מתכונת 1 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בפרק שבחרתם. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · תחנות כוח סולאריות במדבר
במרוקו ובאיחוד האמירויות הערביות נמצאים כמה ממתקני האנרגייה הסולארית הגדולים בעולם, המשתרעים על פני עשרות קמ"ר במדבר.
מדוע מתאים להקים מתקני אנרגייה סולארית גדולים במדינות אלה? ציינו גורם פיזי אחד, המשותף לשתי המדינות.
(5 נקודות)
להקמת מתקני אנרגייה סולארית גדולים יש צורך במשאבי טבע מסוימים.
ציינו שני משאבי טבע דומים שיש לשתי המדינות, והסבירו את החשיבות של כל אחד מהם להקמת מתקנים סולאריים גדולים.
(12 נקודות)
תארו שתי השפעות שליליות של מתקני אנרגייה סולארית גדולים במדבר על הסביבה. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
אקלים מדברי סובטרופי: שתי המדינות נמצאות בקווי רוחב של כ־24°–35° צפון, באזור הלחץ הגבוה הסובטרופי, שבו האוויר שוקע ומתחמם ולכן כמעט אין עננים. הקרינה חזקה (השמש גבוהה) ושעות השמש רבות מאוד – יותר מ־3,000 בשנה ברוב השטח – ולכן כל פאנל או מראה מפיקים הרבה אנרגייה.
מה נדרש: גורם פיזי אחד המשותף לשתי המדינות, שבגללו הן מתאימות לאנרגיית שמש.
תשובה מלאה:
הגורם הפיזי: אקלים מדברי סובטרופי, עם קרינת שמש חזקה ושמיים בהירים כמעט כל השנה. מרוקו (בעיקר דרומה ומזרחה לרכס האטלס) ואיחוד האמירויות נמצאות בקווי רוחב של כ־24°–35° צפון, באזור הלחץ הגבוה הסובטרופי. באזור זה האוויר שוקע ומתחמם, ולכן כמעט אין עננים ומשקעים. השמש גבוהה בשמיים רוב השנה, והקרינה מגיעה לקרקע כמעט בלי הפרעה; שעות השמש רבות מאוד – יותר מ־3,000 בשנה ברוב השטח. לכן כל פאנל סולארי או מראה מפיקים הרבה אנרגייה, והייצור יציב וצפוי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם פיזי, משותף לשתי המדינות, ומוסבר מדוע הוא הופך אותן למתאימות לאנרגיית שמש.
סעיף ב
1. קרינת השמש: זהו "הדלק" של המתקן – ככל שהקרינה חזקה יותר ושעות השמש רבות יותר, כל פאנל מייצר יותר חשמל, ולכן מחיר החשמל נמוך וההשקעה הגדולה משתלמת.
2. שטחי מדבר נרחבים, שטוחים ופנויים: מתקן גדול תופס עשרות קמ"ר; במדבר הקרקע זולה, כמעט אין בה יישובים או חקלאות, והשטח השטוח מאפשר להציב שורות ארוכות של פאנלים ומראות בלי הצללה ובעלות נמוכה.
מה נדרש: שני משאבי טבע ששתי המדינות שותפות להם, ולכל אחד הסבר מדוע הוא חשוב למתקנים סולאריים גדולים.
תשובה מלאה:
משאב 1 – קרינת שמש: קרינת השמש היא מקור האנרגייה של המתקן. בשתי המדינות הקרינה חזקה ושעות השמש רבות, ולכן כל פאנל סולארי (או כל מראה שמרכזת את הקרינה) מייצר כמות גדולה של חשמל לאורך השנה. כשכל פאנל מייצר יותר, מחיר החשמל נמוך, ובעלי ההון – מדינות וחברות בין־לאומיות – מוכנים להשקיע במתקנים ענקיים.
משאב 2 – קרקע מדברית נרחבת, שטוחה ופנויה: מתקן סולארי גדול תופס עשרות קמ"ר. במדבר יש שטחים עצומים שאין בהם יישובים, חקלאות או יערות, ולכן הקרקע זולה ואין צורך לפנות תושבים. השטח השטוח מאפשר להציב שורות ארוכות של פאנלים ומראות בלי שיצלו זה על זה, ולבנות את המתקן מהר ובעלות נמוכה.
(אפשר גם: למרוקו – קרבה לאירופה, ולאיחוד האמירויות – הון מן הנפט להשקעה; אלה אינם משאבי טבע משותפים, אבל מסבירים את ההשקעה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני משאבי טבע ששתי המדינות שותפות להם, ולכל אחד הסבר ספציפי לחשיבותו.
סעיף ג
1. פגיעה בבתי גידול מדבריים: על שטח של עשרות קמ"ר מיישרים את הקרקע, סוללים דרכים ומגדרים, והצמחייה ובעלי החיים המדבריים (זוחלים, ציפורים, יונקים קטנים) מאבדים את בית הגידול שלהם ואת המעבר בין אזורים.
2. צריכת מים באזור צחיח: כדי לנקות את האבק מן הפאנלים והמראות, ובמתקנים שמשתמשים בקיטור גם לקירור, נדרשים מים – משאב נדיר מאוד במדבר, שנלקח ממאגרים או מקידוחים. (אפשר גם: פסולת של פאנלים בסוף חייהם, המכילה חומרים מזיקים; פגיעה בנוף המדברי הפתוח; במתקנים עם מגדל ומראות – ציפורים נפגעות מן החום המרוכז.)
מה נדרש: שתי השפעות שליליות שונות על הסביבה, כל אחת מתוארת.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – פגיעה בבתי גידול מדבריים: הקמת מתקן גדול מחייבת ליישר את הקרקע על פני עשרות קמ"ר, לסלול דרכים ולהקים גדר. הצמחייה המדברית הדלילה נעקרת, ובעלי חיים – זוחלים, ציפורים שמקננות על הקרקע ויונקים קטנים – מאבדים את בית הגידול שלהם. הגדרות והמתקנים גם חוסמים את המעבר של בעלי החיים בין אזורים.
השפעה 2 – צריכת מים באזור צחיח: האבק והחול שמצטברים על הפאנלים ועל המראות מקטינים את הייצור, ולכן שוטפים אותם במים לעיתים קרובות. במתקנים שמרכזים את קרינת השמש כדי להפיק קיטור, נדרשים מים גם לקירור. במדבר המים נדירים מאוד, והם נלקחים ממאגרים, ממי תהום או ממי ים מותפלים – על חשבון החקלאות, היישובים או הסביבה.
(אפשר גם: פסולת של פאנלים ישנים בסוף חייהם, המכילה מתכות וחומרים שקשה למחזר; שינוי הנוף המדברי הפתוח; במתקנים שבהם מראות מרכזות קרינה אל מגדל – ציפורים שעפות דרך אלומת החום נפגעות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (על בתי הגידול; על משאב המים), כל אחת מתוארת – מה הגורם ומה הנזק.
שאלה 2 · ייצור מזון וגידול אוכלוסייה באפריקה
מאז שנות ה־60 של המאה ה־20 אוכלוסיית אפריקה גדלה בקצב המהיר ביותר מבין היבשות.
בגרף שלפניכם מוצגים כמה נתונים על יבשת אפריקה:
– שיעור השינוי ביבול הדגנים לדונם
– שיעור השינוי בגודל האוכלוסייה
– שיעור השינוי בגודל השטח המשמש לגידול דגנים
– שיעור השינוי בכמות הייצור הכוללת של דגנים
[גרף – השינוי ביבול הדגנים, באוכלוסייה ובשטח גידול הדגנים ביבשת אפריקה (1961–2023)]
(1) קבעו אם בשנים 1961–2023 גדלה כמות הייצור של דגנים באפריקה בקצב שהדביק את קצב הגידול של האוכלוסייה. (2 נקודות)
(2) נמקו את קביעתכם, וציינו על פי הגרף מה היו שתי הדרכים שבהן גדל ייצור הדגנים באפריקה. (5 נקודות)
כתבו מהי "המהפכה הירוקה", והסבירו כיצד היא מאפשרת להגדיל את ייצור המזון בלי להרחיב את השטחים המעובדים. (9 נקודות)
הציגו שני גורמים לכך שהמהפכה הירוקה התקדמה באפריקה לאט יותר מאשר במדינות אסיה. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) לא – הייצור גדל בקצב מעט איטי יותר מן האוכלוסייה.
(2) עד 2023 האוכלוסייה גדלה בכ־410%, ואילו כמות הייצור של דגנים גדלה בכ־380% בלבד (ומאז סוף שנות ה־70 הייצור כמעט תמיד פיגר אחרי האוכלוסייה), ולכן כמות הדגנים לנפש ירדה מעט (בכ־6%). הייצור גדל בשתי דרכים בשיעור דומה: הרחבת השטחים לגידול דגנים (כ־125%+) והעלאת היבול לדונם (כ־110%+).
מה נדרש: (1) קביעה; (2) נימוק בהשוואה בין קו הייצור לקו האוכלוסייה, וזיהוי שתי הדרכים שבהן גדל הייצור (יבול לדונם ושטח).
תשובה מלאה:
(1) לא. ייצור הדגנים באפריקה גדל מאוד, אבל לא הדביק לגמרי את קצב הגידול של האוכלוסייה.
(2) לפי הגרף, בשנים 1961–2023:
– האוכלוסייה (קו מקווקו) גדלה בכ־410% – כלומר פי 5.1.
– כמות הייצור הכוללת של דגנים (קו אפור) גדלה בכ־380% – פי 4.8. עד אמצע שנות ה־70 הקו האפור היה מעט מעל קו האוכלוסייה, אבל מאז סוף שנות ה־70 הוא נמצא כמעט כל הזמן מתחתיו, ובשנים 1997–2002 הפער היה גדול במיוחד (כ־40 נקודות אחוז).
– כמות הדגנים לנפש: 4.8 ÷ 5.1 ≈ 0.94 – ירידה של כ־6% לעומת 1961. כלומר, הייצור לא הדביק את הגידול באוכלוסייה, ואפריקה נעשתה תלויה יותר ביבוא דגנים.
שתי הדרכים שבהן גדל הייצור:
1. הרחבת השטחים לגידול דגנים (קו מנוקד) – גידול של כ־127%; השטח יותר מהוכפל.
2. העלאת היבול לדונם (קו רציף) – גידול של כ־110%.
שתי הדרכים תרמו בשיעור דומה, ובשונה ממדינות אסיה שבהן כמעט כל הגידול בא מן היבול לדונם, באפריקה כמחצית מן הגידול באה מהרחבת השטחים המעובדים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: קביעה נכונה, נימוק עם נתונים מן הגרף (כולל החישוב לנפש), ושתי הדרכים מזוהות מן הקווים.
טעות נפוצה: לקבוע "כן" רק משום שקו הייצור עולה בחדות – צריך להשוות אותו לקו האוכלוסייה.
סעיף ב
המהפכה הירוקה – הכנסה של טכנולוגיות חקלאיות מודרניות למדינות מתפתחות מאז שנות ה־60 של המאה ה־20: זנים משופרים עתירי יבול של דגנים, דשנים כימיים, חומרי הדברה, השקיה ומיכון. בזכותם כל דונם מניב יותר: הזנים המשופרים נותנים יבול גדול פי כמה, הדשנים מחזירים לקרקע חומרי מזון, ההשקיה מאפשרת לגדל גם בעונה היבשה ולעיתים שני יבולים בשנה. כך אפשר להאכיל יותר אנשים מאותו שטח, ולא צריך לכרות יערות או לעבד שטחים חדשים.
מה נדרש: הגדרה של המהפכה הירוקה (מה, מתי, היכן) והסבר של המנגנון – הגדלת היבול לדונם במקום הרחבת השטח.
תשובה מלאה:
המהפכה הירוקה היא תהליך שבו הוכנסו למדינות מתפתחות, החל משנות ה־60 של המאה ה־20, טכנולוגיות חקלאיות מודרניות שנועדו להגדיל את יבול הדגנים: זנים משופרים עתירי יבול של חיטה, אורז ותירס, דשנים כימיים, חומרי הדברה, מערכות השקיה ומיכון.
כיצד היא מגדילה את הייצור בלי להרחיב את השטח: ייצור המזון = השטח המעובד × היבול לדונם. המהפכה הירוקה מגדילה את הגורם השני:
– הזנים המשופרים נותנים יבול גדול פי שניים עד שלושה מן הזנים המסורתיים, בתנאי שמקבלים מספיק מים ודשן.
– הדשנים מחזירים לקרקע חנקן, זרחן ואשלגן, כך שאפשר לעבד אותה כל שנה בלי שהפוריות תרד.
– ההשקיה וזנים שמבשילים מהר מאפשרים לגדל שניים ואף שלושה יבולים בשנה באותה חלקה.
– חומרי ההדברה מקטינים את האובדן למזיקים ולמחלות.
כך אותו דונם מאכיל יותר אנשים, ואין צורך לכרות יערות או לעבד שטחי מרעה ושטחים שוליים – מה שמגן גם על הסביבה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגדרה מלאה ומנגנון מוסבר (יבול לדונם × שטח) עם לפחות שני רכיבים של המהפכה הירוקה.
סעיף ג
1. מעט השקיה – רוב החקלאות באפריקה היא חקלאות בעל שתלויה בגשם לא סדיר, ואילו הזנים המשופרים צריכים מים קבועים; בלי השקיה הם לא נותנים יבול גבוה, והסיכון בשנת בצורת גדול.
2. עוני ותשתיות לקויות – רוב החקלאים מעבדים חלקות קטנות ואין להם כסף או אשראי לקנות זרעים משופרים ודשנים; דרכים גרועות מייקרות את הדשנים ומקשות למכור עודפים בשוק.
(אפשר גם: הזנים פותחו בעיקר לחיטה ולאורז ולא לגידולים המקומיים – דוחן, סורגום, קסאווה; קרקעות דלות; מלחמות וחוסר יציבות.)
מה נדרש: להציג שני גורמים שונים – טבעיים, כלכליים או פוליטיים – שהאטו את אימוץ המהפכה הירוקה באפריקה, ולהסביר כל אחד.
תשובה מלאה:
1. היעדר השקיה ותלות בגשם: הזנים המשופרים מניבים יבול גבוה רק כשהם מקבלים מים ודשן בכמות קבועה. באסיה המהפכה הירוקה התבססה על נהרות גדולים ועל השקיה מבארות. באפריקה רוב השטחים מעובדים בחקלאות בעל, שתלויה בגשם שכמותו משתנה מאוד משנה לשנה. בשנת בצורת החקלאי שהשקיע בזרעים ובדשנים מפסיד את כל ההשקעה, ולכן רבים אינם מסתכנים.
2. עוני של החקלאים ותשתיות לקויות: רוב החקלאים באפריקה מעבדים חלקות קטנות, מייצרים בעיקר לצריכה עצמית, ואין להם כסף או אשראי לקנות זרעים משופרים, דשנים וחומרי הדברה בכל שנה. הדרכים הגרועות והמרחק מנמלים מייקרים את הדשנים, ומקשים גם על החקלאי להגיע לשוק ולמכור עודפים – כך שאין לו תמריץ לייצר יותר.
(אפשר גם: הזנים המשופרים הראשונים פותחו בעיקר לחיטה ולאורז, ואילו באפריקה מגדלים גם דוחן, סורגום, תירס וקסאווה; קרקעות טרופיות דלות; מלחמות וחוסר יציבות פוליטית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים מסוגים שונים, ולכל אחד הסבר שמקשר אותו לתנאים באפריקה ולדרישות של המהפכה הירוקה.
שאלה 3 · אנרגייה בברזיל
ברזיל היא אחת המדינות שבהן חלקם של מקורות האנרגייה המתחדשים בייצור החשמל הוא מן הגבוהים בעולם – קרוב ל־90% מן החשמל.
הסבירו שני גורמים שהביאו לכך. (9 נקודות)
שינויי האקלים וכריתת היערות באגן האמזונס צפויים להפחית את כמות המשקעים בחלקים מברזיל ולהגביר את התדירות של בצורות.
הסבירו כיצד הדבר עלול לפגוע בטווח הארוך ביכולת של ברזיל להמשיך להפיק את רוב החשמל שלה ממקורות מתחדשים. (7 נקודות)
בשנת 2021 פקדה את ברזיל הבצורת הקשה ביותר זה כ־90 שנה, והמפלס במאגרי המים של הסכרים בדרום־מזרח המדינה ובמרכזה ירד מאוד. כדי למנוע הפסקות חשמל הפעילה ברזיל תחנות כוח שמופעלות בגז טבעי.
הסבירו מדוע ברזיל בחרה בטווח הקצר להשתמש בגז להפקת חשמל. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1. נהרות גדולים בעלי ספיקה רבה – אקלים טרופי גשום ונהרות כמו הפרנה והאמזונס ויובליו, שזורמים ממישורים גבוהים; על נהרות אלה הוקמו סכרים ותחנות הידרואלקטריות גדולות (כמו איטאיפו).
2. רוחות חזקות וקבועות בצפון־מזרח המדינה – רוחות הסחר נושבות לאורך החוף כמעט כל השנה, ולכן הוקמו בו בעשור האחרון חוות רוח רבות.
(אפשר גם: שטחים חקלאיים גדולים של קני סוכר – ביו־אנרגייה משאריות הקנים; שמש חזקה; לברזיל היו מעט מאגרי פחם, ולכן לא נבנו תחנות פחמיות רבות.)
מה נדרש: להסביר שני גורמים – בעיקר תנאים טבעיים או כלכליים – שבזכותם רוב החשמל בברזיל מופק ממקורות מתחדשים.
תשובה מלאה:
1. נהרות גדולים ומים בשפע: לברזיל יש אקלים טרופי ומשווני עם כמויות גשם גדולות, ובשטחה זורמים כמה מן הנהרות הגדולים בעולם – האמזונס ויובליו, הפרנה, וסאו פרנסיסקו. חלק מן הנהרות יורדים מן הרמה הברזילאית למישורים, כך שיש להם גם ספיקה גדולה וגם הפרש גבהים. על נהרות אלה נבנו סכרים ותחנות הידרואלקטריות ענקיות, כמו איטאיפו על הפרנה (בשיתוף עם פרגוואי) ובלו מונטה באגן האמזונס. ההידרואלקטריות מספקות את החלק הגדול ביותר של החשמל במדינה.
2. רוחות חזקות וקבועות: לאורך החוף של צפון־מזרח ברזיל נושבות רוחות הסחר כמעט כל ימות השנה, במהירות גבוהה ובכיוון קבוע. בעשור האחרון הוקמו שם חוות רוח רבות, ואנרגיית הרוח נעשתה המקור השני בחשיבותו לייצור חשמל.
(אפשר גם: ברזיל מגדלת קני סוכר בשטחים עצומים, ושאריות הקנים נשרפות להפקת חשמל בבתי הזיקוק לסוכר ולאתנול – ביו־אנרגייה; לברזיל מעט מאגרי פחם, ולכן היא לא בנתה תחנות פחמיות רבות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, ולכל אחד הסבר של התנאי הטבעי או הכלכלי ושל הקשר שלו לייצור חשמל מתחדש בברזיל.
סעיף ב
רוב החשמל בברזיל מופק בתחנות הידרואלקטריות, שתלויות בכמות המים בנהרות ובמאגרי הסכרים. פחות משקעים ויותר בצורות יקטינו את הספיקה של הנהרות ואת המפלס במאגרים, ולכן התחנות ייצרו פחות חשמל. כדי למנוע מחסור, ברזיל תיאלץ להפעיל יותר תחנות כוח שמופעלות בגז ובנפט, וחלקם של המקורות המתחדשים יירד.
מה נדרש: להסביר את השרשרת: פחות משקעים ← פחות מים בנהרות ובמאגרים ← פחות חשמל הידרואלקטרי ← יותר שימוש בדלקים מאובנים.
תשובה מלאה:
בברזיל כ־60% מן החשמל מופק בתחנות הידרואלקטריות, ולכן ייצור החשמל תלוי בכמות הגשם.
השרשרת:
– יער האמזונס "ממחזר" חלק גדול מן הגשם: העצים מאדים מים לאוויר, והרוחות מעבירות את הלחות לדרום ולמרכז ברזיל. כריתת היער מקטינה את כמות האדים, ושינויי האקלים מגבירים את החום ואת ההתאדות – ולכן צפויים פחות משקעים ויותר בצורות.
– כשיורדים פחות משקעים, הספיקה בנהרות קטנה והמפלס במאגרים שמאחורי הסכרים יורד.
– התחנות ההידרואלקטריות מייצרות פחות חשמל, ויש סכנה להפסקות חשמל.
– כדי לספק את הביקוש, המדינה נאלצת להפעיל תחנות כוח שמופעלות בגז ובנפט. כך יורד חלקם של המקורות המתחדשים, עולה מחיר החשמל ועולות הפליטות של גזי חממה – מה שמגביר עוד את שינויי האקלים.
(אפשר גם: בצורות פוגעות גם ביבול של קני הסוכר, ולכן גם בביו־אנרגייה ובאתנול.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השרשרת מלאה – מן השינוי באקלים ובכיסוי היער, דרך המים בנהרות, ועד הירידה בייצור החשמל המתחדש והמעבר לדלקים מאובנים.
סעיף ג
1. תחנות כוח בגז אפשר להפעיל ולכבות במהירות, לפי הצורך, ולכן הן מתאימות לגיבוי בזמן משבר; הקמה של סכרים, חוות רוח או שדות סולאריים חדשים נמשכת שנים ואינה יכולה לפתור מחסור מיידי.
2. ייצור החשמל מגז אינו תלוי במזג האוויר – לא בגשם, לא ברוח ולא בשמש – ולכן הוא אמין בזמן בצורת. לברזיל יש גז ממאגרים ימיים משלה ומתקנים לקליטת גז מיובא.
3. מבין הדלקים המאובנים הגז הוא הנקי יחסית – פולט פחות פחמן דו־חמצני ופחות מזהמים מפחם ומנפט.
מה נדרש: להסביר מדוע דווקא גז הוא הפתרון בטווח הקצר – מהירות הפעלה, אמינות שאינה תלויה במזג האוויר, וזמינות – עם לפחות שני נימוקים מפורטים.
תשובה מלאה:
ברזיל בחרה בגז בטווח הקצר מכמה סיבות:
1. מהירות וגמישות: תחנת כוח בגז אפשר להפעיל תוך זמן קצר ולהגביר או להקטין את הייצור לפי הביקוש. היא מתאימה לכן לשמש גיבוי בזמן משבר. לעומת זאת, הקמה של תחנות הידרואלקטריות, חוות רוח או שדות סולאריים חדשים נמשכת שנים, ואינה יכולה לפתור מחסור שמתרחש עכשיו.
2. אי־תלות במזג האוויר: הבעיה בשנת 2021 הייתה בדיוק התלות של משק החשמל בגשם. ייצור חשמל מגז אינו תלוי בגשם, ברוח או בשמש, ולכן הוא אמין בזמן בצורת. התחנות כבר היו קיימות, ולברזיל יש גז ממאגרים ימיים בחופיה ומסופים לקליטת גז מיובא.
3. הדלק המאובן הנקי יותר: מבין הדלקים המאובנים, שריפת גז פולטת פחות פחמן דו־חמצני ופחות חלקיקים ותחמוצות גופרית מפחם ומנפט. לכן, אם צריך להשתמש בדלק מאובן לזמן קצר, הגז הוא הפגיעה הקטנה ביותר בסביבה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה נימוקים מפורטים, שמקשרים בין תכונות הגז לבין המצב המיוחד של ברזיל (תלות בגשם, משבר מיידי).
שאלה 4 · גלובליזציה – היצוא מווייטנאם
הסבירו מהו תאגיד רב־לאומי, וציינו שני תפקידים של תאגידים רב־לאומיים בתהליך הגלובליזציה. הסבירו כל אחד מן התפקידים. (10 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצג היקף היצוא של סחורות מווייטנאם בשנים 2000–2023 (במיליארדי דולרים).
[גרף]
(1) עיינו בגרף, ותארו את מגמת השינוי ביצוא הסחורות מווייטנאם. (2 נקודות)
(2) הסבירו כיצד תהליך הגלובליזציה גרם למגמת השינוי הנראית בגרף. (6 נקודות)
הסבירו השפעה אפשרית אחת של התיעוש המהיר בווייטנאם, בעקבות הגלובליזציה, על איכות הסביבה במדינה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
תאגיד רב־לאומי הוא חברה שהמטה שלה נמצא במדינה אחת (בדרך כלל מפותחת), ויש לה מפעלים, משרדים וסניפים בהרבה מדינות.
תפקיד 1 – פיזור הייצור בין מדינות: התאגיד מקים מפעלים או מזמין ייצור במדינות שבהן העבודה זולה, ומחבר אותן לשרשרת ייצור עולמית אחת.
תפקיד 2 – העברת הון, טכנולוגיה וידע: התאגיד משקיע כסף (השקעה זרה ישירה) במדינות מתפתחות, ומביא איתו מכונות, שיטות ניהול וידע, וכך מאיץ את התיעוש שלהן ואת השתלבותן בשוק העולמי.
מה נדרש: הגדרה של תאגיד רב־לאומי (2), ושני תפקידים שלו בגלובליזציה, כל אחד מוסבר (4+4).
תשובה מלאה:
הגדרה: תאגיד רב־לאומי הוא חברה שפועלת בהרבה מדינות בבת אחת. המטה, המחקר והפיתוח נמצאים לרוב במדינת האם, והייצור, השיווק והמכירה מפוזרים בעולם. דוגמאות: סמסונג, אפל, נייקי.
תפקידים (בוחרים שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגדרה נכונה, ושני תפקידים שונים, שכל אחד מהם מוסבר וקשור להאצת הגלובליזציה.
סעיף ב
(1) היצוא גדל בחדות ובאופן רציף: מכ־14.5 מיליארד דולר בשנת 2000 לכ־355.5 מיליארד דולר בשנת 2023 – פי כ־24.5. העלייה מואצת במיוחד מ־2010 ואילך (72.2 ← 162.0 ← 282.6).
(2) תאגידים רב־לאומיים (למשל סמסונג הקוריאנית) העבירו לווייטנאם מפעלים להרכבת טלפונים, אלקטרוניקה, בגדים והנעלה. זה קרה בגלל שכר עבודה נמוך יחסית, כוח עבודה צעיר, יציבות ותמריצים ממשלתיים. ההצטרפות של וייטנאם לארגון הסחר העולמי (2007) והסכמי סחר חופשי פתחו לה שווקים. המפעלים מייצאים את רוב התוצרת, ולכן היצוא גדל מאוד.
מה נדרש: (1) לתאר את המגמה עם נתונים מן הגרף; (2) להסביר כיצד הגלובליזציה גרמה לגידול.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף: 14.5 מיליארד דולר (2000) ← 32.4 (2005) ← 72.2 (2010) ← 162.0 (2015) ← 282.6 (2020) ← 355.5 (2023). זו עלייה חדה ומתמשכת, פי כ־24.5 בתוך 23 שנה (בממוצע כ־15% בשנה). העלייה בערכים מוחלטים גדולה במיוחד אחרי 2010: היצוא גדל פי 4.9 בין 2010 ל־2023.
(2) הקשר לגלובליזציה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המגמה מתוארת במילים ובמספרים. (2) ההסבר מקשר גורמים של הגלובליזציה – תאגידים, השקעות זרות, הסרת חסמי סחר – ליצוא מווייטנאם.
סעיף ג
זיהום מים וים: מפעלים באזורי תעשייה חדשים מזרימים שפכים לנהרות ולים, לפעמים בלי טיפול. בשנת 2016 מפעל פלדה של תאגיד זר במחוז הא טין הזרים לים שפכים רעילים. כמויות עצומות של דגים (יותר מ־100 טונות) מתו לאורך מאות קילומטרים של חוף במרכז וייטנאם, ודייגים ועובדי תיירות איבדו את פרנסתם. התיעוש המהיר, כשהפיקוח הסביבתי חלש, פוגע בנהרות, בים ובבריאות התושבים.
מה נדרש: להסביר השפעה סביבתית אחת של התיעוש: הגורם, הנזק, ומי נפגע.
תשובה מלאה:
אפשר לבחור באחת מן ההשפעות האלה:
הסיבה: כדי למשוך השקעות, מדינות מתפתחות מקלות לעיתים קרובות בדרישות הסביבתיות, והאכיפה חלשה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההשפעה מוסברת כשרשרת סיבה ותוצאה, וקשורה לווייטנאם ולתיעוש בעקבות הגלובליזציה. דוגמה אמיתית מחזקת את התשובה.
שאלה 5 · נמלים ופיתוח
נמל טנג'ר־מד נמצא בצפון מרוקו, על חוף מצר גיברלטר, כ־45 ק"מ מצפון־מזרח לעיר טנג'יר. הנמל נפתח בשנת 2007, ולצידו הוקמו אזורי תעשייה ואזורי סחר חופשי. כיום הוא מן הנמלים הגדולים ביותר באפריקה ובאגן הים התיכון, ותשתיות התחבורה סביבו הן זרז חשוב לפיתוח הכלכלה של מרוקו.
עיינו במפות שבאטלס, והסבירו שני יתרונות שיש למיקום של נמל טנג'ר־מד. (8 נקודות)
לפניכם רשימה של נתונים הנוגעים לתחבורה בנמל טנג'ר־מד ובסביבתו. עיינו ברשימה, וענו על השאלה שאחריה.
הנתונים:
בחרו בשניים מענפי הכלכלה האלה: תעשייה, תיירות, מסחר.
הסבירו כיצד אחד או יותר מן הנתונים הנוגעים לתחבורה בנמל ובסביבתו עשויים להיות זרז לפיתוח של כל אחד מענפי הכלכלה שבחרתם. (8 נקודות)
בנמלים גדולים פועלות אוניות, משאיות ומנופים רבים, והפעילות בהם עלולה לפגוע בסביבה.
הסבירו מהו נמל בר־קיימה ("נמל ירוק"), והציגו שתי דרכים לצמצום הנזק הסביבתי של פעילות נמל גדול. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) מיקום על מצר גיברלטר – במעבר היחיד בין הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי, שדרכו עוברים נתיבי השיט המרכזיים בין אסיה (דרך תעלת סואץ) לבין אירופה ואמריקה; אוניות עוצרות בו בלי לסטות מדרכן, ומכולות מועברות בו מאונייה לאונייה. (2) קרבה לאירופה – כ־15 ק"מ מחופי ספרד: מפעלים בנמל ובסביבתו מייצאים במהירות ובזול לשוק הגדול של האיחוד האירופי (במעבורות ובמשאיות). (אפשר גם: חוף עמוק ומוגן יחסית המאפשר עגינה של אוניות ענק.)
מה נדרש: להסביר שני יתרונות של המיקום, על פי מפות האטלס.
תשובה מלאה:
באטלס (מפת אפריקה, מפת אירופה או מפת הים התיכון ונתיבי התחבורה) רואים שהנמל שוכן בקצה הצפוני של מרוקו, על החוף הדרומי של מצר גיברלטר.
יתרון 1 – מיקום על נתיב שיט עולמי מרכזי: מצר גיברלטר הוא המעבר היחיד בין הים התיכון לבין האוקיינוס האטלנטי. דרכו עוברות האוניות הנוסעות בין אסיה (דרך תעלת סואץ והים התיכון) לבין אירופה המערבית ויבשת אמריקה. נמל על המצר נמצא על הדרך הזאת עצמה, ולכן אוניות מכולות גדולות יכולות לעגון בו כמעט בלי לסטות מנתיבן. הנמל משמש נמל שינוע ("האב"): מכולות מועברות בו מאוניות ענק לאוניות קטנות יותר הנוסעות לנמלים באפריקה ובאירופה.
יתרון 2 – קרבה לאירופה: הנמל נמצא כ־15 ק"מ בלבד מחוף ספרד. מפעלים שהוקמו בנמל ובסביבתו – למשל מפעלי רכב – יכולים לייצא את מוצריהם לשוק הגדול והעשיר של האיחוד האירופי במהירות ובעלות נמוכה, במעבורות ובמשאיות. כך מרוקו מנצלת שכר עבודה נמוך יחסית יחד עם קרבה לשווקים במדינות המפותחות.
(אפשר גם: מיקום בין שתי יבשות – אפריקה ואירופה – המאפשר לשמש שער לסחר עם מערב אפריקה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש שני יתרונות שונים של המיקום (נתיב שיט עולמי במצר; קרבה לשוק האירופי), וכל אחד מוסבר עד לתועלת הכלכלית.
סעיף ב
תעשייה – מסוף כלי הרכב (כ־600 אלף מכוניות, רובן לייצוא) והמשאיות במעבורות מאפשרים למפעלי רכב ולמפעלים אחרים לייצא במהירות ובזול לאירופה; לכן תאגידים בונים מפעלים ליד הנמל, ונוצרים מקומות עבודה ותעשיות משנה.
מסחר – יותר מ־10 מיליון מכולות בשנה: הנמל מחבר את מרוקו לנתיבי השיט העולמיים, כך שהייבוא והייצוא זולים ומהירים, ונוצרים שירותי לוגיסטיקה ואחסון.
(תיירות – 3 מיליון נוסעים במעבורות מספרד והרכבת המהירה מקצרת את הדרך מטנג'יר לערים אחרות.)
מה נדרש: לבחור שני ענפים, ולהסביר עבור כל אחד כיצד נתון תחבורה מן הרשימה מסייע לפיתוחו.
תשובה מלאה:
ענף התעשייה: בנמל יש מסוף לכלי רכב, ובשנת 2024 עברו בו כ־600 אלף מכוניות, ורובן יוצרו במרוקו ויוצאו. כלומר, יצרני רכב יכולים לייצר במרוקו ולשלוח את המכוניות ישירות מן הנמל לשווקים באירופה ובעולם. נוסף על כך, יותר מ־500 אלף משאיות חוצות במעבורות לספרד, ובהן חלקים ומוצרים. התחבורה הזולה והמהירה לשווקים מושכת תאגידים להקים מפעלים בסביבת הנמל, ואחריהם באים ספקי חלקים ותעשיות משנה – כך נוצרים מקומות עבודה רבים והתעשייה מתפתחת.
ענף המסחר: יותר מ־10 מיליון מכולות בשנה מעידות על קשר ישיר של הנמל לנתיבי השיט העולמיים. סוחרים במרוקו יכולים לייבא סחורות ולייצא תוצרת (חקלאית ותעשייתית) במהירות ובעלות נמוכה, וחברות סחר ולוגיסטיקה מקימות מחסנים ומרכזי הפצה באזורי הסחר החופשי שליד הנמל. הנמל משמש גם תחנת מעבר לסחורות בדרכן לנמלים אחרים, וזה מכניס הכנסות מדמי נמל ושירותים.
אפשרות אחרת – ענף התיירות: כ־3 מיליון נוסעים בשנה עוברים בנמל במעבורות מספרד, ובהם תיירים ומרוקאים החיים באירופה ומבקרים בארצם. קו הרכבת המהירה מטנג'יר לקזבלנקה מקצר את הנסיעה מן הנמל לערים הגדולות ולאתרי התיירות – וכך עוד תיירים יכולים להגיע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחרו בדיוק שני ענפים, ולכל אחד יש נתון מתאים מן הרשימה ושרשרת הסבר: התחבורה מוזילה ומקצרת את הקשר לשווקים או לתיירים → הענף מתפתח.
סעיף ג
נמל בר־קיימה – נמל שממלא את תפקידו הכלכלי כיום (סחר, תעסוקה) בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם: הוא מצמצם זיהום אוויר ומים, פליטת גזי חממה ופגיעה בחוף ובחיים בים. דרכים: (1) חשמל מן החוף לאוניות העוגנות (במקום להפעיל את המנועים) ומנופים ורכבים חשמליים המונעים באנרגייה מתחדשת (שמש, רוח); (2) העברת מכולות מן הנמל ברכבת במקום במשאיות; (אפשר גם: טיפול במי שיפוליים ובפסולת של אוניות, ניטור זיהום המים.)
מה נדרש: להסביר את המושג נמל בר־קיימה ולהציג שתי דרכים מעשיות להפחתת הנזק הסביבתי.
תשובה מלאה:
נמל בר־קיימה ("נמל ירוק") הוא נמל המתוכנן ומופעל על פי עקרונות הפיתוח בר־הקיימה: הוא ממשיך למלא את תפקידו הכלכלי – סחר, תעסוקה ופיתוח האזור – ובו בזמן מצמצם ככל האפשר את הנזק לסביבה: זיהום האוויר מן האוניות והמשאיות, פליטת גזי חממה, זיהום מי הים בדלק ובשפכים, רעש, ופגיעה בחוף ובמערכות האקולוגיות בים. כך משאבי הסביבה נשמרים גם לדורות הבאים.
דרך 1 – אספקת חשמל מן החוף ומעבר לאנרגייה נקייה: אוניות העוגנות בנמל מפעילות בדרך כלל מחוללים המונעים בסולר כדי לייצר חשמל לצורכיהן, ופולטות מזהמים ממש ליד העיר. כשהנמל מספק להן חשמל מן החוף, אפשר לכבות את המנועים. גם המנופים, הגוררים וכלי הרכב בנמל יכולים לעבור להנעה חשמלית, והחשמל יכול להגיע ממתקני שמש ורוח בנמל ובסביבתו. כך פוחתים זיהום האוויר ופליטת גזי החממה.
דרך 2 – העברת המכולות ברכבת: במקום שאלפי משאיות ייסעו בכבישים מן הנמל ואליו, מכולות רבות מועמסות על רכבות משא. רכבת אחת מחליפה עשרות משאיות, ולכן צריכת הדלק, הזיהום, הרעש והעומס בכבישים קטנים.
(אפשר גם: מתקנים לקליטת מי שיפוליים, דלק משומש ופסולת מן האוניות כדי שלא יוזרמו לים; ניטור רציף של איכות המים והאוויר; תכנון הנמל כך שיפגע מעט ככל האפשר בחוף ובשוניות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המושג מוסבר דרך שני רכיביו – תפקוד כלכלי ושמירה על הסביבה לדורות הבאים – ויש שתי דרכים שונות, כל אחת עם הנזק שהיא מצמצמת.
שאלה 6 · חקלאות התירס
בגרף שלפניכם מוצגים נתונים על גידול תירס בארבע מדינות ועל יצוא תירס ממדינות אלה, בעונת 2023/24.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[גרף]
גידול התירס במדינות אלה הוא חקלאות מסחרית מתמחה: בכל חווה מגדלים גידול אחד או שניים על שטחים גדולים, כדי למכור את היבול בשוק.
תארו שני מאפיינים של חקלאות מסחרית מתמחה. (10 נקודות)
המדינות המוצגות בגרף נמצאות באזורים ששוררים בהם תנאי אקלים המאפשרים גידול תירס.
עיינו במפות שבאטלס, וציינו מאפיין אקלים אחד המאפשר גידול תירס במדינות אלה. (5 נקודות)
(1) הציעו הסבר אחד להבדל בין כמות התירס שמגדלים בארצות הברית ובברזיל ובין כמות התירס שמגדלים בארגנטינה ובאוקראינה. (5 נקודות)
(2) הציעו הסבר אחד לפער בין כמות התירס שארצות הברית מגדלת ובין כמות התירס שהיא מייצאת. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מאפיין 1 – התמחות בגידול אחד (מונוקולטורה) בשטחים גדולים: החווה מגדלת בעיקר תירס (לעיתים במחזור עם סויה), כדי לנצל יתרון לגודל. מאפיין 2 – חקלאות עתירת הון וטכנולוגיה ודלת עובדים: מכונות גדולות (קומביינים, מזרעות), זרעים משופרים, דשנים, חומרי הדברה והשקיה, ומעט עובדים לכל דונם. (אפשר גם: הייצור מכוון לשוק – מקומי ועולמי – ולא לצריכה עצמית, והחקלאי תלוי במחירי השוק העולמי.)
מה נדרש: שני מאפיינים שונים של חקלאות מסחרית מתמחה, כל אחד מתואר ומוסבר.
תשובה מלאה:
מאפיין ראשון – התמחות בגידול אחד בשטחים גדולים (מונוקולטורה): חוות התירס במישורים של מרכז ארצות הברית ("חגורת התירס"), בפמפס של ארגנטינה או בערבות של אוקראינה משתרעות על מאות ואלפי דונמים, ומגדלים בהן בעיקר תירס (לעיתים במחזור זרעים עם סויה). כך החקלאי נהנה מיתרון לגודל – עלות הייצור של כל טונה יורדת, כי המכונות, הקנייה בכמויות גדולות והשיווק מתחלקים על יבול גדול.
מאפיין שני – חקלאות עתירת הון וטכנולוגיה ודלת עובדים: העבודה נעשית במכונות גדולות – מחרשות, מזרעות וקומביינים – ומשתמשים בזרעים משופרים, בדשנים, בחומרי הדברה ולעיתים בהשקיה ובחקלאות מדייקת (לוויינים ורחפנים). לכן היבול לדונם גבוה, ומספר העובדים קטן מאוד ביחס לשטח.
(אפשר גם: הייצור מכוון לשוק – היבול נמכר לתעשיית המזון, למספוא, לאתנול וליצוא, ולא לצריכה עצמית של המשפחה; החקלאי תלוי במחירים בשוק העולמי ובמזג האוויר באזורים אחרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים, כל אחד מתואר (מה מאפיין את החקלאות) ומוסבר (מה התוצאה – יתרון לגודל, יבול גבוה).
טעות נפוצה: לתאר מאפיין של חקלאות זעירה או של חקלאות לצריכה עצמית – למשל "עבודה ידנית של בני המשפחה" – זה הפוך מחקלאות מסחרית מתמחה.
סעיף ב
קיץ חם (טמפרטורה ממוצעת של כ־20°C–27°C בחודשי הקיץ) עם עונת גידול ארוכה ללא כפור, וגשמים בעונת הקיץ (כ־500 מ"מ בשנה ויותר), כך שהגשם יורד בזמן שהצמח גדל.
מה נדרש: מאפיין אקלים אחד, לפי מפות האטלס, שמתאים לגידול תירס.
תשובה מלאה:
במפות האקלים שבאטלס (מפות טמפרטורה בחודש יולי/ינואר ומפות כמות משקעים ועונת הגשמים) רואים שאזורי הגידול – מרכז ארצות הברית, דרום ברזיל ומרכזה, הפמפס של ארגנטינה ודרום אוקראינה – מאופיינים ב:
קיץ חם ועונת גידול ארוכה ללא כפור – טמפרטורות ממוצעות של כ־20°C–27°C בחודשי הקיץ. התירס הוא צמח שזקוק לחום רב כדי לנבוט, לגדול ולהבשיל.
(אפשר גם: גשמים מספיקים בעונת הקיץ – כ־500 מ"מ בשנה ויותר (בחגורת התירס כ־800–1,000 מ"מ), שרובם יורדים בעונת הגידול, ולכן אפשר לגדל תירס גם בלי השקיה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: מאפיין אקלים מוגדר (טמפרטורה או משקעים), עם ערך מקורב או אזור במפה, וקשור לצורכי הגידול.
סעיף ג
(1) לארצות הברית ולברזיל שטח חקלאי עצום (מישורי המרכז בארה"ב; רמות הסראדו בברזיל, שבהן מגדלים תירס כגידול שני אחרי הסויה באותה שנה), ולכן הן מגדלות פי 2–12 בערך יותר מארגנטינה (51.6) ומאוקראינה (32.5). (2) ארצות הברית מגדלת 389.7 מיליון טונות אך מייצאת רק 57.3 (כ־15%) – רוב התירס נצרך בתוך המדינה: מספוא לבעלי חיים בענף הבשר והחלב הגדול, וייצור אתנול (דלק ביולוגי) ומוצרי מזון.
מה נדרש: בכל תת־סעיף – הסבר אחד המבוסס על נתוני הגרף ועל ידע גאוגרפי.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, ארצות הברית מגדלת 389.7 מיליון טונות וברזיל 119.0, לעומת 51.6 בארגנטינה ו־32.5 באוקראינה. הסבר: גודל השטח החקלאי. לארצות הברית ולברזיל שטחים חקלאיים נרחבים מאוד – "חגורת התירס" במישורים של מרכז ארצות הברית, ורמות הסראדו והמישורים בדרום ברזיל ובמרכזה. בברזיל האקלים החם מאפשר לגדל תירס גם כגידול שני (ה"סאפריניה") אחרי קציר הסויה, באותה שנה. ככל שהשטח המעובד גדול יותר – היבול הכולל גדול יותר. (אפשר גם: בארצות הברית ההשקעה בטכנולוגיה – זרעים משופרים, דשנים ומכונות – גבוהה מאוד, ולכן היבול לדונם הוא מן הגבוהים בעולם; שתי המדינות הן שווקים גדולים לתירס – בעיקר כמספוא – ולכן משתלם לגדל בהן כמויות גדולות.)
(2) ארצות הברית מגדלת 389.7 מיליון טונות ומייצאת רק 57.3 מיליון טונות – כ־15% מן היבול. הסבר: רוב התירס נצרך בתוך המדינה. ארצות הברית היא מדינה גדולה (כ־340 מיליון תושבים) עם ענף גדול של גידול בקר, חזירים ועופות, ומשתמשים בתירס כמספוא. בנוסף, חלק גדול מן התירס משמש לייצור אתנול – דלק ביולוגי שמוסיפים לבנזין – ולתעשיית המזון (סירופ תירס, עמילן). לכן נשארת ליצוא רק כמות קטנה יחסית. (לשם השוואה: אוקראינה מייצאת כ־91% מן התירס שהיא מגדלת, כי הצריכה המקומית שם קטנה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת־סעיף יש הסבר גאוגרפי ברור (שטח, טכנולוגיה, שוק; צריכה מקומית), והוא מקושר לנתונים מן הגרף.
טעות נפוצה: בתת־סעיף (2) – לכתוב "ארצות הברית לא צריכה כסף" או "אין לה נמלים". הפער נובע מן הביקוש בתוך המדינה, לא מקושי לייצא.
שאלה 7 · תכנון שכונות מגורים
בתכנון שכונות מגורים חדשות בערים יש שתי גישות עיקריות: גישת הבנייה הרוויה והמרוכזת (ציפוף – בנייה לגובה ובצפיפות גבוהה) וגישת הבנייה הנמוכה והמפוזרת (בנייה צמודת קרקע ובצפיפות נמוכה).
בחרו באחת מן הגישות.
ציינו את הגישה שבחרתם, ותארו יתרון אחד בגישה זו בכל אחד מן התחומים האלה: בתחום הכלכלי, בתחום החברתי ובתחום הסביבתי (סך הכול – שלושה יתרונות). (10 נקודות)
בתמונה המתוארת לפניכם נראית שכונת מגורים חדשה שנבנתה בשולי עיר גדולה.
[תיאור תמונה]
קבעו מהי גישת התכנון שבאה לידי ביטוי בתמונה בנוגע לבנייה בשכונות מגורים. נמקו את קביעתכם על פי שני פרטים מן התמונה.
(6 נקודות)
בשכונות שנבנות בצפיפות גבוהה עשויה להתפתח תחרות על השימוש בקרקע.
ציינו שני שימושי קרקע שעשויה להתפתח ביניהם תחרות בשכונה כזאת, והסבירו מהי הסיבה לתחרות בין שני שימושי הקרקע שציינתם. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
הגישה: בנייה רוויה ומרוכזת (ציפוף).
כלכלי – ניצול יעיל של הקרקע, שהיא משאב יקר ומוגבל: על אותו שטח נבנות הרבה יותר דירות, והתשתיות (כבישים, מים, ביוב, תחבורה ציבורית) משרתות יותר תושבים בעלות נמוכה יותר לכל דירה.
חברתי – בגלל מספר התושבים הגדול כדאי להקים בשכונה שירותים קרובים ונגישים (בית ספר, מרפאה, חנויות, קווי אוטובוס תכופים), והמרחב הציבורי מלא חיים ומעודד מפגש בין אנשים.
סביבתי – שמירה על שטחים פתוחים מחוץ לעיר (פחות התפשטות על שטחים חקלאיים וטבעיים), ופחות נסיעות ברכב פרטי – פחות זיהום ופליטת גזי חממה.
(אפשר גם לבחור בבנייה נמוכה ומפוזרת – ראו בפתרון.)
מה נדרש: לציין גישה אחת, ולתאר שלושה יתרונות שלה – אחד בכל תחום: כלכלי, חברתי וסביבתי.
תשובה מלאה:
הגישה שבחרתי: בנייה רוויה ומרוכזת (ציפוף).
יתרון בתחום הכלכלי: הקרקע בעיר ובסביבתה מוגבלת ויקרה. כשבונים לגובה ובצפיפות גבוהה, על דונם אחד אפשר לבנות פי כמה יותר דירות מאשר בבנייה צמודת קרקע, ולכן עלות הקרקע לכל דירה נמוכה יותר. גם התשתיות – כבישים, צנרת מים וביוב, קווי חשמל וקווי אוטובוס – קצרות יותר ומשרתות מספר גדול של תושבים, ולכן העלות שלהן לכל תושב נמוכה.
יתרון בתחום החברתי: בשכונה צפופה גרים אנשים רבים בשטח קטן, ולכן יש די לקוחות ומשתמשים כדי להקים בה שירותים קרובים – בית ספר, גן ילדים, מרפאה, מכולת – ולהפעיל קווי תחבורה ציבורית תכופים. התושבים, ובייחוד ילדים, קשישים ומי שאין לו רכב, מגיעים לשירותים ברגל, והרחובות והגינות הציבוריות פעילים ומעודדים מפגש בין שכנים.
יתרון בתחום הסביבתי: כשבונים לגובה, העיר גדלה בלי להתפשט על שטחים פתוחים – שדות, חורש ושטחים טבעיים מחוץ לעיר נשמרים. נוסף על כך המרחקים קצרים והתחבורה הציבורית יעילה, ולכן התושבים נוסעים פחות ברכב פרטי – פחות זיהום אוויר ופחות פליטה של גזי חממה.
אפשרות אחרת – בנייה נמוכה ומפוזרת:
כלכלי – בנייה צמודת קרקע זולה ופשוטה יותר לבנייה ולתחזוקה (אין צורך במעליות, בחניונים תת־קרקעיים ובמערכות של בניינים גבוהים), ואפשר לבנות אותה בשלבים.
חברתי – איכות חיים: פרטיות, חצר או גינה לכל משפחה, שקט ופחות עומס וצפיפות.
סביבתי – יותר שטחים מגוננים וחצרות, שבהם מי הגשם מחלחלים לקרקע, ופחות "קירות" של בניינים גבוהים החוסמים את זרימת הרוח ואת אור השמש.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגישה מצוינת במפורש, ויש בדיוק שלושה יתרונות, אחד בכל תחום. כל יתרון מוסבר: מה מאפיין את הגישה (צפיפות, בנייה לגובה) ומה התוצאה הכלכלית, החברתית או הסביבתית.
סעיף ב
גישת הבנייה הרוויה והמרוכזת (ציפוף). נימוק: (1) מגדלי מגורים בני 25–30 קומות הבנויים קרוב זה לזה – מספר גדול מאוד של דירות על שטח קטן; (2) החניה תת־קרקעית וכמעט אין חניות על פני הקרקע, ובין המגדלים נשאר שטח ציבורי משותף (גינה, בית ספר) – ניצול אינטנסיבי של הקרקע. (אפשר גם: תחנת אוטובוס ונתיב תחבורה ציבורית; השדות הפתוחים מאחור לא נבנו.)
מה נדרש: לזהות את הגישה ולבסס אותה על פרטים מן התמונה.
תשובה מלאה:
הגישה: בנייה רוויה ומרוכזת – ציפוף.
הנימוק מן התמונה:
1. בשכונה יש שישה מגדלי מגורים בני 25–30 קומות, הבנויים במרחק קצר זה מזה, ובחזיתות שלהם מאות מרפסות וחלונות של דירות. כלומר, על שטח קטן נבנו מאות רבות של דירות – צפיפות גבוהה מאוד.
2. כמעט אין חניות על פני הקרקע (החניון תת־קרקעי), ובין המגדלים נשארה גינה ציבורית אחת משותפת ולצידה בית ספר וגן ילדים – הקרקע מנוצלת בצורה אינטנסיבית, והשטח הפתוח משותף ולא חצרות פרטיות.
גם תחנת האוטובוס ונתיב התחבורה הציבורית מתאימים לגישה זו: בשכונה צפופה כדאי להפעיל קווים תכופים. ובשדות הפתוחים שמאחורי השכונה לא נבנו בתים צמודי קרקע – העיר גדלה לגובה ולא לרוחב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגישה מזוהה נכון, והנימוק נשען על שני פרטים מן התמונה (גובה המגדלים וקרבתם, ניצול הקרקע – חניון תת־קרקעי ושטח ציבורי משותף) ומקשר אותם לעיקרון של הגישה.
סעיף ג
מגורים מול שטחים ציבוריים (גנים ציבוריים ומבני ציבור – בתי ספר, גני ילדים). הסיבה: הקרקע בשכונה מוגבלת ויקרה. היזמים מעוניינים לנצל כל מגרש לבניית עוד דירות, כי כל דירה מכניסה כסף; ואילו מספר התושבים הגדול זקוק לעוד שטחים פתוחים, גנים, בתי ספר וחניות. כל דונם שמוקצה לשימוש אחד נלקח מן השימוש האחר.
מה נדרש: לציין שני שימושי קרקע ולהסביר מדוע הם מתחרים על אותה קרקע.
תשובה מלאה:
שני השימושים: מגורים (בניית עוד מגדלי דירות) ושטחים ציבוריים – גנים ציבוריים, מגרשי ספורט ומבני ציבור (בתי ספר, גני ילדים, מרפאות).
הסיבה לתחרות: בשכונה צפופה יש שטח קרקע מוגבל, והמחיר שלו גבוה. היזמים והבעלים של הקרקע מעוניינים להקצות כמה שיותר ממנה לבניית דירות, כי מכירת הדירות מכניסה הרבה כסף, ובכל דונם בנוי לגובה אפשר לבנות עשרות דירות. מנגד, ככל שמספר התושבים גדל, כך גדל הצורך שלהם בשטחים פתוחים לנופש ולמשחק, בכיתות לימוד ובשירותים ציבוריים. לגנים ולמבני הציבור אין "רווח" כספי ישיר, ולכן יש לחץ לצמצם אותם. כל מגרש שמוקצה לגינה או לבית ספר לא ישמש למגורים, ולהפך – לכן יש ניגוד אינטרסים בין השימושים.
(אפשר גם: מגורים מול חניה – כל מקום חניה תופס שטח שאפשר לבנות עליו; או מגורים מול מסחר בקומות הקרקע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש שני שימושי קרקע מוגדרים, וההסבר כולל את שני הצדדים: מגבלת הקרקע ומחירה, האינטרס הכלכלי של בניית דירות והצורך של התושבים בשטחים ובמבני ציבור.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · רעידות אדמה – סצ'ואן (סין)
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים שאחריו.
[קטע]
הסבירו את שלושת המושגים המסומנים בקטע בקו. (9 נקודות)
יוון וקליפורניה (ארצות הברית) ממוקמות באזורים שמתרחשות בהם רעידות אדמה רבות. הסבירו את הגורם לרעידות אדמה בכל אחד מן האזורים האלה. (10 נקודות)
ברעידת האדמה בסצ'ואן נגרמו נזקים רבים גם בגלל תופעות טבע שהתרחשו בעקבותיה באזורים ההרריים. תארו תופעה אחת כזו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
מגניטודה – מדד לכמות האנרגייה שמשתחררת ברעידה, בסולם לוגריתמי (כל דרגה ≈ פי 32 אנרגייה). מוקד הרעידה (היפוצנטר) – הנקודה בתוך קרום כדור הארץ, על פני ההעתק, שבה מתחילה התזוזה ומשתחררת האנרגייה. לוח טקטוני – חלק גדול ונוקשה של הליתוספרה (הקרום והחלק העליון של המעטפת), הנע לאט על פני שכבה רכה יותר של המעטפת.
מה נדרש: הסבר מדויק לכל אחד משלושת המושגים (3 נקודות לכל מושג).
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל מושג מוגדר במדויק, עם פרט שמבדיל אותו (סולם לוגריתמי; נקודה בעומק לעומת אפיצנטר; חלק נוקשה של הליתוספרה שנע).
סעיף ב
יוון – גבול של התקרבות: הלוח האפריקני נע צפונה ושוקע (הפחתה) מתחת ללוח האירואסייתי לאורך הקשת ההלנית מדרום לכרתים; הלחץ והחיכוך מצטברים ומשתחררים ברעידות (וגם הרי געש בים האגאי). קליפורניה – גבול של תנועה אופקית (העתק סן אנדראס) בין הלוח הפסיפי, הנע צפונה־מערבה, ללוח הצפון־אמריקני: הלוחות נתקעים זה בזה, המתח מצטבר ומשתחרר בתזוזה פתאומית.
מה נדרש: לכל אזור – סוג הגבול, הלוחות וכיוון התנועה, ומנגנון שחרור המתח.
תשובה מלאה:
יוון: יוון שוכנת סמוך לגבול שבין הלוח האפריקני ללוח האירואסייתי. הלוח האפריקני נע צפונה, ומדרום לכרתים ולפלופונסוס הוא שוקע מתחת ללוח האירואסייתי (גבול הפחתה – הקשת ההלנית). בזמן השקיעה הלוחות נתקעים זה בזה; הלחץ מצטבר בסלעים, וכשהוא גדול מכוח החיכוך הם זזים בבת אחת – רעידת אדמה. הקרום באזור הים האגאי גם נמתח ונשבר לאורך העתקים רבים, ולכן יש ביוון רעידות אדמה רבות (ובים האגאי גם הרי געש, כמו סנטוריני).
קליפורניה: בקליפורניה עובר הגבול בין הלוח הפסיפי ללוח הצפון־אמריקני. זהו גבול של תנועה אופקית (העתק טרנספורמי – העתק סן אנדראס): הלוח הפסיפי נע צפונה־מערבה ביחס ללוח הצפון־אמריקני, והלוחות מחליקים זה לצד זה. החיכוך גורם להם להיתקע; המתח מצטבר עד שהסלעים מחליקים בבת אחת – רעידת אדמה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אזור מוסבר סוג הגבול (הפחתה / אופקי) ולמה הוא גורם לרעידות (הצטברות מתח ושחרורו), עם שמות הלוחות.
סעיף ג
גלישות קרקע ומפולות סלעים – הרעד מערער מדרונות תלולים, וקרקע וסלעים גולשים במורד, קוברים כפרים וחוסמים כבישים; חלק מן הגלישות חסמו נהרות ויצרו "אגמי רעידה" שאיימו לפרוץ ולהציף יישובים במורד (כמו אגם טאנגג'יאשאן).
מה נדרש: תופעה אחת מתוארת – מה קורה, למה הרעידה גורמת לה, ומה הנזק.
תשובה מלאה:
תופעה: גלישות קרקע ומפולות סלעים, ובעקבותיהן "אגמי רעידה". במדרונות התלולים של ההרים שבשולי אגן סצ'ואן מונחות שכבות של קרקע וסלעים שבורים. הרעד החזק מערער אותן, וכוח הכובד מושך אותן במהירות במורד. בסצ'ואן התרחשו אלפי גלישות כאלה; הן קברו כפרים וחלקים מעיירות, וחסמו כבישים – וכך הקשו להגיע לנפגעים. במקומות רבים הגלישות חסמו נהרות בעמקים צרים, והמים הצטברו מאחורי הסכר הטבעי ויצרו אגמים (הגדול שבהם – אגם טאנגג'יאשאן). האגמים איימו לפרוץ ולהציף את היישובים במורד, ולכן פונו מאות אלפי אנשים עד שנחפרו תעלות לניקוז המים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התופעה מתוארת כמנגנון (רעד ← ערעור המדרון ← גלישה ← חסימת נהר) ומקושרת לנזק באזור הררי.
שאלה 9 · אזורי אקלים סובטרופיים – רומא ושנגחאי
בקלימוגרפים שלפניכם מוצגים נתוני האקלים הממוצעים (1991–2020) של שתי ערים בחגורה הסובטרופית: רומא (איטליה) ושנגחאי (סין).
עיינו בקלימוגרפים, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהם.
[קלימוגרפים]
תארו שני הבדלים במאפייני האקלים בין שתי הערים – הבדל אחד במאפייני המשקעים והבדל אחד במאפייני הטמפרטורות, וקבעו על פיהם איזה קלימוגרף מייצג אקלים ים־תיכוני ואיזה קלימוגרף מייצג אקלים סובטרופי לח (מונסוני). (12 נקודות)
הסבירו את הגורם העיקרי לתפרוסת המשקעים במהלך השנה באקלים הים־תיכוני ואת הגורם העיקרי לתפרוסת המשקעים במהלך השנה באקלים הסובטרופי הלח (המונסוני) של מזרח אסיה. (8 נקודות)
הציגו השפעה אחת של מאפייני האקלים הים־תיכוני על החקלאות באזור שבו שורר אקלים זה והשפעה אחת של מאפייני האקלים הסובטרופי הלח (המונסוני) על החקלאות באזור שבו שורר אקלים זה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
משקעים: ברומא רוב הגשם יורד בסתיו ובחורף (שיא בנובמבר – כ־108 מ"מ) והקיץ כמעט יבש (יולי – כ־20 מ"מ; יוני–אוגוסט רק כ־11% מן הכמות השנתית), בעוד שבשנגחאי הגשם יורד בכל השנה ושיאו בקיץ (יוני ואוגוסט – כ־225 מ"מ כל אחד; יוני–אוגוסט כ־46% מן הכמות השנתית), והכמות השנתית גדולה יותר (כ־1,337 לעומת כ־752 מ"מ). טמפרטורה: בשנגחאי החורף קר יותר (ינואר כ־5.4°C) והקיץ חם יותר (יולי כ־29°C) – משרעת שנתית של כ־24°C, בעוד שברומא המשרעת כ־18°C (8–26°C). לכן קלימוגרף 1 (רומא) – ים־תיכוני; קלימוגרף 2 (שנגחאי) – סובטרופי לח (מונסוני).
מה נדרש: הבדל אחד במשקעים והבדל אחד בטמפרטורות, מבוססים על הקלימוגרפים, ואחריהם קביעה של סוג האקלים לכל קלימוגרף.
תשובה מלאה:
הבדל במשקעים – עונת הגשמים: ברומא (קלימוגרף 1) הגשם מרוכז בסתיו ובחורף – השיא בנובמבר (כ־108 מ"מ) ובדצמבר (כ־98 מ"מ), והקיץ כמעט יבש: ביולי רק כ־20 מ"מ, ובשלושת חודשי הקיץ יחד כ־80 מ"מ – כ־11% מן הכמות השנתית. בשנגחאי (קלימוגרף 2), בעוד שיורד גשם בכל חודשי השנה, השיא בקיץ – ביוני ובאוגוסט כ־225 מ"מ בכל חודש, ובשלושת חודשי הקיץ יחד כ־614 מ"מ – כ־46% מן הכמות השנתית. גם הכמות השנתית שונה: כ־1,337 מ"מ בשנגחאי לעומת כ־752 מ"מ ברומא.
הבדל בטמפרטורות – המשרעת השנתית: בשנגחאי החורף קר יותר (ינואר כ־5.4°C) והקיץ חם יותר (יולי כ־29.1°C), כך שהמשרעת השנתית היא כ־23.7°C. ברומא החורף מתון יותר (ינואר כ־7.9°C) והקיץ פחות חם (אוגוסט כ־26.1°C) – משרעת של כ־18.2°C.
הקביעה: קלימוגרף 1 (רומא) מייצג אקלים ים־תיכוני – קיץ חם ויבש וחורף מתון וגשום. קלימוגרף 2 (שנגחאי) מייצג אקלים סובטרופי לח (מונסוני) – קיץ חם ולח עם גשמים רבים, וחורף קריר יחסית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל הבדל מנוסח כהשוואה בין שתי הערים על אותו קריטריון, עם ערכים מן הקלימוגרפים, והקביעה נובעת מן ההבדלים.
טעות נפוצה: לקבוע לפי הכמות השנתית בלבד – ההבחנה העיקרית היא בעונה שבה יורד רוב הגשם.
סעיף ב
ים־תיכוני: תזוזה עונתית של חגורות הלחץ והרוחות. בקיץ האזור נמצא תחת הרמה סובטרופית (אוויר שוקע, יציב ויבש) – אין גשם; בחורף החגורות זזות לכיוון קו המשווה, והאזור נמצא בתחום הרוחות המערביות והשקעים (ציקלונים) שהן מביאות מן הים – גשם. מזרח אסיה: רוחות המונסון – בקיץ היבשה של אסיה מתחממת ונוצר מעליה לחץ נמוך, ורוח לחה מן האוקיינוס השקט נושבת אל היבשה ומביאה גשמים רבים; בחורף נוצרת הרמה קרה מעל סיביר, ורוח קרה ויבשה נושבת מן היבשה – פחות גשם.
מה נדרש: הסבר הגורם לתפרוסת המשקעים בכל אחד משני סוגי האקלים (4+4).
תשובה מלאה:
אקלים ים־תיכוני (רומא): הגורם העיקרי הוא התזוזה העונתית של חגורות הלחץ והרוחות בעקבות תנועת השמש.
אקלים סובטרופי לח של מזרח אסיה (שנגחאי): הגורם העיקרי הוא רוחות המונסון.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל סוג אקלים יש גורם מוגדר (תזוזת חגורות; מונסון) ומנגנון לשתי העונות – למה גשום ולמה יבש.
סעיף ג
ים־תיכוני: הקיץ החם והיבש מחייב השקיה לגידולי קיץ, ולכן גידלו באופן מסורתי גידולים העמידים ליובש – זיתים, גפנים, חיטה בחורף. סובטרופי לח: הגשמים הרבים בקיץ החם, יחד עם החום, מתאימים לגידול אורז בשדות מוצפים, ובאזורים רבים קוצרים שני יבולים בשנה.
מה נדרש: השפעה אחת לכל סוג אקלים, מקושרת למאפיין אקלימי.
תשובה מלאה:
אקלים ים־תיכוני: בקיץ, כשהטמפרטורות מתאימות לגידול, כמעט אין גשם, ובחורף יורד גשם. לכן החקלאות המסורתית מבוססת על גידולים עמידים ליובש הקיץ – זיתים, גפנים ושקדים – ועל דגנים שזורעים בסתיו וקוצרים באביב (חיטה), וגידולי קיץ כמו ירקות ופירות הדר דורשים השקיה.
אקלים סובטרופי לח (מונסוני): הגשמים הרבים יורדים בדיוק בעונה החמה, כך שיש גם חום וגם מים בעונת הגידול. התנאים מתאימים לגידול אורז בשדות מוצפים, ובאזורים רבים במזרח סין אפשר לקצור שני יבולים בשנה (אורז בקיץ, חיטה או ירקות בחורף). מנגד, גשמים עזים מדי עלולים לגרום להצפות ולנזק ליבולים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל השפעה נשענת על מאפיין אקלימי מסוים (קיץ יבש; קיץ חם וגשום) ומראה את התוצאה בחקלאות.
שאלה 10 · סופות טייפון
עַיינו במפות שבאטלס, וצַיינו שני מאפיינים פיזיים דומים (מיקום, תבליט) של טאיוואן ושל יפן.
הַסבירו כיצד כל אחד מן המאפיינים שציינתם משפיע על הנזקים שגורמות סופות טייפון במדינות אלה.
תַארו שתי השפעות של סופות טייפון על האדם או על הסביבה.
שינויי האקלים המתרחשים בכדור הארץ צפויים להגביר את העוצמה של סופות הטייפון. הַסבירו מדוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
1. מיקום: איים במערב האוקיינוס השקט, בין כ־22° ל־45° צפון, לחוף אוקיינוס שמימיו חמים (זרם הקורו־שיו החם). השפעה: הם נמצאים על המסלול של סופות הטייפון שנוצרות מעל המים החמים ממזרח לפיליפינים ונעות צפונה־מערבה וצפונה; המים החמים לאורך הדרך מזינים את הסופה, ולכן היא מגיעה אליהם בעוצמה רבה – רוחות חזקות וגלי סערה בחופים.
2. תבליט: הרים גבוהים ותלולים קרוב לחוף (בטאיוואן – פסגות של כמעט 4,000 מ'; ביפן – "האלפים היפניים" ביותר מ־3,000 מ'). השפעה: האוויר הלח של הסופה נאלץ לעלות במדרונות, מתקרר ומוריד כמויות גשם עצומות (גשם תבליטי) – וזה גורם לשיטפונות בזק ולגלישות קרקע במדרונות התלולים.
מה נדרש: שני מאפיינים פיזיים משותפים (מיקום; תבליט) לפי האטלס, ולכל אחד הסבר של השפעתו על הנזקים.
תשובה מלאה:
מאפיין 1 – מיקום גאוגרפי: על פי מפת האוקיינוס השקט באטלס, טאיוואן (כ־22°–25° צפון) ואיי יפן (כ־30°–45° צפון) הם איים בשולי מערב האוקיינוס השקט, ולאורך חופיהם זורם זרם הקורו־שיו החם. סופות הטייפון נוצרות מעל המים החמים (יותר מכ־26°C) של מערב האוקיינוס השקט, ממזרח לפיליפינים, ונעות צפונה־מערבה ואחר כך צפונה וצפונה־מזרחה – בדיוק לעבר טאיוואן ויפן.
השפעה: האיים נמצאים על "מסלול" הטייפונים, והמים החמים שהסופה עוברת מעליהם בדרך ממשיכים להזין אותה באנרגייה ובאדי מים. לכן היא מגיעה אליהם בעוצמה רבה, עם רוחות הרסניות, גשמים כבדים וגלי סערה שמציפים את החופים, ובחופים יש ערים ונמלים צפופים.
מאפיין 2 – תבליט: על פי המפה הפיזית, בשני המקומות יש רכסי הרים גבוהים ותלולים קרוב מאוד לחוף: בטאיוואן – רכס מרכזי שפסגתו הגבוהה קרובה ל־4,000 מ' (יו־שאן, 3,952 מ'), וביפן – הרים געשיים ו"האלפים היפניים" (יותר מ־3,000 מ'). מישורי החוף צרים, ושם מרוכזת רוב האוכלוסייה.
השפעה: כשהאוויר הלח של הסופה פוגש את ההרים, הוא נאלץ לעלות, מתקרר ומוריד כמויות גשם עצומות (גשם תבליטי) – לעיתים יותר מ־1,000 מ"מ בכמה ימים. המים זורמים במהירות במדרונות התלולים ויוצרים שיטפונות בזק בנחלים ובמישורי החוף הצפופים, והקרקע הרוויה במדרונות גולשת ומפולות קוברות כפרים ודרכים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים, כל אחד משותף לשתי המדינות ומבוסס על האטלס, עם מנגנון השפעה על הנזקים.
סעיף ב
1. נזק לבתים ולתשתיות: רוחות של יותר מ־120 קמ"ש עוקרות גגות, עצים ועמודי חשמל; גלי סערה ושיטפונות מציפים ערי חוף – אובדן חיים, הפסקות חשמל ושיתוק התחבורה.
2. נזק לחקלאות ולסביבה: גידולים ומטעים נהרסים, מי ים מלוחים מציפים שדות בחוף, וגלישות קרקע ונגר סוחפים קרקע ופוגעים ביערות ובנחלים.
מה נדרש: שתי השפעות שונות, כל אחת מתוארת.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – פגיעה בחיי אדם, בבתים ובתשתיות: רוחות של יותר מ־120 קמ"ש עוקרות גגות ועצים ומפילות עמודי חשמל ותקשורת. גלי סערה – עלייה של מפלס הים בחוף בגלל הרוחות ולחץ האוויר הנמוך – ושיטפונות מציפים ערי חוף ושכונות. התוצאה: הרוגים ופצועים, הפסקות חשמל ומים, נמלים, שדות תעופה ורכבות מושבתים, ונזק כלכלי של מיליארדי דולרים.
השפעה 2 – פגיעה בחקלאות ובסביבה הטבעית: הגשמים והרוחות הורסים שדות אורז, מטעים וחממות. גלי הסערה מציפים שדות בחוף במי ים, והמלח פוגע בקרקע. במדרונות ההרים גלישות קרקע סוחפות יערות וקרקע, והנחלים נסתמים בבוץ ובעצים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות נפרדות, כל אחת מוסברת.
סעיף ג
סופת טייפון מקבלת את האנרגייה שלה מן החום ומאדי המים של פני האוקיינוס. ההתחממות מעלה את טמפרטורת המים, ולכן יותר מים מתאדים ויותר חום משתחרר כשהם מתעבים בענני הסופה – הסופה מתחזקת, והגשמים בה כבדים יותר. בנוסף, עליית מפלס הים מגדילה את גלי הסערה בחופים, ואזור המים החמים מתרחב לכיוון הקטבים.
מה נדרש: מנגנון ברור בין התחממות פני האוקיינוס לבין עוצמת הסופה.
תשובה מלאה:
סופות טייפון (הוריקנים, ציקלונים) מקבלות את האנרגייה שלהן מפני האוקיינוס: מים חמים מתאדים, האוויר הלח עולה, והאדים מתעבים בענני הסופה ומשחררים כמויות עצומות של חום, שמחזק את הרוחות.
ההתחממות העולמית מעלה את הטמפרטורה של פני האוקיינוס. מים חמים יותר מאדים יותר מים ומספקים לסופה יותר אנרגייה, ולכן צפויות יותר סופות בעוצמה הגבוהה ביותר, וגשמים כבדים יותר בכל סופה (אוויר חם מכיל יותר אדי מים).
בנוסף, עליית מפלס הים מגדילה את גלי הסערה שמציפים את החופים, ואזור המים החמים מתרחב לכיוון הקטבים, כך שסופות חזקות מגיעות גם לאזורים צפוניים יותר – כמו צפון יפן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מקשר בין התחממות המים לבין האנרגייה של הסופה, ויש התייחסות להחמרת הנזק.
שאלה 11 · האדם משנה את הנהר
עיינו בתיאור התמונות שלפניכם, שבהן מוצגים שינויים שחלו באפיקים של נהרות, וענו על הסעיפים א–ג.
[תיאור התמונות]
ציינו את הגורם המשותף לשינויים המתוארים בכל התמונות. (5 נקודות)
בחרו באחד מן השינויים המתוארים בתמונות, והסבירו את התהליך שבו הוא נוצר. (8 נקודות)
בחרו בשניים מן השינויים המתוארים בתמונות, והסבירו יתרון או חיסרון של כל אחד מהם לאדם. (12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
התערבות של האדם בנהר – סכרים, תיעול ושינוי האפיק – שמשנה את זרימת המים ואת כמות הסחף שהנהר מסיע ומשקיע.
מה נדרש: הגורם המשותף.
תשובה מלאה:
הגורם המשותף: התערבות של האדם בנהר – בניית סכרים ומאגרים, תיעול של האפיק בבטון ושינוי מהלכו. ההתערבות משנה את מהירות הזרימה של המים ואת כמות הסחף שהנהר מסיע ומשקיע, ולכן הנהר מגיב בהשקעה במקום אחד ובחתירה במקום אחר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מנוסח כהתערבות האדם, ומוסבר במונחים של זרימה, הסעה והשקעה – משותף לשלוש התמונות.
סעיף ב
למשל, הסחף בראש המאגר (תמונה 1): הנהר מסיע סחף; כשהוא נכנס למים העומדים של המאגר מהירותו יורדת כמעט לאפס, והוא משקיע את הסחף – הגס ראשון, בכניסה למאגר, והדק הלאה; כך נבנית דלתה בראש המאגר, המאגר נעשה רדוד ומכיל פחות מים. (או: חתירה מתחת לסכר – המים שיוצאים מן הסכר כמעט בלי סחף "רעבים" לחומר וסוחפים את הקרקעית והגדות, והאפיק מעמיק.)
מה נדרש: הסבר שלבי של היווצרות שינוי אחד.
תשובה מלאה:
שינוי נבחר – הסחף שמצטבר בראש המאגר (תמונה 1):
הנהר מסיע חומר – חלוקים, חול וסחף דק – שהוא סוחף במעלה אגן הניקוז. כל עוד הוא זורם במהירות, הוא מצליח להסיע את החומר. כשהנהר נכנס אל המים העומדים של המאגר שנוצר מאחורי הסכר, מהירות הזרימה יורדת כמעט לאפס, והנהר אינו יכול להמשיך להסיע את החומר – הוא משקיע אותו. החומרים הגסים והכבדים נשקעים ראשונים, בכניסה למאגר, והחומרים הדקים נישאים הלאה ושוקעים לאט על קרקעית המאגר. שנה אחרי שנה נבנה בראש המאגר משטח סחף (מעין דלתה), שעליו צומחת צמחייה, והמאגר נעשה רדוד יותר ומכיל פחות מים.
(אפשר גם: חתירה מתחת לסכר (תמונה 3) – הסחף נשאר במאגר, והמים שיוצאים מן הסכר נקיים כמעט לגמרי מסחף. יש להם אנרגייה להסיע חומר, ולכן הם סוחפים את הקרקעית ואת הגדות במורד, והאפיק מעמיק; כריית חול מן האפיק מחמירה את התהליך.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: התהליך מוסבר בשלבים (הסעה ← ירידת מהירות ← השקעה ממוינת ← הצטברות) ומחובר לתמונה.
סעיף ג
הצטברות סחף במאגר – חיסרון: המאגר מאבד נפח, ולכן אוגר פחות מים להשקיה ולשתייה, מפיק פחות חשמל ומגן פחות מהצפות; והסחף לא מגיע למורד – הדלתה והחופים נסחפים והקרקע החקלאית מקבלת פחות סחף פורה. תיעול הנהר בעיר – יתרון: המים זורמים מהר החוצה מן העיר, וההצפות בעיר עצמה פוחתות, והשטח שלצד הנהר פנוי לבנייה ולכבישים (חיסרון: ההצפה עוברת למורד, ובשיטפון קיצוני התעלה עולה על גדותיה). חתירה מתחת לסכר – חיסרון: יסודות הגשרים נחשפים ומתערערים, ומפלס מי התהום שליד הנהר יורד.
מה נדרש: שני שינויים, ולכל אחד יתרון או חיסרון מוסבר (6 נקודות לכל אחד).
תשובה מלאה:
שינוי ראשון – הצטברות סחף בראש המאגר, חיסרון: ככל שהמאגר מתמלא בסחף, נפח המים שהוא יכול לאגור קטן. לכן יש פחות מים להשקיה ולשתייה בעונה היבשה, תחנת הכוח שליד הסכר מפיקה פחות חשמל, והמאגר מגן פחות מפני הצפות. בנוסף, הסחף שנשאר במאגר אינו מגיע למורד הנהר: השדות לאורך הנהר אינם מקבלים יותר את הסחף הפורה שהביאו ההצפות, והדלתה והחופים שליד השפך נסחפים לים, כי אין סחף חדש שמחליף את מה שנסחף (כמו בדלתת הנילוס אחרי בניית הסכר הגבוה באסואן).
שינוי שני – תיעול הנהר בעיר, יתרון: באפיק ישר וחלק מבטון המים זורמים מהר בהרבה, ולכן מי השיטפון יוצאים מן העיר במהירות, וההצפות בשכונות שליד הנהר פוחתות. בנוסף, האפיק הצר מאפשר לנצל את השטח שלצדו לכבישים, לבניינים ולפארקים. (חיסרון אפשרי: המים המהירים מגיעים למורד בבת אחת ומגבירים שם את ההצפות; בשיטפון קיצוני התעלה עלולה לעלות על גדותיה; והנהר מאבד את הצמחייה ובעלי החיים שלו.)
(אפשר גם: חתירה מתחת לסכר – חיסרון: יסודות הגשרים נחשפים ומתערערים, תעלות ההשקיה נשארות גבוהות מן המים, ומפלס מי התהום שליד הנהר יורד.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני שינויים שונים, ולכל אחד יתרון או חיסרון מוחשי לאדם, מוסבר מתוך תהליך ההסעה וההשקעה.
שאלה 12 · נהר היאנגצה והפוקנה חסרת הסנפיר
בגרף שלפניכם מוצגים השינויים במספר הפוקנות חסרות הסנפיר – יונק קטן, קרוב משפחה של הדולפינים, שחי במים המתוקים של נהר היאנגצה בסין ובאגמים המחוברים אליו – לפי סקרים שנערכו בשנים 1991–2022.
השנים מחולקות בגרף לשתי תקופות.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[גרף]
תארו את מגמות השינוי במספר הפוקנות חסרות הסנפיר בנהר היאנגצה בשתי התקופות המוצגות בגרף. (5 נקודות)
עיינו באטלס, וציינו שלושה שימושי קרקע באגן הניקוז של נהר היאנגצה.
בחרו בשניים משימושי הקרקע שציינתם, והסבירו כיצד כל אחד מן השימושים האלה יכול לגרום למגמה הנראית בתקופה I בגרף. (10 נקודות)
בתקופה II בגרף רואים שינוי במגמה בעקבות פעולות שעשה האדם.
ציינו שתי פעולות של האדם שנעשו באגן הניקוז של הנהר שיכולות לגרום לשינוי זה, והסבירו כל אחת מהן. (10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
בתקופה I (1991–2017) מספר הפוקנות ירד בחדות: מכ־2,550 בשנת 1991 לכ־1,800 בשנת 2006, לכ־1,045 בשנת 2012 ולכ־1,012 בשנת 2017 – ירידה של כ־60%. בין 2012 ל־2017 הירידה כמעט נעצרה. בתקופה II (2017–2022) המספר עלה לכ־1,249 – עלייה של כ־23%, לראשונה מאז תחילת הסקרים.
מה נדרש: לתאר את המגמה בכל אחת משתי התקופות, עם נתונים מן הגרף.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המגמות מתוארות במילים ובמספרים, כולל השינוי בקצב ועוצמת השינוי.
סעיף ב
שימושי קרקע: (1) ערים גדולות ואזורי תעשייה – שנגחאי, נאנג'ינג, ווהאן, צ'ונגצ'ינג; (2) חקלאות אינטנסיבית – שדות אורז מושקים במישורים ובאגני הנהר; (3) סכרים ותחנות כוח הידרואלקטריות – סכר שלושת הערוצים. (אפשר גם: נמלים ונתיבי שיט; כריית חול מקרקעית הנהר והאגמים.)
הסבר: ערים ותעשייה – שפכים תעשייתיים ועירוניים שמגיעים לנהר מזהמים את המים, והתנועה הכבדה של אוניות במים פוגעת בבעלי החיים ומפריעה להם לנווט בעזרת קולות. סכרים – הסכרים חוסמים את הנדידה של דגים, משנים את זרימת המים ואת הסחף, ומקטינים את מקורות המזון של הפוקנות.
מה נדרש: לציין שלושה שימושי קרקע מן האטלס, ולהסביר לשניים מהם כיצד הם גורמים לירידה במספר הפוקנות.
תשובה מלאה:
באטלס, במפות של סין (מפה פיזית, מפת אוכלוסייה ומפת כלכלה/שימושי קרקע), אגן היאנגצה משתרע מרמת טיבט עד שנגחאי, והוא אחד האזורים הצפופים והמתועשים בעולם. שימושי קרקע:
הסבר לשניים:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה שימושי קרקע אמיתיים, ולשניים מהם הסבר של שרשרת: השימוש ← הנזק לנהר ← הפגיעה במזון או בבעלי החיים ← הירידה במספרם.
סעיף ג
פעולה 1 – איסור דיג של עשר שנים: מתחילת 2021 נאסר כל דיג מסחרי בנהר הראשי, באגמים הגדולים ובחלק מן היובלים. אוכלוסיות הדגים מתאוששות, ויש יותר מזון לפוקנות ופחות פוקנות נלכדות ברשתות.
פעולה 2 – חוק הגנת נהר היאנגצה (2021) ופעולות נגד זיהום: סגירה והעברה של מפעלים מזהמים מן הגדות, טיפול בשפכים, והגבלה של כריית חול. איכות המים ובתי הגידול השתפרו.
מה נדרש: לציין שתי פעולות של האדם, ולהסביר כיצד כל אחת עוזרת להגדלת מספר הפוקנות (5+5).
תשובה מלאה:
פעולות (בוחרים שתיים):
(ההסבר הכללי: כשהגורמים שפגעו – דיג, זיהום והרס בתי גידול – מצטמצמים, האוכלוסייה מתחילה להתאושש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי פעולות אנושיות שונות, כל אחת מוסברת – מה נעשה וכיצד זה מסלק גורם שפגע בפוקנות.
שאלה 13 · הצפות נהרות ואל ניניו – צפון פרו
הסבירו מהי "הצפת נהר". (7 נקודות)
הסבירו שני גורמים אנושיים להגברת הנזק מהצפות נהרות במדינות פחות מפותחות. (10 נקודות)
בחבל פיורה שבצפון פרו, לחוף האוקיינוס השקט, שורר אקלים מדברי, ובדרך כלל יורדים בו מעט מאוד גשמים. בשנים 1983 ו־1998 ירדו באזור גשמים עזים במשך חודשים, ונהר פיורה עלה על גדותיו והציף את העיר פיורה ואת השדות שסביבה.
בגרף שלפניכם מוצגת הסטייה של טמפרטורת פני הים במרכז האוקיינוס השקט המשווני מן הממוצע בשנים 1980–2025.
הסבירו את הקשר בין הנתונים המוצגים בגרף ובין ההצפות הקשות בחבל פיורה בשנים 1983 ו־1998. (8 נקודות)
[גרף]
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
הצפת נהר – מצב שבו כמות המים בנהר (הספיקה) גדלה מעבר ליכולת האפיק להכיל אותה, והמים עולים על גדות האפיק ומכסים את השטחים הנמוכים שלצדו (מישור ההצפה). גורמים: גשמים עזים או ממושכים, הפשרת שלגים, ולעיתים חסימה או פריצת סכר.
מה נדרש: הגדרה של התופעה, מה גורם לה ומה נפגע.
תשובה מלאה:
הצפת נהר היא מצב שבו ספיקת הנהר – כמות המים שזורמת בו בכל שנייה – גדלה כל כך עד שהאפיק אינו יכול להכיל אותה. המים עולים מעל גדות האפיק ומתפשטים על השטחים הנמוכים והשטוחים שלצדו – מישור ההצפה – לפעמים לאורך ימים ושבועות.
הגורמים העיקריים: גשמים עזים או ממושכים באגן הניקוז של הנהר, הפשרה מהירה של שלג בהרים, ולעיתים גאות גבוהה בשפך, חסימה של האפיק או פריצת סכר. ההצפה מביאה סחף שמעשיר את הקרקע, אבל גם הורסת בתים, שדות, כבישים וגשרים כשהיא פוגעת באזורים מיושבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את המנגנון (ספיקה גדולה מקיבולת האפיק), את מישור ההצפה ואת הגורמים.
סעיף ב
(1) בירוא יערות באגן הניקוז (בעיקר במעלה הנהר) – פחות חלחול ויותר נגר עילי, והמים מגיעים לנהר מהר ובכמות גדולה; גם סחיפת קרקע שמרדדת את האפיק; (2) התיישבות ובנייה במישורי הצפה – גידול אוכלוסייה ועיור מהיר, בלי תכנון, ושכונות עוני בשטחים הנמוכים שליד הנהר; (גם: ריצוף ובנייה בערים, תעלות ניקוז סתומות, מעט סוללות והתרעה.)
מה נדרש: שני גורמים אנושיים שונים, כל אחד מוסבר וקשור למדינות פחות מפותחות.
תשובה מלאה:
גורם ראשון – בירוא יערות באגן הניקוז: במדינות פחות מפותחות רבות כורתים יערות על מדרונות ההרים כדי לפנות שטח לחקלאות, לעצי הסקה ולמרעה. ביער, הצמחייה ושכבת העלים עוצרות את הגשם, והמים מחלחלים לקרקע לאט. בלי יער, רוב המים זורמים על פני השטח (נגר עילי) ומגיעים לנהר מהר ובבת אחת, וגובה המים בנהר עולה מהר. בנוסף, הקרקע החשופה נסחפת ושוקעת באפיק, האפיק נעשה רדוד ומכיל פחות מים – וההצפות תכופות יותר.
גורם שני – התיישבות במישורי הצפה: האוכלוסייה גדלה מהר, ומהגרים מן הכפר לעיר מתיישבים בשטחים הפנויים והזולים – לעיתים קרובות השטחים הנמוכים שליד הנהר, שבהם אסור או מסוכן לבנות. הבנייה נעשית בלי תכנון ובלי תשתיות ניקוז, מחומרים חלשים, ולמדינה אין אמצעים לבנות סוללות ומערכות התרעה. לכן כשהנהר עולה, מספר האנשים והבתים שנפגעים גדול מאוד.
(אפשר גם: ריצוף ובנייה בערים שמגדילים את הנגר; תעלות ניקוז סתומות באשפה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (שינוי באגן הניקוז; שימוש בקרקע במישור ההצפה), כל אחד מוסבר וקשור לתנאים במדינות פחות מפותחות.
סעיף ג
בגרף, בסוף 1982–תחילת 1983 ובסוף 1997–תחילת 1998 הסטייה הגיעה לשיאים של יותר מ־2°C – אירועי אל ניניו חזקים. באל ניניו רוחות הסחר נחלשות, מים חמים מתפשטים מזרחה עד חופי פרו, והעלייה של מים קרים נעצרת; הים החם מחמם ומלחלח את האוויר, האוויר עולה, ונוצרים ענני גשם מעל החוף המדברי – גשמים עזים, הנהר מקבל כמות מים גדולה והאפיק עולה על גדותיו.
מה נדרש: זיהוי השנים בגרף (אל ניניו חזק) והסבר המנגנון שמוביל לגשם ולהצפה בצפון פרו.
תשובה מלאה:
על פי הגרף, הטמפרטורה של פני הים במרכז האוקיינוס השקט המשווני משתנה משנה לשנה, ובשתי תקופות היא הגיעה לשיאים גבוהים במיוחד: בסוף 1982–תחילת 1983 (כ־2.1°C מעל הממוצע) ובסוף 1997–תחילת 1998 (כ־2.4°C מעל הממוצע). אלה אירועי אל ניניו חזקים – בדיוק בשנות ההצפות.
הקשר: בשנים רגילות נושבות רוחות סחר מזרחיות חזקות, שדוחפות את המים החמים מערבה, ולאורך חופי פרו עולים מן העומק מים קרים. מעל ים קר האוויר מתקרר מלמטה ויציב, ולכן כמעט אין גשם – וזו הסיבה למדבר בחוף. באל ניניו רוחות הסחר נחלשות, המים החמים מתפשטים מזרחה עד חופי פרו, והעלייה של המים הקרים נעצרת. הים החם מחמם את האוויר ומעשיר אותו באדים; האוויר עולה, מתקרר ויוצר ענני גשם. כך יורדים על החוף המדברי גשמים עזים במשך חודשים. נהר פיורה מקבל כמות מים גדולה בהרבה ממה שהאפיק יכול להכיל, והוא עולה על גדותיו ומציף את העיר והשדות. (הקשר אינו מושלם: גם בשנה שבה הגרף אינו מראה אל ניניו חזק, התחממות מקומית של הים ליד חופי פרו יכולה לגרום לגשמים – כמו בשנת 2017.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השנים מזוהות בגרף עם ערכים; המנגנון מוסבר בשלבים (רוחות סחר ← מים חמים ליד החוף ← אוויר לח ועולה ← גשם ← ספיקה ← הצפה).
שאלה 14 · צונמי – התרעה ומאפייני הגל
ציינו שני אמצעים שבעזרתם אפשר לזהות צונמי בזמן שהוא נוצר או מתקדם באוקיינוס, והסבירו את התרומה של כל אחד מן האמצעים האלה להתרעה על צונמי ולהצלת חיים. (15 נקודות)
הסבירו מדוע רוב אירועי הצונמי החזקים בעולם מתרחשים באוקיינוס השקט. (5 נקודות)
לפניכם טבלה ובה נתונים על גל צונמי אחד בשני מקומות בדרכו.
| המקום | עומק המים | מהירות הגל (בקירוב) | גובה הגל (בקירוב) |
|---|---|---|---|
| באוקיינוס הפתוח | 4,000 מטרים | 713 קמ"ש | פחות ממטר אחד |
| ליד החוף | 10 מטרים | 36 קמ"ש | 10 מטרים |
הסבירו מדוע גובה הגל ליד החוף גדול מאוד, אף על פי שמהירות הגל שם נמוכה הרבה יותר. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
1. רשת סייסמוגרפים – מזהה תוך דקות רעידת אדמה חזקה תת־ימית, את עוצמתה ומיקומה; מרכזי ההתרעה מחשבים אם עלול להיווצר צונמי ומתי יגיע לכל חוף, ומפיצים אזעקה. 2. מצופי מדידה באוקיינוס הפתוח (עם חיישני לחץ בקרקעית) ומדי גאות בחופים – מאשרים שאכן נוצר גל, מודדים את גובהו ומהירותו ומשדרים בלוויין; כך ההתרעה מדויקת ומונעת אזעקות שווא.
מה נדרש: שני אמצעים + תרומת כל אחד.
תשובה מלאה:
אמצעי ראשון – רשת סייסמוגרפים: סייסמוגרפים בתחנות רבות ברחבי העולם קולטים את הגלים הסייסמיים של רעידת אדמה תוך דקות. לפי זמני ההגעה לתחנות השונות מחשבים את מיקום המוקד, את עומקו ואת עוצמתו. אם מדובר ברעידה חזקה (בדרך כלל 7 ומעלה) במוקד רדוד מתחת לקרקעית הים, מרכזי ההתרעה (כמו המרכז לאוקיינוס השקט) מחשבים מתי עשוי הגל להגיע לכל חוף ומפיצים התרעה ראשונית. התרומה: התרעה מהירה מאוד – לפעמים עוד לפני שהגל נוצר במלואו – שמאפשרת לפנות תושבים מן החוף לשטח גבוה.
אמצעי שני – מצופי מדידה באוקיינוס ומדי גאות בחופים: בקרקעית האוקיינוס מוצבים חיישני לחץ שמזהים שינוי זעיר בגובה עמוד המים מעליהם כשגל צונמי עובר, ומשדרים זאת למצוף שבפני הים ומשם בלוויין למרכז ההתרעה. מדי גאות בנמלים ובאיים מודדים את עליית פני הים. התרומה: אישור שאכן נוצר צונמי (ולא רק רעידת אדמה), מדידת הגובה והמהירות של הגל ועדכון התחזית לכל חוף – כך ההתרעה מדויקת יותר, ואפשר גם לבטל אזעקות שווא שגורמות לאנשים להפסיק להאמין לאזעקות.
(אפשר גם: לווייני מכ"ם שמודדים את גובה פני הים; בחוף – סימנים טבעיים כמו נסיגה פתאומית של הים, שתושבים מתורגלים מזהים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני אמצעים שונים, וכל אחד מוסבר – מה הוא מודד, ואיך זה הופך להתרעה שמצילה חיים.
סעיף ב
סביב האוקיינוס השקט עוברים גבולות מתכנסים רבים ("טבעת האש") – לוחות אוקייניים שוקעים מתחת ללוחות אחרים (יפן, צ'ילה, אלסקה, אינדונזיה). בגבולות אלה מתרחשות רעידות האדמה החזקות ביותר, במוקד רדוד מתחת לקרקעית הים, והקרקעית מתרוממת או שוקעת בבת אחת – ודוחפת את עמוד המים כולו ויוצרת צונמי.
מה נדרש: הסבר אחד מבוסס טקטוניקת לוחות.
תשובה מלאה:
סביב האוקיינוס השקט עוברת "טבעת האש" – רצועה של גבולות לוחות מתכנסים: לוחות אוקייניים (לוח האוקיינוס השקט, לוח נסקה ועוד) שוקעים מתחת ללוחות אחרים לאורך תעלות אוקייניות – מול יפן, קמצ'טקה, אלסקה, צ'ילה ואינדונזיה. בגבולות הפחתה אלה מצטבר מאמץ עצום, והם מייצרים את רעידות האדמה החזקות ביותר בעולם (כמו צ'ילה 1960, אלסקה 1964, יפן 2011). מכיוון שהמוקד רדוד ומתחת לקרקעית הים, הקרקעית מתרוממת או שוקעת בבת אחת לאורך מאות קילומטרים ודוחפת את כל עמוד המים שמעליה – כך נוצר צונמי. האוקיינוס הגדול והעמוק גם מאפשר לגל לחצות אותו ולפגוע בחופים רחוקים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מקשר בין גבולות ההפחתה סביב האוקיינוס השקט לבין רעידות אדמה תת־ימיות חזקות ולבין הזזת המים שיוצרת צונמי.
סעיף ג
מהירות הגל תלויה בעומק המים, ולכן כשהגל מגיע למים רדודים חזית הגל מאטה, והחלק האחורי, שעדיין במים עמוקים ומהיר יותר, "משיג" אותו. אורך הגל מתקצר, והמים נדחסים – כל האנרגייה שהייתה מפוזרת בעמוד מים עמוק וארוך מתרכזת בשכבת מים רדודה וקצרה, ולכן הגל מתגבה.
מה נדרש: הסבר מדוע הגל מתגבה כשהוא מאט.
תשובה מלאה:
באוקיינוס הפתוח הגל של צונמי ארוך מאוד (מאות ק"מ) ונע מהר (כ־713 קמ"ש בעומק 4,000 מ'), אבל האנרגייה שלו מפוזרת בכל עמוד המים העמוק, ולכן הגובה בפני הים נמוך – פחות ממטר, ואונייה בלב ים כמעט אינה מרגישה בו.
כשהגל מתקרב לחוף והים נעשה רדוד, החזית שלו מאטה – מהירות גל צונמי תלויה בעומק המים, וככל שהמים רדודים יותר הוא איטי יותר (בעומק 10 מ' – כ־36 קמ"ש), אבל החלק האחורי של הגל, שעדיין נמצא במים עמוקים יותר, ממשיך מהר ו"משיג" את החזית. הגל מתקצר, והמים נדחסים כלפי מעלה. כל האנרגייה העצומה – שכמעט לא אבדה בדרך – מתרכזת בעמוד מים רדוד וקצר, ולכן הגל מתגבה לגובה של מטרים רבים ופורץ אל החוף כחומה של מים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מתאר את המנגנון (האטה בחזית ← התקצרות הגל ← ריכוז האנרגייה במים רדודים ← גובה), ומקשר אותו לנתוני הטבלה.