלי חיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: תופעה אחת לקוחה מן הקטע ושתיים חדשות, וכל אחת מוסברת בקשר לתנועת המאגמה.
טעות נפוצה: לבחור שתי תופעות "חדשות" שאחת מהן בכל זאת מופיעה בקטע (רעידות אדמה), או להציג את "פינוי התושבים" כתופעה מקדימה.
שאלה 9 · סלעים
לא במיקוד תשפ"ז – סלעים וסוגיהם אינם מופיעים ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027 (התהליכים הגאומורפיים במיקוד הם בלייה, הסעה והשקעה באפיק נהר בלבד).
לפניך רשימה I של שמות סלעים, ורשימה II של סוגי סלעים.
העתק למחברתך את שמות הסלעים מרשימה I , וכתוב ליד כל אחד מהם לאיזה סוג סלע מרשימה II הוא שייך. (10 נקודות)
| I שמות סלעים | II סוגי סלעים |
|---|---|
| גיר | סלע התאדות |
| כורכר | סלע מותמר |
| גבס | סלע משקע יבשתי |
| גרניט | סלע תהום |
| שיש | סלע משקע ימי |
בחר בשני סלעים מרשימה I שבסעיף א, ותאר את דרך ההיווצרות של כל אחד מהם. (9 נקודות)
לפניך רשימה של תחומים שנעשה בהם שימוש בסלעים:
— בנייה
— תעשיית המזון
— רפואה
— אמנות
בחר בשלושה מן התחומים, וכתוב שם של סלע המתאים לשימוש בכל אחד מן התחומים (תוכל לבחור סלעים גם מן הרשימה שבסעיף א).
שים לב: אין לכתוב שם של אותו סלע בשני תחומים. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
גיר – סלע משקע ימי.
כורכר – סלע משקע יבשתי.
גבס – סלע התאדות.
גרניט – סלע תהום.
שיש – סלע מותמר.
מה נדרש: לשייך כל אחד מחמשת הסלעים לסוג אחד מרשימה II (כל סוג משמש פעם אחת).
תשובה מלאה:
גיר – סלע משקע ימי: נוצר בקרקעית ים מסידן פחמתי (שקיעה כימית ושלדים של יצורים ימיים).
כורכר – סלע משקע יבשתי: חול גירני של דיונות על החוף, שהתלכד ביבשה (מוכר מרכסי הכורכר במישור החוף של ישראל).
גבס – סלע התאדות: נוצר מהתאדות מי ים או אגם מלוח, כשהמלחים המומסים שוקעים.
גרניט – סלע תהום: סלע יסודי (מגמתי) שהתגבש מתחת לפני השטח, בעומק.
שיש – סלע מותמר: סלע גיר שהשתנה בחום ובלחץ.
למה זה מקבל ניקוד מלא: חמש התאמות נכונות (2 נקודות לכל אחת).
טעות נפוצה: להחליף בין כורכר לגיר – שניהם סלעים גירניים, אבל הגיר נוצר בים והכורכר ביבשה.
סעיף ב
גרניט: מאגמה שחדרה לקרום ולא הגיעה לפני השטח מתקררת לאט מאוד בעומק של קילומטרים, במשך אלפי שנים עד מיליוני שנים. בזכות הקירור האיטי גדלים גבישים גדולים שנראים בעין (קוורץ, פלדספט, נציץ). הגרניט נחשף על פני השטח רק אחרי הרמה וסחיפה של הסלעים שמעליו.
גבס: במפרץ או לגונה סגורים, או באגם מלוח, באקלים חם ויבש, ההתאדות גדולה מכמות המים הנכנסים. ריכוז המלחים במים עולה, ובשלב מסוים סידן גופרתי שוקע לקרקעית; שכבה על שכבה נוצר סלע הגבס (ואם ההתאדות נמשכת – גם מלח בישול).
מה נדרש: שני סלעים, ולכל אחד תיאור של שלבי ההיווצרות (החומר, הסביבה, התהליך).
תשובה מלאה (אפשר לבחור כל שניים):
גרניט (סלע תהום): מאגמה עשירה בצורן חודרת אל הקרום ונעצרת בעומק – לפני שהיא מגיעה לפני השטח. שם, מוקפת בסלעים, היא מתקררת לאט מאוד. לכן יש לגבישים זמן לגדול, והסלע מורכב מגבישים גדולים ונראים לעין: קוורץ אפור־שקוף, פלדספט ורדרד או לבן ונציץ שחור. רק אחרי שתנועות של הרמה וסחיפה ממושכת מסירות את השכבות שמעליו, הגרניט נחשף (כמו בהרי אילת).
גבס (סלע התאדות): במים כלואים – לגונה, מפרץ רדוד או אגם מלוח – באקלים חם ויבש, המים מתאדים מהר יותר משהם מתחדשים. ריכוז המלחים עולה, וכשהוא מגיע לרוויה, סידן גופרתי שוקע ונערם בשכבות בקרקעית. עם הזמן השכבות מתהדקות לסלע.
גיר (סלע משקע ימי): בים חם ורדוד, סידן פחמתי שוקע מן המים, ושלדים וקונכיות של יצורים ימיים (אצות, אלמוגים, רכיכות) מצטברים בקרקעית. השכבות נקברות תחת שכבות חדשות, הלחץ מהדק אותן והחומר מתלכד לסלע (התלכדות). אחר כך הסלע מורם מעל פני הים.
כורכר (סלע משקע יבשתי): חול ים שיש בו גרגירים גירניים (שברי קונכיות) נישא ברוח ונערם בדיונות על החוף. מי הגשמים ממיסים מעט מן הגיר שבחול ומשקיעים אותו מחדש בין הגרגירים כ"מלט", והחול מתלכד לסלע נקבובי.
שיש (סלע מותמר): סלע גיר שנחשף לחום גבוה ולחץ – במגע עם מאגמה חמה או בעומק רב בזמן קימוט הרים. הגבישים מתגבשים מחדש ונעשים גדולים ומשתלבים זה בזה, המאובנים נעלמים, והסלע הופך לשיש קשה וגבישי – בלי להיתך.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל סלע מתוארים חומר המוצא, הסביבה (עומק / ים / יבשה / אקלים) והתהליך עד היווצרות הסלע.
טעות נפוצה: לכתוב ששיש נוצר מהתכה של גיר – בהתמרה הסלע אינו נתך, רק מתגבש מחדש.
סעיף ג
בנייה – גיר (אבן בנייה, ייצור מלט וסיד).
תעשיית המזון – מלח סלע (הליט) – מלח בישול.
רפואה – גבס (תחבושות גבס לקיבוע שברים).
(אמנות – שיש – פיסול.)
מה נדרש: שלושה תחומים, ולכל אחד סלע מתאים – כל סלע פעם אחת בלבד.
תשובה מלאה:
בנייה – גיר: אבני גיר משמשות לבנייה ולציפוי ("אבן ירושלמית"), ומגיר מייצרים מלט וסיד. (אפשר גם: כורכר, גרניט, בזלת.)
תעשיית המזון – מלח סלע (הליט): ממנו מפיקים מלח בישול (כורים אותו במכרות מלח).
רפואה – גבס: אבקת גבס מעורבבת במים מתקשה ומשמשת לתחבושות לקיבוע עצמות שבורות ולתבניות שיניים.
אמנות – שיש: סלע אחיד, גבישי ויפה שקל לגלף בו, ולכן משמש לפיסול (למשל פסלי השיש של רומא העתיקה).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה תחומים, לכל אחד סלע מתאים, ואין סלע שחוזר פעמיים.
טעות נפוצה: לכתוב את אותו סלע (למשל גיר) גם לבנייה וגם לאמנות – הוראת השאלה אוסרת זאת.
שאלה 10 · אזורי אקלים
לא במיקוד תשפ"ז – מיקוד 2027 מזכיר באזורי האקלים רק את האקלים הסובטרופי; האקלים המשווני (סינגפור) והאקלים הקוטבי (טיקסי) אינם כלולים בו.
בקלימוגרפים שלפניך מוצגים נתוני אקלים של שתי תחנות למדידת אקלים בעולם: סינגפור וטיקסי (בסיביר). עיין בקלימוגרפים, וענה על הסעיפים א-ג שבעמוד הבא.
[קלימוגרפים]
תאר שני הבדלים בין מאפייני האקלים של שתי התחנות — הבדל אחד במאפייני הטמפרטורות, והבדל אחד במאפייני המשקעים. (8 נקודות)
ציין את הגורם להבדלים בין מאפייני האקלים של שתי התחנות שתיארת בסעיף א.
הסבר כיצד גורם זה משפיע על כמות המשקעים בכל אחת מן התחנות.
(10 נקודות)
הסבר השפעה אחת של מאפייני האקלים בכל אחת משתי התחנות על האדם או על הכלכלה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
טמפרטורות: בסינגפור חם כל השנה – כ־26–28°C בכל חודש, והטווח השנתי קטן מאוד (כ־2°C). בטיקסי קר מאוד רוב השנה – מכ־−33°C בדצמבר עד כ־+7°C במאי–יוני, הטווח השנתי עצום (כ־40°C), והטמפרטורה מתחת לאפס בכ־8–9 חודשים.
משקעים: בסינגפור כמות שנתית גדולה מאוד – כ־2,140 מ"מ – ובכל חודש יורדים יותר מ־135 מ"מ (שיא בנובמבר–ינואר, כ־250–300 מ"מ). בטיקסי כמות קטנה מאוד – כ־290 מ"מ בשנה, פחות מ־45 מ"מ בכל חודש (שיא ביולי–אוגוסט) – פי כ־7 פחות מבסינגפור.
מה נדרש: הבדל אחד בטמפרטורה והבדל אחד במשקעים, תוך השוואה בין שתי התחנות באותו קריטריון ועם נתונים מן הקלימוגרפים.
חישוב (ערכים משוערים מן הגרפים): סך המשקעים – סינגפור כ־2,137 מ"מ, טיקסי כ־290 מ"מ, יחס כ־7.4; הטווח בטיקסי: +7 − (−33) ≈ 40°C.
תשובה מלאה:
הבדל בטמפרטורות: בסינגפור הטמפרטורה גבוהה ואחידה – בין כ־26°C בינואר לכ־28°C במרץ–אוקטובר, טווח שנתי של כ־2°C בלבד, ואין עונות חום וקור. בטיקסי, לעומת זאת, הטמפרטורה נמוכה מאוד והתנודה השנתית קיצונית: בחורף כ־−30°C עד −33°C, בקיץ הקצר רק כ־+3°C עד +7°C (מאי–יולי), טווח של כ־40°C; רוב חודשי השנה (ספטמבר–מרץ ואוגוסט) מתחת לאפס.
הבדל במשקעים: בסינגפור יורדים כ־2,140 מ"מ בשנה, הרבה בכל חודש (החודש היבש ביותר כ־140 מ"מ), ושיא בנובמבר–ינואר (כ־250–300 מ"מ). בטיקסי יורדים רק כ־290 מ"מ בשנה – בכל חודש פחות מ־45 מ"מ, עם מעט יותר בקיץ (יולי–אוגוסט, כ־42–44 מ"מ). כלומר בסינגפור יורדים פי כ־7 יותר משקעים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל הבדל שתי התחנות מושוות באותו קריטריון (גובה הטמפרטורה והטווח; כמות שנתית ופיזור), עם ערכים מן הגרפים.
טעות נפוצה: לכתוב "בטיקסי קר ובסינגפור יש הרבה גשם" – זו לא השוואה באותו קריטריון.
סעיף ב
הגורם: קו הרוחב (המיקום ביחס לקו המשווה). סינגפור נמצאת כמעט על קו המשווה (כ־1° צפון), וטיקסי – בצפון הרחוק, על חוף ים לפטב (כ־72° צפון, מצפון לחוג הקוטב הצפוני).
סינגפור: קרני השמש פוגעות כמעט בניצב כל השנה, והחימום חזק. מים רבים מתאדים מן הים, והאוויר החם והלח עולה (הסעה), מתקרר ומתעבה לענני קומולונימבוס – גשמי הסעה כמעט מדי יום. זה אזור ההתכנסות הטרופי, אזור של לחץ נמוך – לכן משקעים רבים כל השנה.
טיקסי: קרני השמש נוטות מאוד, ובחורף יש לילה קוטבי – החימום חלש. האוויר קר ויציב (לחץ גבוה, אוויר יורד), אוויר קר מכיל מעט אדי מים, והים קפוא רוב השנה ולכן כמעט אין התאדות – לכן משקעים מעטים.
מה נדרש: לציין גורם אחד, ולהסביר את השפעתו על המשקעים בכל אחת משתי התחנות.
מה לחפש באטלס: מפה פיזית של אסיה – סינגפור בקצה חצי האי מלאקה (כ־1°N), טיקסי בשפך הלנה לים לפטב (כ־72°N); מפת לחץ אוויר ורוחות בעולם.
תשובה מלאה:
הגורם: קו הרוחב.
סינגפור – קו רוחב משווני (כ־1° צפון): בכל השנה השמש גבוהה, הקרינה חזקה, והיום ארוך כמו הלילה (כ־12 שעות). פני הקרקע והים מתחממים מאוד, והתאדות גדולה מטעינה את האוויר בלחות. האוויר החם והלח קל, ולכן עולה (הסעה); בעלייתו הוא מתקרר, האדים מתעבים ונוצרים עננים מגדליים – קומולונימבוס – שמורידים מטחי גשם עזים, לרוב אחר הצהריים. האזור נמצא בחגורת הלחץ הנמוך המשווני (אזור ההתכנסות הטרופי), שבה האוויר עולה כל השנה, ולכן הגשם יורד בכל החודשים. (השיא בנובמבר–ינואר קשור למונסון הצפון־מזרחי.)
טיקסי – קו רוחב קוטבי (כ־72° צפון): קרני השמש נוטות מאוד וחלשות, ובחורף השמש אינה עולה כלל במשך שבועות. לכן האוויר קר מאוד, וגם יציב – אוויר קר וכבד שוקע ויוצר לחץ גבוה, ואין תנועה של אוויר עולה שתיצור עננים. אוויר קר יכול להכיל מעט מאוד אדי מים, והים הסמוך קפוא רוב השנה ולכן כמעט אינו מתאדה. התוצאה – משקעים מעטים, כ־290 מ"מ בשנה, וגם הם בעיקר בקיץ, כשהאוויר מעט חם יותר ויכול להכיל יותר לחות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם צוין, ולכל תחנה הוסבר המנגנון – קרינה → טמפרטורה → התאדות ותנועת אוויר (עולה / יורד) → משקעים.
טעות נפוצה: לציין "קרבה לים" כגורם – שתי התחנות נמצאות על חוף ים, ולכן זה לא מסביר את ההבדל.
סעיף ג
סינגפור: חום ולחות גבוהים כל השנה – צריכת חשמל גבוהה מאוד למיזוג אוויר בבתים, במשרדים ובקניונים; והגשמים העזים מחייבים מערכת ניקוז גדולה (תעלות ומאגרים) כדי למנוע הצפות. (אפשר גם: החום והלחות מתאימים ליתושים – תחלואה במחלות כמו דנגי.)
טיקסי: קור קיצוני ושכבת קרקע קפואה דרך קבע (פרמפרוסט) – בתים נבנים על כלונסאות כדי שחום המבנה לא יפשיר את הקרקע; הים קפוא רוב השנה, ולכן הנמל פעיל רק בחודשי הקיץ הקצרים; עלויות החימום והאספקה גבוהות מאוד.
מה נדרש: השפעה אחת בסינגפור והשפעה אחת בטיקסי, וכל אחת מקושרת למאפיין אקלים מסוים.
תשובה מלאה:
סינגפור – השפעה של החום והלחות: הטמפרטורה כ־27°C והלחות גבוהה כל השנה, ולכן כמעט כל בניין ממוזג – צריכת החשמל למיזוג אוויר היא חלק גדול מצריכת החשמל במדינה. השפעה של הגשמים: גשמים של מאות מ"מ בחודש, לעיתים עשרות מ"מ בשעה, מחייבים רשת ענפה של תעלות ניקוז ומאגרים; סינגפור אוספת את מי הגשמים במאגרים ומשתמשת בהם כאחד ממקורות המים שלה.
טיקסי – השפעה של הקור הקיצוני: רוב השנה הטמפרטורה מתחת לאפס, והקרקע קפואה דרך קבע (פרמפרוסט). מבנים נבנים על כלונסאות, כדי שהחום שלהם לא יפשיר את הקרקע ויגרום לשקיעתם. הים קפוא רוב השנה, ולכן הנמל של טיקסי, על נתיב הים הצפוני, פעיל רק בחודשי הקיץ, ואספקת דלק ומזון מגיעה בעיקר אז. החקלאות כמעט בלתי אפשרית, ולכן יש מעט תושבים ויוקר מחיה גבוה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תחנה השפעה אחת על האדם או הכלכלה, עם קשר מפורש למאפיין אקלים (חום ולחות / גשם / קור / קרקע קפואה).
טעות נפוצה: לכתוב השפעה כללית ("קשה לחיות שם") בלי לפרט מה בדיוק קשה ולמה.
שאלה 11 · אנרגייה
לא במיקוד תשפ"ז – מיקוד 2027 בפרק כדור הארץ והסביבה כולל רק אנרגיית רוח, אנרגייה מגאות ושפל ומגלי ים, וביו־אנרגייה; היווצרות דלקים מאובנים ומגמות צריכת האנרגייה העולמית אינן כלולות.
בדיאגרמות שלפניך מוצגות צריכת האנרגייה בעולם (בשעט"ן*), התפלגות הצריכה לפי מקורות אנרגייה בשנים 1993 ו־2011, ותחזית לשנת 2020. עיין בדיאגרמות, וענה על הסעיפים א-ג שאחריהן.
[דיאגרמות]
תאר את מגמת השינוי בצריכה הכללית של האנרגייה בעולם הנראית בדיאגרמות, והסבר שני גורמים למגמה זו. (8 נקודות)
ציין מקור אנרגייה אחד שלפי הדיאגרמות הצריכה שלו צפויה לגדול, ומקור אנרגייה אחד שהצריכה שלו צפויה להצטמצם.
הסבר גורם אחד לכל שינוי בצריכה של מקורות האנרגייה שציינת (סך הכול — שני גורמים).
(8 נקודות)
בחר באחד ממקורות האנרגייה האלה: נפט, גז, פחם, והסבר שלושה תנאים להיווצרותו. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
מגמה: עלייה מתמדת – מ־9,532 שעט"ן ב־1993 ל־14,092 ב־2011 (עלייה של כ־48%), ותחזית ל־17,208 ב־2020 (עוד כ־22%); בסך הכול גידול של כ־80% בכ־27 שנים.
גורמים:
1. גידול אוכלוסיית העולם – יותר אנשים צורכים יותר חשמל, דלק לתחבורה וחימום.
2. צמיחה כלכלית ותיעוש במדינות מתפתחות (בייחוד סין והודו) – מפעלים חדשים, עיור מהיר ועלייה ברמת החיים (מכוניות, מזגנים, מכשירי חשמל) מגדילים את הצריכה לנפש.
מה נדרש: לתאר את המגמה (עם הנתונים) ולהסביר שני גורמים.
חישוב: 14,092 ÷ 9,532 = 1.48 (+48%); 17,208 ÷ 14,092 = 1.22 (+22%); 17,208 ÷ 9,532 = 1.81 (+81%).
תשובה מלאה:
המגמה: עלייה רציפה בצריכה הכללית. בשנת 1993 נצרכו 9,532 שעט"ן, ב־2011 – 14,092 שעט"ן (עלייה של כ־48% ב־18 שנה), ולפי התחזית ב־2020 – 17,208 שעט"ן (עלייה נוספת של כ־22%). כלומר בתוך פחות משלושים שנה הצריכה כמעט מכפילה את עצמה (כ־81%). גם גודל העוגות בדיאגרמות גדל.
גורם 1 – גידול אוכלוסין: אוכלוסיית העולם גדלה בתקופה זו מכ־5.5 מיליארד לכ־7.8 מיליארד. כל אדם נוסף צורך אנרגייה לבישול, לחימום, לתאורה ולתחבורה, ולכן הצריכה הכוללת עולה.
גורם 2 – פיתוח כלכלי ועלייה ברמת החיים במדינות המתפתחות: סין, הודו ומדינות אחרות עברו תיעוש מואץ – מפעלי פלדה ומלט, תחנות כוח – ומיליוני אנשים עברו מן הכפר לעיר. כשההכנסה עולה, משפחות קונות מכוניות, מזגנים ומקררים, וצריכת האנרגייה לנפש עולה.
(גורם אפשרי נוסף: גלובליזציה – יותר סחר, יותר תחבורה ימית ואווירית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: מגמה עם הנתונים של שלוש השנים, ושני גורמים שונים, כל אחד עם הסבר.
טעות נפוצה: לתאר את השינוי באחוזי המקורות במקום את השינוי בצריכה הכללית.
סעיף ב
צפוי לגדול: מקורות מתחדשים – מ־10% ב־2011 ל־12% ב־2020 (בכמות: מכ־1,409 לכ־2,065 שעט"ן). גורם: המאבק בשינויי האקלים – מדינות מתחייבות לצמצם פליטות גזי חממה ומעודדות אנרגיית רוח ושמש בסובסידיות, ועלות הטורבינות והלוחות הסולאריים ירדה מאוד.
צפוי להצטמצם: דלקים מאובנים – חלקם יורד מ־83% ל־76% (אף שבכמות הם עדיין עולים, מכ־11,696 לכ־13,078 שעט"ן). גורם: שרפתם היא המקור העיקרי לפליטת פחמן דו־חמצני ולזיהום אוויר, ולכן מטילים עליהם מגבלות ומסים; וגם הם משאב מתכלה שמחירו גבוה ותנודתי.
מה נדרש: מקור אחד שחלקו גדל ומקור אחד שחלקו קטן (לפי הדיאגרמות, 2011 → 2020), וגורם לכל שינוי.
הנתונים: מאובנים 85% → 83% → 76%; מתחדשים 11% → 10% → 12%; גרעיני 2% → 5% → 6%; מים 2% → 2% → 6%.
חישוב (שעט"ן): מתחדשים 2011 – 0.10 × 14,092 ≈ 1,409; 2020 – 0.12 × 17,208 ≈ 2,065. מאובנים 2011 – 0.83 × 14,092 ≈ 11,696; 2020 – 0.76 × 17,208 ≈ 13,078.
תשובה מלאה:
מקור שצפוי לגדול – מקורות מתחדשים (10% → 12%):
גורם: ההתחממות הגלובלית הביאה להסכמים בין־לאומיים לצמצום פליטות גזי חממה (פרוטוקול קיוטו, הסכם פריז). ממשלות מעודדות הקמת חוות רוח ושדות סולאריים בעזרת מענקים ומחיר מובטח לחשמל, ובמקביל העלות של לוחות סולאריים וטורבינות רוח ירדה מאוד, כך שהם מתחרים בתחנות כוח רגילות.
(אפשר גם מים – 2% → 6%: הקמת סכרים גדולים להפקת חשמל במדינות מתפתחות, כמו סכר שלושת הערוצים בסין; או גרעיני – 5% → 6%: הפקת חשמל ללא פליטות.)
מקור שצפוי להצטמצם – דלקים מאובנים (83% → 76%):
גורם: שרפת נפט, פחם וגז היא המקור העיקרי לפליטות פחמן דו־חמצני ולזיהום אוויר (ערפיח, גשם חומצי), ולכן מדינות מטילות עליהם מסי פחמן ומגבלות פליטה וסוגרות תחנות כוח פחמיות. בנוסף, אלה משאבים מתכלים שמחירם גבוה ותנודתי. חשוב לשים לב: מדובר בירידה בחלקם בצריכה; בכמות מוחלטת צריכת המאובנים עדיין עולה, כי הצריכה הכללית גדלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המקורות נבחרו נכון מן הדיאגרמות (עם האחוזים), ולכל שינוי הוסבר גורם.
טעות נפוצה: לכתוב שצריכת הדלקים המאובנים "תרד" בכמות – רק חלקם היחסי יורד.
סעיף ג
נפט:
1. הצטברות של חומר אורגני – שרידי יצורים ימיים זעירים (פלנקטון, אצות) שוקעים לקרקעית ים רדוד בכמויות גדולות.
2. סביבה דלה בחמצן וקבורה מהירה – השרידים נקברים מתחת לבוץ ולמשקעים לפני שהם מתפרקים לגמרי.
3. חום ולחץ לאורך זמן – תחת שכבות עבות של משקעים, בעומק של קילומטרים ובטמפרטורה של כ־60–150°C, במשך מיליוני שנים, החומר האורגני הופך לפחמימנים (נפט וגז).
(ולשם הצטברות שאפשר להפיק: הנפט נודד אל סלע מאגר נקבובי (חול, גיר) ונלכד מתחת לשכבה אטימה, כמו חרסית או מלח, במבנה כמו קמר.)
מה נדרש: לבחור מקור אחד מן השלושה ולהסביר שלושה תנאים שונים להיווצרותו.
תשובה מלאה (נפט):
תנאי 1 – מקור אורגני: נדרשת כמות גדולה של חומר אורגני – בעיקר שרידים של פלנקטון ואצות שחיו בשכבת המים העליונה של ים או אגם – ששוקעים לקרקעית אחרי מותם.
תנאי 2 – סביבה מחוסרת חמצן וקבורה: בקרקעית שאין בה כמעט חמצן (מים עומדים, ים סגור), החיידקים אינם מפרקים את החומר האורגני לגמרי, והוא נקבר מהר מתחת לבוץ דק. כך נוצר סלע אם עשיר בחומר אורגני.
תנאי 3 – חום, לחץ וזמן: במשך מיליוני שנים מצטברות מעל סלע האם שכבות עבות של משקעים, והוא שוקע לעומק של 2–5 ק"מ. בטמפרטורה של כ־60–150°C ("חלון הנפט") ובלחץ גבוה החומר האורגני מתפרק לאט לפחמימנים נוזליים – נפט (ובחום רב יותר – גז).
(תנאי נוסף – מלכודת: הנפט קל מן המים ועולה דרך סלע נקבובי (אבן חול, גיר) עד שהוא נעצר מתחת לשכבה אטימה (חרסית, מלח) במבנה כמו קמר או העתק. רק אז הוא מצטבר במאגר שאפשר לקדוח אליו.)
(אפשרות אחרת – פחם: 1. יערות ביצות צפופים באקלים חם ולח, שמייצרים כמות עצומה של חומר צמחי; 2. הצמחים המתים שוקעים במים העומדים של הביצה, דלים בחמצן, ואינם נרקבים – נוצר כבול; 3. הכבול נקבר מתחת לשכבות משקעים, ובחום ובלחץ במשך מיליוני שנים המים והגזים נדחקים החוצה ונשאר פחם עשיר בפחמן – ליגניט, פחם ביטומני ואנתרציט.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה תנאים שונים (מקור החומר, סביבה מחוסרת חמצן וקבורה, חום ולחץ לאורך זמן), וכל אחד מוסבר.
טעות נפוצה: לכתוב שנפט נוצר מדינוזאורים – הוא נוצר בעיקר מיצורים ימיים זעירים.
שאלה 12 · עננים ומשקעים
עיין באיור שבנספח ג שבו מוצגים עננים מכמה סוגים שכיחים.
מיין את העננים לשתיים או לשלוש קבוצות.
הסבר לפי איזה עיקרון ערכת את המיון.
(8 נקודות)
תאר את דרך ההיווצרות של הברד ואת דרך ההיווצרות של השלג. (9 נקודות)
תאר השפעה אחת של ברד והשפעה אחת של שלג על האדם. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
מיון לשלוש קבוצות לפי גובה בסיס הענן:
עננים גבוהים (מעל 5.5 ק"מ): צירוס, צירוקומולוס.
עננים בינוניים (1.8–6 ק"מ): אלטוקומולוס (שני העננים שבאיור).
עננים נמוכים (מתחת ל־1.8 ק"מ): סטרטוס, סטרטוקומולוס, קומולוס, וגם קומולונימבוס – שבסיסו נמוך אך הוא מתפתח לגובה (עד 15 ק"מ), ולכן נקרא גם ענן של התפתחות אנכית.
העיקרון: הגובה שבו הענן נמצא. הגובה קובע את הטמפרטורה ואת הרכב הענן: העננים הגבוהים קרים מאוד ובנויים מגבישי קרח, ולכן הם דקים ושקופים; הנמוכים בנויים מטיפות מים, עבים יותר וכהים יותר.
מה נדרש: לחלק את העננים שבאיור לשתיים או לשלוש קבוצות, ולהסביר את העיקרון.
תשובה מלאה:
עיקרון המיון – גובה הענן (כפי שהוא רשום באיור ליד כל ענן):
קבוצה 1 – עננים גבוהים, מעל 5.5 ק"מ: צירוס (ענן דק דמוי נוצה) וצירוקומולוס (גושים זעירים). בגובה זה הטמפרטורה נמוכה מאוד (עשרות מעלות מתחת לאפס), ולכן העננים בנויים מגבישי קרח – הם דקים, לבנים ושקופים למחצה, ואינם מורידים משקעים שמגיעים לקרקע.
קבוצה 2 – עננים בינוניים, 1.8–6 ק"מ: אלטוקומולוס (באיור – בצורת שכבה מוארכת ובצורת גושים). הם בנויים מטיפות מים, לעיתים מקוררות־על, ומגבישי קרח.
קבוצה 3 – עננים נמוכים, מתחת ל־1.8 ק"מ: סטרטוס, סטרטוקומולוס וקומולוס. הם בנויים מטיפות מים, ועבים וכהים יותר. הקומולונימבוס מתחיל גם הוא קרוב לפני השטח, אבל מתפתח לגובה של עד 15 ק"מ – ענן של התפתחות אנכית, שמוריד גשם עז, ברד וסופות רעמים.
(מיון חלופי לשתי קבוצות – לפי צורה, שמבטאת את יציבות האוויר: עננים ערימתיים (קומולוס, קומולונימבוס, וגם צירוקומולוס, אלטוקומולוס וסטרטוקומולוס, שבנויים מגושים) – נוצרים מתנועה אנכית של אוויר לא יציב; לעומת עננים שכבתיים (סטרטוס, צירוס והאלטוקומולוס המוארך) – נוצרים באוויר יציב, בהתקררות איטית של שכבה רחבה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל העננים שבאיור שויכו, והעיקרון הוסבר – מה המשמעות של הגובה (טמפרטורה, הרכב הענן).
טעות נפוצה: להשאיר את הקומולונימבוס בלי שיוך, או לשייך ענן לשתי קבוצות בלי להסביר.
סעיף ב
ברד: נוצר בענני קומולונימבוס, שיש בהם זרמי אוויר עולים חזקים. הזרמים נושאים טיפות מים מעלה, אל מעל גובה האפס, והן קופאות לגרגרי קרח. הגרגר עולה ויורד בענן שוב ושוב, ובכל מעבר בשכבה של טיפות מקוררות־על נצמדת אליו שכבת קרח נוספת – לכן לאבן ברד יש שכבות כמו בצל. כשהגרגר כבד מכדי שהזרם העולה ישא אותו, הוא נופל כברד.
שלג: נוצר בעננים שהטמפרטורה בהם מתחת לאפס. אדי מים מתגבשים ישירות לגבישי קרח סביב גרעיני עיבוי (ריבוץ), והגבישים גדלים על חשבון הטיפות המקוררות־על שסביבם. גבישים נצמדים זה לזה לפתיתים, וכשהם כבדים הם נופלים. אם האוויר מתחת לענן ועד הקרקע קר (סביב 0°C או פחות) – הם מגיעים לקרקע כשלג ולא נמסים לגשם.
מה נדרש: תיאור התהליך של כל אחד משני סוגי המשקעים.
תשובה מלאה:
ברד:
1. הענן: ברד נוצר רק בענני קומולונימבוס – עננים מגדליים שבהם זרמי אוויר עולים חזקים מאוד (עשרות קמ"ש), והחלק העליון שלהם נמצא הרבה מעל גובה האפס.
2. קפיאה: הזרם העולה נושא טיפות מים לגובה שבו הטמפרטורה מתחת לאפס, והן קופאות לגרגרים קטנים של קרח.
3. גדילה בשכבות: הגרגר נע מעלה ומטה בענן – נופל, נישא שוב בזרם העולה וחוזר חלילה. בכל פעם שהוא עובר באזור של טיפות מקוררות־על, הטיפות קופאות עליו, ונוספת שכבת קרח. לכן כשחותכים אבן ברד רואים בה שכבות.
4. נפילה: כשהגרגר כבד מדי והזרם העולה כבר לא יכול לשאת אותו, הוא נופל. בגלל גודלו הוא אינו נמס עד הקרקע, אף שבקרקע חם יותר.
שלג:
1. ענן קר: בענן שהטמפרטורה בו מתחת לאפס יש טיפות מים מקוררות־על וגבישי קרח.
2. גדילת הגבישים: אדי מים מתגבשים ישירות על גבישי הקרח (מעבר מגז למוצק), והגבישים גדלים על חשבון הטיפות – נוצרים גבישים משושים מסתעפים.
3. פתיתים: הגבישים נצמדים זה לזה לפתיתי שלג, וכשהם כבדים מספיק הם נופלים.
4. הגעה לקרקע: אם כל שכבת האוויר שמתחת לענן קרה (סביב 0°C ומטה), הפתיתים מגיעים לקרקע כשלג; אם יש בדרך שכבה חמה, הם נמסים ומגיעים כגשם.
ההבדל העיקרי: ברד נוצר מתנועה אנכית חזקה בענן של אוויר לא יציב (גם בעונות חמות), ושלג נוצר מגדילה איטית של גבישים באוויר קר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד מסוגי המשקעים מתוארים סוג הענן או התנאים, התהליך והסיבה לנפילה.
טעות נפוצה: לכתוב שברד הוא "גשם שקפא בדרך למטה" – הברד גדל בתוך הענן, בשכבות, בגלל הזרמים העולים.
סעיף ג
ברד – נזק לחקלאות: אבני ברד קורעות עלים, פוצעות ומפילות פירות, ושוברות ענפים; סופת ברד אחת יכולה להשמיד יבול שלם של מטעים, כרמים או ירקות, ולגרום לחקלאים הפסד כספי גדול. (אפשר גם: נזק למכוניות, לגגות ולחלונות.)
שלג – שיבוש התחבורה והחיים: שלג כבד חוסם כבישים ומסילות, סוגר שדות תעופה ובתי ספר, מנתק קווי חשמל וגורם לתאונות. (מנגד: השלג מאפשר תיירות חורף – אתרי סקי, כמו בחרמון – ושלג נמס מזין נהרות ומעיינות.)
מה נדרש: השפעה אחת של ברד והשפעה אחת של שלג על האדם (חיובית או שלילית), עם תיאור.
תשובה מלאה:
ברד: ברד יורד בפתאומיות ובעוצמה, ואבנים בגודל של סנטימטרים פוגעות בכל מה שבדרכן. בחקלאות – הברד קורע עלים, פוצע פירות (פרי מצולק אינו ראוי למכירה) ושובר ענפים וחממות. סופת ברד של רבע שעה יכולה להשמיד יבול של שנה שלמה במטע או בכרם, ולכן חקלאים מבטחים את היבול ובמקומות מסוימים פורשים רשתות נגד ברד. בערים הברד גורם נזק למכוניות, לגגות, לחלונות ולפאנלים סולאריים.
שלג: שלג כבד מכסה כבישים ומסילות, והם נעשים חלקלקים או נחסמים; שדות תעופה נסגרים, בתי ספר ועסקים נסגרים, והאספקה משתבשת. כובד השלג שובר עצים ומנתק קווי חשמל. מנגד, לשלג יש גם השפעות חיוביות: הוא מאפשר תיירות חורף – אתרי סקי (כמו בחרמון ובהרי האלפים) שמפרנסים את התושבים – והשלג שנמס באביב מזין מעיינות ונהרות (למשל מקורות הירדן).
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד מסוגי המשקעים השפעה אחת מתוארת – מה נפגע או מה מרוויחים, ומדוע.
טעות נפוצה: לכתוב שתי השפעות של שלג ואף לא אחת של ברד, או השפעה של משקעים בכלל.
שאלה 13 · אוזון
לא במיקוד תשפ"ז – האוזון (שכבת האוזון בסטרטוספרה והאוזון בטרופוספרה) אינו מופיע ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027.
באטמוספרה של כדור הארץ יש שני סוגי גז אוזון: אוזון "טוב" ואוזון "רע".
ציין באיזו שכבה של האטמוספרה נמצא כל אחד מסוגי האוזון האלה, וכתוב מה מאפיין כל אחד מהם. (10 נקודות)
התצלומים שבנספח ד מציגים את כמות גז האוזון מעל יבשת אנטארקטיקה בשנת 1979 ובשנת 2007. עיין בתצלומים וענה על התת־סעיפים (1)-(2) שלפניך.
(1) ציין את השינוי שחל בכמות גז האוזון מעל יבשת אנטארקטיקה בין שנת 1979 לשנת 2007. (2 נקודות)
(2) הסבר את הגורם לשינוי זה. (6 נקודות)
אם יחולו שינויים בכמות גז האוזון מעל הקוטב הצפוני, כמו השינויים שחלו בשנת 2007 המוצגים בנספח ד, הם עלולים להיות מסוכנים לאדם יותר מן השינויים מעל יבשת אנטארקטיקה. הסבר מדוע. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
אוזון "טוב" – בסטרטוספרה (בעיקר בגובה של כ־15–35 ק"מ, "שכבת האוזון"). נוצר בטבע מפירוק מולקולות חמצן בקרינה אולטרה־סגולה, ובולע את רוב הקרינה האולטרה־סגולה המזיקה של השמש – מגן על בני אדם (סרטן עור, קטרקט), על בעלי חיים ועל צמחים.
אוזון "רע" – בטרופוספרה, ליד פני הקרקע. מזהם אוויר משני: נוצר מתגובה בין תחמוצות חנקן לפחמימנים (מפליטות כלי רכב ותעשייה) באור השמש – רכיב עיקרי של הערפיח הפוטוכימי בערים. הוא פוגע בדרכי הנשימה (אסתמה), בצמחים וביבולים, והוא גם גז חממה.
מה נדרש: לכל סוג – השכבה באטמוספרה ומה מאפיין אותו (היווצרות והשפעה).
תשובה מלאה:
אוזון "טוב":
השכבה – הסטרטוספרה, מעל הטרופוספרה; ריכוז האוזון הגבוה ביותר נמצא בגובה של כ־15–35 ק"מ ("שכבת האוזון").
מאפיינים – נוצר באופן טבעי: קרינה אולטרה־סגולה של השמש מפרקת מולקולות חמצן (O₂) לאטומים, והם מתחברים למולקולות חמצן ויוצרים אוזון (O₃). האוזון בולע את רוב הקרינה האולטרה־סגולה המזיקה (UV-B ו־UV-C) ומונע ממנה להגיע לפני הקרקע. לכן הוא "טוב": הוא מגן מפני סרטן עור, קטרקט ופגיעה במערכת החיסון, ומגן על צמחים ועל הפלנקטון בים.
אוזון "רע":
השכבה – הטרופוספרה, השכבה התחתונה, ליד פני הקרקע.
מאפיינים – הוא מזהם משני: אינו נפלט ישירות, אלא נוצר באוויר מתגובה כימית בין תחמוצות חנקן לפחמימנים, שנפלטים ממכוניות, מתחנות כוח וממפעלים, בנוכחות אור שמש. לכן ריכוזו גבוה בערים בימי קיץ חמים ושמשיים – הוא מרכיב מרכזי של הערפיח הפוטוכימי. הוא "רע" מפני שהוא מגרה את דרכי הנשימה, מחמיר אסתמה ומחלות ריאה, פוגע בעלי הצמחים ומקטין יבולים, והוא גם גז חממה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל סוג צוינה השכבה הנכונה, ותוארו גם דרך ההיווצרות וגם ההשפעה (מגן / מזיק).
טעות נפוצה: להחליף בין השכבות, או לכתוב שהאוזון ה"רע" הוא זה שנוצר מן הפריאונים – הפריאונים הורסים את האוזון ה"טוב".
סעיף ב
(1) כמות האוזון מעל אנטארקטיקה ירדה מאוד: ב־1979 מעל היבשת היו כ־250–300 יחידות דובסון (תכלת־ירוק), וב־2007 כ־150–200 ופחות (כחול־סגול) – וזה על שטח שמכסה כמעט את כל היבשת: "החור באוזון".
(2) הגורם – פליטת פריאונים (CFC) ותרכובות דומות, ששימשו במקררים, במזגנים, בתרסיסים ובקלקר. התרכובות יציבות מאוד, מתפזרות באטמוספרה ומגיעות לסטרטוספרה. שם הקרינה האולטרה־סגולה מפרקת אותן ומשחררת אטומי כלור, שמפרקים מולקולות אוזון בתגובת שרשרת – אטום כלור אחד הורס אלפי מולקולות. מעל אנטארקטיקה ההרס חזק במיוחד: בחורף הקוטבי הקר מאוד נוצרים עננים סטרטוספריים קוטביים, ועליהם הכלור הופך פעיל; כשהשמש חוזרת באביב (ספטמבר–אוקטובר), האוזון מתפרק במהירות.
מה נדרש: (1) לציין את השינוי לפי התצלומים והמקרא; (2) להסביר את הגורם.
קריאת התצלומים (לפי המקרא, 100 סגול – 550 ורוד): 1979 – מעל היבשת תכלת־ירוק, כ־250–300 יחידות דובסון; 2007 – כתם כחול־סגול רחב, כ־150–200 יחידות ובמרכזו פחות. ירידה של כ־100 יחידות, כשליש עד כ־40%.
תשובה מלאה:
(1) ירידה חדה בכמות האוזון: ב־1979 מעל אנטארקטיקה היו כ־250–300 יחידות דובסון; ב־2007 הכמות ירדה לכ־150–200 ופחות, ואזור הערכים הנמוכים התרחב וכיסה כמעט את כל היבשת – "החור באוזון". גם טבעת הערכים הגבוהים שסביב היבשת נחלשה (פחות אדום ב־2007).
(2) הגורם – תרכובות כלור שאדם פולט, בעיקר פריאונים (CFC): הן שימשו כגז קירור במקררים ובמזגנים, כגז דוחף בתרסיסים ובייצור קלקר. הן יציבות מאוד ואינן מתפרקות בטרופוספרה, ולכן במשך שנים הן עולות לסטרטוספרה. שם הקרינה האולטרה־סגולה החזקה מפרקת אותן ומשחררת אטומי כלור. אטום כלור מפרק מולקולת אוזון, יוצא מן התגובה כמו שהיה וממשיך לפרק – אטום אחד הורס אלפי מולקולות.
למה דווקא מעל אנטארקטיקה: בחורף נוצרת מעל היבשת מערבולת קוטבית שמבודדת את האוויר, והטמפרטורה בסטרטוספרה יורדת מתחת ל־−78°C. נוצרים עננים סטרטוספריים קוטביים, ועל גבישי הקרח שבהם תרכובות הכלור הופכות לצורה פעילה. כשהשמש חוזרת באביב (ספטמבר–אוקטובר), הכלור הפעיל מפרק את האוזון במהירות – וכך נפתח "החור".
(פרוטוקול מונטריאול (1987) אסר בהדרגה את ייצור הפריאונים, ומאז שכבת האוזון מתחילה להשתקם לאט.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השינוי צוין עם ערכים מן המקרא; הגורם נקרא בשמו (פריאונים / תרכובות כלור), והוסבר המנגנון – הגעה לסטרטוספרה, שחרור כלור ותגובת שרשרת.
טעות נפוצה: לייחס את החור באוזון לפחמן דו־חמצני ולאפקט החממה – אלה שתי תופעות שונות.
סעיף ג
אנטארקטיקה כמעט אינה מיושבת – יש בה רק חוקרים בתחנות מחקר, ומסביבה אוקיינוס. לעומת זאת, סביב הקוטב הצפוני נמצאות יבשות מאוכלסות: צפון אמריקה, אירופה ורוסיה, ובחצי הכדור הצפוני גרים כ־90% מאוכלוסיית העולם. אם תיפתח שכבת האוזון מעליו, יותר קרינה אולטרה־סגולה תגיע לאזורים מיושבים, ומיליוני אנשים ייחשפו לה – יותר סרטן עור, קטרקט ופגיעה במערכת החיסון – וגם ייפגעו יבולים חקלאיים ומשאבי דגה באזורים אלה.
מה נדרש: להסביר מדוע אותו שינוי מעל הקוטב הצפוני מסוכן יותר לאדם.
מה לחפש באטלס: מפת צפיפות אוכלוסין בעולם, או מבט קוטבי על חצי הכדור הצפוני מול הדרומי.
תשובה מלאה:
ההבדל הוא בפיזור האוכלוסייה סביב שני הקטבים:
– אנטארקטיקה היא יבשת מכוסה קרח שאין בה אוכלוסייה קבועה – רק כמה אלפי חוקרים בתחנות מחקר – ומסביבה אוקיינוס רחב. גם כשהקרינה האולטרה־סגולה חזקה מעליה, כמעט אין מי שנחשף אליה.
– סביב הקוטב הצפוני, לעומת זאת, נמצאים צפון קנדה ואלסקה, סקנדינביה, צפון רוסיה וגרינלנד, ומעט דרומה מהם – אירופה, צפון אמריקה וצפון אסיה, אזורים צפופים מאוד. בחצי הכדור הצפוני גרים כ־90% מבני האדם. "חור" כזה מעל הקוטב הצפוני, ובייחוד אם אוויר דל אוזון יתפשט דרומה, יחשוף מאות מיליוני אנשים לקרינה אולטרה־סגולה חזקה יותר: יותר מקרים של סרטן עור וקטרקט, פגיעה במערכת החיסון, וגם פגיעה בגידולים חקלאיים ובפלנקטון – בסיס שרשרת המזון של אזורי הדיג העשירים בצפון האוקיינוס האטלנטי והשקט.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש השוואה בין שני האזורים (לא מיושב מול מיושב וצפוף) והסבר של הסכנה לאדם – חשיפה לקרינה ותוצאותיה.
טעות נפוצה: לכתוב רק "שם גרים יותר אנשים" בלי להסביר מה הקשר לאוזון (חשיפה לקרינה אולטרה־סגולה).
שאלה 14 · מדבור
לא במיקוד תשפ"ז – מדבור אינו מופיע כנושא ברשימת פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027. הנושא "שינויי אקלים – תוצאות ודרכי התמודדות" חופף רק בחלקו (בצורת, סעיף ג), והשאלה עוסקת בעיקר בגורמים אנושיים למדבור.
במפה שבנספח ה מוצגים אזורים בעולם שמתרחש בהם תהליך מדבור.
עיין במפה, וענה על הסעיפים א-ג שלפניך.
(1) ציין שני אזורים בעולם שמתרחש בהם תהליך מדבור, וציין את סוג האקלים המשותף לשני האזורים. (6 נקודות)
(2) הסבר את הקשר בין המיקום של האזורים האלה לבין תהליך המדבור המתרחש בהם. (3 נקודות)
לפניך רשימה של גורמים למדבור.
בחר שלושה מן הגורמים, והסבר כיצד כל אחד מהם גורם למדבור. (8 נקודות)
— רעיית יתר
— בצורת
— השקיית שדות חקלאיים במים מליחים
— מלחמות אזרחים
— עיבוד אינטנסיבי של קרקע חקלאית
בשנת 2005 הציע האו"ם להקים את מיזם "החומה הגדולה הירוקה" בכל מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. בעקבות קבלת הצעה זו התחילו המדינות האלה לנטוע עצים ברצועה שאורכה 7,100 קילומטר ורוחבה 15 קילומטר, בשטחן הגובל בסהרה.
(1) הסבר כיצד פעולה זו עשויה לצמצם את תהליך המדבור. (4 נקודות)
(2) הצע דרך נוספת לצמצום המדבור. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1) הסאהל – הרצועה שמדרום למדבר סהרה (מסנגל ומאוריטניה דרך מאלי, ניז'ר וצ'אד ועד סודאן); וצפון מקסיקו ודרום־מערב ארצות הברית. סוג האקלים המשותף: אקלים צחיח למחצה (אקלים ערבתי) – אקלים יבש שבו כמות המשקעים קטנה ובלתי סדירה.
(2) האזורים נמצאים בשולי המדבריות – באזור מעבר בין המדבר לאזורים לחים יותר. כמות הגשם בהם קטנה ומשתנה מאוד משנה לשנה, ובצורות נפוצות. הצמחייה והקרקע שבריריות, ולכן כשבשנות בצורת מצטרף לחץ של אדם (רעייה, עיבוד, כריתה), הצמחייה אינה מתחדשת והמדבר "מתפשט" אל השוליים.
מה נדרש: (1) שני אזורים מן המפה ושם סוג האקלים המשותף; (2) הסבר הקשר בין המיקום (בשולי המדבריות) לבין המדבור.
מה לחפש באטלס: מפת אזורי אקלים בעולם (האקלים הצחיח למחצה – ערבתי – סביב המדבריות), ומפה פיזית של אפריקה וצפון אמריקה לשמות האזורים.
תשובה מלאה:
(1) אזור 1 – הסאהל: רצועה רחבה מדרום לסהרה, מחוף האוקיינוס האטלנטי (סנגל, מאוריטניה) מזרחה דרך מאלי, ניז'ר, צ'אד ועד סודאן.
אזור 2 – צפון מקסיקו ודרום־מערב ארצות הברית (בשולי מדבריות צפון אמריקה).
(אפשר גם: מרכז אסיה – קזחסטן; צפון סין; צפון־מערב הודו ופקיסטן; שולי מדבריות אוסטרליה; דרום־מערב אפריקה.)
סוג האקלים המשותף: אקלים צחיח למחצה (ערבתי) – אקלים יבש, שבו יורדים בערך 250–500 מ"מ בשנה בעונה קצרה, ההתאדות גדולה והגשם בלתי סדיר.
(2) הקשר בין המיקום למדבור: כל האזורים במפה נמצאים בשולי המדבריות הגדולים, במעבר שבין המדבר לאזורים לחים יותר. אלה אזורים שבהם הגשם קרוב לגבול התחתון של האפשרות לקיים צמחייה וחקלאות, והוא משתנה מאוד: שנים גשומות מתחלפות בבצורות ממושכות (כמו הבצורות הקשות בסאהל בשנות ה־70 וה־80). בשנים טובות האדם מרחיב את הרעייה והעיבוד; כשמגיעה בצורת, הצמחייה הדלילה אינה עומדת בלחץ, הקרקע נחשפת ונסחפת – והשטח הופך לדמוי מדבר. במרכז המדבר אין מה "למדבר", ובאזורים הלחים הצמחייה מתחדשת – ולכן המדבור מתרכז בשוליים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני אזורים אמיתיים מן המפה, סוג האקלים בשמו המקצועי, והסבר שמקשר בין המיקום בשולי המדבר (גשם מועט ובלתי סדיר, מערכת שבירה) לבין המדבור.
טעות נפוצה: לכתוב "אקלים מדברי" – המדבור מתרחש בעיקר באזורים צחיחים למחצה שבשולי המדבר, ולא במדבר עצמו.
סעיף ב
רעיית יתר – עדרים גדולים מכפי שהשטח יכול לשאת מכלים את הצמחייה עד השורש, והפרסות מפוררות ומהדקות את הקרקע; הקרקע החשופה נסחפת ברוח ובגשם, ובמקומה נשאר שטח חשוף ודמוי מדבר.
בצורת – שנים רצופות של גשם מועט: הצמחייה מתייבשת ואינה מתחדשת, הקרקע מתייבשת ונחשפת, והרוח והגשמים הנדירים והעזים סוחפים את שכבת הקרקע הפורייה.
השקיה במים מליחים – המים מתאדים בחום מן הקרקע, והמלחים שבהם נשארים ומצטברים בשכבה העליונה (המלחת קרקע); הקרקע נעשית רעילה לצמחים ומאבדת את פוריותה, והשדות ננטשים.
(עיבוד אינטנסיבי – עיבוד רצוף בלי שנות מנוחה (שלף) מוציא מן הקרקע את חומרי ההזנה, ההרמה והחריש מפוררים אותה, והיא נסחפת. מלחמות אזרחים – פליטים מתרכזים במחנות ובאזורים מצומצמים, כורתים עצים להסקה ורועים את כל הסביבה, והשמירה על הקרקע מוזנחת.)
מה נדרש: לבחור שלושה גורמים מן הרשימה, ולכל אחד להסביר את המנגנון שבו הוא מוביל למדבור.
תשובה מלאה (אפשר לבחור כל שלושה):
רעיית יתר: באזורים צחיחים למחצה, שבהם הצמחייה דלילה, עדר גדול מדי של עזים, כבשים או בקר אוכל את הצמחים מהר מכפי שהם צומחים, ולעיתים עוקר אותם עם השורשים. הפרסות מפוררות את הקרקע ומהדקות אותה. כשאין כיסוי צמחי, הרוח עפה את הקרקע והגשם סוחף אותה, והמים אינם מחלחלים – השטח הופך לשטח חשוף, בדיוק כמו מדבר.
בצורת: כשבמשך כמה שנים יורד פחות גשם מן הממוצע, הצמחים מתייבשים ומתים, הקרקע מתייבשת ומאבדת את החומר האורגני, ואין צמחייה שמגינה עליה. הרוח סוחפת את שכבת הקרקע העליונה הפורייה, ובגשמים העזים והנדירים הקרקע נשטפת. כשהבצורת מתרחשת יחד עם לחץ של אדם – הנזק כמעט בלתי הפיך.
השקיה במים מליחים: באקלים חם ויבש ההתאדות מן השדה גדולה. המים מתאדים, והמלחים שהיו מומסים בהם נשארים בקרקע ומצטברים, בייחוד כשאין ניקוז. הקרקע מומלחת, נוצר עליה קרום לבן, הצמחים אינם יכולים לקלוט מים, והחקלאים נוטשים את השדות – שהופכים לשטחי בור.
עיבוד אינטנסיבי: כשמעבדים את הקרקע כל שנה בלי מנוחה ובלי החזרת חומרי הזנה, היא מאבדת את פוריותה ואת המבנה שלה. החריש התכוף מפורר אותה לאבקה, וכשהיבול נכשל השדה נשאר חשוף לסחיפה.
מלחמות אזרחים: אוכלוסייה גדולה נעקרת ומתרכזת באזורים מצומצמים ובמחנות פליטים. הפליטים כורתים את העצים והשיחים לבישול ולהסקה, והעדרים רועים את כל הצמחייה סביב המחנות. בזמן מלחמה מוזנחים גם הטרסות, מערכות ההשקיה ושמירת הקרקע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה גורמים, ולכל אחד שרשרת סיבתית מלאה – הפעולה → הפגיעה בצמחייה או בקרקע → אובדן פוריות ומדבור.
טעות נפוצה: לכתוב רק "הגורם פוגע בקרקע" בלי להסביר איך.
סעיף ג
(1) רצועת העצים מגינה על הקרקע: השורשים מייצבים אותה ומונעים סחיפה, והעצים בולמים את הרוח – פחות סחיפת קרקע ופחות נדידת חול מן הסהרה דרומה. הצל מקטין את ההתאדות ואת חום הקרקע, העלים הנושרים מוסיפים חומר אורגני, והמים מחלחלים טוב יותר לקרקע – כך היא חוזרת להיות פורייה וצמחייה מתחדשת.
(2) לצמצם את רעיית היתר: לקבוע מספר מרבי של בעלי חיים לשטח, ולהנהיג רעייה במחזור (שטחים "נחים" לסירוגין) כדי שהצמחייה תתחדש. (אפשר גם: איסוף מי נגר – גומות ושורות אבנים במדרונות שאוגרות את מי הגשם בקרקע; השקיה בטפטוף וניקוז נגד המלחה; תנורי בישול חסכוניים או גז במקום עצי הסקה.)
מה נדרש: (1) להסביר את המנגנון שבו הנטיעה מצמצמת מדבור; (2) להציע דרך נוספת ולהסביר אותה.
תשובה מלאה:
(1) הנטיעה פועלת בכמה דרכים:
– ייצוב הקרקע: שורשי העצים מחזיקים את הקרקע ומונעים את סחיפתה ברוח ובמים.
– שובר רוח: רצועה רחבה של עצים מחלישה את הרוחות היבשות שנושבות מן הסהרה, ולכן פחות קרקע נסחפת ופחות חול מכסה את השדות שמדרום.
– שיפור משטר המים והקרקע: הצל מוריד את הטמפרטורה של הקרקע ואת ההתאדות; העלים הנושרים מתפרקים לחומר אורגני שמשפר את פוריות הקרקע ואת כושרה לאגור מים; מי הגשם מחלחלים לקרקע במקום לזרום על פניה.
– פרנסה: העצים מספקים פירות, מספוא ועצים לתושבים, ולכן פוחת הלחץ לכרות צמחייה טבעית.
(2) דרך נוספת – ניהול נכון של המרעה: הגבלת מספר בעלי החיים לפי כושר הנשיאה של השטח, ורעייה במחזור – העדר עובר בין חלקות, וכל חלקה "נחה" עונה או שתיים כדי שהצמחייה תתחדש. כך הקרקע נשארת מכוסה בצמחייה ואינה נסחפת.
(דרכים נוספות: איסוף מי נגר – חפירת גומות קטנות סביב הזרעים, "חצאי ירח" ושורות אבנים לאורך קווי הגובה, שעוצרים את מי הגשם ומאפשרים להם לחלחל; עידוד צמיחה מחודשת של עצים מגדמים ומשורשים קיימים; השקיה בטפטוף וניקוז להפחתת המלחה; מעבר לתנורי בישול חסכוניים, לגז או לאנרגיית שמש כדי לצמצם כריתת עצים להסקה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) לפחות שני מנגנונים שבהם העצים פועלים נגד המדבור; (2) דרך נוספת, שונה מנטיעה, עם הסבר של אופן פעולתה.
טעות נפוצה: להציע ב־(2) עוד נטיעת עצים – זו אותה דרך כמו בסעיף (1).