בגרות בגאוגרפיה 57282 - קיץ 2023
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · קיץ · 14 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2023, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות יש להיעזר בסרטוטים, בחתכים ובגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בכל פרק. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
נספחים: נספח א – תמונה לשאלה 5; נספח ב – תמונות לשאלה 7; נספח ג – תרשים לשאלה 8; נספח ד – תמונה לשאלה 8; נספח ה – תמונות לשאלה 9; נספח ו – תמונות לשאלה 12
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · זרזי פיתוח וחסמי פיתוח
בתעשיות עתירות ידע פיתוח מוצרים חדשים נעשה בשני שלבים: השלב הראשון – מחקר ופיתוח, ובו מוקמת חברת הזנק שבה מפתחים אב טיפוס של המוצר החדש במדינות מפותחות, והשלב השני – ייצור המוני של המוצר החדש במדינות פחות מפותחות.
ציינו שני משאבים הדרושים לשלב המחקר והפיתוח של מוצר חדש במדינות מפותחות. (9 נקודות)
הציגו שני חסמים בשלב הייצור ההמוני של מוצרים חדשים במדינות פחות מפותחות. (9 נקודות)
בשנת 1996 חנכה ממשלת מלזיה מיזם גדול של הקמת חברות עתירות ידע באזור סמוך לבירת המדינה קואלה לומפור. המטרה של ממשלת מלזיה במיזם זה הייתה להאיץ את הפיתוח הכלכלי של המדינה.
כדי למשוך יזמים לאזור, העניקה ממשלת מלזיה הטבות מס לחברות ולגופים כלכליים בתחומים עתירי ידע שעברו לאזור, וסיפקה תשתיות תקשורת מתקדמות ונגישות נוחה ומהירה לנמל התעופה הבין־לאומי של המדינה, הנמצא באזור זה.
הסבירו כיצד מיזם זה עשוי לסייע לפיתוח של כלכלת מלזיה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
1. הון אנושי מיומן ומשכיל – מדענים, מהנדסים ומתכנתים (כוח אדם בעל השכלה גבוהה).
2. הון כספי להשקעה – קרנות הון סיכון ומשקיעים המוכנים לממן פיתוח בסיכון גבוה.
(אפשר גם: מוסדות מחקר ואוניברסיטאות הקרובים לחברה; תשתית תקשורת מתקדמת.)
מה נדרש: לציין שני משאבים שבלעדיהם אי אפשר לבצע את שלב המחקר והפיתוח – תשובה קצרה, אבל מדויקת.
תשובה מלאה:
1. הון אנושי מיומן – שלב המחקר והפיתוח מבוסס על ידע, ולכן הוא דורש כוח אדם בעל השכלה גבוהה: מדענים, מהנדסים, מתכנתים ומעצבים. במדינות מפותחות יש מערכת השכלה גבוהה מפותחת שמכשירה כוח אדם כזה.
2. הון כספי (השקעות) – פיתוח אב טיפוס נמשך זמן רב, יקר, ואין ודאות שיצליח. לכן נדרשים משקיעים וקרנות הון סיכון שמוכנים לממן את חברת ההזנק לפני שיש לה הכנסות. במדינות מפותחות יש שוק הון מפותח שמספק מימון כזה.
(אפשר גם: אוניברסיטאות ומכוני מחקר בקרבת מקום – מקור לידע ולשיתופי פעולה; תשתית תקשורת ומחשוב מתקדמת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני משאבים שונים זה מזה (אנושי וכספי), ושניהם קשורים במפורש לשלב המחקר והפיתוח.
טעות נפוצה: לציין "כוח עבודה זול" או "חומרי גלם" – אלה משאבים של שלב הייצור ההמוני, לא של המחקר והפיתוח.
סעיף ב
1. כוח אדם לא מיומן – רוב העובדים בעלי השכלה נמוכה, ולכן נדרשת הכשרה, ויש קושי לאייש תפקידים טכניים וניהוליים; איכות הייצור עלולה להיפגע.
2. תשתיות לקויות – אספקת חשמל לא סדירה, כבישים, נמלים ותקשורת לא מפותחים; הדבר מייקר את הייצור ומעכב את הובלת המוצרים לשווקים בעולם.
(אפשר גם: חוסר יציבות שלטונית, שחיתות ובירוקרטיה המרתיעות משקיעים.)
מה נדרש: להציג שני חסמים – קשיים שמעכבים או מייקרים את שלב הייצור ההמוני כשהוא מועבר למדינות פחות מפותחות – ולהסביר בקצרה מדוע כל אחד מהם הוא חסם.
תשובה מלאה:
1. כוח אדם לא מיומן: במדינות פחות מפותחות רמת ההשכלה הממוצעת נמוכה. ייצור של מוצרים עתירי ידע (רכיבים אלקטרוניים, מכשירים) דורש לפחות עובדים בעלי הכשרה טכנית בסיסית, טכנאים ומנהלי ייצור. לכן החברה צריכה להשקיע בהכשרה, להביא מנהלים ומומחים מחו"ל, ואיכות הייצור והקצב שלו עלולים להיפגע.
2. תשתיות לקויות: אספקת חשמל ומים לא סדירה (הפסקות חשמל עוצרות את קווי הייצור), כבישים, מסילות ונמלים לא מפותחים, ותקשורת איטית. כתוצאה מכך עלויות הייצור וההובלה עולות, ויש עיכובים בשינוע חלקים ומוצרים מוגמרים לשווקים בעולם.
(אפשר גם: חוסר יציבות פוליטית, שחיתות, בירוקרטיה ואי־ודאות משפטית – כל אלה מגדילים את הסיכון לתאגיד ומרתיעים השקעות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני חסמים שונים, כל אחד קשור למאפיין של מדינה פחות מפותחת ומוסבר מדוע הוא מקשה דווקא על הייצור ההמוני.
סעיף ג
המיזם מושך חברות עתירות ידע ותאגידים רב־לאומיים (בזכות הטבות המס, התקשורת המתקדמת והנגישות לנמל התעופה) ← השקעות הון זר ומקומות עבודה רבים ומשתכרים היטב ← העברת ידע וטכנולוגיה, הכשרת כוח אדם מקומי והקמת חברות מקומיות ← מעבר ממשק המבוסס על חקלאות ותעשייה מסורתית למשק המבוסס על שירותים ותעשיות מתקדמות, הגדלת הייצוא והתמ"ג, והכנסות מסים למדינה (אחרי תקופת ההטבות).
מה נדרש: להסביר את הקשר בין המיזם לבין צמיחת הכלכלה – כלומר מה המיזם יוצר (השקעות, תעסוקה, ידע) וכיצד הדבר מפתח את המשק.
תשובה מלאה:
ההטבות שממשלת מלזיה מעניקה הן זרזי פיתוח: הטבות המס מורידות את עלויות החברות, תשתית התקשורת המתקדמת מאפשרת לעבוד בזמן אמת מול שווקים ומטות בעולם, והקרבה לנמל התעופה הבין־לאומי מקלה על תנועת אנשי מקצוע, מנהלים ומוצרים קלים ויקרים.
לכן המיזם צפוי למשוך לאזור תאגידים רב־לאומיים וחברות עתירות ידע. בעקבותיהם:
1. נכנס למדינה הון זר ונוצרים מקומות עבודה רבים, חלקם ברמת שכר גבוהה – ההכנסה וכוח הקנייה עולים.
2. מתרחשת העברת ידע וטכנולוגיה: עובדים מקומיים לומדים ומתמחים, ובהמשך חלקם מקימים חברות הזנק מקומיות. כך נבנה הון אנושי מיומן.
3. מבנה המשק משתנה – ממשק המבוסס על חקלאות (גומי, דקל שמן) ותעשייה מסורתית למשק המבוסס על שירותים ותעשיות עתירות ידע, שמוסיפות ערך רב יותר.
4. הייצוא והתמ"ג גדלים, ובטווח הארוך גם הכנסות המדינה ממסים, שמאפשרות להשקיע בחינוך ובתשתיות נוספות.
המיזם המתואר הוא "מסדרון העל של המולטימדיה" (MSC), שבמרכזו העיר סייברג'איה, בין קואלה לומפור לנמל התעופה הבין־לאומי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר בנוי כשרשרת – הטבה/תשתית ← משיכת חברות והשקעות ← תעסוקה, ידע וייצוא ← פיתוח הכלכלה, ומשתמש בנתונים מן הקטע (הטבות מס, תקשורת, נמל תעופה).
שאלה 2 · הגירה
לא במיקוד תשפ"ז – נושא ההגירה ומאזן ההגירה (משאבי אנוש) אינו נכלל ברשימת הנושאים של 57282 במיקוד 2027.
בטבלה שלפניכם מוצג מאזן ההגירה* במדינות אחדות בעולם בשנת 2017.
[טבלה – מאזן ההגירה]
(1) מיינו את המדינות שבטבלה לשתי קבוצות על פי מאזן ההגירה בכל מדינה, וציינו מה מאפיין את מאזן ההגירה בכל קבוצה. (7 נקודות)
(2) ציינו את רמת הפיתוח של המדינות בכל קבוצה. (3 נקודות)
הציגו שתי השפעות של הגירה על החברה והכלכלה במדינות מפותחות. (9 נקודות)
בכמה מן המדינות המפותחות נחקקו חוקי הגירה המגבילים כניסה של מהגרים לשטחן. בעקבות חוקים אלה חלה עלייה בשיעור ההגירה הבלתי חוקית אליהן.
תארו השפעה שלילית אחת של החוקים האלה על המהגרים הבלתי חוקיים במדינות המפותחות. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) קבוצה 1 – אוסטרליה, ארצות הברית, צרפת: מאזן הגירה חיובי – מספר המהגרים הנכנסים גדול ממספר היוצאים (מדינות קולטות הגירה).
קבוצה 2 – אלג'יריה, בנגלדש, זימבבואה, ניגריה: מאזן הגירה שלילי – מספר המהגרים היוצאים גדול ממספר הנכנסים (מדינות פולטות הגירה).
(2) קבוצה 1 – מדינות מפותחות; קבוצה 2 – מדינות מתפתחות (פחות מפותחות).
מה נדרש: (1) לחלק את שבע המדינות לשתי קבוצות לפי סימן המאזן (חיובי או שלילי) ולתאר את המאזן בכל קבוצה; (2) לציין את רמת הפיתוח של כל קבוצה.
תשובה מלאה:
(1) קבוצה 1 – מאזן הגירה חיובי: ארצות הברית (4,774,029), אוסטרליה (791,229) וצרפת (182,636). במדינות אלה נכנסים יותר מהגרים משיוצאים – אלה מדינות קולטות הגירה. מאזן ההגירה החיובי הגדול ביותר בטבלה הוא של ארצות הברית – פי 6 בערך מזה של אוסטרליה.
קבוצה 2 – מאזן הגירה שלילי: בנגלדש (−1,847,503), זימבבואה (−584,288), ניגריה (−300,000) ואלג'יריה (−50,002). ממדינות אלה יוצאים יותר מהגרים משנכנסים – אלה מדינות פולטות הגירה. המאזן השלילי הגדול ביותר בטבלה הוא של בנגלדש.
(2) קבוצה 1 (מאזן חיובי) – מדינות מפותחות, בעלות הכנסה לנפש גבוהה ורמת חיים גבוהה.
קבוצה 2 (מאזן שלילי) – מדינות מתפתחות (פחות מפותחות), בעלות הכנסה לנפש נמוכה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המיון מבוסס על הנתון שבטבלה (סימן המאזן), כל מדינה משויכת לקבוצה הנכונה, המאפיין של כל קבוצה מנוסח במונחים (מאזן חיובי – הנכנסים רבים מהיוצאים), ורמת הפיתוח מתאימה לכל קבוצה.
סעיף ב
1. השפעה כלכלית – המהגרים משלימים מחסור בכוח עבודה: הם עובדים בענפים שהמקומיים נמנעים מהם (חקלאות, בנייה, סיעוד, שירותי ניקיון) ובעבודות בשכר נמוך, וגם כאנשי מקצוע מיומנים (רופאים, מהנדסים). כך הם תורמים לצמיחה הכלכלית ומקלים על בעיית ההזדקנות של האוכלוסייה.
2. השפעה חברתית – גידול בגיוון התרבותי, אך גם מתחים חברתיים: היווצרות שכונות של מהגרים (הפרדה מרחבית), קשיי השתלבות, תחרות על משרות ועל דיור, וגילויי עוינות כלפי מהגרים.
(אפשר גם: עלייה בהוצאות המדינה על שירותי רווחה, חינוך ובריאות למהגרים.)
מה נדרש: שתי השפעות של ההגירה על המדינות המפותחות (הקולטות) – אחת יכולה להיות כלכלית ואחת חברתית – וכל אחת מוצגת עם הסבר.
תשובה מלאה:
1. השפעה כלכלית – מענה למחסור בעובדים: במדינות מפותחות שיעור הילודה נמוך והאוכלוסייה מזדקנת, ולכן חסרים עובדים בגיל העבודה. המהגרים ממלאים את החסר – הן בעבודות פיזיות בשכר נמוך שהמקומיים אינם מעוניינים בהן (חקלאות, בנייה, ניקיון, טיפול בקשישים), והן בעבודות של אנשי מקצוע מיומנים (רופאים, מהנדסים, מתכנתים). הם משלמים מסים, צורכים מוצרים ושירותים, ובכך תורמים לצמיחה הכלכלית ולמימון מערכות הפנסיה.
2. השפעה חברתית – גיוון תרבותי לצד מתחים: המהגרים מביאים איתם שפות, דתות, מאכלים ומנהגים, והחברה נעשית רב־תרבותית. מצד שני, מהגרים רבים מתרכזים בשכונות עניות בערים (הפרדה מרחבית), מתקשים להשתלב בשוק העבודה ובמערכת החינוך, ונוצרים מתחים עם האוכלוסייה הוותיקה – תחרות על עבודה ועל דיור, תחושת איום על הזהות התרבותית, וחיזוק של מפלגות המתנגדות להגירה.
(אפשר גם: גידול בהוצאות המדינה על שירותי רווחה, חינוך ובריאות, וגידול בביקוש לדיור ובמחירי הדיור בערים הגדולות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (כלכלית וחברתית), כל אחת מוסברת – מה קורה ומדוע – וקשורה למאפייני המדינות המפותחות.
סעיף ג
המהגרים הבלתי חוקיים אינם יכולים לעבוד באופן חוקי, ולכן הם מועסקים "בשחור" בשכר נמוך מאוד, בלי ביטוח, בלי זכויות סוציאליות ובתנאי עבודה קשים – והם חשופים לניצול על ידי מעסיקים, כי פחד הגירוש מונע מהם להתלונן. (אפשר גם: חיים בפחד מתמיד ממעצר וגירוש, ומחוסר גישה לשירותי בריאות, רווחה וחינוך.)
מה נדרש: לתאר השפעה שלילית אחת של חוקי ההגירה המגבילים על המהגרים שנמצאים במדינה שלא כחוק.
תשובה מלאה:
ניצול בשוק העבודה: מכיוון שלמהגרים הבלתי חוקיים אין אשרת עבודה, הם אינם יכולים להתקבל לעבודה מסודרת. הם נאלצים לעבוד "בשחור" – בחקלאות, בבנייה, בניקיון או במסעדות – בשכר נמוך מן המינימום, בלי ביטוח רפואי ובלי זכויות סוציאליות, ולעיתים בתנאים מסוכנים. מעסיקים מנצלים את מצבם, כי המהגרים חוששים שאם יתלוננו – ייעצרו ויגורשו.
(אפשר גם: חיים בפחד מתמיד ממעצר ומגירוש; חוסר גישה לשירותי בריאות, רווחה וחינוך; דיור צפוף ולא תקני בשולי הערים; סכנת חיים בדרך – ניסיונות כניסה דרך הים או המדבר בעזרת מבריחים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השפעה אחת, שלילית, שמתוארת במפורש כתוצאה של המעמד הבלתי חוקי שנוצר בגלל החוקים.
שאלה 3 · המהפכה הירוקה
הכלכלן תומס מלתוס טוען בספרו "על עקרון האוכלוסייה" שיצא לאור בסוף המאה ה־18, כי צפוי שאוכלוסיית העולם תכפיל את עצמה מדי תקופה בעוד שייצור המזון יגדל בקצב איטי יותר. בעקבות זאת יהיה מחסור במזון בעולם.
בגרף שלפניכם מוצגים כמה נתונים:
– שיעור הגידול בכמות הייצור של דגנים לדונם
– שיעור גידול האוכלוסייה בעולם
– שיעור הגידול בשטח המשמש לגידול דגנים
[גרף – גודל האוכלוסייה, גודל השטח המשמש לגידול דגנים וכמות הייצור של דגנים בעולם (2020–1961)]
(1) קבעו אם בשנים המוצגות בגרף התממשה תחזיתו של מלתוס בנוגע למחסור בדגנים. (2 נקודות)
(2) נמקו את קביעתכם. (5 נקודות)
כתבו מהי "המהפכה הירוקה", והסבירו כיצד היא אִפשרה למדינות בעולם להתמודד עם המצב הצפוי לפי טענתו של מלתוס. (9 נקודות)
הציגו שני קשיים של מדינות פחות מפותחות לאמץ את עקרונות המהפכה הירוקה. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) לא – תחזיתו של מלתוס לא התממשה.
(2) בשנים 1961–2020 האוכלוסייה גדלה בכ־155%, אבל ייצור הדגנים לדונם גדל בכ־200% – יותר מן האוכלוסייה – ולאורך כל התקופה קו הייצור לדונם נמצא מעל קו האוכלוסייה, והפער גדל. השטח לגידול דגנים גדל רק בכ־13%, ולכן הגידול בייצור נבע בעיקר מעליית התנובה לדונם. כמות הדגנים הכוללת (תנובה × שטח) גדלה בכ־240% – מהר יותר מן האוכלוסייה.
מה נדרש: (1) קביעה – כן או לא; (2) נימוק מבוסס נתונים מן הגרף, שמשווה בין קצב גידול הייצור לבין קצב גידול האוכלוסייה.
תשובה מלאה:
(1) לא. בשנים 1961–2020 תחזיתו של מלתוס בנוגע למחסור בדגנים לא התממשה.
(2) לפי הגרף:
– האוכלוסייה גדלה בתקופה זו בכ־155% (פי 2.5 בערך).
– ייצור הדגנים לדונם גדל בכ־200% (פי 3 בערך) – יותר מגידול האוכלוסייה. לאורך כל התקופה קו ייצור הדגנים לדונם נמצא מעל קו האוכלוסייה, והפער ביניהם גדל עם השנים.
– השטח המשמש לגידול דגנים גדל רק בכ־13%.
מכאן שכמות הדגנים הכוללת גדלה עוד יותר: כ־3.0 × 1.13 ≈ פי 3.4, כלומר גידול של כ־240%, לעומת גידול של כ־155% באוכלוסייה. כמות הדגנים לנפש גדלה, ולא פחתה כפי שחזה מלתוס. מלתוס הניח שייצור המזון יגדל לאט, אך לא צפה את הקפיצה בתנובה לדונם בזכות טכנולוגיות חקלאיות חדשות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קביעה ברורה, והנימוק משווה בין שני הקווים הרלוונטיים (ייצור מול אוכלוסייה) עם ערכים מן הגרף ומסביר את מקור הגידול (התנובה ולא השטח).
טעות נפוצה: להשוות את האוכלוסייה רק לקו השטח (שכמעט לא השתנה) ולהסיק שהתחזית התממשה – השטח אינו מייצג את כמות הייצור.
סעיף ב
"המהפכה הירוקה" – תהליך שהחל בשנות ה־60 של המאה ה־20 במדינות מתפתחות (הודו, פקיסטן, מקסיקו, מדינות במזרח אסיה): הכנסת זנים משופרים עתירי יבול של דגנים (חיטה, אורז, תירס), יחד עם דשנים כימיים, חומרי הדברה, הרחבת ההשקיה ומיכון.
התמודדות: התנובה לדונם עלתה פי כמה (זנים קצרי גבעול, עמידים, מהירי הבשלה – לעיתים שני יבולים בשנה), ולכן ייצור המזון גדל מהר יותר מן האוכלוסייה בלי להרחיב הרבה את השטח המעובד; מדינות כמו הודו עברו ממחסור ורעב לסיפוק עצמי בדגנים.
מה נדרש: (1) הגדרה של "המהפכה הירוקה"; (2) הסבר כיצד היא מנעה את המחסור במזון שחזה מלתוס.
תשובה מלאה:
מהי המהפכה הירוקה: תהליך של מודרניזציה בחקלאות שהחל בשנות ה־60 של המאה ה־20, בעיקר במדינות מתפתחות באסיה ובאמריקה הלטינית (הודו, פקיסטן, הפיליפינים, מקסיקו). במסגרתו הוכנסו זנים משופרים (מושבחים) של דגנים – חיטה, אורז ותירס – שפותחו במכוני מחקר, ונתנו יבול גבוה בהרבה. הזנים החדשים דרשו "חבילה" של אמצעים: דשנים כימיים, חומרי הדברה, השקיה סדירה ולעיתים מיכון.
כיצד היא אפשרה להתמודד עם תחזית מלתוס: מלתוס חזה שייצור המזון יגדל לאט מן האוכלוסייה, כי השטח החקלאי מוגבל. המהפכה הירוקה הגדילה את התנובה לדונם ולא את השטח: הזנים החדשים קצרי גבעול (אינם נשברים תחת משקל השיבולים), מגיבים היטב לדישון, ומבשילים מהר – כך שבאזורים מושקים אפשר לקצור שני יבולים ואף שלושה בשנה. כך ייצור הדגנים גדל מהר יותר מן האוכלוסייה (כפי שרואים בגרף בסעיף א), מחירי המזון ירדו, ומדינות כמו הודו עברו מתלות ביבוא מזון ומאיום של רעב לסיפוק עצמי בדגנים ואף לייצוא.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש הגדרה עם רכיבי המהפכה (זנים, דשנים, הדברה, השקיה), וההסבר מקשר אותם לגידול בתנובה לדונם ולכן לסתירת התחזית של מלתוס.
סעיף ג
1. עלות כספית גבוהה – הזרעים המשופרים, הדשנים, חומרי ההדברה ומערכות ההשקיה יקרים, וחקלאים קטנים ועניים אינם יכולים לממן אותם (צריך לקנות זרעים מחדש בכל עונה ולקחת הלוואות).
2. מחסור במים ובתשתיות – הזנים החדשים דורשים השקיה סדירה, אך באזורים רבים אין מספיק מים, מאגרים או מערכות השקיה, ולכן היבול אינו גדל.
(אפשר גם: חוסר בידע ובהשכלה חקלאית; חלקות קטנות שאינן מתאימות למיכון; פגיעה סביבתית – המלחת קרקע, זיהום מים והידלדלות מי תהום.)
מה נדרש: שני קשיים שמונעים או מקשים על מדינות פחות מפותחות ליישם את המהפכה הירוקה, כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
1. עלות כספית גבוהה: המהפכה הירוקה מבוססת על תשומות שצריך לקנות – זרעים משופרים (לרוב יש לקנות אותם מחדש בכל עונה), דשנים כימיים, חומרי הדברה, משאבות ודלק. רוב החקלאים במדינות פחות מפותחות הם חקלאים קטנים ועניים, שאין להם הון ואין להם גישה נוחה לאשראי. מי שלוקח הלוואה נכנס לחובות, ואם היבול נכשל – הוא עלול לאבד את אדמתו. לכן דווקא החקלאים העניים מתקשים לאמץ את השיטות, והפערים בכפר גדלים.
2. מחסור במים ובתשתיות השקיה: הזנים עתירי היבול נותנים יבול גבוה רק עם אספקת מים סדירה ודישון. באזורים רבים, למשל באפריקה שמדרום לסהרה, החקלאות תלויה בגשם, אין מאגרים ותעלות השקיה, ואספקת החשמל למשאבות לקויה. בתנאים כאלה הזנים החדשים אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם, וההשקעה אינה משתלמת.
(אפשר גם: חוסר בידע ובהדרכה מקצועית לחקלאים; חלקות קטנות ומפוצלות שאינן מתאימות למיכון; דרכים גרועות שמקשות על הבאת תשומות ושיווק היבול; נזקים סביבתיים – המלחה, זיהום מים בדשנים ובחומרי הדברה, שאיבת־יתר של מי תהום.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני קשיים שונים (כלכלי ופיזי־תשתיתי), כל אחד מוסבר וקשור לאופי המהפכה הירוקה שדורשת תשומות ומים.
שאלה 4 · אוכלוסיית העולם
לא במיקוד תשפ"ז – נושא אוכלוסיית העולם (ריבוי טבעי, מודל התמורה הדמוגרפית ומדיניות ילודה) אינו נכלל ברשימת הנושאים של 57282 במיקוד 2027.
בגרף שלפניכם מוצגים שינויים בשיעור הריבוי הטבעי ובגודל אוכלוסיית העולם בשנים 1990–2022, ותחזית עד שנת 2050.
עיינו בגרף, וענו על השאלות שאחריו.
[גרף – אוכלוסייה וריבוי טבעי בעולם (2050–1990)]
הירידה בשיעור הריבוי הטבעי של אוכלוסיית העולם בשנים 1990–2022 מושפעת בעיקר מירידה בשיעורי הילודה בעולם.
הסבירו שני גורמים לירידה בשיעור הילודה של אוכלוסיית העולם בשנים 1990–2022. (9 נקודות)
ציינו באיזה שלב של מודל התמורה הדמוגרפי נמצאה אוכלוסיית העולם בשנת 2020. נמקו את תשובתכם. (8 נקודות)
סין היא המעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם והמדינה המאוכלסת ביותר בעולם.
בשנת 1979 החליטה המפלגה השלטת בסין על "מדיניות הילד האחד". על פי מדיניות זו הותר לכל זוג להביא לעולם ילד אחד בלבד. בשנת 2015 הודיעה המפלגה על שינוי המדיניות. על פי השינוי הותר לכל זוג להביא לעולם שני ילדים. בשנת 2021 שוב שונתה המדיניות, וכיום כל זוג רשאי להביא לעולם שלושה ילדים.
הסבירו את הקשר בין רצונה של סין להישאר מעצמה כלכלית גדולה לבין שינויי המדיניות בנוגע להבאת ילדים לעולם בשנים 2015 ו־2021. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
1. עלייה ברמת ההשכלה של נשים והשתלבותן בשוק העבודה – נשים נישאות ויולדות בגיל מאוחר יותר ומעדיפות קריירה ומשפחה קטנה, ולכן יולדות פחות ילדים.
2. עיור – במעבר מן הכפר לעיר ילדים אינם עוד כוח עבודה בחקלאות אלא הוצאה (דיור יקר, חינוך ממושך), ולכן משפחות מעדיפות מעט ילדים.
(אפשר גם: הפצת אמצעי מניעה ותכנון משפחה; ירידה בתמותת תינוקות; מדיניות ממשלתית להגבלת הילודה; מערכות פנסיה ורווחה.)
מה נדרש: שני גורמים לירידה בשיעור הילודה, כל אחד עם הסבר כיצד הוא מוריד את מספר הלידות.
תשובה מלאה:
לפי הגרף, הריבוי הטבעי בעולם ירד מכ־1.8% בסוף שנות ה־80 לכ־0.83% בשנים 2021–2022 – ירידה של יותר ממחצית.
1. עלייה בהשכלת נשים ובהשתלבותן בשוק העבודה: בעשורים האחרונים יותר ויותר נשים, גם במדינות מתפתחות, לומדות שנים רבות ויוצאות לעבוד. הן מתחתנות ויולדות בגיל מאוחר יותר, ולכן תקופת הפוריות שבה הן יולדות קצרה יותר. נשים משכילות גם מכירות אמצעי מניעה ומעדיפות משפחה קטנה שבה אפשר להשקיע בכל ילד.
2. עיור: יותר ממחצית אוכלוסיית העולם גרה כיום בערים. בכפר החקלאי ילדים הם כוח עבודה וביטחון לעת זקנה, ולכן משתלם להביא ילדים רבים. בעיר ילד הוא הוצאה כלכלית גדולה – דיור צפוף ויקר, שנות לימוד רבות – ולכן משפחות עירוניות מביאות פחות ילדים.
(אפשר גם: הפצה של אמצעי מניעה ותוכניות לתכנון המשפחה; ירידה בתמותת התינוקות – כשרוב הילדים שורדים, אין צורך ללדת רבים "ליתר ביטחון"; מדיניות ממשלתית להגבלת הילודה, כמו בסין; מערכות פנסיה שמחליפות את התלות בילדים בזקנה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, ובכל אחד מוסבר המנגנון – מה השתנה ומדוע זה מקטין את מספר הלידות.
סעיף ב
השלב השלישי (סוף שלב ההתרחבות). נימוק: שיעור התמותה כבר נמוך, ושיעור הילודה יורד בהתמדה – ולכן הריבוי הטבעי עדיין חיובי (כ־1% בשנת 2020 וכ־0.8% בשנים 2021–2022) והאוכלוסייה ממשיכה לגדול (כ־8 מיליארד), אך בקצב הולך ופוחת: הריבוי הטבעי ירד מכ־1.8% בסוף שנות ה־80, והתחזית היא ירידה לכ־0.45% ב־2050. העולם עוד לא הגיע לשלב הרביעי, שבו הילודה והתמותה נמוכות ושוות והריבוי הטבעי קרוב לאפס.
מה נדרש: לציין את השלב במודל התמורה הדמוגרפית ולנמק לפי מאפייני השלב ונתוני הגרף.
תשובה מלאה:
אוכלוסיית העולם נמצאה בשנת 2020 בשלב השלישי של מודל התמורה הדמוגרפית (שלב ההתרחבות המאוחר).
נימוק:
– במודל, בשלב השלישי שיעור התמותה כבר נמוך, ושיעור הילודה יורד – ולכן הפער ביניהם (הריבוי הטבעי) הולך וקטן, אך עדיין חיובי.
– לפי הגרף, בשנת 2020 הריבוי הטבעי בעולם היה כ־1% (ובשנים 2021–2022 כ־0.8%) – חיובי, ולכן האוכלוסייה ממשיכה לגדול (כ־8 מיליארד בשנת 2022, וכ־9.7 מיליארד צפויים ב־2050).
– עם זאת, הריבוי הטבעי בירידה מתמדת: מכ־1.8% בסוף שנות ה־80 לכ־0.8% בשנים 2021–2022, והתחזית היא כ־0.45% ב־2050. קו האוכלוסייה עולה בשיפוע מתון יותר בתחזית – קצב הגידול מאט.
– העולם עוד לא בשלב הרביעי: בשלב זה הילודה והתמותה נמוכות ושוות בערך, והריבוי הטבעי קרוב לאפס והאוכלוסייה כמעט אינה גדלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השלב מצוין במדויק, והנימוק משלב את הגדרת השלב במודל (ילודה יורדת, תמותה נמוכה) עם נתוני הגרף (ריבוי טבעי חיובי ויורד, אוכלוסייה גדלה בקצב מואט).
טעות נפוצה: לבחור בשלב השני בגלל שהאוכלוסייה גדלה – בשלב השני הריבוי הטבעי גבוה ועולה, ואילו בגרף הוא יורד כל הזמן.
סעיף ג
מדיניות הילד האחד הורידה מאוד את הילודה, ולכן אוכלוסיית סין מזדקנת: שיעור הצעירים קטן ושיעור הקשישים גדל. כוח העבודה (בני 15–64) מצטמצם – והוא היה הבסיס לצמיחת סין כ"בית החרושת של העולם"; במקביל גדל נטל הפנסיה, הבריאות והטיפול בקשישים על מעט עובדים. כדי לשמור על כוח עבודה גדול, על צריכה מקומית גבוהה ועל הצמיחה הכלכלית, סין ביטלה את מגבלת הילד האחד (2015) והרחיבה אותה ל־3 ילדים (2021), בתקווה להעלות את הילודה.
מה נדרש: להסביר את הקשר הסיבתי – כיצד הירידה בילודה מאיימת על מעמדה הכלכלי של סין, ולכן מדוע שינתה את המדיניות.
תשובה מלאה:
מדיניות הילד האחד (מ־1979) הצליחה להוריד את הילודה בסין, אבל יצרה בעיה דמוגרפית: בפירמידת הגילים יש פחות ויותר צעירים ויותר ויותר קשישים – האוכלוסייה מזדקנת.
הקשר לכלכלה:
1. מחסור בכוח עבודה: הצמיחה של סין נשענה על כוח עבודה עצום וזול – "בית החרושת של העולם". כשמספר הצעירים שנכנסים לשוק העבודה קטן, כוח העבודה מצטמצם, השכר עולה, וסין מאבדת את יתרונה התחרותי.
2. נטל ההזדקנות: מעט עובדים צריכים לממן ולטפל במספר גדל של קשישים (פנסיות, בריאות, סיעוד) – הוצאה שמעיקה על המשק.
3. ירידה בצריכה המקומית: אוכלוסייה קטנה ומזדקנת צורכת פחות, ולכן השוק המקומי, שסין רוצה שיניע את הצמיחה, נחלש.
לכן, כדי לשמור על כוח עבודה גדול ועל מעמדה כמעצמה כלכלית, הממשלה הקלה בהדרגה: ב־2015 הותרו שני ילדים לכל זוג, וב־2021 – שלושה ילדים, בתקווה שהילודה תעלה ותבלום את ההזדקנות.
עדכון: למרות השינויים הילודה בסין ממשיכה לרדת, ומאז 2022 אוכלוסיית סין קטנה; בשנת 2023 עקפה הודו את סין והפכה למדינה המאוכלסת ביותר בעולם. בשנת 2021 גם בוטלו הקנסות על חריגה ממספר הילדים המותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש שרשרת סיבתית ברורה – מדיניות הילד האחד ← ירידה בילודה והזדקנות ← צמצום כוח העבודה ונטל על המשק ← איום על המעמד הכלכלי ← שינוי המדיניות בשנים 2015 ו־2021.
שאלה 5 · ערים גלובליות
סינגפור היא עיר־מדינה גלובלית.
עיינו באטלס במפה מדינית של כדור הארץ או של יבשת אסיה.
תארו יתרון מיקום אחד של סינגפור, שתורם להיותה עיר־מדינה גלובלית. (6 נקודות)
ממשלת סינגפור נקטה כמה פעולות כדי לעודד פעילות של חברות רב־לאומיות במדינה.
לפניכם רשימה של כמה מן הפעולות האלה.
– פיתוח תשתיות תקשורת מתקדמות
– קביעת שיעור נמוך של תשלומי מס
– פיתוח מגוון שירותים פרטיים ושירותים פיננסיים
– פיתוח שירותי תחבורה מתקדמים
בחרו בשתיים מן הפעולות, והסבירו כיצד כל אחת מהן מעודדת פעילות של חברות רב־לאומיות בסינגפור. (9 נקודות)
סינגפור מדורגת במקום הראשון בעולם ברשימת "ערים חכמות". במדד של עיר חכמה אחד הרכיבים הוא מידת השימוש בבנייה ירוקה, שמקדמת את היותה של העיר בת־קיימה. לבנייה ירוקה בעיר יש כמה מטרות – יצירת סביבת מגורים בריאה ונוחה לתושבים, חיסכון באנרגייה, במים ובחומרי גלם והימנעות מפגיעה במשאבי הטבע ככל האפשר.
עיינו בתמונה בנספח א שבה מוצג אזור במע"ר של סינגפור.
[נספח א – תמונה]
(1) ציינו שני רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה הנראים בתמונה. (5 נקודות)
(2) הסבירו מהי התרומה של כל אחד מן הרכיבים שציינתם להיותה של סינגפור עיר חכמה ובת־קיימה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
סינגפור שוכנת בקצה הדרומי של חצי האי מלאקה, על מצר מלאקה (ומצר סינגפור) – נתיב השיט העמוס ביותר בין האוקיינוס ההודי (ודרכו אירופה, המזרח התיכון והודו) לבין ים סין הדרומי והאוקיינוס השקט (סין, יפן, קוריאה). אלפי אוניות חולפות לידה, ולכן היא הפכה לנמל מעבר, לתחנת תדלוק ולמרכז סחר, לוגיסטיקה ופיננסים בין־לאומי.
מה נדרש: לתאר יתרון מיקום אחד של סינגפור, על פי המפה המדינית באטלס, ולהסביר כיצד הוא תורם להיותה עיר גלובלית.
תשובה מלאה:
באטלס, במפה המדינית של אסיה (או של העולם), רואים שסינגפור היא אי קטן בקצה הדרומי של חצי האי מלאקה, בין מלזיה (מצפון) לבין אינדונזיה (מדרום), סמוך מאוד לקו המשווה.
יתרון המיקום: סינגפור יושבת על מצר מלאקה ומצר סינגפור – המעבר הימי הקצר ביותר בין האוקיינוס ההודי לבין ים סין הדרומי והאוקיינוס השקט. בנתיב זה עוברת חלק גדול מן הסחר הימי העולמי: נפט מן המפרץ הפרסי למזרח אסיה, וסחורות מסין, מיפן ומקוריאה לאירופה ולמזרח התיכון. אלפי אוניות חולפות סמוך לסינגפור, ולכן היא הפכה לאחד הנמלים העמוסים בעולם – נמל מעבר (שינוע מאונייה לאונייה), מרכז לתדלוק אוניות, ובעקבות זאת גם למרכז של סחר, לוגיסטיקה, בנקאות וביטוח. בנוסף היא נמצאת במרכז דרום־מזרח אסיה, ולכן היא "שער" של תאגידים רב־לאומיים לכל האזור.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון מיקום אחד מוגדר במדויק (על מצר מלאקה, בין שני אוקיינוסים), מבוסס על המפה, ומוסבר מדוע הוא הופך את סינגפור למוקד גלובלי.
סעיף ב
1. שיעור נמוך של תשלומי מס – התאגיד משאיר בידיו חלק גדול יותר מרווחיו, ולכן משתלם לו לרשום את המטה האזורי שלו בסינגפור ולנהל משם את פעילותו באסיה.
2. שירותי תחבורה מתקדמים – נמל ימי מן הגדולים בעולם ונמל תעופה בין־לאומי מרכזי (צ'אנגי) עם קווים ישירים לכל העולם: התאגיד יכול להעביר סחורות ורכיבים במהירות ובזול, ומנהלים ואנשי מקצוע מגיעים בקלות לכל מדינות האזור.
(אפשר גם: תשתיות תקשורת מתקדמות – ניהול וסחר בזמן אמת מול השווקים בעולם; שירותים פיננסיים ופרטיים – בנקים, ביטוח, ייעוץ משפטי וחשבונאי שהתאגיד צריך.)
מה נדרש: לבחור שתי פעולות מן הרשימה, ולהסביר לכל אחת מה התועלת שלה לתאגיד רב־לאומי ומדוע היא גורמת לו לפעול בסינגפור.
תשובה מלאה:
1. קביעת שיעור נמוך של תשלומי מס: תאגיד רב־לאומי מחפש מקום שבו עלויותיו נמוכות ורווחיו גבוהים. מס חברות נמוך מגדיל את הרווח שנשאר בידי התאגיד. לכן תאגידים רבים מעבירים לסינגפור את המטה האזורי שלהם לאסיה ואת הפעילות הפיננסית שלהם, ומשם מנהלים מפעלים וסניפים במדינות שכנות.
2. פיתוח שירותי תחבורה מתקדמים: לסינגפור נמל ימי מן העמוסים בעולם ונמל תעופה בין־לאומי מרכזי (צ'אנגי), עם קווי טיסה ישירים לרוב הערים הגדולות בעולם, ותחבורה ציבורית עירונית יעילה. בזכות זה התאגיד יכול להעביר מוצרים, חלקי חילוף ורכיבים במהירות ובעלות נמוכה, ומנהלים, מהנדסים ואנשי מכירות יכולים לטוס בקלות לכל מדינות האזור ולחזור בו ביום. כך סינגפור הופכת לבסיס נוח לניהול פעילות אזורית.
(אפשר גם: תשתיות תקשורת מתקדמות – אינטרנט מהיר וכבלים תת־ימיים מאפשרים לתאגיד לנהל מסחר, מערכות מידע וקשר עם המטה ועם השווקים בכל העולם בזמן אמת; מגוון שירותים פרטיים ופיננסיים – בנקים, בורסה, חברות ביטוח, משרדי עורכי דין, רואי חשבון ויועצים בין־לאומיים, שהתאגיד צריך כדי לנהל השקעות, לגייס הון ולפעול בכמה מדינות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי פעולות מן הרשימה, ולכל אחת הסבר שמקשר בין הפעולה לבין צורך מוגדר של התאגיד (רווח, הובלה, ניהול אזורי).
סעיף ג
(1) 1. לוחות סולאריים (פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית שמש) על גגות הבניינים. 2. פארק עירוני ושטחים ירוקים – מדשאות, עצים וגגות ירוקים בלב המע"ר. (אפשר גם: תחבורה ציבורית – אוטובוסים; שבילים להולכי רגל.)
(2) 1. הלוחות הסולאריים מייצרים חשמל ממקור מתחדש ונקי – חוסכים בדלקים מאובנים, מפחיתים פליטת גזי חממה וזיהום אוויר, ומקטינים את התלות ביבוא אנרגיה. 2. השטחים הירוקים מצננים את הסביבה (מקטינים את אי החום העירוני ואת הצורך במיזוג – חיסכון באנרגייה), סופגים מזהמים ומי נגר, ומספקים לתושבים מקום בילוי ומנוחה – סביבה בריאה ונוחה.
מה נדרש: (1) לזהות בתמונה שני רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה – תשובה קצרה; (2) להסביר לכל רכיב כיצד הוא תורם לקיימות (חיסכון באנרגייה, במים ובמשאבים, סביבה בריאה).
תשובה מלאה:
(1) בתמונה נראים:
1. לוחות סולאריים – גג משופע של בניין, המכוסה כמעט כולו בפאנלים לייצור חשמל מאנרגיית שמש (וגם מבנה קטן נוסף עם פאנלים על גגו).
2. שטחים ירוקים – פארק עירוני גדול בלב אזור המשרדים, עם מדשאות ועצים רבים, גגות ירוקים בין שורות הפאנלים ועל גג אחד המגדלים, ושדרות עצים לאורך הרחובות.
(אפשר גם: תחבורה ציבורית – אוטובוסים ותחנות; שבילים רחבים ומעברי חצייה להולכי רגל.)
(2) תרומת הרכיבים:
1. הלוחות הסולאריים מייצרים חשמל ממקור מתחדש ונקי שאינו מתכלה. כך הבניין חוסך בצריכת חשמל מתחנות כוח המופעלות בדלקים מאובנים, מפחית פליטה של גזי חממה ושל מזהמי אוויר, ומקטין את התלות של סינגפור – מדינה קטנה בלי משאבי אנרגייה – ביבוא דלקים. הדבר מקדם את מטרת "החיסכון באנרגייה והימנעות מפגיעה במשאבי הטבע".
2. השטחים הירוקים: הצמחייה מצלה ומקררת את הסביבה באמצעות אידוי, ולכן מקטינה את אי החום העירוני – בעיר משוונית חמה ולחה זה מקטין את הצורך במיזוג אוויר וחוסך אנרגייה. הצמחים קולטים פחמן דו־חמצני ומזהמים, הקרקע והגגות הירוקים סופגים מי גשם ומקטינים נגר עילי, והפארק מספק לעובדים ולתושבים מקום מנוחה ופנאי – "סביבה בריאה ונוחה".
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני רכיבים שנראים בבירור בתמונה, ולכל אחד הסבר שמקשר אותו למטרות הבנייה הירוקה שבקטע (חיסכון באנרגייה, סביבה בריאה, שמירה על משאבי טבע).
שאלה 6 · אנרגייה
מדינות אירופה הן חלוצות בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים.
הסבירו שני גורמים שהביאו לכך. (9 נקודות)
שינויי האקלים גורמים להפשרה מואצת של קרחונים בהרי האלפים ולצמצום כיסוי הקרח בהרים אלה.
הסבירו כיצד עובדה זו עלולה לפגוע בטווח הארוך ביכולת של מדינות אירופה לעבור לשימוש באנרגייה מתחדשת. (7 נקודות)
על אף ההשקעה הרבה של מדינות באירופה בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים הן עדיין תלויות בדלקי מאובנים, ובטווח הקצר הן בוחרות להשתמש בגז להפקת אנרגייה.
הסבירו מדוע מדינות אירופה בוחרות בטווח הקצר להשתמש בגז להפקת אנרגייה. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
1. מודעות סביבתית ומחויבות למאבק בשינויי האקלים – האיחוד האירופי קבע יעדים מחייבים להפחתת פליטות גזי חממה (פרוטוקול קיוטו, הסכם פריז, יעד ניטרליות פחמנית ב־2050), ולכן המדינות מעודדות אנרגייה מתחדשת בסובסידיות, במחיר על פחמן וברגולציה.
2. מחסור במקורות אנרגייה מקומיים ותלות ביבוא – רוב מדינות אירופה מייבאות נפט וגז (בחלקן מרוסיה); אנרגייה מתחדשת מקומית (רוח, שמש, מים) מגבירה את הביטחון האנרגטי ומקטינה את התלות במדינות אחרות ובתנודות מחירים.
(אפשר גם: מדינות עשירות עם הון וידע טכנולוגי למחקר ולהשקעות; תנאים טבעיים – רוחות חזקות בים הצפוני, שמש בדרום, נהרות הרים באלפים ובסקנדינביה.)
מה נדרש: שני גורמים שהובילו את מדינות אירופה להיות חלוצות באנרגייה מתחדשת, כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
1. מודעות סביבתית ומדיניות אקלים: במדינות אירופה יש מודעות ציבורית גבוהה לזיהום אוויר ולשינויי האקלים, ומפלגות ירוקות חזקות. האיחוד האירופי חתם על הסכמים בין־לאומיים (פרוטוקול קיוטו, הסכם פריז) וקבע יעדים מחייבים: הפחתת פליטות גזי חממה, הגדלת חלקה של האנרגייה המתחדשת, ויעד של ניטרליות פחמנית עד 2050. כדי לעמוד ביעדים, הממשלות נותנות סובסידיות ותעריפים מועדפים לחשמל מתחדש, וקובעות מחיר לפליטות פחמן – והדבר הופך את האנרגייה המתחדשת לכדאית.
2. מחסור בדלקים מאובנים מקומיים ותלות ביבוא: לרוב מדינות אירופה אין מספיק נפט וגז משלהן (מאגרי הים הצפוני הולכים ומתרוקנים), והן תלויות ביבוא – במידה רבה מרוסיה ומהמזרח התיכון. התלות חושפת אותן למשברים פוליטיים ולתנודות מחירים (למשל משבר הגז אחרי פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2022). אנרגייה מן הרוח, השמש והמים מופקת בתוך המדינה, ולכן מגבירה את הביטחון האנרגטי והעצמאות.
(אפשר גם: מדינות עשירות, בעלות הון, אוניברסיטאות ותעשייה מתקדמת שמאפשרים מחקר ופיתוח והשקעות גדולות; תנאים טבעיים מתאימים – רוחות מערביות חזקות לחופי הים הצפוני והאוקיינוס האטלנטי, קרינת שמש חזקה בדרום היבשת, ונהרות עם שיפוע תלול בהרי האלפים ובסקנדינביה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (סביבתי־מדיני וכלכלי־ביטחוני), כל אחד מוסבר וקשור במפורש לאירופה.
סעיף ב
הקרחונים והשלג באלפים הם "מאגר מים" שמזין בקיץ את הנהרות (הריין, הרון, הפו, הדנובה ויובליהם) ואת אגמי הסכרים. בטווח הקצר ההפשרה המואצת מגדילה את הזרימה, אך בטווח הארוך, כשהקרחונים מצטמקים ונעלמים, הזרימה בנהרות – בייחוד בקיץ – תקטן. תחנות הכוח ההידרואלקטריות (אנרגיית מים – המקור המתחדש הוותיק והגדול במדינות האלפים) ייצרו פחות חשמל, ומדינות אירופה יאבדו מקור מתחדש יציב שגם מאזן את התנודות של הרוח והשמש.
מה נדרש: להסביר את השרשרת: הפשרת הקרחונים ← שינוי בכמות המים ← פגיעה במקור אנרגייה מתחדש – בטווח הארוך.
תשובה מלאה:
הקרחונים ומעטה השלג בהרי האלפים פועלים כמאגר מים טבעי: בחורף המים נאגרים כקרח ושלג, ובקיץ הם נמסים בהדרגה ומזינים את הנהרות הגדולים של אירופה – הריין, הרון, הפו והדנובה – ואת האגמים שמאחורי סכרים.
בהרי האלפים פועלות תחנות כוח הידרואלקטריות רבות (בשווייץ, באוסטריה, בצרפת ובאיטליה), שמנצלות את השיפוע התלול ואת זרימת המים. אנרגיית המים היא מקור מתחדש חשוב ויציב, שאפשר גם לווסת אותו – להפעיל אותו כשהרוח והשמש אינן מספיקות.
בטווח הקצר ההפשרה המואצת אפילו מגדילה את זרימת המים. אבל בטווח הארוך, כשהקרחונים מצטמקים ונעלמים, מאגר המים הזה הולך ואוזל: הזרימה בנהרות תקטן, בייחוד בקיץ ובסתיו, ותהיה תלויה רק בגשם. לכן תחנות הכוח ההידרואלקטריות ייצרו פחות חשמל, ומדינות אירופה יאבדו חלק ממקור האנרגייה המתחדש היציב ביותר שלהן – ויתקשו להחליף בו דלקים מאובנים.
(אפשר גם: ירידת מפלס הנהרות פוגעת גם בקירור תחנות כוח ובהובלת דלקים בנהרות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש הסבר של התפקיד של הקרחונים (מאגר מים לקיץ), הבחנה בין הטווח הקצר לטווח הארוך, וקישור ברור לאנרגייה ההידרואלקטרית – המקור המתחדש שנפגע.
טעות נפוצה: לכתוב שההפשרה "מגדילה את המים ולכן מגדילה את ייצור החשמל" – זה נכון רק בטווח הקצר, והשאלה מבקשת את הטווח הארוך.
סעיף ג
1. ייצור החשמל מרוח ומשמש אינו יציב – תלוי במזג האוויר ובשעות היום, ואין עדיין מספיק אמצעי אגירה. תחנות כוח בגז אפשר להפעיל ולכבות במהירות, ולכן הן "גיבוי" שמשלים את החסר ומבטיח אספקה רציפה.
2. גז הוא הדלק המאובן ה"נקי" ביותר – בשריפתו נפלט כמחצית מן הפחמן הדו־חמצני ביחס לפחם, ומעט מאוד חלקיקים ותחמוצות גופרית; המעבר מפחם לגז מאפשר להפחית פליטות כבר עכשיו – "דלק גשר" עד שהאנרגייה המתחדשת תספיק.
(אפשר גם: קיימות תשתיות – צינורות גז ממזרח וצפון, מסופי גז נוזלי ותחנות כוח קיימות; סגירת תחנות פחם (וגרעין בגרמניה) מחייבת תחליף זמין.)
מה נדרש: להסביר את ההיגיון של שימוש בגז בטווח הקצר – מה מונע מעבר מלא ומיידי לאנרגייה מתחדשת, ומדוע דווקא גז ולא דלק מאובן אחר.
תשובה מלאה:
1. אי־היציבות של האנרגייה המתחדשת: ייצור חשמל מרוח ומשמש תלוי במזג האוויר – בלילה אין שמש, ובימים בלי רוח הטורבינות עומדות. החשמל צריך להגיע לצרכנים בכל רגע, ואמצעי אגירה גדולים (סוללות, אגירה שאובה) עדיין יקרים ולא מספיקים. תחנות כוח המופעלות בגז אפשר להפעיל ולכבות תוך זמן קצר ולשנות את התפוקה שלהן במהירות, ולכן הן משמשות "גיבוי" שמשלים את החסר בכל פעם שהייצור המתחדש יורד.
2. גז פולט פחות מזהמים מפחם ומנפט: בשריפת גז טבעי נפלט בערך מחצית מכמות הפחמן הדו־חמצני הנפלטת מפחם לכל יחידת חשמל, וכמעט אין פליטה של חלקיקים ושל תחמוצות גופרית. לכן המעבר מתחנות פחם לתחנות גז מאפשר לצמצם פליטות גזי חממה וזיהום אוויר כבר עכשיו, לפני שיש מספיק אנרגייה מתחדשת. משום כך הגז נקרא "דלק גשר" – הוא מגשר בין עידן הפחם לעידן האנרגייה המתחדשת.
(אפשר גם: התשתיות כבר קיימות – רשת צינורות גז ממזרח אירופה ומצפון אפריקה וממאגרי הים הצפוני, מסופים לקליטת גז נוזלי ותחנות כוח קיימות, כך שאין צורך בהשקעה חדשה גדולה; מדינות שסוגרות תחנות פחם או תחנות גרעיניות, כמו גרמניה, צריכות תחליף זמין מיד.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש הסבר מדוע אי אפשר להסתמך עדיין רק על מתחדשים (חוסר יציבות ואגירה), ומדוע דווקא גז (גמישות, פליטות נמוכות יחסית), עם קישור לטווח הקצר.
שאלה 7 · מרכזים מסחריים
לא במיקוד תשפ"ז – נושא המרחב המסחרי – מאפיינים ותהליכי שינוי – מסומן במיקוד 2027 כנושא שלא ייכלל בבחינה.
עיינו בתמונות בנספח ב שבהן מוצגים שני מרכזים מסחריים בערים.
[נספח ב – תמונות 1–2]
(1) בכל אחת מן התמונות נראה מרכז מסחרי מסוג אחר. ציינו את שני הסוגים. (5 נקודות)
(2) ציינו את המיקום במרחב העירוני של כל אחד מסוגי המרכזים המסחריים הנראים בתמונות. (4 נקודות)
תארו יתרון אחד וחיסרון אחד של כל אחד מסוגי המרכזים המסחריים לתושבים (סך הכול – שני יתרונות ושני חסרונות). (10 נקודות)
בערים רבות שהוקמו בהן מרכזי מסחר גדולים נסגרו חנויות ברחובות מסחריים. הרשויות של כמה מן הערים האלה משקיעות משאבים בחידוש הפעילות הכלכלית ברחובות המסחריים.
(1) הסבירו מדוע חשוב לרשויות לחדש את הפעילות הכלכלית ברחובות מסחריים. (3 נקודות)
(2) הציגו דרך אחת שהרשויות יכולות לנקוט כדי לחדש את הפעילות הכלכלית ברחובות מסחריים. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) תמונה 1 – קניון (מרכז קניות סגור ומתוכנן, "Mall"). תמונה 2 – רחוב מסחרי במרכז העיר (מדרחוב – רחוב מסחרי להולכי רגל).
(2) הקניון – בשולי העיר או בפרבריה, ליד צומת או כביש ראשי (מקום עם קרקע זולה ושטח לחניה). הרחוב המסחרי – במרכז העיר (במע"ר), בלב האזור הבנוי הצפוף והישן.
מה נדרש: (1) לזהות את סוג המרכז המסחרי בכל תמונה; (2) לציין היכן כל סוג נמצא בדרך כלל במרחב העירוני.
תשובה מלאה:
(1) תמונה 1 – קניון: מבנה מסחרי גדול וסגור, שמרכז תחת קורת גג אחת חנויות רשת (H&M, Rossmann, Esprit), סופרמרקט גדול (Carrefour) ובית קולנוע (Cinema City), ולפניו מגרש חניה גדול.
תמונה 2 – רחוב מסחרי במרכז העיר (מדרחוב): רחוב פתוח להולכי רגל, בין בניינים ישנים רבי קומות, ובקומות הקרקע חנויות לאורך הרחוב; אין מכוניות.
(2) הקניון ממוקם בשולי העיר או בפרבר, בצמוד לכביש ראשי או למחלף – שם הקרקע זולה, יש שטח גדול למבנה ולחניה, והנגישות ברכב פרטי טובה (בתמונה – מגרש חניה גדול ושטח פתוח סביב המבנה).
הרחוב המסחרי ממוקם במרכז העיר (במע"ר) – באזור הוותיק והצפוף, שאליו מתנקזים קווי התחבורה הציבורית ושבו עוברים הולכי רגל רבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל תמונה סוג מרכז מסחרי מדויק עם סימני זיהוי מן התמונה, ולכל סוג מיקום מוגדר במרחב העירוני (שוליים מול מרכז).
סעיף ב
קניון – יתרון: מגוון רב של חנויות, שירותים ובילוי במקום אחד, ממוזג ומוגן ממזג האוויר, עם חניה גדולה (לרוב חינם) – "קנייה בעצירה אחת". חיסרון: נגיש בעיקר ברכב פרטי; לתושבים בלי רכב (קשישים, צעירים, משפחות עניות) קשה להגיע אליו, והנסיעה גוזלת זמן ומגבירה עומסי תנועה.
רחוב מסחרי במרכז העיר – יתרון: נגיש מאוד בתחבורה ציבורית, ברגל ובאופניים לתושבי המרכז; משלב קניות עם חיי רחוב, בתי קפה ומבנים היסטוריים. חיסרון: קשה ויקר לחנות ברכב, והקונים חשופים לגשם, לחום ולקור; לעיתים צפיפות ורעש.
מה נדרש: לכל אחד משני הסוגים – יתרון אחד וחיסרון אחד מנקודת המבט של התושבים (הקונים), סך הכול ארבעה פריטים.
תשובה מלאה:
קניון (תמונה 1):
יתרון – הכול במקום אחד ובנוחות: עשרות חנויות, סופרמרקט, בתי אוכל, קולנוע ושירותים תחת גג אחד, ממוזג ומוגן מגשם ומחום, עם מגרש חניה גדול וצמוד (לרוב בחינם). התושבים יכולים לקנות ולבלות בעצירה אחת.
חיסרון – נגישות נמוכה בלי רכב: הקניון בשולי העיר, ולכן מי שאין לו מכונית – קשישים, בני נוער, משפחות מעוטות הכנסה – מתקשה להגיע אליו. גם בעלי רכב צריכים לנסוע, לעמוד בפקקים ולבזבז זמן ודלק.
רחוב מסחרי במרכז העיר (תמונה 2):
יתרון – נגישות גבוהה בתחבורה ציבורית וברגל: המרכז הוא צומת קווי האוטובוסים והרכבות, ותושבי העיר יכולים להגיע אליו בקלות גם בלי רכב. ההליכה ברחוב פתוח משלבת קניות עם חיי רחוב, בתי קפה, מבני ציבור ומבנים היסטוריים.
חיסרון – חניה מעטה ויקרה ועומסים: במרכז הצפוף כמעט אין מקומות חניה, והם יקרים; הקונים הולכים בין החנויות בחוץ, חשופים לגשם, לקור ולחום, ולעיתים יש צפיפות ורעש.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבעה פריטים בדיוק – יתרון וחיסרון לכל סוג – וכל אחד מוסבר ומקושר למיקום של המרכז ולמאפייניו (שוליים ורכב פרטי מול מרכז ותחבורה ציבורית).
סעיף ג
(1) חנויות סגורות מובילות להזנחה ולהידרדרות של מרכז העיר: ירידה בהכנסות העירייה מארנונה, אבדן מקומות עבודה, מבנים ריקים, ירידה בתחושת הביטחון ופגיעה בתדמית העיר; חידוש הפעילות שומר על מרכז עירוני חי ופעיל.
(2) הפיכת הרחוב למדרחוב ושיפור חזותו – ריצוף, תאורה, עצים, ספסלים ושיפוץ חזיתות – לצד הנחות בארנונה לעסקים שנפתחים, הוספת חניונים ותחבורה ציבורית, ואירועי תרבות ברחוב שמושכים מבקרים.
מה נדרש: (1) הסבר מדוע לעירייה יש אינטרס לחדש את הרחובות המסחריים; (2) דרך פעולה אחת ממשית.
תשובה מלאה:
(1) כשהחנויות במרכז נסגרות, נוצר תהליך של הידרדרות: חלונות ראווה ריקים, מבנים מוזנחים, פחות אנשים ברחוב בערב ותחושת ביטחון נמוכה – ובעקבותיהם עסקים נוספים נסגרים. העירייה מאבדת הכנסות מארנונה של עסקים, נעלמים מקומות עבודה, ומרכז העיר – שהוא גם המרכז ההיסטורי והתרבותי שלה – מאבד מעמדו ופוגע בתדמית העיר כולה. חידוש הפעילות שומר על מרכז עירוני חי, מניב הכנסות ומונע הזנחה.
(2) דרך אחת: התחדשות פיזית של הרחוב והפיכתו למדרחוב – סגירה לתנועת כלי רכב, ריצוף חדש, עצים, ספסלים ותאורה, ושיפוץ חזיתות הבניינים. במקביל אפשר לתת הנחות בארנונה לעסקים חדשים שנפתחים ברחוב. כך הרחוב הופך לנעים ולאטרקטיבי, מושך הולכי רגל, ובעקבותיהם בתי קפה וחנויות.
(אפשר גם: הוספת חניונים ושיפור התחבורה הציבורית אל המרכז; ארגון אירועים, פסטיבלים ושווקים ברחוב; עידוד מגורים במרכז העיר – דירות מעל החנויות – כדי שיהיו לקוחות קבועים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) מציג את הנזק של הסגירה ואת התועלת לעירייה ולתושבים; (2) מציג דרך אחת מעשית ומסביר כיצד היא תחזיר את הקונים.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · געשיות
לא במיקוד תשפ"ז – במיקוד 2027 נכללים רק רעידות אדמה וטקטוניקת הלוחות, צונמי, רוחות הרס, שיטפונות וגלישות קרקע; התפרצויות געשיות (שהיו במיקוד 2026) אינן נכללות.
בתרשים שבנספח ג נראים השלבים בהיווצרות שרשרת האיים של הוואי (איי הווי) מעל ל"נקודה חמה".
[נספח ג – תרשים]
(1) הסבירו מהי נקודה חמה. (4 נקודות)
(2) על פי התרשים, הסבירו כיצד נוצרה שרשרת איי הוואי מעל לנקודה חמה.
ציינו בתשובתכם מהו האי העתיק ביותר ומהו האי הצעיר ביותר הנראים בתרשים. (7 נקודות)
בנספח ד מוצגת תמונה של הר הגעש מאונה לואה שבאי הוואי. זהו הר הגעש הפעיל הגדול ביותר בעולם, ובאחרונה הוא התפרץ בסוף שנת 2022.
[נספח ד – תמונה]
(1) ציינו מהי הצורה של הר הגעש מאונה לואה הנראה בתמונה. (4 נקודות)
(2) הסבירו את הגורם להיווצרות צורה זו של הר געש. (4 נקודות)
יש כמה תופעות שאפשר להבחין בהן לפני התפרצות געשית. מעקב שוטף אחר התופעות האלה מאפשר להתכונן מראש ולצמצם פגיעה מן ההתפרצות בנפש וברכוש.
הציגו שתי תופעות כאלה. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) נקודה חמה – אזור קבוע במעטפת, שממנו עולה מן העומק עמוד (פלומה) של חומר חם במיוחד; כשהוא מגיע לבסיס הליתוספרה נוצרת מגמה, והיא פורצת דרך הלוח ויוצרת הרי געש – לרוב באמצע לוח, הרחק מגבולות הלוחות.
(2) הנקודה החמה קבועה במקומה, והלוח הפסיפי נע מעליה לצפון־מערב (החיצים הלבנים). מעל הנקודה החמה נוצר הר געש שגדל עד שהוא מתרומם מעל פני הים ויוצר אי. הלוח מסיע את האי הרחק מן הנקודה החמה – הוא מתנתק ממקור המגמה, הגעשיות נפסקת והאי נשחק ושוקע; ובמקום מעל הנקודה החמה נוצר הר געש חדש. כך נוצרה שרשרת איים, שגילם עולה מדרום־מזרח לצפון־מערב. העתיק ביותר בתרשים – ניאיהאו (בקצה הצפון־מערבי); הצעיר ביותר – הוואי (מעל הנקודה החמה, עם הרי הגעש הפעילים מאונה לואה וקילוואה; לידו נוצר הר געש תת־ימי חדש).
מה נדרש: (1) הגדרה של נקודה חמה; (2) הסבר תהליך היווצרות השרשרת על פי התרשים (תנועת הלוח מעל נקודה קבועה), וציון האי העתיק והאי הצעיר.
תשובה מלאה:
(1) נקודה חמה היא אזור במעטפת כדור הארץ, שממנו עולה מעומק רב עמוד (פלומה) של סלע חם במיוחד – כפי שמסומן בתרשים בחיצים האדומים העולים מלמטה. כשהחומר החם מגיע סמוך לבסיס הליתוספרה, הלחץ יורד וחלק ממנו נמס ויוצר מגמה. המגמה חודרת דרך הלוח ופורצת על פני השטח כהר געש. הנקודה החמה קבועה במקומה לאורך מיליוני שנים, ואינה קשורה לגבול בין לוחות – הוואי נמצאת באמצע הלוח הפסיפי.
(2) לפי התרשים, הלוח הפסיפי נע לכיוון צפון־מערב (החיצים הלבנים), ואילו הנקודה החמה נשארת במקומה.
– מעל הנקודה החמה מתפרצת לבה שוב ושוב, ונבנה הר געש על קרקעית האוקיינוס. כשהוא מתרומם מעל פני הים – נוצר אי.
– תנועת הלוח מסיעה את האי לצפון־מערב, הרחק מן הנקודה החמה. האי מתנתק ממקור המגמה, הגעשיות בו נפסקת, והוא נשחק על ידי גלים וגשם ושוקע בהדרגה – לכן האיים בצד הצפון־מערבי של התרשים נמוכים וקטנים, ובקצה מסומנים "הרי החוף".
– מעל הנקודה החמה מתחיל להיבנות הר געש חדש, וחוזר חלילה. כך נוצרה שרשרת איים בקו ישר, בכיוון תנועת הלוח, שגילה עולה מדרום־מזרח לצפון־מערב.
האי העתיק ביותר בתרשים: ניאיהאו – הרחוק ביותר מן הנקודה החמה, בקצה הצפון־מערבי.
האי הצעיר ביותר בתרשים: הוואי – הנמצא מעל הנקודה החמה, ועליו הרי הגעש הפעילים מאונה לואה וקילוואה. מדרום־מזרח לו כבר נבנה הר געש תת־ימי – האי העתידי.
הערה: האי שבין ניאיהאו לאואהו מסומן בתרשים "קאהולאווה"; במציאות במקום זה נמצא האי קאוואי, ואילו קהולאווה הוא אי קטן ליד מאווי. התשובה נשענת על סדר האיים בתרשים, והיא נכונה גם במציאות: ניאיהאו וקאוואי הם הוותיקים באיים הראשיים (כ־5 מיליון שנה), והוואי הוא הצעיר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את מקור החום הקבוע ואת היווצרות המגמה; ההסבר משתמש בנתוני התרשים (כיוון תנועת הלוח, מיקום הנקודה החמה), מתאר את מחזור ההיווצרות והכבייה, ומציין נכון את האי העתיק והצעיר.
טעות נפוצה: לכתוב שהנקודה החמה זזה – בתרשים ובמציאות הלוח הוא שזז, והנקודה החמה קבועה.
סעיף ב
(1) הר געש מגן (Shield) – הר רחב מאוד בעל מדרונות מתונים ופסגה כמעט שטוחה.
(2) הלבה בהוואי היא לבה בזלתית – חמה מאוד ודלה בצורן (סיליקה), ולכן צמיגותה נמוכה (נוזלית). ההתפרצויות שקטות (שפיכתיות), והלבה זורמת למרחקים גדולים לפני שהיא מתקשה; שכבות דקות רבות של לבה נערמות זו על זו על פני שטח נרחב – ונוצר הר רחב ומתון.
מה נדרש: (1) לציין את סוג הר הגעש לפי צורתו בתמונה; (2) להסביר מה גורם לצורה זו – הקשר בין סוג הלבה לבין צורת ההר.
תשובה מלאה:
(1) מאונה לואה הוא הר געש מגן: בתמונה רואים הר רחב ומאורך מאוד, בעל מדרונות מתונים מאוד ופסגה כמעט שטוחה – כמו מגן של לוחם המונח על הקרקע. בבסיסו נראים שדות לבה כהים.
(2) הגורם הוא סוג הלבה: הלבה המתפרצת בנקודה החמה של הוואי היא לבה בזלתית – חמה מאוד (כ־1,100–1,200 מעלות) ודלה בצורן (סיליקה), ולכן צמיגותה נמוכה מאוד והיא נוזלית. הגזים יוצאים ממנה בקלות, וההתפרצויות שקטות – הלבה נשפכת ולא מתפוצצת. הלבה הנוזלית זורמת במורד עשרות קילומטרים לפני שהיא מתקררת ומתקשה. כך, בהתפרצויות רבות לאורך מאות אלפי שנים, נערמות שכבות דקות של לבה על פני שטח עצום, וההר גדל לרוחב יותר מאשר לגובה – ונוצרים מדרונות מתונים.
הערה: על פסגת ההר שבתמונה נראים מבנים לבנים, ולכן ייתכן שבתמונה נראה הר הגעש השכן מאונה קאה (שעל פסגתו מצפי כוכבים), שצולם ממדרונות מאונה לואה. גם הוא הר געש מגן, ולכן התשובה זהה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הצורה מזוהה במונח המדויק ונשענת על מה שנראה בתמונה, וההסבר בנוי כשרשרת: הרכב הלבה ← צמיגות נמוכה ← זרימה למרחק ← מדרונות מתונים.
טעות נפוצה: להסביר את צורת ההר ב"התפרצויות חזקות" – הר געש מגן נוצר דווקא מהתפרצויות שקטות של לבה נוזלית; התפרצויות נפיצות של לבה צמיגה בונות הר געש חרוטי תלול (מרובד).
סעיף ג
1. פעילות סייסמית מוגברת – "נחילים" של רעידות אדמה קטנות ורבות מתחת להר, כשהמגמה עולה ומבקיעה את הסלע (נמדדות בסייסמוגרפים).
2. התנפחות ועיוות של פני השטח – ההר "מתנפח" ומתרומם כשמאגר המגמה מתמלא (נמדד במדי הטיה, ב־GPS ובלוויינים).
(אפשר גם: עלייה בפליטת גזים – גופרית דו־חמצנית ופחמן דו־חמצני; עלייה בטמפרטורה של הקרקע, של מעיינות ושל אגמי מכתש.)
מה נדרש: להציג שתי תופעות מקדימות שמעידות על התפרצות קרבה, עם הסבר קצר מדוע הן מתרחשות.
תשובה מלאה:
1. פעילות סייסמית מוגברת: כשהמגמה עולה מן העומק אל מאגר המגמה שמתחת להר, היא דוחקת ומבקיעה את הסלעים. הדבר יוצר "נחיל" של רעידות אדמה קטנות ורבות, לעיתים מאות ביום, שהולכות ומתקרבות אל פני השטח. מכשירי סייסמוגרף סביב ההר מזהים אותן.
2. התנפחות ועיוות של פני השטח: כשמאגר המגמה מתמלא, הוא דוחף את הקרקע כלפי מעלה – ההר "מתנפח", המדרונות משנים את שיפועם, ונפתחים סדקים. מודדים זאת במדי הטיה, במקלטי GPS ובצילומי לוויין (מכ"ם).
(אפשר גם: עלייה בפליטת גזים – גופרית דו־חמצנית ופחמן דו־חמצני משתחררים מן המגמה העולה, ונמדדים בפתחי אדים; עלייה בטמפרטורה של הקרקע, של מעיינות חמים ושל אגמים במכתש, והמסת שלג או קרח על ההר.)
כך, למשל, לפני ההתפרצות של מאונה לואה בנובמבר 2022 נרשמו במשך חודשים רעידות אדמה רבות והתנפחות של ההר, והתושבים קיבלו התרעה מוקדמת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי תופעות שונות שאפשר למדוד, וכל אחת מוסברת – מה גורם לה ומדוע היא מעידה על עליית מגמה.
שאלה 9 · בליה
לא במיקוד תשפ"ז – במיקוד 2027 נכללים בתהליכים הגאומורפיים רק בלייה, הסעה והשקעה באפיק נהר וצורות נוף במהלכו של נהר; סוגי הבלייה הכלליים, הקארסט ועמודי הסלע (שהיו במיקוד 2026) אינם נכללים.
הסבירו מהי בליה מכנית ומהי בליה כימית. (8 נקודות)
בנספח ה מוצגות תמונות של שתי צורות נוף.
[נספח ה – תמונות 1–2]
(1) ציינו מהי צורת הנוף הנראית בכל אחת מן התמונות. (6 נקודות)
(2) ציינו מהו סוג הבליה שעיצבה את כל אחת מצורות הנוף האלה. (4 נקודות)
תנאי האקלים (כמות המשקעים השנתית ותפרוסתם, שיעורי הלחות היחסית והטמפרטורה) משפיעים על הקצב של הבליה ועל עוצמתה.
בחרו באחת מן המדינות: נבדה (שבארצות הברית), תאילנד (טְהַי/סיאם).
עיינו במפות אקלים באטלס.
(1) ציינו מהו סוג האקלים העיקרי במדינה שבחרתם. (3 נקודות)
(2) הסבירו כיצד תנאי האקלים במדינה שבחרתם משפיעים על קצב הבליה של הסלעים. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
בליה מכנית (פיזיקלית) – פירוק הסלע לחלקים קטנים יותר בלי שינוי בהרכב הכימי שלו (המינרלים נשארים אותם מינרלים); למשל בגלל קפיאה והפשרה של מים בסדקים, הבדלי טמפרטורה בין יום ללילה, התגבשות מלחים או לחץ של שורשים.
בליה כימית – פירוק הסלע תוך שינוי ההרכב הכימי של המינרלים שבו, בתגובה עם מים, חמצן ופחמן דו־חמצני; למשל המסה של סלע גיר על ידי מים חומציים (חומצה פחמתית), חמצון של ברזל.
מה נדרש: להסביר את שני המושגים – מה קורה לסלע בכל סוג בלייה, ובמה הם נבדלים, עם דוגמה לתהליך.
תשובה מלאה:
בלייה היא התפוררות והתפרקות של סלעים במקומם, על פני השטח או קרוב אליהם, בהשפעת גורמים אטמוספריים וביולוגיים.
בלייה מכנית (פיזיקלית): הסלע מתפרק לגושים, לחצץ ולגרגרים קטנים יותר, אבל ההרכב הכימי שלו אינו משתנה – החלקים הקטנים עשויים מאותם מינרלים כמו הסלע המקורי. תהליכים לדוגמה: מים שחודרים לסדקים קופאים, מתרחבים ובוקעים את הסלע (קפיאה והפשרה); הבדלי טמפרטורה גדולים בין יום ללילה גורמים להתפשטות ולהתכווצות חוזרות של שכבות הסלע עד שהן מתקלפות; מלחים שמתגבשים בנקבוביות הסלע מפוררים אותו; שורשי צמחים מרחיבים סדקים.
בלייה כימית: הסלע מתפרק כתוצאה מתגובה כימית בין המינרלים שבו לבין מים, חמצן ופחמן דו־חמצני, ולכן ההרכב הכימי שלו משתנה – נוצרים חומרים חדשים, וחלקם מומסים ונסחפים במים. תהליכים לדוגמה: המסה – מי גשם הסופגים פחמן דו־חמצני הופכים לחומצה פחמתית חלשה וממיסים סלעי גיר ודולומיט; חמצון – מינרלים המכילים ברזל "מחלידים" ומקבלים צבע אדום־חום; הידרוליזה – הפיכת מינרלים כמו פצלת שדה לחרסית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל סוג בלייה יש הגדרה עם המבחן המבדיל (שינוי או אי־שינוי בהרכב הכימי) ודוגמה לתהליך.
סעיף ב
(1) תמונה 1 – מערת נטיפים (מערה קארסטית ובה נטיפים וזקיפים). תמונה 2 – עמודי סלע (צריחי סלע) שנוצרו בבלייה דיפרנציאלית, בקניון בסלעי משקע.
(2) תמונה 1 – בלייה כימית (המסה של סלע גיר). תמונה 2 – בלייה מכנית (בעיקר קפיאה והפשרה של מים בסדקים, וגם בלייה דיפרנציאלית בין שכבות קשות לרכות).
מה נדרש: (1) לזהות את צורת הנוף בכל תמונה; (2) לציין את סוג הבלייה העיקרי שיצר כל אחת.
תשובה מלאה:
(1) תמונה 1 – מערת נטיפים: חלל תת־קרקעי בסלע גיר, ובו נטיפים היורדים מן התקרה, זקיפים העולים מן הרצפה, ועמודים שנוצרו כשהם התחברו (למשל מערת הנטיפים – אבשלום – בהרי ירושלים). זוהי צורת נוף קארסטית.
תמונה 2 – עמודי סלע (צריחים): עשרות עמודים גבוהים וצרים של סלעי משקע אדמדמים, בעלי שכבות, ולחלקם "כובע" של סלע קשה יותר מעל צוואר דק (כמו בקניון ברייס שביוטה, ארצות הברית).
(2) תמונה 1 – בלייה כימית: מי גשם שהפכו לחומציים (חומצה פחמתית) חלחלו בסדקי סלע הגיר והמיסו אותו, וכך נוצר החלל של המערה. הנטיפים והזקיפים נוצרו כשהמים, הרוויים בגיר המומס, טפטפו בתוך המערה ושיקעו מחדש את הסידן הפחמתי.
תמונה 2 – בלייה מכנית: באזור קר בלילות ובחורף, מים שחודרים לסדקים קופאים ומפשירים מאות פעמים בשנה, מרחיבים את הסדקים ומפרקים את הסלע לעמודים (קפיאה והפשרה). השכבות הרכות מתפוררות מהר יותר מן השכבות הקשות שמעליהן – בלייה דיפרנציאלית – ולכן נשארים "כובעים" על צוואר דק. (מי הגשם גם ממיסים מעט את חומר הגיר המלכד את הסלע, והם סוחפים את החומר המפורר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל צורת נוף מזוהה במונח מדויק לפי מה שנראה בתמונה, ולכל אחת סוג בלייה נכון עם התהליך שגרם לה.
טעות נפוצה: לכתוב שהנטיפים נוצרו בבלייה – הנטיפים הם תוצאה של השקעה (שיקוע) של הגיר שהומס; הבלייה הכימית היא שיצרה את חלל המערה.
סעיף ג
נבדה: (1) אקלים מדברי (צחיח; בחלקים – צחיח למחצה). (2) משקעים מעטים ולחות יחסית נמוכה – מעט מים לתגובות כימיות, ולכן הבלייה הכימית איטית מאוד וקצב הבלייה הכולל נמוך; שולטת בלייה מכנית – הבדלי טמפרטורה גדולים בין יום ללילה, התגבשות מלחים, ובחורף בהרים – קפיאה והפשרה.
תאילנד: (1) אקלים טרופי לח־יבש (סוואנה/מונסוני) – חם כל השנה, עם עונת גשמים קיצית. (2) טמפרטורות גבוהות כל השנה, משקעים רבים ולחות יחסית גבוהה – תנאים שמאיצים את התגובות הכימיות, ולכן הבלייה הכימית מהירה ועוצמתית מאוד, והסלעים מתפרקים לשכבת קרקע וסלע בלוי עמוקה.
מה נדרש: לבחור מדינה אחת; (1) לציין את סוג האקלים העיקרי לפי מפת האקלים באטלס; (2) להסביר כיצד מאפייני האקלים (משקעים, לחות, טמפרטורה) קובעים את קצב הבלייה.
תשובה מלאה:
באטלס יש לעיין במפת אזורי האקלים של העולם (או של צפון אמריקה / אסיה), ולזהות את הצבע שבו צבועה המדינה במקרא, וכן במפות המשקעים והטמפרטורות.
אפשרות א – נבדה:
(1) אקלים מדברי (צחיח). בחלקים הצפוניים והגבוהים – צחיח למחצה (ערבתי). נבדה נמצאת בצל הגשם של רכס סיירה נבדה.
(2) כמות המשקעים השנתית קטנה מאוד והלחות היחסית נמוכה, ולכן יש מעט מים שמאפשרים תגובות כימיות כמו המסה, חמצון והידרוליזה – הבלייה הכימית איטית מאוד, וקצב הבלייה הכולל נמוך. הבלייה השולטת היא בלייה מכנית: בגלל שמיים בהירים ומיעוט צמחייה, הבדלי הטמפרטורה בין היום החם ללילה הקר גדולים, והסלע מתפשט ומתכווץ ומתקלף; מלחים מתגבשים בנקבוביות ומפוררים את הסלע; ובחורף, בהרים, מים קופאים בסדקים. התוצאה – נוף סלעי וחשוף, עם שברי סלע זוויתיים וקרקע דקה.
אפשרות ב – תאילנד:
(1) אקלים טרופי לח־יבש (סוואנה, בהשפעת המונסון): חם כל השנה (כ־25–30 מעלות), עם עונת גשמים קיצית ארוכה ועונה יבשה קצרה. בדרום המדינה – אקלים טרופי לח (מונסוני/משווני).
(2) הטמפרטורות הגבוהות כל השנה מאיצות את קצב התגובות הכימיות, והמשקעים הרבים והלחות היחסית הגבוהה מספקים מים בשפע לתגובות האלה. בנוסף, הצמחייה העשירה מוסיפה חומצות אורגניות ופחמן דו־חמצני לקרקע. לכן הבלייה הכימית מהירה ועוצמתית מאוד: הסלעים מתפרקים לעומק רב, ונוצרת שכבה עבה של סלע בלוי וקרקע חרסיתית אדמדמה; סלעי גיר מומסים ויוצרים נוף קארסטי של צוקים ומערות (כמו בדרום תאילנד).
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג האקלים נכון ומבוסס על מפת האטלס; ההסבר מקשר כל מאפיין אקלים (משקעים, לחות, טמפרטורה) לסוג הבלייה ולקצב שלה במדינה שנבחרה.
שאלה 10 · בצורת
בשנת 2022 בעונת הקיץ הייתה בצורת אקלימית באזורים רבים ביבשת אירופה.
(1) הסבירו מהי בצורת אקלימית. (4 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד לבצורת אקלימית באירופה. (3 נקודות)
לבצורת אקלימית עלולה להיות השפעה על כמה תחומים הנוגעים לאדם.
לפניכם רשימה של תחומים כאלה.
– אנרגייה הידרואלקטרית
– חקלאות
– תחבורה נהרית
– איכות חיים
בחרו בשניים מן התחומים, והסבירו את ההשפעה של הבצורת על כל אחד מהם. (9 נקודות)
הציגו שתי דרכים להתמודדות עם בצורת אקלימית. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) בצורת אקלימית – תקופה ממושכת (חודשים ואף שנים) שבה כמות המשקעים באזור קטנה במידה ניכרת מן הממוצע הרב־שנתי, לרוב יחד עם טמפרטורות גבוהות ואידוי מוגבר; התוצאה היא מחסור במים בקרקע, בנהרות, באגמים ובמי התהום.
(2) רמה ברומטרית (אנטי־ציקלון) יציבה ומתמשכת מעל אירופה (הרחבה של רמת האיים האזוריים צפונה): אוויר שוקע מתחמם ומתייבש, אין היווצרות עננים, והשקעים והחזיתות הגשומים מן האוקיינוס האטלנטי מוסטים צפונה – ולכן אין גשם במשך זמן רב. שינויי האקלים מגבירים את התופעה (גלי חום, אידוי מוגבר).
מה נדרש: (1) הגדרה של בצורת אקלימית; (2) הסבר של גורם אחד לבצורת באירופה – מנגנון אקלימי.
תשובה מלאה:
(1) בצורת אקלימית (מטאורולוגית) היא תקופה ממושכת – עונה, חודשים ואף שנים – שבה כמות המשקעים באזור נמוכה במידה ניכרת מן הממוצע הרב־שנתי שלו. לרוב היא מלווה בטמפרטורות גבוהות מן הרגיל, ולכן גם האידוי מוגבר. התוצאה – מחסור במים: הקרקע מתייבשת, מפלס הנהרות, האגמים ומי התהום יורד. בצורת מוגדרת ביחס לממוצע של המקום: גם אזור גשום יכול לסבול מבצורת.
(2) גורם: רמה ברומטרית חסומה (אנטי־ציקלון יציב) מעל אירופה. בקיץ 2022 התפשטה רמת האיים האזוריים צפונה ונשארה מעל מערב ומרכז אירופה זמן רב. ברמה האוויר שוקע, ובשקיעה הוא מתחמם ומתייבש, ולכן לא נוצרים עננים. בנוסף, הרמה חוסמת את השקעים הברומטריים והחזיתות הגשומות שמגיעים בדרך כלל מן האוקיינוס האטלנטי ומסיטה אותם צפונה. כך נוצרו שבועות ארוכים של שמיים בהירים, גלי חום ואידוי חזק – ובצורת. שינויי האקלים מגבירים את התופעה: העלייה בטמפרטורה מגבירה את האידוי ומאריכה את גלי החום.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה מתייחסת לסטייה מן הממוצע ולמשך הזמן, וההסבר בנוי כמנגנון: רמה ← שקיעת אוויר והתייבשות ← חסימת מערכות גשומות ← מחסור במשקעים.
סעיף ב
1. אנרגייה הידרואלקטרית – מפלס הנהרות והמאגרים יורד וזרימת המים קטנה, ולכן הטורבינות בסכרים מייצרות פחות חשמל; יש להשלים את החסר מתחנות כוח בדלקים מאובנים, ומחיר החשמל עולה.
2. תחבורה נהרית – מפלס המים בנהרות (כמו הריין) יורד, ודוברות חייבות להפליג עם מטען חלקי או להפסיק לשוט; הובלת פחם, דלקים, דגנים וחומרי גלם מתייקרת ומתעכבת, ונפגעים מפעלים התלויים בה.
(אפשר גם: חקלאות – יבש בשדות, ירידה ביבולים ובמרעה, הגבלות השקיה ועליית מחירי מזון; איכות חיים – הגבלות על צריכת מים, גלי חום, שרפות יער ופגיעה בבריאות.)
מה נדרש: לבחור שניים מן התחומים, ולכל אחד להסביר כיצד הבצורת פוגעת בו – שרשרת סיבתית מן המחסור במים לנזק.
תשובה מלאה:
1. אנרגייה הידרואלקטרית: תחנות כוח הידרואלקטריות מייצרות חשמל מזרימת מים דרך טורבינות בסכרים. בבצורת זרימת הנהרות קטנה ומפלס המאגרים יורד, ולכן ייצור החשמל יורד – בקיץ 2022 הייצור ההידרואלקטרי ירד בחדות במדינות כמו איטליה, ספרד ונורווגיה. המדינות נאלצו להשלים את החסר מתחנות כוח בגז ובפחם, דבר שהעלה את מחירי החשמל ואת פליטות גזי החממה.
2. תחבורה נהרית: נהרות אירופה, ובעיקר הריין והדנובה, הם נתיבי הובלה חשובים של סחורות כבדות – פחם, דלקים, דגנים, כימיקלים. בבצורת מפלס המים יורד מאוד, והדוברות נאלצות להפליג עם חלק קטן מן המטען (כדי לא לעלות על שרטון) או להפסיק לשוט. ההובלה מתייקרת ומתעכבת, ומפעלים ותחנות כוח שתלויים באספקה בנהר נפגעים.
(אפשר גם: חקלאות – הקרקע מתייבשת, היבולים (תירס, חיטה) והמרעה נפגעים, הרשויות מגבילות השקיה, וההכנסה של החקלאים יורדת והמחירים עולים; איכות חיים – הגבלות על השימוש במים בבתים, גלי חום שפוגעים בבריאות ובעיקר בקשישים, שרפות יער, ועלייה בזיהום הנהרות בגלל ריכוז מזהמים במים מעטים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תחומים מן הרשימה, ולכל אחד שרשרת סיבתית – בצורת ← ירידת מפלס או זרימה ← פגיעה בתחום – עם דוגמה מאירופה.
סעיף ג
1. חיסכון בצריכת המים והתאמת החקלאות – השקיה בטפטוף, גידולים עמידים ליובש וחסכוניים במים, תמחור מים והגבלות שימוש בתקופות מחסור.
2. הגדלת מקורות המים ואגירתם – בניית מאגרים ואיגום מי גשם בעונה הגשומה, התפלת מי ים, וטיהור שפכים לשימוש חוזר בחקלאות.
(אפשר גם: מערכות ניטור והתרעה מוקדמת על בצורת; צמצום פליטות גזי חממה לבלימת שינויי האקלים בטווח הארוך.)
מה נדרש: שתי דרכים שונות להתמודדות עם בצורת, כל אחת עם הסבר כיצד היא מקטינה את הנזק.
תשובה מלאה:
1. חיסכון בצריכת המים (ניהול הביקוש): מעבר מהשקיה בהצפה לשיטות חסכוניות כמו השקיה בטפטוף, שמביאה את המים ישירות לשורשים ומקטינה אידוי; גידול זנים עמידים ליובש וגידולים שצורכים פחות מים; תמחור מים לפי כמות ומבצעי הסברה; והגבלות על שימושים לא חיוניים (השקיית גינות, מילוי בריכות) בתקופות מחסור. כך כמות המים הזמינה מספיקה זמן רב יותר.
2. הגדלת מקורות המים ואגירתם (ניהול ההיצע): בניית מאגרים ואיגום מי גשם ומי שיטפונות בעונה הגשומה לשימוש בעונה היבשה; התפלת מי ים במדינות החוף; וטיהור שפכים לשימוש חוזר בחקלאות (כמו בישראל, שבה רוב השפכים המטוהרים משמשים להשקיה). כך המים אינם תלויים רק בגשם של אותה שנה.
(אפשר גם: מערכות ניטור והתרעה מוקדמת, שמאפשרות להיערך מבעוד מועד; ביטוח יבולים ופיצוי לחקלאים; ובטווח הארוך – צמצום פליטות גזי חממה כדי לבלום את שינויי האקלים, שמגבירים את תדירות הבצורות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות במהותן (הקטנת הצריכה מול הגדלת המקורות), כל אחת עם אמצעים ממשיים והסבר כיצד היא מקטינה את פגיעת הבצורת.
שאלה 11 · נהר האינדוס
נהר האינדוס הוא אחד הנהרות הגדולים באסיה. לנהר שני חלקים עיקריים: החלק העילי בהודו ובסין, שבו מצויים מקורות הנהר, והחלק המרכזי והתחתי שבו הנהר זורם בפקיסטן.
ציינו את השמות של יחידות הנוף בכל אחד משני החלקים של הנהר. (5 נקודות)
בגלל המאפיינים הפיזיים של אגן הניקוז של הנהר הוא גורם לשיטפונות ולהצפות בפקיסטן.
ציינו שני מאפיינים פיזיים של אגן הניקוז של נהר האינדוס – מאפיין אחד אקלימי ומאפיין אחד גאומורפולוגי.
הסבירו את ההשפעה של אחד מן המאפיינים שציינתם על עוצמת השיטפונות וההצפות בפקיסטן. (10 נקודות)
(1) הסבירו מהו "מישור הצפה" של נהר. (5 נקודות)
(2) תארו את התועלת הכלכלית של מישור ההצפה לאדם. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
החלק העילי – הרים גבוהים ורמות: רמת טיבט, הרי ההימלאיה והקרקורום.
החלק המרכזי והתחתי – מישור האינדוס (מישור סחף נרחב בפנג'אב ובסינד) והדלתה בשפך לים הערבי.
מה נדרש: לציין את יחידות הנוף (נוף הררי או מישורי, בשמם) בחלק העילי ובחלק המרכזי והתחתי של הנהר.
תשובה מלאה:
החלק העילי (בסין ובהודו): האינדוס נובע ברמת טיבט, סמוך להר קאילש, וזורם בעמקים עמוקים בין הרי ההימלאיה לבין הרי הקרקורום – יחידת נוף של הרים גבוהים מאוד ורמה גבוהה.
החלק המרכזי והתחתי (בפקיסטן): אחרי שהנהר יוצא מן ההרים הוא זורם במישור האינדוס – מישור סחף נרחב ושטוח (בחבלים פנג'אב וסינד), ובסופו יוצר דלתה רחבה בשפך לים הערבי.
באטלס אפשר לראות זאת במפה הפיזית של דרום אסיה: צבעים חומים־לבנים בחלק העילי (גובה רב) וצבע ירוק (שטח נמוך) לאורך החלק המרכזי והתחתי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל חלק יחידת נוף מוגדרת בשמה (הרים ורמה מול מישור סחף ודלתה).
סעיף ב
מאפיין אקלימי: גשמי מונסון עזים ומרוכזים בקיץ (יולי–ספטמבר), יחד עם הפשרת שלג וקרחונים בהימלאיה ובקרקורום באותה עונה.
מאפיין גאומורפולוגי: מדרונות הרריים תלולים בחלק העילי, ומעבר חד למישור שטוח מאוד בעל שיפוע מתון בפקיסטן.
הסבר (המאפיין האקלימי): בקיץ יורדים על האגן גשמי מונסון חזקים בפרק זמן קצר, ובאותה עונה גם השלג והקרחונים בהרים מפשירים. כמויות עצומות של מים מגיעות לנהר וליובליו בבת אחת, ספיקת הנהר עולה הרבה מעבר לקיבולת האפיק, והמים גולשים מן הגדות ומציפים שטחים עצומים במישור – כמו בשיטפונות הקשים של 2010 ושל 2022.
מה נדרש: לציין מאפיין אקלימי אחד ומאפיין גאומורפולוגי אחד של אגן הניקוז, ולהסביר כיצד אחד מהם מגביר את עוצמת השיטפונות.
תשובה מלאה:
מאפיין אקלימי: אקלים מונסוני – רוב הגשם יורד בקיץ (יולי–ספטמבר) בגשמים עזים ומרוכזים, כשהמונסון הדרום־מערבי מביא אוויר לח מן האוקיינוס ההודי. באותה עונה מפשירים גם השלג והקרחונים בהימלאיה ובקרקורום, שמזינים את הנהר.
מאפיין גאומורפולוגי: בחלק העילי – הרים גבוהים בעלי מדרונות תלולים ועמקים צרים; בחלק התחתי – מישור סחף שטוח מאוד, בעל שיפוע מתון ביותר עד הים.
הסבר ההשפעה – המאפיין האקלימי:
בעונת המונסון יורדות על אגן הניקוז כמויות גשם עצומות בתוך זמן קצר, ובמקביל ההפשרה בהרים מוסיפה מים לנהר. היובלים והנהר הראשי מקבלים בבת אחת יותר מים משהאפיק יכול להוביל. ספיקת הנהר עולה מאוד, המים גולשים מעל הגדות, ומציפים שטחים נרחבים במישור, שבו מרוכזים כפרים, ערים ושדות. ככל שהגשם חזק יותר וממושך יותר – וככל שההפשרה חזקה יותר בשנים חמות – השיטפון חמור יותר. בשנת 2022, למשל, גשמי מונסון חריגים בעוצמתם הציפו כשליש משטחה של פקיסטן.
(אפשר גם להסביר את המאפיין הגאומורפולוגי: מן המדרונות התלולים המים זורמים מהר ובכמות גדולה אל הנהר ונושאים איתם סחף רב; כשהנהר מגיע למישור השטוח, מהירותו יורדת, המים מתפשטים לצדדים ומתנקזים לאט, והסחף שמשתקע מגביה את קרקעית האפיק – ולכן המים גולשים בקלות ונשארים זמן רב על השטח.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המאפיינים מסוגים שונים (אקלימי וגאומורפולוגי), וההסבר של המאפיין שנבחר בנוי כשרשרת – מאפיין ← יותר מים או ניקוז איטי ← גלישה מן האפיק ← הצפה – ומקושר לפקיסטן.
סעיף ג
(1) מישור הצפה – שטח שטוח ונמוך משני צדי אפיק הנהר, בחלקו התחתי, שמוצף כשהנהר עולה על גדותיו בעת שיטפון. במהלך ההצפה מהירות המים יורדת, והם משקיעים עליו שכבות של סחף דק (חרסית וטין); השטח נבנה מהשקעות סחף חוזרות.
(2) הקרקע הסחופה פורייה מאוד, שטוחה וקרובה למקור מים להשקיה – ולכן מישור ההצפה הוא אזור חקלאי עשיר: מגדלים בו חיטה, אורז, כותנה וקני סוכר בכמויות גדולות (מישור האינדוס הוא "אסם התבואה" של פקיסטן). השטח השטוח גם מקל על סלילת דרכים, על תעלות השקיה ועל בנייה.
מה נדרש: (1) הסבר המושג – היכן נמצא מישור ההצפה וכיצד נוצר; (2) תיאור התועלת הכלכלית שלו לאדם.
תשובה מלאה:
(1) מישור הצפה הוא שטח שטוח ונמוך משני צדי האפיק של נהר, בעיקר בחלקו המרכזי והתחתי, שבו הנהר זורם לאט ומתפתל. כשהנהר עולה על גדותיו בעת שיטפון, המים מתפשטים על השטח הזה. מחוץ לאפיק המים מאבדים מהירות, ולכן הם משקיעים את החומר הדק שהם נושאים – סחף של טין וחרסית. בכל הצפה מתווספת שכבה דקה של סחף, וכך, לאורך זמן רב, נבנה מישור הצפה שטוח ורחב.
(2) תועלת כלכלית:
– קרקע פורייה מאוד: הסחף שהנהר משקיע עשיר בחומרי הזנה ומחדש את פוריות הקרקע בכל הצפה, ולכן אפשר לגדל בו יבולים גבוהים.
– זמינות מים: הקרבה לנהר מאפשרת להשקות בעזרת תעלות – במישור האינדוס פועלת אחת ממערכות ההשקיה הגדולות בעולם.
– שטח שטוח: נוח לעיבוד חקלאי, לחפירת תעלות, לסלילת דרכים ולהקמת יישובים.
לכן מישור האינדוס הוא "אסם התבואה" של פקיסטן: מגדלים בו חיטה, אורז, כותנה וקני סוכר, שהם בסיס התזונה וגם ענפי ייצוא חשובים (טקסטיל מכותנה).
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) מציין מיקום, אופן היווצרות (השקעת סחף בהצפות) וצורה (שטוח, רחב); (2) מקשר את מאפייני מישור ההצפה (פוריות, מים, שטוח) לפעילות כלכלית ממשית עם דוגמה מפקיסטן.
שאלה 12 · עננים ומשקעים
בנספח ו מוצגות תמונות של עננים משני סוגים.
[נספח ו – תמונות 1–2]
העתיקו למחברתכם את הטבלה שלפניכם.
(1) כתבו בעמודה I בטבלה שבמחברתכם את השם של סוג הענן הנראה בכל אחת מן התמונות. (6 נקודות)
(2) מבין המאפיינים בעמודות IV-II , כתבו בכל תא בטבלה שבמחברתכם את המאפיין המתאים לכל סוג ענן שכתבתם. (10 נקודות)
[טבלה – מאפייני עננים]
תארו את דרך ההיווצרות של ברד, וציינו באיזה מסוגי העננים הנראים בתמונות יכול להיווצר ברד. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
| תמונה | I – סוג הענן | II – גובה בסיס הענן | III – הרכב הענן | IV – הורדת משקעים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | קומולונימבוס | נמוך | טיפונות מים + גבישוני קרח | מוריד משקעים |
| 2 | צירוס | גבוה | גבישוני קרח | אינו מוריד משקעים |
מה נדרש: (1) לזהות את סוג הענן בכל תמונה; (2) למלא לכל ענן את גובה הבסיס, ההרכב והאם הוא מוריד משקעים – מתוך האפשרויות שבכותרות הטבלה.
תשובה מלאה:
| תמונה | I – סוג הענן | II – גובה בסיס הענן | III – הרכב הענן | IV – הורדת משקעים |
|---|---|---|---|---|
| 1 | קומולונימבוס | נמוך | טיפונות מים + גבישוני קרח | מוריד משקעים |
| 2 | צירוס | גבוה | גבישוני קרח | אינו מוריד משקעים |
הסבר:
תמונה 1 – קומולונימבוס: ענן ענק בעל התפתחות אנכית גדולה – מגדלים תפוחים בצורת "כרובית" שמתנשאים לגובה רב, ובסיס שטוח, כהה ונמוך (קרוב לקו העצים). בבסיסו הנמוך והחם יחסית יש טיפונות מים, ובחלקו העליון, הקר מאוד, יש גבישוני קרח. זהו ענן סופה שמוריד גשמים עזים, ולעיתים ברד, ומלווה ברעמים ובברקים.
תמונה 2 – צירוס: עננים דקים, לבנים ושקופים למחצה, בצורת סיבים וקווצות ("זנבות סוס"), גבוהים מאוד – בדרך כלל מעל 6 ק"מ. בגובה זה הטמפרטורה נמוכה מאוד (עשרות מעלות מתחת לאפס), ולכן הם עשויים גבישוני קרח בלבד. הם דקים ודלילים, ואינם מורידים משקעים שמגיעים לקרקע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הסוגים מזוהים נכון לפי צורתם בתמונות, וכל תא בטבלה מולא באחת מן האפשרויות הנתונות, באופן שתואם את המאפיינים של כל ענן.
טעות נפוצה: לסמן לקומולונימבוס "גובה בסיס גבוה" בגלל שהענן מגיע לגובה רב – השאלה היא על גובה הבסיס, והבסיס של קומולונימבוס נמוך.
סעיף ב
ברד נוצר בענן קומולונימבוס (תמונה 1). בענן יש זרמי אוויר עולים חזקים, שמעלים טיפות מים אל מעל גובה הקפיאה; הן קופאות לגרעיני קרח. גרעיני הקרח נעים שוב ושוב למעלה ולמטה בתוך הענן, ובכל פעם נצמדות אליהם טיפות מים מקוררות־על שקופאות עליהם – והם גדלים בשכבות, כמו בצל. כשאבן הברד כבדה מכדי שהזרמים העולים יחזיקו אותה, היא נופלת לקרקע.
מה נדרש: לתאר את שלבי היווצרות הברד, ולציין באיזה ענן מן התמונות הוא נוצר.
תשובה מלאה:
ברד יכול להיווצר רק בענן קומולונימבוס – הענן שבתמונה 1.
דרך ההיווצרות:
1. בענן הקומולונימבוס יש זרמי אוויר עולים חזקים מאוד (זרמי הסעה), שנוצרים בגלל אוויר חם ולח שעולה במהירות.
2. הזרמים מעלים טיפות מים לגובה רב, אל מעל גובה הקפיאה, שבו הטמפרטורה מתחת ל־0 מעלות. שם הטיפות קופאות והופכות לגרעיני קרח קטנים.
3. גרעיני הקרח נעים בתוך הענן למעלה ולמטה, פעם אחר פעם: הם נופלים מעט, נלכדים שוב בזרם עולה ומורמים מחדש. בכל מעבר נצמדות אליהם טיפות מים מקוררות־על (טיפות נוזליות בטמפרטורה מתחת לאפס) וקופאות עליהם. כך אבן הברד גדלה בשכבות – אם חותכים אותה רואים שכבות קרח, כמו בבצל.
4. כשאבן הברד נעשית כבדה מכדי שהזרם העולה יוכל להחזיק אותה, היא נופלת לקרקע. מכיוון שהיא גדולה והנפילה מהירה, היא אינה מספיקה להימס בדרך.
בענן צירוס (תמונה 2) לא נוצר ברד: הוא דק, גבוה, עשוי גבישוני קרח בלבד, ואין בו זרמים עולים חזקים או טיפות מים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור כולל את כל רכיבי התהליך – זרמים עולים, קפיאה מעל גובה הקפיאה, תנועה חוזרת וגדילה בשכבות, ונפילה כשהמשקל גובר – והענן מצוין נכון.
שאלה 13 · אוזון
לא במיקוד תשפ"ז – שכבת האוזון בסטרטוספרה וזיהום אוויר (ערפיח) אינם נכללים במיקוד 2027 של פרק כדור הארץ והסביבה (בשכבות האטמוספרה נכללת רק הטרופוספרה).
באטמוספרה של כדור הארץ יש גז אוזון בשתי שכבות: טרופוספרה וסטרטוספרה.
תארו את ההשפעה של גז האוזון בכל אחת מן השכבות האלה על האדם (סך הכול – שתי השפעות). (9 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצגים השינויים בשיעור גז האוזון בכל הסטרטוספרה, ובאזורים שמעל הקוטב הצפוני ומעל הקוטב הדרומי, בשנים 1960–2022*.
[גרף – שיעורי גז האוזון בסטרטוספרה (2022–1960)]
(1) עיינו בגרף, וציינו את ההבדל בשינוי שיעור גז האוזון בין האזור שמעל הקוטב הדרומי ובין האזור שמעל הקוטב הצפוני בשנים 1960–2005. (4 נקודות)
(2) אילו שיעור גז האוזון מעל הקוטב הצפוני בשנת 2005 היה דומה לשיעורו מעל הקוטב הדרומי, חלק גדול מן האנושות היה עלול להיות בסכנה. הסבירו מדוע. (4 נקודות)
(1) עיינו בגרף, ותארו את השינוי שחל בשיעור גז האוזון בכל שכבת הסטרטוספרה בשנים 2005–2022. (4 נקודות)
(2) הסבירו את הגורם לשינוי זה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
בטרופוספרה – השפעה שלילית: אוזון קרוב לפני הקרקע הוא מזהם אוויר (חלק מן הערפיח הפוטוכימי בערים), שנוצר מתגובה של מזהמים מכלי רכב ומתעשייה בנוכחות קרינת שמש; הוא מגרה את דרכי הנשימה, גורם לשיעול ולקוצר נשימה ומחמיר אסתמה ומחלות ריאה.
בסטרטוספרה – השפעה חיובית: שכבת האוזון בגובה כ־15–35 ק"מ בולעת את רוב הקרינה העל־סגולה (UV) מן השמש, ולכן מגינה על האדם מפני סרטן העור, נזקים לעיניים (קטרקט) ופגיעה במערכת החיסון.
מה נדרש: השפעה אחת של האוזון בטרופוספרה והשפעה אחת שלו בסטרטוספרה – על האדם.
תשובה מלאה:
אוזון בטרופוספרה (קרוב לפני הקרקע) – השפעה שלילית: כאן האוזון הוא מזהם אוויר. הוא נוצר בעיקר בערים, בימים חמים ושמשיים, בתגובה כימית בין תחמוצות חנקן ופחמימנים שנפלטים מכלי רכב ומתעשייה לבין קרינת השמש – והוא מרכיב מרכזי בערפיח (סמוג) הפוטוכימי. נשימה של אוויר עשיר באוזון מגרה את דרכי הנשימה, גורמת לשיעול, לכאבים בחזה ולקוצר נשימה, ומחמירה מחלות כמו אסתמה – בייחוד אצל ילדים, קשישים וחולים. (האוזון בטרופוספרה הוא גם גז חממה.)
אוזון בסטרטוספרה (כ־15–35 ק"מ מעל פני הקרקע) – השפעה חיובית: שכבת האוזון בולעת את רוב הקרינה העל־סגולה (UV) המזיקה שמגיעה מן השמש, ומונעת ממנה להגיע לפני הקרקע. בכך היא מגינה על האדם מפני סרטן העור, כוויות שמש, נזקים לעיניים (קטרקט) ופגיעה במערכת החיסון, וגם על צמחים ובעלי חיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות – אחת לכל שכבה – עם ההבחנה המרכזית: באותו גז, בטרופוספרה הוא מזיק ובסטרטוספרה הוא מגן; כל השפעה מוסברת.
טעות נפוצה: לכתוב שאוזון "תמיד טוב" או "תמיד מזיק" – ההשפעה תלויה בשכבה.
סעיף ב
(1) בשני האזורים שיעור האוזון ירד, אך מעל הקוטב הדרומי הירידה הייתה חדה וגדולה בהרבה: מ־0 לכ־−124 (לפי ציר הגרף) בשנת 2005, לעומת ירידה של כ־−28 בלבד מעל הקוטב הצפוני – ירידה גדולה פי 4.4 בערך.
(2) מרבית אוכלוסיית העולם (כ־90%) חיה בחצי הכדור הצפוני, ואזורים מאוכלסים (צפון אירופה, קנדה, רוסיה) סמוכים לאזור הקוטב הצפוני; "חור באוזון" מעליו היה חושף מאות מיליוני בני אדם לקרינה על־סגולה חזקה – לסרטן העור, לקטרקט ולפגיעה במערכת החיסון ובחקלאות. מעל הקוטב הדרומי (אנטארקטיקה) כמעט אין תושבים.
מה נדרש: (1) לקרוא מן הגרף את השינוי בשני האזורים בשנים 1960–2005 ולציין את ההבדל; (2) להסביר מדוע ירידה כזאת בצפון הייתה מסכנת חלק גדול מן האנושות.
תשובה מלאה:
(1) בשנים 1960–2005 שיעור האוזון ירד בשני האזורים, אך בעוצמה שונה מאוד:
– מעל הקוטב הדרומי – ירידה חדה מאוד, בעיקר מאמצע שנות ה־70, עד כ־−124 (לפי ציר הגרף) בשנת 2005.
– מעל הקוטב הצפוני – ירידה מתונה, עד כ־−28 בשנת 2005 (אחרי עלייה קלה בשנות ה־60).
כלומר הירידה מעל הקוטב הדרומי גדולה פי 4.4 בערך מן הירידה מעל הקוטב הצפוני (הפרש של כ־96 בערכי הגרף). מעל הקוטב הדרומי נוצר "חור באוזון".
הערה: ירידה של יותר מ־100% אינה אפשרית מבחינה פיזיקלית, ולכן נראה שהערכים בגרף הם שינוי ביחידות דובסון ולא באחוזים; בבחינה עונים לפי הערכים והמגמות המוצגים בגרף.
(2) כ־90% מאוכלוסיית העולם חיים בחצי הכדור הצפוני, ואזורים מיושבים – צפון אירופה, קנדה, צפון רוסיה, אלסקה – נמצאים סמוך לאזור הקוטב הצפוני. אילו נוצר מעל הקוטב הצפוני "חור באוזון" עמוק כמו בדרום, האוויר הדל באוזון היה מתפשט גם מעל אזורים אלה, וכמויות גדולות של קרינה על־סגולה היו מגיעות אל מאות מיליוני בני אדם – והייתה עולה התחלואה בסרטן העור, בקטרקט ובמחלות הנובעות מפגיעה במערכת החיסון, ונפגעים גם יבולים חקלאיים. לעומת זאת, מעל הקוטב הדרומי נמצאת יבשת אנטארקטיקה, שכמעט אין בה תושבים, ולכן הנזק לאדם שם קטן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) משווה בין שני האזורים על אותו קריטריון (עוצמת הירידה) עם ערכים מן הגרף; (2) מסביר את הסכנה דרך תפרוסת האוכלוסייה בחצי הכדור הצפוני ותפקיד האוזון כמגן מפני קרינה על־סגולה.
סעיף ג
(1) מגמת עלייה (התאוששות חלקית): שיעור האוזון בכל הסטרטוספרה עלה מכ־−16 בשנת 2005 לכ־−9 ב־2020 – אך עדיין נמוך מרמתו בשנת 1960. (גם מעל הקטבים חלה עלייה: בדרום מכ־−124 לכ־−98, בצפון מכ־−28 לכ־−14.)
(2) פרוטוקול מונטריאול (1987) והתיקונים לו: המדינות התחייבו לצמצם ולהפסיק את הייצור והשימוש בחומרים מכלי אוזון – בעיקר CFC (פריאונים) בקירור, במזגנים ובתרסיסים – והחליפו אותם בחומרים אחרים. ריכוזם בסטרטוספרה החל לרדת, ולכן פירוק האוזון פחת והשכבה מתאוששת בהדרגה (ההתאוששות איטית, כי חומרים אלה נשארים באטמוספרה עשרות שנים).
מה נדרש: (1) לתאר את המגמה בקו "כל שכבת הסטרטוספרה" בשנים 2005–2022, עם ערכים; (2) להסביר מה גרם לה.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, בשנת 2005 שיעור האוזון בכל הסטרטוספרה היה בשפל – כ־−16 ביחס ל־1960. מאז חלה עלייה מתונה והדרגתית עד כ־−9 בשנת 2020 (עלייה של כ־7 יחידות בציר הגרף). זו התאוששות חלקית: השיעור עלה, אבל עדיין לא חזר לרמה של שנת 1960. גם מעל הקטבים רואים עלייה באותה תקופה.
(2) הגורם הוא הפחתה בפליטת החומרים שמפרקים את האוזון – בעיקר CFC (פריאונים), שהיו בשימוש במקררים, במזגנים, בתרסיסים ובחומרי הסקה. בסטרטוספרה קרינת השמש מפרקת אותם ומשתחררים אטומי כלור, שמפרקים מולקולות אוזון רבות. בשנת 1987 נחתם פרוטוקול מונטריאול, ובעקבותיו (ובתיקונים שבאו אחריו) מדינות העולם הפסיקו בהדרגה לייצר ולהשתמש בחומרים אלה והחליפו אותם בחומרים שאינם פוגעים באוזון. ריכוז החומרים בסטרטוספרה התחיל לרדת, פירוק האוזון פחת, והשכבה מתחילה להתאושש. ההתאוששות איטית, כי החומרים שכבר נפלטו נשארים באטמוספרה עשרות שנים – ולכן גם ב־2022 השיעור עדיין נמוך מזה של 1960.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) מגמה עם ערכים מן הגרף ותוספת "עדיין מתחת לרמת 1960"; (2) הסבר הגורם במנגנון (CFC ← כלור ← פירוק אוזון) ובצעד שהביא לשינוי (פרוטוקול מונטריאול), כולל הסבר לאיטיות ההתאוששות.
שאלה 14 · אנרגייה
לא במיקוד תשפ"ז – במיקוד 2027 של פרק כדור הארץ והסביבה נכללים בהפקת אנרגייה רק רוח, גאות ושפל ומגלי ים וביו־אנרגייה: סעיף ב (כור גרעיני) והמקור המתכלה (פחם, גז, נפט) בסעיף ג אינם נכללים; סעיף א וסעיף ג עם אנרגיית רוח – בתוך המיקוד.
מדינות אירופה הן חלוצות בפיתוח של מקורות אנרגייה מתחדשים.
הסבירו שני גורמים לחשיבות של שימוש במקורות אנרגייה מתחדשים. (7 נקודות)
כ־70% מכושר ייצור החשמל בצרפת הוא באמצעות כורים גרעיניים.
האם לדעתכם כור גרעיני הוא מקור בר־קיימה להפקת אנרגייה? נמקו את תשובתכם. (6 נקודות)
לפניכם מפה סכמטית של צרפת שבה מסומנים ריכוזים אחדים של תחנות כוח לייצור חשמל באמצעות מקורות אנרגייה שונים.
בחרו בשני מקורות אנרגייה – מקור אנרגייה מתכלה, ומקור אנרגייה מתחדש.
עיינו במפה הפיזית שבאטלס.
בנוגע לכל אחד ממקורות האנרגייה שבחרתם –
(1) ציינו אזור אחד בצרפת שבו ממוקמות תחנות כוח המשתמשות במקור זה. (4 נקודות)
(2) הסבירו מדוע תחנות כוח המשתמשות במקור זה ממוקמות דווקא באזור שציינתם. (8 נקודות)
[מפה – תפרוסת תחנות הכוח לייצור חשמל בצרפת (בשנת 2020)]
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
1. צמצום פליטות של גזי חממה ומזהמי אוויר – הפקת חשמל מרוח, משמש וממים אינה כרוכה בשריפת דלקים, ולכן היא מאטה את שינויי האקלים ומפחיתה זיהום אוויר ותחלואה.
2. הדלקים המאובנים מתכלים, ורוב מדינות אירופה תלויות ביבוא שלהם – מקורות מתחדשים אינם אוזלים ונמצאים בתוך המדינה, ולכן הם מבטיחים אספקת אנרגייה לטווח ארוך ומגבירים את הביטחון האנרגטי והעצמאות מספקים זרים ומתנודות מחירים.
מה נדרש: שני גורמים שמסבירים מדוע חשוב לעבור למקורות אנרגייה מתחדשים, כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
1. גורם סביבתי – צמצום גזי חממה וזיהום אוויר: שריפת פחם, נפט וגז בתחנות כוח ובכלי רכב פולטת פחמן דו־חמצני, שמגביר את אפקט החממה ואת שינויי האקלים, וכן מזהמים כמו תחמוצות גופרית וחנקן וחלקיקים, שגורמים לגשם חומצי ולמחלות נשימה. מקורות מתחדשים – רוח, שמש, מים – כמעט אינם פולטים מזהמים בזמן ההפקה, ולכן השימוש בהם מאט את שינויי האקלים ומשפר את איכות האוויר ואת בריאות התושבים.
2. גורם כלכלי־ביטחוני – מקורות לא מתכלים ומקומיים: דלקי המאובנים מתכלים – הכמות שלהם מוגבלת והם ייגמרו או יתייקרו. מקורות מתחדשים מתחדשים כל הזמן ולא ייגמרו. בנוסף, לרוב מדינות אירופה אין מספיק דלקים משלהן, והן תלויות ביבוא – ובכך חשופות למשברים פוליטיים ולזינוק במחירים (כמו משבר הגז ב־2022). רוח ושמש נמצאות בתוך המדינה, ולכן השימוש בהן מגביר את העצמאות האנרגטית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (סביבתי וכלכלי־ביטחוני), כל אחד מוסבר בשרשרת סיבתית ומתייחס לאירופה.
סעיף ב
לא (לא במלואו). נימוק: אמנם כור גרעיני כמעט אינו פולט גזי חממה ומזהמי אוויר ומספק חשמל יציב, אבל: הדלק שלו – אורניום – הוא משאב מתכלה שנכרה מן הקרקע; הוא מייצר פסולת רדיואקטיבית שנשארת מסוכנת אלפי שנים ואין לה עדיין פתרון קבע בטוח – כלומר מעבירים את הנטל לדורות הבאים; וקיים סיכון לתאונה קשה (צ'רנוביל 1986, פוקושימה 2011). לכן אינו עומד בעקרון פיתוח בר־קיימה – לענות על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים. (תשובה "כן" מקבלת ניקוד אם היא מנומקת: פליטות פחמן נמוכות מאוד ודלק שמספיק לזמן רב.)
מה נדרש: לנקוט עמדה (כן או לא) ולנמק אותה לפי עקרונות פיתוח בר־קיימה – סביבה, משאבים, דורות הבאים.
תשובה מלאה:
עמדה: כור גרעיני אינו מקור בר־קיימה במלואו.
נימוק: פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
– בצד החיובי, כור גרעיני כמעט אינו פולט גזי חממה ומזהמי אוויר בזמן הפעלתו, ומספק חשמל בכמות גדולה ובאופן יציב, בלי תלות במזג האוויר. לכן הוא תורם למאבק בשינויי האקלים – וזה אחד הנימוקים של צרפת.
– אבל: הדלק של הכור – אורניום – הוא משאב מתכלה שנכרה מן הקרקע, ולא מקור מתחדש.
– הכור מייצר פסולת רדיואקטיבית שנשארת מסוכנת אלפי שנים, ואין לה עדיין פתרון קבע בטוח – הנטל והסיכון עוברים לדורות הבאים, בניגוד לעקרון הקיימות.
– יש סיכון לתאונה קשה עם זיהום רדיואקטיבי של שטחים נרחבים לעשרות שנים, כמו בצ'רנוביל (1986) ובפוקושימה (2011).
– הכורים צורכים כמויות גדולות של מי קירור מנהרות ומחזירים מים חמים שפוגעים בבעלי החיים בנהר.
לכן, אף שהוא עדיף על פחם מבחינת הפליטות, הכור הגרעיני אינו מקור בר־קיימה.
(אפשר גם לענות "כן", בתנאי שהנימוק מבוסס: פליטות פחמן נמוכות מאוד לאורך כל מחזור החיים, כמות דלק קטנה שמספיקה לזמן רב, ושטח קרקע קטן יחסית לכמות החשמל.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש עמדה ברורה, והנימוק משתמש בהגדרת פיתוח בר־קיימה ומתייחס גם לצד השני – מה שהופך את התשובה למבוססת.
סעיף ג
מקור מתכלה – פחם: (1) חוף מיצר למנש בצפון (נורמנדי). (2) צרפת מייבאת את רוב הפחם, והוא מגיע באוניות; תחנה סמוך לנמל ימי (לה האבר) חוסכת הובלה יבשתית יקרה של חומר כבד ונפחי, ומי הים משמשים לקירור.
מקור מתחדש – אנרגיית מים: (1) הרי האלפים בדרום־מזרח (וגם הרי הפירנאים בדרום־מערב). (2) במפה הפיזית רואים הרים גבוהים: משקעים רבים והפשרת שלג וקרחונים מזינים נהרות עם ספיקה גדולה, והשיפוע התלול והעמקים הצרים והעמוקים מאפשרים לבנות סכרים ולנצל את מפל המים להנעת טורבינות.
(אפשר גם: רוח – חופי מיצר למנש והאוקיינוס האטלנטי (בריטני), שבהם נושבות רוחות מערביות חזקות וקבועות מן הים בלי מכשולי נוף; שמש – הדרום (פרובאנס, קורסיקה), באקלים ים־תיכוני עם קיץ שמשי ויבש וזווית קרינה גבוהה; גז – חוף הים התיכון ליד מרסיי, ליד נמל הקולט גז מיובא.)
מה נדרש: לבחור מקור מתכלה אחד ומקור מתחדש אחד מן המפה; לכל אחד – (1) לציין אזור בצרפת שבו מסומנות תחנות שלו; (2) להסביר, בעזרת המפה הפיזית באטלס, מדוע התחנות נמצאות דווקא שם.
תשובה מלאה:
מקור מתכלה – פחם:
(1) אזור: צפון צרפת, על חוף מיצר למנש (חבל נורמנדי, באזור הנמל לה האבר). (במפה מסומנת תחנת פחם נוספת על חוף הים התיכון, ליד מרסיי.)
(2) הסבר: מכרות הפחם של צרפת נסגרו, והיא מייבאת את הפחם, שמגיע בדרך הים באוניות גדולות. פחם הוא חומר גלם כבד ונפחי, ששינוע יבשתי שלו יקר. לכן משתלם להקים את תחנת הכוח סמוך לנמל ימי, שבו פורקים את הפחם ישירות מן האונייה לתחנה – וכך חוסכים בעלויות הובלה. בנוסף, תחנות כוח צריכות כמויות גדולות של מים לקירור, ומי הים זמינים. באטלס, במפה הפיזית, רואים שזהו אזור חוף נמוך ושטוח, ליד שפך הסן – הנהר שמוביל לאזור פריז, ריכוז הצריכה הגדול במדינה.
מקור מתחדש – אנרגיית מים:
(1) אזור: הרי האלפים בדרום־מזרח צרפת, סמוך לגבול שווייץ ואיטליה. (במפה מסומנות תחנות גם למרגלות הרי הפירנאים בדרום־מערב.)
(2) הסבר: במפה הפיזית באטלס האזור צבוע בגוונים של רום גבוה – הרים שמתנשאים לגובה של יותר מ־3,000–4,000 מ'. בהרים יורדים משקעים רבים (בחורף – שלג), ובקיץ השלג והקרחונים מפשירים, כך שהנהרות (הרון ויובליו, כמו האיזר והדיראנס) זורמים בספיקה גדולה. הפרשי הגובה הגדולים והשיפוע התלול יוצרים זרימה מהירה עם אנרגיה רבה, והעמקים הצרים והעמוקים מתאימים לבניית סכרים ואגמי אגירה. המים יורדים מן המאגר דרך צינורות ומניעים טורבינות שמייצרות חשמל.
(אפשר גם, למקור מתחדש:
– אנרגיית רוח – חופי מיצר למנש והאוקיינוס האטלנטי (בריטני) וצפון צרפת: באזורי חוף פתוחים ושטוחים נושבות רוחות מערביות חזקות וקבועות מן האוקיינוס, בלי מכשולי נוף שמאטים אותן, ולכן הטורבינות מייצרות חשמל רב.
– אנרגיית שמש – דרום צרפת (פרובאנס, חוף הים התיכון, האי קורסיקה): אקלים ים־תיכוני עם קיץ ארוך, שמשי ויבש, מעט עננות וזווית קרינה גבוהה יחסית (קו רוחב נמוך יותר), ולכן שעות שמש רבות.
ולמקור מתכלה: גז – על חוף הים התיכון ליד מרסיי, סמוך לנמל שקולט גז מיובא; או באזור פריז – ריכוז הצריכה הגדול ביותר, הקרוב לצרכנים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מקורות מן הסוגים הנדרשים (מתכלה ומתחדש), לכל אחד אזור שמסומן במפה, וההסבר מקשר בין התנאים הטבעיים או הכלכליים באזור (נמל וייבוא; רום, משקעים ושיפוע) לבין דרישות המקור.
טעות נפוצה: להסביר את מיקום תחנות הפחם ב"מכרות פחם באזור" – תחנות הפחם במפה נמצאות על החוף, ליד נמלים, כי הפחם מיובא.