בגרות בגאוגרפיה 57282 - מועד מיוחד 2020
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · מועד מיוחד · 14 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, מועד מיוחד 2020, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, עליך לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה — 25 נקודות; סה"כ — 100 נקודות.
פרק ראשון — הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני — כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
— אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
— אטלס כרטא — פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
— אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, בחתכים ובגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד. רשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
שים לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): עליך לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרת לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון — הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה — 25 נקודות).
שאלה 1 · חקלאות האורז
לא במיקוד תשפ"ז – גידול האורז האינטנסיבי באסיה הוא טיפוס מובהק של החקלאות הזעירה בעולם המתפתח, שאינה במיקוד 2027 (איכרות וטיפוסי החקלאות הזעירה). סעיף ג(2) – היצוא – נוגע גם בחקלאות מסחרית, שנמצאת במיקוד.
בגרף שלפניך מוצגים נתונים על גידול אורז במדינות אחדות ויצוא אורז ממדינות אלה, בשנת 2018.
עיין בגרף, וענה על הסעיפים ב-ג שאחריו.
[גרף]
חקלאות האורז היא חקלאות אינטנסיבית.
תאר שני מאפיינים של חקלאות אינטנסיבית. (10 נקודות)
המדינות המוצגות בגרף נמצאות באזור ששוררים בו תנאי אקלים המאפשרים גידול אורז.
עיין במפות שבאטלס, וציין מאפיין אקלים אחד המאפשר גידול אורז במדינות אלה. (5 נקודות)
(1) הצע הסבר אחד להבדל בין כמות האורז שמגדלים בסין ובהודו לבין כמות האורז שמגדלים בתאילנד ובווייטנם. (5 נקודות)
(2) הצע הסבר אחד לפער בין כמות האורז שסין מגדלת ובין כמות האורז שהיא מייצאת. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
1. השקעה גדולה של עבודה ו/או של הון ליחידת שטח: בחקלאות האורז באסיה עובדים רבים מטפלים בחלקה קטנה – שתילה ידנית, ניכוש, תחזוקת טרסות ותעלות השקיה – וגם משקיעים בדשנים, בזרעים משופרים ובמערכות השקיה.
2. יבול גבוה ליחידת שטח: השטח מנוצל עד תומו – לעיתים שניים־שלושה מחזורי גידול בשנה באותה חלקה – ולכן התפוקה לדונם גבוהה מאוד.
(אפשר גם: חלקות קטנות ומעובדות בצפיפות; שימוש אינטנסיבי במים – השקיה והצפת שדות.)
מה נדרש: לתאר שני מאפיינים של חקלאות אינטנסיבית ("תאר" – לא רק לציין, אלא להסביר במשפט מה המאפיין וכיצד הוא בא לידי ביטוי).
תשובה מלאה:
חקלאות אינטנסיבית היא חקלאות שבה משקיעים תשומות רבות בשטח קטן יחסית, כדי להפיק ממנו את התפוקה הגדולה ביותר.
מאפיין ראשון – השקעה גדולה של תשומות (עבודה ו/או הון) ליחידת שטח: בשדות האורז באסיה עובדים חקלאים רבים על כל דונם – שתילת השתילים בבוץ, ניכוש עשבים, תחזוקת סוללות, טרסות ותעלות ההשקיה, וקציר. במקומות אחרים התשומה היא בעיקר הון: מכונות, דשנים, חומרי הדברה וזני זרעים משופרים.
מאפיין שני – תפוקה (יבול) גבוהה ליחידת שטח: הקרקע מנוצלת באופן מרבי. בשדות אורז מושקים אפשר לגדל שניים ואף שלושה יבולים בשנה באותה חלקה, ולכן היבול לדונם גבוה – אף על פי שהחלקות קטנות.
(אפשר גם: החלקות קטנות ומעובדות בצפיפות, בלי שטחים מוברים; שימוש רב במים – הצפת השדות ומערכות השקיה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים (תשומה גבוהה ליחידת שטח; תפוקה גבוהה ליחידת שטח), כל אחד מתואר וקשור לחקלאות האורז.
טעות נפוצה: לכתוב "חקלאות עם הרבה שטח" – זה מאפיין של חקלאות אקסטנסיבית, ההפך מן הנדרש.
סעיף ב
כמות משקעים גדולה בעונת הגידול: במפות האקלים והמשקעים שבאטלס רואים שבמדינות אלה (הודו, סין, תאילנד, וייטנם) יורדים בקיץ גשמי מונסון רבים – לרוב יותר מ־1,000 מ"מ בשנה, ובחלק מן האזורים יותר מ־2,000 מ"מ – והאורז זקוק לכמויות גדולות של מים (השדה מוצף).
(אפשר גם: טמפרטורות גבוהות בעונת הגידול – יותר מ־20°C בקיץ.)
מה נדרש: לציין מאפיין אקלים אחד, על פי מפות האטלס, שמאפשר את גידול האורז.
תשובה מלאה:
במפות האקלים שבאטלס (מפות המשקעים השנתיים, מפת המשקעים בקיץ ומפת אזורי האקלים של אסיה) רואים שהודו, סין (בעיקר דרומה ומזרחה), תאילנד ווייטנם נמצאות באזור אקלים מונסוני. מאפיין האקלים: כמות משקעים גדולה מאוד בעונת הקיץ – גשמי המונסון – לרוב 1,000–2,000 מ"מ בשנה ויותר. האורז הוא צמח הגדל בשדה מוצף מים, ולכן הוא זקוק לכמות מים גדולה בעונת הגידול; גשמי המונסון ממלאים את השדות ואת הנהרות שמהם משקים.
(תשובה נכונה אחרת: טמפרטורות גבוהות לאורך עונת הגידול – יותר מ־20°C בקיץ – שהאורז, צמח טרופי, זקוק להן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוין מאפיין אקלים אחד מוגדר, עם קישור למפת האטלס ולצורכי האורז.
סעיף ג
(1) לפי הגרף סין מגדלת כ־149 מיליון טונות והודו כ־113, לעומת כ־20 בתאילנד וכ־29 בווייטנם (סין מגדלת פי 7 בערך מתאילנד). ההסבר: סין והודו הן מדינות ענק – שטח החקלאות ושטח המישורים המושקים שלהן (מישורי הגנגס, היאנגצה ועוד) גדול פי כמה, ומספר החקלאים בהן רב מאוד, ולכן התפוקה הכוללת גדולה בהרבה.
(2) סין מגדלת כ־149 מיליון טונות ומייצאת רק כ־2 מיליון טונות (כ־1.4%). ההסבר: בסין חיים כ־1.4 מיליארד בני אדם, והאורז הוא מזון בסיסי שלהם – כמעט כל היבול נצרך בשוק המקומי, והמדינה שומרת עליו לביטחון מזון.
מה נדרש: (1) הסבר אחד לכך שסין והודו מגדלות הרבה יותר אורז מתאילנד ומווייטנם; (2) הסבר אחד לכך שסין מייצאת חלק זעיר מן האורז שהיא מגדלת.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, בשנת 2018 גידלה סין כ־149 מיליון טונות אורז והודו כ־113 מיליון טונות, ואילו תאילנד גידלה כ־20 מיליון טונות ווייטנם כ־29 מיליון טונות – סין גידלה פי 7 בערך מתאילנד.
הסבר: סין והודו הן מדינות גדולות מאוד בשטחן ובאוכלוסייתן. יש בהן שטחים חקלאיים עצומים המתאימים לאורז – מישורי סחף רחבים של נהרות גדולים (הגנגס והברהמפוטרה בהודו; היאנגצה ונהרות דרום סין) עם מים להשקיה – ומספר עצום של חקלאים. גודל השטח המעובד וכוח העבודה גדולים פי כמה מאלה של תאילנד ווייטנם, ולכן הכמות הכוללת שהן מגדלות גדולה בהרבה.
(הסבר נוסף אפשרי: האוכלוסייה העצומה בסין ובהודו יוצרת ביקוש מקומי גדול מאוד, ולכן המדינות מעודדות גידול רב של אורז, המזון הבסיסי.)
(2) לפי הגרף, סין גידלה כ־149 מיליון טונות אורז אבל ייצאה רק כ־2 מיליון טונות – כ־1.4% מן היבול.
הסבר: בסין חיים כ־1.4 מיליארד בני אדם, והאורז הוא מרכיב בסיסי בתזונתם. הצריכה המקומית גדולה כל כך שכמעט כל היבול נצרך בתוך המדינה, ולא נשאר עודף גדול ליצוא. נוסף על כך, סין רואה באורז מוצר אסטרטגי של ביטחון מזון ומעדיפה לשמור אותו לאוכלוסייתה (היא אף מייבאת אורז).
(לשם השוואה: תאילנד, שאוכלוסייתה קטנה בהרבה, ייצאה כ־10.5 מתוך כ־20 מיליון טונות – כמחצית מן היבול.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת־סעיף יש הסבר אחד מוגדר (גודל השטח והאוכלוסייה החקלאית; צריכה מקומית ענקית), הנשען על הנתונים מן הגרף.
שאלה 2 · תחבורה מסילתית
הסבר שני יתרונות לשימוש ברכבת לעומת אמצעי תחבורה יבשתיים אחרים. (8 נקודות)
צרפת וצ'ילה דומות בגודל השטחים שלהן, אך האורך של מסילות הברזל בהן שונה:
בצרפת — 30,013 ק"מ
בצ'ילה — 5,520 ק"מ
הסבר שני גורמים אפשריים לשוני זה. (9 נקודות)
בחלק מן המדינות הפחות־מפותחות בעולם, חברות זרות הן שמתכננות ומקימות את המיזמים בתחום התחבורה המסילתית.
אחדים טוענים כי יש לצמצם את פעילותן של חברות זרות בתחום התחבורה המסילתית במדינות אלה, ואחרים טוענים כי יש לאפשר לחברות הזרות להמשיך את פעילותן.
הצג נימוק אחד לתמיכה בכל אחת מן הטענות (סך הכול — שני נימוקים). (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
1. הובלת מטען כבד ורב בעלות נמוכה: רכבת אחת מושכת עשרות קרונות ומובילה אלפי טונות (פחם, מחצבים, תבואה, מכולות), ולכן העלות לכל טון־ק"מ נמוכה מזו של משאיות, במיוחד במרחקים בינוניים וארוכים.
2. פחות זיהום ופחות עומס: הרכבת צורכת פחות דלק לכל נוסע או טון (והרבה רכבות חשמליות), ולכן פולטת פחות מזהמים וגזי חממה; היא נוסעת במסילה נפרדת ואינה תקועה בפקקים – נסיעה מהירה, אמינה ובטוחה יותר.
מה נדרש: להסביר שני יתרונות של הרכבת לעומת אמצעים יבשתיים אחרים (משאית, אוטובוס, רכב פרטי) – לכל יתרון גם "למה".
תשובה מלאה:
יתרון ראשון – הובלה זולה של מטענים כבדים וגדולים: רכבת משא אחת מושכת עשרות קרונות ומסוגלת להוביל אלפי טונות בבת אחת. מכיוון שקטר אחד ונהג אחד מובילים כמות גדולה כל כך, וחיכוך הגלגלים במסילה קטן, העלות לכל טון לכל ק"מ נמוכה בהרבה מזו של משאיות. לכן הרכבת מתאימה להובלת סחורות בתפזורת (פחם, עפרות, תבואה) ומכולות למרחקים בינוניים וארוכים, וגם להסעת המוני נוסעים.
יתרון שני – יעילות אנרגטית ופחות פגיעה בסביבה ובתנועה: לכל נוסע או טון, הרכבת צורכת פחות אנרגייה מן הרכב הפרטי ומן המשאית, ורכבות רבות מונעות בחשמל. לכן היא פולטת פחות מזהמי אוויר ופחות גזי חממה. היא נוסעת בתוואי נפרד, ולכן אינה נתקעת בפקקים ואף מורידה כלי רכב מן הכבישים – הנסיעה מהירה ואמינה יותר, ומספר התאונות קטן.
(אפשר גם: בטיחות גבוהה; תפיסת שטח קטנה יחסית לכמות שמובילים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים, כל אחד עם מנגנון (כמות גדולה ועלות נמוכה לטון; חיסכון באנרגייה ובזיהום ותוואי נפרד).
סעיף ב
אורך המסילות בצרפת גדול פי 5.4 בערך מזה שבצ'ילה.
1. תבליט וצורת המדינה: צ'ילה ארוכה וצרה (יותר מ־4,000 ק"מ אורך ורוחב ממוצע של כ־180 ק"מ), והרי האנדים ממלאים חלק גדול משטחה – הנחת מסילות בשטח הררי קשה ויקרה מאוד. בצרפת יש מישורים ועמקים רחבים (אגן פריז, עמקי הלואר והרון) שבהם קל וזול להניח מסילות ולפרוש רשת צפופה.
2. רמת פיתוח וצפיפות אוכלוסין: צרפת היא מדינה מפותחת ועשירה, צפופה בהרבה (כ־67 מיליון תושבים לעומת כ־19 מיליון בצ'ילה), שבנתה רשת מסילות כבר מן המאה ה־19 – יש ביקוש רב והון לבנייה. בצ'ילה, מדינה פחות מפותחת, האוכלוסייה מרוכזת בעמק המרכזי, הצפון מדברי (אטקמה) והדרום דליל – אין ביקוש ותקציב לרשת ארוכה, והתחבורה נשענת יותר על כבישים ועל הים.
מה נדרש: להסביר שני גורמים לכך שבצרפת יש הרבה יותר ק"מ של מסילות מאשר בצ'ילה, אף ששטחיהן דומים.
תשובה מלאה:
לפי הנתונים, אורך מסילות הברזל בצרפת (30,013 ק"מ) גדול פי 5.4 בערך מאורכן בצ'ילה (5,520 ק"מ).
גורם ראשון – התבליט וצורת המדינה (גורם פיזי): צ'ילה היא רצועה ארוכה וצרה לאורך חוף האוקיינוס השקט, ורכס האנדים הגבוה משתרע לאורכה כולה וממלא חלק ניכר משטחה. בשטח הררי צריך לבנות גשרים, מנהרות ותוואים מתפתלים – בנייה קשה ויקרה מאוד – ולכן אפשר להניח מעט מסילות, בעיקר לאורך העמק המרכזי ומן המכרות אל הנמלים. בצרפת רוב השטח מישורי או גבעי (אגן פריז, עמקי הלואר, הגרון והרון), ולכן אפשר לפרוס רשת מסילות צפופה המחברת ערים רבות בכל הכיוונים.
גורם שני – רמת הפיתוח והאוכלוסייה (גורם אנושי־כלכלי): צרפת היא מדינה מפותחת ועשירה, עם כ־67 מיליון תושבים ותעשייה ענפה. היא החלה לבנות רכבות כבר במהפכה התעשייתית במאה ה־19, ויש בה ביקוש רב להסעת נוסעים ומטענים והון רב להשקיע בתשתיות (כולל רכבות מהירות). צ'ילה פחות מפותחת, ובה כ־19 מיליון תושבים בלבד, המרוכזים בעיקר באזור סנטיאגו והעמק המרכזי; הצפון (מדבר אטקמה) והדרום (פטגוניה) דלילים מאוד. לכן אין בה ביקוש ותקציב לרשת מסילות ארוכה, והתחבורה נשענת על כבישים (כביש הפאן־אמריקני) ועל תחבורה ימית לאורך החוף הארוך.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (פיזי – תבליט וצורה; אנושי – רמת פיתוח, אוכלוסייה וביקוש), כל אחד מוסבר כהשוואה בין שתי המדינות.
הערה: בפועל שטחה של צ'ילה (כ־756 אלף קמ"ר) גדול במעט משטחה של צרפת האירופית (כ־550 אלף קמ"ר); השאלה מתייחסת אליהם כדומים.
סעיף ג
לצמצם: החברות הזרות מוציאות את הרווחים מן המדינה, והמדינה נעשית תלויה בהן (ולעיתים בהלוואות גדולות של המדינה הזרה) בתשתית אסטרטגית; גם לא מתפתחים ידע וחברות מקומיים.
להמשיך: למדינה הפחות מפותחת חסרים הון, טכנולוגיה וידע מקצועי לבנות מסילות; החברות הזרות מביאות אותם, בונות מהר ומחברות את המדינה לנמלים ולסחר העולמי – וזה מאיץ את הפיתוח ומייצר מקומות עבודה.
מה נדרש: נימוק אחד בעד צמצום פעילות החברות הזרות, ונימוק אחד בעד המשך פעילותן.
תשובה מלאה:
נימוק בעד צמצום הפעילות: כשחברה זרה מתכננת, מקימה ולעיתים גם מפעילה את המסילה, חלק גדול מן הרווחים זורם החוצה למדינת האם של החברה ולא נשאר במשק המקומי. המדינה נעשית תלויה בחברה (ולעיתים גם בהלוואות ענק שנלקחו מן המדינה הזרה כדי לממן את המיזם) בתשתית אסטרטגית, והמסילה עלולה להיבנות לפי האינטרסים של החברה – למשל להוביל מחצבים אל הנמל ליצוא – ולא לפי צורכי התושבים. כמו כן לא מתפתחים מהנדסים וחברות מקומיים.
נימוק בעד המשך הפעילות: במדינה פחות מפותחת חסרים ההון הרב, הטכנולוגיה והידע ההנדסי הדרושים לבניית מסילות. החברות הזרות מביאות אותם ובונות בזמן קצר תשתית שהמדינה לא הייתה מסוגלת לבנות לבדה. רשת מסילות מחברת אזורים מרוחקים למרכזים ולנמלים, מוזילה הובלה, מעודדת סחר והשקעות, ומייצרת מקומות עבודה והכשרה לעובדים מקומיים – כלומר היא "זרז פיתוח".
למה זה מקבל ניקוד מלא: נימוק אחד לכל צד, וכל נימוק מוסבר (רווחים ותלות; הון, ידע וזרז פיתוח).
שאלה 3 · עיור
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על האוכלוסייה בריכוזים העירוניים הגדולים בעולם בשנים 1950 ו־1985, ותחזית לשנת 2025. עיין בטבלה וענה על הסעיפים א-ג.
[טבלה]
באיזו יבשת היו רוב הריכוזים העירוניים הגדולים בשנת 1950, ובאיזו יבשת צפוי שיהיו רוב הריכוזים העירוניים הגדולים בשנת 2025?
הסבר שני גורמים לשינוי הצפוי. (10 נקודות)
בערים במדינות הפחות מפותחות יש בעיות חמורות בתחום הסביבה.
תאר שתי בעיות כאלה, והסבר את הגורם העיקרי להיווצרותן במדינות הפחות המפותחות. (9 נקודות)
בערים אחדות במדינות הפחות מפותחות הולכת ומתרחבת תופעת החקלאות העירונית.
תאר יתרון אחד וחיסרון אחד של התרחבות תופעה זו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1950 – אירופה (לונדון, פריז, מוסקבה – שלוש מחמש). 2025 – אסיה (טוקיו, דלהי, שנגחאי, מומביי – ארבע מחמש).
גורם 1 – ריבוי טבעי גבוה במדינות המתפתחות באסיה (הודו, סין בעבר) לעומת ריבוי טבעי נמוך מאוד באירופה – האוכלוסייה העירונית באסיה גדלה מהר.
גורם 2 – הגירה מן הכפר לעיר: באסיה מתרחש עיור מואץ – מיליוני כפריים נדחפים מן הכפר (עוני, מחסור בקרקע) ונמשכים לעיר (תעסוקה בתעשייה ובשירותים, שירותי חינוך ובריאות). באירופה העיור כבר הסתיים (רוב האוכלוסייה עירונית), ואף מתרחש פרבור.
(אפשר גם: הגלובליזציה העבירה את התעשייה לאסיה וערים כמו שנגחאי ומומביי הפכו למוקדי ייצור וסחר.)
מה נדרש: לקבוע את היבשת של רוב הריכוזים ב־1950 וב־2025, ולהסביר שני גורמים לשינוי.
תשובה מלאה:
בשנת 1950 רוב הריכוזים העירוניים הגדולים היו באירופה – לונדון (8.4 מיליון), פריז (6.3) ומוסקבה (5.4) – שלושה מתוך חמישה (וניו יורק בצפון אמריקה, טוקיו באסיה).
בשנת 2025 צפויים רובם להיות באסיה – טוקיו (38.7), דלהי (32.9), שנגחאי (28.4) ומומביי (26.6) – ארבעה מתוך חמישה (ומכסיקו סיטי באמריקה). גם גודל הריכוזים השתנה: חמשת הגדולים מנו יחד כ־44 מיליון ב־1950 וכ־151 מיליון בתחזית ל־2025.
גורם ראשון – ריבוי טבעי: במדינות המתפתחות באסיה (כמו הודו) הריבוי הטבעי היה גבוה מאוד בעשורים האחרונים, ולכן האוכלוסייה – גם בערים – גדלה במהירות. באירופה הריבוי הטבעי נמוך מאוד, ולכן הערים כמעט אינן גדלות.
גורם שני – הגירה מן הכפר לעיר (עיור מואץ): באסיה רוב האוכלוסייה הייתה כפרית, ובעשורים האחרונים מיליוני כפריים עוברים לעיר. גורמי דחייה בכפר – עוני, מחסור בקרקע ומיכון החקלאות; גורמי משיכה בעיר – מקומות עבודה בתעשייה ובשירותים, שכר גבוה יותר, חינוך ובריאות. באירופה תהליך העיור כבר הגיע לשלב הסופי (רוב גדול של האוכלוסייה כבר עירוני), ואף יש מעבר לפרברים ולטבעות החיצוניות.
(גורם נוסף אפשרי: הגלובליזציה – תאגידים רב־לאומיים העבירו את הייצור לאסיה, וערים כמו שנגחאי, דלהי ומומביי הפכו למוקדי תעשייה, סחר ושירותים שמושכים מהגרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי היבשות נכונות ומבוססות על שמות הערים בטבלה, ושני גורמים שונים מוסברים כהשוואה בין אסיה לאירופה.
טעות נפוצה: לכתוב "אמריקה" ל־1950 – בטבלה רק ניו יורק שם, ואילו שלוש ערים באירופה.
סעיף ב
בעיה 1 – זיהום אוויר חמור: מכלי רכב ישנים בפקקים, מתעשייה בלי מסננים ומשריפת עצים, פסולת ופחם לבישול ולחימום.
בעיה 2 – זיהום מים ותברואה לקויה: בשכונות עוני ובשכונות מאולתרות אין מערכת ביוב ואיסוף אשפה – שפכים ופסולת זורמים לנהרות ולתעלות, ומי השתייה מזוהמים (מחלות).
הגורם העיקרי: עיור מהיר מאוד (ריבוי טבעי והגירה מן הכפר) שאינו מלווה בתכנון ובתשתיות – לרשויות אין תקציב והון לבנות ביוב, מתקני טיהור, תחבורה ציבורית ופינוי אשפה בקצב גידול האוכלוסייה, והאכיפה של חוקי הסביבה חלשה.
מה נדרש: לתאר שתי בעיות סביבה בערי המדינות הפחות מפותחות, ולהסביר את הגורם העיקרי להן.
תשובה מלאה:
בעיה ראשונה – זיהום אוויר: בערים כמו דלהי ומומביי האוויר מזוהם מאוד – כלי רכב רבים וישנים העומדים בפקקים, מפעלים ותחנות כוח הפועלים בלי מסננים, ומשקי בית השורפים עצים, גחלים ופסולת לבישול ולחימום. כתוצאה – ערפיח ומחלות נשימה.
בעיה שנייה – זיהום מים ופסולת: בשכונות העוני והשכונות המאולתרות (סלאמס) אין מערכות ביוב ואין פינוי סדיר של אשפה. השפכים והפסולת זורמים לתעלות ולנהרות ומצטברים ברחובות, ומקורות המים מזדהמים – מה שגורם להתפשטות מחלות (כולרה, שלשולים).
הגורם העיקרי: קצב העיור במדינות הפחות מפותחות מהיר מאוד – האוכלוסייה העירונית גדלה בגלל ריבוי טבעי גבוה והגירה המונית מן הכפר. הגידול המהיר אינו מלווה בתכנון ובפיתוח תשתיות: לעיריות ולמדינה אין מספיק הון ותקציב לבנות ביוב, מתקני טיהור, אתרי פסולת מסודרים ותחבורה ציבורית בקצב שבו האוכלוסייה גדלה, והחקיקה והאכיפה בנושאי הסביבה חלשות. רבים מן המהגרים בונים בעצמם בשולי העיר, בלי שום תשתית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי בעיות סביבה שונות ומתוארות, וגורם עיקרי אחד מוסבר וקשור במפורש למדינות הפחות מפותחות.
סעיף ג
יתרון: מזון טרי וזול קרוב לצרכנים ומקור הכנסה ותעסוקה לעניים ולמהגרים מן הכפר – שיפור ביטחון המזון של משקי בית עניים, וגם פחות הובלה ושימוש בשטחים ריקים.
חיסרון: סיכון בריאותי וסביבתי – גידול ירקות בקרקע מזוהמת ובהשקיה במי ביוב לא מטוהרים עלול להעביר מחלות ומתכות כבדות לצרכנים; וגם תחרות על קרקע עירונית יקרה ומחסור במים.
מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד של התרחבות החקלאות העירונית.
תשובה מלאה:
יתרון: החקלאות העירונית מספקת מזון טרי (ירקות, עופות, ביצים) קרוב לבית ובזול לתושבים העניים, ומשמשת מקור הכנסה ותעסוקה למהגרים מן הכפר שאין להם עבודה – כך משתפר ביטחון המזון של משקי הבית. נוסף על כך המזון אינו צריך הובלה ארוכה, ושטחים ריקים בעיר הופכים לשטחים ירוקים ומעובדים.
חיסרון: לעיתים קרובות משקים את הגידולים במי ביוב לא מטוהרים או מגדלים אותם בקרקע ובאוויר מזוהמים (ליד כבישים ומפעלים). כך עלולים לעבור לצרכנים חיידקים, טפילים ומתכות כבדות – סכנה בריאותית. כמו כן החקלאות מתחרה על קרקע ועל מים בעיר שבה הם כבר חסרים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד מתואר עם הסבר.
שאלה 4 · כלכלה גלובלית
חברה רב־לאומית מעוניינת להקים מפעל לייצור בגדים באחת מן המדינות הפחות מפותחות בעולם.
לרשות החברה עומדים נתונים על מדדים אלה של המדינה:
— רמת הפיתוח של התחבורה הימית (נמלים) והיבשתית במדינה
— שיעור המדענים ומהנדסי הפיתוח באוכלוסיית המדינה
— צריכת האנרגייה לנפש לשנה
— מידת ההתאמה של התנאים האקלימיים במדינה לגידול כותנה
— היקף תעשיית הפלדה במדינה
— שכר העבודה הממוצע של עובדי הייצור במדינה
בחר מן הרשימה שלושה מדדים שיש להם חשיבות גבוהה בשיקולי החברה אם להקים מפעל לייצור בגדים במדינה.
הסבר מדוע כל אחד מן המדדים שבחרת חשוב עבור החברה. (12 נקודות)
בחר מדד אחד שחשיבותו בשיקולים אלה נמוכה, והסבר מדוע חשיבותו נמוכה. (5 נקודות)
תאר השפעה חיובית אחת והשפעה שלילית אחת של הקמת המפעל על המדינה שבה הוא יוקם. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
1. שכר העבודה הממוצע של עובדי הייצור: תעשיית הבגדים היא תעשייה עתירת עבודה (תפירה בידי עובדים רבים), ולכן שכר העבודה הוא חלק גדול מן העלות – שכר נמוך מוזיל מאוד את הייצור.
2. רמת הפיתוח של התחבורה הימית והיבשתית: הבגדים מיוצרים ליצוא לשווקים במדינות המפותחות, וחומרי הגלם (בדים, חוטים) מיובאים – נמלים וכבישים טובים מאפשרים הובלה זולה, מהירה ואמינה.
3. התאמת האקלים לגידול כותנה: כותנה היא חומר הגלם העיקרי של הבגדים; אם היא גדלה במדינה, החברה חוסכת בהובלה ובמכסים ומקבלת חומר גלם זול וזמין.
מה נדרש: לבחור שלושה מדדים חשובים מאוד, ולהסביר לכל אחד מדוע הוא חשוב לחברה המקימה מפעל בגדים.
תשובה מלאה:
מדד ראשון – שכר העבודה הממוצע של עובדי הייצור: ייצור בגדים הוא תעשייה עתירת עבודה – הגזירה, התפירה והגימור נעשים בידי מספר רב של עובדים בלי השכלה גבוהה. לכן השכר הוא אחד מרכיבי העלות הגדולים, וחברה רב־לאומית מחפשת מדינה שבה השכר נמוך כדי להוזיל את הייצור ולהגדיל את הרווח (זו הסיבה לריכוז תעשיית הבגדים במדינות כמו בנגלדש, וייטנם וקמבודיה).
מדד שני – רמת הפיתוח של התחבורה הימית (נמלים) והיבשתית: המפעל מייבא בדים, חוטים ואביזרים ומייצא את הבגדים המוגמרים לשווקים רחוקים באירופה ובצפון אמריקה. נמל מודרני וכבישים ומסילות טובים מן המפעל אל הנמל מאפשרים הובלה זולה, מהירה ואמינה, וזה חשוב במיוחד באופנה שבה הקולקציות מתחלפות מהר.
מדד שלישי – מידת ההתאמה של האקלים לגידול כותנה: הכותנה היא חומר הגלם העיקרי לבדים. אם היא גדלה במדינה עצמה, החברה מקבלת חומר גלם זול וזמין בקרבת מקום, וחוסכת בעלויות הובלה ובתלות בספקים זרים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מדדים מן הרשימה, ולכל אחד הסבר הקשור לאופי של תעשיית הבגדים (עתירת עבודה, מוטת יצוא, חומר גלם).
סעיף ב
שיעור המדענים ומהנדסי הפיתוח באוכלוסייה: מפעל בגדים אינו תעשייה עתירת ידע – העבודה בו פשוטה וחוזרת על עצמה ודורשת עובדים רבים בלי השכלה גבוהה, ופיתוח הדגמים והעיצוב נעשים במטה החברה במדינה המפותחת. לכן אין לחברה צורך במדענים ובמהנדסים במדינת הייצור.
(אפשר גם: היקף תעשיית הפלדה – הפלדה אינה חומר גלם או תשומה של ייצור בגדים.)
מה נדרש: מדד אחד שאינו חשוב לחברה, והסבר.
תשובה מלאה:
המדד: שיעור המדענים ומהנדסי הפיתוח באוכלוסיית המדינה.
הסבר: ייצור בגדים הוא תעשייה מסורתית עתירת עבודה ולא עתירת ידע. הפעולות במפעל – גזירה, תפירה, אריזה – פשוטות וחוזרות על עצמן, והעובדים לומדים אותן בהכשרה קצרה. שלבי הידע (עיצוב, פיתוח, שיווק) נשארים במטה התאגיד במדינה המפותחת. לכן החברה זקוקה לעובדים רבים וזולים, ולא למדענים ולמהנדסים.
(תשובה נכונה אחרת: היקף תעשיית הפלדה – הפלדה אינה חומר גלם של בגדים, ומפעל בגדים אינו צורך מוצרי פלדה בכמות שתשפיע על החלטת המיקום.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחר מדד שבאמת אינו רלוונטי לתעשייה זו, וההסבר מבוסס על אופי התעשייה.
סעיף ג
חיובית: מקומות עבודה רבים לתושבים (בייחוד נשים וצעירים מן הכפר), הכנסה קבועה ויציאה מעוני; למדינה – הכנסות מיצוא במטבע חוץ ומסים, והכשרה מקצועית ופיתוח תשתיות.
שלילית: ניצול העובדים – שכר נמוך מאוד, שעות עבודה ארוכות ותנאי בטיחות ירודים (כמו קריסת בניין ראנה פלאזה בבנגלדש ב־2013); או זיהום מים ונהרות בצבעים ובכימיקלים, ותלות בתאגיד שעלול להעביר את המפעל למדינה זולה יותר.
מה נדרש: השפעה חיובית אחת והשפעה שלילית אחת של המפעל על המדינה המארחת.
תשובה מלאה:
השפעה חיובית: המפעל מעסיק מאות ואלפי עובדים – לעיתים קרובות נשים וצעירים שהיגרו מן הכפר ולא היה להם מקור הכנסה קבוע. המשכורות, גם אם נמוכות, משפרות את רמת החיים של משפחותיהם. המדינה מרוויחה מטבע חוץ מן היצוא ומסים, העובדים רוכשים הרגלי עבודה וכישורים, ולעיתים משתפרות התשתיות (כבישים, חשמל, נמל) – כלומר המפעל משמש זרז פיתוח.
השפעה שלילית: כדי להוזיל את הייצור, העובדים מועסקים לעיתים בשכר נמוך מאוד, בשעות עבודה ארוכות ובתנאי בטיחות ירודים, בלי זכויות עובדים. דוגמה: קריסת בניין ראנה פלאזה בבנגלדש ב־2013, שבו פעלו מפעלי בגדים ויותר מ־1,100 עובדים נהרגו. (אפשר גם: זיהום נהרות בשפכי צביעה ובכימיקלים; תלות בתאגיד, שעלול לעזוב למדינה שבה השכר זול עוד יותר ולהשאיר אבטלה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השפעה חיובית אחת והשפעה שלילית אחת, כל אחת מתוארת ומוסברת ביחס למדינה המארחת.
שאלה 5 · גלעין ושוליים
לפניך מפה סכמטית של בריטניה המציגה חמישה אזורים במדינה, וכן טבלה המציגה נתונים על מדדי תעסוקה באזורים אלה.
עיין במפה ובטבלה, וענה על הסעיפים א-ג שאחריהן.
[מפה; טבלה]
קבע אילו מן האזורים האלה הם גלעין, ואילו מן האזורים הם שוליים.
נמק את קביעתך על פי שני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורי גלעין, ושני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורי שוליים (סך הכול — ארבעה נתונים). (9 נקודות)
בחר באחד מאזורי השוליים של בריטניה.
על פי המפות שבאטלס, ציין שני מאפייני שוליים נוספים (שאינם מוצגים בטבלה) לאזור שבחרת. (7 נקודות)
ציין שתי דרכים לפיתוח של אזורי שוליים, והסבר כיצד כל אחת מן הדרכים שציינת עשויה לסייע לפיתוח אזורי השוליים. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
גלעין: מזרח אנגליה ודרום־מזרח אנגליה. שוליים: ויילס, צפון־מזרח אנגליה וצפון אירלנד.
גלעין – (1) שכר ממוצע גבוה: 574.9 ו־596.8 ליש"ט לשבוע; (2) שיעור גבוה של מועסקים במדע ובמקצועות טכניים: 8.8% ו־9.2%.
שוליים – (1) שכר ממוצע נמוך: 503.8–505.9 ליש"ט לשבוע; (2) שיעור נמוך של מועסקים במדע ובמקצועות טכניים: 4.8%–6.5%.
(נתונים נוספים: שירותים אדמיניסטרטיביים 10.4% ו־9.8% בגלעין לעומת 5.9%–7.6% בשוליים; ייצור ראשוני 4.1% בוויילס ו־4.0% בצפון אירלנד לעומת כ־1% בגלעין.)
מה נדרש: לסווג את חמשת האזורים לגלעין ולשוליים, ולנמק בשני נתונים לגלעין ובשני נתונים לשוליים מן הטבלה.
תשובה מלאה:
אזורי הגלעין: מזרח אנגליה ודרום־מזרח אנגליה – האזורים הסובבים את לונדון.
אזורי השוליים: ויילס, צפון־מזרח אנגליה וצפון אירלנד.
נתונים המאפיינים את הגלעין:
1. שכר ממוצע גבוה – 596.8 ליש"ט לשבוע בדרום־מזרח אנגליה ו־574.9 במזרח אנגליה.
2. שיעור גבוה של מועסקים בתחום המדע ובמקצועות טכניים – 9.2% ו־8.8% – ענפים עתירי ידע האופייניים לגלעין.
נתונים המאפיינים את השוליים:
1. שכר ממוצע נמוך – 503.8 ליש"ט בצפון אירלנד, 504.1 בצפון־מזרח אנגליה ו־505.9 בוויילס (בדרום־מזרח אנגליה השכר גבוה בכ־93 ליש"ט, כ־18% יותר מבצפון אירלנד).
2. שיעור נמוך של מועסקים במדע ובמקצועות טכניים – 4.8% בצפון אירלנד, 4.9% בוויילס ו־6.5% בצפון־מזרח אנגליה (בדרום־מזרח אנגליה השיעור כמעט כפול מבצפון אירלנד).
(אפשר גם: שיעור גבוה יחסית של מועסקים בייצור ראשוני בוויילס – 4.1% – ובצפון אירלנד – 4.0% – לעומת 1.0%–1.1% בגלעין; שיעור אבטלה גבוה בצפון־מזרח אנגליה – 5.3% – ובוויילס – 5.0% – לעומת 3.1% בדרום־מזרח אנגליה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הסיווג נכון, ויש ארבעה נתונים מספריים – שניים לגלעין ושניים לשוליים – על מדדים שמבדילים באופן עקבי בין שתי הקבוצות.
טעות נפוצה: להשתמש באחוז המובטלים כנתון של כל אזורי השוליים – בצפון אירלנד שיעור האבטלה (3.9%) נמוך משל מזרח אנגליה (4.2%), ולכן נתון זה אינו מתאים לכל האזורים. כדאי לבחור מדדים שההבדל בהם עקבי (שכר, מדע ומקצועות טכניים).
סעיף ב
ויילס: (1) תבליט הררי – רוב השטח הרים ורמות (הרי קמבריה, סנואודוניה), ולכן הנגישות קשה; (2) צפיפות אוכלוסין נמוכה ומעט ערים גדולות (מלבד קרדיף וסוונסי בדרום), ומיקום מרוחק מלונדון ומן המרכז הכלכלי. (אפשר גם: תעשייה מסורתית של כריית פחם ופלדה בדרום ויילס, שרובה נסגרה.)
מה נדרש: לבחור אזור שוליים ולציין, לפי מפות האטלס, שני מאפייני שוליים שאינם בטבלה.
תשובה מלאה (ויילס):
1. תבליט הררי ונגישות נמוכה: במפה הפיזית של בריטניה רואים שרוב ויילס הררית – הרי קמבריה במרכז וסנואודוניה בצפון. בשטח כזה החקלאות מוגבלת בעיקר למרעה, והתחבורה קשה.
2. צפיפות אוכלוסין נמוכה וריחוק מן המרכז: במפת צפיפות האוכלוסין רואים שרוב ויילס דלילה, והערים הגדולות (קרדיף, סוונסי, ניופורט) מרוכזות בדרום. ויילס מרוחקת מלונדון ומן הצירים הראשיים של הכלכלה (במפת התחבורה מעט כבישים מהירים, בעיקר M4 בדרום).
(אפשר גם: במפת הכלכלה – אזור של תעשייה מסורתית בשקיעה: כריית פחם ופלדה בעמקי דרום ויילס.)
תשובות לאזורים אחרים: צפון־מזרח אנגליה – אזור תעשייה ישנה (פחם, פלדה ובניית אוניות בניוקאסל, סנדרלנד ומידלסברו), מרוחק מלונדון. צפון אירלנד – מופרדת מבריטניה בים (מיקום מבודד), צפיפות אוכלוסין נמוכה מחוץ לבלפסט.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים, שאינם בטבלה, מבוססים על מפות האטלס וקשורים לאזור שנבחר.
סעיף ג
1. תמריצים כלכליים לחברות: מענקים, הלוואות והטבות מס לחברות שיקימו מפעלים ומשרדים בשוליים – החברות עוברות לשם, נוצרים מקומות עבודה, האבטלה פוחתת והשכר עולה.
2. השקעה בתשתיות תחבורה ותקשורת: כבישים מהירים, מסילות, שדות תעופה ואינטרנט מהיר – הנגישות לגלעין ולשווקים משתפרת, ההובלה מוזלת, ועסקים ותושבים נמשכים לאזור.
(אפשר גם: העברת משרדי ממשלה ומוסדות ציבור לשוליים; פיתוח תיירות; הקמת אוניברסיטאות ומרכזי מחקר.)
מה נדרש: שתי דרכים לפיתוח אזורי שוליים, ולכל אחת הסבר כיצד היא מסייעת.
תשובה מלאה:
דרך ראשונה – תמריצים כלכליים להשקעה: המדינה מעניקה לחברות שמקימות מפעלים, משרדים או מרכזי שירות באזורי השוליים מענקים, הלוואות בתנאים נוחים, הנחות במסים וקרקע זולה. התמריץ מפצה את החברות על הריחוק מן השווקים, ולכן הן מעבירות לשם פעילות. כך נוצרים מקומות עבודה, האבטלה יורדת, ההכנסות עולות, ונוצר ביקוש לשירותים מקומיים (מכפיל כלכלי).
דרך שנייה – פיתוח תשתיות תחבורה ותקשורת: סלילת כבישים מהירים, הנחת מסילות, הרחבת נמלים ושדות תעופה, ופריסת אינטרנט מהיר. כך משתפרת הנגישות של אזור השוליים לגלעין ולשווקים, זמני הנסיעה וההובלה מתקצרים ועלויותיהם יורדות, ותושבים יכולים לעבוד או לסחור עם המרכז. לכן עסקים מוכנים יותר להתמקם באזור, והפער בינו לבין הגלעין מצטמצם.
(אפשר גם: העברת משרדי ממשלה למקומות בשוליים – בבריטניה, למשל, רשות הרישוי לרכב (DVLA) פועלת בסוונסי שבוויילס; פיתוח תיירות בנופים הטבעיים; הקמת אוניברסיטאות ופארקי מדע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות, וכל אחת מוסברת דרך המנגנון שבו היא מקדמת את האזור (מקומות עבודה; נגישות).
שאלה 6 · התפתחות הערים בעולם
לא במיקוד תשפ"ז – סעיף ג (6 מתוך 25 נקודות) עוסק בשובל העירוני־כפרי, שאינו במיקוד 2027. סעיפים א–ב (שלבים בתהליך העיור; פיתוח עירוני במדינות מתפתחות) במיקוד.
בגרף שלפניך מוצג השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בשתי מדינות: בלגיה ובוליביה.
(1) עיין בגרף, וציין את מגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית בכל אחת מן המדינות. (3 נקודות)
(2) קבע באיזה שלב במודל העיור הקלסי מצויה כל אחת מן המדינות. הסבר את קביעתך. (7 נקודות)
[גרף]
תאר שני קשיים הנגרמים מתהליך העיור במדינות הפחות מפותחות. (9 נקודות)
במרחב שבין העיר לאזור הכפרי שמסביב לה (השובל העירוני־כפרי) מתרחשת "זחילה עירונית".
(1) הסבר מהי זחילה עירונית. (3 נקודות)
(2) הסבר מדוע זחילה עירונית מתרחשת בעקבות תהליך העיור במדינות הפחות מפותחות. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) בלגיה – עלייה מתונה מאוד (כמעט יציבות) בשיעור גבוה מאוד: מכ־93% ב־1965 לכ־98% ב־2018. בוליביה – עלייה חדה ומתמשכת: מכ־38% ב־1965 לכ־69% ב־2018 (כמעט פי 1.8).
(2) בלגיה – בשלב השלישי, הסופי (שלב ההתייצבות/הרוויה): כמעט כל האוכלוסייה כבר עירונית, ולכן השיעור כמעט אינו עולה. בוליביה – בשלב השני, שלב ההאצה (העיור המואץ): השיעור עלה מהר, מתחת לכ־40% עד כ־70%, בגלל הגירה מן הכפר לעיר; בשנים האחרונות קצב העלייה מתמתן, כלומר היא מתקרבת לסוף שלב ההאצה.
מה נדרש: (1) לציין את המגמה בכל מדינה; (2) לשייך כל מדינה לשלב במודל העיור (עקומה בצורת S) ולהסביר.
תשובה מלאה:
(1) בלגיה: שיעור האוכלוסייה העירונית גבוה מאוד כל התקופה ועולה עלייה מתונה מאוד – מכ־93% בשנת 1965 לכ־98% בשנת 2018 (תוספת של כ־5 נקודות אחוז בלבד ב־53 שנה).
בוליביה: שיעור האוכלוסייה העירונית עולה בחדות – מכ־38% ב־1965 לכ־69% ב־2018 (תוספת של כ־31 נקודות אחוז; השיעור כמעט הוכפל). העלייה הייתה מהירה במיוחד בשנים 1975–1995 והתמתנה מעט אחר כך.
(2) מודל העיור הקלסי מתאר עקומה בצורת S בשלושה שלבים: שלב ראשוני – שיעור עירוני נמוך ועלייה איטית; שלב ההאצה – עלייה מהירה בגלל הגירה המונית מן הכפר לעיר (בערך מ־25%–30% עד 70%–75%); שלב סופי – שיעור גבוה מאוד, והעקומה מתיישרת.
בלגיה נמצאת בשלב הסופי: יותר מ־90% מן האוכלוסייה עירונית כבר בתחילת התקופה, ואין כמעט אוכלוסייה כפרית שיכולה עוד לעבור לעיר – לכן הקו כמעט אופקי. (בשלב זה מתרחשים פרבור ותנועה לטבעות החיצוניות.)
בוליביה נמצאת בשלב ההאצה: בתקופה המוצגת השיעור העירוני עלה במהירות מתחת ל־40% לכ־70%, כלומר מתרחשת הגירה גדולה מן הכפר לעיר (לערים כמו סנטה קרוס, לה פס ואל אלטו). בשנים האחרונות העלייה מתמתנת – סימן לכך שהיא מתקרבת לסוף שלב זה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמות מתוארות עם נתונים מן הגרף, השלבים נכונים, וההסבר נשען על מאפייני כל שלב במודל ועל צורת העקומה.
סעיף ב
1. מחסור בדיור והיווצרות שכונות עוני מאולתרות: המהגרים מן הכפר אינם יכולים לשלם על דיור, ובונים בשולי העיר צריפים בלי היתר, בלי מים זורמים, ביוב וחשמל – צפיפות, תנאי תברואה ירודים ומחלות.
2. אבטלה וכלכלה לא פורמלית: מספר המהגרים גדול ממספר מקומות העבודה בתעשייה ובשירותים, ולכן רבים מובטלים או עובדים בעבודות מזדמנות (רוכלות, איסוף פסולת) בלי ביטחון סוציאלי – עוני ופשיעה.
(אפשר גם: עומס על התשתיות והשירותים – תחבורה, מים, חינוך ובריאות; זיהום אוויר ומים.)
מה נדרש: לתאר שני קשיים שנגרמים מן העיור המהיר במדינות הפחות מפותחות.
תשובה מלאה:
קושי ראשון – מחסור בדיור ושכונות עוני: קצב ההגירה לעיר מהיר בהרבה מקצב בניית הדירות. המהגרים, שרובם עניים, אינם יכולים לשכור או לקנות דירה, ולכן הם בונים בעצמם בתים מאולתרים (מפח, עץ וקרטון) על קרקע פנויה בשולי העיר או על מדרונות ושטחי הצפה. בשכונות אלה אין מים זורמים, ביוב, חשמל ופינוי אשפה – הצפיפות גדולה, ותנאי התברואה גורמים למחלות.
קושי שני – אבטלה ועוני: מספר המגיעים לעיר גדול ממספר מקומות העבודה שהמשק העירוני מסוגל לייצר. רבים נשארים מובטלים או עובדים בכלכלה הבלתי פורמלית – רוכלות, עבודות מזדמנות, איסוף פסולת – בשכר נמוך ובלי זכויות. כך העוני עובר מן הכפר לעיר, והפשיעה גוברת.
(קשיים נוספים אפשריים: עומס על התשתיות – פקקי תנועה, מחסור במים ובחשמל; מחסור בבתי ספר ובשירותי בריאות; זיהום אוויר ומים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני קשיים שונים, כל אחד מתואר עם הסיבה (קצב העיור עולה על קצב הפיתוח) והתוצאה.
סעיף ג
(1) זחילה עירונית היא התפשטות הדרגתית ולא מתוכננת של השטח הבנוי של העיר אל השטחים הכפריים והפתוחים שסביבה – בנייה מפוזרת ובצפיפות נמוכה בשולי העיר, על חשבון שטחי חקלאות וטבע.
(2) בגלל העיור המהיר מגיעים לעיר מהגרים רבים שאין להם מקום בתוכה; הקרקע בשוליים זולה או פנויה, הפיקוח והתכנון חלשים – ולכן הם בונים שכונות מאולתרות בשולי העיר, ואלה מתפשטות בהדרגה לשטחים הכפריים.
מה נדרש: (1) הגדרה של זחילה עירונית; (2) הסבר לקשר בין העיור במדינות הפחות מפותחות לבין הזחילה.
תשובה מלאה:
(1) זחילה עירונית (Urban Sprawl) היא התפשטות של השטח הבנוי של העיר אל השטחים הכפריים והפתוחים שסביבה, בדרך כלל בהדרגה, בלי תכנון כולל ובצפיפות נמוכה. השטחים החקלאיים והטבעיים בשובל העירוני־כפרי הופכים בהדרגה לשכונות, לכבישים ולשימושים עירוניים.
(2) במדינות הפחות מפותחות העיור מהיר מאוד: מהגרים רבים מן הכפר (וגם הריבוי הטבעי) מגדילים את אוכלוסיית העיר בקצב שאין בו דיור מספיק. במרכז העיר הקרקע יקרה ותפוסה, ואילו בשוליים הקרקע זולה, פנויה או אינה בבעלות מוסדרת, והרשויות אינן מצליחות לתכנן ולאכוף. לכן המהגרים מקימים שכונות מאולתרות בשולי העיר, וכל גל הגירה נוסף בונה עוד הלאה – כך העיר "זוחלת" אל השטחים הכפריים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגדרה מדויקת (התפשטות לא מתוכננת של העיר לשטח הכפרי), וקשר סיבתי ברור בין העיור המהיר ובין הבנייה בשוליים.
שאלה 7 · מע"ר
לא במיקוד תשפ"ז – סעיף ב (8 מתוך 25 נקודות) עוסק בהשפעת מחירי הקרקע על מבנה העיר – "חתך מחירי קרקע בעיר" אינו במיקוד 2027. סעיפים א ו־ג (מרכז העיר – מאפיינים) במיקוד.
המע"ר הוא לב הפעילות הכלכלית של העיר.
הסבר את המושגים "סף כניסה" ו"טווח מוצר", ותאר את השפעתם על סוג העסקים הממוקמים במע"ר. (8 נקודות)
לפניך היגד.
"מחיר הקרקע במע"ר משפיע על קו הרקיע של העיר".
הסבר היגד זה. (תוכל להמחיש את תשובתך באמצעות סרטוט.) (8 נקודות)
הסבר שלושה חסרונות של גורדי שחקים במע"ר. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
סף כניסה – המספר המזערי של לקוחות (או היקף הביקוש המזערי) הדרוש כדי שעסק יהיה רווחי וישרוד.
טווח מוצר – המרחק המרבי שצרכן מוכן לעבור כדי לקנות מוצר או לקבל שירות.
השפעה: המע"ר הוא המקום הנגיש ביותר בעיר, ולכן מגיעים אליו לקוחות מכל העיר ומסביבתה. לכן ממוקמים בו עסקים בעלי סף כניסה גבוה וטווח גדול – מוצרים ושירותים מסדר גבוה ומתמחים: חנויות כלבו ואופנה יוקרתית, תכשיטים, בנקים ומטות חברות, משרדי עורכי דין, תאטראות, בתי מלון. עסקים בעלי סף נמוך וטווח קטן (מכולת, מספרה) פזורים בשכונות.
מה נדרש: להגדיר את שני המושגים ולתאר כיצד הם קובעים אילו עסקים נמצאים במע"ר.
תשובה מלאה:
סף כניסה: המספר המזערי של לקוחות (או סך הקניות המזערי) הדרוש כדי שהכנסות העסק יכסו את הוצאותיו ויהיה רווחי.
טווח מוצר: המרחק המרבי שצרכנים מוכנים לעבור כדי לקנות את המוצר או לקבל את השירות. למוצרים יקרים ונדירים הטווח גדול; למוצרים יומיומיים הטווח קטן.
ההשפעה על המע"ר: המע"ר הוא המקום בעל הנגישות הגבוהה ביותר בעיר – אליו מתנקזים קווי התחבורה הציבורית והכבישים הראשיים, ולכן הוא משרת את כל העיר ואת הסביבה. רק במקום כזה מתקבל מספר הלקוחות הגדול הדרוש לעסקים שסף הכניסה שלהם גבוה, וטווח המוצר הגדול שלהם מאפשר למשוך לקוחות מרחוק. לכן במע"ר מתרכזים עסקים מסדר גבוה ומתמחים: חנויות כלבו, אופנה ותכשיטים, מטות של בנקים ותאגידים, משרדי עורכי דין ורואי חשבון, מוסדות שלטון, תאטראות ובתי מלון. עסקים מסדר נמוך – שסף הכניסה שלהם נמוך והטווח קטן (מכולת, מאפייה, מספרה) – אינם זקוקים למע"ר ופזורים בשכונות, קרוב ללקוחות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי הגדרות נכונות, וקישור ברור בין המושגים לבין נגישות המע"ר ולבין סוג העסקים בו (עם דוגמאות).
סעיף ב
במע"ר הנגישות הגבוהה ביותר בעיר, ולכן הביקוש לקרקע ממשרדים, מסחר ומטות חברות גבוה מאוד, והיצע הקרקע מצומצם – מחיר הקרקע הוא הגבוה ביותר בעיר. כדי להצדיק את המחיר, היזמים בונים לגובה – מגדלי משרדים וגורדי שחקים – כך שעל כל דונם קרקע יקרה מתקבלות קומות רבות של שטח להשכרה. ככל שמתרחקים מן המע"ר מחיר הקרקע יורד, והבניינים נמוכים יותר. לכן קו הרקיע של העיר עולה בחדות במרכז ויורד לכיוון השוליים (סרטוט: חתך שבו מחיר הקרקע ובו גובה הבניינים מגיעים לשיא במע"ר ויורדים לשני הצדדים).
מה נדרש: להסביר את הקשר בין מחיר הקרקע במע"ר לבין קו הרקיע (קו המתאר של גגות הבניינים כפי שנראה מרחוק).
תשובה מלאה:
המע"ר הוא האזור הנגיש ביותר בעיר, ולכן משרדים, מטות תאגידים, בנקים וחנויות מתחרים על כל מגרש בו – והיצע הקרקע במרכז קטן. התחרות על קרקע מוגבלת הופכת את מחיר הקרקע במע"ר לגבוה ביותר בעיר.
כדי שההשקעה בקרקע יקרה כל כך תהיה כדאית, יזמים מנצלים את המגרש עד תום ובונים לגובה: על אותו שטח קרקע נבנות עשרות קומות, וכך מתקבל שטח רצפה גדול להשכרה ולמכירה, ומחיר הקרקע "מתחלק" בין קומות רבות. לכן במע"ר מתרכזים מגדלי משרדים וגורדי שחקים.
ככל שמתרחקים מן המע"ר הנגישות פוחתת, הביקוש יורד ומחיר הקרקע יורד – ואין צורך לבנות לגובה כזה; הבניינים נעשים נמוכים יותר, עד בתים צמודי קרקע בפרברים.
התוצאה: קו הרקיע של העיר מתנשא לשיא מעל המע"ר ויורד בהדרגה לכיוון שולי העיר – תמונת "מראה" של עקומת מחירי הקרקע.
סרטוט מומלץ: חתך של העיר – ציר אופקי: המרחק מן המע"ר (המע"ר במרכז); ציר אנכי: מחיר הקרקע. העקומה גבוהה במע"ר ויורדת לשני הצדדים, ומתחתיה בניינים שגובהם יורד באותה מגמה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השרשרת המלאה – נגישות ← ביקוש ← מחיר קרקע גבוה ← בנייה לגובה ← קו רקיע גבוה במרכז ויורד לשוליים.
סעיף ג
1. צפיפות ועומסי תנועה: אלפי עובדים ומבקרים בכל מגדל – פקקים, מחסור בחניה ועומס על התחבורה הציבורית ועל התשתיות (מים, ביוב, חשמל).
2. פגיעה בסביבה ובאקלים המקומי: המגדלים מטילים צל רחב וחוסמים אור שמש, יוצרים מנהרות רוח ברחובות, ומגבירים את אי החום העירוני.
3. עלויות וסיכונים: הבנייה והתחזוקה יקרות מאוד (מעליות, מיזוג, אנרגייה), והפינוי בשריפה, ברעידת אדמה או במתקפה מסובך ומסוכן.
(אפשר גם: פגיעה בנוף ההיסטורי ובאופי העיר; ניכור חברתי.)
מה נדרש: להסביר שלושה חסרונות שונים של גורדי שחקים במע"ר.
תשובה מלאה:
חיסרון ראשון – צפיפות ועומס תנועה ותשתיות: בכל גורד שחקים עובדים ומבקרים אלפי אנשים. כשכמה מגדלים עומדים זה לצד זה, מספר הנכנסים לאזור קטן גדול מאוד – נוצרים פקקים קשים בשעות השיא, מחסור חמור בחניה, צפיפות בתחבורה הציבורית, ועומס על מערכות המים, הביוב והחשמל.
חיסרון שני – פגיעה בתנאי הסביבה ברחוב: המגדלים מטילים צל רחב וחוסמים את אור השמש ואת הנוף מבניינים ומרחובות סמוכים. בין המגדלים נוצרות "מנהרות רוח" – משבים חזקים ברמת הרחוב. המשטחים הרבים של בטון וזכוכית אוגרים חום ותורמים לאי החום העירוני.
חיסרון שלישי – עלויות וסיכונים בטיחותיים: הבנייה, התחזוקה וצריכת האנרגייה (מעליות, מיזוג אוויר, תאורה) יקרות מאוד. בשעת חירום – שריפה, רעידת אדמה או פיגוע – פינוי אלפי אנשים מקומות גבוהים איטי ומסוכן, והחילוץ קשה.
(אפשר גם: פגיעה במבנים היסטוריים ובאופי ובקנה המידה האנושי של העיר; ניכור – רחובות ריקים בערב כשהעובדים עוזבים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה חסרונות מתחומים שונים (תנועה ותשתיות; סביבה ואקלים מקומי; עלות ובטיחות), כל אחד עם הסבר.
פרק שני — כדור הארץ והסביבה
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה — 25 נקודות).
שאלה 8 · שינויי אקלים
לפניך שני איורים II - I, המתארים את מאזן האנרגייה בכדור הארץ בשתי תקופות.
באחד האיורים מתואר המאזן לפני כ־200 שנה, ובאחר — מאזן האנרגייה כיום.
[איורים I, II]
קבע איזה איור מתאר את מאזן האנרגייה בכדור הארץ כיום, ואיזה — לפני כ־200 שנה.
תאר את השינוי שחל במאזן האנרגייה בכדור הארץ בין שתי התקופות, והסבר את התאוריה המקובלת להיווצרות שינוי זה. (10 נקודות)
תאר שתי השפעות של שינויי האקלים שהתרחשו בעשורים האחרונים, על כדור הארץ כיום. (8 נקודות)
הסבר קשר אפשרי בין תרבות הצריכה בעולם המערבי לבין שינויי האקלים בעשורים האחרונים. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
איור II – כיום; איור I – לפני כ־200 שנה.
השינוי: בשני האיורים מגיעה אותה קרינת שמש (שלושה חצים). באיור I שתיים מן הקרינות שכדור הארץ פולט חוזרות לחלל ורק אחת מוחזרת אל פני הקרקע; באיור II רק אחת יוצאת לחלל ושתיים מוחזרות אל פני הקרקע – כלומר כיום יותר אנרגייה נשארת במערכת, וכדור הארץ מתחמם.
התאוריה – הגברת אפקט החממה: מאז המהפכה התעשייתית (לפני כ־200 שנה) האדם שורף דלקים מחצביים, כורת יערות ומגדל בקר – וריכוז גזי החממה (פחמן דו־חמצני, מתאן, תחמוצת החנקן) באטמוספרה עלה. גזים אלה שקופים לקרינת השמש (גלים קצרים) אך בולעים את הקרינה הארוכה (התת־אדומה) שפני כדור הארץ פולטים ומחזירים חלק ממנה אל הקרקע – ולכן הטמפרטורה הממוצעת עולה (התחממות גלובלית).
מה נדרש: לקבוע איזה איור הוא של היום ואיזה של לפני 200 שנה, לתאר את השינוי במאזן לפי האיורים, ולהסביר את התאוריה (אפקט החממה המוגבר).
תשובה מלאה:
קריאת האיורים: החצים המקווקווים הם קרינת השמש הנכנסת – בשני האיורים שלושה חצים, כלומר האנרגייה המגיעה מן השמש לא השתנתה. החצים הרציפים הם הקרינה שפני כדור הארץ פולטים כלפי מעלה.
– באיור I שניים מן החצים הרציפים יוצאים אל החלל, ורק חץ אחד "נבלם" באטמוספרה וחוזר אל פני כדור הארץ.
– באיור II רק חץ רציף אחד יוצא אל החלל, ושניים נבלמים וחוזרים אל פני כדור הארץ.
הקביעה: איור II מתאר את המאזן כיום, ואיור I – את המאזן לפני כ־200 שנה.
השינוי: כיום חלק גדול יותר מן האנרגייה שכדור הארץ פולט אינו מצליח לצאת אל החלל, אלא מוחזר אל פני הקרקע. כלומר נשארת יותר אנרגייה במערכת כדור הארץ–אטמוספרה, והמאזן נוטה לעבר התחממות.
התאוריה המקובלת – הגברת אפקט החממה: אפקט החממה הוא תהליך טבעי – גזי חממה באטמוספרה (אדי מים, פחמן דו־חמצני, מתאן ועוד) מעבירים את קרינת השמש (גלים קצרים) אך בולעים חלק מן הקרינה התת־אדומה (גלים ארוכים) שפני כדור הארץ פולטים, ופולטים אותה בחזרה גם כלפי מטה. בזכותו הטמפרטורה הממוצעת מתאימה לחיים.
מאז המהפכה התעשייתית, לפני כ־200 שנה, האדם מגדיל את ריכוז גזי החממה: שריפת דלקים מחצביים (פחם, נפט, גז) בתעשייה, בייצור חשמל ובתחבורה פולטת פחמן דו־חמצני; כריתת יערות מקטינה את קליטתו; גידול בקר, שדות אורז ומטמנות פסולת פולטים מתאן. ככל שיש יותר גזי חממה, נבלמת ומוחזרת אל הקרקע יותר קרינה ארוכה – וזו הסיבה שבאיור II שני חצים חוזרים במקום אחד. התוצאה: עלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ – התחממות גלובלית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נכונה ומבוססת על האיורים, השינוי מתואר (פחות יציאה לחלל, יותר החזרה), והתאוריה מוסברת – גורם (פעילות האדם), מנגנון (בליעת קרינה ארוכה בגזי חממה) ותוצאה (התחממות).
טעות נפוצה: להסביר את ההתחממות ב"חור באוזון" – זו תופעה אחרת; או לטעון שהשמש שולחת היום יותר קרינה – באיורים קרינת השמש זהה.
סעיף ב
1. המסת קרחונים וכיפות קרח ועליית פני הים: קרחוני ההרים נסוגים, הקרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה נמס וקרח הים הארקטי מצטמצם; המים הנמסים והתפשטות מי הים החמים מעלים את פני הים – הצפת חופים ואיים נמוכים.
2. התגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים: גלי חום, בצורות ושריפות יער תכופים וחזקים יותר, ומנגד סופות וגשמי זעף ושיטפונות קשים יותר – נזק לחקלאות, לרכוש ולחיי אדם.
(אפשר גם: תזוזת אזורי אקלים ומדבור; הלבנת אלמוגים והחמצת האוקיינוסים; פגיעה במגוון המינים.)
מה נדרש: לתאר שתי השפעות שונות של שינויי האקלים כיום.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – המסת קרח ועליית פני הים: עם עליית הטמפרטורה נסוגים קרחוני ההרים (באלפים, בהימליה, באנדים), הקרח ביבשות גרינלנד ואנטארקטיקה נמס, ושטח קרח הים בקוטב הצפוני בקיץ מצטמצם. המים הנמסים מן היבשות זורמים לאוקיינוס, וגם מי הים מתפשטים כשהם מתחממים – ולכן מפלס פני הים עולה. כתוצאה גוברת הסכנה להצפה ולסחף בחופים, בדלתות נהרות ובאיים נמוכים (כמו המלדיביים ובנגלדש), ומים מלוחים חודרים למי התהום בחוף.
השפעה שנייה – התגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים: גלי חום תכופים וחמים יותר, בצורות ממושכות ושריפות יער גדולות (למשל באוסטרליה ובקליפורניה); מנגד, אוויר חם מכיל יותר אדי מים, ולכן יש יותר אירועי גשם עז ושיטפונות, וסופות טרופיות עוצמתיות יותר. אירועים אלה פוגעים בחקלאות ובאספקת המזון, הורסים רכוש ותשתיות וגובים חיי אדם.
(השפעות נוספות: תזוזת אזורי אקלים לעבר הקטבים ותהליכי מדבור; התחממות והחמצה של האוקיינוסים והלבנת שוניות אלמוגים; הכחדת מינים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, כל אחת מתוארת – מה קורה ומה התוצאה על כדור הארץ ועל האדם.
סעיף ג
תרבות הצריכה – קנייה של מוצרים רבים, החלפתם התכופה וצריכה גבוהה של אנרגייה, בשר ונסיעות – מגדילה את הייצור התעשייתי, את הובלת הסחורות ברחבי העולם ואת צריכת האנרגייה. רוב האנרגייה הזו מופקת משריפת דלקים מחצביים, ולכן נפלט יותר פחמן דו־חמצני; גידול הבקר לבשר והטמנת כמויות הפסולת הגדולות פולטים מתאן, וכריתת יערות לחקלאות מקטינה את קליטת ה־CO₂. ריכוז גזי החממה עולה, אפקט החממה מתגבר וכדור הארץ מתחמם.
מה נדרש: להסביר כיצד דפוסי הצריכה במערב תורמים לשינויי האקלים – שרשרת סיבתית.
תשובה מלאה:
תרבות הצריכה בעולם המערבי מאופיינת בקנייה של כמויות גדולות של מוצרים (בגדים, אלקטרוניקה, כלי רכב), בהחלפה תכופה שלהם גם כשהם עדיין תקינים, ובצריכה גבוהה של אנרגייה, בשר, טיסות ונסיעות ברכב פרטי.
השרשרת:
1. ייצור ואנרגייה – כל מוצר דורש ייצור בתעשייה, וכל שירות דורש חשמל. רוב האנרגייה בעולם מופקת עדיין משריפת פחם, נפט וגז טבעי, ולכן הגדלת הצריכה מגדילה את פליטת הפחמן הדו־חמצני.
2. הובלה – המוצרים מיוצרים לעיתים קרובות באסיה ומובלים באוניות, במטוסים ובמשאיות לשווקים במערב – עוד שריפת דלק ועוד פליטות.
3. מזון ופסולת – צריכת בשר גבוהה מחייבת עדרי בקר גדולים (פולטי מתאן) וכריתת יערות לשטחי מרעה ולגידול מספוא (פחות קליטת CO₂); המוצרים המושלכים מגיעים למטמנות, שבהן נפלט מתאן.
כל אלה מעלים את ריכוז גזי החממה באטמוספרה, מגבירים את אפקט החממה וגורמים להתחממות כדור הארץ ולשינויי האקלים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קשר סיבתי מלא – צריכה ← ייצור, הובלה ופסולת ← פליטת גזי חממה ← הגברת אפקט החממה ← שינויי אקלים.
שאלה 9 · טקטוניקת הלוחות
על פי התאוריה של טקטוניקת הלוחות המקובלת כיום, כל היבשות היו בעבר יבשת־על אחת. הסבר על פי תאוריה זו את הגורם להיפרדות יבשת־העל ליבשות נפרדות. (8 נקודות)
לפניך רשימה של שלושה אזורים בעולם.
— הרי ההימליה
— איי הוואי
— בקעת הירדן
עיין במפות גאולוגיות באטלס, והסבר על פי התאוריה של טקטוניקת הלוחות את תהליך ההיווצרות של שניים מן האזורים האלה. (8 נקודות)
לפניך רשימת זוגות של יבשות או מדינות.
— אפריקה ודרום אמריקה
— ערב הסעודית ואירן
— אוסטרליה ואנטארקטיקה
בהנחה שהלוחות הטקטוניים ימשיכו לנוע ושכיווני התנועה שלהם לא ישתנו, הסבר את ההשפעה של תנועת הלוחות על המרחק בין המדינות או היבשות בכל אחד משלושת הזוגות. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
הגורם: זרמי הסעה (קונבקציה) במעטפת. החום הרב בפנים כדור הארץ (בעיקר מהתפרקות יסודות רדיואקטיביים) מחמם את חומר המעטפת: חומר חם וקל עולה, מתפשט לצדדים מתחת לליתוספרה, מתקרר ושוקע בחזרה. הלוחות הליתוספריים "צפים" על האסתנוספרה הפלסטית ונגררים עם הזרמים. מתחת ליבשת־העל (פנגאה) עלה חומר חם, הקרום נמתח ונבקע (בקע), הצדדים התרחקו זה מזה, ובין היבשות נוצרו רכסים מרכז־אוקייניים ואוקיינוסים חדשים (כמו האוקיינוס האטלנטי) – כך התפרקה פנגאה ליבשות הנפרדות.
מה נדרש: להסביר, לפי טקטוניקת הלוחות, מה גרם ליבשת־העל להתפרק.
תשובה מלאה:
לפי התאוריה, הליתוספרה (הקרום והחלק העליון הקשיח של המעטפת) מחולקת ללוחות, והלוחות מונחים על האסתנוספרה – שכבה חמה ופלסטית במעטפת העליונה.
הגורם לתנועה – זרמי הסעה (קונבקציה) במעטפת: בפנים כדור הארץ יש חום רב (בעיקר מהתפרקות יסודות רדיואקטיביים, וגם חום שנשאר מהיווצרות כדור הארץ). חומר המעטפת שמתחמם בעומק נעשה קל יותר ועולה כלפי מעלה; מתחת לליתוספרה הוא זורם לצדדים, מתקרר, נעשה כבד יותר ושוקע בחזרה. הלוחות שמעל הזרמים נגררים איתם.
ההיפרדות: לפני כ־200 מיליון שנה, מתחת ליבשת־העל פנגאה עלה זרם של חומר חם. הוא הרים ומתח את הקרום, הקרום נבקע, ושני הצדדים החלו לנוע זה מזה. בסדק נוצר קרום אוקייני חדש מן המאגמה שעלתה (רכס מרכז־אוקייני), והאוקיינוס התרחב בהדרגה. כך נפרדו, למשל, אפריקה ודרום אמריקה, ונוצר האוקיינוס האטלנטי – והיבשות הגיעו למקומן הנוכחי. (הגורמים "משיכת הלוח השוקע" באזורי הפחתה ו"דחיפת הרכס" משלימים את המנגנון.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הוסבר הגורם (זרמי הסעה במעטפת הנובעים מחום פנימי) והמנגנון שבו הוא גורם להיבקעות ולהתרחקות היבשות.
טעות נפוצה: לכתוב "רעידות אדמה פירקו את היבשת" – רעידות האדמה הן תוצאה של תנועת הלוחות, לא הגורם לה.
סעיף ב
הרי ההימליה: נוצרו בגבול מתכנס בין שני לוחות יבשתיים – הלוח ההודי נע צפונה והתנגש בלוח האירואסייתי. מכיוון ששני הלוחות יבשתיים וקלים, אף אחד מהם אינו שוקע; הסלעים והמשקעים שביניהם קומטו, נדחסו והורמו לרכס הגבוה בעולם (הרי קימוט צעירים, שעדיין מתרוממים ורעידות אדמה תכופות בהם).
איי הוואי: נוצרו מעל נקודה חמה – פלומה של מאגמה העולה מעומק המעטפת באמצע הלוח הפסיפי. הלוח הפסיפי נע לצפון־מערב מעל הנקודה החמה הקבועה, ולכן נבנים בזה אחר זה הרי געש מגן היוצרים שרשרת איים: הצעירים והפעילים בדרום־מזרח (האי הוואי), והוותיקים והכבויים בצפון־מערב.
בקעת הירדן: חלק משבר ים המלח (חלק ממערכת הבקע הסורי־אפריקני) – גבול טרנספורם בין הלוח הערבי (ממזרח), הנע צפונה, לבין לוח סיני/האפריקני (ממערב). התנועה האופקית (כ־105 ק"מ לאורך השבר) לצד מתיחה יצרה גושים שוקעים בין העתקים – בקעה עמוקה ומוארכת, שבה נמצאים ים המלח והכנרת.
מה נדרש: לבחור שניים מן האזורים ולהסביר את היווצרותם לפי טקטוניקת הלוחות (סוג הגבול או התופעה, תנועת הלוחות והתוצאה). מוצגים כאן שלושתם.
תשובה מלאה:
הרי ההימליה – גבול מתכנס יבשתי (התנגשות): במפה הגאולוגית / מפת הלוחות שבאטלס רואים שההימליה נמצאת בגבול בין הלוח ההודי ללוח האירואסייתי. הלוח ההודי נע צפונה (נפרד מיבשת גונדוואנה) ולפני כ־50 מיליון שנה התנגש באירואסיה. מכיוון ששני הלוחות נושאים קרום יבשתי קל, אף אחד מהם אינו שוקע לעומק; שכבות הסלע והמשקעים הימיים שהיו ביניהם נדחסו, קומטו ונדחקו כלפי מעלה – כך נוצר רכס ההרים הגבוה בעולם (האוורסט, 8,849 מ'). ההתנגשות נמשכת, ולכן ההרים עדיין מתרוממים והאזור מועד לרעידות אדמה.
איי הוואי – נקודה חמה בתוך לוח: האיים נמצאים במרכז הלוח הפסיפי, הרחק מכל גבול לוחות. מתחתם יש "נקודה חמה" – פלומה של חומר חם העולה מעומק המעטפת וממיסה את הליתוספרה שמעליה; המאגמה הבזלתית פורצת לקרקעית האוקיינוס ובונה הרי געש מגן גדולים, עד שהם מתנשאים מעל הים. הלוח הפסיפי נע לכיוון צפון־מערב מעל הנקודה החמה הקבועה, ולכן כל הר געש "מתנתק" ממקור המאגמה, נכבה ונשחק, ומעל הנקודה החמה נבנה הר חדש. כך נוצרה שרשרת איים: הצעירים והפעילים (האי הוואי, עם קילאואה ומאונה לואה) בדרום־מזרח, והוותיקים יותר בצפון־מערב.
בקעת הירדן – גבול טרנספורם (שבר ים המלח): בקעת הירדן היא חלק משבר ים המלח, בצפון מערכת הבקע הסורי־אפריקני. השבר הוא גבול בין הלוח הערבי ממזרח, הנע צפונה, ובין לוח סיני (חלק מן הלוח האפריקני) ממערב. התנועה לאורך השבר אופקית בעיקרה – הצד המזרחי זז צפונה בכ־105 ק"מ ביחס למערבי – ובקטעים שבהם השבר מתעקל או מתפצל, הקרום נמתח וגושים שקעו בין העתקים. כך נוצרה בקעה מוארכת ועמוקה – בה הכנרת, עמק הירדן וים המלח, הנקודה הנמוכה ביבשות (כ־430 מ' מתחת לפני הים). האזור מועד לרעידות אדמה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אזור שנבחר – סוג הגבול או התופעה, הלוחות המעורבים, כיוון התנועה והתוצאה הנופית.
סעיף ג
אפריקה ודרום אמריקה – המרחק יגדל: ביניהן הרכס המרכז־אטלנטי, גבול מתרחק; לוח דרום אמריקה נע מערבה והלוח האפריקני מזרחה, ולאורך הרכס נוצר קרום אוקייני חדש – האוקיינוס האטלנטי מתרחב (כמה ס"מ בשנה).
ערב הסעודית ואירן – המרחק יקטן: הלוח הערבי נע צפונה־צפון־מזרחה ומתנגש בלוח האירואסייתי שעליו אירן (גבול מתכנס – הרי זגרוס); המפרץ הפרסי שביניהן הולך ונסגר.
אוסטרליה ואנטארקטיקה – המרחק יגדל: ביניהן רכס מרכז־אוקייני (הרכס הדרום־מזרח הודי), גבול מתרחק; הלוח ההודו־אוסטרלי נע צפונה (כ־7 ס"מ בשנה) ומתרחק מאנטארקטיקה.
מה נדרש: לכל אחד משלושת הזוגות – לקבוע אם המרחק יגדל או יקטן, ולהסביר לפי סוג הגבול וכיוון התנועה.
תשובה מלאה:
אפריקה ודרום אמריקה – המרחק ביניהן ילך ויגדל. באמצע האוקיינוס האטלנטי עובר הרכס המרכז־אטלנטי, שהוא גבול מתרחק: מאגמה עולה לאורכו ויוצרת קרום אוקייני חדש, ולכן לוח דרום אמריקה נדחק מערבה והלוח האפריקני מזרחה. האוקיינוס האטלנטי מתרחב בכמה סנטימטרים בשנה – אותו תהליך שהפריד את שתי היבשות מלכתחילה.
ערב הסעודית ואירן – המרחק ביניהן ילך ויקטן. ערב הסעודית נמצאת על הלוח הערבי, שנע צפונה–צפון־מזרחה (תנועה שמתרחבת בים סוף ובמפרץ עדן). אירן נמצאת על הלוח האירואסייתי. בין שני הלוחות יש גבול מתכנס – הלוח הערבי מתנגש בלוח האירואסייתי שעליו אירן (ובדרום, במכרן, שוקע מתחתיו), ולאורך הגבול התרוממו הרי זגרוס. לכן המפרץ הפרסי שבין שתי המדינות הולך ונסגר.
אוסטרליה ואנטארקטיקה – המרחק ביניהן ילך ויגדל. בין שתי היבשות עובר רכס מרכז־אוקייני (הרכס הדרום־מזרח הודי) – גבול מתרחק. הלוח ההודו־אוסטרלי נע צפונה במהירות של כ־7 ס"מ בשנה, ואנטארקטיקה נשארת כמעט במקומה סביב הקוטב – ולכן אוסטרליה מתרחקת ממנה (בעבר הן היו מחוברות בגונדוואנה).
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל זוג – כיוון השינוי במרחק (גדל/קטן), סוג הגבול שביניהם וכיוון תנועת הלוחות.
שאלה 10 · אקלים
לא במיקוד תשפ"ז – במיקוד 2027 נכללים רק אזורי האקלים הסובטרופיים; האקלים הקוטבי של קאנאק (חצי מן ההשוואה בסעיפים א–ב) אינו במיקוד. ע'דמס (מדבר סובטרופי) כן במיקוד.
בקלימוגרפים שלפניך מוצגים נתונים שנמדדו בתחנות למדידת נתוני אקלים בשני יישובים בעולם: עַ'דַמֶס/עַ'דַאמֶס (לוב),
קאנאק/טולֶה/תולֶה (גרינלנד).
עיין בקלימוגרפים, וענה על הסעיפים א-ג שאחריהם.
[קלימוגרפים]
ציין נקודת דמיון אחת המשותפת למאפייני האקלים של היישוב ע'דמס ושל היישוב קאנאק, וציין שני הבדלים ביניהם.
(8 נקודות)
הגורם העיקרי המשפיע על כמות המשקעים בשני היישובים הוא קו הרוחב שבו ממוקם כל אחד מהן.
(1) עיין במפות שבאטלס וקבע באיזה קו רוחב ממוקם כל אחד מן היישובים. (6 נקודות)
(2) הסבר כיצד המיקום בקו הרוחב משפיע על כמות המשקעים בכל אחד מן היישובים. (6 נקודות)
בחר אחד מן היישובים.
הסבר השפעה אחת של מאפייני האקלים על האדם או על הכלכלה ביישוב שבחרת.
(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
דמיון: בשני היישובים כמות משקעים שנתית קטנה מאוד – בע'דמס כ־35 מ"מ ובקאנאק כ־120 מ"מ (בכל חודש פחות מ־20 מ"מ) – שניהם מדבריים (מדבר חם ומדבר קר).
הבדל 1 – טמפרטורה: בע'דמס חם כל השנה (כ־11°C בחורף עד כ־31°C בקיץ); בקאנאק קר מאוד – ברוב החודשים מתחת ל־0°C (עד כ־27°C- במרץ), ורק ביוני–אוגוסט מעט מעל 0 (עד כ־4°C).
הבדל 2 – עונת המשקעים: בע'דמס המשקעים יורדים בחורף ובאביב והקיץ כמעט ללא גשם; בקאנאק רוב המשקעים יורדים בקיץ ובסתיו (יולי–אוגוסט כ־16–17 מ"מ). (אפשר גם: המשרעת השנתית – כ־21°C בע'דמס לעומת כ־31°C בקאנאק.)
מה נדרש: לציין נקודת דמיון אחת ושני הבדלים במאפייני האקלים, לפי הקלימוגרפים ועם נתונים.
תשובה מלאה:
נקודת דמיון: בשני היישובים כמות המשקעים השנתית קטנה מאוד. בע'דמס בכל חודש יורדים פחות מ־10 מ"מ, ובסך הכול כ־35 מ"מ בשנה; בקאנאק בכל חודש פחות מ־20 מ"מ, ובסך הכול כ־120 מ"מ בשנה. כלומר שניהם אזורים מדבריים – ע'דמס במדבר חם וקאנאק במדבר קר (קוטבי).
הבדל ראשון – הטמפרטורה: בע'דמס חם כל השנה – הטמפרטורה הממוצעת נעה בין כ־11°C בינואר ובדצמבר לכ־31°C ביוני–יולי, ואין חודש מתחת ל־10°C. בקאנאק קר מאוד – ב־9 חודשים הטמפרטורה מתחת ל־0°C, הנמוכה ביותר כ־27°C- (מרץ), ורק ביוני–אוגוסט היא עולה מעט מעל 0°C (השיא כ־4°C ביולי). הממוצע השנתי בקאנאק כ־13°C-.
הבדל שני – עונת המשקעים: בע'דמס רוב המשקעים יורדים בחורף ובאביב (נובמבר–אפריל, השיא כ־7 מ"מ במרץ), והקיץ (יוני–אוגוסט) כמעט ללא משקעים. בקאנאק רוב המשקעים יורדים דווקא בקיץ ובסתיו (יולי–אוקטובר; השיא כ־17 מ"מ באוגוסט), והחורף והאביב יבשים יותר.
(אפשר גם: המשרעת השנתית של הטמפרטורה – כ־21°C בע'דמס לעומת כ־31°C בקאנאק; כמות המשקעים השנתית בקאנאק גדולה פי 3.5 בערך מזו שבע'דמס.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נקודת דמיון אמיתית (כמות משקעים קטנה) ושני הבדלים שונים, כל אחד עם הנתונים של שני היישובים על אותו מדד.
סעיף ב
(1) ע'דמס – כ־30° צפון; קאנאק – כ־77° צפון.
(2) ע'דמס – בקו רוחב 30° שוררת רמה ברומטרית סובטרופית: אוויר יורד מן הגובה, נדחס ומתחמם, ולכן הלחות היחסית שלו יורדת ואין התעבות – כמעט אין עננים וגשם (מדבר הסהרה). קאנאק – בקווי רוחב גבוהים (קוטביים) האוויר קר מאוד וכבד ושוקע (רמה ברומטרית קוטבית), ואוויר קר יכול להכיל מעט מאוד אדי מים; גם האידוי מן הים הקפוא קטן – לכן המשקעים מעטים (מדבר קר).
מה נדרש: (1) לקבוע לפי האטלס את קו הרוחב של כל יישוב; (2) להסביר לכל יישוב את המנגנון שבו קו הרוחב גורם למשקעים מעטים.
תשובה מלאה:
(1) באטלס יש לחפש את היישובים במפות מדיניות־פיזיות של צפון אפריקה ושל גרינלנד/האזור הארקטי, ולקרוא את קו הרוחב לפי רשת הקואורדינטות:
ע'דמס (לוב, סמוך לגבול עם תוניסיה ואלג'יריה) – כ־30° צפון.
קאנאק (צפון־מערב גרינלנד) – כ־77° צפון.
(2) ע'דמס: בקווי רוחב של כ־30° צפון (ודרום) שוררת הרמה הברומטרית הסובטרופית. האוויר שעלה באזור המשווה וזרם בגובה לכיוון הקטבים יורד כאן אל פני הקרקע. האוויר היורד נדחס ומתחמם (התחממות אדיאבטית), ולכן הלחות היחסית שלו יורדת והוא אינו מגיע לרוויה – אין התעבות, כמעט אין עננים ואין גשם. לכן בחגורה זו נמצאים המדבריות החמים הגדולים בעולם, ובהם הסהרה, שבה שוכנת ע'דמס. הגשם המועט שיורד בחורף קשור לשקעים ים־תיכוניים המגיעים לעיתים רחוקות מצפון.
קאנאק: בקווי רוחב גבוהים כל כך, קרוב לקוטב הצפוני, קרינת השמש חלשה (זווית פגיעה קטנה, וחודשים של לילה קוטבי), ולכן האוויר קר מאוד. אוויר קר כבד ושוקע, ונוצרת רמה ברומטרית קוטבית שבה אין התרוממות של אוויר ולכן מעט עננים. נוסף על כך, אוויר קר יכול להכיל מעט מאוד אדי מים, והאידוי מן הים המכוסה בקרח קטן מאוד – כך שגם כשיש התעבות, כמות המשקעים קטנה. לכן קאנאק היא "מדבר קר". בקיץ, כשהים נפתח מעט מן הקרח והאוויר חם יותר, האידוי גדל – ולכן רוב המשקעים יורדים אז.
למה זה מקבל ניקוד מלא: קווי רוחב נכונים מן האטלס; לכל יישוב יש הסבר של מערכת הלחץ ושל המנגנון (אוויר יורד ומתחמם; אוויר קר שמכיל מעט אדים) – ולא רק "חם" או "קר".
טעות נפוצה: להסביר את היובש של ע'דמס ב"חום" בלבד – הסיבה היא האוויר היורד ברמה הסובטרופית; חום כשלעצמו אינו מונע גשם (באזור המשווה חם וגשום).
סעיף ג
ע'דמס – המחסור במשקעים (כ־35 מ"מ בשנה) והחום הקיצוני בקיץ (כ־31°C בממוצע) אינם מאפשרים חקלאות בעל. היישוב קיים כנווה מדבר: הכלכלה המסורתית נשענת על מעיין ומי תהום – גידול תמרים וגינות מושקות בצל הדקלים – ועל המסחר בשיירות שעברו בו. גם הבנייה הותאמה לחום: בעיר העתיקה בתים צמודים בעלי קירות עבים מבוץ ומסדרונות מקורים ומוצלים, שמגינים מן השמש ושומרים על קרירות.
(קאנאק – הקור הקיצוני והים הקפוא רוב השנה אינם מאפשרים חקלאות; התושבים מתפרנסים מציד ודיג, האספקה מגיעה באונייה בעיקר בקיץ הקצר כשהים נפתח מן הקרח, ובתים נבנים על כלונסאות מעל קרקע קפואת־עד.)
מה נדרש: לבחור יישוב אחד ולהסביר השפעה אחת של האקלים – על האדם (מגורים, לבוש, בריאות, דרך חיים) או על הכלכלה (חקלאות, תחבורה, פרנסה).
תשובה מלאה (ע'דמס):
מאפייני האקלים: לפי הקלימוגרף בע'דמס יורדים כ־35 מ"מ משקעים בלבד בשנה, והטמפרטורה הממוצעת בקיץ מגיעה לכ־31°C (מאי–יולי).
ההשפעה על הכלכלה ועל האדם: בכמות משקעים כזו אי אפשר לגדל דבר בחקלאות הנשענת על גשם. לכן ע'דמס התקיימה כנווה מדבר – יישוב סביב מקור מים (מעיין ומי תהום). החקלאות מוגבלת לשטח קטן המושקה במים אלה: עצי תמר ובצילם ירקות ועצי פרי (חקלאות בכמה קומות שמגנה מן השמש ומקטינה את האידוי). היישוב גם שימש בעבר תחנה חשובה לשיירות המסחר שחצו את הסהרה, כי היה בו מים.
השפעה נוספת על האדם – הבנייה: העיר העתיקה בנויה בתים צמודים זה לזה מבוץ, בעלי קירות עבים, והרחובות מקורים ומוצלים. כך המבנים מגינים מקרינת השמש החזקה ושומרים על קרירות בקיץ הלוהט.
(תשובה אפשרית על קאנאק: לפי הקלימוגרף, ב־9 חודשים הטמפרטורה מתחת ל־0°C (עד כ־27°C- במרץ), והים קפוא רוב השנה. לכן אין חקלאות, והתושבים מתפרנסים בעיקר מציד יונקים ימיים ומדיג; התנועה בחורף היא על הקרח במזחלות, ואספקה גדולה מגיעה באונייה רק בקיץ הקצר, כשהים נפתח. הבתים נבנים על כלונסאות מעל הקרקע הקפואה, כדי שחום הבית לא יפשיר אותה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחר יישוב אחד, ומוסברת השפעה אחת מוגדרת – הקשר בין מאפיין אקלים ספציפי (משקעים מעטים וחום) לבין התוצאה על הכלכלה או על דרך החיים.
שאלה 11 · מבנה כדור הארץ
לא במיקוד תשפ"ז – המבנה הפנימי של כדור הארץ, מקורות המידע עליו והחום הפנימי אינם מופיעים ברשימת המיקוד 2027 של כדור הארץ והסביבה, הכוללת רק "טקטוניקת הלוחות ורעידות אדמה" כרקע לרעידות אדמה.
ציין שני מקורות מידע בכדור הארץ שאפשר ללמוד מהם על המבנה הפנימי שלו, והסבר את התרומה של כל אחד מן המקורות האלה להבנת התהליכים המתרחשים במעמקי כדור הארץ. (15 נקודות)
הסבר גורם אחד לטמפרטורות הגבוהות השוררות במעמקי כדור הארץ. (5 נקודות)
לפניך טבלה ובה נתונים על הטמפרטורה ומצב הצבירה בשתי שכבות של כדור הארץ.
| השכבה | הטמפרטורה | מצב הצבירה |
|---|---|---|
| מעטפת (אסתנוספרה) | 1200°C | נוזל |
| גלעין פנימי | 6000°C | מוצק |
הסבר מדוע מצב הצבירה של הגלעין הפנימי הוא מוצק אף על פי שבשכבה זו הטמפרטורה גבוהה מאוד. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
1. גלים סייסמיים (גלי רעידות אדמה): מהירותם משתנה לפי צפיפות החומר ומצב הצבירה, והם נשברים ומוחזרים בגבולות בין השכבות. גלי S (רוחביים) אינם עוברים בנוזל – ולכן "אזור הצל" שלהם הראה שהגלעין החיצוני נוזלי; כך זוהו השכבות (קרום, מעטפת, גלעין חיצוני ופנימי) ועומקן.
2. התפרצויות געשיות (לבה וגושי סלע מן המעטפת): המאגמה עולה מעומק, ולעיתים מביאה איתה גושי סלע מן המעטפת – מהם לומדים על ההרכב הכימי, הטמפרטורה ומצב החומר בעומק ועל תהליכי ההתכה וזרמי החום.
(אפשר גם: קידוחים עמוקים – מדידה ישירה של עליית הטמפרטורה עם העומק ושל סוגי הסלעים בקרום; מטאוריטים – הרכב ברזל־ניקל דומה לגלעין.)
מה נדרש: לציין שני מקורות מידע, ולהסביר לכל אחד מה הוא תורם להבנת פנים כדור הארץ.
תשובה מלאה:
מקור ראשון – גלים סייסמיים: ברעידת אדמה יוצאים מן המוקד גלים העוברים דרך כל כדור הארץ ונקלטים בסייסמוגרפים ברחבי העולם. מהירות הגלים תלויה בצפיפות החומר ובמצב הצבירה שלו, ובגבול בין שכבות הם נשברים (משנים כיוון) או מוחזרים. גלי P (אורכיים) עוברים במוצק ובנוזל, ואילו גלי S (רוחביים) עוברים רק במוצק. כשהתברר שגלי S אינם נקלטים בצד הנגדי של כדור הארץ ("אזור צל"), הסיקו שהגלעין החיצוני נוזלי; לפי זמני ההגעה חושבו עומקי הגבולות בין הקרום, המעטפת והגלעין, והתגלה שהגלעין הפנימי מוצק. כך הגלים הם "צילום רנטגן" של פנים כדור הארץ.
מקור שני – התפרצויות געשיות: המאגמה נוצרת בעומק, במעטפת העליונה או בתחתית הקרום, ועולה אל פני השטח. הרכב הלבה והגזים, הטמפרטורה שלה (כ־1,000–1,200°C) וגושי סלע מן המעטפת שהיא נושאת לעיתים מלמדים על ההרכב הכימי ועל הטמפרטורה בעומק, על כך שהחומר שם חם מאוד ובחלקו מותך, ועל תהליכי ההתכה ותנועת החום שמניעים את הלוחות.
(מקורות נוספים: קידוחים עמוקים – כמו קידוח קולה ברוסיה, יותר מ־12 ק"מ – מראים שהטמפרטורה עולה עם העומק ומאפשרים לבחון סלעים ישירות, אך רק בקרום; מטאוריטים – שרידי חומר מימי היווצרות מערכת השמש, שהרכב הברזל־ניקל שלהם מלמד על הרכב הגלעין; מדידות כבידה ושדה מגנטי – השדה המגנטי מעיד על תנועת ברזל נוזלי בגלעין החיצוני.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מקורות שונים, ולכל אחד הסבר מפורט מה בדיוק לומדים ממנו על המבנה ועל התהליכים בעומק.
סעיף ב
התפרקות של יסודות רדיואקטיביים (אורניום, תוריום, אשלגן) בסלעי כדור הארץ: בכל התפרקות משתחררת אנרגייה בצורת חום, והחום נאגר בעומק משום שהסלעים מוליכים חום גרוע. (אפשר גם: חום שנשאר מהיווצרות כדור הארץ – מהתנגשויות הגופים ומשקיעת הברזל לגלעין.)
מה נדרש: להסביר גורם אחד לחום בפנים כדור הארץ.
תשובה מלאה:
הגורם: התפרקות רדיואקטיבית. בסלעי המעטפת והקרום יש יסודות רדיואקטיביים – אורניום, תוריום ואשלגן־40. גרעיני האטומים שלהם מתפרקים לאורך מיליוני ומיליארדי שנים, ובכל התפרקות משתחררת אנרגייה שהופכת לחום. מכיוון שהסלעים הם מוליכי חום גרועים, החום אינו בורח מהר אל פני השטח אלא מצטבר בעומק – ולכן הטמפרטורה עולה ככל שיורדים פנימה.
(גורם אחר אפשרי: "חום קדום" – כשכדור הארץ נוצר לפני כ־4.6 מיליארד שנים, ההתנגשויות של גופים רבים ושקיעת הברזל הכבד אל המרכז יצרו חום עצום, וחלק ממנו עדיין נשמר בפנים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: גורם אחד מוגדר, עם מנגנון (שחרור אנרגייה והצטברות החום בעומק).
סעיף ג
בגלל הלחץ העצום במרכז כדור הארץ – משקל כל השכבות שמעליו (יותר מ־3 מיליון אטמוספרות). לחץ גבוה כל כך מעלה את טמפרטורת ההתכה של הברזל והניקל ו"דוחס" את האטומים זה לזה, כך שאינם יכולים לנוע בחופשיות כמו בנוזל – לכן החומר נשאר מוצק אף בכ־6,000°C. באסתנוספרה הלחץ קטן בהרבה, ולכן בכ־1,200°C החומר כבר במצב נוזלי (בפועל – פלסטי וחלקית מותך).
מה נדרש: להסביר את הסתירה לכאורה – טמפרטורה גבוהה מאוד ובכל זאת מצב מוצק.
תשובה מלאה:
מצב הצבירה של חומר תלוי לא רק בטמפרטורה אלא גם בלחץ. הגלעין הפנימי נמצא במרכז כדור הארץ, בעומק של יותר מ־5,000 ק"מ, ועליו לוחץ המשקל של כל השכבות שמעליו – הגלעין החיצוני, המעטפת והקרום. הלחץ שם עצום (יותר משלושה מיליון פעמים הלחץ האטמוספרי על פני הים).
בלחץ כזה האטומים של הברזל והניקל דחוסים זה לזה כל כך שאינם יכולים לנוע ולהחליק זה על פני זה כמו בנוזל; טמפרטורת ההתכה של החומר עולה מעל הטמפרטורה השוררת בו (כ־6,000°C). לכן הגלעין הפנימי מוצק.
לעומת זאת, באסתנוספרה הלחץ קטן בהרבה, ולכן כבר בכ־1,200°C החומר קרוב לנקודת ההתכה שלו ומצוי במצב "נוזלי" (רך וזורם).
הערה: בפועל האסתנוספרה ברובה מוצקה־פלסטית (רכה וזורמת לאט) ורק מעט ממנה מותך; התשובה מתייחסת לנתון כפי שהוא מוצג בטבלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם – לחץ עצום – מוסבר, עם המנגנון (הלחץ מעלה את טמפרטורת ההתכה ומונע את תנועת האטומים) וההשוואה לאסתנוספרה.
שאלה 12 · אנרגייה מתחדשת
לא במיקוד תשפ"ז – ברשימת המיקוד 2027 של כדור הארץ והסביבה כלולות רק אנרגיית הרוח, אנרגיית גאות ושפל וגלי ים וביו־אנרגייה; אנרגיית השמש, המים והאנרגייה הגאותרמית אינן במיקוד בפרק זה (הן נכללות רק כ"מקורות לא מתכלים" בפרק הפיתוח והתכנון המרחבי). השאלה מחייבת בחירה של שני מקורות, ולכן רק חלקה במיקוד.
לפניך מפה סכמטית של ארצות הברית. במפה מסומנים מקורות אנרגייה מתחדשים בכל מדינה שיש בה שימוש רב במקורות האלה.
עיין במפה שלפניך ובמפות שבאטלס.
בחר שניים ממקורות האנרגייה המוצגים במפה, וענה על הסעיפים א-ג שאחריה.
[מפה]
באיזה אזור גאוגרפי בארצות הברית השימוש במקור האנרגייה שבחרת הוא הרב ביותר? ציין את האזור בנוגע לכל אחד ממקורות האנרגייה שבחרת. (9 נקודות)
בנוגע לכל אחד מן האזורים שציינת, הסבר את המאפיין הפיזי המאפשר את השימוש הרב במקור האנרגייה. (9 נקודות)
תאר את תהליך הפקת האנרגייה מאחד ממקורות האנרגייה שבחרת. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
אנרגיית הרוח – במרכז ארצות הברית, במישורים הגדולים (הפריריות): איווה, קנזס, אוקלהומה וטקסס (וגם צפון קליפורניה).
אנרגיית השמש – בדרום־מערב ארצות הברית: קליפורניה, אריזונה, ניו מקסיקו, יוטה, קולורדו וטקסס.
(אפשר גם: אנרגייה גאותרמית – במערב, באזור ההררי לאורך חוף האוקיינוס השקט ובאגן הגדול: קליפורניה, נבדה, אורגון, איידהו, יוטה, ניו מקסיקו, ובהוואי; אנרגיית המים – בצפון־מערב: וושינגטון ואורגון.)
מה נדרש: לבחור שני מקורות ולציין לכל אחד את האזור הגאוגרפי שבו השימוש בו רב ביותר, לפי המפה.
תשובה מלאה (לכל ארבעת המקורות; התלמיד בוחר שניים):
אנרגיית הרוח: הסמלים מרוכזים במרכז היבשת – באיווה, בקנזס, באוקלהומה ובטקסס – כלומר באזור המישורים הגדולים (הפריריות) שבין נהר המיסיסיפי להרי הרוקי. (סמל נוסף – בצפון קליפורניה.)
אנרגיית השמש: הסמלים מרוכזים בדרום־מערב – קליפורניה, אריזונה, ניו מקסיקו, יוטה, קולורדו וטקסס – אזור המדבריות והרמות של הדרום־מערב. (סמל נוסף – בצפון קרוליינה במזרח.)
אנרגייה גאותרמית: הסמלים במערב – קליפורניה, נבדה, אורגון, איידהו, יוטה וניו מקסיקו – אזור ההרים והאגן הגדול לאורך חוף האוקיינוס השקט, ובאיי הוואי.
אנרגיית המים: הסמלים בצפון־מערב – וושינגטון ואורגון (וגם בקליפורניה), ובנוסף בניו יורק ובאלבמה במזרח. האזור הבולט הוא הצפון־מערב הפסיפי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד משני המקורות צוין אזור גאוגרפי מוגדר (ולא רק מדינה בודדת) שמתאים לפיזור הסמלים במפה.
סעיף ב
רוח – המישורים הגדולים: שטח מישורי ופתוח, בלי מכשולי תבליט ועם מעט עצים, ולכן הרוחות נושבות בעוצמה ובקביעות (חזיתות ומפגש אוויר קר מצפון וחם מן המפרץ); השטחים הפתוחים הנרחבים מאפשרים להציב חוות טורבינות גדולות.
שמש – הדרום־מערב: אקלים מדברי־סובטרופי בהשפעת רמה ברומטרית – מעט עננים ומשקעים ומספר רב של ימי שמש, וקו רוחב נמוך יחסית (זווית קרינה גבוהה) – ולכן קרינת שמש חזקה כמעט כל השנה.
(גאותרמית – המערב: אזור פעיל טקטונית וגעשי (גבול לוחות, רכס הקסקייד, הנקודה החמה של ילוסטון; הוואי – נקודה חמה), שבו מאגמה וסלעים חמים קרובים לפני השטח. מים – הצפון־מערב: משקעים רבים מן הרוחות המערביות מן האוקיינוס (משקעי מבליט), תבליט הררי ונהרות גדולים ושופעים בעלי שיפוע – כמו הקולומביה.)
מה נדרש: לכל אזור שצוין בסעיף א – להסביר את המאפיין הפיזי (תבליט, אקלים, גאולוגיה) שמאפשר את השימוש.
תשובה מלאה:
רוח – המישורים הגדולים: האזור מישורי ופתוח (במפה הפיזית שבאטלס – שטח נמוך ושטוח בין הרי הרוקי להרי האפלצ'ים), בלי רכסים או יערות שיעצרו את הרוח. מסות אוויר קר מצפון (קנדה) וחם ולח ממפרץ מקסיקו נפגשות כאן בלי מכשול, ולכן הרוחות חזקות וקבועות כמעט כל השנה. השטחים הפתוחים הנרחבים, שרובם שדות חקלאיים, מאפשרים להציב בהם חוות טורבינות גדולות.
שמש – הדרום־מערב: האזור נמצא בקווי רוחב נמוכים יחסית (כ־31°–41° צפון), בתחום השפעת הרמה הברומטרית הסובטרופית: אוויר יורד ומתחמם, מעט עננים ומשקעים – אקלים מדברי (מדבר מוהאבי, סונורה). לכן מספר ימי השמש בשנה גבוה מאוד, וזווית הקרינה גבוהה – כמות קרינת השמש המגיעה לקרקע היא מן הגבוהות ביבשת. נוסף על כך, יש שטחים מדבריים פתוחים וזולים להקמת שדות סולאריים.
גאותרמית – המערב: המערב הוא אזור פעיל טקטונית – גבול בין הלוח הפסיפי ללוח הצפון־אמריקני, הרי געש ברכס הקסקייד, מתיחה של הקרום באגן הגדול והנקודה החמה של ילוסטון; הוואי נמצאת מעל נקודה חמה. במקומות אלה מאגמה וסלעים חמים קרובים לפני השטח, ומי התהום מתחממים לטמפרטורות גבוהות – מקור לקיטור להפקת חשמל.
מים – הצפון־מערב: הרוחות המערביות מביאות אוויר לח מן האוקיינוס השקט, והוא מתרומם על הרי החוף והקסקייד ומוריד משקעים רבים (משקעי מבליט). התבליט ההררי יוצר הפרשי גובה גדולים, ונהרות גדולים ושופעים – ובראשם נהר הקולומביה – זורמים בשיפוע, כך שאפשר לבנות עליהם סכרים ותחנות כוח הידרואלקטריות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אזור – מאפיין פיזי מוגדר ומנגנון שמסביר מדוע הוא מאפשר את מקור האנרגייה.
סעיף ג
אנרגיית הרוח: הרוח מסובבת את להבי הטורבינה (טורבינה גבוהה, שהלהבים בראשה מופנים אל הרוח). הלהבים מסובבים ציר, שדרך תיבת הילוכים מגביר את מהירות הסיבוב ומניע גנרטור; בגנרטור האנרגייה המכנית (סיבוב) הופכת לאנרגיית חשמל, שמועברת בכבלים לרשת החשמל. כלומר: אנרגיית תנועה של האוויר ← אנרגייה מכנית ← חשמל.
מה נדרש: לתאר בשלבים כיצד מפיקים חשמל ממקור אחד שנבחר.
תשובה מלאה (אנרגיית הרוח):
1. טורבינות רוח מוצבות על תרנים גבוהים, במקום שבו הרוח חזקה וקבועה; ראש הטורבינה מסתובב כך שהלהבים פונים אל הרוח.
2. הרוח – אוויר בתנועה – פוגעת בלהבים, שבנויים כמו כנף, ומסובבת אותם (אנרגיית התנועה של הרוח הופכת לאנרגייה מכנית).
3. הלהבים מסובבים ציר, ותיבת הילוכים מגבירה את מהירות הסיבוב.
4. הציר מניע גנרטור, שבו סיבוב של סלילים מול מגנטים מייצר זרם חשמלי.
5. החשמל מועבר בכבלים לשנאי ולרשת החשמל, ומשם לצרכנים. בחוות רוח מחוברות עשרות טורבינות יחד.
(אפשרות אחרת – אנרגיית השמש: בתאים פוטו־וולטאיים, קרינת השמש פוגעת בתאים העשויים מסיליקון ומשחררת אלקטרונים – נוצר זרם חשמלי ישר, הממיר הופך אותו לזרם חילופין ומעביר לרשת; או בתחנה תרמו־סולארית מראות מרכזות את קרני השמש למגדל, הנוזל מתחמם, יוצר קיטור שמסובב טורבינה וגנרטור.)
(אנרגייה גאותרמית: קודחים אל מאגר מים חמים או קיטור מתחת לפני הקרקע; הקיטור עולה בצינורות ומסובב טורבינה המחוברת לגנרטור; המים המקוררים מוחזרים לקרקע. אנרגיית מים: סכר אוגר מים במאגר; המים זורמים במורד בצינור, מסובבים טורבינה וגנרטור, ויוצאים לנהר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: תיאור רציף של כל שלבי ההפקה – ממקור האנרגייה, דרך ההמרה לתנועה מכנית ולגנרטור, ועד לחשמל ברשת.
שאלה 13 · רעידות אדמה
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו.
[קטע]
עיין במפות שבאטלס, והסבר מדוע בניו זילנד מתרחשות רעידות אדמה לעיתים קרובות. (8 נקודות)
(1) על פי הקטע, ציין את ההבדלים בנזקים שנגרמו לרכוש ולאדם בניו זילנד בין רעידת האדמה שהתרחשה בספטמבר 2010 ובין רעידת האדמה שהתרחשה בפברואר 2011. (6 נקודות)
(2) הסבר גורם אפשרי אחד להבדלים שציינת. (6 נקודות)
ברעידות האדמה שהתרחשו בניו זילנד בשנת 2010 ובשנת 2011 לא התפתח צונאמי. הסבר מדוע. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
ניו זילנד נמצאת על גבול בין שני לוחות טקטוניים – הלוח הפסיפי והלוח ההודו־אוסטרלי (במפת הלוחות ורעידות האדמה שבאטלס – חלק מ"טבעת האש" סביב האוקיינוס השקט). ממזרח לאי הצפוני הלוח הפסיפי שוקע מתחת ללוח ההודו־אוסטרלי (אזור הפחתה), ובאי הדרומי שני הלוחות מחליקים זה לצד זה ונדחקים זה אל זה לאורך השבר האלפיני. הלחצים מצטברים בסלעים לאורך השברים ומשתחררים בבת אחת בתזוזה – וזו רעידת אדמה; מכיוון שהלוחות נעים כל הזמן, הרעידות חוזרות לעיתים קרובות.
מה נדרש: להסביר, לפי מפות האטלס (מפת לוחות טקטוניים / רעידות אדמה והרי געש), את שכיחות הרעידות בניו זילנד.
תשובה מלאה:
במפת הלוחות הטקטוניים שבאטלס רואים שניו זילנד יושבת בדיוק על הגבול בין הלוח הפסיפי (ממזרח) ללוח ההודו־אוסטרלי (ממערב). הגבול הזה הוא חלק מ"טבעת האש" – החגורה של רעידות אדמה והרי געש סביב האוקיינוס השקט – ובמפת רעידות האדמה רואים בה ריכוז צפוף של מוקדים.
סוג הגבול: ממזרח לאי הצפוני (שקע היקורנגי) הלוח הפסיפי שוקע מתחת ללוח ההודו־אוסטרלי (אזור הפחתה – ולכן יש שם גם הרי געש); באי הדרומי שני הלוחות נעים זה לצד זה ונדחקים זה אל זה לאורך השבר האלפיני (תנועה אופקית עם התכנסות, שהרימה את האלפים הדרומיים).
המנגנון: הלוחות נעים כמה סנטימטרים בשנה, אבל לאורך השברים הסלעים נתקעים זה בזה, והמאמץ (הלחץ) מצטבר בהם. כשהמאמץ עולה על חוזק הסלע, הוא נשבר ומחליק בבת אחת, והאנרגייה המשתחררת מתפשטת כגלים סייסמיים – רעידת אדמה. מכיוון שהתנועה נמשכת כל הזמן ויש סביב הגבול רשת של שברים רבים, הרעידות חוזרות לעיתים קרובות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: זוהה הגבול והלוחות (לפי האטלס), סוג התנועה, והמנגנון של הצטברות מאמץ ושחרורו.
סעיף ב
(1) לאדם: ב־2010 נפצעו כמה אנשים (בלי הרוגים), ואילו ב־2011 נהרגו 181 בני אדם. לרכוש: ב־2010 נגרם נזק לרכוש, ואילו ב־2011 נגרם נזק עצום למבנים ולתשתיות התחבורה, החשמל והמים.
(2) מיקום המוקד ועומקו: אף שעוצמת רעידת 2011 הייתה קטנה יותר (6.3 לעומת 7.1), המוקד שלה היה רדוד מאוד (5 ק"מ לעומת 12 ק"מ) וקרוב מאוד לעיר (6.7 ק"מ לעומת 50 ק"מ). ככל שהמוקד קרוב יותר לאזור בנוי וצפוף, הגלים מגיעים אליו לפני שאיבדו מעוצמתם, והרעידה בעיר חזקה בהרבה – ולכן הנזק והאבדות גדולים יותר.
(אפשר גם: מבנים שנחלשו כבר ברעידת 2010 קרסו ב־2011; רעידת 2011 אירעה בצהרי יום חול, כשמרכז העיר היה מלא אנשים, ואילו רעידת 2010 – לפנות בוקר.)
מה נדרש: (1) להשוות לפי הקטע את הנזקים לרכוש ולאדם בשתי הרעידות; (2) להסביר גורם אחד להבדל.
תשובה מלאה:
(1) נזק לאדם: ברעידת ספטמבר 2010 נפצעו כמה אנשים, ואילו ברעידת פברואר 2011 נהרגו 181 בני אדם.
נזק לרכוש: ב־2010 נגרם נזק לרכוש, ואילו ב־2011 נגרם נזק עצום למבנים ולתשתיות התחבורה, החשמל והמים.
כלומר, רעידת 2011 הייתה הרסנית וקטלנית בהרבה.
(2) גורם אפשרי – המרחק של המוקד מן העיר ועומקו: לפי הקטע, עוצמת רעידת 2011 (6.3) הייתה דווקא קטנה מזו של 2010 (7.1). אבל מוקד רעידת 2011 היה רדוד מאוד – בעומק 5 ק"מ בלבד (לעומת 12 ק"מ) – ובמרחק 6.7 ק"מ בלבד מקרייסטצ'רץ' (לעומת 50 ק"מ). הגלים הסייסמיים נחלשים ככל שהם עוברים מרחק רב יותר בסלע; כשהמוקד רדוד וממש מתחת לעיר, הגלים מגיעים לבניינים כמעט בלי לאבד אנרגייה, והטלטול של הקרקע בעיר חזק בהרבה. לכן בניינים קרסו, התשתיות נהרסו ואנשים נהרגו, אף שהרעידה הייתה "חלשה" יותר בסולם.
(גורמים אפשריים נוספים: מבנים ותשתיות נחלשו כבר ברעידת 2010 ובמאות רעידות המשנה שאחריה, ולכן קרסו ב־2011; רעידת 2010 אירעה לפנות בוקר, כשרוב האנשים היו בבתים נמוכים, ואילו רעידת 2011 אירעה בצהרי יום חול, כשמרכז העיר, על בנייניו הגבוהים, היה מלא אנשים.)
הערה: לפי הנתונים הרשמיים מספר ההרוגים ברעידת 2011 היה 185; התשובה מתייחסת לנתון שבקטע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההבדלים מוצגים לשני התחומים – אדם ורכוש – לפי הקטע; (2) הגורם מוסבר עם הנתונים מן הקטע (עומק ומרחק) והמנגנון.
סעיף ג
צונאמי נוצר כאשר רעידת אדמה מתחת לקרקעית הים מזיזה בבת אחת את הקרקעית כלפי מעלה או מטה (בדרך כלל באזור הפחתה), ודוחפת את עמודת המים שמעליה. מוקדי שתי הרעידות היו ביבשה – באזור קרייסטצ'רץ', במרחק 50 ק"מ ו־6.7 ק"מ מן העיר – ולא מתחת לקרקעית הים, ולכן לא הוזזה כמות גדולה של מי ים ולא נוצר צונאמי.
מה נדרש: להסביר מדוע לא נוצר צונאמי.
תשובה מלאה:
צונאמי נוצר כאשר רעידת אדמה חזקה מתרחשת מתחת לקרקעית הים, ובעקבותיה קרקעית הים מתרוממת או שוקעת בבת אחת לאורך שבר (בדרך כלל באזור הפחתה). התנועה הפתאומית של הקרקעית דוחפת את כל עמודת המים שמעליה, ונוצרים גלים ארוכים שמתפשטים במהירות ומתגבהים כשהם מגיעים לחוף.
ברעידות של 2010 ו־2011 המוקדים היו ביבשה – באזור העיר קרייסטצ'רץ' (במרחק 50 ק"מ ו־6.7 ק"מ ממנה) – ולא מתחת לקרקעית האוקיינוס. התזוזה הייתה של קרקע יבשתית ולא של קרקעית ים, ולכן לא הוזזה כמות גדולה של מים ולא נוצר צונאמי. (נוסף על כך, ברעידת 2010 התנועה לאורך השבר הייתה בעיקרה אופקית, תנועה שאינה דוחפת מים כלפי מעלה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הוסבר התנאי ליצירת צונאמי (תזוזה אנכית של קרקעית הים), והוראה שבשני המקרים התנאי לא התקיים כי המוקד היה ביבשה.
שאלה 14 · זיהום אוויר
לא במיקוד תשפ"ז – זיהום אוויר, ערפיח והיפוך טמפרטורה (אינוורסיה) אינם ברשימת המיקוד 2027 של כדור הארץ והסביבה (ברשימה רק זיהום הימים, האוקיינוסים והחופים).
תאר שני גורמים לעלייה בזיהום האוויר בעולם. (10 נקודות)
תאר השפעה אחת על איכות האוויר הנגרמת ממשקעים שיורדים באזור שיש בו זיהום אוויר רב. (5 נקודות)
בגרפים שלפניך מוצגים השינויים בטמפרטורות בהתאם לגובה בעיר מסוימת בשני ימים. עיין בגרפים, וענה על התת־סעיפים (1)-(2).
[גרפים 1, 2]
(1) תאר את המגמות של השינוי בטמפרטורה עם העלייה בגובה בכל אחד מן הגרפים. (4 נקודות)
(2) קבע באיזה מן הימים, 1 או 2, עשוי לשרור זיהום אוויר רב באותה עיר. נמק את קביעתך. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
1. תיעוש ושריפת דלקים מחצביים לייצור חשמל ובתעשייה: תחנות כוח פחמיות ומפעלים פולטים גופרית דו־חמצנית, תחמוצות חנקן, חלקיקים ופחמן דו־חמצני; התיעוש המהיר במדינות כמו סין והודו הגדיל מאוד את הפליטות.
2. עלייה במספר כלי הרכב והתחבורה: מנועי בנזין ודיזל פולטים תחמוצות חנקן, פחמן חד־חמצני, פחמימנים וחלקיקים, ובערים הגדלות הפקקים מגדילים את הפליטה.
(אפשר גם: שריפת יערות ופסולת; עיור וגידול האוכלוסייה; חקלאות – אבק ואמוניה.)
מה נדרש: לתאר שני גורמים לעלייה בזיהום האוויר – מה הגורם, ולמה הוא מוביל לעלייה.
תשובה מלאה:
גורם ראשון – תיעוש וייצור חשמל משריפת דלקים מחצביים: תחנות כוח, ובעיקר תחנות פחמיות, ומפעלי תעשייה (פלדה, מלט, כימיקלים) שורפים פחם, נפט וגז. בשריפה נפלטים לאוויר גופרית דו־חמצנית, תחמוצות חנקן, חלקיקים עדינים (אבק ופיח) ופחמן דו־חמצני. בעשורים האחרונים התיעוש המהיר במדינות מתפתחות – בעיקר בסין ובהודו – הגדיל מאוד את הצריכה ואת הפליטות, ולעיתים אין בהן תקני פליטה ואמצעי סינון מספיקים.
גורם שני – גידול במספר כלי הרכב ובתחבורה: מספר המכוניות, המשאיות והאופנועים בעולם גדל במהירות, במיוחד בערים הגדלות של המדינות המתפתחות. מנועי הבנזין והדיזל פולטים תחמוצות חנקן, פחמן חד־חמצני, פחמימנים וחלקיקים, ובפקקים הפליטה מתרכזת בגובה הרחוב. מתחמוצות החנקן והפחמימנים נוצר באור השמש גם אוזון קרקעי (ערפיח פוטוכימי).
(גורמים נוספים: שריפת יערות לפינוי שטחים לחקלאות ושריפת פסולת; עיור וגידול האוכלוסייה שמגדילים את צריכת האנרגייה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, כל אחד מתואר עם המזהמים שהוא פולט ועם הסיבה לעלייה בהיקפו.
סעיף ב
המשקעים "שוטפים" את האוויר: טיפות הגשם לוכדות חלקיקי אבק ופיח וממיסות גזים מזהמים (גופרית דו־חמצנית, תחמוצות חנקן) ומורידות אותם אל הקרקע – ולכן לאחר הגשם האוויר נקי יותר ואיכותו משתפרת. (המחיר: המזהמים עוברים לקרקע ולמים – גשם חומצי.)
מה נדרש: לתאר כיצד גשם באזור מזוהם משפיע על איכות האוויר עצמו.
תשובה מלאה:
המשקעים משפרים את איכות האוויר. טיפות הגשם (וגם פתיתי השלג) נופלות דרך שכבת האוויר המזוהם, לוכדות בדרכן חלקיקי אבק, פיח ועשן, וממיסות גזים מזהמים כמו גופרית דו־חמצנית ותחמוצות חנקן. כך המזהמים "נשטפים" מן האוויר ויורדים אל הקרקע. לכן אחרי גשם הראות משתפרת, ריכוז החלקיקים והגזים יורד והאוויר נקי יותר.
(יש לכך מחיר: המזהמים לא נעלמים אלא עוברים לקרקע ולמים – הגופרית והחנקן הופכים לחומצות, ויורד גשם חומצי, שפוגע ביערות, באגמים ובמבנים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: תוארה ההשפעה על איכות האוויר (שיפור) והמנגנון (שטיפת חלקיקים והמסת גזים).
סעיף ג
(1) גרף 1: הטמפרטורה יורדת עם הגובה לכל אורך הקו – מכ־14°C בפני הקרקע עד 0°C בגובה של כ־1,400 מ' (כ־1°C לכל 100 מ').
גרף 2: עד גובה של כ־250 מ' הטמפרטורה עולה עם הגובה – מכ־9°C בקרקע עד כ־12°C (היפוך טמפרטורה, אינוורסיה); מעל גובה זה היא יורדת עם הגובה עד 0°C בגובה 1,200 מ'.
(2) ביום 2. בגרף 2 יש אינוורסיה: שכבת אוויר חם יותר מונחת מעל אוויר קר יותר ליד הקרקע. האוויר הקר והכבד שליד הקרקע אינו יכול לעלות, ולכן אין זרמים אנכיים והאוויר יציב – המזהמים הנפלטים מן הרכב ומן התעשייה "נכלאים" בשכבה התחתונה, בעובי של כ־250 מ', ומצטברים בה. ביום 1 הטמפרטורה יורדת עם הגובה, האוויר החם שליד הקרקע עולה ומפזר את המזהמים לגובה.
מה נדרש: (1) לתאר את המגמה בכל גרף; (2) לקבוע באיזה יום צפוי זיהום רב ולנמק לפי הגרפים.
תשובה מלאה:
(1) גרף 1 (יום 1): לכל אורך הגרף הטמפרטורה יורדת ככל שעולים בגובה – מכ־14°C בגובה פני הקרקע לכ־6.5°C בגובה 600 מ' ול־0°C בגובה של כ־1,400 מ'. הירידה הממוצעת היא כ־1°C לכל 100 מ' – המצב הרגיל באטמוספרה.
גרף 2 (יום 2): יש שתי מגמות. מפני הקרקע עד גובה של כ־250 מ' הטמפרטורה עולה עם הגובה – מכ־9°C לכ־12°C; זהו היפוך טמפרטורה (אינוורסיה). מעל גובה זה הטמפרטורה יורדת עם הגובה – לכ־8°C בגובה 600 מ' ול־0°C בגובה 1,200 מ'.
(2) הקביעה: ביום 2 צפוי זיהום אוויר רב.
נימוק: בגרף 2 יש שכבת אינוורסיה – שכבת אוויר חם (כ־12°C) מונחת מעל אוויר קר יותר (כ־9°C) הצמוד לקרקע. אוויר קר כבד מן האוויר החם שמעליו, ולכן אינו מתרומם; האטמוספרה יציבה ואין בה זרמי אוויר אנכיים. שכבת האינוורסיה פועלת כ"מכסה": המזהמים הנפלטים מכלי הרכב, מן התעשייה ומחימום הבתים אינם מתפזרים לגובה, אלא נכלאים בשכבת האוויר התחתונה – בעובי של כ־250 מ' בלבד – ומצטברים בה, ולכן ריכוזם גבוה (ערפיח).
לעומת זאת, ביום 1 הטמפרטורה יורדת עם הגובה; האוויר החם שליד הקרקע קל מן האוויר שמעליו ועולה, נוצרים זרמים אנכיים, והמזהמים מתפזרים ומתמהלים בשכבת אוויר עבה – ולכן ריכוזם נמוך יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) לכל גרף תוארה המגמה עם נתונים, כולל זיהוי האינוורסיה וגובהה; (2) הקביעה נכונה והנימוק מסביר את המנגנון (אוויר יציב, אין עלייה של אוויר, המזהמים נכלאים מתחת לשכבת האינוורסיה) ומשווה ליום 1.
טעות נפוצה: לבחור ביום 1 "כי בו הטמפרטורה בקרקע גבוהה יותר" – מה שקובע הוא הכיוון של שינוי הטמפרטורה עם הגובה, לא הערך בקרקע.