בגרות בגאוגרפיה 57282 - קיץ 2019
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · קיץ · 14 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2019, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, עליך לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה — 25 נקודות; סה"כ — 100 נקודות.
פרק ראשון — הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני — כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
— אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
— אטלס כרטא — פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
— אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, בחתכים ובגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד. רשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
שים לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): עליך לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרת לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
נספחים: נספח א — מפה לשאלה 2; נספח ב — תמונות לשאלה 7; נספח ג — תמונות לשאלה 11; נספח ד — תמונות לשאלה 14
פרק ראשון — הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה — 25 נקודות).
שאלה 1 · מדדי פיתוח
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים דמוגרפיים של ארבע מדינות.
דרג את המדינות על פי רמת הפיתוח שלהן, מן הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
בסס את הדירוג על נתונים משני מדדים המוצגים בטבלה.
(7 נקודות)
[טבלה]
הסבר מהו "המדד המשולב" ("אינדקס הפיתוח של האו"ם").
הסבר מהו היתרון של השימוש במדד זה בקביעת רמת הפיתוח של מדינות.
(8 נקודות)
עיין בפירמידות הגילים שלפניך. פירמידה אחת מתארת את מבנה האוכלוסייה באוסטריה בשנת 2018, והפירמידה האחרת מתארת את מבנה האוכלוסייה בזימבבואה באותה שנה.
(1) ציין שני הבדלים עיקריים בין שיעור האוכלוסיות התלויות בזימבבואה ובין שיעור האוכלוסיות התלויות באוסטריה. (4 נקודות)
(2) תאר השפעה אחת של שיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה בזימבבואה על מערך השירותים החברתיים בה, והשפעה אחת של שיעור האוכלוסייה התלויה המבוגרת באוסטריה על מערך השירותים החברתיים בה. (6 נקודות)
[פירמידות]
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הדירוג מן הגבוהה לנמוכה: 1. אוסטריה; 2. ברזיל; 3. פיליפינים; 4. זימבבואה.
ביסוס על שני מדדים: תוחלת חיים – אוסטריה 81.7 שנים, ברזיל 74.3, פיליפינים 69.6, זימבבואה 61.1 (ככל שתוחלת החיים ארוכה יותר, רמת הפיתוח גבוהה יותר). תמותת תינוקות – אוסטריה 3.4 לאלף, ברזיל 16.9, פיליפינים 20.9, זימבבואה 31.9 (ככל שהתמותה נמוכה יותר, רמת הפיתוח גבוהה יותר). שני המדדים נותנים את אותו הסדר.
מה נדרש: לסדר את ארבע המדינות מן המפותחת ביותר לפחות מפותחת, ולהראות שהסדר נשען על הנתונים של שני מדדים לפחות.
תשובה מלאה:
הדירוג: אוסטריה ← ברזיל ← פיליפינים ← זימבבואה.
מדד 1 – תוחלת חיים ממוצעת: ככל שמערכת הבריאות, התזונה והתברואה טובות יותר, אנשים חיים יותר שנים. אוסטריה – 81.7 שנים (הגבוהה ביותר), ברזיל – 74.3, פיליפינים – 69.6, זימבבואה – 61.1 (הנמוכה ביותר; פער של 20.6 שנים מאוסטריה).
מדד 2 – תמותת תינוקות: מדד רגיש מאוד לרמת הפיתוח, כי הוא משקף שירותי בריאות לאם ולתינוק, מים נקיים והשכלת האם. אוסטריה – 3.4 לאלף (הנמוכה ביותר), ברזיל – 16.9, פיליפינים – 20.9, זימבבואה – 31.9 (פי 9.4 מאוסטריה).
שני המדדים מסדרים את המדינות באותו סדר, ולכן הדירוג אמין. (גם הריבוי הטבעי נותן בדיוק את אותו סדר: אוסטריה 0.42% – הנמוך ביותר, כמקובל במדינה מפותחת; זימבבואה 1.68% – הגבוה ביותר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדירוג נכון, ולכל אחד משני המדדים צוינו ערכי ארבע המדינות והוסבר כיוון הקשר (גבוה = מפותח בתוחלת החיים, נמוך = מפותח בתמותת התינוקות).
טעות נפוצה: לדרג לפי הריבוי הטבעי בלבד בלי להסביר שריבוי טבעי נמוך מעיד על פיתוח גבוה, או לבלבל בכיוון של תמותת התינוקות.
סעיף ב
המדד המשולב (אינדקס הפיתוח האנושי של האו"ם, HDI) הוא מדד המשלב שלושה תחומים: בריאות – תוחלת חיים בלידה; השכלה – שנות לימוד ממוצעות של מבוגרים ושנות לימוד צפויות לילדים; רמת חיים – הכנסה לאומית לנפש (לפי כוח קנייה). ערכו בין 0 ל־1, וככל שהוא קרוב ל־1 רמת הפיתוח גבוהה יותר.
היתרון: הוא משלב תחומים כלכליים וחברתיים יחד ואינו מסתמך על נתון אחד, ולכן משקף טוב יותר את איכות החיים של האוכלוסייה; הוא מחושב בשיטה אחידה, ולכן אפשר להשוות בעזרתו בין מדינות ולאורך זמן.
מה נדרש: (1) להסביר ממה מורכב המדד ומה מבטא ערכו; (2) להסביר יתרון אחד של השימוש בו.
תשובה מלאה:
מהו המדד: מדד שמחשבת תוכנית הפיתוח של האו"ם לכל מדינה. הוא "משולב" כי הוא מצרף שלושה רכיבים: (1) בריאות ואורך חיים – תוחלת החיים בלידה; (2) השכלה – מספר שנות הלימוד הממוצע של המבוגרים ומספר שנות הלימוד הצפוי לילדים; (3) רמת חיים – ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש לפי שווי כוח קנייה. כל רכיב מומר לציון בין 0 ל־1, ומהם מחושב ציון אחד בין 0 ל־1. מדינות עם ערך של 0.8 ומעלה הן בעלות רמת פיתוח גבוהה מאוד, ומדינות מתחת ל־0.55 – בעלות רמת פיתוח נמוכה.
היתרון: מדד חד־ממדי, כמו התמ"ג לנפש, מודד רק כלכלה, ומדינה יכולה להיות עשירה (למשל בזכות נפט) ובכל זאת שירותי הבריאות וההשכלה בה ירודים. המדד המשולב משקלל גם בריאות והשכלה, ולכן הוא מבטא את רמת החיים האמיתית של התושבים ולא רק את הייצור הכלכלי. בנוסף, החישוב אחיד בכל המדינות, ולכן אפשר לדרג מדינות ולעקוב אחר השינוי ברמת הפיתוח שלהן לאורך שנים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שלושת הרכיבים ומשמעות הערך, והיתרון הוסבר (שילוב תחומים → תמונה מלאה יותר מאשר מדד יחיד).
טעות נפוצה: לכתוב שהמדד הוא "התמ"ג לנפש", או לשכוח את אחד משלושת הרכיבים.
סעיף ג
(1) הבדל 1 – האוכלוסייה התלויה הצעירה (בני 0-14): בזימבבואה שיעורה גבוה מאוד, כ־38% מן האוכלוסייה (בסיס רחב), בעוד שבאוסטריה רק כ־14% (בסיס צר).
הבדל 2 – האוכלוסייה התלויה המבוגרת (בני 65 ומעלה): בזימבבואה שיעורה נמוך מאוד, כ־5% (קודקוד צר), בעוד שבאוסטריה כ־20% (חלק עליון רחב).
(2) זימבבואה: שיעור גבוה של ילדים מחייב מערכת חינוך גדולה – בתי ספר רבים, כיתות ומורים – ושירותי בריאות לאם ולילד (חיסונים, מרפאות). במדינה ענייה המשאבים אינם מספיקים, ולכן הכיתות צפופות ורמת השירותים נמוכה.
אוסטריה: שיעור גבוה של מבוגרים מגדיל את הביקוש לשירותי בריאות ולסיעוד (בתי חולים, בתי אבות, טיפול בית) ואת ההוצאה על קצבאות זקנה ופנסיות, הממומנות ממסים של אוכלוסייה עובדת שחלקה קטן יחסית.
מה נדרש: (1) שני הבדלים בשיעור התלויים – כלומר בצעירים (0-14) ובמבוגרים (65+), עם נתון מן הפירמידות; (2) השפעה אחת של הצעירים בזימבבואה והשפעה אחת של המבוגרים באוסטריה על השירותים החברתיים.
תשובה מלאה:
(1) האוכלוסייה התלויה היא מי שאינם בגיל העבודה: צעירים בני 0-14 ומבוגרים בני 65 ומעלה.
הבדל ראשון – התלויים הצעירים: בזימבבואה העמודות של 0-14 הן הארוכות ביותר בפירמידה (בגילי 0-4 כ־15% מן הזכרים וכ־14.5% מן הנקבות), ובסך הכול הצעירים הם כ־38% מן האוכלוסייה. באוסטריה העמודות האלה קצרות (כ־4.5%–5% בכל קבוצה), והצעירים הם רק כ־14%.
הבדל שני – התלויים המבוגרים: בזימבבואה העמודות של 65 ומעלה קצרות מאוד (כ־1%–2% בכל קבוצה), והמבוגרים הם כ־5% מן האוכלוסייה. באוסטריה העמודות האלה ארוכות (כ־4%–5% בכל קבוצה, ונשים בנות 80 ומעלה כ־7%), והמבוגרים הם כ־20%.
(בזימבבואה רוב התלויים הם ילדים – פירמידה בעלת בסיס רחב של ילודה גבוהה; באוסטריה רוב התלויים הם קשישים – פירמידה "מזדקנת" של ילודה נמוכה ותוחלת חיים ארוכה.)
(2) זימבבואה – תלויים צעירים: כמעט ארבעה מכל עשרה תושבים הם ילדים, ולכן המדינה צריכה להשקיע הרבה בחינוך (בניית בתי ספר, הכשרת מורים, ספרים) ובשירותי בריאות לילדים ולאימהות (חיסונים, טיפות חלב, טיפול בתמותת תינוקות שהיא גבוהה – 31.9 לאלף). מכיוון שזו מדינה ענייה עם אוכלוסייה עובדת קטנה יחסית, המשאבים אינם מספיקים: כיתות צפופות, נשירה מוקדמת ושירותי בריאות חסרים.
אוסטריה – תלויים מבוגרים: כחמישית מן האוכלוסייה בגיל 65 ומעלה, והם צורכים יותר שירותי רפואה (מחלות כרוניות, אשפוזים) ושירותי סיעוד (בתי אבות, מטפלים, דיור מוגן). בנוסף גדלה ההוצאה על קצבאות זקנה ופנסיות. את כל אלה מממנת אוכלוסייה עובדת שהולכת וקטנה יחסית, ולכן גדל הנטל על מערכת הרווחה והמדינה נדרשת להעלות מסים, להעלות את גיל הפרישה או להיעזר בעובדים מהגרים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) שני ההבדלים מתייחסים לשתי קבוצות התלויים ומבוססים על הפירמידות; בסעיף (2) כל השפעה מתאימה לקבוצה ולמדינה שנשאלה ומוסברת.
טעות נפוצה: לתאר רק את "צורת הפירמידה" בלי לציין את קבוצות הגיל התלויות, או להחליף בין המדינות בסעיף (2).
שאלה 2 · התחדשות ושימור במרחב העירוני
אזורים מסוימים במרחב העירוני במדינות מפותחות עוברים תהליך של התחדשות עירונית. תאר שני מאפיינים של אזורים כאלה. (7 נקודות)
אחת הדרכים להתחדשות עירונית היא שימור אתרים היסטוריים.
הסבר שתי סיבות לשימור אתרים היסטוריים במרחב העירוני. (9 נקודות)
בשנת 2003 הכריז אונסק"ו על מרכז תל אביב ובתוכו "העיר הלבנה" אתר מורשת עולמית. "העיר הלבנה" היא כינוי למרקם העירוני ההיסטורי של העיר תל אביב, ובו כ־4,000 מבנים שנבנו בראשית שנות השלושים של המאה ה־20.
מיקומה של ה"עיר הלבנה" במרכז תל אביב מציב לפני מתכנני העיר דילמה של שימור מול פיתוח.
עיין במפה שבנספח א, שבה נראים האזורים הנכללים ב"עיר הלבנה" במרכז תל אביב ושימושי הקרקע העיקריים בהם.
(1) הצג את הדילמה של שימור מול פיתוח ב"עיר הלבנה". (4 נקודות)
(2) הסבר כיצד בכל אחד משימושי הקרקע הנראים במפה באה לידי ביטוי הדילמה שהצגת. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
מאפיין 1 – מבנים ותשתיות ישנים ומוזנחים: בתים ישנים במצב פיזי ירוד, תשתיות מים, ביוב ותחבורה מיושנות, ולעיתים מבני תעשייה ונמל נטושים.
מאפיין 2 – מצב חברתי־כלכלי ירוד: אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה (לעיתים קשישים ומהגרים), ערך קרקע ושכר דירה נמוכים, עזיבה של אוכלוסייה מבוססת ובעיות של עוני ופשיעה.
מה נדרש: שני מאפיינים של האזורים שעוברים התחדשות עירונית (מדוע הם זקוקים לה), כל אחד בתיאור.
תשובה מלאה:
מאפיין ראשון – מצב פיזי ירוד: אלה לרוב שכונות ותיקות סמוך למרכז העיר או אזורי תעשייה ונמל ישנים. הבניינים נבנו לפני עשרות שנים ולא תוחזקו, התשתיות (מים, ביוב, כבישים) מיושנות, ויש מבנים נטושים ומגרשים ריקים. לאחר שהתעשייה עזבה את העיר נשארו בהם מבני מפעלים ומחסנים ריקים.
מאפיין שני – מצב חברתי־כלכלי ירוד: האוכלוסייה המבוססת עברה לפרברים, ובאזור נשארו או נכנסו תושבים בעלי הכנסה נמוכה. ערכי הקרקע ושכר הדירה נמוכים, העסקים מעטים, ויש בעיות של עוני, אבטלה, הזנחה ופשיעה.
(דוגמאות: אזורי הנמל הישנים של לונדון (הדוקלנדס) ושל בולטימור, שכונות ותיקות בערים בארצות הברית ובאירופה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים (פיזי וחברתי־כלכלי), כל אחד מתואר בפירוט.
טעות נפוצה: לתאר את תוצאות ההתחדשות (בניינים חדשים, ג'נטריפיקציה) במקום את מאפייני האזור לפני ההתחדשות.
סעיף ב
סיבה 1 – מורשת וזהות: האתרים מספרים את ההיסטוריה של העיר ושל תושביה ומבטאים סגנונות אדריכלות של תקופות שונות; שימורם שומר על הזיכרון הקולקטיבי ועל הזהות והייחוד של העיר לדורות הבאים.
סיבה 2 – תועלת כלכלית: אתרים משומרים מושכים תיירים ומבקרים, מעודדים פתיחת בתי קפה, חנויות וגלריות, מעלים את ערך הנכסים באזור ומחיים אזור מוזנח – כך השימור הוא מנוף להתחדשות.
מה נדרש: שתי סיבות שונות, כל אחת עם הסבר מדוע היא מצדיקה שימור.
תשובה מלאה:
סיבה ראשונה – שמירה על מורשת היסטורית ותרבותית: מבנים, רחובות ושכונות ישנים הם "תעודה" של ההיסטוריה של העיר – הם מראים איך חיו בה, אילו סגנונות בנייה היו נהוגים ואילו אירועים התרחשו בה. אם יהרסו אותם, המידע הזה יאבד לתמיד. השימור שומר על הזהות והייחוד של העיר (ולא עוד עיר של מגדלים דומים) ומחזק את הקשר של התושבים למקום.
סיבה שנייה – תועלת כלכלית ותיירותית: אזור היסטורי משומר מושך תיירים, וסביבו נפתחים מסעדות, חנויות, מלונות וגלריות. כך נוצרים מקומות עבודה ומקורות הכנסה לעירייה, ערך הנכסים עולה, ותושבים ועסקים חוזרים לאזור שהיה מוזנח. כלומר השימור עצמו מניע את ההתחדשות העירונית.
(אפשר גם: ערך אדריכלי ואסתטי – גיוון ויופי בנוף העירוני; ערך חינוכי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי סיבות שונות (תרבותית־זהותית וכלכלית), ולכל אחת הוסבר כיצד השימור תורם.
טעות נפוצה: לכתוב שתי סיבות שהן בעצם אותה סיבה ("היסטוריה" ו"מורשת").
סעיף ג
(1) הדילמה: מצד אחד, יש לשמר את המבנים בסגנון הבינלאומי ("באוהאוס") – מבנים נמוכים בני 3–4 קומות – כי הם מורשת עולמית בעלת ערך היסטורי ואדריכלי. מצד שני, הם נמצאים במרכז העיר, שבו הביקוש לקרקע ומחירה גבוהים מאוד, ויש לחץ להרוס אותם או להוסיף להם קומות ולבנות במקומם בנייה רבת קומות למגורים, למשרדים ולמסחר. השימור מגביל את הפיתוח ואת הציפוף, והפיתוח מאיים לפגוע בערך ההיסטורי.
(2) מגורים: יש מחסור בדירות במרכז תל אביב ומחירן גבוה, ולכן יזמים ובעלי דירות רוצים להוסיף קומות, להרחיב ולצופף; השימור מגביל את תוספות הבנייה ומחייב שיפוץ יקר לפי כללי השימור, ולכן הדילמה היא בין שמירה על המבנה המקורי לבין הגדלת מספר הדירות.
מסחר: ברחובות המסחר יש ביקוש לשטחי חנויות, משרדים ושלטים גדולים, ולחץ להפוך קומות קרקע ובניינים שלמים לשטחי מסחר ולשנות את החזיתות; השימור מחייב לשמור על חזיתות המבנים ועל אופי הרחוב, ולכן הוא מגביל את הרחבת המסחר.
מה נדרש: (1) להציג את שני צדי הדילמה – שימור מול פיתוח – ולהסביר מה עומד בכל צד; (2) להסביר כיצד הדילמה מופיעה בכל אחד משני שימושי הקרקע במפה: מגורים ומסחר.
מה רואים במפה: ה"עיר הלבנה" (אפור מקווקו) היא כמה אזורים בתוך מרכז תל אביב (צהוב), בין רחוב ארלוזורוב בצפון לשדרות רוטשילד ולרחוב בגין בדרום, ובין רחוב הירקון והחוף במערב לאבן גבירול במזרח. בתוכה מסומנים שני שימושי קרקע עיקריים: מגורים ומסחר.
תשובה מלאה:
(1) צד השימור: כ־4,000 מבנים בסגנון הבינלאומי (ה"באוהאוס") מראשית שנות השלושים – רובם בניינים לבנים בני 3–4 קומות עם מרפסות וחלונות סרט – הם מכלול ייחודי בעולם, ולכן הוכרזו אתר מורשת עולמית. הריסתם או שינוי ניכר שלהם יפגעו בערך ההיסטורי והאדריכלי ואף בהכרה הבינלאומית.
צד הפיתוח: האזור נמצא בלב מרכז העסקים והבילוי של תל אביב, ליד הים, ומחירי הקרקע בו מן הגבוהים בארץ. יש ביקוש עצום לדירות, למשרדים ולשטחי מסחר, ולכן משתלם כלכלית להרוס את המבנים הנמוכים ולבנות במקומם מגדלים, או להוסיף קומות רבות. בנוסף, רבים מן המבנים ישנים ושיפוצם לפי כללי השימור יקר.
הדילמה: האם לשמר את המרקם הנמוך וההיסטורי – ולוותר על ציפוף ועל רווח כלכלי – או לפתח ולצופף – ולפגוע במורשת.
(2) מגורים (באזורים המסומנים "מגורים", למשל באזור בן יהודה ודיזנגוף): הביקוש לדירות במרכז העיר גבוה ומחיריהן עולים. בעלי הדירות ויזמים רוצים להוסיף קומות, לסגור מרפסות, להוסיף מעליות ולבנות דירות חדשות, כדי להגדיל את מספר הדירות ואת ערכן. כללי השימור מגבילים את התוספות ומחייבים לשמור על צורת הבניין, ולכן הדילמה היא בין שמירת אופי המבנה ההיסטורי לבין מתן מענה למחסור בדיור ולרצון הבעלים לשפר את הנכס. (השימור והשיפוץ גם מייקרים את הדירות ועלולים לדחוק תושבים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה.)
מסחר (באזורים המסומנים "מסחר", ברחובות המסחר הראשיים ובאזור הדרומי ליד רחוב בגין): בעלי העסקים רוצים חלונות ראווה גדולים, שלטים בולטים, הרחבת חנויות והפיכת דירות ובניינים למשרדים ולחנויות, ובאזורי העסקים יש לחץ לבנייה רבת קומות של משרדים. השימור מחייב לשמור על חזיתות המבנים ועל קנה המידה הנמוך של הרחוב, ולכן הוא מגביל את התפתחות המסחר – הדילמה היא בין פעילות כלכלית תוססת לבין שמירה על המראה ההיסטורי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) הוצגו שני צדי הדילמה עם הנימוק לכל צד; בסעיף (2) הוסבר בנפרד כיצד הדילמה מתבטאת במגורים ובמסחר, תוך התייחסות למפה.
טעות נפוצה: לתאר רק את חשיבות השימור בלי להציג את הלחץ לפיתוח, או לדון בשימוש קרקע אחד בלבד בסעיף (2).
שאלה 3 · חברות רב־לאומיות וערי עולם
לחברה רב־לאומית כדאי להקים את משרדי ההנהלה שלה בעיר עולם בגלל המאפיינים של עיר כזאת.
לפניך רשימת מאפיינים של עיר עולם.
בחר בשניים מן המאפיינים האלה, והסבר מהו היתרון של כל אחד מהם בנוגע למיקום של משרדי ההנהלה של חברה רב־לאומית.
רשימת המאפיינים
(9 נקודות)
תאר שתי השפעות של מיקום חברות רב־לאומיות בערי עולם על המאפיינים החברתיים־תרבותיים של ערים אלה. (8 נקודות)
תאר שתי השפעות של מיקום חברות רב־לאומיות בערי עולם על מאפייני המרחב העירוני של ערים אלה. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
מגוון רחב של שירותים פרטיים ופיננסיים: ההנהלה זקוקה לבנקים, לבורסה, למשרדי עורכי דין, רואי חשבון, ייעוץ ופרסום; בעיר עולם כולם קרובים, והחברה יכולה לגייס הון, לנהל עסקאות ולקבל ייעוץ מקצועי מהר ובקלות.
שירותי תקשורת מפותחים: ההנהלה מנהלת סניפים ומפעלים בכל העולם; תקשורת מהירה ואמינה (סיבים אופטיים, מרכזי נתונים) מאפשרת לה לשלוט בהם, לקבל מידע ולקבל החלטות בזמן אמת.
נמלי תעופה בין־לאומיים: המנהלים טסים לפגישות, לכנסים ולסניפים, ולקוחות ושותפים מגיעים אל ההנהלה; נמל תעופה עם טיסות ישירות לערים רבות חוסך זמן ומקל על הקשר הפנים־אל־פנים.
מה נדרש: לבחור שני מאפיינים מן הרשימה ולהסביר לכל אחד מה הוא נותן להנהלה של חברה רב־לאומית.
תשובה מלאה (שלושת המאפיינים מוסברים; די בשניים):
1. מגוון רחב של שירותים פרטיים ושירותים פיננסיים: משרדי ההנהלה עוסקים בניהול, בכספים ובקבלת החלטות, ולכן הם צריכים שירותים מתקדמים – בנקים להשקעות, בורסה, חברות ביטוח, משרדי עורכי דין ורואי חשבון, חברות ייעוץ ופרסום. בעיר עולם (כמו לונדון, ניו יורק או טוקיו) כל השירותים האלה מרוכזים במרכז העסקים, ולכן ההנהלה יכולה לגייס הון, לבצע מיזוגים ורכישות ולקבל ייעוץ בלי לחפש אותם רחוק. הקרבה גם מאפשרת פגישות פנים אל פנים.
2. שירותי תקשורת מפותחים: חברה רב־לאומית מפוזרת בעשרות מדינות. כדי לשלוט בייצור, בשיווק ובכספים בכל הסניפים, ההנהלה צריכה רשת תקשורת מהירה ואמינה – אינטרנט מהיר, סיבים אופטיים, לוויינים ומרכזי נתונים. בעיר עולם התשתית הזאת הטובה ביותר, וכך ההנהלה מקבלת מידע ומעבירה הוראות בזמן אמת.
3. נמלי תעופה בין־לאומיים: המנהלים טסים הרבה לסניפים, לשווקים ולכנסים, ושותפים ולקוחות מגיעים לפגישות במטה. נמל תעופה גדול עם קווים ישירים לערים רבות בעולם חוסך זמן ומחבר את ההנהלה לכל אזורי הפעילות של החברה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד משני המאפיינים שנבחרו הוסבר כיצד הוא מקל על תפקודה של ההנהלה (ניהול, כספים, שליטה, קשר).
טעות נפוצה: לתאר את המאפיין עצמו ("בעיר יש שדה תעופה") בלי להסביר מה היתרון שלו להנהלה.
סעיף ב
השפעה 1 – גיוון תרבותי: החברות מושכות עובדים ומנהלים מכל העולם, ולכן העיר נעשית רב־תרבותית – שפות, דתות, מסעדות, אירועי תרבות ובתי ספר בין־לאומיים.
השפעה 2 – קיטוב חברתי: לצד שכבה של עובדים בשכר גבוה מאוד (מנהלים, אנשי כספים) גדלה שכבה של עובדי שירותים בשכר נמוך (ניקיון, מסעדות, אבטחה), ולכן גדלים הפערים החברתיים והמרחביים בין שכונות עשירות לעניות.
מה נדרש: שתי השפעות שונות על החברה והתרבות בעיר, כל אחת בתיאור.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – רב־תרבותיות: החברות הרב־לאומיות מביאות לעיר מנהלים ואנשי מקצוע ממדינות רבות, וגם מושכות מהגרים שמחפשים עבודה. בעיר נשמעות שפות רבות, נפתחים מסעדות, חנויות ומוסדות דת של קהילות שונות, בתי ספר בין־לאומיים ואירועי תרבות מכל העולם. העיר נעשית מגוונת ופתוחה.
השפעה שנייה – קיטוב חברתי והתפשטות תרבות צריכה גלובלית: החברות מעסיקות עובדים מקצועיים בשכר גבוה מאוד, ואלה צורכים שירותים שמספקים עובדים בשכר נמוך (ניקיון, הסעדה, שמירה, טיפול). כך גדלים הפערים בהכנסה בין שתי קבוצות, והם מתבטאים גם בשכונות נפרדות. בנוסף, החברות מפיצות דפוסי צריכה ותרבות גלובליים (מותגים, רשתות מזון, שפה אנגלית), והם דוחקים במידה מסוימת את התרבות המקומית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, שתיהן חברתיות־תרבותיות ולא כלכליות או פיזיות, וכל אחת קשורה לנוכחות החברות.
טעות נפוצה: לכתוב השפעה על המרחב הבנוי (גורדי שחקים) – זה התוכן של סעיף ג.
סעיף ג
השפעה 1 – התפתחות מרכז עסקים של גורדי שחקים: הביקוש לשטחי משרדים יוקרתיים מביא לבניית מגדלי משרדים גבוהים וצפופים במרכז העיר או ברובע עסקים חדש, ולעלייה חדה במחירי הקרקע.
השפעה 2 – שינוי שכונות המגורים: עובדים בשכר גבוה מחפשים דירות סמוך למרכז, ולכן שכונות ותיקות עוברות ג'נטריפיקציה (שיפוץ, התייקרות, דחיקת תושבים ותיקים), ונבנים מגדלי מגורים יוקרתיים.
מה נדרש: שתי השפעות על המרחב הפיזי של העיר – שימושי קרקע, בנייה, מחירי קרקע, תחבורה.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – מרכז עסקים צפוף וגבוה: מטות החברות והשירותים הפיננסיים מתרכזים במרכז העסקים, והביקוש לשטחי משרדים מעלה את מחירי הקרקע לרמה גבוהה מאוד. כדי לנצל את הקרקע היקרה בונים לגובה – גורדי שחקים ומגדלי משרדים – ולעיתים נבנה רובע עסקים חדש על שטחי נמל או תעשייה ישנים (למשל קנרי וורף בלונדון, לה דפאנס בפריז).
השפעה שנייה – שינוי במרחב המגורים: העובדים בשכר גבוה רוצים לגור קרוב למרכז. שכונות ותיקות סמוך למרכז משופצות ומתייקרות (ג'נטריפיקציה), תושבים ותיקים בעלי הכנסה נמוכה נדחקים לשוליים, ונבנים מגדלי מגורים יוקרתיים.
(אפשר גם: פיתוח תשתיות תחבורה – רכבות מהירות לנמל התעופה, מערכות תחבורה ציבורית, ועומסי תנועה ויוממות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות על המרחב העירוני, וכל אחת מוסברת מן הסיבה (ביקוש של החברות ועובדיהן) אל התוצאה המרחבית.
טעות נפוצה: לחזור על ההשפעה החברתית מסעיף ב בלי לתאר שינוי במרחב.
שאלה 4 · סחר עולמי וכלכלה גלובלית
רפורמות בכלכלת מדינה יכולות לסייע להשתלבות המדינה בכלכלה הגלובלית.
לפניך רשימה של רפורמות בתחום הכלכלה. בחר בשתיים מן הרפורמות, והסבר כיצד כל אחת מהן יכולה לסייע למדינה להשתלב בכלכלה הגלובלית.
רשימת רפורמות בכלכלה
(9 נקודות)
המסחר האלקטרוני במרשתת (אינטרנט) התפתח מאוד בכל העולם בעשור האחרון.
70% מאוכלוסיית שווייץ צרכה מוצרים ושירותים באמצעות המרשתת בשנת 2017, לעומת 7% מן האוכלוסייה בפרו שצרכה מוצרים ושירותים בדרך זו באותה שנה.
הסבר שני גורמים אפשריים להבדל זה בין שתי המדינות. (8 נקודות)
תאר יתרון אחד וחיסרון אחד לצריכת מוצרים ושירותים באמצעות המרשתת. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
הסרת מכס על ייבוא: המדינה נפתחת למוצרים מחו"ל, ובתמורה מדינות אחרות פותחות את השווקים שלהן ליצוא שלה (הסכמי סחר חופשי); התחרות מחייבת את התעשייה המקומית להתייעל, והמדינה משתלבת בסחר העולמי.
צמצום מגבלות על סחר במטבע חוץ: משקיעים ותאגידים רב־לאומיים יכולים להכניס הון ולהוציא רווחים בחופשיות, ולכן הם מוכנים להשקיע במדינה ולהקים בה מפעלים וסניפים.
(אפשר גם: הפחתת סובסידיות – המחירים נקבעים בשוק ותקציב המדינה מתפנה לתשתיות; הפרטה – חברות פרטיות יעילות יותר ומושכות משקיעים זרים.)
מה נדרש: לבחור שתי רפורמות ולהסביר לכל אחת את המנגנון שבו היא מקרבת את המדינה לכלכלה הגלובלית.
תשובה מלאה (כל ארבע הרפורמות מוסברות; די בשתיים):
1. הסרת מכס על ייבוא מוצרים: מכס מייקר מוצרים מיובאים ומגן על התעשייה המקומית, אבל סוגר את המשק. כשמסירים אותו, מוצרים וחומרי גלם מחו"ל זולים יותר, ומדינות אחרות מסכימות בתמורה לפתוח את השווקים שלהן ליצוא של המדינה (הסכמי סחר חופשי, הצטרפות לארגון הסחר העולמי). התחרות עם יבוא מחייבת את המפעלים המקומיים להתייעל ולהתמחות במה שהם טובים בו, וכך המדינה משתלבת בסחר העולמי.
2. צמצום מגבלות על סחר במטבע חוץ: כאשר המדינה מגבילה המרת מטבע והעברת כספים, משקיעים זרים חוששים שלא יוכלו להוציא את רווחיהם. ביטול המגבלות מאפשר לתאגידים רב־לאומיים ולמשקיעים להכניס הון, להקים מפעלים וסניפים ולהעביר רווחים, ומקל על יבואנים ויצואנים לבצע עסקאות. כך נכנסות למדינה השקעות זרות וטכנולוגיה.
3. הפחתת הסובסידיה על מוצרי צריכה מקומיים: סובסידיה מוזילה באופן מלאכותי מוצרים מקומיים ומכבידה על תקציב המדינה. הפחתתה מביאה לכך שהמחירים נקבעים בשוק כמו במדינות אחרות, היצרנים נאלצים להתייעל, והכסף שמתפנה בתקציב יכול להיות מושקע בתשתיות ובחינוך שמושכים השקעות. זו גם דרישה נפוצה של מוסדות כלכליים בין־לאומיים כתנאי להלוואות.
4. הפרטה של חברות ציבוריות: חברות ממשלתיות (תקשורת, חשמל, נמלים, תעופה) נמכרות לבעלים פרטיים, לעיתים למשקיעים זרים. חברות פרטיות פועלות לפי שיקולי רווח ויעילות, מכניסות הון וטכנולוגיה, ופותחות ענפים לתחרות. הדבר משפר את התשתיות ומושך השקעות זרות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל רפורמה שנבחרה הוסבר כיצד היא פותחת את המשק – לסחר, להון או למשקיעים – ולכן מסייעת להשתלבות בכלכלה הגלובלית.
טעות נפוצה: להסביר רק מה הרפורמה עושה בתוך המדינה, בלי לקשר אותה לסחר עם העולם או להשקעות מחו"ל.
סעיף ב
גורם 1 – תשתיות תקשורת ונגישות למרשתת: בשווייץ, מדינה מפותחת מאוד, כמעט כל התושבים מחוברים למרשתת מהירה; בפרו, מדינה מתפתחת, רק כמחצית התושבים משתמשים במרשתת, ובאזורי ההרים והג'ונגל הכפריים התשתית חלשה או חסרה.
גורם 2 – רמת הכנסה ושירותי תשלום ומשלוח: בשווייץ ההכנסה לנפש גבוהה מאוד ורוב התושבים מחזיקים כרטיס אשראי וחשבון בנק; בפרו ההכנסה נמוכה, חלק גדול מן האוכלוסייה עובד במשק לא רשמי ומשלם במזומן, ושירותי הדואר והמשלוחים לאזורים מרוחקים איטיים ויקרים.
מה נדרש: שני גורמים שונים שמסבירים מדוע בשווייץ הקנייה במרשתת נפוצה פי 10 מבפרו (70% לעומת 7%).
תשובה מלאה:
גורם ראשון – תשתית תקשורת ונגישות למרשתת: כדי לקנות במרשתת צריך חיבור, מחשב או טלפון חכם. שווייץ היא מדינה מפותחת וצפופה יחסית, עם רשת תקשורת מתקדמת, וכמעט כל תושביה משתמשים במרשתת. פרו היא מדינה מתפתחת, ובאזורים הכפריים – בהרי האנדים ובאגן האמזונס – התשתית חלשה, רחוקה ויקרה, ולכן רק כמחצית מן התושבים בכלל משתמשים במרשתת.
גורם שני – רמת הכנסה ותשתיות תשלום ומשלוח: בשווייץ ההכנסה לנפש מן הגבוהות בעולם, לתושבים יש כוח קנייה, כרטיסי אשראי וחשבונות בנק, ומערכת הדואר והמשלוחים מהירה ואמינה עד כל כפר. בפרו ההכנסה נמוכה בהרבה, חלק גדול מן התושבים אינו מחזיק כרטיס אשראי ועובד במשק הלא רשמי בתשלום במזומן, ושירותי המשלוח לאזורים מרוחקים איטיים ויקרים. גם האמון בתשלום במרשתת נמוך יותר.
(אפשר גם: רמת השכלה ואוריינות דיגיטלית; שיעור העיור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, ולכל אחד הוסבר כיצד הוא מעודד את הקנייה במרשתת בשווייץ ומעכב אותה בפרו – השוואה של שתי המדינות על אותו קריטריון.
טעות נפוצה: לכתוב "שווייץ מפותחת ופרו לא" בלי להסביר את הגורם עצמו.
סעיף ג
יתרון: נוחות ומבחר – אפשר לקנות מכל מקום ובכל שעה, מכל העולם, להשוות מחירים ולמצוא מחיר זול; תושבי פריפריה מקבלים גישה למוצרים שאין בסביבתם.
חיסרון: פגיעה בחנויות המקומיות ובמרכזי הקניות ובמקומות העבודה בהם (חנויות נסגרות ורחובות מסחר מתרוקנים); בנוסף אי־אפשר לבדוק את המוצר לפני הקנייה ויש סכנת הונאה וגניבת פרטים.
מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד בתיאור.
תשובה מלאה:
יתרון – נגישות, מבחר ומחיר: הצרכן קונה מן הבית בכל שעה, בלי נסיעה ובלי תורים. הוא יכול לבחור מתוך מבחר עצום של מוצרים מכל העולם, להשוות מחירים בין מוכרים ולמצוא מחיר זול יותר. היתרון גדול במיוחד לתושבי הפריפריה ולאנשים מוגבלים בתנועה, שאין בסביבתם חנויות מגוונות.
חיסרון – פגיעה במסחר המקומי: חלק מן הקניות עובר מן החנויות במרחב לחנויות מקוונות, לעיתים בחו"ל. חנויות קטנות ומרכזי קניות מאבדים לקוחות ונסגרים, רחובות מסחר מתרוקנים ועובדים מאבדים את מקום עבודתם.
(אפשר גם: אי־אפשר למדוד או לבדוק את המוצר; סכנת הונאה וגניבת פרטי אשראי; זמן המתנה למשלוח; זיהום אוויר ופסולת אריזות מן המשלוחים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון אחד וחיסרון אחד, שניהם מתוארים ומוסברים.
טעות נפוצה: לכתוב כמה יתרונות או חסרונות ברשימה בלי להסביר אף אחד.
שאלה 5 · חקלאות במדינות מפותחות
לפניך רשימה של תמורות (שינויים) שחלו במדינות מפותחות, שיש להן השפעה על החקלאות.
בחר בשתיים מן התמורות שברשימה, והסבר כיצד כל אחת מהן משפיעה על החקלאות במדינות המפותחות.
(10 נקודות)
בגרף שלפניך מוצגים מספר החוות החקלאיות בארצות הברית וגודלן הממוצע בשנים 2017-2010.
עיין בגרף, וענה על הסעיפים ב-ג שאחריו.
הצג את מגמת השינוי במספר החוות החקלאיות ואת מגמת השינוי בגודל הממוצע של חווה חקלאית הנראות בגרף. (3 נקודות)
[גרף]
(1) הסבר מהי חקלאות תאגידית ("אגריביזנס"). (6 נקודות)
(2) הסבר את הקשר בין החקלאות התאגידית ובין המגמות המוצגות בגרף. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
התפתחות טכנולוגית ומחשוב: מיכון, השקיה ממוחשבת, חיישנים ולוויינים (חקלאות מדייקת) והנדסה גנטית מעלים את היבול ליחידת שטח ומקטינים את הצורך בעובדים; חקלאי אחד מעבד שטח גדול בהרבה, החקלאות נעשית עתירת הון וידע ומספר העוסקים בה יורד.
עלייה במחיר התשומות: דשנים, דלק, מכונות, מים ועבודה מתייקרים; חוות קטנות אינן יכולות לעמוד בהוצאות ונסגרות או נמכרות, והחוות הגדולות, שמוזילות את העלות ליחידה בזכות היקף הייצור, מתרחבות.
(אפשר גם: הפחתת סובסידיה – חשיפה לתחרות, התמחות וסגירת משקים לא רווחיים; שיפור התחבורה – יצוא תוצרת טרייה לשווקים רחוקים והתמחות בגידולים יקרים, אך גם תחרות מול ייבוא זול.)
מה נדרש: לבחור שתי תמורות ולהסביר לכל אחת את השפעתה על החקלאות.
תשובה מלאה (כל ארבע התמורות מוסברות; די בשתיים):
1. התפתחות טכנולוגית ומחשוב: טרקטורים וקומבינות גדולים, השקיה בטפטוף ממוחשבת, חיישנים, רחפנים ותצלומי לוויין (חקלאות מדייקת), זנים משופרים והנדסה גנטית. התוצאה: יבולים גבוהים יותר ליחידת שטח, צורך קטן בעובדים, ואפשרות של חקלאי אחד לעבד שטח גדול מאוד. החקלאות נעשית עתירת הון וידע, מספר העובדים בה יורד והחוות גדלות.
2. עלייה במחיר התשומות לחקלאות: התשומות הן מה שמשקיעים בייצור – דשנים, חומרי הדברה, זרעים, דלק, מכונות, מים ושכר עבודה. כשהן מתייקרות, הרווח לדונם יורד. חוות קטנות אינן מסוגלות לעמוד בהוצאות ונסגרות או נמכרות, ואילו חוות גדולות מוזילות את העלות ליחידה בזכות קנייה בכמויות גדולות וניצול מלא של המכונות (יתרון לגודל). כך מספר החוות קטן וגודלן גדל.
3. הפחתת הסובסידיה לתוצרת חקלאית: הסובסידיה הבטיחה לחקלאים מחיר או הכנסה. כשהיא מופחתת, החקלאים חשופים למחירי השוק ולתחרות עם ייבוא. משקים לא רווחיים נסגרים, ואחרים מתמחים בגידולים רווחיים, מתייעלים או מוסיפים מקורות הכנסה לא חקלאיים (תיירות כפרית).
4. שיפור התחבורה הימית והאווירית: מכולות בקירור ותובלה אווירית מהירה מאפשרות לשלוח תוצרת טרייה (פרחים, פירות, ירקות) לשווקים רחוקים. החקלאים במדינות המפותחות יכולים להתמחות בגידולים יקרים ליצוא, אבל גם מתחרים בייבוא זול ממדינות מתפתחות, ולכן נאלצים להתייעל.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תמורה שנבחרה הוסבר המנגנון (מה משתנה) והתוצאה לחקלאות (גודל משקים, מספר עובדים, התמחות, תחרות).
טעות נפוצה: לתאר את התמורה עצמה בלי לכתוב מה קורה בעקבותיה לחקלאות.
סעיף ב
מספר החוות החקלאיות ירד בהתמדה – מכ־2.15 מיליון בשנת 2010 לכ־2.05 מיליון בשנת 2017 (ירידה של כ־5%).
הגודל הממוצע של חווה עלה בהתמדה – מכ־426 אקרים לכ־445 אקרים (עלייה של כ־4.5%).
כלומר, יש פחות חוות, אבל כל אחת גדולה יותר.
מה נדרש: שתי מגמות – של מספר החוות ושל הגודל הממוצע – לפי הגרף.
תשובה מלאה:
מספר החוות (קו מקווקו, ציר שמאלי): ירידה רציפה לאורך כל התקופה, מכ־2.15 מיליון חוות בשנת 2010 לכ־2.05 מיליון בשנת 2017 – כ־100 אלף חוות פחות (כ־5%−).
הגודל הממוצע של חווה (קו רציף, ציר ימני): עלייה רציפה, מכ־426 אקרים בשנת 2010 לכ־445 אקרים בשנת 2017 (כ־4.5%+).
שתי המגמות הפוכות: החוות מתמעטות ומתרחבות – חוות קטנות נעלמות ושטחיהן מצטרפים לחוות גדולות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המגמות הוצגו עם כיוון ונתונים מן הגרף, וכל קו נקרא מול הציר שלו.
טעות נפוצה: לקרוא את שני הקווים מול אותו ציר, או לחשוב שהקווים נחתכים בגלל שוויון בין הערכים – החיתוך נובע רק מן הצירים השונים.
סעיף ג
(1) חקלאות תאגידית היא חקלאות מסחרית בהיקף גדול שמנוהלת כעסק כלכלי בידי תאגידים. התאגיד שולט בכל שרשרת הייצור והשיווק – מן התשומות (זרעים, דשנים, מכונות), דרך הגידול, ועד העיבוד התעשייתי, האריזה, ההפצה והשיווק לרשתות. היא עתירת הון, טכנולוגיה וידע, מתמחה בגידול אחד או מעטים, ומבוססת על חוזים עם חקלאים או על חוות בבעלות התאגיד.
(2) התאגידים קונים חוות קטנות או מצרפים אותן לחוות גדולות, כי הייצור בהיקף גדול זול יותר ליחידה (יתרון לגודל) ומאפשר שימוש במכונות ובטכנולוגיה יקרות. חוות משפחתיות קטנות אינן יכולות להתחרות במחירים ובתנאים שהתאגידים מכתיבים, ולכן נסגרות או נמכרות. התוצאה היא המגמות שבגרף: מספר החוות יורד והגודל הממוצע של חווה עולה.
מה נדרש: (1) הגדרה והסבר של חקלאות תאגידית; (2) קשר סיבתי בין התופעה לבין שתי המגמות בגרף.
תשובה מלאה:
(1) חקלאות תאגידית (אגריביזנס) היא שילוב של חקלאות עם תעשייה ומסחר בידי חברות גדולות. מאפייניה:
(2) הקשר למגמות: התאגידים מרוויחים מיתרון לגודל – ככל שהשטח גדול יותר, העלות של כל טון יבול נמוכה יותר, והמכונות והטכנולוגיה היקרות מנוצלות טוב יותר. לכן הם קונים חוות קטנות וממזגים אותן. במקביל, חוות משפחתיות קטנות אינן יכולות להתחרות במחירים הנמוכים של התאגידים ובכוח המיקוח שלהם מול רשתות השיווק, ובעליהן מוכרים או מחכירים את הקרקע. כך מספר החוות יורד (מכ־2.15 לכ־2.05 מיליון), והקרקע מתרכזת בפחות חוות גדולות יותר (הגודל הממוצע עולה מכ־426 לכ־445 אקרים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את מאפייני האגריביזנס (היקף, שרשרת ייצור, הון וטכנולוגיה), והקשר מסביר את שתי המגמות בגרף בעזרת יתרון לגודל והיעלמות חוות קטנות.
טעות נפוצה: להסביר רק מגמה אחת מן השתיים בסעיף (2).
שאלה 6 · פיתוח בר־קיימה
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו.
[קטע]
(1) הסבר מהו פיתוח בר־קיימה. (3 נקודות)
(2) ציין את הפעולה שהמדינות נדרשות לעשות על פי אמנת פריז, והסבר את התרומה של פעולה זו לפיתוח בר־קיימה ברמה המקומית וברמה העולמית. (7 נקודות)
הסבר מדוע הפחתת הצריכה של מוצרים במדינות המפותחות תתרום להפחתת שיעור הפליטה של גזי חממה בכדור הארץ. (7 נקודות)
(1) עיין במפות שבאטלס, וציין שני מקורות אנרגייה בארצות הברית, המקנים לה יתרון ביישום אמנת פריז. (4 נקודות)
(2) הסבר מדוע שימוש בכל אחד ממקורות האנרגייה שציינת מסייע לפיתוח בר־קיימה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם – איזון בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה ועל משאבי הטבע.
(2) הפעולה: להפחית את פליטת גזי החממה – כל מדינה בשיעור שהצהירה עליו.
רמה מקומית: הפחתת שריפת דלקים מאובנים מקטינה גם את זיהום האוויר במדינה ומשפרת את בריאות התושבים, ומעודדת חיסכון באנרגייה ופיתוח ענפי אנרגייה מתחדשת ותעסוקה חדשה.
רמה עולמית: פחות גזי חממה באטמוספרה מאטים את ההתחממות העולמית ומקטינים את נזקי שינויי האקלים – עליית מפלס הים, בצורות, שיטפונות ואירועי מזג אוויר קיצוניים – לכל המדינות ולדורות הבאים.
מה נדרש: (1) הגדרה של פיתוח בר־קיימה; (2) לציין את הפעולה מן הקטע, ולהסביר את תרומתה בשתי רמות – מקומית ועולמית.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה: פיתוח כלכלי וחברתי שמספק את צורכי האוכלוסייה היום, אבל בלי לכלות את משאבי הטבע ובלי להרוס את הסביבה, כך שגם הדורות הבאים יוכלו לספק את צורכיהם. הוא מבוסס על איזון בין שלושה תחומים: כלכלה, חברה וסביבה.
(2) הפעולה לפי הקטע: הפחתת שיעור הפליטה של גזי החממה – כל מדינה לפי השיעור שהצהירה שהיא מוכנה להפחית (והמדינות המפותחות – גם סיוע כספי, ידע וטכנולוגיה למדינות פחות מפותחות).
תרומה ברמה המקומית: כדי להפחית פליטות המדינה מצמצמת שריפת פחם, נפט ודלק בתחבורה ובתחנות כוח. כך פוחת גם זיהום האוויר המקומי (חלקיקים, תחמוצות גופרית וחנקן), בריאות התושבים משתפרת, המדינה חוסכת באנרגייה ובייבוא דלקים, ונוצרים ענפים ומקומות עבודה חדשים באנרגייה מתחדשת ובהתייעלות אנרגטית.
תרומה ברמה העולמית: גזי החממה מתפזרים באטמוספרה של כל כדור הארץ, ולכן רק הפחתה משותפת של כל המדינות יכולה להאט את ההתחממות העולמית. האטת ההתחממות מקטינה את סכנת עליית מפלס הים, הבצורות, השיטפונות והסופות, ושומרת על מערכות טבעיות ועל מקורות מזון ומים לדורות הבאים – בדיוק מטרת הפיתוח בר־הקיימה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון הדורות הבאים ואת האיזון; הפעולה צוינה כפי שהיא בקטע, ולכל אחת משתי הרמות הוסברה תרומה שונה.
טעות נפוצה: לתת אותה תרומה לשתי הרמות, או לכתוב רק "להגן על הסביבה" בלי להסביר מה משתנה.
סעיף ב
כל מוצר עובר שרשרת שצורכת אנרגייה – כריית חומרי הגלם, ייצור במפעלים, הובלה (לעיתים מעבר לים), קירור ומכירה, ולבסוף סילוק כפסולת. רוב האנרגייה הזאת מופקת משריפת דלקים מאובנים, שפולטים פחמן דו־חמצני, ופסולת אורגנית במטמנות פולטת מתאן. במדינות המפותחות הצריכה לנפש גבוהה מאוד, ולכן הן אחראיות לחלק גדול מן הפליטות. אם יצרכו פחות מוצרים, יפחת הייצור, ההובלה והפסולת – ולכן גם פליטת גזי החממה.
מה נדרש: להסביר את הקשר בין צריכת מוצרים לבין פליטת גזי חממה, ולמה דווקא במדינות המפותחות.
תשובה מלאה:
הקשר בין צריכה לפליטות: מאחורי כל מוצר עומד "מחזור חיים" שצורך אנרגייה:
בכל אחד מן השלבים נפלטים גזי חממה. בנוסף, ייצור מזון (בעיקר בשר) ופינוי יערות לחקלאות מוסיפים פליטות.
למה במדינות המפותחות: שם הצריכה לנפש גבוהה פי כמה מבמדינות המתפתחות – יותר מכוניות, מכשירי חשמל, ביגוד ומזון מעובד, והרבה מוצרים נזרקים מהר ומוחלפים. לכן הפחתת הצריכה שם (שימוש חוזר, תיקון, מחזור, הימנעות מבזבוז) מקטינה את הביקוש לייצור ולהובלה, וכך מקטינה את פליטת גזי החממה בהיקף גדול.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מראה את שרשרת הקשר צריכה ← ייצור, הובלה ופסולת ← שריפת דלקים מאובנים ← גזי חממה, ומסביר מדוע ההשפעה גדולה במדינות המפותחות.
טעות נפוצה: לכתוב רק "פחות צריכה = פחות זיהום" בלי להסביר מאיפה באה הפליטה.
סעיף ג
(1) אנרגיית שמש – קרינת שמש חזקה מאוד במדבריות של דרום־מערב ארצות הברית (אריזונה, נבדה, דרום קליפורניה, ניו מקסיקו); אנרגיית רוח – רוחות חזקות וקבועות במישורים הגדולים (טקסס, אוקלהומה, קנזס, איווה). (אפשר גם: אנרגייה הידרואלקטרית בנהרות גדולים כמו הקולומביה והקולורדו; אנרגייה גאותרמית בקליפורניה.)
(2) שני המקורות מתחדשים ואינם מתכלים – הם לא ייגמרו לדורות הבאים; הפקת חשמל מהם אינה פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר, ולכן היא מחליפה פחם ונפט, מפחיתה את ההתחממות העולמית ואת זיהום האוויר ומקטינה את התלות בייבוא דלקים.
מה נדרש: (1) לציין בעזרת האטלס שני מקורות אנרגייה מתחדשים שיש לארצות הברית בשפע; (2) להסביר לכל אחד מהם מדוע הוא תורם לפיתוח בר־קיימה.
מה לחפש באטלס: מפות של ארצות הברית – אקלים (קרינת שמש, משקעים, רוחות), מפה פיזית (נהרות, הרים) ומפת אנרגייה ומשאבים.
תשובה מלאה:
(1) מקור ראשון – אנרגיית שמש: בדרום־מערב ארצות הברית יש אזורים מדבריים (מדבר מוהאבי, מדבר סונורה) – אריזונה, נבדה, דרום קליפורניה, ניו מקסיקו – עם מעט עננות, קרינת שמש חזקה ומספר רב של ימי שמש בשנה, ושטחים פתוחים גדולים להקמת שדות סולאריים.
מקור שני – אנרגיית רוח: במישורים הגדולים שבמרכז היבשת (טקסס, אוקלהומה, קנזס, איווה) יש שטחים מישוריים פתוחים בלי מכשולים, ורוחות חזקות וקבועות; גם בחופים יש פוטנציאל לחוות רוח.
(אפשר גם: אנרגייה הידרואלקטרית – נהרות גדולים בעלי שיפוע, כמו הקולומביה (סכר גרנד קולי) והקולורדו (סכר הובר); אנרגייה גאותרמית – אזורים פעילים טקטונית בקליפורניה.)
(2) מדוע זה בר־קיימא:
אנרגיית שמש – מקור שאינו מתכלה: השמש תספק אנרגייה גם לדורות הבאים. הפקת החשמל אינה כרוכה בשריפה, ולכן אינה פולטת גזי חממה וזיהום אוויר; כל קילוואט־שעה סולארי מחליף חשמל מפחם או מגז ומקדם את יעד האמנה.
אנרגיית רוח – גם היא מתחדשת ונקייה מפליטות בזמן הייצור. בנוסף, הטורבינות תופסות שטח קטן, והקרקע שביניהן נשארת לחקלאות ולמרעה, כך שהיא משלבת שמירה על הסביבה עם פעילות כלכלית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוינו שני מקורות מתחדשים עם המקום בארצות הברית והתנאי הפיזי שמתאים להם, ולכל אחד הוסבר הקשר לפיתוח בר־קיימה (מתחדש + ללא פליטות).
טעות נפוצה: לציין גז טבעי או נפט – אלה דלקים מאובנים שפולטים גזי חממה, ולכן אינם נותנים יתרון ביישום האמנה.
שאלה 7 · הכפר במדינות המפותחות
כל אחת מן התמונות שבנספח ב מייצגת דגם של יישוב כפרי.
ברשימה שלפניך שמות של שלושה דגמים של יישובים כפריים.
העתק את הרשימה למחברתך, וליד כל אחד משמות הדגמים כתוב את מספר התמונה שבנספח המתאימה לו.
דגמי היישוב הכפרי
(7 נקודות)
בחר באחד מן הדגמים של יישוב כפרי, והצג יתרון אחד וחיסרון אחד שלו לאוכלוסייה במרחב הכפרי. (8 נקודות)
(1) ציין שני גורמים פיזיים שהשפיעו בעבר על קביעת המיקום של יישובים כפריים במרחב. (6 נקודות)
(2) האם גורמים פיזיים משפיעים גם היום על קביעת המיקום של היישובים הכפריים כפי שהשפיעו בעבר? נמק את תשובתך. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
מכונס – תמונה 3.
מפוזר – תמונה 1.
קווי – תמונה 2.
מה נדרש: להתאים כל דגם לתמונה.
תשובה מלאה:
מכונס – תמונה 3: הבתים צפופים ומקובצים יחד במקום אחד, סביב מרכז, והשדות והכרמים נמצאים מחוץ לכפר, סביבו.
מפוזר – תמונה 1: בתי חווה בודדים פזורים על מדרון ההר במרחק זה מזה, וכל בית נמצא בתוך השדות ושטחי המרעה שלו.
קווי – תמונה 2: הבתים בנויים בשורה ארוכה לאורך הנהר והדרך שבעמק, ולא סביב מרכז.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש ההתאמות נכונות, וכל אחת נשענת על סידור הבתים בתמונה (מקובץ / פזור / בשורה לאורך ציר).
טעות נפוצה: לזהות את תמונה 2 כמכונס בגלל הקבוצה הצפופה בצד שמאל – הבתים שם ממשיכים בשורה לאורך הנהר והדרך.
סעיף ב
הדגם המכונס: יתרון – הבתים קרובים זה לזה, ולכן קל ולא יקר לספק שירותים ותשתיות (מים, חשמל, בית ספר, מרפאה, בית כנסת או כנסייה), והתושבים נהנים מקהילה חברתית ומביטחון. חיסרון – השדות נמצאים מחוץ לכפר, ולפעמים רחוק ממנו, ולכן החקלאי מבזבז זמן בדרך לשדות ומתקשה להשגיח עליהם; גם אין מקום להרחבת הבית והמשק.
מה נדרש: לבחור דגם אחד ולהציג לו יתרון אחד וחיסרון אחד לתושבים, כל אחד מוסבר.
תשובה מלאה (הדגם המכונס):
יתרון – שירותים וקהילה: מכיוון שהבתים מקובצים, אפשר להקים במרכז הכפר שירותים משותפים – בית ספר, מרפאה, חנות, מקום תפילה – ולהעביר תשתיות מים, ביוב וחשמל בעלות נמוכה, כי המרחקים קצרים. התושבים חיים בקהילה, נעזרים זה בזה וחשים ביטחון.
חיסרון – ריחוק מן השדות: שטחי החקלאות מקיפים את הכפר, ולכן שדות רבים רחוקים מבית החקלאי. הוא צריך לנסוע אליהם כל יום, מבזבז זמן ודלק, ומתקשה לשמור על השדות והגידולים. בנוסף, הצפיפות מגבילה את הרחבת הבית והמשק.
אפשר לבחור גם דגם אחר:
מפוזר – יתרון: הבית בתוך השדות, קל לעבד ולהשגיח עליהם; חיסרון: מרחק גדול משירותים ומשכנים, בידוד חברתי ותשתיות יקרות.
קווי – יתרון: לכל בית גישה ישירה לדרך או לנהר ולרצועת שדה שמאחוריו; חיסרון: היישוב מתמשך לאורך רב, והמרחק מקצה אחד אל השירותים במרכז גדול.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון אחד וחיסרון אחד של אותו דגם, ושניהם מוסברים מתוך סידור הבתים ביחס לשירותים ולשדות.
טעות נפוצה: לכתוב יתרון של דגם אחד וחיסרון של דגם אחר.
סעיף ג
(1) מקורות מים – יישובים קמו ליד מעיינות, נהרות ואגמים, כי המים נדרשו לשתייה, להשקיה ולבעלי חיים. פני השטח והקרקע – יישובים קמו בעמקים ובמישורים בעלי קרקע פורייה, או על גבעות ומדרונות מוגנים משיטפונות ונוחים להגנה.
(2) לא כמו בעבר – השפעתם קטנה. היום טכנולוגיה מאפשרת להוביל מים בצינורות למרחקים גדולים, לשפר קרקע בדשנים, לבנות על מדרונות ולהגן מפני שיטפונות. לכן המיקום נקבע יותר בגורמים אנושיים – קרבה לעיר ולמקומות עבודה, דרכים, מדיניות תכנון ומחירי קרקע. עם זאת גורמים פיזיים עדיין משפיעים במידה מסוימת, למשל הימנעות מאזורים מוצפים או ממדרונות תלולים מועדים לגלישה.
מה נדרש: (1) שני גורמים פיזיים (של הטבע) שקבעו בעבר איפה יקום כפר; (2) עמדה – האם ההשפעה זהה היום – ונימוק.
תשובה מלאה:
(1) גורם ראשון – זמינות מים: בעבר לא היו צינורות ומשאבות, ולכן כפרים קמו ליד מעיינות, נהרות, אגמים או במקומות שבהם מי התהום רדודים. המים היו הכרחיים לשתייה, לבעלי החיים ולהשקיה.
גורם שני – פני השטח והקרקע: כפרים קמו במקומות בעלי קרקע פורייה ושטח נוח לעיבוד (עמקים, מישורים, מדרונות מתונים), ונמנעו ממקומות מוצפים או תלולים מדי. לעיתים בחרו בגבעה או בשולי עמק כדי להיות מוגנים משיטפונות ונוחים להגנה מפני אויבים, ולשמור את הקרקע הטובה לחקלאות.
(אפשר גם: אקלים – טמפרטורה ומשקעים המתאימים לחקלאות; מדרונות הפונים לשמש.)
(2) תשובה: לא באותה מידה – השפעתם קטנה מאוד בהשוואה לעבר.
נימוק: הטכנולוגיה מאפשרת היום להתגבר על רוב המגבלות הפיזיות – מים מובלים בצינורות ממרחקים גדולים, ההשקיה וההדשנה משפרות קרקעות דלות, וכלי בנייה מאפשרים לבנות כמעט בכל שטח. בנוסף, רוב תושבי הכפר במדינות המפותחות כבר אינם חקלאים, ולכן הם בוחרים מקום לפי גורמים אנושיים: קרבה לעיר ולמקומות עבודה, דרכים ותחבורה, איכות חיים ונוף, מחירי קרקע ומדיניות תכנון. עם זאת, גורמים פיזיים לא נעלמו לגמרי: מתכננים נמנעים מבנייה באזורי הצפה, על מדרונות מועדים לגלישה ובשטחים מוגנים בגלל ערכי טבע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) שני גורמים פיזיים שונים, כל אחד עם ההסבר למה משך יישובים; בסעיף (2) עמדה ברורה ונימוק המשווה בין העבר להווה.
טעות נפוצה: לציין בסעיף (1) גורמים אנושיים כמו "דרך" או "ביטחון" – הם אינם פיזיים.
פרק שני — כדור הארץ והסביבה
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה — 25 נקודות).
שאלה 8 · רעידות אדמה
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים שאחריו.
[קטע]
הסבר את שלושת המושגים המסומנים בקטע בקו. (9 נקודות)
דרום אלסקה ואיסלנד ממוקמות באזורים שמתרחשות בהם רעידות אדמה רבות. הסבר את הגורם לרעידות אדמה בכל אחד מן האזורים האלה. (10 נקודות)
יש תופעות טבע שעשויות להתרחש לפני רעידת אדמה. תאר תופעה אחת כזו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
סולם ריכטר – סולם למדידת עוצמת רעידת אדמה, כלומר כמות האנרגייה שהשתחררה במוקד, לפי משרעת הגלים הסייסמיים שנרשמים בסייסמוגרף. הסולם לוגריתמי: כל דרגה גבוהה בעשרה מבחינת משרעת התנודות ופי 32 בערך באנרגייה מן הדרגה שמתחתיה.
רעשי משנה – רעידות אדמה חלשות יותר שמתרחשות באותו אזור אחרי הרעידה הראשית (שעות, ימים ואף חודשים), בזמן שהסלעים סביב השבר מתייצבים ומשחררים מאמצים שנותרו.
טבעת האש – החגורה המקיפה את האוקיינוס השקט, לאורך גבולות לוחות (רובם גבולות מתכנסים של הפחתה), שבה מתרחשות רוב רעידות האדמה בעולם ונמצאים רוב הרי הגעש הפעילים.
מה נדרש: הסבר לכל אחד משלושת המושגים.
תשובה מלאה:
סולם ריכטר: סולם שמבטא את עוצמת (מגניטודת) רעידת האדמה – כמות האנרגייה שהשתחררה במוקד. העוצמה מחושבת לפי משרעת הגלים הסייסמיים שנרשמים במכשיר הסייסמוגרף. הסולם לוגריתמי: עלייה של דרגה אחת פירושה משרעת גדולה פי 10 ושחרור אנרגייה גדול פי 32 בערך. לכן רעידה בדרגה 7, כמו באלסקה, חזקה בהרבה מרעידה בדרגה 5.
רעשי משנה (רעידות משנה): אחרי רעידת אדמה חזקה, הסלעים שלאורך השבר ובסביבתו עדיין נמצאים במאמץ ומתייצבים מחדש. לכן מתרחשות באותו אזור רעידות נוספות, חלשות בדרך כלל מן הרעידה הראשית, במשך שעות, ימים ואף חודשים. הן מסוכנות כי הן עלולות להפיל מבנים שנחלשו ברעידה הראשית.
טבעת האש: רצועה בצורת פרסה סביב האוקיינוס השקט – לאורך חופי אמריקה, אלסקה ואיי האלאוטים, קמצ'טקה, יפן, הפיליפינים, אינדונזיה וניו זילנד. לאורכה הלוח הפסיפי ולוחות אוקייניים אחרים מתנגשים בלוחות שסביבם, ובעיקר מופחתים (שוקעים) מתחתם. לכן בטבעת האש מתרחשות רוב רעידות האדמה בעולם ורוב התפרצויות הגעש.
הערה: היום מקובל למדוד עוצמה בסולם המגניטודה של המומנט, שערכיו קרובים לערכי סולם ריכטר; רעידת אנקורג' בנובמבר 2018 נמדדה בעוצמה 7.1.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל מושג הוסבר במדויק – מה הוא מודד או מתאר ולמה הוא נוצר – ולא רק תורגם.
טעות נפוצה: לכתוב שסולם ריכטר מודד את הנזק (זה תפקיד סולם העוצמה של מרקלי), או ש"טבעת האש" היא "אזור של הרי געש" בלי להסביר את גבולות הלוחות.
סעיף ב
דרום אלסקה: גבול מתכנס – הלוח הפסיפי (האוקייני) מופחת (שוקע) מתחת ללוח הצפון־אמריקני. הלוחות ננעלים, המאמץ מצטבר ומשתחרר בבת אחת לאורך אזור ההפחתה וגורם לרעידות אדמה חזקות.
איסלנד: גבול מתרחק – איסלנד יושבת על הרכס המרכז־אטלנטי, שבו הלוח הצפון־אמריקני והלוח האירואסייתי מתרחקים זה מזה. הקרום נמתח ונסדק, נוצרים שברים ועולה מאגמה (גם בגלל נקודה חמה מתחת לאי), ותזוזות לאורך השברים ותנועת המאגמה גורמות לרעידות אדמה רבות, רובן חלשות עד בינוניות.
מה נדרש: לכל אזור – סוג הגבול, הלוחות המעורבים, ואיך התנועה יוצרת רעידות.
מה לחפש באטלס: מפת הלוחות הטקטוניים, רעידות האדמה והרי הגעש בעולם.
תשובה מלאה:
דרום אלסקה – גבול מתכנס (הפחתה): הלוח הפסיפי נע צפונה־צפון־מערבה ומופחת מתחת ללוח הצפון־אמריקני לאורך מכתש האלאוטים. בזמן שהלוח השוקע מחליק מתחת ללוח העליון, הלוחות "נתפסים" זה בזה בגלל החיכוך. המאמץ מצטבר במשך שנים ואז משתחרר בבת אחת, והאנרגייה מתפשטת כגלים סייסמיים – רעידת אדמה. מכיוון שזה גבול הפחתה, הרעידות עלולות להיות חזקות מאוד (ב־1964 התרחשה שם רעידה בעוצמה 9.2, החזקה ביותר שנמדדה בצפון אמריקה), וחלקן מתרחשות בעומק בתוך הלוח השוקע, כמו רעידת אנקורג' ב־2018.
איסלנד – גבול מתרחק: איסלנד נמצאת על הרכס המרכז־אטלנטי, שבו הלוח הצפון־אמריקני (ממערב) והלוח האירואסייתי (ממזרח) מתרחקים זה מזה בכ־2 ס"מ בשנה. הקרום נמתח ונסדק, נוצרים שברים ובקעים, ומאגמה עולה מן המעטפת (מתחת לאיסלנד יש גם נקודה חמה). התזוזות לאורך השברים ותנועת המאגמה בקרום גורמות לרעידות אדמה רבות, לרוב רדודות וחלשות־בינוניות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אזור הוסבר סוג הגבול (מתכנס / מתרחק), שמות הלוחות והמנגנון שמוביל לרעידה.
טעות נפוצה: לכתוב שגם באיסלנד יש הפחתה, או לא לציין אילו לוחות מעורבים.
סעיף ג
רעשים מקדימים: לפני רעידה חזקה מתרחשות לפעמים רעידות קטנות באותו אזור – סימן לכך שהסלעים לאורך השבר מתחילים להיסדק ולזוז תחת המאמץ שהצטבר.
(אפשר גם: שינויים במפלס ובטמפרטורה של מי באר ומעיינות או בהרכבם; פליטה מוגברת של גז ראדון מן הסדקים; התנהגות חריגה של בעלי חיים.)
מה נדרש: לתאר תופעה טבעית אחת שעשויה להקדים רעידת אדמה – מה קורה ולמה.
תשובה מלאה:
רעשים מקדימים (רעידות מקדימות): לפני רעידת אדמה חזקה נרשמות לעיתים, שעות או ימים קודם, רעידות קטנות באותו אזור. הן נוצרות כאשר המאמץ על השבר מתקרב לגבול חוזק הסלע, וסדקים קטנים מתחילים להיפתח ולזוז. הבעיה היא שלא אחרי כל סדרת רעידות קטנות באה רעידה חזקה, ולכן אי־אפשר להשתמש בהן לחיזוי מדויק.
(אפשר גם: שינוי פתאומי במפלס המים בבארות או במעיינות, ובטמפרטורה ובהרכב שלהם, בגלל סדקים חדשים שמשנים את זרימת מי התהום; עלייה בריכוז גז ראדון שנפלט מן הסלעים הנסדקים; התנהגות חריגה של בעלי חיים, שעשויים לחוש בתנודות קלות שבני אדם אינם מרגישים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: תופעה אחת מתוארת עם ההסבר מדוע היא קשורה להתקרבות הרעידה.
טעות נפוצה: לתאר נזקי רעידה (צונמי, גלישות) – אלה מתרחשים אחריה ולא לפניה.
שאלה 9 · רוחות הרס
לפניך שתי רשימות: רשימת שמות של מדינות, ורשימת שמות של רוחות הרס האופייניות למדינות אלה. עיין ברשימות, וענה על הסעיפים שאחריהן.
| המדינות | רוחות הרס |
|---|---|
| פיליפינים | טורנדו |
| מדגסקר | הוריקן |
| קובה | טייפון |
| קנזס (ארצות הברית) | ציקלון |
העתק למחברתך את שמות המדינות, וכתוב ליד כל אחת מהן את השם של רוח ההרס האופיינית לה. (8 נקודות)
בחר אחת מרוחות ההרס שברשימה, ותאר שלושה תנאים הדרושים להתפתחותה. (9 נקודות)
במדינות מפותחות עוקבים אחרי היווצרות של רוחות ההרס ומנסים להיערך לקראתן.
תאר הבדל אחד בין מועד החיזוי של סופת הוריקן ובין מועד החיזוי של סופת טורנדו,
ותאר הבדל אחד בין ההיערכות לסופת הוריקן ובין ההיערכות לסופת טורנדו.
(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
פיליפינים – טייפון.
מדגסקר – ציקלון.
קובה – הוריקן.
קנזס (ארצות הברית) – טורנדו.
מה נדרש: התאמה של כל מדינה לשם רוח ההרס שלה.
תשובה מלאה:
פיליפינים – טייפון: סופה טרופית במערב האוקיינוס השקט ובמזרח אסיה נקראת טייפון.
מדגסקר – ציקלון: סופה טרופית באוקיינוס ההודי (ובדרום־מערב האוקיינוס השקט) נקראת ציקלון.
קובה – הוריקן: סופה טרופית באוקיינוס האטלנטי, בים הקריבי ובמפרץ מקסיקו נקראת הוריקן.
קנזס – טורנדו: קנזס נמצאת ב"סמטת הטורנדו" שבמישורים הגדולים של ארצות הברית, ובה מתרחשים טורנדו רבים מאוד.
(הוריקן, טייפון וציקלון הם אותה תופעה – סופה טרופית חזקה – ושמה משתנה לפי האוקיינוס. טורנדו היא תופעה אחרת: מערבולת קטנה ויבשתית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבע ההתאמות נכונות.
טעות נפוצה: להחליף בין טייפון לציקלון, כלומר לשכוח שהשם תלוי באוקיינוס.
סעיף ב
הוריקן: (1) מים חמים בפני האוקיינוס – 26.5°C ומעלה, עד עומק של עשרות מטרים, שמספקים אדי מים ואנרגייה (חום כמוס שמשתחרר בעיבוי). (2) מרחק מקו המשווה – בערך 5° רוחב ומעלה – כדי שכוח קוריוליס יגרום לסחרור האוויר סביב מרכז של לחץ נמוך. (3) שינוי קטן בעוצמת הרוח ובכיוונה עם הגובה (גזירת רוח חלשה), ואוויר לח ולא יציב, כך שענני הסערה יכולים להתארגן לעמוד מסתחרר אחד.
מה נדרש: לבחור רוח הרס אחת ולתאר שלושה תנאים שונים להיווצרותה.
תשובה מלאה (הוריקן; אותם תנאים גם לטייפון ולציקלון):
תנאי ראשון – אוקיינוס חם: טמפרטורת פני המים לפחות 26.5°C בערך, בשכבה עבה. המים החמים מתאדים בכמות גדולה, והאוויר הלח והחם עולה. כשהאדים מתעבים לעננים משתחרר חום כמוס, שמחמם את האוויר ומזין את הסופה באנרגייה. לכן הוריקנים נוצרים בסוף הקיץ ובסתיו, כשהים חם ביותר.
תנאי שני – מרחק מקו המשווה: הסופה נוצרת בדרך כלל במרחק של 5° רוחב ויותר מקו המשווה. רק שם כוח קוריוליס (שנובע מסיבוב כדור הארץ) חזק מספיק כדי לגרום לאוויר הזורם אל מרכז הלחץ הנמוך להסתחרר סביבו (נגד כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני).
תנאי שלישי – אטמוספרה לא יציבה וגזירת רוח חלשה: האוויר לח עד גובה רב, וכיוון הרוח ועוצמתה כמעט אינם משתנים עם הגובה. כך עמודי ענני הסערה (קומולונימבוס) יכולים להתארגן סביב מרכז אחד בלי "להיקרע".
(אפשר גם: הפרעה התחלתית – אזור של לחץ נמוך או גל מזרחי.)
אם בוחרים טורנדו: מפגש של אוויר חם ולח בגובה נמוך (מן המפרץ המקסיקני) עם אוויר קר ויבש מעליו (מקנדה או מהרי הרוקי) – אטמוספרה לא יציבה מאוד; ענני קומולונימבוס עצומים (סופות רעמים "סופר־תאים"); שינוי בכיוון הרוח ובמהירותה עם הגובה (גזירת רוח) שגורם לאוויר להסתחרר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה תנאים שונים, כל אחד מתואר עם התפקיד שלו בהיווצרות הסופה.
טעות נפוצה: לתאר מאפיינים של ההוריקן (עין, רוחות חזקות) במקום תנאים להיווצרותו.
סעיף ג
הבדל במועד החיזוי: הוריקן נוצר מעל האוקיינוס ומתפתח במשך ימים, ואפשר לעקוב אחריו בלוויינים ובמטוסים ולחזות את מסלולו כמה ימים מראש; טורנדו נוצר בתוך סופת רעמים בפתאומיות ונמשך דקות, ולכן ההתרעה עליו ניתנת רק דקות ספורות (בממוצע כ־10–15 דקות) לפני שהוא פוגע.
הבדל בהיערכות: לקראת הוריקן מפנים מראש אוכלוסייה מאזורי החוף בפינוי מאורגן, מבצרים חלונות ומכינים מקלטים ומלאי; לקראת טורנדו אין זמן לפנות, ולכן ההיערכות היא מחסה במקום – מקלט תת־קרקעי או חדר פנימי בלי חלונות, ומערכות צפירה והתרעה מהירות.
מה נדרש: שני הבדלים – אחד במועד החיזוי ואחד בהיערכות – כל אחד בהשוואה בין הוריקן לטורנדו.
תשובה מלאה:
הבדל במועד החיזוי: הוריקן מתפתח מעל האוקיינוס במשך ימים, ושטחו עצום (מאות קילומטרים). לוויינים, מכ"מים ומטוסי מחקר עוקבים אחריו מרגע היווצרותו, ומודלים ממוחשבים חוזים את מסלולו ואת עוצמתו כמה ימים לפני שהוא מגיע לחוף. בעוד שטורנדו קטן מאוד (עשרות עד מאות מטרים), נוצר בפתאומיות מתוך ענן סערה ונמשך דקות ספורות. אפשר לחזות מראש רק שמחר יהיו "תנאים מתאימים לטורנדו" באזור רחב, אבל ההתרעה על טורנדו מסוים ניתנת דקות ספורות בלבד לפני הפגיעה.
הבדל בהיערכות: לקראת הוריקן יש זמן, ולכן הרשויות מורות על פינוי מאורגן של תושבי החופים והאזורים הנמוכים (בגלל גל הסערה וההצפות), פותחות מקלטים, והתושבים מבצרים חלונות ואוגרים מזון, מים ודלק. בעוד שלקראת טורנדו אין זמן לפינוי, ולכן ההיערכות מבוססת על מחסה במקום: צופרי אזעקה והתרעות בטלפון, מקלט תת־קרקעי או חדר פנימי בלי חלונות בקומה התחתונה בכל בית ובכל בית ספר, ותרגולים קבועים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל הבדל שני הצדדים מתוארים על אותו קריטריון, עם מילת ניגוד, וההבדל בהיערכות נובע מן ההבדל בזמן ההתרעה.
טעות נפוצה: לכתוב רק על אחת משתי הסופות בלי השוואה.
שאלה 10 · מחסור במים ביבשת אפריקה
לא במיקוד תשפ"ז – מחסור במים ושימוש בקולחים אינם ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027 (משאבי מים לפיתוח חקלאי נכללים רק בפרק הפיתוח והתכנון המרחבי).
במפה שלפניך נראים אזורים ביבשת אפריקה הסובלים ממחסור במים זמינים בגלל גורמים אנושיים וגורמים פיזיים.
עיין במפה זו ובמפות שבאטלס, וענה על הסעיפים א-ג.
[מפה]
(1) ציין והסבר שני גורמים אנושיים אפשריים למחסור במים זמינים במדינות גבון וקניה שבמרכז אפריקה. (6 נקודות)
(2) הסבר מדוע במדינות השוכנות במרכז אפריקה המחסור במים לא נגרם בגלל גורמים פיזיים. (4 נקודות)
הסבר גורם פיזי אפשרי משותף למחסור במים בתוניסיה ובצפון אלג'יריה שבצפון אפריקה. (6 נקודות)
טיהור שפכים ושימוש בקולחים מסייעים להתמודדות עם מחסור במים זמינים.
הצג שני יתרונות לשימוש בקולחים. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) גורם 1 – עוני ומחסור בהשקעות בתשתיות: אין כסף לבנות מאגרים, צינורות, משאבות ומתקני טיהור, ולכן מים שיש בטבע אינם מגיעים לתושבים בכמות ובאיכות מספיקות.
גורם 2 – גידול אוכלוסייה מהיר ועיור מהיר: האוכלוסייה בערים גדלה מהר מקצב פיתוח מערכות המים, ושכונות עוני נשארות בלי חיבור לרשת; בנוסף זיהום המים בשפכים ובפסולת הופך מקורות מים לבלתי ראויים.
(2) רוב מרכז אפריקה שוכן באזור האקלים המשווני והטרופי הלח: כמות משקעים גבוהה מאוד (לרוב 1,500–2,000 מ"מ בשנה ויותר) וזורמים בו נהרות גדולים ושופעים (הקונגו ויובליו), ולכן יש מספיק מים בטבע – המחסור נובע מהיעדר יכולת לנצל אותם.
מה נדרש: (1) שני גורמים אנושיים – לציין ולהסביר כל אחד; (2) להסביר בעזרת האטלס למה במרכז אפריקה אין מחסור פיזי במים.
מה לחפש באטלס: מפות אקלים של אפריקה (כמות משקעים שנתית, אזורי אקלים) ומפה פיזית (רשת הנהרות – אגן הקונגו).
תשובה מלאה:
מה רואים במפה: גבון וקניה צבועות באפור כהה – "מחסור במים זמינים בגלל גורמים אנושיים", כמו כמעט כל אפריקה שמדרום לסהרה.
(1) גורם ראשון – עוני ותשתיות חסרות (מחסור כלכלי במים): כדי שמים יהיו זמינים צריך לאגור אותם במאגרים, להוביל אותם בצינורות, לשאוב, לטהר ולחלק. מדינות עניות אינן משקיעות מספיק בתשתיות האלה, ולכן תושבים רבים, בעיקר בכפרים, הולכים קילומטרים לנהר או לבאר ושותים מים לא בטוחים, למרות שבאזור יש מים.
גורם שני – גידול אוכלוסייה ועיור מהירים וזיהום: הילודה הגבוהה וההגירה לערים (למשל לניירובי בקניה) מגדילות את הביקוש למים מהר יותר מקצב הרחבת רשת המים. שכונות עוני לא מתוכננות אינן מחוברות לרשת, ושפכים ופסולת שאינם מטופלים מזהמים נהרות ובארות, כך שגם המים שיש אינם ראויים לשתייה.
(אפשר גם: ניהול לקוי ושחיתות; חוסר יציבות פוליטית ומלחמות שהורסות תשתיות.)
(2) מרכז אפריקה שוכן סמוך לקו המשווה, באזור אקלים משווני לח ובשוליו אקלים טרופי. האוויר החם והלח עולה מדי יום ויוצר גשמי הסעה כמעט כל השנה – לרוב 1,500–2,000 מ"מ בשנה ויותר. בנוסף, באזור זורם נהר הקונגו, מן הנהרות השופעים בעולם, עם יובלים רבים, ויש בו אגמים גדולים (ויקטוריה, טנגניקה). לכן כמות המים בטבע גדולה, והמחסור אינו פיזי אלא אנושי־כלכלי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) שני גורמים אנושיים שונים, כל אחד מוסבר ומקושר לזמינות המים; בסעיף (2) הוסבר האקלים הגשום והנהרות השופעים – כלומר שהמים קיימים בטבע.
טעות נפוצה: לכתוב בסעיף (1) גורם פיזי כמו "בצורת", או בסעיף (2) רק "יש הרבה מים" בלי לנמק מן האקלים.
סעיף ב
אקלים ים־תיכוני צחיח למחצה (בשולי מדבר סהרה): כמות המשקעים קטנה (מאות מ"מ בשנה ופחות, ההולכים ופוחתים דרומה) ומרוכזת בחורף בלבד; בקיץ החם והיבש – בהשפעת רמה סובטרופית – אין גשם כלל וההתאדות גבוהה מאוד. לכן יש מעט נהרות איתנים ומעט מים זמינים, והמחסור הוא פיזי.
מה נדרש: גורם פיזי אחד, משותף לשני האזורים, עם הסבר איך הוא יוצר מחסור.
מה לחפש באטלס: מפת אקלים ומשקעים של צפון אפריקה.
תשובה מלאה:
מה רואים במפה: תוניסיה וצפון אלג'יריה צבועות באפור בינוני – "מחסור במים בגלל גורמים פיזיים".
הגורם: אקלים ים־תיכוני עד צחיח למחצה, בשולי המדבר. בחורף מגיעים לאזור שקעים ברומטריים מן הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי ומביאים גשם – אבל כמותו מוגבלת: כמה מאות מ"מ בשנה ברצועת החוף והרי האטלס, והיא פוחתת מהר דרומה לכיוון הסהרה. בקיץ שולטת באזור רמה ברומטרית סובטרופית: אוויר יורד, מתחמם ומתייבש, ולכן כמעט אין גשם במשך חודשים, והטמפרטורות הגבוהות גורמות להתאדות רבה מן הקרקע ומן המאגרים. התוצאה: מעט נהרות איתנים (רובם אכזבים שזורמים רק בחורף), מי תהום שמתחדשים לאט, ומים זמינים מעטים לאוכלוסייה גדלה ולחקלאות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם פיזי, משותף לשני האזורים, ומוסבר במנגנון (משקעים מעטים ועונתיים + התאדות גבוהה ← מעט מים זמינים).
טעות נפוצה: לכתוב "מדבר" בלבד – צפון אלג'יריה ותוניסיה הן בשולי המדבר, והמנגנון העונתי צריך הסבר.
סעיף ג
יתרון 1 – מקור מים נוסף שאינו תלוי בגשם: הקולחים זמינים כל השנה בכמות קבועה (כל עוד העיר צורכת מים), ולכן הם מגדילים את מאגר המים גם בשנות בצורת; השימוש בהם להשקיה חקלאית משחרר מים שפירים לשתייה.
יתרון 2 – הגנה על הסביבה: טיהור השפכים ושימוש חוזר בהם מונעים הזרמה של ביוב גולמי לנהרות, לים ולמי התהום, וכך מונעים זיהום של מקורות מים ומחלות.
(אפשר גם: הקולחים מכילים חנקן וזרחן שמשמשים כדשן ומוזילים את החקלאות.)
מה נדרש: שני יתרונות שונים, כל אחד מוצג ומוסבר.
תשובה מלאה:
קולחים הם שפכים (ביוב) שעברו טיהור במתקן טיהור, ואפשר להשתמש בהם שוב, בעיקר להשקיה חקלאית.
יתרון ראשון – מקור מים קבוע ונוסף: כמות הקולחים תלויה בצריכת המים בערים ולא בגשם, ולכן היא יציבה כל השנה וגם בשנות בצורת, וגדלה עם גידול האוכלוסייה. כאשר החקלאות משקה בקולחים, מתפנים מים שפירים (מים מתוקים איכותיים) לשתייה ולשימוש ביתי. כך מתמודדים עם המחסור בלי לשאוב עוד ממקורות טבעיים מדולדלים. (בישראל, למשל, רוב השפכים מטוהרים ומשמשים להשקיה.)
יתרון שני – מניעת זיהום: בלי טיהור, הביוב מוזרם לנהרות, לים או לקרקע ומזהם את מי התהום ואת מקורות המים, ומפיץ מחלות. הטיהור והשימוש החוזר מונעים את הזיהום, שומרים על איכות מקורות המים הקיימים – וגם בכך מגדילים את כמות המים הזמינים.
(אפשר גם: חומרי ההזנה בקולחים – חנקן וזרחן – מדשנים את השדות וחוסכים בדשנים כימיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (כמות המים / איכות הסביבה), וכל אחד מוסבר וקשור להתמודדות עם המחסור.
טעות נפוצה: לכתוב ששותים את הקולחים – הם משמשים בעיקר להשקיה ולא לשתייה.
שאלה 11 · ערפל
לא במיקוד תשפ"ז – ערפל ואינוורסיה (שהיו במיקוד 2026) אינם ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027.
בנספח ג מוצגות תמונות של שני סוגי ערפל: ערפל קרינה וערפל קיטור.
עיין בנספח, וקבע מהו סוג הערפל הנראה בכל אחת מן התמונות. נמק את קביעותיך. (7 נקודות)
בגרף שלפניך נראים השינויים החלים בטמפרטורה בהתאם לעלייה בגובה מפני הקרקע במקום מסוים.
(1) עיין בגרף, וציין מה שם התופעה האקלימית שבאה לידי ביטוי בשינויי הטמפרטורה מן הגובה של פני הקרקע עד לגובה 300 מטר. (3 נקודות)
(2) ציין שני מאפיינים של התופעה שציינת, והסבר כיצד כל אחד מהם מאפשר התפתחות ערפל. (7 נקודות)
[גרף]
ציין שני תנאים הדרושים להתפזרות ערפל. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
תמונה 1 – ערפל קיטור: הערפל נוצר מעל פני אגם בבוקר קר; מים חמים יחסית מתאדים אל תוך אוויר קר, האדים מתעבים מיד ונראים כ"אדים" העולים מן המים.
תמונה 2 – ערפל קרינה: שכבת ערפל ממלאת עמק ביום בהיר (שמיים כחולים, בלי עננים), ואילו ראשי הגבעות נקיים – הקרקע התקררה בלילה הבהיר בקרינה, האוויר הקר והכבד ירד לעמק, התקרר עד נקודת הטל והתעבה לערפל.
מה נדרש: לזהות את סוג הערפל בכל תמונה ולנמק לפי מה שרואים בה.
תשובה מלאה:
תמונה 1 – ערפל קיטור (ערפל אידוי): בתמונה אגם שקט, ומעל פני המים בלבד מרחפת שכבת ערפל דקה. ערפל קיטור נוצר כאשר אוויר קר נמצא מעל מים חמים ממנו (בבוקרי סתיו, כשהאגם עדיין חם מן הקיץ): המים מתאדים, והאדים פוגשים את האוויר הקר ומתעבים מיד – כמו "קיטור" שעולה מסיר. הערפל צמוד לפני המים, ולכן זה ערפל קיטור.
תמונה 2 – ערפל קרינה: בתמונה עמק שמכוסה ערפל סמיך, וראשי הגבעות והשמיים מעליהם בהירים וללא עננים. ערפל קרינה נוצר בלילות בהירים ושקטים: הקרקע מאבדת חום בקרינה, האוויר הסמוך לה מתקרר עד נקודת הטל ומים מתעבים לטיפות. האוויר הקר והכבד זורם במורד המדרונות ומצטבר בעמק, ולכן הערפל ממלא את העמק בלבד – בעוד שהגבעות שמעליו נמצאות באוויר חם יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי הקביעות נכונות, וכל נימוק נשען על פרט בתמונה (מעל מים / בעמק בלילה בהיר) ועל אופן היווצרות הערפל.
טעות נפוצה: לקבוע "ערפל קרינה" לתמונה 1 רק כי צולמה בבוקר – הסימן המכריע הוא שהערפל עולה מפני המים.
סעיף ב
(1) היפוך טמפרטורה – אינוורסיה: מפני הקרקע עד גובה 300 מ' הטמפרטורה עולה עם הגובה (מכ־9°C לכ־11.5°C), במקום לרדת.
(2) מאפיין 1 – שכבת אוויר קר צמודה לקרקע: האוויר ליד הקרקע הוא הקר ביותר, ולכן הוא מגיע ראשון לנקודת הטל; אדי המים שבו מתעבים לטיפות זעירות – ערפל.
מאפיין 2 – יציבות האוויר: אוויר חם מעל אוויר קר ו"כבד" יוצר אטמוספרה יציבה – אין תנועה אנכית ואין ערבוב. לכן האוויר הקר והלח והטיפות שהתעבו נשארים כלואים ליד הקרקע, אינם מתפזרים, והערפל נשמר ואף מתעבה.
מה נדרש: (1) לזהות את התופעה בקטע 0–300 מ'; (2) שני מאפיינים שלה, ולכל אחד – איך הוא מאפשר ערפל.
מה רואים בגרף: בפני הקרקע כ־9°C; עד גובה 300 מ' הטמפרטורה עולה לכ־11.5°C (כ־2.3°C יותר); מעל 300 מ' הטמפרטורה יורדת עם הגובה כרגיל, עד 0°C בגובה 1,200 מ'.
תשובה מלאה:
(1) היפוך טמפרטורה (אינוורסיה): במצב רגיל הטמפרטורה יורדת עם העלייה בגובה; כאן, בשכבה שבין פני הקרקע ל־300 מ', היא עולה עם הגובה – שכבת אוויר חם יושבת מעל שכבת אוויר קר.
(2) מאפיין ראשון – אוויר קר בשכבה הקרובה לקרקע: האינוורסיה נוצרת בדרך כלל בלילה בהיר, כשהקרקע מתקררת בקרינה ומקררת את האוויר שמעליה. ככל שהאוויר מתקרר, הוא יכול להכיל פחות אדי מים. כשהוא מגיע לנקודת הטל – האדים מתעבים לטיפות זעירות שמרחפות ליד הקרקע, וזה הערפל.
מאפיין שני – יציבות ומניעת ערבוב אנכי: האוויר הקר בתחתית כבד מן האוויר החם שמעליו, ולכן הוא לא עולה למעלה; השכבה החמה פועלת כמו "מכסה". אין זרמי הסעה ואין ערבוב עם אוויר יבש מלמעלה, ולכן האוויר הלח והטיפות נשארים כלואים בשכבה התחתונה והערפל אינו מתפזר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) שם התופעה עם תיאור מן הגרף; בסעיף (2) שני מאפיינים שונים, וכל אחד מקושר למנגנון היווצרות הערפל או שימורו.
טעות נפוצה: לתאר רק את הגרף ("הטמפרטורה עולה") בלי להסביר מה מאפשר לערפל להיווצר.
סעיף ג
תנאי 1 – התחממות האוויר: קרינת השמש בבוקר מחממת את הקרקע ואת האוויר שמעליה; הטמפרטורה עולה מעל נקודת הטל, וטיפות הערפל מתאדות.
תנאי 2 – רוח (ערבוב): רוח מערבבת את השכבה הקרה והלחה עם אוויר יבש וחם יותר מעליה ושוברת את האינוורסיה, והערפל מתפזר.
מה נדרש: שני תנאים שונים שגורמים לערפל להיעלם.
תשובה מלאה:
תנאי ראשון – עליית הטמפרטורה: אחרי הזריחה קרינת השמש חודרת את הערפל ומחממת את הקרקע, והקרקע מחממת את האוויר שמעליה. כשטמפרטורת האוויר עולה מעל נקודת הטל, האוויר יכול שוב להכיל את האדים, וטיפות הערפל מתאדות. (לכן ערפל קרינה נעלם בדרך כלל בשעות הבוקר.)
תנאי שני – רוח ושבירת האינוורסיה: רוח מערבבת את שכבת האוויר הקר והלח שליד הקרקע עם אוויר יבש וחם יותר מן השכבות שמעליה. הערבוב מוריד את הלחות היחסית ושובר את היפוך הטמפרטורה, והערפל מתפזר.
(אפשר גם: הגעה של מסת אוויר יבשה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תנאים שונים, וכל אחד מוסבר דרך היחס בין הטמפרטורה לנקודת הטל או דרך ביטול היציבות.
טעות נפוצה: לכתוב "השמש" ו"החום" כשני תנאים – זה אותו תנאי.
שאלה 12 · קרקע
לא במיקוד תשפ"ז – נושא הקרקעות אינו ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027 (בתהליכים הגאומורפיים נשארו רק בלייה, הסעה והשקעה באפיק נהר).
האדם משתמש בקרקע למטרות שונות. הצג שתי מטרות כאלה. (9 נקודות)
הסבר מדוע הקרקע היא משאב מתחדש. (6 נקודות)
לפניך שמות של שני אזורים ביבשת אפריקה. היעזר באטלס, וקבע באיזה מן האזורים שכבת הקרקע עבה יותר.
הבא שני נימוקים לקביעתך.
האזורים:
(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
מטרה 1 – חקלאות: הקרקע היא המצע שבו צומחים הגידולים ושטחי המרעה; היא מספקת לצמחים מים, מינרלים ותמיכה לשורשים, ובזכותה מגדלים מזון, מספוא וסיבים.
מטרה 2 – חומר גלם לבנייה ולתעשייה: מן החרסית מייצרים לבנים, אריחים וכלי חרס, ובאזורים רבים בונים בתים מבוץ ומלבני בוץ; החול משמש לייצור זכוכית ובטון.
מה נדרש: שתי מטרות שונות לשימוש בקרקע, כל אחת מוצגת ומוסברת.
תשובה מלאה:
מטרה ראשונה – חקלאות ומזון: הקרקע היא שכבה של חומר מינרלי (חלקיקי סלע מבולה), חומר אורגני (רקבובית), מים ואוויר. היא מחזיקה את שורשי הצמחים ומספקת להם מים ויסודות מזון (חנקן, זרחן, אשלגן). עליה מגדלים דגנים, ירקות ופירות, מספוא לבעלי חיים וגידולי תעשייה כמו כותנה – כלומר רוב המזון של האנושות תלוי בקרקע.
מטרה שנייה – חומר גלם לבנייה ולתעשייה: חרסית (טין) משמשת לייצור לבנים, רעפים, אריחים וכלי קרמיקה; באזורים יבשים בונים בתים מלבני בוץ ומטיט; חול משמש לייצור זכוכית, בטון וטיח.
(אפשר גם: הקרקע כבסיס לבנייה ולתשתיות; סינון מים ומילוי מי תהום; ייעור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי מטרות שונות, וכל אחת מוסברת – מה בקרקע מאפשר את השימוש.
טעות נפוצה: לכתוב שתי מטרות חקלאיות ("גידול חיטה", "גידול ירקות") – זו אותה מטרה.
סעיף ב
הקרקע נוצרת כל הזמן מחדש: הסלע שמתחתיה מתפורר בבלייה מכנית וכימית לחלקיקים, ובמקביל מצטבר בה חומר אורגני מצמחים ומבעלי חיים שמתפרקים בעזרת מיקרואורגניזמים. כך מתחדשת שכבת הקרקע ומתחדשים יסודות המזון שבה. אבל ההתחדשות איטית מאוד – מאות שנים לסנטימטרים ספורים – ולכן היא מתחדשת רק אם קצב השימוש והסחיפה אינו עולה על קצב היווצרותה.
מה נדרש: להסביר את התהליכים שבזכותם הקרקע מתחדשת.
תשובה מלאה:
משאב מתחדש הוא משאב שהטבע יוצר מחדש. הקרקע נוצרת משני תהליכים שפועלים כל הזמן:
1. בלייה של סלע האם: מים, שינויי טמפרטורה, קפיאה והפשרה, שורשים ותגובות כימיות מפוררים את הסלע לחלקיקים קטנים – חול, סילט וחרסית – וכך נוצר החלק המינרלי של הקרקע.
2. הוספת חומר אורגני: עלים, שורשים ובעלי חיים מתים מתפרקים בעזרת חיידקים, פטריות ותולעים לרקבובית, שמחזירה לקרקע יסודות מזון ומשפרת את מבנה הקרקע.
כלומר, גם אם הקרקע נסחפת או "מתרוקנת" מיסודות מזון, הטבע ממשיך לבנות אותה מחדש. אולם הקצב איטי מאוד: היווצרות של סנטימטרים ספורים נמשכת מאות שנים. לכן הקרקע מתחדשת רק אם משתמשים בה בזהירות (מניעת סחיפה, מחזור זרעים, הדשנה) – אחרת היא נהרסת מהר יותר משהיא נוצרת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הוסבר שהקרקע נוצרת כל הזמן מבלייה ומחומר אורגני, ונוספה ההסתייגות בדבר הקצב האיטי.
טעות נפוצה: לכתוב "מתחדשת כי אפשר להשתמש בה שוב" בלי לתאר את תהליכי ההיווצרות.
סעיף ג
באגן נהר הקונגו שכבת הקרקע עבה יותר.
נימוק 1 – אקלים: האגן נמצא באקלים משווני – חם ולח כל השנה, עם משקעים רבים (1,500–2,000 מ"מ ויותר); החום והמים מאיצים מאוד את הבלייה הכימית של הסלע, והבלייה חודרת לעומק רב, ולכן נוצרת שכבת קרקע עבה מאוד. בהרי האטלס האקלים יבש יותר וקר בחורף, והבלייה הכימית איטית.
נימוק 2 – פני השטח: אגן הקונגו מישורי ונמוך, כך שהקרקע אינה נסחפת, ואף מצטברים בו סחף וחומרים שהנהרות מביאים; בנוסף הצמחייה הצפופה (יער גשם) מגינה עליה. בהרי האטלס המדרונות תלולים, והגשם והגלישות סוחפים את הקרקע במורד, ולכן היא דקה.
מה נדרש: קביעה (איזה אזור) ושני נימוקים שונים, בעזרת האטלס.
מה לחפש באטלס: מפה פיזית של אפריקה (גובה, מבנה פני השטח), מפת אקלים (טמפרטורות ומשקעים), מפת צמחייה טבעית ומפת קרקעות אם יש.
תשובה מלאה:
קביעה: שכבת הקרקע עבה יותר באגן נהר הקונגו.
נימוק ראשון – האקלים ועוצמת הבלייה: אגן הקונגו נמצא על קו המשווה, באקלים משווני – טמפרטורה של כ־25°C כל השנה ומשקעים של 1,500–2,000 מ"מ בשנה ויותר. בתנאים חמים ולחים הבלייה הכימית מהירה מאוד ופועלת לעומק רב, ולכן הסלע מתפרק לקרקע בעובי של מטרים רבים. בהרי האטלס האקלים ים־תיכוני עד צחיח, החורף קר (שלג בפסגות) והקיץ יבש – הבלייה הכימית איטית בהרבה.
נימוק שני – פני השטח והצמחייה: אגן הקונגו הוא שקע נרחב, מישורי ונמוך. על שטח מישורי הקרקע אינה נסחפת, ואף מצטבר בו סחף שהנהרות מביאים. יער הגשם הצפוף מגן על הקרקע מפני סחיפה ומוסיף לה חומר אורגני. הרי האטלס הם רכס הררי צעיר וגבוה (מעל 4,000 מ'), עם מדרונות תלולים וצמחייה דלילה יותר; הגשם, הנגר והגלישות סוחפים את הקרקע במורד, ולכן על המדרונות היא דקה או חסרה ולעיתים הסלע חשוף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נכונה, ושני הנימוקים שונים (אקלים / פני שטח וצמחייה), כל אחד מבוסס על מאפייני שני האזורים.
טעות נפוצה: לנמק רק "יש שם הרבה גשם" בלי להסביר את הקשר לבלייה ולעובי הקרקע, או לחשוב שקרקע יער הגשם "פורייה" – היא עבה, אבל דלה ביסודות מזון.
שאלה 13 · מדבור
לא במיקוד תשפ"ז – מדבור אינו מופיע כנושא ברשימת פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027. הנושא "שינויי אקלים – תוצאות" חופף רק בחלקו (סעיף ג, ירידה במשקעים), ואילו סעיפים א-ב עוסקים בהגדרת המדבור ובגורמים האנושיים לו.
הסבר מהו מִדְבּוּר. (7 נקודות)
הסבר שני גורמים אנושיים להאצת המדבור במדינות פחות מפותחות השוכנות בספר המדבר. (10 נקודות)
במרכז אִירָן שורר אקלים מדברי. באזורים של סְפַר המדבר מתרחבת תופעת המדבור בעקבות ירידה בכמות המשקעים ובתפרוסתם.
בגרף שלפניך מוצג מספר סופות האבק באירן בשנים 2014-1990, וקו המגמה של השינוי במספר הסופות.
הסבר את הקשר בין המגמה המוצגת בגרף ובין התרחבות תופעת המדבור בספר המדבר באירן. (8 נקודות)
[גרף]
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
מדבור הוא תהליך של הידרדרות קרקע ושטחים באזורים יבשים למחצה ובשולי המדבריות, שבו שטחים פוריים, שהיו מכוסים צמחייה ושימשו לחקלאות ולמרעה, מאבדים את הצמחייה ואת הקרקע הפורייה והופכים לשטחים דמויי מדבר. הגורמים הם שינויים אקלימיים (ירידה במשקעים, בצורות) ופעילות האדם (רעייה יתרה, עיבוד יתר, כריתת עצים, השקיה לא נכונה).
מה נדרש: הגדרה של התופעה – מה קורה, איפה, ומה גורם לה.
תשובה מלאה:
מדבור הוא הפיכה של שטחים פוריים בשולי המדבר לשטחים דמויי מדבר.
חשוב: מדבור אינו "התפשטות של דיונות המדבר" בלבד, אלא הידרדרות של הקרקע במקום.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את האזור, את התהליך (אובדן צמחייה וקרקע פורייה) ואת שני סוגי הגורמים.
טעות נפוצה: להגדיר מדבור כ"מדבר" או כ"תנועת חולות" בלבד.
סעיף ב
רעייה יתרה: עם גידול האוכלוסייה גדלים העדרים, ובעלי החיים אוכלים את הצמחייה ואת שורשיה ורומסים את הקרקע מהר יותר משהיא מתחדשת; הקרקע נחשפת ונסחפת ברוח ובמים.
כריתת עצים ושיחים: תושבים עניים כורתים עצים להסקה, לבישול ולבנייה; הקרקע מאבדת את ההגנה של השורשים והצל, מתייבשת ונסחפת. (אפשר גם: עיבוד יתר וקיצור תקופות ההברה; השקיה לא נכונה שגורמת להמלחה.)
מה נדרש: שני גורמים אנושיים שונים, כל אחד עם הסבר כיצד הוא מאיץ את המדבור.
תשובה מלאה:
רקע: במדינות פחות מפותחות בספר המדבר (כמו הסאהל – מאלי, ניז'ר, צ'אד) הריבוי הטבעי גבוה, ורוב התושבים חיים מחקלאות ומרעייה. הלחץ על הקרקע גדל.
גורם ראשון – רעייה יתרה: יותר אנשים מחזיקים יותר עדרים של עזים, כבשים, בקר וגמלים. כאשר מספר בעלי החיים גדול מכושר הנשיאה של המרעה, הם אוכלים את הצמחייה עד השורש ואינם מאפשרים לה להתחדש, ופרסותיהם מהדקות את הקרקע ומפוררות את פניה. הקרקע החשופה נסחפת ברוח ובשיטפונות, והשטח מתמדבר. התמקמות סביב בארות קבועות מחריפה את הפגיעה סביבן.
גורם שני – כריתת עצים ושיחים: ברוב משקי הבית העצים הם מקור האנרגייה היחיד לבישול ולחימום, וגם חומר בנייה. העצים והשיחים נכרתים מהר יותר משהם צומחים. בלי שורשים שמחזיקים את הקרקע ובלי צל שמקטין התאדות, הקרקע מתייבשת ונסחפת.
(אפשר גם: עיבוד יתר – קיצור תקופת ההברה והרחבת החקלאות לשטחים שוליים יבשים מדלדלים את הקרקע; השקיה לא נכונה – ניקוז לקוי והתאדות גורמים להמלחת הקרקע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים אנושיים שונים, וכל אחד מוסבר מן הפעולה, דרך הפגיעה בצמחייה ובקרקע, אל המדבור; נוסף ההקשר של מדינות פחות מפותחות.
טעות נפוצה: לכתוב "מעט גשם" או "בצורת" – אלה גורמים טבעיים, לא אנושיים.
סעיף ג
המגמה בגרף: מספר סופות האבק משתנה מאוד משנה לשנה (מכ־26 בשנת 1998 עד כ־148 בשנת 2008), אבל קו המגמה עולה – מכ־55 סופות בשנה בשנת 1990 לכ־97 בשנת 2014.
הקשר: המדבור משאיר קרקע יבשה וחשופה, בלי צמחייה שמגינה עליה ובלי לחות שמדביקה את החלקיקים; הרוח מרימה בקלות את החלקיקים הדקים (אבק) מן השטחים שהתמדברו, ולכן ככל שהמדבור מתרחב – יש יותר מקורות אבק ויותר סופות. הסופות עצמן מחריפות את המדבור: הן סוחפות את שכבת הקרקע העליונה והפורייה.
מה נדרש: לתאר את המגמה בגרף ולהסביר את הקשר הסיבתי בינה לבין המדבור.
תשובה מלאה:
המגמה: מספר סופות האבק בשנה אינו קבוע – ב־1996 וב־1998 היו כ־26–31 סופות בלבד, וב־2008 כ־148. אבל קו המגמה עולה לאורך כל התקופה, מכ־55 סופות בשנה בשנת 1990 לכ־97 בשנת 2014. הממוצע בשנים 2002–2014 (כ־89 סופות) גבוה בכשליש מן הממוצע בשנים 1990–2000 (כ־67).
הקשר:
1. המדבור יוצר מקורות אבק: כשהמשקעים פוחתים, הצמחייה בספר המדבר מתמעטת, הקרקע מתייבשת וחלקיקיה הדקים (סילט וחרסית) אינם מוחזקים עוד על ידי שורשים ולחות. גם אגמים וביצות מתייבשים וחושפים קרקעית של חומר דק. הרוח מרימה את החלקיקים בקלות ויוצרת סופות אבק. לכן ככל שהשטח המתמדבר גדל – מספר הסופות עולה, כמו שמראה קו המגמה.
2. הסופות מחריפות את המדבור: כל סופה סוחפת את שכבת הקרקע העליונה, הפורייה ביותר, וקוברת שדות וצמחייה באבק. הקרקע נעשית דלה יותר, הצמחייה מתקשה לחזור והמדבור מתרחב – מעגל שמזין את עצמו.
(השיא בשנים 2008–2010 מתאים לבצורת הקשה שפקדה את האזור, ובכלל זה את עיראק השכנה – מקור חשוב של האבק בדרום־מערב אירן – בשנים 2007–2009 בערך.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה תוארה עם נתונים מן הגרף, והקשר הוסבר בשני הכיוונים – מדבור ← יותר אבק, וסופות ← החרפת המדבור.
טעות נפוצה: לתאר את העמודות שנה אחר שנה בלי להתייחס לקו המגמה.
שאלה 14 · עיצוב הנוף
לא במיקוד תשפ"ז – במיקוד 2027 התהליכים הגאומורפיים מוגבלים לבלייה, הסעה והשקעה באפיק נהר ולצורות נוף במהלכו של נהר; עיצוב הנוף על ידי הרוח במדבר (צריר, לס, פטריות סלע) אינו נכלל.
עיין בנספח ד שבו מוצגות תמונות של צורות נוף, וענה על הסעיפים א-ג.
ציין את הגורם המשותף להיווצרות של צורות הנוף הנראות בכל התמונות. (5 נקודות)
בחר אחת מצורות הנוף, והסבר את תהליך היווצרותה. (8 נקודות)
בחר שתיים מצורות הנוף, והסבר יתרון או חיסרון של כל אחת מהן לאדם. (12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
הרוח – פעולת הרוח באקלים מדברי יבש, שבו הצמחייה דלילה והקרקע חשופה: הרוח מסיעה חלקיקים (צריר), משקיעה אותם (לס) ושוחקת סלעים בעזרתם (פטריה).
מה נדרש: גורם אחד שמשותף לשלוש צורות הנוף.
תשובה מלאה:
הגורם המשותף הוא הרוח, הפועלת בתנאי אקלים מדברי – יובש, צמחייה דלילה וקרקע חשופה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוין גורם אחד שמתאים לכל שלוש התמונות.
טעות נפוצה: לכתוב "מים" או "בלייה" בלבד – הם פועלים גם במדבר, אבל מה שמשותף לשלוש הצורות הוא פעולת הרוח.
סעיף ב
מישורי לס: (1) הסעה – רוחות חזקות במדבר (למשל בסופות אבק) מרימות חלקיקי אבק דקים מאוד מפני השטח החשופים ונושאות אותם באוויר למרחקים גדולים. (2) השקעה – כשהרוח נחלשת, או כשהאבק מגיע לאזור לח יותר בשולי המדבר ונשטף בגשם, החלקיקים שוקעים. (3) הצטברות – במשך אלפי שנים מצטברות שכבות עבות של אבק דק והופכות לקרקע לס צהבהבה ומישורית, כמו בצפון הנגב.
מה נדרש: לבחור צורת נוף אחת ולהסביר את שלבי היווצרותה – מן הגורם עד הצורה.
תשובה מלאה (מישורי לס):
שלב 1 – מקור החומר: במדבר יש שטחים חשופים של חומר דק – אפיקים יבשים, קרקעיות של אגמים מיובשים ומשטחים מבוליים – בלי צמחייה שמחזיקה אותו.
שלב 2 – הסעה ברוח: רוחות חזקות, בעיקר בסופות אבק, מרימות את החלקיקים הדקים ביותר (אבק בגודל סילט) גבוה לאוויר ונושאות אותם מאות ואף אלפי קילומטרים. חלקיקים גסים יותר (חול) נשארים קרוב לקרקע ונעים פחות.
שלב 3 – השקעה: כשהרוח נחלשת, האבק שוקע. בשולי המדבר, שבהם יורד מעט גשם ויש צמחייה דלילה, הגשם "שוטף" את האבק מן האוויר והצמחייה לוכדת אותו.
שלב 4 – הצטברות: במשך אלפי שנים מצטברות שכבות עבות של אבק, והן נעשות קרקע לס – קרקע דקת גרגר, צהבהבה, שיוצרת מישורים גליים רחבים (כמו מישורי הלס סביב באר שבע). בתמונה נראה גם ערוץ סחיפה (גאלי) שנחתר בלס, כי הלס נסחף בקלות בזרימת מים.
אפשר לבחור גם:
צריר (חמאדה) – הרוח מעיפה מן הקרקע החשופה את החלקיקים הדקים (הַסָּרָה, דפלציה), והאבנים הגדולות, שהרוח לא יכולה להזיז, נשארות ומתרכזות על פני השטח עד שהן יוצרות "ריצוף" של אבנים שמגן על הקרקע שמתחתיו.
פטריה – הרוח נושאת גרגרי חול בגובה נמוך, עד כמטר מעל הקרקע. הגרגרים פוגעים בבסיס הסלע ושוחקים אותו (שחיקה, קורזיה), בעוד שהחלק העליון נפגע מעט. בנוסף, הבסיס עשוי מסלע רך יותר והראש מסלע קשה, ובלייה מכנית (התגבשות מלחים ושינויי טמפרטורה) מפוררת את הבסיס הרך מהר יותר – כך נוצר עמוד צר עם ראש רחב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התהליך מוסבר בשלבים – מקור החומר, פעולת הרוח (הסעה / הסרה / שחיקה), והצורה שנוצרת.
טעות נפוצה: לתאר איך נראית הצורה במקום להסביר איך היא נוצרה.
סעיף ג
מישורי לס – יתרון: הלס הוא קרקע דקה ופורייה, שמחזיקה מים היטב יחסית ומתאימה לחקלאות (בעיקר גידולי חורף כמו חיטה ושעורה) בשולי המדבר. (חיסרון אפשרי: כשהוא נרטב נוצר על פניו קרום אטום, הנגר רב והלס נסחף בקלות ויוצר ערוצים עמוקים, כמו בתמונה, שהורסים שדות ודרכים.)
פטריה – יתרון: צורת נוף מיוחדת ויפה שמושכת תיירים (למשל בפארק תמנע), ולכן היא מקור הכנסה מתיירות ומאפשרת לימוד והסברה על תהליכי עיצוב הנוף.
(אפשר גם: צריר – חיסרון: שטח מכוסה אבנים, בלי קרקע ומים, שאינו מתאים לחקלאות ומקשה על תנועה ובנייה.)
מה נדרש: שתי צורות נוף, ולכל אחת יתרון או חיסרון אחד לאדם, מוסבר.
תשובה מלאה:
מישורי לס – יתרון לחקלאות: הלס בנוי מחלקיקים דקים ועשיר במינרלים, ולכן הוא קרקע פורייה. בשולי המדבר הוא מאפשר חקלאות – גידולי בעל של חורף (חיטה, שעורה) בשנים גשומות, וחקלאות שלחין כשיש מים. בצפון הנגב, למשל, נרחבים שדות חקלאיים על מישורי הלס. (חיסרון – הלס יוצר קרום אטום כשהוא נרטב, ולכן הנגר רב, והוא נסחף בקלות ויוצר ערוצים עמוקים שהורסים שדות, דרכים ותשתיות – כמו הערוץ שנראה בתמונה 2.)
פטריה – יתרון לתיירות: צורה נדירה ומרשימה, שמראה בבירור את פעולת הרוח והבלייה. אתרים כאלה הופכים לאתרי תיירות ונופש (כמו הפטרייה בפארק תמנע שבערבה), מביאים מבקרים, מקומות עבודה והכנסות לאזור מדברי שיש בו מעט מקורות פרנסה, ומשמשים ללימוד.
(צריר – חיסרון: פני השטח מכוסים אבנים, אין בו קרקע פורייה ולא מים, ולכן הוא אינו מתאים לחקלאות, והאבנים מקשות על תנועה ועל סלילת דרכים ובנייה. אפשר גם יתרון: הריצוף האבני מגן על הקרקע מפני סחיפה ויוצר משטח יציב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי צורות נוף שונות, ולכל אחת יתרון או חיסרון מוסבר, הנובע ממאפייני הצורה.
טעות נפוצה: לכתוב גם יתרון וגם חיסרון לאותה צורה ולשכוח את הצורה השנייה.