מתכונת 10 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בפרק שבחרתם. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · מדדי פיתוח – ניז'ר, יפן, הודו ומקסיקו
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים דמוגרפיים של ארבע מדינות בשנת 2023.
דרגו את המדינות על פי רמת הפיתוח שלהן, מן הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
בססו את הדירוג על נתונים משני מדדים המוצגים בטבלה.
(7 נקודות)
[טבלה]
הסבירו מהו מדד "התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לנפש".
הסבירו מגבלה אחת של השימוש במדד זה בקביעת רמת הפיתוח של מדינות.
(8 נקודות)
עיינו בפירמידות הגילים שלפניכם. פירמידה אחת מתארת את מבנה האוכלוסייה בניז'ר בשנת 2023, והפירמידה האחרת מתארת את מבנה האוכלוסייה ביפן באותה שנה.
(1) ציינו שני הבדלים עיקריים בין שיעור האוכלוסיות התלויות בניז'ר ובין שיעור האוכלוסיות התלויות ביפן. (4 נקודות)
(2) תארו השפעה אחת של שיעור האוכלוסייה התלויה המבוגרת ביפן על שוק העבודה בה, והשפעה אחת של שיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה בניז'ר על מערכת החינוך בה. (6 נקודות)
[פירמידות]
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
יפן ← מקסיקו ← הודו ← ניז'ר. תמותת ילדים עד גיל 5: 2.4 ← 13.4 ← 28.0 ← 113.5 לאלף (ככל שנמוכה יותר – הפיתוח גבוה יותר); תוחלת חיים: 84.7 ← 75.1 ← 72.0 ← 61.2 שנים (ככל שגבוהה יותר – הפיתוח גבוה יותר).
מה נדרש: דירוג של ארבע המדינות ונימוק בנתונים משני מדדים.
תשובה מלאה:
הדירוג מן הגבוהה לנמוכה: יפן, מקסיקו, הודו, ניז'ר.
מדד 1 – תמותת ילדים עד גיל 5: ביפן 2.4 לאלף לידות, במקסיקו 13.4, בהודו 28.0 ובניז'ר 113.5 (כמעט פי 50 מביפן). תמותת ילדים נמוכה מעידה על שירותי בריאות זמינים, תזונה טובה, מים נקיים וחיסונים – מאפיינים של רמת פיתוח גבוהה.
מדד 2 – תוחלת חיים: ביפן 84.7 שנים, במקסיקו 75.1, בהודו 72.0 ובניז'ר 61.2. תוחלת חיים ארוכה מעידה על רמת חיים ורפואה גבוהות.
שני המדדים נותנים אותו סדר. (שיעור הפריון מתאים לדירוג בקצוות – 1.2 ביפן לעומת 6.1 בניז'ר – אבל בין מקסיקו (1.9) להודו (2.0) ההבדל זעיר, ולכן הוא פחות מתאים להבחנה ביניהן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדירוג נכון, וכל מדד מוצג בערכיו לכל ארבע המדינות, עם כיוון הקשר בין המדד לרמת הפיתוח.
טעות נפוצה: לבסס את הדירוג על מדד אחד בלבד, או לא לציין שערך נמוך של תמותת ילדים פירושו רמת פיתוח גבוהה.
סעיף ב
תמ"ג לנפש = הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה בשנה, מחולק במספר התושבים (בדולרים, לרוב בשוויון כוח קנייה). מגבלה: זהו ממוצע, ולכן אינו מראה את חלוקת ההכנסה – במדינה עם פערים גדולים רוב התושבים עניים גם כשהממוצע גבוה (גם: אינו כולל כלכלה לא פורמלית ומשק בית, ואינו מודד בריאות והשכלה).
מה נדרש: הגדרה של המדד (4) ומגבלה אחת מוסברת (4).
תשובה מלאה:
מהו המדד: התמ"ג הוא הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים הסופיים שיוצרו בתוך המדינה במשך שנה. כשמחלקים אותו במספר התושבים מקבלים את התמ"ג לנפש – ההכנסה הממוצעת לתושב. כדי להשוות בין מדינות מחשבים אותו בדולרים, ולעיתים קרובות בשוויון כוח קנייה (כמה אפשר לקנות בכסף במדינה עצמה). זהו מדד כלכלי.
מגבלה: התמ"ג לנפש הוא ממוצע, ולכן הוא אינו מראה כיצד ההכנסה מתחלקת בין התושבים. במדינה שבה קבוצה קטנה מרוויחה הכנסות גבוהות מאוד (למשל ממכירת נפט) התמ"ג לנפש יכול להיות גבוה, בעוד שרוב התושבים חיים בעוני ואין להם גישה לשירותי בריאות וחינוך. כך המדד עלול להציג את המדינה כמפותחת יותר משהיא באמת.
(מגבלות אחרות מתקבלות: המדד אינו כולל את הכלכלה הלא פורמלית ואת החקלאות לקיום, הנפוצות במדינות מתפתחות; הוא מודד רק כסף ולא תחומים כמו בריאות, השכלה ואיכות סביבה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שני הרכיבים (ערך התוצר בשנה וחלוקה במספר התושבים), והמגבלה מוסברת – מה המדד אינו מראה, ולמה זה מטעה בקביעת רמת הפיתוח.
סעיף ג
(1) בניז'ר שיעור הצעירים (0–14) גבוה מאוד – כ־47% מן האוכלוסייה, לעומת כ־12% ביפן; ביפן שיעור המבוגרים (65+) גבוה מאוד – כ־30%, לעומת כ־3% בניז'ר. (2) יפן: מעט אנשים בגיל העבודה ביחס לגמלאים – מחסור בעובדים (בעיקר בסיעוד, בבנייה, בחקלאות), דחיית גיל הפרישה והבאת עובדים זרים ורובוטים. ניז'ר: מספר הילדים גדל מהר – צורך בבתי ספר, כיתות ומורים רבים; כיתות צפופות ושיעור גבוה של ילדים שאינם לומדים.
מה נדרש: (1) שני הבדלים – אחד בתלויים הצעירים ואחד בתלויים המבוגרים, עם נתונים מן הפירמידות; (2) השפעה על שוק העבודה ביפן והשפעה על מערכת החינוך בניז'ר.
תשובה מלאה:
(1) על פי הפירמידות:
כלומר: בניז'ר רוב התלויים הם ילדים, וביפן רוב התלויים הם קשישים.
(2) יפן – שוק העבודה: מספר האנשים בגיל העבודה (15–64) קטן ביחס למספר הגמלאים, ובכל שנה יוצאים לפנסיה יותר אנשים מאלה שנכנסים לשוק העבודה. נוצר מחסור בעובדים, במיוחד בסיעוד הקשישים, בבנייה ובחקלאות. כדי להתמודד יפן מעלה את גיל הפרישה, מעודדת נשים וקשישים להמשיך לעבוד, מגדילה את מספר העובדים הזרים ומשקיעה ברובוטים ובאוטומציה.
ניז'ר – מערכת החינוך: כמעט מחצית מן האוכלוסייה היא ילדים, ומספרם גדל מהר בכל שנה. המדינה צריכה לבנות כל הזמן בתי ספר וכיתות ולהכשיר מורים רבים, אבל תקציבה קטן. לכן הכיתות צפופות, חסרים מורים וספרים, ושיעור גבוה של ילדים – במיוחד בנות ובכפרים – אינם מגיעים לבית הספר או עוזבים אותו מוקדם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל הבדל מנוסח כהשוואה בין שתי המדינות ומבוסס על הפירמידות; כל השפעה קשורה במפורש לקבוצת התלויים ולתחום שנשאל (שוק עבודה / חינוך).
שאלה 2 · העיור בעולם
בטבלה שלפניכם מוצג מספר התושבים העירוניים באזורים שונים בעולם בשנים 1950 ו־2000, ותחזית לשנת 2050. עיינו בטבלה, וענו על הסעיפים א–ג.
[טבלה]
באיזה אזור חיה האוכלוסייה העירונית הגדולה ביותר בשנת 1950, ובאיזה אזור צפוי שתחיה האוכלוסייה העירונית הגדולה ביותר בשנת 2050?
הסבירו שני גורמים לשינוי הצפוי. (10 נקודות)
בערים במדינות הפחות מפותחות יש בעיות חמורות בתחום הדיור.
תארו שתי בעיות כאלה, והסבירו את הגורם העיקרי להיווצרותן במדינות הפחות מפותחות. (9 נקודות)
בערים רבות במדינות הפחות מפותחות חלק גדול מן התושבים מתפרנסים במגזר הבלתי פורמלי – למשל רוכלות ברחוב, עבודות מזדמנות ותיקונים – בלי רישום, בלי מסים ובלי ביטוח.
תארו יתרון אחד וחיסרון אחד של תופעה זו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
ב־1950 – אירופה (281 מיליון תושבים עירוניים, כ־39% מן האוכלוסייה העירונית בעולם); ב־2050 – אסיה (3,410 מיליון, כ־52%). גורמים: 1. גידול אוכלוסייה מהיר באסיה (ריבוי טבעי גבוה במחצית השנייה של המאה ה־20) – בסיס אוכלוסייה עצום. 2. עיור מהיר בעקבות תיעוש וגלובליזציה – הגירה מן הכפר לעיר (גורמי דחיפה בכפר וגורמי משיכה בעיר: עבודה במפעלים ובשירותים), בעוד שבאירופה העיור הושלם כבר והאוכלוסייה כמעט אינה גדלה.
מה נדרש: לזהות את האזור בכל שנה לפי הטבלה, ולהסביר שני גורמים לשינוי.
תשובה מלאה:
הקביעה: בשנת 1950 חיה האוכלוסייה העירונית הגדולה ביותר באירופה – 281 מיליון תושבים עירוניים, כ־39% מכלל התושבים העירוניים בעולם (718 מיליון). בשנת 2050 צפוי שתחיה האוכלוסייה העירונית הגדולה ביותר באסיה – 3,410 מיליון, כ־52% מן האוכלוסייה העירונית בעולם (פי 15.6 בערך מ־1950), ואילו באירופה כמעט שלא יהיה גידול בין 2000 ל־2050 (מ־521 ל־571 מיליון).
גורם ראשון – גידול האוכלוסייה הכללית באסיה: במחצית השנייה של המאה ה־20 ירד שיעור התמותה באסיה בזכות שיפור ברפואה ובתזונה, אבל שיעור הילודה נשאר גבוה במשך עשרות שנים – ריבוי טבעי גבוה. כך נוצרה אוכלוסייה עצומה (סין, הודו, אינדונזיה, פקיסטן, בנגלדש), וגם אם רק חלק ממנה עובר לערים, מדובר במספר גדול מאוד. באירופה הריבוי הטבעי נמוך מאוד, והאוכלוסייה כמעט אינה גדלה.
גורם שני – תהליך עיור מהיר בעקבות תיעוש וגלובליזציה: מדינות אסיה עברו בעשורים האחרונים תהליך מהיר של תיעוש – תאגידים רב־לאומיים הקימו בהן מפעלים, ונפתחו מקומות עבודה בתעשייה ובשירותים בערים. מיליוני אנשים היגרו מן הכפר לעיר – גורמי דחיפה בכפר (עוני, מחסור בקרקע, מיכון החקלאות) וגורמי משיכה בעיר (עבודה, שכר, שירותי חינוך ובריאות). באירופה תהליך העיור התרחש כבר במאות ה־19 וה־20 והגיע לשלב הסופי, ולכן כמעט אין בה גידול עירוני.
(אפשר לציין גם: אפריקה – הגידול היחסי המהיר ביותר, פי 44 בערך בין 1950 ל־2050.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני האזורים מזוהים נכון עם נתונים מן הטבלה, ושני גורמים שונים (דמוגרפי; כלכלי – הגירה מן הכפר לעיר) מוסברים.
טעות נפוצה: להתייחס לשיעור העיור (באחוזים) במקום למספר התושבים העירוניים – באסיה שיעור העיור עדיין נמוך מאירופה, אבל מספר התושבים העירוניים גדול בהרבה.
סעיף ב
בעיות: 1. שכונות עוני לא מתוכננות (פאבלות, סלאמס) – בנייה מאולתרת בלי היתר על קרקע לא שלו, לעיתים במדרונות תלולים או במישורי הצפה. 2. צפיפות גבוהה בדירות ומחסור בתשתיות בבתים – אין חיבור למים זורמים, לביוב ולחשמל, ולכן מחלות ותברואה ירודה. הגורם העיקרי: קצב העיור המהיר – אלפי מהגרים מן הכפר מגיעים כל יום, והעירייה והממשלה, שאין להן מספיק תקציב, לא מסוגלות לבנות דיור ותשתיות בקצב הזה; המהגרים עניים ואינם יכולים לשלם על דיור חוקי.
מה נדרש: שתי בעיות דיור שונות + הגורם העיקרי.
תשובה מלאה:
בעיה ראשונה – שכונות עוני לא מתוכננות: חלק גדול מן התושבים (לעיתים שליש ויותר) גרים בשכונות שנבנו בלי תכנון ובלי היתר – פאבלות בברזיל, "סלאמס" בהודו, "קמפונג" באינדונזיה. הבתים בנויים מפח, עץ ולבני בוץ, לעיתים על קרקע שאינה שייכת לתושבים – במדרונות תלולים, לאורך נחלים ומסילות או במישורי הצפה – ולכן הם חשופים לגלישות קרקע, להצפות ולשריפות, ולתושבים אין ביטחון שלא יפונו.
בעיה שנייה – צפיפות גבוהה ומחסור בתשתיות בבית: משפחה גדולה גרה לעיתים בחדר אחד, ובשכונות רבות אין מים זורמים, ביוב, פינוי אשפה וחשמל מוסדר. התוצאה – תברואה ירודה, מחלות מים (כולרה, שלשולים) ותמותת תינוקות גבוהה.
הגורם העיקרי – קצב עיור מהיר מן היכולת של העיר: האוכלוסייה העירונית גדלה מהר מאוד – גם בגלל הגירה מן הכפר וגם בגלל ריבוי טבעי גבוה בעיר. לעיריות ולממשלות במדינות הפחות מפותחות אין מספיק תקציב, תכנון ואכיפה כדי לבנות דירות, כבישים, צנרת מים וביוב בקצב הזה. המהגרים עניים ועובדים לרוב במגזר הבלתי פורמלי, ואינם יכולים לשלם שכר דירה בשוק החוקי – ולכן הם בונים בעצמם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי בעיות שונות ומתוארות, והגורם מוסבר כפער בין קצב גידול האוכלוסייה העירונית ליכולת לספק דיור ותשתיות.
סעיף ג
יתרון: מקור פרנסה לאנשים רבים שאין להם השכלה, הון או עבודה במגזר הפורמלי, וגם שירותים ומוצרים זולים לתושבים העניים. חיסרון: הכנסה נמוכה ולא יציבה, בלי ביטוח, פנסיה והגנה בעבודה; המדינה אינה גובה מסים ולכן חסר לה כסף לתשתיות ולשירותים.
מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד של המגזר הבלתי פורמלי.
תשובה מלאה:
יתרון – מקור פרנסה זמין: מי שהגיע מן הכפר בלי השכלה ובלי הון אינו מוצא עבודה במשרד או במפעל, אבל יכול להתחיל מיד למכור מזון ברחוב, לתקן אופניים או לאסוף פסולת למיחזור. כך הוא מתפרנס ולא נשאר מובטל לגמרי. בנוסף, התושבים העניים נהנים ממוצרים ומשירותים זולים וזמינים קרוב לבית.
חיסרון – פרנסה לא בטוחה ופגיעה בהכנסות המדינה: ההכנסה נמוכה ומשתנה מיום ליום, ואין לעובדים ביטוח בריאות, פיצויים או פנסיה, ולכן הם נשארים במעגל העוני. מכיוון שהעסקים אינם רשומים, המדינה והעירייה אינן גובות מהם מסים – וחסר להן כסף לבנות תשתיות ושירותים בעיר. (אפשר גם: צפיפות ברחובות ובמדרכות, ופגיעה בעסקים החוקיים שמשלמים מסים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון וחיסרון ברורים, כל אחד מוסבר בהשלכה שלו על התושבים או על העיר.
שאלה 3 · חקלאות אורגנית במדינות המפותחות
הסבירו שני גורמים לגידול בביקוש לתוצרת חקלאית אורגנית במדינות המפותחות. (9 נקודות)
ציינו שתי שיטות עבודה של החקלאות האורגנית, והסבירו כיצד כל אחת מהן תורמת לפיתוח בר־קיימה של המרחב הכפרי. (10 נקודות)
הסבירו יתרון אחד או חיסרון אחד למעבר של חקלאים במדינות המפותחות לחקלאות אורגנית. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1. מודעות לבריאות: צרכנים חוששים משאריות של חומרי הדברה, מהורמונים ומאנטיביוטיקה במזון, ומעדיפים מזון שגודל בלעדיהם.
2. מודעות סביבתית ועלייה ברמת ההכנסה: צרכנים מבינים שהחקלאות האינטנסיבית מזהמת מים וקרקע ופוגעת במגוון המינים, ובמדינות המפותחות יש להם הכנסה פנויה לשלם מחיר גבוה יותר על מוצר "ירוק"; רשתות השיווק הרחיבו את המבחר והתקינה (תו אורגני) מעניקה אמון.
מה נדרש: שני גורמים, כל אחד עם הסבר מדוע הוא מגדיל את הביקוש.
תשובה מלאה:
גורם 1 – מודעות לבריאות: במדינות המפותחות הציבור משכיל ונחשף למידע רב על תזונה. צרכנים רבים חוששים שבמזון מן החקלאות האינטנסיבית נשארים שאריות של חומרי הדברה, ושבבשר ובחלב יש שאריות של אנטיביוטיקה והורמונים. לכן הם מעדיפים תוצרת אורגנית, שגודלה בלי חומרי הדברה ודשנים סינתטיים ובלי שימוש שגרתי בתרופות, ורואים בה מזון בריא יותר.
גורם 2 – מודעות סביבתית והכנסה גבוהה: חלק מן הצרכנים קונים תוצרת אורגנית כדי לא לתמוך בחקלאות שמזהמת נחלים ומי תהום בדשנים, פוגעת בדבורים ובמגוון המינים ומדלדלת את הקרקע. כיוון שהתוצרת האורגנית יקרה יותר, הביקוש לה גדל דווקא במדינות המפותחות, שבהן להרבה משפחות יש הכנסה פנויה לשלם על כך. רשתות השיווק הרחיבו את המבחר, ותו התקן האורגני – שמבוסס על פיקוח – נותן לצרכן אמון במוצר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (בריאותי; סביבתי־כלכלי), כל אחד מוסבר כיצד הוא מגביר את הביקוש במדינות המפותחות.
סעיף ב
1. דישון אורגני ומחזור זרעים: במקום דשנים סינתטיים משתמשים בקומפוסט ובזבל, ומחליפים גידולים בין עונות (כולל קטניות שמעשירות את הקרקע בחנקן) – הקרקע שומרת על פוריותה ועל המבנה שלה לאורך שנים, ופחות חנקות נשטפות לנחלים ולמי התהום.
2. הדברה ביולוגית ומונעת: במקום חומרי הדברה סינתטיים משתמשים באויבים טבעיים של המזיקים (חרקים טורפים, ציפורים), ברשתות ובזנים עמידים – נשמרים המגוון הביולוגי והמאביקים, והמים, הקרקע ובריאות העובדים אינם נפגעים מרעלים.
מה נדרש: לציין שתי שיטות ולהסביר לכל אחת את התרומה לקיימות (סביבה, כלכלה וחברה בטווח הארוך).
תשובה מלאה:
שיטה 1 – דישון אורגני ומחזור זרעים: החקלאי האורגני אינו משתמש בדשנים סינתטיים. הוא מזבל את הקרקע בקומפוסט ובזבל בעלי חיים, ומחליף את הגידולים בשדה מעונה לעונה – כולל זריעה של קטניות (תלתן, אפונה) שמקבעות חנקן מן האוויר ומעשירות את הקרקע.
התרומה לקיימות: החומר האורגני משפר את מבנה הקרקע ואת יכולתה להחזיק מים, ומחזור הזרעים מונע דלדול ומחלות קרקע – כך הקרקע נשארת פורייה גם לדורות הבאים. כיוון שאין עודף דשן מסיס, פחות חנקות נשטפות לנחלים ולמי התהום, ופחות מים מזדהמים.
שיטה 2 – הדברה ביולוגית ומונעת: במקום לרסס חומרי הדברה סינתטיים, החקלאי מגן על הגידולים בעזרת אויבים טבעיים של המזיקים (חרקים טורפים, תנשמות נגד מכרסמים), ברשתות, בזנים עמידים ובשמירה על צמחייה טבעית בשולי השדה.
התרומה לקיימות: נשמרים המגוון הביולוגי – דבורים ומאביקים אחרים, ציפורים ובעלי חיים בקרקע – ואיכות המים והקרקע; העובדים והתושבים בכפר אינם נחשפים לרעלים. בנוסף, החקלאי חוסך כסף על חומרים כימיים, והמחיר הגבוה של התוצרת מסייע לשמור על משקים קטנים בכפר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי שיטות שונות, כל אחת מתוארת ומוסברת תרומתה לקיימות בטווח הארוך של המרחב הכפרי.
סעיף ג
חיסרון: היבול לדונם נמוך בדרך כלל מן היבול בחקלאות הקונבנציונלית, והעבודה הידנית רבה יותר – ההוצאות גבוהות; בתקופת המעבר (כשלוש שנים) החקלאי כבר עובד בשיטות אורגניות אך עדיין אינו יכול למכור בתו אורגני ובמחיר הגבוה, ולכן יש סיכון כלכלי. (אפשר גם יתרון: מחיר גבוה יותר לתוצרת, שוק גדל וחיסכון בדשנים ובחומרי הדברה – הכנסה טובה למשק קטן.)
מה נדרש: יתרון אחד או חיסרון אחד לחקלאי, עם הסבר.
תשובה מלאה:
חיסרון – יבול נמוך יותר, עבודה רבה יותר וסיכון בתקופת המעבר: בלי דשנים סינתטיים וחומרי הדברה, היבול לדונם בחקלאות אורגנית נמוך בדרך כלל מן היבול בחקלאות הקונבנציונלית, ונזקי המזיקים גדולים יותר. השיטות האורגניות – עישוב, הדברה ביולוגית, הכנת קומפוסט – דורשות יותר עבודת ידיים, ולכן ההוצאות גבוהות. בנוסף, יש תקופת מעבר של כשלוש שנים שבה החקלאי כבר עובד בשיטות אורגניות, אבל עדיין אינו יכול למכור את התוצרת בתו אורגני ובמחיר הגבוה – תקופה של הכנסה נמוכה וסיכון כלכלי.
(אפשר גם יתרון – מחיר גבוה וביקוש גדל: הצרכנים משלמים על תוצרת אורגנית מחיר גבוה יותר, השוק גדל, והחקלאי חוסך את ההוצאה על דשנים וחומרי הדברה. כך גם משק קטן יכול להתפרנס, בלי להתחרות במחיר עם משקים ענקיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחר היבט אחד, והוא מוסבר מן הצד הכלכלי של החקלאי (יבול, הוצאות, מחיר).
שאלה 4 · תעשיית הרכב – חלוקת עבודה בין מדינות
בתעשיית הרכב העולמית יש חלוקת עבודה בין מדינות: תכנון של דגמים חדשים, ומחקר ופיתוח של מנועים, של מערכות בטיחות ושל תוכנה לרכב, נעשים בעיקר במטות של תאגידי הרכב ובמרכזי המחקר שלהם במדינות מפותחות. הרכבה של המכוניות בהיקף גדול נעשית יותר ויותר במפעלים במדינות פחות מפותחות.
הסבירו מדוע שלב התכנון והפיתוח של דגמי רכב חדשים נשאר בדרך כלל במדינות מפותחות. בתשובתכם התייחסו לשני משאבים שהשלב הזה דורש. (9 נקודות)
הציגו שני גורמים שמושכים תאגידי רכב להקים מפעלי הרכבה גדולים במדינות פחות מפותחות. (9 נקודות)
בשנות ה־80 של המאה ה־20 יזמה ממשלת תאילנד את פיתוח "החוף המזרחי" – אזור שמדרום־מזרח לבירה בנגקוק, על חוף מפרץ תאילנד. בשנת 1991 נפתח באזור נמל המים העמוקים לָאֶם צַ'בַנְג, ולידו הוקמו פארקי תעשייה.
הממשלה העניקה לחברות שהקימו מפעלים באזור הטבות מס ופטור ממכס על מכונות מיובאות, וסללה כבישים מהירים בין הנמל, אזורי התעשייה ובנגקוק. כיום פועלים באזור מפעלים של תאגידי רכב רבים ושל מאות ספקים של רכיבים, ותאילנד היא יצרנית כלי הרכב הגדולה בדרום־מזרח אסיה.
הסבירו כיצד המיזם עשוי לסייע לפיתוח של כלכלת תאילנד. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
1. הון אנושי מיומן – מהנדסים, מעצבים, מתכנתים וחוקרים בעלי השכלה גבוהה; הם מרוכזים במדינות מפותחות, שבהן אוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים.
2. הון כספי ותשתית מחקר – פיתוח של דגם חדש עולה מיליארדי דולרים ונמשך שנים, ודורש מעבדות, מתקני ניסוי ובדיקות בטיחות; רק מדינות ותאגידים עשירים יכולים לממן אותם, ובמדינות המפותחות יש גם הגנה חוקית על פטנטים.
מה נדרש: להסביר מדוע שלב הפיתוח נשאר במדינות מפותחות, באמצעות שני משאבים שהשלב דורש – לכל משאב: מהו, ומדוע הוא זמין דווקא במדינות מפותחות.
תשובה מלאה:
שלב התכנון והפיתוח הוא השלב עתיר הידע בשרשרת הייצור של רכב, ולכן הוא תלוי במשאבים שמרוכזים במדינות המפותחות:
1. הון אנושי מיומן: תכנון של מכונית חדשה דורש צוותים גדולים של מהנדסי מכונות וחשמל, מתכנתים (מכונית חדשה מכילה מערכות תוכנה רבות), מעצבים וחוקרי חומרים. אנשים כאלה מוכשרים באוניברסיטאות ובמכוני מחקר, שרובם נמצאים במדינות מפותחות כמו גרמניה, יפן, ארצות הברית וצרפת. התאגיד משאיר את הפיתוח במקום שבו נמצא כוח האדם הזה.
2. הון כספי ותשתיות מחקר: פיתוח של דגם חדש עולה מיליארדי דולרים ונמשך כמה שנים, ודורש מעבדות, מנהרות רוח, מסלולי ניסוי ומתקנים לבדיקות ריסוק. רק תאגידים גדולים ומדינות עשירות יכולים לממן השקעה כזאת. במדינות המפותחות יש גם שוק הון מפותח (בנקים, בורסה) והגנה חוקית חזקה על פטנטים ועל קניין רוחני, ולכן התאגיד שומר שם את הידע היקר שלו.
(אפשר גם: תשתיות תקשורת ומחשוב מתקדמות; קרבה לספקים של רכיבים מתקדמים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני משאבים שונים (אנושי וכספי־טכנולוגי), ולכל אחד הסבר מדוע השלב תלוי בו ומדוע הוא נמצא במדינות המפותחות.
סעיף ב
1. שכר עבודה נמוך – הרכבה דורשת עובדים רבים, ובמדינות פחות מפותחות שכר העובדים נמוך בהרבה, כך שעלות הייצור של כל מכונית יורדת.
2. הטבות של הממשלה – פטור או הנחה במסים, קרקע זולה ואזורי סחר חופשי שבהם אין מכס על חלקים מיובאים ועל מכוניות לייצוא.
(אפשר גם: קרבה לשווקים גדולים או לנמל; ביקוש גדל למכוניות במדינה עצמה; חוקי סביבה ועבודה מקלים יותר.)
מה נדרש: להציג שני גורמי משיכה (גורמי מיקום) של מפעלי הרכבה במדינות פחות מפותחות, ולהסביר כל אחד בקצרה.
תשובה מלאה:
1. שכר עבודה נמוך: שלב ההרכבה הוא שלב עתיר עבודה – בפס הייצור עובדים אלפי פועלים. במדינות פחות מפותחות השכר נמוך בהרבה מאשר במדינות מפותחות, ולכן עלות ההרכבה של כל מכונית נמוכה יותר והרווח של התאגיד גדל.
2. הטבות ממשלתיות: ממשלות של מדינות פחות מפותחות מתחרות זו בזו על השקעות זרות. הן מציעות לתאגידים פטור ממסים לכמה שנים, קרקע זולה, ואזורי סחר חופשי שבהם אפשר לייבא חלקים ולייצא מכוניות בלי לשלם מכס. ההטבות מקטינות את עלויות ההקמה וההפעלה של המפעל.
(אפשר גם: מיקום קרוב לשוק גדול או לנמל – חיסכון בעלויות הובלה; מעמד הביניים במדינות האלה גדל, ולכן גדל גם הביקוש המקומי למכוניות; חוקי עבודה וסביבה מקלים יותר מקטינים את העלויות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, ולכל אחד הסבר שמראה כיצד הוא מוזיל את הייצור או מגדיל את הרווח של התאגיד.
סעיף ג
המיזם משך לתאילנד השקעות זרות של תאגידי רכב ושל ספקי רכיבים. נוצרו מאות אלפי מקומות עבודה בתעשייה, בשכר גבוה יותר מאשר בחקלאות; העובדים והמהנדסים המקומיים רכשו ידע טכנולוגי, וחברות תאילנדיות התחילו לייצר רכיבים בעצמן. המכוניות מיוצאות דרך הנמל – הכנסות במטבע חוץ. כך המשק עבר ממשק שמבוסס על חקלאות (אורז, גומי) למשק תעשייתי, והפיתוח התפזר גם אל מחוץ לבנגקוק.
מה נדרש: להסביר את הקשר בין המיזם (נמל, הטבות, תשתיות) לבין פיתוח הכלכלה של תאילנד – בשרשרת: השקעות ← תעסוקה וידע ← ייצוא וצמיחה.
תשובה מלאה:
המיזם יצר באזור אחד את כל מה שתאגיד רכב צריך: נמל מים עמוקים לייבוא רכיבים ולייצוא מכוניות, פארקי תעשייה מוכנים, כבישים מהירים, הטבות מס ופטור ממכס. כך הוא עשוי לקדם את הכלכלה:
– השקעות זרות: תאגידי רכב (בעיקר יפניים ואמריקניים) ומאות ספקים של רכיבים הקימו מפעלים, והביאו לתאילנד הון, מכונות וטכנולוגיה שלא היו בה.
– תעסוקה והון אנושי: נוצרו מאות אלפי מקומות עבודה בתעשייה ובשירותים הנלווים, בשכר גבוה יותר מאשר בחקלאות. עובדים ומהנדסים מקומיים למדו שיטות ייצור מתקדמות, וחברות תאילנדיות נעשו ספקיות של רכיבים – כך הידע נשאר במדינה.
– ייצוא: חלק גדול מן המכוניות ומן הרכיבים מיוצא דרך נמל לאם צ'בנג לאסיה, לאוסטרליה ולמזרח התיכון. הייצוא מכניס מטבע חוץ ומקטין את התלות של תאילנד בייצוא של מוצרי חקלאות כמו אורז וגומי.
– פיתוח אזורי: האזור, שהיה בעיקר כפרי, הפך למרכז תעשייה שני אחרי בנגקוק – וזה מקטין את העומס על הבירה ומפזר את הפיתוח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מקשר בין רכיבי המיזם לבין תוצאות כלכליות ממשיות – השקעות, תעסוקה, ידע, ייצוא – ומראה שינוי במבנה המשק.
שאלה 5 · קולוניאליזם – קונגו
לפניכם קטע על ההיסטוריה של קונגו שבמרכז אפריקה.
עיינו בקטע, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[קטע]
הסבירו מהו קולוניאליזם, ותארו כיצד הוא בא לידי ביטוי בקטע. (8 נקודות)
תארו שתי השפעות של הקולוניאליזם על המושבה קונגו, על פי הקטע ועל פי ידיעותיכם. (10 נקודות)
יש הטוענים כי גם בימינו נמשך בקונגו דפוס כלכלי שהחל בתקופה הקולוניאלית. הסבירו כיצד הקולוניאליזם בא לידי ביטוי בכלכלה של קונגו בימינו. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
קולוניאליזם הוא שלטון של מעצמה (בעיקר מדינות אירופה) על ארצות רחוקות – המושבות. המעצמה שולטת במושבות מבחינה מדינית וכלכלית, ומנצלת את משאבי הטבע ואת כוח העבודה שלהן לטובתה.
בקטע: מעצמות אירופה העבירו את אגן קונגו לבעלות של מלך בלגיה, בלי לשאול את תושביו, ואחר כך הוא הפך למושבה בלגית. משאבי הטבע – גומי, שנהב ואחר כך נחושת – נוצלו ונשלחו לאירופה. התושבים נאלצו לעבוד בכפייה, ורבים מתו. מסילת הברזל נבנתה כדי להוביל את חומרי הגלם אל הנמל, ולא לטובת התושבים.
מה נדרש: הגדרה של קולוניאליזם (4), ותיאור של הביטוי שלו בקטע, עם פרטים ממנו (4).
תשובה מלאה:
הגדרה: קולוניאליזם הוא השתלטות של מעצמה על שטחים מחוץ לגבולותיה ושלטון בהם, כדי לנצל את משאבי הטבע, את הקרקע ואת כוח העבודה שלהם, ולפתוח שווקים לתוצרת של המעצמה. השליטה היא מדינית, כלכלית ותרבותית, והתושבים המקומיים אינם שותפים בקבלת ההחלטות.
הביטוי בקטע:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת שליטה וניצול לטובת המעצמה. התיאור מבוסס על פרטים מן הקטע (מכסות גומי, מסילה, מכרות).
סעיף ב
השפעה 1 – פגיעה קשה באוכלוסייה ובחברה: עבודת הכפייה באיסוף גומי, האלימות, הרעב והמחלות גרמו למותם של מיליוני אנשים, הרסו כפרים ופגעו בחקלאות המזון ובמבנה החברתי.
השפעה 2 – כלכלה של חומרי גלם לייצוא: המושבה פותחה רק כמקור לחומרי גלם – גומי, שנהב, נחושת. התשתיות (מסילה, נמל) נבנו כדי להוציא אותם, ולא קמה תעשייה. כך נוצרה כלכלה תלויה, שמייצאת חומרי גלם ואינה מעבדת אותם.
מה נדרש: לתאר שתי השפעות שונות של הקולוניאליזם על המושבה, כל אחת מוסברת (5+5).
תשובה מלאה:
אפשר לבחור שתיים:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, כל אחת מתוארת ומבוססת על הקטע ועל ידע. ההשפעה מראה מה השתנה במושבה.
סעיף ג
כמו בתקופה הקולוניאלית, הכלכלה של קונגו עדיין מבוססת על הפקה ויצוא של חומרי גלם לא מעובדים. היום זה קובלט ונחושת, ואז זה היה גומי ונחושת. העיבוד – הפקת המתכת והייצור של סוללות – נעשה מחוץ למדינה, בעיקר בסין, ושם נוצרים רוב הרווחים ומקומות העבודה המקצועיים. חלק גדול מן המכרות בבעלות תאגידים זרים. התושבים, ובהם כורים "עצמאיים" שעובדים בתנאים קשים (גם ילדים), נשארים עניים, אף שקונגו מספקת כ־70% מן הקובלט בעולם. זה דפוס שנקרא "ניאו־קולוניאליזם".
מה נדרש: להסביר את הדמיון בין הדפוס הכלכלי היום לבין הדפוס בתקופה הקולוניאלית, ולבסס אותו בנתון מן הקטע.
תשובה מלאה:
הדמיון:
לכן, אף שקונגו עשירה מאוד במשאבים, היא אחת המדינות העניות בעולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדמיון מוסבר בשני צדיו (אז והיום), ומבוסס על נתון מן הקטע (70% מן הקובלט) ועל התלות ביצוא חומרי גלם ובגורמים זרים.
שאלה 6 · אי־שוויון מרחבי – ספרד
ספרד מחולקת לשבע־עשרה קהילות אוטונומיות (מחוזות). קהילת מדריד ואקסטרמדורה הן שתיים מהן.
לפניכם תיאור של מיקום המחוזות האלה, ואחריו טבלה ובה נתונים נבחרים עליהם.
עיינו בתיאור ובטבלה, וענו על הסעיפים א–ג.
[תיאור מיקום]
[טבלה]
על פי התיאור והטבלה, קבעו איזה מחוז שוכן באזור הגלעין של ספרד ואיזה מחוז שוכן באזור השוליים.
בססו את קביעתכם על שני נתונים מן הטבלה המאפיינים את אזור הגלעין ועל שני נתונים מן הטבלה המאפיינים את אזור השוליים (סך הכול – ארבעה מאפיינים). (10 נקודות)
עיינו במפות שבאטלס.
ציינו שני מאפיינים פיזיים או משאבים טבעיים הנראים במפה של המחוז השוכן באזור השוליים, והציעו שתי דרכים שבאמצעותן המחוז יכול לנצל מאפיינים או משאבים אלה לפיתוחו הכלכלי. (9 נקודות)
לפניכם שתי גישות לצמצום הפערים בין הגלעין ובין השוליים.
בחרו באחת מן הגישות.
הסבירו את הגישה שבחרתם, וכתבו כיצד היא עשויה לצמצם את הפערים בין הגלעין ובין השוליים. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
קהילת מדריד – גלעין: תמ"ג לנפש 42,600 אירו (גבוה מן הממוצע הארצי, 31,000), ו־50.9% מבני 25–64 בעלי השכלה גבוהה (ממוצע 42.0%); גם צפיפות האוכלוסייה גבוהה מאוד (870.6 נפש לקמ"ר) והאבטלה נמוכה (9.0%). אקסטרמדורה – שוליים: תמ"ג לנפש 23,900 אירו (נמוך מן הממוצע), אבטלה 15.5% (ממוצע 11.4%), ורק 35.1% בעלי השכלה גבוהה; צפיפות 25.8 בלבד. גם המיקום: מדריד – הבירה, במרכז הארץ וצומת התחבורה; אקסטרמדורה – בגבול פורטוגל, רחוקה מן המרכזים.
מה נדרש: לקבוע איזה מחוז הוא גלעין ואיזה שוליים, ולבסס על שני נתונים מן הטבלה לכל אחד (ארבעה מאפיינים בסך הכול).
תשובה מלאה:
הקביעה: קהילת מדריד שוכנת באזור הגלעין, ואקסטרמדורה – באזור השוליים. גם התיאור תומך בכך: מדריד היא הבירה, במרכז הארץ, וכל הדרכים והמסילות הראשיות מתכנסות אליה; אקסטרמדורה שוכנת במערב, בגבול פורטוגל, רחוק מן הבירה ומן החוף.
שני מאפיינים של הגלעין (מדריד):
1. תמ"ג לנפש גבוה – 42,600 אירו, גבוה בהרבה מן הממוצע של ספרד (31,000 אירו) – פעילות כלכלית רבה ומשתלמת (משרדי ממשלה, מטות של חברות, בנקים).
2. השכלה גבוהה – 50.9% מבני 25–64 הם בעלי השכלה גבוהה, יותר מן הממוצע (42.0%) – ריכוז של כוח עבודה מיומן.
(אפשר גם: צפיפות אוכלוסייה גבוהה מאוד – 870.6 נפש לקמ"ר, פי 9 בערך מן הממוצע; אבטלה נמוכה – 9.0%.)
שני מאפיינים של השוליים (אקסטרמדורה):
1. תמ"ג לנפש נמוך – 23,900 אירו, נמוך מן הממוצע הארצי, ופחות מ־60% מן התמ"ג לנפש במדריד (מדריד גבוהה פי 1.78).
2. אבטלה גבוהה – 15.5%, יותר מן הממוצע (11.4%) ויותר מבמדריד (9.0%) – מחסור במקומות עבודה.
(אפשר גם: השכלה גבוהה נמוכה – 35.1%; צפיפות נמוכה מאוד – 25.8 נפש לקמ"ר – אזור כפרי ודליל.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קביעה ברורה לכל מחוז, ולכל אחד שני נתונים מן הטבלה שמצוטטים במספר ומושווים לממוצע או למחוז השני, עם פירוש קצר של משמעותם.
טעות נפוצה: לבסס את הקביעה רק על מיקום – השאלה דורשת ארבעה נתונים מן הטבלה.
סעיף ב
מאפיינים: אקלים יבש וחם עם שעות שמש רבות בקיץ; נהרות גדולים – הטחו והגוודיאנה, עם סכרים ומאגרים; מישורים ושטחי מרעה נרחבים (עם עצי אלון שעם). דרכים: הקמת תחנות כוח סולאריות גדולות על השטחים הפתוחים הזולים ומכירת החשמל לגלעין; חקלאות שלחין ותעשיית מזון (פירות, עגבניות לרסק) בעזרת מי המאגרים, או תיירות טבע בשמורות ובנופים.
מה נדרש: שני מאפיינים פיזיים או משאבים (באטלס), ושתי דרכים לנצל אותם לפיתוח כלכלי – כל דרך קשורה למאפיין.
תשובה מלאה:
מאפיינים ומשאבים (באטלס – מפה פיזית ומפת אקלים של חצי האי האיברי):
דרכים לפיתוח (שתיים):
1. אנרגיית שמש: על השטחים הפתוחים, הזולים והשטופים שמש אפשר להקים שדות סולאריים גדולים. החשמל נמכר לרשת הארצית ולערים שבגלעין, והמחוז מרוויח הכנסות, מסים ומקומות עבודה בהקמה ובתחזוקה.
2. חקלאות שלחין ותעשיית מזון: מי המאגרים מאפשרים להשקות פירות, ירקות ואורז בעמקי הנהרות, ולהקים לידם מפעלי עיבוד ושימורים, כך שהערך המוסף נשאר במחוז. (אפשר גם: תיירות טבע ונופש – שמורות, צפרות ונופי הנהרות; גידול בקר וחזירים במרעה ותעשיית בשר איכותי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המאפיינים פיזיים ומוחשיים, וכל דרך מתארת פעולה כלכלית ממשית שמנצלת את המאפיין, עם התועלת למחוז (הכנסה, תעסוקה, ערך מוסף).
סעיף ג
תשתיות תחבורה – סלילת כבישים מהירים ומסילות (רכבת מהירה) בין השוליים לגלעין מקצרת את זמני הנסיעה ומוזילה הובלה; כך תושבי השוליים יכולים לעבוד וללמוד בגלעין, חברות יכולות לפעול בשוליים ולשווק לגלעין, ותיירים מגיעים – והפערים בהכנסה ובתעסוקה קטנים. (או: הטבות מס – החברות מקבלות סיבה כלכלית לפעול בשוליים, נוצרות שם משרות, וההכנסות והשירותים משתפרים.)
מה נדרש: לבחור גישה, להסביר מהי, ולהסביר את המנגנון שבו היא מצמצמת פערים.
תשובה מלאה:
גישה 1 – השקעה בתשתיות תחבורה: המדינה סוללת כבישים מהירים ומסילות ברזל (כולל רכבת מהירה) שמחברים את אזורי השוליים לערי הגלעין. כך זמן הנסיעה ועלות ההובלה קטנים, והשוליים הופכים לנגישים יותר. כיצד זה מצמצם פערים: חברות יכולות להקים מפעלים ומרכזים לוגיסטיים בשוליים, שבהם הקרקע זולה, ולשווק במהירות לגלעין; תושבי השוליים יכולים לעבוד וללמוד בגלעין בלי לעבור לגור בו; ותיירים מגיעים בקלות. התוצאה – יותר משרות והכנסה בשוליים, ופחות הגירה של צעירים מהם.
גישה 2 – הטבות מס ומענקים לחברות: המדינה מפחיתה מסים, נותנת מענקי הקמה או קרקע זולה לחברות שפותחות מפעלים ומשרדים בשוליים. כיצד זה מצמצם פערים: התמריץ מפצה את החברות על החסרונות של השוליים (ריחוק, פחות עובדים מיומנים), ולכן הן מגיעות. נוצרים מקומות עבודה, רמת ההכנסה עולה, הרשות המקומית גובה יותר מסים ויכולה לשפר את השירותים, וכך הפער לעומת הגלעין קטן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגישה מוסברת במדויק, והמנגנון מוביל בצעדים ממנה לתוצאה (נגישות או כדאיות ← משרות והכנסה בשוליים ← צמצום פער).
שאלה 7 · פיתוח מול שימור במרכז היסטורי – וינה
מרכזים היסטוריים של ערים רבות במדינות מפותחות עוברים תהליך של התחדשות עירונית. תארו שני מאפיינים של מרכזים היסטוריים כאלה. (7 נקודות)
אחת הדרכים להתחדשות עירונית היא שימור של מבנים ושל רחובות היסטוריים.
הסבירו שתי סיבות כלכליות לשימור מרכזים היסטוריים של ערים. (9 נקודות)
בשנת 2001 הכריז אונסק"ו על המרכז ההיסטורי של וינה, בירת אוסטריה, אתר מורשת עולמית. במרכז ארמונות, כנסיות, בנייני ציבור ובתי מגורים מימי הביניים ועד תחילת המאה ה־20. מאז 2017 האתר נמצא ב"רשימת אתרי המורשת העולמית שבסכנה", בעיקר בגלל תוכנית לבנות מגדל בשולי המרכז ההיסטורי.
עיינו בתיאור המפה שלפניכם, שבה נראים חלקים מן המרכז ההיסטורי של וינה ושימושי הקרקע העיקריים בהם.
(1) הציגו את הדילמה של שימור מול פיתוח במרכז ההיסטורי של וינה. (4 נקודות)
(2) הסבירו כיצד בכל אחד משימושי הקרקע המתוארים במפה באה לידי ביטוי הדילמה שהצגתם. (5 נקודות)
[תיאור המפה]
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
למשל: (1) מרקם בנוי ישן וצפוף – רחובות צרים, מבנים נמוכים־בינוניים מתקופות קודמות, מבני ציבור ודת היסטוריים, מעט שטחים פנויים לבנייה; (2) שימושים מעורבים ולחצים – מסחר, תיירות ומשרדים לצד מגורים; מחירי קרקע גבוהים, עומסי תנועה, ומבנים שחלקם מתיישנים ודורשים שיפוץ.
מה נדרש: שני מאפיינים מתוארים של מרכז עיר היסטורי.
תשובה מלאה:
מאפיין ראשון – מרקם בנוי היסטורי וצפוף: המרכז ההיסטורי הוא החלק הוותיק של העיר. הרחובות צרים ומתפתלים או בנויים סביב כיכרות, הבניינים בני כמה קומות ובנויים צמודים זה לזה, ויש בו מבנים מתקופות קודמות – ארמונות, כנסיות, בנייני ציבור ובתי מגורים ישנים. כמעט אין בו שטחים פנויים לבנייה חדשה.
מאפיין שני – שימושי קרקע מעורבים ולחצים לשינוי: במרכז מתרכזים מסחר, משרדים, מוסדות תרבות ותיירות לצד מגורים. בגלל הנגישות והביקוש מחירי הקרקע גבוהים מאוד; מבנים ישנים רבים זקוקים לשיפוץ ולהתאמה (מעליות, חניה, בידוד), ויש עומסי תנועה. הביקוש הגבוה יוצר לחץ לבנות מבנים גבוהים וחדשים, והוא מתנגש ברצון לשמור על המרקם הישן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים – פיזי (מרקם) ותפקודי־כלכלי (שימושים, ביקוש) – כל אחד מתואר בפירוט.
סעיף ב
(1) תיירות – המרכז ההיסטורי הוא המוקד שמושך מיליוני תיירים, ותיירות מפרנסת מלונות, מסעדות, חנויות ומוזיאונים; (2) ערך נדל"ן ותדמית – מבנים משוחזרים ומרקם ייחודי מעלים את ערך הנכסים ואת יוקרת העיר, ומושכים חברות, כנסים ותושבים אמידים, שמשלמים מסים לעירייה.
מה נדרש: שתי סיבות כלכליות שונות, כל אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
סיבה ראשונה – תיירות: המבנים ההיסטוריים, הרחובות והכיכרות הם "המוצר" שתיירים באים לראות. שימור שלהם מושך מבקרים רבים מן הארץ ומחו"ל, והתיירים מוציאים כסף בבתי מלון, במסעדות, בחנויות ובמוזיאונים. כך נוצרים מקומות עבודה רבים, והעיר מרוויחה הכנסות ממסים.
סיבה שנייה – ערך הקרקע ותדמית העיר: מרכז היסטורי משומר ויפה הוא מקום יוקרתי לגור ולעבוד בו. ערך הדירות והמשרדים עולה, חברות בינלאומיות, ארגונים וכנסים בוחרים לבוא לעיר, והעירייה גובה מסים גבוהים יותר. אם המבנים הישנים ייהרסו ויוחלפו בבנייה רגילה, העיר תאבד את הייחוד שבזכותו היא מושכת השקעות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי סיבות כלכליות נפרדות (הכנסות מתיירות; ערך נכסים ומשיכת השקעות), כל אחת עם מנגנון ברור.
סעיף ג
(1) שימור: לשמור על המרקם ועל קו הרקיע ההיסטוריים – בניינים נמוכים־בינוניים, כיפות ומגדלי כנסיות – שבזכותם האזור הוא אתר מורשת עולמית. פיתוח: העיר צריכה מבני מגורים, מלונות ומתקנים מודרניים; בנייה גבוהה ויקרה בשולי המרכז מממנת שיפוץ ומשרתת את הציבור, אבל משנה את קו הרקיע. (2) מגורים – דירות בבניינים ישנים: צורך בשיפוץ ובהתאמה לעומת איסור לשנות חזיתות ולהוסיף קומות; מסחר ותיירות – רחובות מסחר ומלונות: הכנסות ותעסוקה לעומת עומס תיירים ושינוי חנויות; מתחם היומרקט – מלון, דירות ומגדל חדש לצד מגרש החלקה: מימון מודרניזציה לעומת פגיעה בנוף ההיסטורי ואיום על מעמד אתר המורשת.
מה נדרש: (1) שני צדי הדילמה בווינה; (2) הסבר לכל אחד משלושת שימושי הקרקע.
תשובה מלאה:
(1) הדילמה: מצד אחד – שימור. המרכז ההיסטורי של וינה, עם הארמונות, הכנסיות והבניינים מסוף המאה ה־19, שומר על מרקם אחיד ועל קו רקיע נמוך יחסית שבולטים בו רק כיפות ומגדלי כנסיות. בגלל ערכים אלה הוא הוכרז אתר מורשת עולמית, ובנייה גבוהה בתוכו או בסמוך לו פוגעת בהם. מצד אחר – פיתוח. העיר גדלה וצריכה דירות, מלונות, משרדים ומתקני ציבור מודרניים, והקרקע במרכז יקרה מאוד. יזמים רוצים לבנות גבוה כדי שהפרויקט ישתלם, ובכך לממן גם שיפוץ של מבנים ושטחים ציבוריים. הוויכוח על המגדל בשולי המרכז הוביל להכנסת האתר לרשימת אתרי המורשת שבסכנה.
(2) הדילמה בכל שימוש קרקע:
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדילמה מוצגת בשני צדיה עם קשר לווינה (כולל רשימת הסכנה); כל שימוש קרקע מוסבר עם מה שמרוויחים ומה שמפסידים.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · שינויי אקלים – עליית מפלס פני הים
בטבלה שלפניכם מוצג קצב העלייה הממוצע של מפלס פני הים העולמי בשלוש תקופות.
[טבלה]
(1) עיינו בטבלה, ותארו את השינוי בקצב העלייה של מפלס פני הים בשנים 1901–2018. (5 נקודות)
(2) הסבירו את הגורמים לעליית מפלס פני הים. (8 נקודות)
(1) הסבירו מדוע המסה של קרחונים ושל מעטות קרח שנמצאים ביבשה מעלה את מפלס פני הים, ואילו המסה של קרח ים צף (כמו קרח הים בקוטב הצפוני) כמעט אינה משפיעה עליו. (6 נקודות)
(2) הסבירו שתי השפעות אפשריות של עליית מפלס פני הים על אזורי חוף נמוכים במדינות מתפתחות, כמו בנגלדש. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) מפלס פני הים עלה בכל התקופה – בסך הכול כ־20 ס"מ – וקצב העלייה הלך וגדל: 1.3 מ"מ בשנה ב־1901–1971, 1.9 מ"מ בשנה ב־1971–2006 ו־3.7 מ"מ בשנה ב־2006–2018 – כמעט פי 3 מן התקופה הראשונה.
(2) ההתחממות הגלובלית: (א) התפשטות תרמית – מי האוקיינוסים מתחממים, ומים חמים תופסים נפח גדול יותר; (ב) המסת קרח שנמצא ביבשה – קרחוני הרים ומעטות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה; המים זורמים לים ומוסיפים לו נפח. בשנים 1993–2018 כל אחד משני הגורמים אחראי לכמחצית מן העלייה (כ־42% התפשטות, כ־44% המסת קרח).
מה נדרש: (1) לתאר את השינוי בקצב לפי הטבלה; (2) להסביר את הגורמים לעלייה.
תשובה מלאה:
(1) על פי הטבלה, מפלס פני הים העולמי עלה לאורך כל התקופה – בסך הכול כ־20 ס"מ בשנים 1901–2018 – וקצב העלייה הלך וגדל:
– 1901–1971: 1.3 מ"מ בשנה.
– 1971–2006: 1.9 מ"מ בשנה (פי כ־1.5).
– 2006–2018: 3.7 מ"מ בשנה – כמעט פי 3 מן התקופה הראשונה.
כלומר המפלס לא רק עולה, אלא עולה מהר יותר ויותר (העלייה מואצת).
(2) הגורמים – תוצאות ההתחממות הגלובלית שנגרמת מהגברת אפקט החממה:
גורם 1 – התפשטות תרמית: האוקיינוסים קולטים את רוב החום העודף שנאגר בכדור הארץ. כשהמים מתחממים, הם מתפשטים – אותה כמות מים תופסת נפח גדול יותר – ולכן פני הים עולים, גם בלי שנוספו מים.
גורם 2 – המסת קרח שנמצא ביבשה: קרחונים בהרים (האלפים, ההימלאיה, האנדים, אלסקה) ומעטות הקרח הענקיים של גרינלנד ואנטארקטיקה נמסים מהר יותר, וחלקי קרח מתנתקים מהם אל הים. המים שהיו "כלואים" ביבשה מגיעים לאוקיינוס ומוסיפים לו נפח.
בשנים 1993–2018 כל אחד משני הגורמים היה אחראי לכמחצית מן העלייה (כ־42% התפשטות תרמית וכ־44% המסת קרח). ההאצה בקצב העלייה נובעת מכך שההתחממות עצמה מואצת, והמסת מעטות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה גברה מאוד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) התיאור מציג את הנתונים, את ההשוואה בין התקופות ואת המסקנה (האצה); (2) שני גורמים, כל אחד מוסבר במנגנון ומקושר להתחממות.
סעיף ב
(1) קרח ביבשה אינו חלק מן האוקיינוס – כשהוא נמס, המים שלו זורמים לים ומוסיפים לו נפח חדש, ולכן המפלס עולה. קרח ים כבר צף במים ודוחק כמות מים ששוקלת כמוהו (עקרון הציפה); כשהוא נמס, המים שלו ממלאים בערך בדיוק את הנפח שהוא דחק – ולכן המפלס כמעט אינו משתנה.
(2) 1. הצפות ונחשולי סערה חמורים יותר – שטחים נמוכים בדלתה מוצפים לעיתים קרובות יותר, ובתים ושדות נהרסים; מיליוני אנשים עלולים להיעקר ולהגר לערים. 2. המלחה – מי ים חודרים לנהרות, לאקוות ולקרקע; מי השתייה נעשים מליחים והקרקע החקלאית (שדות אורז) מאבדת פוריות – פגיעה בביטחון המזון ובפרנסה.
מה נדרש: (1) להסביר את ההבדל בין המסת קרח ביבשה לבין המסת קרח ים; (2) שתי השפעות על אזורי חוף נמוכים במדינות מתפתחות.
תשובה מלאה:
(1) קרחונים ומעטות קרח ביבשה – כמו בגרינלנד, באנטארקטיקה ובהרים – נוצרו משלג שירד על היבשה, והמים שבהם אינם חלק מן האוקיינוס. כשהם נמסים, המים זורמים לים ומוסיפים לו נפח חדש, ולכן פני הים עולים. קרח ים, לעומת זאת, כבר צף בתוך האוקיינוס. גוף צף דוחק כמות מים ששוקלת בדיוק כמוהו (כמו קוביית קרח בכוס). כשהקרח הצף נמס, המים שנוצרים ממנו ממלאים בערך בדיוק את הנפח שהוא דחק – ולכן מפלס פני הים כמעט אינו משתנה. (עם זאת, המסת קרח הים מגבירה את ההתחממות, כי הים הכהה קולט יותר קרינה.)
(2)
השפעה 1 – הצפות תכופות והרס, ועקירת אוכלוסייה: חלק גדול מבנגלדש הוא דלתה נמוכה ושטוחה, צפופה מאוד באוכלוסייה, שנמצאת מטרים ספורים בלבד מעל פני הים. עליית המפלס מגדילה את השטחים שמוצפים בגאות ובנחשולי סערה בזמן ציקלונים. בתים, דרכים ושדות נהרסים, וחלק מן השטחים עלולים להיות מוצפים לצמיתות. מיליוני אנשים עלולים לאבד את ביתם ואת פרנסתם ולהגר לערים הצפופות, כמו דאקה.
השפעה 2 – המלחה של מים וקרקעות: כשמפלס הים עולה, מי ים חודרים רחוק יותר במעלה הנהרות ובאקוות של מי התהום שליד החוף, וחודרים לשדות בזמן הצפות. מי השתייה בכפרים נעשים מליחים, והקרקע החקלאית – שבה מגדלים אורז – מאבדת פוריות. היבולים יורדים, ונפגעים ביטחון המזון והפרנסה של החקלאים. במדינה מתפתחת אין די משאבים לבנות סוללות ומתקני טיפול במים בכל השטח, ולכן הפגיעה קשה במיוחד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההבדל מוסבר בעיקרון הציפה (מים חדשים מול מים שכבר נמצאים בים); (2) שתי השפעות שונות, כל אחת מוסברת ומקושרת לאזור חוף נמוך במדינה מתפתחת.
שאלה 9 · אקלים סובטרופי בחצי הכדור הדרומי
בקלימוגרפים שלפניכם מוצגים נתונים שנמדדו בתחנות למדידת נתוני אקלים בשני יישובים בדרום יבשת אפריקה: וינדהוק (נמיביה) וקייפטאון (דרום אפריקה).
עיינו בקלימוגרפים, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהם.
[קלימוגרפים]
ציינו נקודת דמיון אחת המשותפת למאפייני האקלים של וינדהוק ושל קייפטאון, וציינו שני הבדלים ביניהם.
(8 נקודות)
הגורם העיקרי המשפיע על העונה שבה יורדים המשקעים בשני היישובים הוא קו הרוחב שבו ממוקם כל אחד מהם.
(1) עיינו במפות שבאטלס וקבעו באיזה קו רוחב ממוקם כל אחד מן היישובים. (6 נקודות)
(2) הסבירו כיצד המיקום בקו הרוחב משפיע על כמות המשקעים ועל עונת המשקעים בכל אחד מן היישובים. (6 נקודות)
הנחלים באזור וינדהוק יבשים ברוב ימות השנה. אבל כשיורדים באזור גשמים עזים, הם זורמים בעוצמה רבה, ולעיתים גורמים לשיטפונות בזק. הסבירו מדוע. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
דמיון: בשני היישובים החודשים החמים הם דצמבר–פברואר (כ־22°C–24°C) והקרים יוני–יולי (כ־13°C–14°C) – מהלך טמפרטורות דומה של חצי הכדור הדרומי, וטווח שנתי של כ־10°C בשניהם.
הבדל 1 – עונת המשקעים: בוינדהוק רוב הגשם בקיץ (נובמבר–מרץ, כ־90%), והחורף כמעט יבש (יוני–אוגוסט – פחות מ־1 מ"מ); בקייפטאון רוב הגשם בחורף (אפריל–ספטמבר, כ־80%), והקיץ כמעט יבש.
הבדל 2 – כמות המשקעים השנתית: בוינדהוק כ־378 מ"מ, בקייפטאון כ־493 מ"מ.
מה נדרש: לציין דמיון אחד ושני הבדלים, על פי הקלימוגרפים.
תשובה מלאה:
נקודת דמיון: מהלך הטמפרטורות דומה – החודשים החמים ביותר הם דצמבר–פברואר (בינואר: וינדהוק 23.8°C, קייפטאון 23.1°C) והקרים ביותר יוני–יולי (ביולי: וינדהוק 13.7°C, קייפטאון 12.7°C). זה המהלך האופייני לחצי הכדור הדרומי, והטווח השנתי של הטמפרטורה כ־10°C בשני היישובים.
הבדל 1 – עונת המשקעים: בוינדהוק כמעט כל הגשם יורד בקיץ – בנובמבר–מרץ כ־90% מן הכמות השנתית (פברואר – 96.4 מ"מ), ובחודשים יוני–אוגוסט יורד פחות מ־1 מ"מ בסך הכול. בקייפטאון המצב הפוך: רוב הגשם יורד בחורף – באפריל–ספטמבר כ־80% מן הכמות (יוני – 92.3 מ"מ), והקיץ כמעט יבש (דצמבר–פברואר – כ־32 מ"מ בסך הכול).
הבדל 2 – כמות המשקעים השנתית: בוינדהוק יורדים כ־378 מ"מ בשנה – אקלים צחיח למחצה; בקייפטאון – כ־493 מ"מ, אקלים ים־תיכוני.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש דמיון אחד ושני הבדלים, כולם מבוססים על נתונים מן הקלימוגרפים ומנוסחים כהשוואה על אותו קריטריון.
סעיף ב
(1) וינדהוק – כ־22.5° דרום (סמוך לחוג הגדי); קייפטאון – כ־34° דרום.
(2) וינדהוק – בקו רוחב זה שוררת רוב השנה רמה ברומטרית סובטרופית – אוויר יורד ויבש, ולכן החורף יבש לגמרי; בקיץ, כשהשמש מעל חוג הגדי, חגורת הלחץ הנמוך המשווני נעה דרומה, ומגיע אוויר לח מצפון – סופות רעמים וגשמי קיץ (כמות לא גדולה). קייפטאון – בקיץ הרמה הסובטרופית מעל דרום האוקיינוס האטלנטי שולטת – יבש; בחורף החגורות נעות צפונה, וקייפטאון נכנסת לתחום הרוחות המערביות – שקעים וחזיתות קרות מן האוקיינוס מביאים גשמי חורף (אקלים ים־תיכוני).
מה נדרש: (1) לקבוע את קו הרוחב של כל יישוב; (2) להסביר את השפעת קו הרוחב על הכמות ועל העונה בכל יישוב.
תשובה מלאה:
(1) לפי המפות שבאטלס: וינדהוק – כ־22.5° דרום (מעט צפונית לחוג הגדי, 23.5° דרום); קייפטאון – כ־34° דרום (בקצה הדרום־מערבי של אפריקה).
(2)
וינדהוק: בקווי רוחב של כ־20°–30° דרום שוררת רוב השנה רמה ברומטרית סובטרופית: האוויר יורד מן הגובה, נדחס ומתחמם, והלחות היחסית בו נמוכה – אין עננים ואין גשם. לכן החורף (מאי–ספטמבר) כמעט יבש לגמרי. בקיץ של חצי הכדור הדרומי השמש נמצאת מעל חוג הגדי, וכל חגורות הלחץ נעות דרומה: חגורת הלחץ הנמוך המשווני (אזור ההתכנסות הטרופי) מתקרבת, אוויר חם ולח מגיע מצפון, מתרומם ויוצר סופות רעמים – ולכן הגשם יורד בקיץ. מכיוון שהיישוב בשולי האזור שאליו מגיע האוויר הלח, כמות הגשם קטנה יחסית.
קייפטאון: בקיץ הרמה הברומטרית הסובטרופית מעל דרום האוקיינוס האטלנטי נעה דרומה ושולטת באזור – אוויר יורד ויציב, ולכן הקיץ חם ויבש. בחורף חגורות הלחץ נעות צפונה, וקייפטאון, בקו רוחב של כ־34°, נכנסת לתחום הרוחות המערביות: שקעים ברומטריים וחזיתות קרות מגיעים מן האוקיינוס, האוויר הלח מתרומם ומתעבה, ויורדים גשמים. לכן רוב הגשם בקייפטאון יורד בחורף – אקלים ים־תיכוני (סובטרופי עם גשמי חורף).
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) קווי הרוחב נכונים; בסעיף (2) לכל יישוב יש הסבר נפרד שמקשר את קו הרוחב למערכות הלחץ ולתזוזה העונתית שלהן, עד לתוצאה – עונת המשקעים וכמותם.
סעיף ג
הגשם יורד בעיקר בסופות רעמים קצרות ועזות בקיץ. הקרקע באזור צחיח־למחצה דלילה בצמחייה, לרוב סלעית ודקה או קשה ויבשה, ולכן המים מחלחלים מעט; רוב הגשם הופך לנגר עילי שזורם מהר במדרונות ומתנקז לערוצים היבשים – שיטפון בזק שחולף כעבור שעות.
מה נדרש: להסביר מדוע גשם עז באזור צחיח למחצה הופך לשיטפון בזק.
תשובה מלאה:
הגשם באזור וינדהוק יורד בעיקר בקיץ, בסופות רעמים קצרות ועזות – כמות גדולה של מים בזמן קצר. האזור צחיח למחצה: הצמחייה דלילה ואינה מאטה את זרימת המים, והקרקע לרוב סלעית, דקה, או יבשה וקשה אחרי חודשים ארוכים בלי גשם – ולכן המים מחלחלים בה מעט. רוב הגשם הופך לנגר עילי, שזורם במהירות במדרונות של ההרים והגבעות שמסביב ומתנקז לערוצי הנחלים היבשים. הערוצים מתמלאים בבת אחת, והמים זורמים בהם בעוצמה רבה – שיטפון בזק שעלול להציף כבישים ושכונות. כעבור שעות ספורות הזרימה נחלשת, והנחל חוזר להיות יבש.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר כולל את אופי הגשם (קצר ועז), את הסיבות לחלחול המועט (צמחייה דלילה, קרקע סלעית וקשה) ואת הזרימה המהירה לערוצים – עד לתוצאה: שיטפון בזק.
שאלה 10 · רוחות הרס – סופות מפורסמות
לפניכם שתי רשימות: רשימה של סופות הרסניות שפגעו במקומות שונים בעולם, ורשימה של שמות של רוחות הרס. עיינו ברשימות, וענו על הסעיפים שאחריהן.
| הסופות | רוחות הרס |
|---|---|
| הסופה "הייאן", שפגעה בפיליפינים בנובמבר 2013 | טורנדו |
| הסופה "אידאי", שפגעה במוזמביק במרץ 2019 | הוריקן |
| הסופה "קתרינה", שפגעה בלואיזיאנה (ארצות הברית) באוגוסט 2005 | טייפון |
| הסופה שפגעה בעיר מור שבאוקלהומה (ארצות הברית) במאי 2013 | ציקלון |
העתיקו למחברת את רשימת הסופות, וכתבו ליד כל אחת מהן את השם של רוח ההרס המתאים לה. (8 נקודות)
תארו שלושה תנאים הדרושים להתפתחות של טורנדו. (9 נקודות)
גם במדינות מפותחות וגם במדינות מתפתחות מנסים להיערך לקראת רוחות הרס.
תארו הבדל אחד בין ההיערכות לציקלון טרופי במדינה מפותחת (כמו ארצות הברית) ובין ההיערכות לציקלון טרופי במדינה מתפתחת (כמו מוזמביק),
ותארו הבדל אחד בין הנזק שגורם ציקלון טרופי במדינה מפותחת ובין הנזק שהוא גורם במדינה מתפתחת.
(8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
הייאן – טייפון; אידאי – ציקלון; קתרינה – הוריקן; מור, אוקלהומה – טורנדו.
מה נדרש: התאמה נכונה של ארבע הסופות (2 נקודות לכל אחת).
תשובה מלאה:
הוריקן, טייפון וציקלון הם אותה תופעה – ציקלון טרופי – והשם תלוי באוקיינוס שבו היא מתפתחת; טורנדו הוא תופעה אחרת, קטנה בהרבה, שמתפתחת מעל יבשה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבע התאמות נכונות; ההסבר מבחין בין שמות הציקלון הטרופי לפי האוקיינוס לבין הטורנדו.
סעיף ב
(1) אוויר חם ולח ליד הקרקע (למשל ממפרץ מקסיקו); (2) אוויר קר ויבש בגובה – אי־יציבות חזקה, שמאפשרת עלייה מהירה של אוויר וענן סערה ענקי (קומולונימבוס, סופת "סופר־תא"); (3) גזירת רוח – שינוי בכיוון ובמהירות של הרוח עם הגובה, שגורם לאוויר להסתובב, והזרם העולה מזקיף את הסיבוב לעמוד אנכי.
מה נדרש: שלושה תנאים שונים, כל אחד מתואר.
תשובה מלאה:
תנאי ראשון – אוויר חם ולח ליד פני הקרקע: באביב ובתחילת הקיץ נושבת אל המישורים הגדולים של ארצות הברית רוח דרומית שמביאה אוויר חם ולח ממפרץ מקסיקו. האוויר הלח הוא "הדלק" של הסערה – כשהוא עולה ומתקרר, אדי המים מתעבים ומשחררים חום.
תנאי שני – אי־יציבות חזקה: מעל האוויר החם והלח נמצא אוויר קר ויבש (למשל אוויר שמגיע מעל הרי הרוקי או מצפון). ההבדל הגדול בטמפרטורה בין הקרקע לגובה גורם לאוויר החם לעלות במהירות רבה, ונוצר ענן סערה ענקי – קומולונימבוס – עם זרם עולה חזק.
תנאי שלישי – גזירת רוח: כיוון הרוח ומהירותה משתנים עם הגובה (למשל רוח דרומית חלשה ליד הקרקע ורוח מערבית חזקה בגובה). השינוי הזה גורם לשכבת אוויר להסתובב כמו גליל אופקי; הזרם העולה של הענן מזקיף את הסיבוב לעמוד אנכי, ומתוכו יכול לרדת אל הקרקע טורנדו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה תנאים שונים (לחות וחום, אי־יציבות, גזירת רוח), כל אחד מתואר עם התפקיד שלו בהתפתחות הטורנדו.
סעיף ג
היערכות: במדינה מפותחת – מערכת חיזוי והתרעה מתקדמת, תוכניות פינוי מסודרות בכבישים ובתחבורה, תקני בנייה, ביטוח ומקלטים; במדינה מתפתחת – התרעה פחות מדויקת שלא מגיעה לכולם, מעט אמצעים לפינוי ומקלטים, בתים חלשים. נזק: במדינה מפותחת – נזק כלכלי גדול מאוד (רכוש ותשתיות יקרים), אבל מספר הרוגים קטן יחסית; במדינה מתפתחת – מספר הרוגים ונפגעים גדול יותר, נזק כלכלי קטן יותר בדולרים אבל קשה יותר להתאושש (תלות בסיוע).
מה נדרש: הבדל אחד בהיערכות והבדל אחד בנזק, כל אחד מנוסח כהשוואה.
תשובה מלאה:
הבדל בהיערכות: במדינה מפותחת יש מערכת חיזוי מתקדמת – לוויינים, מטוסים שטסים לתוך הסופה ומודלים ממוחשבים – שמאפשרת לחזות את המסלול כמה ימים מראש. ההתרעות מגיעות לכל טלפון, יש תוכניות פינוי מסודרות, כבישים לפינוי, מקלטים ציבוריים ותקני בנייה שמחייבים בנייה עמידה ברוח. במדינה מתפתחת החיזוי לעיתים פחות מדויק, ההתרעה אינה מגיעה לכל הכפרים, לרבים אין רכב או מקום לברוח אליו, ומעט מקלטים; רוב הבתים בנויים מחומרים קלים.
הבדל בנזק: במדינה מפותחת הנזק הכלכלי גדול מאוד – עשרות מיליארדי דולרים – כי נפגעים בתים, תשתיות ועסקים יקרים, אבל מספר ההרוגים קטן יחסית בזכות הפינוי. במדינה מתפתחת מספר ההרוגים והפצועים גבוה יותר, ורבים מאבדים את כל רכושם ואת היבול; הנזק בדולרים קטן יותר, אבל ההתאוששות איטית, ויש תלות בסיוע בינלאומי ומחלות אחרי ההצפות (כמו כולרה במוזמביק אחרי אידאי).
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל הבדל מנוסח כהשוואה בין שני סוגי המדינות על אותו קריטריון, עם הסבר.
שאלה 11 · רעידות אדמה וצונמי
לפניכם שבעה היגדים הקשורים לרעידות אדמה ולצונמי.
בחרו בחמישה היגדים, וקבעו בנוגע לכל אחד מהם אם הוא נכון או אם הוא אינו נכון.
אם הוא נכון – הסבירו את ההיגד.
אם הוא אינו נכון – הסבירו מדוע הוא אינו נכון.
(לכל היגד – 5 נקודות)
מוקד רעידת האדמה (ההיפוצנטר) נמצא תמיד על פני הקרקע, והאפיצנטר נמצא מתחתיו, בעומק האדמה.
רוב רעידות האדמה החזקות בעולם מתרחשות לאורך "טבעת האש" שמסביב לאוקיינוס השקט.
סולם מרקלי מודד את כמות האנרגייה שמשתחררת ברעידת האדמה, ולכן לכל רעידה יש בו ערך אחד בלבד.
באזורי הפחתה, שבהם לוח אוקייני שוקע מתחת ללוח אחר, יכולות להתרחש רעידות אדמה גם בעומק של מאות קילומטרים.
באוקיינוס הפתוח, הרחק מן החוף, גובה גלי הצונמי קטן, אבל מהירותם גדולה מאוד.
נסיגה פתאומית של הים מן החוף לאחר רעידת אדמה היא סימן לכך שסכנת הצונמי חלפה.
במדינות מתפתחות מספר ההרוגים ברעידת אדמה גבוה בדרך כלל ממספר ההרוגים ברעידה בעצמה דומה במדינות מפותחות.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף 1
אינו נכון – ההפך: המוקד (היפוצנטר) הוא הנקודה בעומק הקרום שבה מתחילה ההחלקה לאורך ההעתק ומשתחררת האנרגייה. האפיצנטר הוא הנקודה על פני הקרקע שנמצאת בדיוק מעל המוקד.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
אינו נכון. רעידת אדמה מתחילה בעומק, כשהסלעים משני צדי ההעתק מחליקים פתאום זה לעומת זה ומשחררים את המאמץ שהצטבר. נקודת ההתחלה הזאת היא המוקד (היפוצנטר), והוא נמצא בעומק של קילומטרים אחדים ועד מאות קילומטרים. האפיצנטר הוא הנקודה על פני הקרקע שנמצאת אנכית מעל המוקד, ובדרך כלל סביבה הרעידה חזקה ביותר. ההיגד מחליף בין שני המושגים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 2
נכון – מסביב לאוקיינוס השקט יש שרשרת של גבולות לוחות, ובעיקר אזורי הפחתה, שבהם לוח אוקייני שוקע מתחת ללוח אחר (יפן, אינדונזיה, צ'ילה, אלסקה). שם מצטבר מאמץ עצום, ושם מתרחשות רוב רעידות האדמה החזקות וגם הרבה התפרצויות געשיות.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
נכון. "טבעת האש" היא רצועה של גבולות לוחות סביב האוקיינוס השקט: לוח האוקיינוס השקט ולוחות קטנים יותר שוקעים מתחת ללוחות היבשתיים לאורך חופי אסיה, אמריקה ואוקיאניה. באזורי ההפחתה הלוחות "נתקעים", המאמץ מצטבר, ומשתחרר ברעידות חזקות – כולל החזקות שנמדדו: צ'ילה 1960 (מגניטודה 9.5), אלסקה 1964 (9.2), יפן 2011 (9.0–9.1). שם מתרחשות רוב רעידות האדמה בעולם, ובמיוחד החזקות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 3
אינו נכון – סולם מרקלי מודד את העצמה – את ההשפעות של הרעידה במקום מסוים (מה אנשים מרגישים, ומה הנזק למבנים). לכן לאותה רעידה יש ערכים שונים במקומות שונים: גבוהים ליד האפיצנטר ונמוכים רחוק ממנו. את האנרגייה מודדים בסולם המגניטודה (כמו סולם ריכטר), ושם לכל רעידה יש ערך אחד.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
אינו נכון. סולם מרקלי (בדרגות I–XII) הוא סולם תיאורי של עצמה: הוא נקבע לפי מה שקרה במקום מסוים – האם אנשים הרגישו את הרעידה, אם חפצים נפלו, ומה הנזק למבנים. לכן לרעידה אחת יש כמה ערכים, לפי המרחק מן האפיצנטר, סוג הקרקע ואיכות הבנייה. האנרגייה שמשתחררת נמדדת בסולם המגניטודה (ריכטר, או סולם המומנט), שמבוסס על מדידות בסייסמוגרפים, ושם לכל רעידה יש ערך אחד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 4
נכון – הלוח האוקייני השוקע ממשיך להיות קשיח ושביר לעומק רב בתוך המעטפת. לאורך הלוח השוקע מתרחשות רעידות אדמה בעומקים שהולכים וגדלים ככל שמתרחקים מן התעלה – עד כ־700 ק"מ.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
נכון. בגבול מתכנס, הלוח האוקייני הכבד שוקע מתחת ללוח היבשתי או מתחת ללוח אוקייני אחר. הלוח השוקע קר וקשיח יחסית, ולכן גם בתוך המעטפת הוא נשבר ומשחרר מאמץ. מוקדי הרעידות מסודרים לאורך משטח נטוי שיורד מן התעלה האוקיינית אל מתחת ליבשת, ומגיעים לעומק של כ־700 ק"מ. רעידות עמוקות כאלה קיימות רק באזורי הפחתה (למשל מתחת ליפן ומתחת לרכס האנדים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 5
נכון – בים עמוק גל צונמי נע במהירות של מטוס סילון (כ־700–800 קמ"ש), אבל גובהו רק עשרות סנטימטרים, ואורכו מאות קילומטרים, ולכן אוניות כמעט אינן מרגישות בו. כשהוא מגיע למים רדודים ליד החוף, הוא מאט, והמים "נערמים" לגל גבוה של מטרים רבים.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
נכון. המהירות של גל צונמי תלויה בעומק המים: בעומק של כ־4 ק"מ היא כ־700–800 קמ"ש. בים הפתוח הגובה שלו קטן (פחות ממטר), ואורך הגל עצום (מאות קילומטרים). כשהגל מתקרב לחוף והמים נעשים רדודים, הוא מאט, אבל האנרגייה נשמרת, ולכן הוא מתגבה מאוד – לעשרות מטרים במקרים קיצוניים (כמו ביפן ב־2011).
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 6
אינו נכון – נסיגה פתאומית של הים היא סימן אזהרה: לעיתים קרובות "שקע" הגל מגיע לחוף לפני ה"רכס". כשהמים נסוגים, הגל הגבוה יגיע בתוך דקות, ולכן צריך לברוח מיד לשטח גבוה.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
אינו נכון. גל צונמי מורכב מרכס ומשקע. כשהשקע מגיע לחוף ראשון, המים נסוגים פתאום עשרות או מאות מטרים, והקרקעית נחשפת. זו אזהרה אחרונה: הגל הגבוה (הרכס) יגיע בתוך דקות. בצונמי של 2004 באוקיינוס ההודי, אנשים רבים ירדו לחוף לראות את הקרקעית החשופה ונפגעו. אנשים שזיהו את הסימן וברחו לשטח גבוה ניצלו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
טעות נפוצה: לחשוב שהסכנה עברה כי "הים הלך". גם אחרי הגל הראשון מגיעים גלים נוספים, לפעמים גבוהים יותר.
סעיף 7
נכון – במדינות המפותחות יש תקני בנייה מחמירים שנאכפים, מבנים מחוזקים, מערכות התרעה, תרגול אוכלוסייה ושירותי הצלה ורפואה מהירים. במדינות מתפתחות רבים גרים בבתים שנבנו בלי הנדסה ובלי פיקוח, והמבנים קורסים. לכן רעידה בעצמה דומה גורמת שם להרבה יותר הרוגים.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
נכון. מספר ההרוגים תלוי לא רק בעוצמת הרעידה, אלא גם בפגיעות של האוכלוסייה. במדינות המפותחות (יפן, ניו זילנד, קליפורניה) יש תקני בנייה עמידים לרעידות ואכיפה שלהם, חיזוק של מבנים ישנים, התרעה מוקדמת, תרגול בבתי ספר וכוחות הצלה מאורגנים. במדינות מתפתחות יש הרבה בנייה לא מתוכננת, מבנים מלבני בוץ או מבטון באיכות נמוכה, צפיפות גדולה, ומעט משאבים להצלה. דוגמה: ברעידה בהאיטי (2010, מגניטודה 7.0) נהרגו יותר מ־100,000 בני אדם, ואילו ברעידות בעוצמה דומה ואף חזקה יותר בצ'ילה ובניו זילנד היו הרבה פחות הרוגים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
שאלה 12 · עננים באזור המשווני
לפניכם תיאור של שתי תמונות של עננים משני סוגים.
[תיאור תמונות 1–2]
העתיקו למחברתכם את הטבלה שלפניכם.
(1) כתבו בעמודה I בטבלה שבמחברתכם את השם של סוג הענן המתואר בכל אחת מן התמונות. (6 נקודות)
(2) מבין המאפיינים שבעמודות II–IV, כתבו בכל תא בטבלה שבמחברתכם את המאפיין המתאים לכל סוג ענן שכתבתם. (10 נקודות)
[טבלה – מאפייני עננים]
הסבירו מדוע החלק העליון של ענן מן הסוג שבתמונה 1 מתפשט לצדדים בצורת סדן, ומדוע באזור המשווני עננים כאלה מתנשאים לגובה רב יותר מאשר באזורים הקרובים לקטבים. בתשובתכם התייחסו למאפייני שכבת הטרופוספרה. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
| תמונה | I – סוג הענן | II – צורת הענן | III – החלק של הטרופוספרה שבו נמצא הענן | IV – מצב המים בענן |
|---|---|---|---|---|
| 1 | קומולונימבוס | ענן ערימה (תפוח ומתנשא) | מן החלק התחתון כמעט עד הגבול העליון של הטרופוספרה | טיפות מים וגבישי קרח |
| 2 | צירוס | ענן סיבי (נוצה) | בחלק העליון של הטרופוספרה בלבד | גבישי קרח |
מה נדרש: (1) לזהות את שני סוגי העננים מן התיאור; (2) להתאים לכל ענן את המאפיין הנכון בכל עמודה (שישה תאים).
תשובה מלאה:
(1) סוגי העננים:
תמונה 1 – קומולונימבוס: ענן עצום שמתנשא הרבה מעל גובה הטיסה, דפנותיו תפוחות כמו כרובית, וראשו מתפשט לצדדים כמו סדן – סימנים של ענן סופות רעמים.
תמונה 2 – צירוס: עננים דקים ולבנים בצורת "זנבות סוס" – קווים ארוכים, מתולתלים בקצותיהם, בגובה רב מאוד – ענני נוצה.
(2) המאפיינים:
קומולונימבוס – II: ענן ערימה (קומולוס) – תפוח ומתנשא, בעל התפתחות אנכית גדולה. III: מן החלק התחתון של הטרופוספרה (בסיס בגובה של כקילומטר) כמעט עד הגבול העליון שלה (באזור המשווני כ־15–18 ק"מ); הסדן נוצר כשהאוויר העולה נעצר בגבול הטרופוספרה ומתפשט לצדדים. IV: טיפות מים בחלק התחתון וגבישי קרח בחלק העליון – גם טיפות מים וגם גבישי קרח.
צירוס – II: ענן סיבי (נוצה) – דק ומאורך. III: בחלק העליון של הטרופוספרה בלבד (מעל כ־6 ק"מ). IV: גבישי קרח בלבד, כי בגובה זה הטמפרטורה נמוכה בהרבה מאפס.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הסוגים מזוהים נכון, וכל שישת התאים מולאו במאפיין הנכון.
סעיף ב
בטרופוספרה הטמפרטורה יורדת עם הגובה, ולכן אוויר חם ולח שעולה בענן נשאר חם מסביבתו וממשיך לעלות. בגבול העליון של הטרופוספרה (הטרופופאוזה) הטמפרטורה מפסיקה לרדת, ומעליה, בסטרטוספרה, היא אף עולה; האוויר העולה כבר אינו חם מסביבתו, נעצר, ומתפשט לצדדים – ונוצר הסדן. הטרופוספרה עבה יותר מעל קו המשווה (כ־16–18 ק"מ) מאשר מעל הקטבים (כ־8 ק"מ), כי האוויר החם מתרחב ועולה גבוה; לכן ענני הקומולונימבוס במשווה מגיעים לגובה רב יותר.
מה נדרש: להסביר את היווצרות הסדן באמצעות מבנה הטמפרטורה בטרופוספרה ובגבולה העליון, ולהסביר את ההבדל בגובה הטרופוספרה בין המשווה לקטבים.
תשובה מלאה:
הסדן:
– בטרופוספרה, השכבה התחתונה של האטמוספרה, הטמפרטורה יורדת עם העלייה בגובה (בממוצע כ־6.5 מעלות לכל קילומטר). אוויר חם ולח שעולה בתוך ענן קומולונימבוס מתקרר, אבל העיבוי של אדי המים משחרר חום, ולכן האוויר בענן נשאר חם מן האוויר שמסביבו – והוא ממשיך לעלות במהירות.
– בגבול העליון של הטרופוספרה (הטרופופאוזה) הירידה בטמפרטורה נעצרת, ומעליו, בסטרטוספרה, הטמפרטורה אף עולה עם הגובה. כשהאוויר העולה מגיע לגבול הזה, הוא כבר אינו חם מן האוויר שמעליו – הוא מאבד את הציפה ונעצר, כמו בתקרה.
– האוויר שממשיך להגיע מלמטה אינו יכול לעלות עוד, ולכן הוא מתפשט לצדדים, ורוחות חזקות בגובה מושכות אותו – ונוצר ראש שטוח ורחב בצורת סדן, העשוי גבישי קרח.
ההבדל בין המשווה לקטבים:
– עובי הטרופוספרה אינו אחיד: מעל קו המשווה היא מגיעה לגובה של כ־16–18 ק"מ, ומעל הקטבים רק לכ־8 ק"מ. מעל המשווה פני השטח חמים מאוד כל השנה, האוויר מתחמם, מתרחב ועולה לגובה רב, ולכן "התקרה" גבוהה יותר.
– מכיוון שהענן נעצר בגבול הטרופוספרה, ענני קומולונימבוס במשווה יכולים להתנשא לגובה רב בהרבה – והם מן הגבוהים בעולם, כמו הענן שבתמונה 1, שמתנשא הרבה מעל גובה הטיסה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הסבר מלא של הסדן (ירידת טמפרטורה בטרופוספרה, עיבוי שמשחרר חום, עצירה בטרופופאוזה) ושל ההבדל בעובי הטרופוספרה בין המשווה לקטבים.
שאלה 13 · זיהום הים בנפט
דליפות נפט לים הן תופעה המתרחשת בעיקר לאורך נתיבי השיט של מכליות ובאזורים שבהם מפיקים נפט מקרקעית הים.
(1) ציינו שני גורמים אנושיים לדליפות של נפט לים. (7 נקודות)
(2) הסבירו כיצד הרוחות וזרמי הים משפיעים על התפשטות כתם הנפט ועל הנזק שהוא גורם לחופים. (6 נקודות)
תארו שתי השפעות של דליפות נפט לים על האדם והסביבה. (8 נקודות)
ציינו דרך אחת שבאמצעותה אפשר להפחית את זיהום הים בנפט. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) 1. תאונות של מכליות – התנגשות, עלייה על שרטון או שבר בגוף האונייה, ודליפה של כמויות גדולות של נפט. 2. תקלות ופיצוצים באסדות קידוח ובצינורות נפט תת־ימיים. (אפשר גם: שטיפה בלתי חוקית של מכלי אוניות בים; נגר של שמנים מן היבשה.)
(2) הנפט קל מן המים וצף על פני הים בשכבה דקה. הרוחות דוחפות את הכתם, וזרמי הים מסיעים אותו עשרות ומאות קילומטרים – לכן הוא מגיע לחופים רחוקים ממקום הדליפה ומכסה שטח גדול. כשהרוח והזרם מכוונים אל החוף, הנפט נערם על החול והסלעים, בביצות החוף ובשפכים, ושם הנזק גדול במיוחד; גלים וסערות גם מערבבים את הנפט במים ומקשים על איסופו.
מה נדרש: (1) שני גורמים אנושיים שונים; (2) להסביר את תפקיד הרוח והזרמים בהתפשטות הכתם ובפגיעה בחוף.
תשובה מלאה:
(1) גורם ראשון – תאונות של מכליות: מכליות ענק מובילות מאות אלפי טונות של נפט. כשמכלית מתנגשת באונייה אחרת, עולה על שרטון או סלע ליד החוף, או נשברת בסערה, נפט רב דולף לים בבת אחת (למשל המכלית "אקסון ולדז" באלסקה, 1989).
גורם שני – תקלות בהפקה ובהולכה בים: פיצוץ או דליפה באסדת קידוח, ושבר בצינור נפט תת־ימי, עלולים לגרום לדליפה ממושכת – ימים, שבועות ואף חודשים – עד שמצליחים לעצור אותה (למשל אסון האסדה "דיפ ווטר הורייזן" במפרץ מקסיקו, 2010).
(אפשר גם: שטיפה בלתי חוקית של מכלי מכליות והזרמת מי נטל מזוהמים לים; נגר של שמנים ודלקים מן היבשה דרך הנחלים והביוב.)
(2) נפט קל מן המים, ולכן הוא צף על פני הים ומתפשט בשכבה דקה על שטח עצום. הרוחות דוחפות את השכבה הצפה, וזרמי הים מסיעים אותה – לעיתים עשרות ומאות קילומטרים ממקום הדליפה. לכן הכתם מגיע לחופים רחוקים, ושטח הזיהום גדול מאוד. כשהרוח והזרם מכוונים אל החוף, הנפט נערם על החולות והסלעים ונכנס לביצות החוף, לשפכי הנהרות ולשוניות – אזורים רגישים ועשירים בחיים, שקשה מאוד לנקות. גלים וסערות מערבבים את הנפט במים לתחליב סמיך ומקשים על איסופו בים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני גורמים אנושיים שונים, מוסברים בקצרה; (2) המנגנון מוסבר – ציפה, הסעה ברוח ובזרמים, והצטברות בחופים.
סעיף ב
1. פגיעה בבעלי חיים – הנפט מצפה את הנוצות של עופות הים ואת הפרווה של יונקים ימיים, והם מאבדים את הבידוד ואת יכולת הציפה, מתקררים ומתים; בעלי חיים שבולעים נפט מורעלים, וחיים בשוניות ובביצות החוף נחנקים.
2. פגיעה בכלכלה ובבריאות – הדיג נאסר או נפגע, חופים נסגרים לרחצה והתיירות נפגעת, וניקוי החופים עולה הון; אדים רעילים פוגעים בבריאות של עובדי הניקוי והתושבים.
מה נדרש: שתי השפעות שונות, כל אחת מתוארת.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – על הסביבה הימית: הנפט מצפה את נוצותיהם של עופות הים ואת פרוותם של כלבי ים ולוטרות ים; הם מאבדים את הבידוד מפני הקור ואת יכולת הציפה, ומתים מקור ומטביעה. בעלי חיים שמנקים את עצמם בולעים נפט ומורעלים. שכבת הנפט חוסמת אור וחמצן, ובחופים, בביצות המלוחות ובשוניות הנפט נחנק את הצמחים ואת בעלי החיים הנייחים, ונשאר בקרקעית ובחול שנים רבות.
השפעה שנייה – על האדם: בזמן הדליפה ואחריה נאסר הדיג באזור (הדגים ופירות הים מזוהמים), וחופים נסגרים לרחצה – הדייגים ועובדי התיירות מאבדים את פרנסתם. ניקוי החופים והים עולה סכומי עתק. בנוסף, אדים של הנפט וחומרי הניקוי פוגעים בבריאות של העובדים והתושבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (סביבתית; כלכלית־חברתית), כל אחת מתוארת עם המנגנון.
סעיף ג
חובה שהמכליות ייבנו עם דופן כפולה – כך שאם הדופן החיצונית נפגעת בתאונה, הנפט נשאר בתוך הדופן הפנימית ואינו דולף לים. (אפשר גם: פיקוח וניטור בלוויינים ובמטוסים על שטיפת מכלים בלתי חוקית, וקנסות גבוהים; נתיבי שיט מוסדרים ומערכות ניווט ופיקוח בנמלים ובמצרים; ציוד מוכן לבלימה ואיסוף של כתמי נפט; הפחתת השימוש בנפט.)
מה נדרש: לציין דרך אחת (אפשר להוסיף הסבר קצר).
תשובה מלאה:
דרך לדוגמה – מכליות עם דופן כפולה: לפי כללים בין־לאומיים, מכליות חדשות נבנות עם שתי דפנות ורווח ביניהן. אם האונייה עולה על סלע או מתנגשת, בדרך כלל רק הדופן החיצונית נפגעת, והנפט נשאר במכל הפנימי – כך נמנעת דליפה גדולה.
(אפשר גם: ניטור בלוויינים ובמטוסי סיור כדי לזהות מכליות ששוטפות מכלים בים, וקנסות גבוהים; נתיבי שיט מסודרים, נתבים ומערכות פיקוח על התנועה במצרים ובקרבת חופים; ציוד ומחסומים צפים לבלימה ולאיסוף מהיר של כתמי נפט; מעבר לאנרגייה מתחדשת והפחתת השימוש בנפט.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: דרך אחת נכונה ומעשית.
שאלה 14 · הים כמקור אנרגייה – גאות ושפל
האדם יכול להפיק אנרגייה מן הימים ומן האוקיינוסים בדרכים שונות. הציגו שתי דרכים כאלה. (9 נקודות)
הסבירו מדוע אנרגיית הגאות והשפל היא מקור אנרגייה מתחדש. (6 נקודות)
לפניכם שמות של שני אזורי חוף. היעזרו באטלס, וקבעו איזה מן האזורים מתאים יותר להפקת חשמל מאנרגיית הגאות והשפל.
הביאו שני נימוקים לקביעתכם.
האזורים:
(10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
למשל: (1) אנרגיית גאות ושפל – סכר או טורבינות תת־ימיות במפרץ או בשפך נהר, שהמים הנכנסים והיוצאים מסובבים אותן; (2) חוות רוח בים – טורבינות רוח בים הפתוח, שבו הרוחות חזקות וקבועות יותר מביבשה; (גם: אנרגיית גלים – מתקנים צפים או חופיים שתנועת הגלים מניעה מחולל).
מה נדרש: שתי דרכים שונות, כל אחת מוצגת עם הסבר.
תשובה מלאה:
דרך ראשונה – אנרגיית גאות ושפל: במפרץ או בשפך נהר שבו הפרש הגובה בין הגאות לשפל גדול, בונים סכר עם טורבינות, או מציבים טורבינות על הקרקעית במקום שבו זרמי הגאות חזקים. בזמן הגאות המים נכנסים פנימה, ובזמן השפל הם יוצאים, וזרימת המים מסובבת את הטורבינות ומפיקה חשמל (כמו בתחנה בשפך הנהר רנס בצרפת).
דרך שנייה – חוות רוח בים: טורבינות רוח גדולות מוצבות בים, במרחק מן החוף, על בסיסים בקרקעית או על מצופים. מעל הים אין מכשולים, ולכן הרוח חזקה וקבועה יותר מביבשה, והטורבינות אינן תופסות שטח יקר ביבשה (כמו בים הצפוני).
(אפשר גם: אנרגיית גלים – מתקנים צפים או חופיים שתנועת הגלים מניעה בהם מחולל חשמל.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות, כל אחת מוסברת – מה מניע את המתקן ואיך מופק החשמל.
סעיף ב
הגאות והשפל נוצרים בגלל משיכת הכבידה של הירח (ובמידה פחותה של השמש) ובגלל סיבוב כדור הארץ, והם חוזרים פעמיים בכל יממה (בערך) בלי הפסקה; השימוש בהם אינו מקטין אותם – ולכן המקור אינו מתכלה (וגם צפוי מראש).
מה נדרש: הסבר מקור התופעה ומדוע אינה מתכלה.
תשובה מלאה:
הגאות והשפל נגרמים בגלל כוח המשיכה של הירח, ובמידה פחותה של השמש, הפועל על מי האוקיינוסים, יחד עם סיבוב כדור הארץ סביב צירו. כוחות אלה יוצרים "בליטות" של מים שכדור הארץ מסתובב מתחתן, ולכן ברוב החופים יש גאות ושפל פעמיים ביממה (בערך כל 12 שעות ו־25 דקות). התופעה חוזרת כל הזמן כל עוד הירח סובב סביב כדור הארץ, והפקת חשמל ממנה אינה מקטינה אותה – בשונה מנפט או מפחם, שכמותם מוגבלת והם אינם נוצרים מחדש. לכן זהו מקור לא מתכלה. יתרון נוסף: אפשר לחשב מראש בדיוק מתי תהיה גאות ומה יהיה גובהה, ולכן הפקת החשמל צפויה – בשונה מרוח או משמש.
למה זה מקבל ניקוד מלא: מקור התופעה (כבידה וסיבוב) מוסבר, ונאמר במפורש מדוע השימוש אינו מכלה אותה.
סעיף ג
מפרץ פנדי. (1) הוא פתוח לאוקיינוס האטלנטי – לאוקיינוס גדול שבו גלי הגאות גדולים – ואילו הים התיכון כמעט סגור ומחובר לאוקיינוס רק במצר גיברלטר הצר, ולכן הגאות בו קטנה (עשרות סנטימטרים בלבד); (2) צורת המפרץ – ארוך, הולך ונעשה צר ורדוד, כמו משפך, ולכן המים "נדחסים" והפרש הגאות והשפל מגיע לכ־15 מ' ויותר (מן הגדולים בעולם); חוף הים התיכון בישראל ובמצרים ישר, בלי מפרצים ושפכים שמגבירים את הגאות.
מה נדרש: קביעה ושני נימוקים מבוססים על צורת החוף והים באטלס.
תשובה מלאה:
קביעה: מפרץ פנדי מתאים יותר.
נימוק ראשון – קשר לאוקיינוס פתוח לעומת ים סגור: על פי האטלס, מפרץ פנדי נפתח ישירות לאוקיינוס האטלנטי, שבו גלי הגאות גדולים כי כמות המים עצומה. הים התיכון, לעומת זאת, כמעט סגור, ומחובר לאוקיינוס רק דרך מצר גיברלטר הצר; לכן נכנסים אליו מעט מי גאות, והפרש הגובה בין הגאות לשפל בחופי ישראל ומצרים הוא עשרות סנטימטרים בלבד – קטן מדי להפקת חשמל.
נימוק שני – צורת המפרץ: במפה רואים שמפרץ פנדי ארוך (כ־270 ק"מ), ונעשה צר ורדוד יותר ככל שמתקדמים פנימה – כמו משפך. כשמי הגאות נכנסים אליו, הם נדחסים לשטח הולך וקטן, והגובה שלהם עולה; בנוסף, אורך המפרץ מתאים לקצב של הגאות, והתנודה מתגברת. לכן הפרש הגאות והשפל בקצה המפרץ מגיע ליותר מ־15 מ' – מן הגדולים בעולם. חוף הים התיכון בישראל ובמצרים כמעט ישר, בלי מפרצים צרים ושפכים שמגבירים את הגאות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נכונה; שני הנימוקים שונים (קשר לאוקיינוס; צורת המפרץ), מבוססים על מה שרואים באטלס ומוסברים.