בגרות בגאוגרפיה 57282 - קיץ 2021
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · קיץ · 14 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2021, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, עליך לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה — 25 נקודות; סה"כ — 100 נקודות.
פרק ראשון — הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני — כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
— אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
— אטלס כרטא — פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
— אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, בחתכים ובגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד. רשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
שים לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): עליך לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרת לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
נספחים: נספח א — תמונות לשאלה 4; נספח ב — תמונות לשאלה 12; נספח ג — מפות לשאלה 13
פרק ראשון — הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה — 25 נקודות).
שאלה 1 · מדדי פיתוח — אינדקס הפיתוח של האו"ם
הסבר מהו אינדקס הפיתוח של האו"ם ("המדד המשולב"). (5 נקודות)
הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד של השימוש במדד זה לקביעת רמת פיתוח של מדינות. (8 נקודות)
בגרף שלפניך מוצג אינדקס הפיתוח של האו"ם בארבע מדינות:
קנדה; הודו; האיטי; הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
(1) עיין בגרף, וקבע את רמת הפיתוח של כל אחת מן המדינות. (6 נקודות)
(2) בחר באחת מארבע המדינות.
ציין את מגמת השינוי ואת קצב השינוי של המדד במדינה שבחרת.
הסבר מה מבטא שינוי זה.
(6 נקודות)
[גרף]
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
מדד משולב שמפרסמת תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) ומשקלל שלושה תחומים: בריאות – תוחלת חיים בלידה; השכלה – שנות לימוד ממוצעות של מבוגרים ושנות לימוד צפויות לילדים; רמת חיים – הכנסה לאומית גולמית לנפש (לפי כוח קנייה). ערכו נע בין 0 ל־1; ככל שהוא קרוב ל־1 רמת הפיתוח גבוהה יותר. לפיו מדרגים את המדינות לרמות: גבוהה מאוד (0.800 ומעלה), גבוהה (0.700–0.799), בינונית (0.550–0.699), נמוכה (מתחת ל־0.550).
מה נדרש: להסביר מהו המדד – מי מחשב אותו, מאילו רכיבים הוא מורכב ומה מבטא ערכו.
תשובה מלאה:
אינדקס הפיתוח האנושי (HDI) של האו"ם הוא מדד משולב – הוא אינו מסתפק בנתון כלכלי אחד, אלא משלב שלושה תחומים של איכות חיים:
1. בריאות ואורך חיים – תוחלת החיים בלידה.
2. השכלה – מספר שנות הלימוד הממוצע של המבוגרים ומספר שנות הלימוד הצפוי לילדים בגיל כניסה לבית הספר.
3. רמת חיים – ההכנסה הלאומית הגולמית לנפש, מחושבת לפי שווי כוח קנייה.
כל רכיב מומר לציון בין 0 ל־1, ומהם מחושב ציון משולב בין 0 ל־1. ככל שהערך קרוב יותר ל־1, רמת הפיתוח של המדינה גבוהה יותר. לפי הערך מחלקים את המדינות לארבע קבוצות: פיתוח אנושי גבוה מאוד (0.800 ומעלה), גבוה (0.700–0.799), בינוני (0.550–0.699) ונמוך (מתחת ל־0.550).
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה מסבירה שהמדד משולב, מונה את שלושת רכיביו ומה מבטא ערכו (סולם 0–1 ודירוג רמות).
טעות נפוצה: לכתוב שהמדד הוא "התמ"ג לנפש" או לשכוח את אחד משלושת הרכיבים.
סעיף ב
יתרון: המדד משלב תחומים חברתיים (בריאות, השכלה) ולא רק כלכלה, ולכן משקף טוב יותר את איכות החיים של האוכלוסייה; כך אפשר להשוות בין מדינות ולעקוב אחר שינויים לאורך זמן.
חיסרון: המדד הוא ממוצע ארצי, ולכן הוא מסתיר פערים בתוך המדינה – בין אזורים (מרכז ופריפריה), בין עיר לכפר, בין עשירים לעניים ובין נשים לגברים.
מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
יתרון – מדד רב־ממדי: מדד המבוסס רק על התמ"ג לנפש מודד ייצור כלכלי, אבל אינו מראה אם התושבים בריאים ומשכילים. אינדקס הפיתוח משלב בריאות, השכלה והכנסה, ולכן הוא משקף טוב יותר את רמת החיים האמיתית. למשל, מדינה עשירה בנפט עם תמ"ג גבוה אך עם השכלה נמוכה תקבל ציון נמוך יותר מכפי שהיה מראה התמ"ג לבדו. בנוסף, המדד מחושב בשיטה אחידה בכל המדינות, ולכן אפשר להשוות ביניהן ולעקוב אחר התפתחותן לאורך שנים.
חיסרון – ממוצע ארצי שמסתיר פערים: המדד מציג ערך אחד לכל המדינה, ולכן אינו מראה את הפערים בתוכה – בין אזורי מרכז מפותחים לבין אזורי פריפריה, בין עיר לכפר ובין קבוצות אוכלוסייה. בהודו, למשל, יש פערים גדולים מאוד בין מדינות ומחוזות, והממוצע הארצי אינו מבטא אותם.
(אפשר גם: המדד אינו כולל תחומים חשובים כמו חופש פוליטי, זכויות אדם, איכות הסביבה או פיזור ההכנסות; במדינות מתפתחות הנתונים לעיתים חלקיים או לא מדויקים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון אחד וחיסרון אחד, ולכל אחד הסבר (מדוע זה יתרון / מדוע זו מגבלה) ודוגמה.
סעיף ג
(1) לפי ערכי המדד בשנת 2018: קנדה – כ־0.92, רמת פיתוח גבוהה מאוד (מדינה מפותחת); הודו – כ־0.64, רמת פיתוח בינונית; האיטי – כ־0.49, רמת פיתוח נמוכה; הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – כ־0.45, רמת פיתוח נמוכה (הנמוכה מבין הארבע).
(2) הודו: מגמה – עלייה רציפה של המדד, מכ־0.48 ב־1998 לכ־0.64 ב־2018 (עלייה של כ־0.16, כ־33%). קצב – מהיר יחסית ואחיד (כ־0.008 בשנה), הקצב המהיר ביותר מבין ארבע המדינות. השינוי מבטא שיפור באיכות החיים: עלייה בתוחלת החיים (שיפור בתזונה, בתברואה ובשירותי הבריאות), עלייה ברמת ההשכלה ועלייה בהכנסה לנפש בזכות צמיחה כלכלית מהירה; הודו עברה מרמת פיתוח נמוכה לבינונית.
מה נדרש: (1) לקבוע את רמת הפיתוח של כל ארבע המדינות לפי הגרף; (2) לבחור מדינה אחת, לציין את כיוון השינוי (מגמה) ואת מהירותו (קצב), ולהסביר מה משמעות השינוי.
תשובה מלאה:
(1) הערכים בשנת 2018 (נקראו מן הגרף):
קנדה – כ־0.92: רמת פיתוח גבוהה מאוד – מדינה מפותחת.
הודו – כ־0.64: רמת פיתוח בינונית.
האיטי – כ־0.49: רמת פיתוח נמוכה.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – כ־0.45: רמת פיתוח נמוכה, הנמוכה מבין ארבע המדינות.
(קנדה נמצאת מעל 0.8 לאורך כל התקופה; שלוש המדינות האחרות הן מדינות מתפתחות.)
(2) בחירה: הודו.
מגמת השינוי: עלייה רציפה – המדד עלה בכל אחת מן התקופות שבגרף, מכ־0.48 בשנת 1998 לכ־0.64 בשנת 2018.
קצב השינוי: מהיר ואחיד יחסית – עלייה של כ־0.16 ב־20 שנה (כ־33%), כלומר כ־0.008 בשנה בממוצע. זו העלייה הגדולה ביותר מבין ארבע המדינות (בקנדה כ־0.06, בהאיטי כ־0.06 ובקונגו כ־0.12).
מה מבטא השינוי: שיפור באיכות החיים של תושבי הודו בשלושת רכיבי המדד – תוחלת החיים עלתה בזכות שיפור בתזונה, במים ובתברואה ובשירותי הבריאות; רמת ההשכלה עלתה עם הרחבת החינוך היסודי והתיכוני; וההכנסה לנפש עלתה בזכות צמיחה כלכלית מהירה (פתיחת המשק, התפתחות התעשייה ושירותי ההיי־טק והמחשוב). בעקבות זאת הודו עברה מרמת פיתוח נמוכה (מתחת ל־0.55) לרמת פיתוח בינונית.
(אפשר גם קנדה: מגמה – עלייה; קצב – איטי מאוד, מכ־0.86 לכ־0.92 (כ־0.06 ב־20 שנה, כ־7%). השינוי מבטא שיפור מתון בלבד, כי במדינה מפותחת ערכי המדד כבר קרובים לתקרה (1), וקשה להגדיל עוד הרבה את תוחלת החיים ואת ההשכלה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל ארבע המדינות נקבעה רמת פיתוח לפי ערך שנקרא מן הגרף; במדינה שנבחרה צוינו גם מגמה וגם קצב עם מספרים, וההסבר מקשר את השינוי לרכיבי המדד.
טעות נפוצה: לבלבל בין מגמה (עלייה/ירידה) לבין קצב (מהיר/איטי), או לציין רק אחד מהם.
שאלה 2 · מדרג עירוני
בגרף שלפניך מוצגים נתונים על אוכלוסיית הערים הגדולות באוגנדה בשנת 2020.
עיין בגרף, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו.
[גרף]
קבע מהו המדרג העירוני באוגנדה.
נמק את קביעתך על פי נתונים מן הגרף.
(7 נקודות)
עיין במפות שבאטלס. ציין שני גורמי מיקום של העיר קמפלה באוגנדה, והסבר כיצד כל אחד מהם מסייע בהתפתחות המדרג העירוני במדינה. (10 נקודות)
הסבר יתרון אחד או חיסרון אחד למדינה שבה יש מדרג עירוני מן הסוג שקבעת בסעיף א. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
מדרג של עיר ראשה (עיר בכורה). נימוק: קמפלה מונה כ־1.35 מיליון תושבים, והעיר השנייה בגודלה, גולו, רק כ־0.15 מיליון – קמפלה גדולה פי כ־9 ממנה (ובמדרג "דרגה–גודל" הייתה גדולה רק פי 2). קמפלה גדולה פי כ־3 מארבע הערים האחרות יחד (כ־0.45 מיליון), וכ־75% מתושבי חמש הערים גרים בה; שאר הערים קטנות מאוד וכמעט שוות בגודלן (כ־0.09–0.15 מיליון).
מה נדרש: לקבוע את סוג המדרג העירוני ולנמק בנתונים מן הגרף.
תשובה מלאה:
המדרג העירוני באוגנדה הוא מדרג של עיר ראשה (עיר בכורה, "Primate city").
נימוק מן הגרף:
– קמפלה, הבירה, מונה כ־1.35 מיליון תושבים, ואילו העיר השנייה בגודלה, גולו, מונה כ־0.15 מיליון בלבד – קמפלה גדולה ממנה פי כ־9. לפי כלל "דרגה–גודל" העיר השנייה הייתה אמורה להיות כמחצית מן הראשונה (כ־0.68 מיליון).
– ארבע הערים האחרות (גולו, לירה, מברה, ג'ינג'ה) מונות יחד כ־0.45 מיליון תושבים – קמפלה גדולה פי כ־3 מכולן יחד, וכ־75% מתושבי חמש הערים הגדולות גרים בה.
– הערים האחרות קטנות וכמעט שוות בגודלן (כ־0.09–0.15 מיליון) – אין ערים בינוניות בין הבירה לבין הערים הקטנות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג המדרג נקבע במונח המדויק, והנימוק נשען על נתונים מספריים מן הגרף (הפער בין העיר הראשונה לשנייה, היחס לסכום האחרות).
טעות נפוצה: לכתוב "מדרג דרגה–גודל" רק משום שהערים מסודרות בגרף מן הגדולה לקטנה.
סעיף ב
1. קמפלה היא עיר הבירה – מרכז שלטוני ומנהלי (במפה המדינית של אפריקה מסומנת כבירה). ריכוז מוסדות השלטון, השירותים, ההשקעות והמשרות בבירה מושך אליה מהגרים מכל המדינה, ולכן היא גדלה הרבה יותר מכל עיר אחרת – עיר ראשה.
2. צומת תחבורה במיקום מרכזי באזור הצפוף והפורה בדרום המדינה, סמוך לחוף אגם ויקטוריה – מסילת הברזל והכביש הראשי מנמל מומבסה (קניה) מגיעים אליה, ובסמוך לה נמל התעופה הבינלאומי אנטבה (מפות תחבורה וצפיפות אוכלוסייה באטלס). הנגישות מרכזת בקמפלה את הסחר, התעשייה והשירותים, וכך מגבירה את הפער בינה לבין שאר הערים.
מה נדרש: לציין שני גורמי מיקום של קמפלה על פי מפות האטלס, ולהסביר כיצד כל אחד מהם תורם להיווצרות המדרג (עיר ראשה).
מה לחפש באטלס: מפה מדינית של אפריקה (סימון ערי בירה), מפה פיזית של מזרח אפריקה (אגם ויקטוריה, רמה), מפת תחבורה (מסילות ברזל, כבישים ראשיים, נמלי תעופה) ומפת צפיפות אוכלוסייה.
תשובה מלאה:
גורם 1 – עיר הבירה (גורם שלטוני־מנהלי): קמפלה היא בירת אוגנדה (ובעבר מרכז ממלכת בוגנדה). בבירה מרוכזים מוסדות השלטון, משרדי הממשלה, השגרירויות, האוניברסיטה הגדולה, בתי החולים המרכזיים, הבנקים ומטות החברות. במדינה מתפתחת הממשלה משקיעה את רוב התשתיות והשירותים בבירה, ושם נמצאות רוב המשרות. לכן מהגרים מן הכפרים ומן הערים הקטנות עוברים אליה (הגירה כפר–עיר), והיא גדלה מהר מאוד – בעוד שהערים האחרות נשארות קטנות. כך נוצר מדרג של עיר ראשה.
גורם 2 – צומת תחבורה במיקום מרכזי, ליד אגם ויקטוריה: קמפלה שוכנת בדרום המדינה, סמוך לחוף הצפוני של אגם ויקטוריה, באזור פורה וצפוף באוכלוסייה. אליה מגיעים מסילת הברזל והכביש הראשי מנמל מומבסה שבקניה – דרך הייבוא והייצוא העיקרית של אוגנדה, שאין לה מוצא לים – ובסמוך לה (כ־35 ק"מ) נמצא נמל התעופה הבינלאומי הראשי של המדינה, אנטבה. הנגישות הגבוהה מושכת לקמפלה מרכזי סחר, מחסנים, תעשייה ושירותים, והיא משמשת שער של המדינה לעולם. ריכוז הפעילות הכלכלית בעיר אחת מגביר עוד יותר את ההגירה אליה ואת הפער בינה לבין הערים האחרות.
(אפשר גם: מיקום על רמה בגובה כ־1,200 מ' – אקלים מתון יחסית למרות הקרבה לקו המשווה, נוח למגורים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמי מיקום מבוססי אטלס, ולכל אחד שרשרת הסבר: הגורם ← ריכוז פעילות ומשרות ← הגירה לקמפלה ← גידול חריג ← עיר ראשה.
סעיף ג
חיסרון: פיתוח לא שוויוני – ההשקעות, המשרות והשירותים מתרכזים בעיר הראשה, ושאר המדינה (הפריפריה והכפרים) מוזנחת; ההגירה ההמונית לבירה יוצרת בה עיור יתר – שכונות עוני (סלאמס), אבטלה, עומסי תנועה, מחסור בדיור ובתשתיות וזיהום. (אפשר גם יתרון: ריכוז המשאבים המעטים של מדינה ענייה במקום אחד יוצר יתרון לגודל – אפשר להקים בו תשתיות ושירותים מתקדמים ביעילות ולמשוך משקיעים זרים.)
מה נדרש: יתרון אחד או חיסרון אחד (אחד מהם בלבד) של מדרג עיר ראשה, עם הסבר.
תשובה מלאה:
חיסרון – פיתוח אי־שוויוני ועיור יתר: במדרג של עיר ראשה רוב ההשקעות הממשלתיות והפרטיות, מקומות העבודה והשירותים (בתי חולים, אוניברסיטאות) מרוכזים בעיר אחת. האזורים האחרים במדינה והערים הקטנות מקבלים מעט השקעות, ולכן נוצר פער גדול בין המרכז לפריפריה. הפער מעודד הגירה המונית מן הכפרים לבירה, אך העיר אינה מספיקה לספק לכל המהגרים דיור, תשתיות ומשרות. התוצאה היא עיור יתר: התפשטות שכונות עוני ובנייה בלתי חוקית, אבטלה ועבודה במגזר הבלתי פורמלי, עומסי תנועה, מחסור במים ובביוב וזיהום אוויר ומים – כמו בקמפלה.
(אפשר גם יתרון – יתרון לגודל: במדינה ענייה המשאבים מוגבלים. ריכוזם בעיר אחת מאפשר להקים בה תשתיות ושירותים מתקדמים (נמל תעופה, אוניברסיטה, בית חולים מרכזי) שלא היה אפשר לפזר בכל המדינה, ויוצר שוק גדול ומרוכז שמושך משקיעים זרים ותאגידים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחר היבט אחד (חיסרון), הוא מוסבר כשרשרת סיבתית (ריכוז ← פערים ← הגירה ← בעיות עירוניות) ומקושר לסוג המדרג.
שאלה 3 · גלובליזציה במדינות המפותחות
לא במיקוד תשפ"ז – השפעת תהליך הגלובליזציה על המדינות המפותחות (נושא 2ב2) מסומנת X במיקוד 2027; רק סעיף א (מאפייני הגלובליזציה) נכלל במיקוד.
תאר שני מאפיינים של הגלובליזציה שבגללם התפשטות מגפת הקורונה בעולם הייתה מהירה מאוד. (8 נקודות)
אחד מן ההיבטים החיוביים של הגלובליזציה הוא התפתחות דפוסי עבודה חדשים.
(1) ציין דפוס עבודה שהתעצם מאוד מתחילת מגפת הקורונה. (4 נקודות)
(2) הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד של דפוס עבודה זה בתחומי החברה והכלכלה. (8 נקודות)
יש הטוענים כי בעקבות מגפת הקורונה עלתה במדינות המפותחות החשיבות של תעשייה מקומית ושל חקלאות מקומית. הסבר טענה זו. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1. תנועה מהירה ורבה של אנשים בין מדינות – טיסות זולות ותכופות, תיירות המונית ונסיעות עסקים; רשת קווי תעופה מחברת ערים בכל העולם בתוך שעות, ולכן נשאי הנגיף הגיעו מווהאן לעשרות מדינות בתוך שבועות.
2. קשרים כלכליים הדוקים ותלות הדדית בין מדינות – שרשראות ייצור וסחר גלובליות, תאגידים רב־לאומיים, כנסים ותערוכות בינלאומיים ועובדים הנעים בין מדינות; ערי עולם הן צמתים שמחברים מיליוני אנשים, ולכן הנגיף התפשט דרכן לכל היבשות.
מה נדרש: לתאר שני מאפיינים של הגלובליזציה ולקשר כל אחד למהירות ההתפשטות של המגפה.
תשובה מלאה:
מאפיין 1 – "דחיסת זמן ומרחב" ותנועת אנשים מהירה: בעידן הגלובליזציה התחבורה האווירית זולה, זמינה ומהירה. מיליוני אנשים טסים מדי יום לצורכי תיירות, עסקים, לימודים ועבודה, ורשת קווי תעופה מחברת את הערים הגדולות בעולם בתוך שעות. ווהאן, שבה התגלתה המגפה, היא עיר גדולה ומרכז תחבורה בסין. נשאי הנגיף – גם כאלה שעוד לא חלו – עלו על טיסות והגיעו בתוך ימים לאירופה, לאמריקה ולמזרח התיכון, ולכן המגפה הפכה בתוך שבועות לעולמית.
מאפיין 2 – תלות הדדית כלכלית ורשתות גלובליות: הכלכלה העולמית בנויה על שרשראות אספקה וייצור בין־יבשתיות, תאגידים רב־לאומיים עם סניפים במדינות רבות, סחר ער, כנסים ותערוכות בינלאומיים ומהגרי עבודה. ערי העולם (ניו יורק, לונדון, מילאנו) הן צמתים שבהם נפגשים אנשים מכל העולם. מגעים רבים כל כך בין אנשים ממדינות שונות האיצו את העברת הנגיף מצומת לצומת ומשם לאזורים סמוכים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים של הגלובליזציה, כל אחד מתואר ומקושר במפורש למהירות התפשטות המגפה.
סעיף ב
(1) עבודה מרחוק – עבודה מן הבית באמצעות האינטרנט (שיחות וידאו, מחשוב ענן).
(2) יתרון (חברה): חיסכון בזמן הנסיעה לעבודה וגמישות בשעות – יותר זמן למשפחה; גם פחות פקקים וזיהום אוויר, ואפשרות לעבוד מן הפריפריה במשרה של חברה במרכז. חיסרון (כלכלה): פגיעה בעסקים שמתקיימים מן העובדים במרכזי הערים – מסעדות, בתי קפה, חנויות ותחבורה ציבורית – וירידה בביקוש לשטחי משרדים; (בחברה – בדידות, פחות קשר חברתי וטשטוש הגבול בין הבית לעבודה).
מה נדרש: (1) לציין דפוס עבודה; (2) להסביר יתרון אחד וחיסרון אחד שלו, בתחומי החברה והכלכלה.
תשובה מלאה:
(1) עבודה מרחוק (עבודה מן הבית, "טלקומיוטינג"): העובד מבצע את עבודתו מביתו באמצעות מחשב, אינטרנט מהיר, שיחות וידאו ומחשוב ענן – בלי להגיע למשרד.
(2) יתרון – חיסכון בזמן ובכסף וצמצום עומסים: העובד אינו נוסע מדי יום לעבודה, ולכן חוסך שעות נסיעה והוצאות דלק ותחבורה, ויש לו גמישות לשלב עבודה ומשפחה (תחום החברה). לחברות יש חיסכון בשכר דירה של משרדים, והן יכולות לגייס עובדים מכל מקום – גם מן הפריפריה ומחו"ל (תחום הכלכלה). פחות נסיעות פירושו גם פחות פקקים ופחות זיהום אוויר בערים.
חיסרון – פגיעה בכלכלת מרכזי הערים ובקשרים החברתיים: כשעובדים אינם מגיעים למשרדים, עסקים שמתפרנסים מהם – מסעדות, בתי קפה, חנויות, חניונים והתחבורה הציבורית – מאבדים לקוחות ונסגרים, והביקוש לשטחי משרדים במרכז העיר יורד (תחום הכלכלה). בתחום החברה, העובדים מבודדים יותר, יש פחות שיתוף פעולה ומפגש אישי, והגבול בין שעות העבודה לחיי הבית מיטשטש.
(אפשר גם חיסרון: "פער דיגיטלי" – לא כל המשרות מתאימות לעבודה מרחוק, ומי שאין לו תשתית אינטרנט או מחשב נפגע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: דפוס העבודה מוגדר; יש יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד עם הסבר, והם מכסים את תחומי החברה והכלכלה.
סעיף ג
במגפה נפגעו שרשראות האספקה הגלובליות: מפעלים בסין ובמזרח אסיה נסגרו, הובלה ימית ואווירית התעכבה, ומדינות אסרו על ייצוא של מסכות, ציוד רפואי ומזון. המדינות המפותחות, שהעבירו בעשורים האחרונים את רוב הייצור למדינות מתפתחות זולות, גילו שהן תלויות ביבוא. לכן גברה ההבנה שייצור מקומי של מוצרים חיוניים ושל מזון מבטיח ביטחון אספקה (ביטחון מזון) בעת משבר, וגם יוצר מקומות עבודה בתוך המדינה.
מה נדרש: להסביר מדוע מגפת הקורונה הגבירה את חשיבות הייצור המקומי במדינות המפותחות.
תשובה מלאה:
בעידן הגלובליזציה המדינות המפותחות העבירו חלק גדול מן הייצור התעשייתי (ולעיתים גם מגידול המזון) למדינות שבהן העבודה והקרקע זולות – בעיקר בסין ובמזרח אסיה – וייבאו את המוצרים. עם פרוץ המגפה נפגעו שרשראות האספקה: מפעלים נסגרו בגלל סגרים, הובלה ימית ואווירית התעכבה והתייקרה, ומדינות אסרו על ייצוא של מוצרים חיוניים כמו מסכות, תרופות, ציוד רפואי ומזון, כדי לשמור אותם לאזרחיהן. המדינות המפותחות גילו שהן תלויות ביבוא גם במוצרים החיוניים ביותר. לכן עלתה החשיבות של תעשייה מקומית ושל חקלאות מקומית: ייצור בתוך המדינה מבטיח ביטחון אספקה וביטחון מזון בעת משבר, מקצר את שרשרת האספקה ומחזיר מקומות עבודה לתוך המדינה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מציג את המצב לפני המגפה (תלות ביבוא), מה קרה במגפה (פגיעה בשרשראות האספקה) ומדוע זה הגביר את חשיבות הייצור המקומי (ביטחון אספקה).
שאלה 4 · משאבי טבע וסביבה
עיין בנספח א, שבו שלוש תמונות של משאבי טבע.
(1) ציין מהו משאב הטבע הנראה בכל אחת מן התמונות. (6 נקודות)
(2) תאר שימוש עיקרי לכל אחד מן המשאבים שציינת. (6 נקודות)
[נספח א – תמונות]
בתקופה המודרנית יש ניצול יתר של משאבי טבע.
בחר באחד מן המשאבים הנראים בתמונות שבנספח א, והסבר את ההשפעה של ניצול יתר של משאב זה על הסביבה.
(6 נקודות)
"מדיניות ציבורית סביבתית" היא מדיניות שמטרתה לצמצם ניצול יתר של משאבי טבע.
תאר שתי דרכי פעולה למימוש המדיניות הזאת. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) תמונה 1 – קרקע (קרקע חקלאית חרושה); תמונה 2 – מים (מאגר מים מאחורי סכר); תמונה 3 – יער (עצים).
(2) קרקע – חקלאות: גידול גידולי שדה, ירקות ומספוא לייצור מזון. מים – אספקת מים לשתייה ולהשקיה (המאגר אוגר מים), וגם ייצור חשמל הידרואלקטרי בסכר. יער – הפקת עצים (עץ) לבנייה, לרהיטים, לנייר ולהסקה.
מה נדרש: (1) לזהות את משאב הטבע בכל תמונה; (2) לתאר שימוש עיקרי לכל משאב.
תשובה מלאה:
(1)
תמונה 1 – קרקע: שדה שטוח ורחב שאדמתו חרושה, רואים גושי קרקע הפוכים – קרקע חקלאית פורייה.
תמונה 2 – מים: אגם מאגר גדול שנאגר מאחורי סכר בטון (רואים את הסכר ומבני השערים ברקע).
תמונה 3 – יער: יער צפוף של עצים גבוהים בעלי גזעים ישרים.
(2)
קרקע – חקלאות: הקרקע היא הבסיס לגידול צמחים. חורשים אותה ומגדלים בה גידולי שדה (חיטה, אורז, תירס), ירקות ומספוא – לייצור מזון לאדם ולבעלי חיים.
מים – אספקת מים: המאגר אוגר מי נהר וגשמים ומספק מים לשתייה לערים ולהשקיה בחקלאות; המים הזורמים דרך הסכר משמשים גם לייצור חשמל הידרואלקטרי.
יער – הפקת עץ: כריתת עצים ושימוש בעץ לבנייה, לרהיטים, לייצור נייר ולהסקה/בישול.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תמונה זוהה המשאב הנכון, ולכל משאב צוין שימוש עיקרי ומפורט (מה מפיקים ממנו ולשם מה).
טעות נפוצה: לכתוב בתמונה 3 "צמחייה" או "נוף" במקום משאב העץ/היער, או בתמונה 2 "סכר" – הסכר הוא מבנה, המשאב הוא המים.
סעיף ב
יער: כריתת יתר (בירוא יערות) הורסת את בתי הגידול ופוגעת במגוון המינים; בלי שורשים וחופת עצים הקרקע חשופה לגשם ולרוח, ונסחפת (סחף קרקע) – הנחלים מתמלאים בסחף ויש יותר שיטפונות; ופחות עצים קולטים פחמן דו־חמצני מן האוויר, ולכן ריכוזו באטמוספרה עולה ומחמיר את ההתחממות הגלובלית.
מה נדרש: לבחור משאב אחד ולהסביר כיצד ניצול יתר שלו פוגע בסביבה.
תשובה מלאה:
המשאב שנבחר: היער (תמונה 3).
ניצול יתר של היער הוא כריתת עצים בקצב מהיר יותר מקצב התחדשותם (בירוא יערות). השפעותיו על הסביבה:
– פגיעה במגוון הביולוגי: היער הוא בית גידול לבעלי חיים וצמחים רבים. כריתתו הורסת את בתי הגידול, ומינים נעלמים.
– סחף קרקע ושיטפונות: שורשי העצים מייצבים את הקרקע, וחופת העצים ושכבת העלים בולמות את טיפות הגשם. כשהעצים נכרתים, הקרקע נחשפת, הגשם והרוח סוחפים את שכבת הקרקע הפורייה, ופחות מים מחלחלים לקרקע – הנגר העילי גובר, הנחלים מתמלאים בסחף ויש יותר שיטפונות.
– החמרת שינויי האקלים: העצים קולטים פחמן דו־חמצני בתהליך הפוטוסינתזה. כריתתם (ובמיוחד שריפתם) מקטינה את הקליטה ואף משחררת פחמן דו־חמצני, ולכן ריכוזו באטמוספרה עולה ומגביר את אפקט החממה.
(אפשר גם קרקע: עיבוד אינטנסיבי, רעיית יתר והשקיה מרובה גורמים לסחף, לאובדן פוריות, להמלחה ולמדבור. או מים: שאיבת יתר מורידה את מפלס המים בנהרות ובאגמים ובמי התהום, מייבשת בתי גידול לחים וגורמת להמלחה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחר משאב אחד, הוגדר מהו ניצול היתר שלו, והוסברו השפעות סביבתיות כשרשרת סיבתית (פעולה ← שינוי בסביבה ← תוצאה).
סעיף ג
1. חקיקה ואכיפה – חוקים שמגבילים את ניצול המשאב: הכרזה על שמורות טבע ויערות מוגנים, מכסות לכריתת עצים או לשאיבת מים, ופיקוח וקנסות על מי שעובר על החוק.
2. כלים כלכליים – מיסים והיטלים על ניצול משאבים וזיהום ("המזהם משלם", העלאת מחיר המים), ותמריצים וסובסידיות לשימוש בר־קיימא: חקלאות חוסכת מים, נטיעת יערות מחדש, מיחזור. (אפשר גם: חינוך והסברה לצרכנים; תקינה והסמכה של מוצרים בני־קיימא.)
מה נדרש: לתאר שתי דרכי פעולה שבהן המדינה מממשת מדיניות לצמצום ניצול יתר של משאבים.
תשובה מלאה:
דרך 1 – חקיקה, הגבלה ואכיפה: המדינה מחוקקת חוקים שמגבילים את השימוש במשאב – למשל מכריזה על שמורות טבע ויערות מוגנים שאסור לכרות בהם, קובעת מכסות לכריתה, לדיג או לשאיבת מים, ואוסרת שימוש בחומרים מזיקים. כדי שהחוקים יהיו יעילים היא מפעילה פקחים ומטילה קנסות ועונשים על מי שמפר אותם.
דרך 2 – כלים כלכליים: המדינה מייקרת את הניצול המזיק ומתגמלת שימוש בר־קיימא. למשל, מטילה מס או היטל על ניצול משאבים ועל זיהום (עיקרון "המזהם משלם"), מעלה את מחיר המים כדי לעודד חיסכון, ומעניקה מענקים וסובסידיות לחקלאים שמשקים בטפטוף, לחברות שממחזרות או לנטיעת יערות מחדש.
(אפשר גם: חינוך והסברה – קמפיינים לחיסכון במים ובחומרי גלם ותוכניות לימוד בבתי ספר; תקינה וסימון מוצרים, כמו עץ ונייר מיערות מנוהלים בקיימות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכי פעולה שונות, כל אחת מתוארת עם דוגמה קונקרטית לאופן שבו היא מצמצמת את ניצול היתר.
שאלה 5 · המרחב הכפרי במדינות המפותחות
הסבר שני גורמים לירידה במספר החקלאים במרחב הכפרי במדינות המפותחות. (9 נקודות)
ציין שני ענפי תעסוקה חדשים שהתפתחו במרחב הכפרי במדינות המפותחות, והסבר את היתרונות של המרחב הכפרי התורמים להתפתחות של כל אחד מענפי התעסוקה שציינת. (10 נקודות)
הסבר יתרון אחד או חיסרון אחד לחדירה של ענפי תעסוקה חדשים למרחב הכפרי במדינות המפותחות.
(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
1. מיכון וטכנולוגיה (המהפכה החקלאית השלישית): מכונות, מחשוב ושיטות גידול מתקדמות מאפשרים לייצר יותר תוצרת עם הרבה פחות עובדים, ולכן נדרשים פחות חקלאים.
2. רווחיות נמוכה של החקלאות ומשיכה לעיר: מחירי התוצרת החקלאית נמוכים בגלל תחרות עם יבוא זול (גלובליזציה) והוצאות גבוהות; משקים קטנים אינם שורדים ומתאחדים למשקים גדולים, וצעירים עוברים לעבוד בעיר בשכר גבוה יותר ובשירותים.
מה נדרש: שני גורמים, כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
גורם 1 – מיכון וטכנולוגיה: במדינות המפותחות החקלאות עברה מהפכה טכנולוגית: טרקטורים וקומביינים גדולים, מערכות השקיה ממוחשבות, חקלאות מדייקת, זנים משופרים וחומרי הדברה. טכנולוגיה זו מחליפה עבודת אדם – חקלאי אחד מעבד היום שטח שבעבר עיבדו עשרות אנשים. לכן התפוקה החקלאית עלתה, אבל מספר העובדים הנדרש ירד מאוד.
גורם 2 – רווחיות נמוכה ומשיכה לעיר: ההוצאות על מכונות, דלק, מים וקרקע גבוהות, ואילו המחירים שהחקלאים מקבלים נמוכים בגלל תחרות עם יבוא זול ממדינות אחרות (גלובליזציה) ובגלל כוחן של רשתות השיווק. חקלאים בעלי משקים קטנים אינם מצליחים להתפרנס, מוכרים או משכירים את הקרקע למשקים גדולים ועוזבים. במקביל, העיר מציעה משרות בתעשייה ובשירותים בשכר גבוה יותר ושירותים טובים יותר, ולכן הצעירים אינם ממשיכים את משק ההורים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (טכנולוגי וכלכלי־חברתי), כל אחד עם הסבר כיצד הוא מקטין את מספר החקלאים.
סעיף ב
1. תיירות כפרית (צימרים, חוות אירוח, מסלולי טיול, ענף "אגרו־תיירות"): המרחב הכפרי מציע נוף פתוח וירוק, שקט, אוויר נקי, טבע ואורח חיים כפרי – בדיוק מה שמחפשים תושבי הערים הצפופות.
2. אזורי תעשייה ותעסוקה (תעשייה עתירת ידע, מרכזים לוגיסטיים, מסחר): בכפר יש קרקע פנויה וזולה בשטחים גדולים, מחירי הקרקע והמיסים נמוכים מבעיר, ויש נגישות טובה בזכות כבישים מהירים; גם איכות חיים שמושכת עובדים.
מה נדרש: לציין שני ענפי תעסוקה חדשים ולהסביר לכל אחד אילו יתרונות של הכפר תורמים להתפתחותו.
תשובה מלאה:
ענף 1 – תיירות כפרית (אגרו־תיירות): צימרים ובתי הארחה, חוות לקטיף עצמי, יקבים ומחלבות בוטיק, מסעדות ומסלולי טיול.
יתרונות הכפר: נוף פתוח וירוק, שטחים חקלאיים ויערות, שקט, אוויר נקי ותרבות כפרית מסורתית. תושבי הערים הצפופות והרועשות מחפשים מפלט כזה בסופי שבוע ובחופשות, והחקלאים מנצלים את המשק עצמו (כרמים, בעלי חיים, מבנים ישנים) כאטרקציה. המרחק הקצר מן הערים מאפשר טיול של יום או סוף שבוע.
ענף 2 – תעשייה, מסחר ושירותים באזורי תעסוקה כפריים: פארקים לתעשייה עתירת ידע, מרכזים לוגיסטיים ומחסנים, מרכזי קניות.
יתרונות הכפר: קרקע פנויה בשטחים גדולים ובמחיר נמוך בהרבה מבעיר, מיסים נמוכים ותמריצים של המועצות האזוריות, ונגישות טובה בזכות כבישים מהירים שמחברים את הכפר לערים. בנוסף, איכות החיים בכפר מושכת עובדים משכילים, והאינטרנט המהיר מאפשר לעבוד ממנו מול העולם.
(אפשר גם: שירותים לתושבים החדשים שעוברים לכפר – פרבור – כמו חינוך, מסחר ובנייה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני ענפים חדשים ושונים, ולכל אחד יתרונות ספציפיים של המרחב הכפרי וההסבר מדוע הם מושכים את הענף.
סעיף ג
יתרון: ענפי התעסוקה החדשים יוצרים מקורות פרנסה חלופיים לחקלאות, ולכן הצעירים יכולים להישאר בכפר – נעצרים ההגירה לעיר וההזדקנות, והיישובים הכפריים מתחזקים כלכלית ודמוגרפית. (אפשר גם חיסרון: פגיעה באופי הכפרי ובשטחים הפתוחים – בנייה של מבנים ואזורי תעשייה, תנועה, רעש וזיהום.)
מה נדרש: יתרון אחד או חיסרון אחד, עם הסבר.
תשובה מלאה:
יתרון – שמירה על האוכלוסייה הכפרית וחיזוק כלכלי: עם הירידה במספר החקלאים, יישובים כפריים רבים התרוקנו מצעירים, האוכלוסייה הזדקנה והשירותים נסגרו. ענפי התעסוקה החדשים – תיירות, תעשייה ושירותים – יוצרים מקורות הכנסה חלופיים ומשלימים לחקלאות. כך הצעירים יכולים למצוא עבודה ליד הבית ולהישאר בכפר, ואף מגיעים אליו תושבים חדשים. ההכנסה של התושבים ושל המועצה עולה, והיא מאפשרת לשפר את השירותים ואת התשתיות.
(אפשר גם חיסרון – פגיעה באופי הכפרי ובסביבה: הקמת אזורי תעשייה, מרכזי קניות ומבני אירוח נעשית על חשבון שטחים חקלאיים ופתוחים, ומביאה תנועת כלי רכב, רעש, זיהום ועומס על התשתיות – כלומר דווקא היתרונות שמשכו את הענפים החדשים, השקט והנוף, נפגעים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחר היבט אחד, והוא מוסבר כשרשרת: הענפים החדשים ← תעסוקה בכפר ← צעירים נשארים ← חיזוק היישוב.
שאלה 6 · התפלת מי ים
לא במיקוד תשפ"ז – נושא השאלה – התפלת מי ים – הוא ניצול משאב ים (נושא 5א4 "משאבי ים"), המסומן X במיקוד 2027; רק היבטי האנרגייה (סעיף ב) והנזקים הסביבתיים (סעיף ג) נוגעים בנושאים הכלולים במיקוד.
בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות הערביות נמצאים מתקני התפלת מים הגדולים בעולם.
מדוע צריך מתקני התפלה במדינות אלה? ציין גורם פיזי אחד להקמת מתקני התפלה, המשותף לשתי המדינות.
(5 נקודות)
כדי להפיק מים מותפלים יש צורך במשאבי טבע מסוימים.
ציין שני משאבי טבע דומים שיש לשתי המדינות, והסבר את החשיבות של כל אחד מהם להקמת מתקני התפלה גדולים.
(12 נקודות)
תאר שתי השפעות שליליות של מתקני התפלה על הסביבה. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
אקלים מדברי צחיח: כמות משקעים זעומה (פחות מכ־100 מ"מ בשנה ברוב השטח) והתאדות גבוהה מאוד – אין נהרות איתנים ואגמים, ומי התהום מעטים ואינם מתחדשים, ולכן אין די מים מתוקים טבעיים לאוכלוסייה ולכלכלה.
מה נדרש: לציין גורם פיזי אחד (טבעי) המשותף לשתי המדינות, שבגללו הן זקוקות להתפלה.
תשובה מלאה:
הגורם הפיזי: האקלים המדברי הצחיח. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות נמצאות באזור המדבר החם של חצי האי ערב, באזור של לחץ גבוה סובטרופי שבו האוויר שוקע ומתייבש. כמות המשקעים השנתית זעומה – ברוב השטח פחות מ־100 מ"מ – והטמפרטורות הגבוהות גורמות להתאדות רבה מאוד. לכן אין בשתי המדינות נהרות זורמים כל השנה או אגמי מים מתוקים, ומי התהום מעטים, מלוחים בחלקם, ובחלקם "מים פוסיליים" שאינם מתחדשים. מים מתוקים טבעיים אינם מספיקים לאוכלוסייה הגדלה ולערים, ולכן הפתרון הוא התפלת מי ים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם פיזי (אקלים) ומשותף לשתי המדינות, ומוסבר מדוע הוא יוצר מחסור במים מתוקים.
טעות נפוצה: לציין גורם אנושי (גידול האוכלוסייה, עושר מנפט) כשנדרש גורם פיזי.
סעיף ב
1. מי ים – לשתי המדינות חופים ארוכים (לחוף המפרץ הפרסי; לערב הסעודית גם לחוף הים האדום, ולאיחוד האמירויות גם למפרץ עומאן). מי הים הם חומר הגלם של ההתפלה, זמינים בכמות בלתי מוגבלת, והמתקנים נבנים על החוף ליד הערים.
2. מקורות אנרגייה – נפט וגז טבעי בכמויות עצומות. התפלה צורכת הרבה מאוד אנרגייה (לחימום ואידוי במתקנים תרמיים או להפעלת משאבות לחץ באוסמוזה הפוכה); הדלק המקומי הזול מאפשר להפעיל מתקנים ענקיים בעלות נמוכה, ולעיתים בתחנות משולבות לייצור חשמל ומים.
מה נדרש: לציין שני משאבי טבע ששתי המדינות שותפות להם, ולהסביר את חשיבות כל אחד להתפלה.
תשובה מלאה:
משאב 1 – מי ים: לשתי המדינות קו חוף ארוך – שתיהן לחוף המפרץ הפרסי, ולערב הסעודית גם חוף ארוך לים האדום (ולאיחוד האמירויות גם לחוף מפרץ עומאן). מי הים הם חומר הגלם של ההתפלה – מהם מפיקים את המים המתוקים. הם זמינים בכמות כמעט בלתי מוגבלת, ולכן אפשר להקים מתקנים גדולים מאוד על החוף, קרוב לערים הגדולות (כמו ג'דה, דמאם, דובאי ואבו דאבי), ולחסוך בהובלת המים.
משאב 2 – נפט וגז טבעי (מקורות אנרגייה): שתי המדינות הן מן העשירות בעולם בנפט ובגז. תהליך ההתפלה צורך הרבה מאוד אנרגייה: במתקנים התרמיים מחממים ומאדים את מי הים ומעבים את האדים, ובשיטת האוסמוזה ההפוכה משאבות דוחסות את המים בלחץ גבוה דרך ממברנות. הדלק המקומי, הזול והזמין, מאפשר לייצר את האנרגייה בעלות נמוכה, ולכן להקים מתקנים ענקיים – לעיתים כתחנות משולבות שמייצרות חשמל ומים יחד.
(אפשר גם: קרינת שמש חזקה כמעט כל השנה – בסיס לאנרגיית שמש להפעלת מתקני התפלה בעתיד.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני משאבי טבע ששתי המדינות שותפות להם, ולכל אחד הסבר מדוע הוא חיוני להקמת מתקני התפלה גדולים.
סעיף ג
1. הזרמת תמלחת לים: מי ים מרוכזים מאוד במלח, חמים ומכילים כימיקלים (נגד שיקועים ואצות) מוחזרים לים, מעלים את המליחות והטמפרטורה סביב המוצא ופוגעים באלמוגים, בעשבי ים, בדגים ובשאר בעלי החיים; במפרץ הפרסי – ים רדוד וסגור למחצה – המליחות עולה.
2. זיהום אוויר ופליטת גזי חממה: ההתפלה צורכת הרבה אנרגייה המופקת משריפת נפט וגז, ולכן נפלטים מזהמים (תחמוצות גופרית וחנקן) ופחמן דו־חמצני שמגביר את אפקט החממה. (אפשר גם: שאיבת מי הים שואבת והורגת דגים ופלנקטון; תפיסת שטחי חוף.)
מה נדרש: שתי השפעות שליליות שונות על הסביבה, כל אחת מתוארת.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – פגיעה בסביבה הימית בגלל התמלחת: מכל ליטר מי ים מקבלים רק חלק כמים מתוקים, והשאר – תמלחת, מים שריכוז המלח בהם גבוה בערך פי שניים ממי הים, לעיתים חמים יותר ומכילים כימיקלים ששימשו לניקוי ולמניעת שיקועים – מוזרם חזרה לים. סביב צינור המוצא עולים המליחות והטמפרטורה, והתמלחת הכבדה שוקעת לקרקעית. אלמוגים, עשבי ים, דגים ובעלי חיים אחרים נפגעים או מתים. במפרץ הפרסי, שהוא ים רדוד וכמעט סגור, שבו פועלים מתקנים רבים, המים מתחלפים לאט, ולכן המליחות עולה בהדרגה בכל המפרץ.
השפעה 2 – זיהום אוויר ופליטת גזי חממה: מתקני ההתפלה צורכים כמות עצומה של אנרגייה, המופקת בשתי המדינות בעיקר משריפת נפט וגז. השריפה פולטת מזהמי אוויר (תחמוצות גופרית וחנקן, חלקיקים) הפוגעים בבריאות, ופחמן דו־חמצני – גז חממה שתורם להתחממות הגלובלית.
(אפשר גם: צינורות היניקה שואבים יחד עם מי הים דגים, ביצים ופלנקטון; המתקנים ומתקני הדלק תופסים רצועת חוף ופוגעים בנוף ובבתי גידול חופיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (ימית ואווירית), כל אחת מתוארת – מה הגורם ומה הנזק לסביבה.
שאלה 7 · חקלאות גגות עירונית
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו.
[קטע]
תאר שתי השפעות אפשריות של הגידול בשיעור האוכלוסייה העירונית על האדם והסביבה במרחב העירוני.
(10 נקודות)
על פי הקטע, יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם כיום שוכנת בערים. על פי עובדה זו, הסבר שני יתרונות בתחום איכות הסביבה להקמת גינות על גגות הבתים במרחב העירוני. (10 נקודות)
הסבר מדוע בשיעור האוכלוסייה העירונית הצפוי בשנת 2050 תהיה כדאיות כלכלית להקמת גינות חקלאיות על גגות הבתים במרחב העירוני. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
1. צפיפות ועומס על התשתיות – על האדם: מחסור בדיור ועליית מחירי הדירות, פקקי תנועה וזמני נסיעה ארוכים, עומס על שירותים (בתי חולים, בתי ספר); בערי העולם המתפתח – שכונות עוני.
2. פגיעה בסביבה העירונית – בנייה על חשבון שטחים פתוחים וירוקים, זיהום אוויר מתחבורה ותעשייה, כמויות פסולת וביוב גדולות, ו"אי חום עירוני" – ומכאן גם פגיעה בבריאות התושבים ובאיכות חייהם.
מה נדרש: לתאר שתי השפעות של גידול האוכלוסייה העירונית – על האדם ועל הסביבה בעיר.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – צפיפות ועומס על הדיור והתשתיות (השפעה על האדם): כשיותר ויותר אנשים עוברים לערים (לפי הקטע – יותר מ־50% מאוכלוסיית העולם כיום, ו־80% בשנת 2050), הביקוש לדיור עולה. מחירי הדירות עולים, משפחות גרות בצפיפות, ובערי העולם המתפתח רבים גרים בשכונות עוני ללא תשתיות. כבישים ותחבורה ציבורית עמוסים – פקקים וזמני נסיעה ארוכים – ובתי ספר, בתי חולים ומערכות המים והביוב פועלים מעבר ליכולתם.
השפעה 2 – פגיעה בסביבה העירונית: כדי לשכן את האוכלוסייה הגדלה בונים על שטחים פתוחים וחקלאיים בשולי העיר ועל שטחים ירוקים בתוכה. הבטון והאספלט מחליפים את הצמחייה ויוצרים "אי חום עירוני" – העיר חמה יותר מסביבתה. התנועה והתעשייה פולטות מזהמי אוויר, ויש יותר פסולת וביוב. כל אלה פוגעים גם באדם – בבריאות התושבים (מחלות נשימה, עקות חום) ובאפשרויות הנופש שלהם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, כל אחת מתוארת ומוסברת כיצד נובעת מגידול האוכלוסייה העירונית; יש התייחסות גם לאדם וגם לסביבה.
סעיף ב
1. מיתון "אי החום העירוני": הצמחים מצלים על הגג ומאדים מים (דיות), ולכן הגג והאוויר סביבו מתחממים פחות; הגינה גם מבודדת את הבניין – פחות שימוש במזגנים ובחשמל. כשרוב האנשים גרים בערים, וגגות הם כ־30% משטח העיר, ההשפעה על העיר כולה משמעותית.
2. שיפור איכות האוויר וצמצום פליטות: הצמחים קולטים פחמן דו־חמצני ולוכדים אבק ומזהמים; גידול מזון על הגג, ליד הצרכנים, מקצר את הובלת התוצרת מן השדות הרחוקים, ולכן פחות משאיות, פחות דלק ופחות זיהום. (אפשר גם: הגינה סופגת מי גשם ומקטינה את הנגר העילי ואת ההצפות בעיר.)
מה נדרש: להסביר שני יתרונות סביבתיים של גינות גגות בעיר, בהקשר של העובדה שרוב האוכלוסייה עירונית.
תשובה מלאה:
כיוון שיותר ממחצית האנשים חיים בערים, איכות הסביבה בעיר משפיעה על רוב האוכלוסייה, ולפי הקטע הגגות הם כ־30% משטח הערים – שטח גדול שאינו מנוצל.
יתרון 1 – הקטנת אי החום העירוני וחיסכון באנרגייה: גגות בטון ואספלט סופגים את קרינת השמש ומתחממים, ומחממים את העיר. צמחייה על הגג מצלה עליו ומאדה מים בתהליך הדיות, ולכן מקררת את הגג ואת האוויר שסביבו. בנוסף, שכבת המצע והצמחים מבודדת את הבניין, ולכן בדירות שמתחת נדרש פחות מיזוג – פחות צריכת חשמל ופחות פליטות מתחנות הכוח.
יתרון 2 – שיפור איכות האוויר וצמצום זיהום מהובלה: הצמחים קולטים פחמן דו־חמצני ולוכדים חלקיקי אבק ומזהמים מן האוויר. גידול ירקות, תבלינים ופירות על הגג – קרוב לצרכנים – מקצר את המרחק שהמזון עובר מן השדות שמחוץ לעיר עד לצרכן. פחות הובלה במשאיות פירושה פחות דלק, פחות פליטות ופחות עומס תנועה.
(אפשר גם: הגינה סופגת חלק ממי הגשם ומשהה את זרימתם, ולכן מקטינה את הנגר העילי ואת ההצפות ברחובות האטומים של העיר; היא מוסיפה שטח ירוק ובית גידול לחרקים ולציפורים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות סביבתיים שונים, כל אחד מוסבר בתהליך (הצללה ודיות, קליטת מזהמים וקיצור הובלה), וההסבר מקושר לנתוני הקטע (רוב האוכלוסייה בערים, 30% מן השטח גגות).
סעיף ג
ב־2050 כ־80% מן האוכלוסייה יגורו בערים, וכ־70% מן השטח המיושב יהיה עירוני – הביקוש למזון בערים יהיה עצום, והשטחים החקלאיים סביב הערים יצטמצמו בגלל ההתפשטות העירונית. הקרקע בעיר יקרה, אבל הגגות (כ־30% משטח העיר) הם שטח פנוי שאינו מנוצל ואין צורך לקנות אותו. גידול ליד הצרכנים חוסך הובלה וקירור, ומאפשר למכור תוצרת טרייה במחיר טוב – ולכן הגינות ישתלמו.
מה נדרש: להסביר את הכדאיות הכלכלית של חקלאות גגות על רקע העיור הצפוי ב־2050.
תשובה מלאה:
לפי הקטע, בשנת 2050 כ־80% מאוכלוסיית העולם יגורו בערים, ושטחן יהיה כ־70% מן השטח המיושב. מכאן:
– ביקוש גדול מאוד למזון בתוך הערים – שוק עצום וקרוב.
– השטחים החקלאיים שסביב הערים יצטמצמו, כי הערים יתפשטו עליהם, והחקלאות תתרחק מן הצרכנים – הובלת המזון תתארך ותתייקר.
– הקרקע בעיר יקרה מאוד ואי אפשר לייעד אותה לחקלאות, אבל הגגות – כ־30% משטח העיר – הם שטח פנוי, שכבר קיים ואינו מנוצל, ואין צורך לשלם עליו.
לכן גידול מזון על הגגות יהיה כדאי: הוא מנצל שטח "חינם", חוסך את עלויות ההובלה, הקירור והאחסון, ומאפשר למכור לצרכנים העירוניים תוצרת טרייה מאוד במחיר טוב. המכון בקטע מעריך שבתוך כעשר שנים חקלאות כזו תהיה שכיחה גם אצל אנשים פרטיים, ועדי בתים, חברות ותעשיינים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר נשען על נתוני הקטע ל־2050 ומקשר אותם לשיקולים כלכליים: ביקוש, מחסור ויוקר קרקע, שטח גגות פנוי וחיסכון בהובלה.
פרק שני — כדור הארץ והסביבה
אם בחרת בפרק זה, ענה על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה — 25 נקודות).
שאלה 8 · רעידות אדמה
לפניך שמות של שלוש ערים שנבדלות זו מזו במידת הסיכון לרעידות אדמה באזור שהן נמצאות בו.
— אסונסיון (פרגוואי)
— הלסינקי (פינלנד)
— טוקיו (יפן)
היעזר במפות שבאטלס ודרג את הערים על פי מידת הסיכון לרעידות אדמה באזור שהן נמצאות בו, מן הסיכון הגבוה ביותר לסיכון הנמוך ביותר. הסבר את הגורם להבדלים בין הערים במידת הסיכון. (12 נקודות)
בטבלה שלפניך נתונים על רעידות אדמה שהתרחשו בעיר בַּם באירן ובעיר סנטה קרוז בקליפורניה שבארצות הברית.
עיין בטבלה, וענה על הסעיפים ב-ג שאחריה.
[טבלה]
בחר באחת מן הערים.
עיין במפה הגאולוגית שבאטלס, והסבר את הגורם לרעידת האדמה בעיר שבחרת. (6 נקודות)
הבא שני הסברים אפשריים להבדלים בין שתי הערים בתוצאות של רעידות האדמה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
דירוג: 1. טוקיו – סיכון גבוה מאוד; 2. אסונסיון – סיכון נמוך; 3. הלסינקי – סיכון נמוך מאוד.
הגורם: המרחק מגבול בין לוחות טקטוניים. טוקיו נמצאת סמוך למפגש של כמה לוחות (הלוח הפסיפי והלוח הפיליפיני מחליקים מתחת ללוח שעליו יושב צפון יפן) – אזור הפחתה פעיל ב"טבעת האש" שסביב האוקיינוס השקט, שבו הלוחות נתקעים ומשתחררים בפתאומיות. אסונסיון נמצאת בתוך הלוח הדרום־אמריקני, כ־1,400 ק"מ ממזרח לאזור ההפחתה שלאורך האנדים – רחוקה מן הגבול, אך קרובה אליו יותר מהלסינקי. הלסינקי נמצאת על המגן הבלטי (פנוסקנדי) – סלע קדום ויציב במרכז הלוח האירואסייתי, רחוק מאוד מכל גבול לוחות.
מה נדרש: לדרג את שלוש הערים לפי הסיכון לרעידות אדמה, בעזרת האטלס, ולהסביר את הגורם להבדלים.
מה לחפש באטלס: מפת לוחות טקטוניים / מפת רעידות אדמה והרי געש בעולם (גבולות הלוחות, מוקדי רעידות), ומפת סיכון סיסמי אם יש.
תשובה מלאה:
דירוג מן הסיכון הגבוה לנמוך:
1. טוקיו (יפן) – סיכון גבוה מאוד.
2. אסונסיון (פרגוואי) – סיכון נמוך.
3. הלסינקי (פינלנד) – סיכון נמוך מאוד.
הגורם להבדלים – המיקום ביחס לגבולות הלוחות הטקטוניים: רוב רעידות האדמה החזקות מתרחשות לאורך גבולות בין לוחות, שבהם הלוחות נעים זה כלפי זה, מתרחקים או מחליקים זה לצד זה. לאורך הגבול הלוחות נתקעים, המתח מצטבר בסלעים ומשתחרר בבת אחת – רעידת אדמה. ככל שהעיר רחוקה יותר מגבול לוחות, הסיכון קטן יותר.
טוקיו: יפן נמצאת ב"טבעת האש" שסביב האוקיינוס השקט. ליד טוקיו נפגשים כמה לוחות – הלוח הפסיפי והלוח הפיליפיני מחליקים (מופחתים) מתחת ללוח שעליו יושבים האיים. זהו גבול מתכנס פעיל מאוד, ובאזור התרחשו רעידות הרסניות (למשל קנטו 1923, טוהוקו 2011). לכן הסיכון הגבוה ביותר.
אסונסיון: נמצאת בתוך הלוח הדרום־אמריקני, כ־1,400 ק"מ ממזרח לאזור ההפחתה של לוח נסקה מתחת ללוח הדרום־אמריקני לאורך חופי צ'ילה והאנדים. המרחק הגדול מן הגבול הופך את הסיכון לנמוך, אך האזור קרוב יותר לגבול לוחות פעיל מהלסינקי.
הלסינקי: נמצאת על המגן הבלטי (הפנוסקנדי) – גוש סלעים קדום מאוד ויציב במרכז הלוח האירואסייתי, אלפי ק"מ מכל גבול לוחות פעיל (רכס מרכז האוקיינוס האטלנטי רחוק מאוד). לכן כמעט אין בה רעידות אדמה משמעותיות.
הערה: אסונסיון והלסינקי נמצאות שתיהן באזורים יציבים ובסיכון נמוך; הדירוג ביניהן נקבע לפי הקרבה היחסית לגבול לוחות פעיל, ולכן חשוב לנמק אותו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: דירוג מלא של שלוש הערים, וההסבר מציג את העיקרון (גבולות לוחות) ומיישם אותו על כל אחת מן הערים עם שמות הלוחות.
טעות נפוצה: להסביר את הסיכון לפי רמת הפיתוח או איכות הבנייה – אלה משפיעים על הנזק, לא על הסיכון לרעידות עצמן.
סעיף ב
סנטה קרוז: העיר נמצאת סמוך להעתק סן אנדראס – גבול לוחות טרנספורמי שבו הלוח הפסיפי נע צפונה־מערבה לצד הלוח הצפון־אמריקני. הלוחות נתקעים לאורך ההעתק, מתח מצטבר בסלעים ומשתחרר בבת אחת בתזוזה אופקית לאורך ההעתק – רעידת אדמה (רעידת לומה פריטה, 1989). (אפשר גם בם: אירן נמצאת באזור ההתנגשות בין הלוח הערבי ללוח האירואסייתי; הלחיצה יוצרת העתקים פעילים רבים, וליד בם עובר העתק פעיל.)
מה נדרש: לבחור עיר אחת, ובעזרת המפה הגאולוגית/מפת הלוחות שבאטלס להסביר מה גרם לרעידת האדמה בה.
מה לחפש באטלס: מפת לוחות טקטוניים והעתקים (גבולות לוחות, כיווני תנועה), במפה של צפון אמריקה – העתק סן אנדראס; במפה של המזרח התיכון – גבול הלוח הערבי והלוח האירואסייתי.
תשובה מלאה:
בחירה: סנטה קרוז (קליפורניה).
סנטה קרוז שוכנת סמוך להעתק סן אנדראס, שעובר לאורך מערב קליפורניה. ההעתק הוא גבול טרנספורמי בין הלוח הפסיפי, הנע צפונה־מערבה, לבין הלוח הצפון־אמריקני – שני הלוחות מחליקים זה לצד זה בכיוונים מנוגדים. החיכוך גורם לכך שהלוחות אינם נעים בהדרגה אלא "נתקעים" לאורך ההעתק; המתח מצטבר בסלעים במשך שנים, וכשהוא עולה על חוזק הסלע, הסלעים נשברים ומזנקים בבת אחת – והאנרגייה משתחררת כגלים סייסמיים. כך נגרמה רעידת לומה פריטה (אוקטובר 1989), שמוקדה היה בהרי סנטה קרוז, קרוב לעיר.
(אפשר גם בם, אירן: אירן נמצאת באזור שבו הלוח הערבי נע צפונה ומתנגש בלוח האירואסייתי (גבול מתכנס). הלחיצה מקמטת את הקרום (הרי זגרוס) ויוצרת העתקים פעילים רבים ברחבי אירן. ליד בם עובר העתק פעיל, ותזוזה פתאומית לאורכו גרמה לרעידה של דצמבר 2003.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחרה עיר אחת, צוינו הלוחות וסוג הגבול/ההעתק, והוסבר המנגנון של הצטברות מתח ושחרורו.
סעיף ג
בבם נהרגו כ־26,000 איש (פי כ־413 מבסנטה קרוז) ונפצעו כ־30,000 (פי כ־8) – אף שעוצמת הרעידה הייתה נמוכה יותר (6.6 לעומת 6.9).
1. איכות הבנייה: בבם רוב הבתים נבנו מלבני בוץ ומחומרים לא מחוזקים, והתמוטטו על יושביהם; בקליפורניה יש תקני בנייה מחמירים נגד רעידות אדמה (שלד מחוזק, אכיפה).
2. רמת הפיתוח והמוכנות: בארצות הברית – מערכי חילוץ והצלה, שירותי רפואה ותרגול האוכלוסייה; באירן ההיערכות והחילוץ היו מוגבלים, ורבים מתו מתחת להריסות. (אפשר גם: בם – הרעידה בשעות הבוקר המוקדמות (כ־5:26) כשכולם ישנו, ומוקד רדוד מתחת לעיר. הנזק הכלכלי גבוה יותר בסנטה קרוז כי ערך הנכסים והתשתיות במדינה מפותחת גבוה הרבה יותר.)
מה נדרש: שני הסברים שונים לכך שתוצאות הרעידות שונות כל כך בין שתי הערים.
תשובה מלאה:
תחילה, מה מראה הטבלה: עוצמת הרעידה בסנטה קרוז הייתה גבוהה יותר (6.9 לעומת 6.6), ובכל זאת בבם נהרגו כ־26,000 איש לעומת 63 בסנטה קרוז (פי כ־413), ונפצעו כ־30,000 לעומת 3,757 (פי כ־8). לעומת זאת, הנזק הכלכלי בסנטה קרוז גדול פי 4 (6.0 לעומת 1.5 מיליארד דולר).
הסבר 1 – איכות הבנייה ותקני בנייה: בבם, עיר מדברית עתיקה, רוב הבתים (וגם המצודה העתיקה) נבנו מלבני בוץ ומבנייה לא מחוזקת עם גגות כבדים. בנייה כזו קורסת בבת אחת ברעידה, והתושבים נקברים תחת ההריסות. בקליפורניה, מדינה מפותחת באזור רעידות, יש תקני בנייה מחמירים (שלד פלדה ובטון מזוין, חיזוק מבנים ישנים) והם נאכפים, ולכן רוב המבנים עמדו ברעידה.
הסבר 2 – רמת הפיתוח: מוכנות, חילוץ ורפואה: בארצות הברית יש מערכות חירום מאורגנות – כוחות חילוץ מיומנים, ציוד כבד, בתי חולים זמינים ותרגול אוכלוסייה – ולכן פצועים חולצו וטופלו מהר. בבם יכולות החילוץ והרפואה המקומיות היו מוגבלות, בתי החולים עצמם נפגעו, ורבים מן הלכודים מתו לפני שחולצו.
(אפשר גם: מועד הרעידה – בבם היא התרחשה בכ־5:26 בבוקר, כשרוב התושבים ישנו בבתים, ובסנטה קרוז אחר הצהריים; מוקד הרעידה בבם היה רדוד וקרוב מאוד לעיר. והנזק הכלכלי גבוה יותר בסנטה קרוז כי ערך המבנים, התשתיות והרכוש במדינה מפותחת גבוה בהרבה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הסברים שונים, כל אחד משווה בין שתי הערים באותו קריטריון ומקשר להבדל בנתוני הטבלה.
טעות נפוצה: להסביר את ההבדל בעוצמת הרעידה – העוצמה בסנטה קרוז דווקא הייתה גבוהה יותר.
שאלה 9 · הרי געש
לא במיקוד תשפ"ז – התפרצויות געשיות כלולות במיקוד 2026 אך אינן מופיעות ברשימת הנושאים של מיקוד 2027 (שם רק רעידות אדמה, צונמי, רוחות הרס, שיטפונות וגלישות קרקע).
קרא את הקטע שלפניך מתוך השיר "לְפֶּתַח הר הגעש" מאת דן אלמגור, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו.
[קטע מן השיר]
היעזר במפות שבאטלס וציין באיזו מדינה נמצא כל אחד מהרי הגעש המסומנים בקו בשיר. הסבר מדוע מתרחשות התפרצויות געשיות בכל אחת מן המדינות שציינת. (12 נקודות)
הר הגעש פוג'י הוא הר געש שכבתי.
תאר את המבנה של הר געש שכבתי, והסבר כיצד נוצר מבנה זה (תוכל להיעזר בסרטוט להמחשת דבריך).
(7 נקודות)
ציין חומר געשי אחד הנפלט בהתפרצות של הר געש ויש בו תועלת כלכלית לאדם. הסבר את התועלת שבו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
הצ'ימבורסו – אקוודור; הפוג'י – יפן; הווזוב – איטליה.
אקוודור: לוח נסקה (אוקייני) מופחת מתחת ללוח הדרום־אמריקני; בעומק הוא נמס חלקית, והמאגמה עולה ויוצרת את הרי הגעש של האנדים.
יפן: הלוח הפסיפי והלוח הפיליפיני מופחתים מתחת ללוחות שעליהם יושבים האיים – "טבעת האש"; ההפחתה יוצרת מאגמה שעולה להרי געש.
איטליה: הלוח האפריקני נע צפונה ומתכנס עם הלוח האירואסייתי; הפחתה מתחת לדרום איטליה יוצרת מאגמה – הווזוב, האטנה (בסיציליה) והרי הגעש באיים האאוליים.
מה נדרש: לציין את המדינה של כל אחד משלושת הרי הגעש (בעזרת האטלס), ולהסביר לכל מדינה מדוע יש בה התפרצויות.
מה לחפש באטלס: מפת לוחות טקטוניים, הרי געש ורעידות אדמה בעולם; מפות פיזיות של דרום אמריקה, מזרח אסיה ואירופה (סימון הרי הגעש).
תשובה מלאה:
הצ'ימבורסו – אקוודור (ברכס האנדים).
הפוג'י – יפן (באי הונשו, דרום־מערבית לטוקיו).
הווזוב – איטליה (ליד נאפולי).
ההסבר העקרוני: שלוש המדינות נמצאות ליד גבולות מתכנסים שבהם לוח אחד מופחת (שוקע) מתחת ללוח אחר. הלוח השוקע מגיע לעומק רב ולחום גבוה; המים שבסלעיו משתחררים וגורמים להתכה חלקית של המעטפת שמעליו. המאגמה, שהיא קלה מן הסלע שסביבה, עולה דרך סדקים בקרום ומתפרצת על פני השטח.
אקוודור: לוח נסקה האוקייני נע מזרחה ומופחת מתחת ללוח הדרום־אמריקני לאורך חופי האוקיינוס השקט. כך נוצרו רכס האנדים ושרשרת הרי הגעש שבו, ובהם הצ'ימבורסו וקוטופקסי.
יפן: יפן נמצאת ב"טבעת האש" שסביב האוקיינוס השקט. הלוח הפסיפי והלוח הפיליפיני מופחתים מתחת ללוחות שעליהם יושבים איי יפן, ולכן יש ביפן עשרות הרי געש פעילים, ובהם הפוג'י.
איטליה: הלוח האפריקני נע צפונה ומתכנס עם הלוח האירואסייתי. בדרום איטליה ובים הטירני יש הפחתה של קרום מתחת לחצי האי, והיא יוצרת את הרי הגעש של האזור – הווזוב, האטנה בסיציליה (שהשיר מזכיר) וסטרומבולי.
הערה: הצ'ימבורסו נחשב כיום לא פעיל (רדום) – התפרצותו האחרונה לפני יותר מאלף שנה – אבל באקוודור יש הרי געש פעילים רבים מאותה סיבה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל הר געש צוינה המדינה הנכונה, ולכל מדינה הוסבר המנגנון (הפחתה בגבול מתכנס) עם שמות הלוחות.
טעות נפוצה: לכתוב רק "היא נמצאת על גבול לוחות" בלי לציין אילו לוחות ובלי להסביר איך נוצרת המאגמה.
סעיף ב
מבנה: הר חרוטי גבוה, סימטרי ותלול, ובראשו לוע; בפנים – ארובה מרכזית שמחברת את הלוע למאגר המאגמה. ההר בנוי משכבות מתחלפות של לבה שהתקררה ושל חומרים מוצקים (אפר, טוף, אבנים – חומרים פירוקלסטיים).
היווצרות: הר געש שכבתי נוצר מהתפרצויות רבות לאורך זמן, שמתחלפות בין התפרצויות נפיצות (שבהן נזרקים אפר ואבנים ונערמים סביב הלוע) לבין זרימות של לבה צמיגה (סמיכה, עשירה בצורן) שאינה זורמת רחוק ומתקררת על המדרונות. כל התפרצות מוסיפה שכבה, וההר גדל לגובה ונעשה תלול.
מה נדרש: לתאר את מבנה הר הגעש השכבתי ולהסביר כיצד הוא נוצר; אפשר להוסיף סרטוט.
תשובה מלאה:
מבנה: הר געש שכבתי (סטרטו־וולקן) הוא הר בצורת חרוט גבוה, סימטרי יחסית ובעל מדרונות תלולים (כמו הפוג'י, כ־3,776 מ'). בראשו לוע (מכתש). מתחת להר נמצא מאגר מאגמה, וממנו עולה ארובה מרכזית אל הלוע; לעיתים יש גם ארובות משנה ולועות צדדיים. בחתך רואים שההר בנוי משכבות מתחלפות: שכבות של לבה שהתקררה והתמצקה, לסירוגין עם שכבות של חומרים פירוקלסטיים – אפר, טוף, אבני ספוג ופצצות געשיות.
היווצרות: הרי געש שכבתיים נוצרים בעיקר באזורי הפחתה, שבהם המאגמה צמיגה (סמיכה), עשירה בצורן ובגזים. הגזים אינם משתחררים בקלות, הלחץ מצטבר, ולכן חלק מן ההתפרצויות נפיצות: הן מעיפות אפר ואבנים שנופלים ונערמים סביב הלוע. בהתפרצויות אחרות זורמת לבה סמיכה, שאינה מתפשטת רחוק אלא מתקררת על המדרונות. ההתפרצויות חוזרות לאורך אלפי שנים, וכל אחת מניחה שכבה חדשה מעל קודמתה – לכן ההר בנוי שכבות ומתגבה לחרוט תלול.
סרטוט מומלץ: חרוט עם לוע בראשו, ארובה מרכזית ממאגר המאגמה, ושכבות מתחלפות (לבה / אפר) מקבילות למדרונות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור כולל את צורת ההר, הלוע והארובה ואת השכבות המתחלפות; ההסבר מקשר בין סוג המאגמה, אופי ההתפרצויות (נפיצות ושפיכות לסירוגין) לבין המבנה.
סעיף ג
אפר געשי: האפר שוקע על המדרונות ועל העמקים, ובבלייה הוא הופך לקרקע פורייה מאוד, עשירה במינרלים (אשלגן, זרחן ועוד). לכן החקלאות סביב הרי געש אינטנסיבית ורווחית – כרמים ומטעים על מדרונות הווזוב והאטנה, אורז באינדונזיה – ומכאן גם מה שהשיר מתאר: האיכרים שבים למדרונות. (אפשר גם: לבה/בזלת – אבן בנייה וחומר לסלילת כבישים; טוף ואבן ספוג – חומרי בנייה קלים; גופרית – לתעשייה הכימית.)
מה נדרש: לציין חומר געשי אחד ולהסביר את התועלת הכלכלית שלו.
תשובה מלאה:
החומר: אפר געשי.
התועלת: בהתפרצות נפלט אפר רב, והוא שוקע על שטחים גדולים סביב הר הגעש. האפר עשיר במינרלים (כמו אשלגן, זרחן, סידן ומגנזיום), ובבלייה הוא הופך במהירות יחסית לקרקע פורייה מאוד, שמחזיקה מים היטב. על קרקעות אלה אפשר לגדל יבולים גבוהים – כרמים, מטעי זיתים ופרי הדר על מדרונות הווזוב והאטנה, ואורז בשדות מדורגים באינדונזיה. זה גם ההסבר לשאלה ששואל השיר: האיכרים חוזרים "למדרונות אשר בגדו" כי הקרקע הגעשית מבטיחה להם פרנסה.
(אפשר גם: לבה שהתקררה – בזלת – משמשת אבן בנייה, חצץ לסלילת כבישים ומסילות; טוף ואבן ספוג (פומיס) משמשים לבנייה קלה ולתעשייה; גופרית משמשת לתעשייה הכימית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוין חומר אחד שנפלט בהתפרצות, והוסברה תועלת כלכלית קונקרטית (חקלאות) עם דוגמה.
שאלה 10 · הוריקן
קרא את הקטע שלפניך, וענה על הסעיפים א-ג שאחריו.
[קטע]
הסבר שניים מן המושגים המסומנים בקו בקטע. (8 נקודות)
הסבר מדוע התחזקה הסופה בעת מעברה מעל מפרץ מקסיקו, ומדוע היא נחלשה בעת מעברה מעל העיר ניו אורלינס.
(7 נקודות)
הסבר שלושה גורמים להצפות הנרחבות שגרמה הסופה בעיר ניו אורלינס. (10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
שקע טרופי: שלב ראשון בהתפתחות סופה טרופית – אזור של לחץ אוויר נמוך מעל אוקיינוס חם באזור הטרופי, שבו האוויר החם והלח עולה, נוצרים ענני סערה, והרוחות מתחילות להסתובב סביב המרכז; מהירות הרוח עדיין נמוכה (עד כ־62 קמ"ש).
סולם ספיר־סימפסון: סולם המדרג את עוצמת ההוריקנים לחמש דרגות (1–5) לפי מהירות הרוח הממושכת המרבית – מדרגה 1 (כ־119–153 קמ"ש) ועד דרגה 5 (252 קמ"ש ומעלה); הדרגה מאפשרת להעריך את הנזק הצפוי. (אפשר גם עין הסופה: אזור עגול במרכז ההוריקן, שבו הלחץ הנמוך ביותר, האוויר שוקע, השמיים בהירים יחסית והרוח חלשה; היא מוקפת בדופן העין – טבעת עננים שבה הרוחות והגשמים החזקים ביותר.)
מה נדרש: להסביר שניים משלושת המושגים: שקע טרופי, סולם ספיר־סימפסון, עין הסופה.
תשובה מלאה:
שקע טרופי: זה השלב הראשון בהתפתחות של סופה טרופית. מעל אוקיינוס חם באזור הטרופי (טמפרטורת מים של כ־26–27°C ומעלה) נוצר אזור של לחץ אוויר נמוך: האוויר החם והלח עולה, מתקרר, ואדי המים מתעבים לענני קומולונימבוס. הרוחות נמשכות אל מרכז השקע ומתחילות להסתובב סביבו (בחצי הכדור הצפוני נגד כיוון השעון) בגלל סיבוב כדור הארץ. בשלב זה מהירות הרוח נמוכה – עד כ־62 קמ"ש. אם התנאים נמשכים, השקע מתחזק לסערה טרופית ולהוריקן. לפי הקטע, קתרינה הייתה שקע טרופי באזור איי בהאמה ב־23 באוגוסט.
סולם ספיר־סימפסון: סולם לדירוג עוצמת ההוריקנים לפי מהירות הרוח הממושכת המרבית. יש בו חמש דרגות: דרגה 1 – כ־119–153 קמ"ש, וכן הלאה עד דרגה 5 – 252 קמ"ש ומעלה. ככל שהדרגה גבוהה יותר, הנזק הצפוי גדול יותר (מנזק קל לעצים ולגגות בדרגה 1 עד הרס כמעט מוחלט של מבנים בדרגה 5). הסולם משמש את השירותים המטאורולוגיים להתריע לציבור ולהחליט על פינוי. קתרינה התחילה בדרגה 1 והגיעה לדרגה 5 מעל מפרץ מקסיקו.
(אפשר גם עין הסופה: אזור עגול במרכז ההוריקן (בקתרינה – בקוטר 48 ק"מ), שבו לחץ האוויר הנמוך ביותר. באזור זה האוויר שוקע, ולכן השמיים בהירים יחסית, אין גשם והרוח חלשה. העין מוקפת ב"דופן העין" – טבעת של עננים גבוהים שבה הרוחות והגשמים החזקים ביותר. כשהעין עוברת מעל מקום, נוצרת הפוגה קצרה, ואחריה הרוח שבה בעוצמה מן הכיוון ההפוך.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מושגים, כל אחד מוגדר במדויק עם מאפייניו העיקריים, ומקושר לקטע.
סעיף ב
התחזקות מעל מפרץ מקסיקו: מי המפרץ חמים מאוד בסוף הקיץ (כ־30°C) – מהם מתאדים מים בכמות גדולה, והאוויר החם והלח עולה; בעת ההתעבות משתחרר חום כמוס, שהוא "הדלק" של ההוריקן – הלחץ במרכז יורד והרוחות מתחזקות (מדרגה 1 עד דרגה 5).
היחלשות מעל ניו אורלינס: מעל היבשה נפסקת אספקת האדים מן הים החם, ולכן פוחת שחרור החום הכמוס; בנוסף, החיכוך עם פני היבשה (בניינים, צמחייה, תבליט) מאט את הרוחות.
מה נדרש: להסביר את סיבת ההתחזקות מעל המפרץ ואת סיבת ההיחלשות מעל היבשה.
תשובה מלאה:
התחזקות מעל מפרץ מקסיקו: הוריקן שואב את האנרגייה שלו מן הים החם. בסוף אוגוסט מי מפרץ מקסיקו חמים מאוד – כ־30°C, הרבה מעל הסף של כ־26–27°C הדרוש להתפתחות הוריקן. מן הים החם מתאדים מים בכמות עצומה; האוויר החם והלח עולה במהירות, מתקרר, ואדי המים מתעבים. בעת ההתעבות משתחרר חום כמוס שמחמם את האוויר בעמוד הסופה, האוויר ממשיך לעלות מהר יותר, הלחץ במרכז יורד עוד, והרוחות הנמשכות אל המרכז מתחזקות. לכן קתרינה התחזקה מעל המפרץ מדרגה 1 לדרגה 5.
היחלשות מעל ניו אורלינס: כשהסופה נכנסת ליבשה, היא מנותקת ממקור האנרגייה – אין עוד אידוי ממים חמים, ולכן פחות אדי מים ופחות חום כמוס. בנוסף, פני היבשה מחוספסים (בניינים, עצים, תבליט), והחיכוך מאט את הרוחות. לכן ההוריקן נחלש.
הערה: לפי הקטע הסופה נחלשה לדרגה 4 מעל ניו אורלינס; הסופה כבר החלה להיחלש מעל המים הקרובים לחוף, ובעת הגעתה לחוף לואיזיאנה דורגה כדרגה 3. התשובה מסבירה את העיקרון בלי תלות במספר הדרגה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני חלקי השאלה נענו, וכל אחד מוסבר בתהליך הפיזיקלי (אידוי ← התעבות ← חום כמוס; ניתוק מן הים וחיכוך).
סעיף ג
1. מיקום נמוך: כמחצית מן העיר נמצאת בגובה פני הים או מתחתיו, בדלתת המיסיסיפי, בין הנהר לאגם פונצ'רטריין – "קערה" שמים שנכנסים אליה אינם מתנקזים מעצמם.
2. נחשול סערה וגשמים עזים: הרוחות החזקות והלחץ הנמוך דחפו את מי הים והאגם לעבר החוף והעיר – עליית מפלס של כמה מטרים – ובנוסף ירדו גשמים כבדים.
3. קריסת סוללות ההגנה: הסוללות והקירות נגד הצפות (Levees) נפרצו בכמה מקומות בלחץ המים, ומי האגם והתעלות הציפו כ־80% מן העיר. (אפשר גם: אובדן ביצות החוף בדלתה, שבעבר בלמו את נחשול הסערה, ושקיעת הקרקע בעיר.)
מה נדרש: להסביר שלושה גורמים להצפה – בדיוק שלושה, כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
גורם 1 – מיקום נמוך בדלתה: לפי הקטע, ניו אורלינס שוכנת בדלתה של נהר המיסיסיפי, ומחצית מן העיר נמצאת בגובה פני הים או מתחתיו. העיר בנויה כמו "קערה" בין נהר המיסיסיפי מדרום לאגם פונצ'רטריין מצפון, ומוקפת מים. מים שנכנסים אליה אינם יכולים לזרום החוצה בכוח הכובד ויש לשאוב אותם, ולכן כל פריצה של מים מובילה להצפה ממושכת.
גורם 2 – נחשול סערה וגשמים עזים: רוחות של מאות קמ"ש (278 קמ"ש לפי הקטע) ולחץ האוויר הנמוך במרכז הסופה דחפו את מי מפרץ מקסיקו ואת מי האגם לעבר החוף – עליית מפלס של כמה מטרים מעל הרגיל (נחשול סערה). בנוסף, ענני הסופה הורידו כמויות גשם גדולות בזמן קצר, ומערכת הניקוז לא עמדה בהן.
גורם 3 – קריסת מערכת ההגנה: העיר מוגנת בסוללות עפר וקירות בטון לאורך האגם והתעלות. לחץ המים של הנחשול גרם לגלישה ולפריצה של הסוללות בכמה מקומות, והמים זרמו אל השכונות הנמוכות – כ־80% מן העיר הוצפו, בחלקים עד כמה מטרים.
(אפשר גם: אובדן ביצות החוף של הדלתה – שבעבר בלמו את הגלים ואת נחשול הסערה – בגלל סכירה, תעלות וחדירת מי ים; ושקיעת הקרקע בעיר בגלל ניקוז ושאיבה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה גורמים שונים (טבעי־מיקומי, מטאורולוגי, אנושי־הנדסי), כל אחד מוסבר ומקושר לניו אורלינס ולנתוני הקטע.
שאלה 11 · מי תהום
לא במיקוד תשפ"ז – מי תהום ואקוות החוף אינם מופיעים ברשימת הנושאים של פרק כדור הארץ והסביבה במיקוד 2027 (וגם לא במיקוד 2026).
לפניך שני תרשימים המתארים את אקוות החוף — אקוויפר המצוי באזור הסמוך לחוף הים.
בתרשים א מתואר המצב הטבעי של האקווה.
בתרשים ב מתוארים השינויים המתרחשים באקווה כזאת עקב שאיבת יתר של מי תהום.
עיין בתרשימים, וענה על הסעיפים א-ג שאחריהם.
[תרשימים א ו־ב]
הסבר שניים מן המושגים האלה:
אקווה (אקוויפר); מפלס מי תהום; הפן הביני. (8 נקודות)
(1) היעזר בתרשימים ותאר את השינוי המתרחש בשכבת האקווה עקב שאיבת יתר של מי תהום. (5 נקודות)
(2) הסבר את ההשפעה של השינוי שתיארת על איכות מי התהום. (5 נקודות)
בכמה מדינות בעולם מקימים במורדות של הנחלים מאגרי מים גדולים לאיסוף מי השיטפונות לפני הגעתם לים.
הסבר כיצד דרך זו עשויה לצמצם את הפגיעה באיכות מי התהום, הנגרמת משאיבת יתר מן האקווה הסמוכה לחוף הים.
(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
אקווה (אקוויפר): שכבת סלע או חומר נקבובי וחדיר (חול, כורכר, אבן גיר סדוקה) שבחלליה ובסדקיה נאגרים מי תהום והם יכולים לזרום בה; מתחתיה שכבה אטימה (אקוויקלוד) שמונעת מן המים לחלחל הלאה.
מפלס מי התהום: הגבול העליון של האזור הרווי במים באקווה – מתחתיו כל החללים מלאים מים; גובהו עולה כשהמילוי (חלחול גשמים) גדול מן השאיבה ויורד כשהשאיבה גדולה מן המילוי. (אפשר גם הפן הביני: הגבול בין מי התהום המתוקים, הקלים יותר וזורמים לכיוון הים, לבין מי הים המלוחים, הכבדים יותר, החודרים אל האקווה מתחת לחוף.)
מה נדרש: להסביר שניים משלושת המושגים.
תשובה מלאה:
אקווה (אקוויפר): שכבה של סלע או של חומר נקבובי וחדיר – למשל חול, כורכר, אבן חול או אבן גיר ודולומיט סדוקים – שבחלליה, בנקבוביה ובסדקיה נאגרים מים, והמים יכולים לזרום דרכה. מי הגשמים מחלחלים לתוכה מפני הקרקע. מתחת לאקווה נמצאת שכבה אטימה – אקוויקלוד (כמו חרסית) – שאינה מאפשרת למים לחלחל הלאה, ולכן המים נאגרים מעליה. בתרשימים האקווה היא השכבה האפורה הבהירה, והאקוויקלוד – השכבה הכהה שמתחתיה.
מפלס מי התהום: פני המים בתוך האקווה – הגבול העליון של האזור הרווי. מתחת למפלס כל החללים בסלע מלאים מים, ומעליו יש בחללים גם אוויר. בתרשימים המפלס מסומן בקו מנוקד. המפלס משתנה: הוא עולה כשהמילוי (חלחול מי גשמים) גדול מן השאיבה, ויורד כששואבים יותר ממה שמתמלא.
(אפשר גם הפן הביני: באקוות החוף מי התהום המתוקים זורמים לכיוון הים ופוגשים מתחת לחוף את מי הים המלוחים שחדרו אל האקווה. מי הים כבדים יותר (צפופים יותר), ולכן הם יוצרים "טריז" מתחת למים המתוקים. הגבול בין המים המתוקים למלוחים הוא הפן הביני (בתרשימים – הקו המקווקו). מיקומו תלוי באיזון בין לחץ המים המתוקים לבין לחץ מי הים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מושגים מוגדרים במדויק – מה הם, ממה הם נובעים ואיך הם מופיעים בתרשים.
סעיף ב
(1) בתרשים ב, לעומת תרשים א: מפלס מי התהום ירד הרבה – מקרוב לפני הקרקע לעומק רב; והפן הביני זז פנימה, לכיוון היבשה – מקרוב לקו החוף אל מתחת למשאבה – כך שמי הים חדרו אל האקווה ותחום המים המלוחים התרחב, ואילו נפח המים המתוקים קטן.
(2) המשאבה שואבת כעת מים מליחים: כשמפלס המים המתוקים יורד, לחץ המים המתוקים כלפי הים קטן, ומי הים חודרים פנימה (המלחה). ריכוז המלח (כלורידים) בבאר עולה, והמים אינם ראויים לשתייה ולהשקיה; הקידוח נסגר, והתיקון אורך שנים רבות.
מה נדרש: (1) לתאר, על פי השוואת התרשימים, מה השתנה באקווה; (2) להסביר כיצד שינוי זה פוגע באיכות המים.
תשובה מלאה:
(1) בהשוואה בין התרשימים רואים שני שינויים:
– מפלס מי התהום ירד: בתרשים א המפלס (הקו המנוקד) קרוב לפני הקרקע ויורד בהדרגה עד קו החוף; בתרשים ב הוא נמוך בהרבה – עמוק מתחת לפני הקרקע.
– הפן הביני זז לכיוון היבשה: בתרשים א הפן הביני נמצא קרוב לקו החוף, בין הים לבין המשאבה, והמשאבה שואבת מן המים המתוקים. בתרשים ב הפן הביני התרחק מן החוף פנימה – הוא מתחיל בתחתית קידוח המשאבה – ותחום "המים המלוחים" התרחב אל מתחת ליבשה. כלומר מי ים חדרו אל האקווה, ונפח המים המתוקים קטן.
(2) ההשפעה על איכות המים – המלחה: באקווה המתוקה, מי התהום הזורמים לכיוון הים "דוחפים" את מי הים ומחזיקים את הפן הביני ליד החוף. כששואבים יותר ממה שמתמלא, המפלס יורד והלחץ של המים המתוקים קטן, ולכן מי הים הכבדים חודרים פנימה. המשאבה מתחילה לשאוב מים שמעורבים במי ים – ריכוז המלחים (הכלורידים) בהם עולה. מים כאלה אינם ראויים לשתייה, ובהשקיה הם מזיקים לגידולים ולקרקע. בעקבות זאת סוגרים קידוחים, והאקווה – מקור מים חשוב – נפגעת לשנים רבות, כי שטיפת המלח והחזרת הפן הביני אורכות זמן רב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור נשען על הבדלים שנראים בתרשימים (מפלס ומיקום הפן הביני), וההסבר מקשר את השינוי לתהליך ההמלחה ולתוצאה לאיכות המים ולשימוש בהם.
טעות נפוצה: לכתוב שמי הים "עולים" אל האקווה מלמעלה – החדירה היא אופקית, מתחת לחוף, לכיוון היבשה.
סעיף ג
מי השיטפונות, שבלי המאגר היו זורמים לים והולכים לאיבוד, נאגרים ומוחדרים אל האקווה (העשרה מלאכותית): מחלחלים מן המאגר או מוזרמים לבריכות החדרה ולקידוחים. כך מפלס מי התהום עולה, לחץ המים המתוקים כלפי הים גדל, והפן הביני נדחק חזרה לכיוון הים – פחות המלחה. בנוסף, המים שנאגרים יכולים לשמש להשקיה במקום שאיבה מן האקווה, ולכן השאיבה קטנה. (דוגמה: סכר שקמה בישראל אוגר שיטפונות ומחדיר אותם לאקוות החוף.)
מה נדרש: להסביר את הקשר בין איסוף מי שיטפונות לבין צמצום הפגיעה באיכות מי התהום באקוות החוף.
תשובה מלאה:
באזורים בעלי אקלים יבש למחצה, רוב מי הגשם בנחלים זורמים בשיטפונות קצרים ועזים, ובלי מאגר הם מגיעים מהר לים והולכים לאיבוד. מאגר במורד הנחל עוצר את המים לפני הים, ויש להם שני שימושים שמגינים על האקווה:
1. העשרה מלאכותית (החדרה): המים מן המאגר מחלחלים בהדרגה אל האקווה שמתחתיו, או מוזרמים לבריכות החדרה ולקידוחים מיוחדים. כך נכנסים לאקווה יותר מים מתוקים, מפלס מי התהום עולה, והלחץ של המים המתוקים כלפי הים גדל. הפן הביני נדחק חזרה לכיוון הים, וחדירת מי הים (ההמלחה) נעצרת או קטנה.
2. מקור מים חלופי: את מי המאגר (אחרי שקיעת הסחף) אפשר לנצל להשקיה. כך החקלאים שואבים פחות מן האקווה, ושאיבת היתר – שהיא הגורם לבעיה – קטנה.
דוגמה: בישראל, סכר שקמה בדרום מישור החוף אוגר את שיטפונות נחל שקמה, ומי המאגר מוחדרים לאקוות החוף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מראה את שרשרת הסיבה והתוצאה: איסוף שיטפונות ← החדרה לאקווה (או צמצום שאיבה) ← עליית המפלס ← הפן הביני זז לכיוון הים ← פחות המלחה.
שאלה 12 · תופעות אקלים
לא במיקוד תשפ"ז – כפור וערפל אינם במיקוד 2027 (ערפל הופיע במיקוד 2026 ונשמט); במיקוד 2027 נכללים רק סוגי העננים קומולונימבוס וצירוס, ולכן רוב השאלה מחוץ למיקוד.
עיין בתמונות שבנספח ב, וענה על הסעיפים א-ג שלפניך.
[נספח ב – תמונות]
ציין את שם תופעת האקלים הנראית בכל אחת מן התמונות. (8 נקודות)
להיווצרות של כל תופעות האקלים הנראות בתמונות יש תנאים משותפים.
הסבר שניים מן התנאים המשותפים. (10 נקודות)
בחר באחת מן התופעות, ותאר תנאי ייחודי הדרוש להיווצרותה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
תמונה 1 – כפור (גבישי קרח על עלי העשב).
תמונה 2 – ערפל.
תמונה 3 – עננים (ענני ערימה – קומולוס).
מה נדרש: לציין את שם התופעה בכל אחת משלוש התמונות.
תשובה מלאה:
תמונה 1 – כפור: על עלי העשב נראים גבישי קרח לבנים דקים. אדי המים שבאוויר הפכו ישירות לקרח על פני העלים הקרים.
תמונה 2 – ערפל: ענן נמוך של טיפות מים זעירות השוכן על פני הקרקע, בין העצים ובעמק, ומגביל את הראות.
תמונה 3 – עננים: ענני ערימה (קומולוס) – עננים לבנים תפוחים בעלי בסיס שטוח וראש מעוגל, בשמיים כחולים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תמונה צוין שם התופעה המדויק, עם הפרט בתמונה שמאפשר לזהות אותה.
טעות נפוצה: לכתוב "טל" בתמונה 1 – טל הוא טיפות מים נוזליות; כאן רואים גבישי קרח, ולכן זה כפור.
סעיף ב
1. נוכחות אדי מים באוויר (לחות): כל שלוש התופעות נוצרות מאדי המים שבאוויר – ככל שהאוויר לח יותר, קל יותר להגיע לרוויה.
2. התקררות האוויר עד נקודת הטל (רוויה): כשהאוויר מתקרר, יכולתו להכיל אדי מים קטנה; בנקודת הטל הוא רווי, והאדים עוברים מגז למצב צבירה נוזלי (טיפות – ערפל, ענן) או מוצק (גבישי קרח – כפור). (אפשר גם: גרעיני התעבות – חלקיקי אבק, מלח ועשן שעליהם מתעבים האדים בערפל ובעננים; בכפור – משטח קר.)
מה נדרש: להסביר שני תנאים המשותפים לכפור, לערפל ולעננים.
תשובה מלאה:
תנאי 1 – לחות: אדי מים באוויר. כפור, ערפל ועננים נוצרים כולם מאדי המים שבאוויר, שעוברים ממצב גז למצב נוזל או מוצק. בלי אדי מים אין ממה ליצור טיפות או גבישים. ככל שהלחות היחסית גבוהה יותר, מספיקה התקררות קטנה יותר כדי להגיע לרוויה – ולכן ערפל וכפור שכיחים בלילות לחים, ועננים נוצרים בקלות באוויר לח.
תנאי 2 – התקררות האוויר עד נקודת הטל (רוויה): כמות אדי המים שהאוויר יכול להכיל תלויה בטמפרטורה – אוויר קר מכיל פחות. כשהאוויר מתקרר, הוא מגיע לטמפרטורה שבה הוא רווי – נקודת הטל. בהמשך ההתקררות העודף הופך לטיפות מים (התעבות) או לגבישי קרח (המראה הפוכה/ריבוץ). ההתקררות נגרמת בדרכים שונות: בכפור ובערפל – בעיקר מקרינה של פני הקרקע בלילה בהיר (או מעבר אוויר חם ולח מעל משטח קר); בעננים – מהתפשטות של אוויר עולה והתקררותו האדיאבטית.
(אפשר גם: גרעיני התעבות – חלקיקים זעירים באוויר (אבק, מלח ים, עשן) שעליהם מתעבים אדי המים לטיפות בערפל ובעננים; בכפור תפקיד דומה ממלא המשטח הקר – עלי העשב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תנאים שונים ומשותפים לשלוש התופעות, כל אחד מוסבר בתהליך (רוויה, נקודת הטל, שינוי מצב צבירה).
סעיף ג
כפור: טמפרטורת פני הקרקע והצמחים צריכה לרדת אל מתחת ל־0°C (נקודת הטל נמוכה מנקודת הקיפאון), ולכן אדי המים הופכים ישירות לגבישי קרח על המשטח הקר. זה קורה בלילה בהיר ושקט – בלי עננים הקרקע מאבדת חום בקרינה, ובלי רוח האוויר הקר נשאר צמוד לקרקע. (אפשר גם: ענן – עלייה של אוויר לגובה (הסעה, עלייה במדרון הר, חזית), שבה הוא מתקרר אדיאבטית; ערפל – התקררות של שכבת האוויר הצמודה לקרקע בלילה בהיר ושקט, או מעבר אוויר חם ולח מעל משטח קר.)
מה נדרש: לבחור תופעה אחת ולתאר תנאי אחד שקיים רק בה (לא משותף לכולן).
תשובה מלאה:
התופעה: כפור.
התנאי הייחודי: טמפרטורה מתחת לנקודת הקיפאון על פני השטח. כדי שייווצר כפור, הטמפרטורה של פני הקרקע והצמחים צריכה לרדת אל מתחת ל־0°C, ונקודת הטל של האוויר צריכה להיות נמוכה מ־0°C. במצב זה אדי המים שבאוויר הנוגע במשטח הקר אינם הופכים לטיפות (טל) אלא ישירות לגבישי קרח – כמו בתמונה 1. התנאים האופייניים: לילה בהיר ללא עננים – הקרקע פולטת את חומה בקרינה לחלל ומתקררת מאוד – ושקט ללא רוח, כך שהאוויר הקר נשאר צמוד לקרקע (לרוב בעמקים ובשקעים, שאליהם זורם האוויר הקר והכבד).
(אפשר גם ענן: התנאי הייחודי הוא עלייה של אוויר לגובה – בהסעה (התחממות הקרקע ביום), בעלייה במדרון הר או בחזית. האוויר העולה מתפשט ומתקרר אדיאבטית עד נקודת הטל בגובה בסיס הענן – לכן לענני הקומולוס בתמונה 3 בסיס שטוח.
או ערפל: התעבות בשכבת האוויר הצמודה לקרקע – בלילה בהיר ושקט (ערפל קרינה) או כשאוויר חם ולח נע מעל משטח קר (ערפל הסעה).)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחרה תופעה אחת, והתנאי שתואר ייחודי לה (טמפרטורה מתחת ל־0°C – שינוי ישיר לקרח), עם הסבר והקשר לתמונה.
שאלה 13 · שינויים סביבתיים
בנספח ג מוצגות מפות סכמטיות של השטח המכוסה בקרח באזור הים הארקטי בקוטב הצפוני, בשנת 1979 ובשנת 2019.
[נספח ג – מפות]
(1) עיין במפות, ותאר את השינוי שחל בגודל של שכבת הקרח באזור הים הארקטי בקוטב הצפוני מאוגוסט 1979 עד אוגוסט 2019. (5 נקודות)
(2) הסבר את הגורם לשינוי זה. (8 נקודות)
השינוי שחל בגודל של שכבת הקרח בקוטב הצפוני גורם לשינוי באַלְבֵּדוֹ באזור זה.
(1) הסבר מהו אלבדו. (6 נקודות)
(2) הסבר כיצד השינוי בגודל של שכבת הקרח עשוי להשפיע על שיעור האלבדו ועל תנאי האקלים באזור הקוטב הצפוני. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) שטח הקרח קטן מאוד: באוגוסט 1979 הקרח כיסה כמעט את כל האגן הארקטי והגיע עד סמוך לחופי רוסיה (סיביר), אלסקה וקנדה; באוגוסט 2019 נותר גוש קרח קטן בהרבה, בעיקר צפונית לגרינלנד ולארכיפלג הקנדי, ורצועה רחבה של ים פתוח מפרידה בינו לבין חופי רוסיה ואלסקה. לפי מדידה על המפות שטח הקרח ב־2019 הוא כ־55% מזה של 1979 – ירידה של כ־45%.
(2) התחממות גלובלית בגלל הגברת אפקט החממה: שריפת דלקים מחצביים (פחם, נפט, גז), כריתת יערות וחקלאות העלו את ריכוז גזי החממה (פחמן דו־חמצני, מתאן) באטמוספרה; הם קולטים את קרינת החום שפולט כדור הארץ ומחזירים חלק ממנה לקרקע, ולכן טמפרטורת האוויר והאוקיינוס עולה – הקרח נמס יותר בקיץ ונבנה פחות בחורף. באזור הארקטי ההתחממות מהירה פי כמה מהממוצע העולמי.
מה נדרש: (1) לתאר מן המפות את השינוי בגודל שכבת הקרח; (2) להסביר את הגורם לו.
תשובה מלאה:
(1) בשתי המפות מוצג אותו חודש – אוגוסט, סוף הקיץ, כשהקרח בשטחו הקטן – ולכן ההשוואה ישירה.
באוגוסט 1979 (מפה 1) הקרח הלבן ממלא כמעט את כל האגן הארקטי: הוא מגיע עד סמוך לחופי צפון רוסיה (סיביר), לחופי אלסקה וצפון קנדה, ממלא את התעלות בין איי הארכיפלג הקנדי ומגיע עד צפון גרינלנד.
באוגוסט 2019 (מפה 2) שטח הקרח קטן בהרבה: נותר גוש מצומצם במרכז, בעיקר צפונית לגרינלנד ולארכיפלג הקנדי. בין הקרח לבין חופי רוסיה ואלסקה נפתחה רצועה רחבה של ים פתוח (כחול), ורוב התעלות בארכיפלג הקנדי פתוחות.
לפי מדידת השטח הלבן במפות, שטח הקרח ב־2019 הוא כ־55% מזה של 1979, כלומר ירידה של כ־45% בתוך 40 שנה. המגמה: נסיגה של הקרח מן החופים לכיוון מרכז האגן.
(לפי נתוני ניטור לוויני, ממוצע שטח קרח הים הארקטי באוגוסט 2019 היה כ־5.0 מיליון קמ"ר – כ־2.2 מיליון קמ"ר פחות מן הממוצע של אוגוסט בשנים 1981–2010.)
(2) הגורם: ההתחממות הגלובלית, שנגרמת מהגברת אפקט החממה בידי האדם. מאז המהפכה התעשייתית האדם שורף כמויות עצומות של דלקים מחצביים – פחם, נפט וגז – לייצור חשמל, לתחבורה ולתעשייה, כורת יערות ומגדל בעלי חיים ואורז. פעולות אלה מעלות את ריכוז גזי החממה באטמוספרה – בעיקר פחמן דו־חמצני ומתאן. גזים אלה מאפשרים לקרינת השמש לעבור, אבל קולטים חלק מקרינת החום (הקרינה הארוכה) שכדור הארץ פולט, ומחזירים חלק ממנה אל פני השטח. ככל שריכוזם עולה, נשאר יותר חום ליד פני כדור הארץ, וטמפרטורת האוויר והאוקיינוס עולה. באזור הארקטי: בקיץ הקרח נמס יותר ומוקדם יותר, ובחורף נבנה פחות קרח ודק יותר, ולכן שטחו בסוף הקיץ קטן משנה לשנה. ההתחממות בארקטי מהירה פי כמה מן הממוצע העולמי, בין היתר בגלל תהליך המשוב של האלבדו (סעיף ב).
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) התיאור משווה בין המפות במונחים של שטח ומיקום הקרח, ומציג את גודל השינוי; (2) ההסבר מציג את שרשרת הסיבה: פעילות אדם ← גזי חממה ← הגברת אפקט החממה ← התחממות ← המסת קרח.
טעות נפוצה: לבלבל עם "החור באוזון" – הוא אינו הגורם להמסת הקרח.
סעיף ב
(1) אלבדו הוא שיעור (באחוזים) קרינת השמש המוחזרת מן המשטח מתוך הקרינה המגיעה אליו. משטחים בהירים מחזירים הרבה – לשלג ולקרח טריים אלבדו גבוה (כ־80%–90%); משטחים כהים קולטים את רוב הקרינה – לים פתוח אלבדו נמוך (פחות מ־10%). ככל שהאלבדו נמוך יותר, יותר קרינה נקלטת והמשטח מתחמם.
(2) כשהקרח נמס, את הקרח הלבן מחליפים מי ים כהים – האלבדו באזור יורד. הים קולט הרבה יותר קרינה ומתחמם, ולכן נמס עוד קרח – משוב חיובי (מעגל שמזין את עצמו). תנאי האקלים: עליית הטמפרטורות באוויר ובים בקוטב הצפוני (התחממות מהירה פי כמה מן הממוצע העולמי), עונת קיפאון קצרה יותר וקרח דק יותר, ויותר אידוי ולחות.
מה נדרש: (1) להגדיר אלבדו; (2) להסביר כיצד הקטנת שטח הקרח משנה את האלבדו ואת האקלים בקוטב.
תשובה מלאה:
(1) אלבדו הוא כושר ההחזרה של משטח – שיעור קרינת השמש שהמשטח מחזיר (מתוך כל הקרינה שמגיעה אליו), באחוזים. החלק שאינו מוחזר נקלט ומחמם את המשטח. האלבדו תלוי בעיקר בצבע המשטח ובמרקמו: משטחים בהירים מחזירים הרבה – לשלג טרי ולקרח אלבדו של כ־80%–90%; משטחים כהים קולטים את רוב הקרינה – למים פתוחים אלבדו של פחות מ־10%, וליער כהה כ־10%–15%. לכן משטח בעל אלבדו גבוה נשאר קר, ומשטח בעל אלבדו נמוך מתחמם.
(2) ההשפעה על האלבדו: כשהקרח בקוטב נמס ושטחו קטן, את המשטח הלבן והמבריק מחליפים מי ים כהים. מכאן שהאלבדו הכולל של האזור יורד.
ההשפעה על האקלים – משוב חיובי: הים הכהה קולט הרבה יותר מקרינת השמש של הקיץ הארוך בקוטב ומתחמם. המים החמים ממיסים עוד קרח מלמטה ומן השוליים, וגם מעכבים את קפיאת הים בסתיו. פחות קרח פירושו עוד ירידה באלבדו, ושוב יותר חימום – מעגל שמזין את עצמו. כתוצאה מכך הטמפרטורות של האוויר ושל הים באזור הקוטב הצפוני עולות מהר פי כמה מן הממוצע העולמי, עונת הקיפאון מתקצרת, הקרח החורפי דק יותר, ויש יותר אידוי מן הים הפתוח – יותר לחות ועננות. ההתחממות פוגעת גם בבעלי חיים התלויים בקרח (כמו דוב הקוטב) ובקהילות המקומיות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הגדרה מדויקת של אלבדו עם ערכים לקרח ולמים; (2) שרשרת מלאה: פחות קרח ← אלבדו נמוך ← יותר קליטת קרינה ← התחממות ← עוד המסה (משוב חיובי), עם השפעה על האקלים.
טעות נפוצה: לכתוב שהאלבדו עולה כשהקרח נמס, או לא להסביר מדוע ירידת האלבדו גורמת להתחממות.
שאלה 14 · נהר אינדוס
לפניך מפה סכמטית של נהר אינדוס בפקיסטן והידרוגרף של הנהר באזור הסמוך לעיר בַּשַאם.
עיין בהידרוגרף, ותאר את משטר הזרימה של הנהר. בתשובתך התייחס לכמות המים ולרציפות הזרימה במשך השנה.
(8 נקודות)
[מפה והידרוגרף]
באגן הניקוז של הנהר שורר אקלים מונסוני.
הסבר את הקשר בין מאפייני האקלים הזה לבין משטר הזרימה של נהר אינדוס שתיארת בסעיף א. (5 נקודות)
בשנת 1976 הסתיימה הקמתו של סכר טרבלה על נהר אינדוס ממזרח לעיר פשבר בצפון פקיסטן.
(1) הסבר את ההשפעה של הקמת הסכר על משטר הזרימה במורד הנהר, וכתוב את התועלת בכך בחודשים יוני עד ספטמבר (חודשים 6-9) לאוכלוסייה המתגוררת בקרבת הנהר. (6 נקודות)
(2) הסבר שתי השפעות אפשריות של הקמת הסכר על כלכלת פקיסטן. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
כמות המים: משטר עונתי ובלתי סדיר – בחודשים נובמבר–מאי הכמות קטנה (כ־450–1,100 מ"ק/שנייה, המינימום בינואר–פברואר כ־450), ביוני עלייה חדה (כ־5,050), השיא ביולי (כ־7,450) ואוגוסט (כ־6,600), בספטמבר ירידה (כ־2,950) ובאוקטובר חזרה לכ־1,100. ביוני–ספטמבר זורמים כ־80% מכמות המים השנתית, והשיא גדול פי כ־16 מן המינימום.
רציפות הזרימה: הנהר זורם בכל חודשי השנה – נהר איתן (אין חודש ללא זרימה).
מה נדרש: לתאר את משטר הזרימה על פי ההידרוגרף – גם את כמות המים לאורך השנה וגם את רציפות הזרימה.
תשובה מלאה:
כמות המים (ערכים משוערים מן ההידרוגרף):
– עונת זרימה נמוכה – נובמבר עד מאי: כמות קטנה, כ־450–1,100 מ"ק/שנייה; המינימום בינואר–פברואר (כ־450 מ"ק/שנייה), ועלייה הדרגתית באפריל–מאי (כ־850–1,100).
– עונת זרימה גבוהה – יוני עד ספטמבר: ביוני עלייה חדה לכ־5,050 מ"ק/שנייה, השיא ביולי (כ־7,450) ובאוגוסט (כ־6,600), ובספטמבר ירידה לכ־2,950. באוקטובר הכמות חוזרת לכ־1,100.
– בארבעת חודשי הקיץ (יוני–ספטמבר) זורמים כ־80% מן הכמות השנתית, וכמות המים בחודש השיא גדולה פי כ־16 מזו של החודש הדל ביותר. כלומר משטר הזרימה עונתי מאוד ובלתי סדיר – הבדלים גדולים בין העונות.
רציפות הזרימה: בכל אחד משנים־עשר החודשים יש זרימה (גם בחודשים הדלים – כמה מאות מ"ק בשנייה), ולכן אינדוס הוא נהר איתן – זורם כל השנה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה מתייחסת לשני הרכיבים שנדרשו – כמות (עונות, חודשי שיא ושפל, ערכים מן הגרף) ורציפות (נהר איתן).
טעות נפוצה: לתאר רק את חודש השיא, או לשכוח לציין שהנהר זורם כל השנה.
סעיף ב
באקלים מונסוני יש עונה גשומה בקיץ ועונה יבשה בחורף. בקיץ היבשה של תת־היבשת מתחממת, נוצר מעליה שקע ברומטרי, ורוח לחה מן האוקיינוס ההודי (המונסון הדרום־מערבי) מביאה גשמים עזים – בעיקר ביולי–ספטמבר – ולכן כמות המים בנהר מגיעה לשיא בקיץ. בחורף היבשה קרה, נוצר מעליה רום, והרוח נושבת מן היבשה לים – יבשה וכמעט ללא גשם – ולכן הזרימה נמוכה ונשענת על מי תהום ומעיינות (הנהר נשאר איתן). (בנוסף, בקיץ נמסים השלג והקרחונים בהרי ההימלאיה והקרקורם, וזה מסביר את העלייה כבר ביוני.)
מה נדרש: להסביר כיצד מאפייני האקלים המונסוני יוצרים את משטר הזרימה שתואר.
תשובה מלאה:
האקלים המונסוני מתאפיין בהיפוך עונתי של כיוון הרוחות, ובעקבותיו בעונה גשומה בקיץ ובעונה יבשה בחורף:
– בקיץ: היבשה של אסיה ותת־היבשת ההודית מתחממת מהר, ומעליה נוצר שקע ברומטרי. רוח לחה נושבת מן האוקיינוס ההודי אל היבשה (המונסון הדרום־מערבי), עולה במדרונות ההרים ומורידה גשמים עזים, בעיקר ביולי–ספטמבר. מי הגשם מגיעים לנהר, ולכן כמות המים באינדוס עולה מאוד ומגיעה לשיא ביולי–אוגוסט.
– בחורף: היבשה מתקררת, נוצר מעליה רום ברומטרי, והרוח נושבת מן היבשה אל הים – רוח יבשה – כמעט בלי גשם. הנהר ניזון אז רק ממי תהום וממעיינות, ולכן הזרימה נמוכה (אך אינה נפסקת – הנהר איתן).
גורם נוסף שמחזק את אותו דפוס: מקורות האינדוס בהרי ההימלאיה, הקרקורם וההינדו־כוש. בקיץ החם נמסים השלג והקרחונים, ומי ההפשרה מצטרפים לגשמי המונסון – לכן העלייה מתחילה כבר במאי–יוני, עוד לפני שיא הגשמים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מקשר בין עונה גשומה/יבשה במונסון (ומקורה בהיפוך הרוחות) לבין עונות הזרימה הגבוהה והנמוכה בהידרוגרף.
סעיף ג
(1) הסכר אוגר במאגר חלק גדול ממי הקיץ ומשחרר אותם בהדרגה בחודשי החורף היבשים – הזרימה במורד הנהר נעשית סדירה ואחידה יותר: שיא נמוך יותר בקיץ וזרימה גדולה יותר בחורף. התועלת ביוני–ספטמבר: הסכר "חותך" את שיא הזרימה, ולכן פוחת הסיכון לשיטפונות – הגנה על חיי התושבים, בתיהם ושדותיהם לאורך הנהר.
(2) 1. ייצור חשמל הידרואלקטרי: תחנת הכוח בסכר היא מן הגדולות בפקיסטן – חשמל זול ונקי לתעשייה ולבתים, ופחות יבוא דלקים. 2. מים להשקיה בחורף היבש: המים האגורים מוזרמים לתעלות ההשקיה של עמק האינדוס (פנג'אב וסינד), ומאפשרים גידול חיטה, כותנה ואורז גם בעונה היבשה – עלייה בתוצרת החקלאית, בייצוא ובתעסוקה (וגם חומר גלם לתעשיית הטקסטיל). (אפשר גם השפעה שלילית: עלות הקמה ותחזוקה גבוהה, פינוי כפרים ואובדן קרקעות שהוצפו, והצטברות סחף שמקטינה את נפח המאגר.)
מה נדרש: (1) להסביר כיצד הסכר משנה את הזרימה במורד ומה התועלת לאוכלוסייה ביוני–ספטמבר; (2) להסביר שתי השפעות של הסכר על כלכלת פקיסטן.
תשובה מלאה:
(1) ההשפעה על משטר הזרימה: הסכר יוצר מאגר גדול. בקיץ, כשהזרימה מגיעה לאלפי מ"ק בשנייה, חלק גדול מן המים נאגר במאגר במקום לזרום במורד. בחורף, כשהזרימה הטבעית נמוכה (כמה מאות מ"ק בשנייה), משחררים מן המאגר מים בהדרגה. לכן במורד הנהר הזרימה נעשית סדירה ואחידה יותר: השיא בקיץ נמוך יותר, והזרימה בחורף גדולה יותר.
התועלת ביוני–ספטמבר: בחודשים אלה, בשיא המונסון והפשרת השלגים, אינדוס עלול לעלות על גדותיו ולהציף כפרים, ערים ושדות. המאגר קולט חלק מן המים ו"חותך" את שיא הזרימה, ולכן הסיכון לשיטפונות במורד הנהר קטן – פחות נפגעים, פחות הרס של בתים, תשתיות ויבולים.
(2) השפעה 1 – ייצור חשמל הידרואלקטרי: המים שזורמים מן המאגר דרך הטורבינות של תחנת הכוח בסכר מייצרים חשמל. תחנת טרבלה היא מן הגדולות בפקיסטן. החשמל זול יחסית, מקומי ונקי, והוא מספק אנרגייה לתעשייה, לערים ולכפרים, ומקטין את התלות ביבוא נפט – חיסכון במטבע חוץ ועידוד הפיתוח הכלכלי.
השפעה 2 – הרחבת החקלאות בעזרת השקיה: פקיסטן תלויה בחקלאות של עמק האינדוס, באזור שרובו צחיח. המים שנאגרים בקיץ משוחררים בחורף ובאביב היבשים לרשת תעלות ההשקיה של פנג'אב וסינד. כך אפשר לגדל חיטה בחורף, ולהשקות כותנה, אורז וקנה סוכר באופן סדיר. התוצרת החקלאית והתעסוקה גדלות, יש יותר מזון לאוכלוסייה הגדלה ויותר ייצוא – והכותנה משמשת חומר גלם לתעשיית הטקסטיל, ענף מרכזי בכלכלת פקיסטן.
(אפשר גם השפעות שליליות: עלות הקמה ותחזוקה גבוהה מאוד; הצפת קרקעות ופינוי כפרים באזור המאגר; הצטברות סחף במאגר שמקטינה את נפח האגירה ואת ייצור החשמל עם השנים, ופחות סחף פורה מגיע לשדות ולדלתה במורד.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההשפעה על משטר הזרימה (ויסות: אגירה בקיץ ושחרור בחורף) מוסברת, והתועלת ביוני–ספטמבר (הגנה מפני שיטפונות) כתובה במפורש; (2) שתי השפעות כלכליות שונות, כל אחת עם שרשרת הסבר עד כלכלת המדינה.