מתכונת 2 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בפרק שבחרתם. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · חקלאות מסחרית במדינה מתפתחת – קניה
קניה היא מדינה מתפתחת במזרח אפריקה, ויש בה חקלאות מסחרית (מודרנית) לייצוא.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על ענפי הייצוא החקלאי העיקריים של קניה בשנת 2023.
על פי הנתונים המוצגים בטבלה, קבעו מהו סוג החקלאות המסחרית המאפיין את קניה. נמקו את קביעתכם. (8 נקודות)
[טבלה]
הסבירו את המושג "יתרון יחסי", וכתבו כיצד הוא בא לידי ביטוי בחקלאות המסחרית המאפיינת את קניה. (8 נקודות)
הציגו שני חסרונות של חקלאות מסחרית מן הסוג המאפיין את קניה. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
חקלאות מסחרית מתמחה לייצוא – בעיקר חקלאות מטעים (תה) ולצידה גידולי גן (הורטיקולטורה: פרחים, ירקות ופירות) לשווקים בחו"ל. נימוקים: התה לבדו הוא 33.6% מן הייצוא החקלאי ו־18.8% מכל הייצוא; כל הענפים בטבלה הם גידולים מסחריים לשוק העולמי ולא מזון בסיסי למגדלים; הייצוא החקלאי כולו הוא 56% מן הייצוא של קניה.
מה נדרש: קביעת סוג החקלאות המסחרית ונימוק בעזרת נתוני הטבלה.
תשובה מלאה:
הקביעה: בקניה חקלאות מסחרית מתמחה לייצוא – בעיקר חקלאות מטעים של גידול רב־שנתי (תה), ולצידה גידולים עתירי עבודה ותשומות לשוק העולמי (פרחים, ירקות ופירות).
נימוקים מן הטבלה:
1. התמחות בגידול עיקרי: התה הוא 33.6% מן הייצוא החקלאי – שליש – ו־18.8% מכל הייצוא של המדינה. אף ענף אחר אינו מתקרב אליו.
2. ייעוד לייצוא: כל הענפים בטבלה (תה, פרחים, קפה, ירקות, אבוקדו, מנגו ופירות נוספים) נמכרים בשווקים בחו"ל, וחלקם, כמו פרחים חתוכים (16.5% מן הייצוא החקלאי), אינם מזון כלל. הייצוא החקלאי כולו הוא 56% מכל הייצוא של קניה – החקלאות היא מקור עיקרי של מטבע חוץ.
3. סוג הגידולים: תה וקפה הם גידולי מטעים קלאסיים, ופרחים וירקות טריים נשלחים במטוסים לאירופה – גידולים מסחריים מובהקים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קביעה ברורה, ולפחות שני נימוקים, כל אחד נשען על נתון מספרי מן הטבלה ומוסבר (התמחות, ייעוד לייצוא).
טעות נפוצה: לקבוע "חקלאות קיום" – כל הנתונים בטבלה הם של ייצוא, כלומר של חקלאות מסחרית.
סעיף ב
יתרון יחסי – מצב שבו מדינה יכולה לייצר מוצר מסוים בעלות נמוכה יותר או באיכות טובה יותר ממדינות אחרות, בזכות התנאים שלה (אקלים, קרקע, כוח עבודה, מיקום), ולכן כדאי לה להתמחות בו ולייצא אותו. בקניה: הרמות הגבוהות סמוך לקו המשווה נהנות מאקלים ממוזג וגשום כל השנה ומקרקע געשית, ולכן אפשר לגדל תה ופרחים כל השנה, באיכות גבוהה; שכר העבודה נמוך; ושדה התעופה בניירובי מאפשר להטיס פרחים וירקות לאירופה תוך שעות, גם בחורף האירופי.
מה נדרש: (1) הסבר המושג; (2) ביטוי היתרון היחסי בחקלאות של קניה.
תשובה מלאה:
(1) יתרון יחסי הוא מצב שבו מדינה יכולה לייצר מוצר מסוים בעלות נמוכה יותר, או באיכות גבוהה יותר, מאשר מדינות אחרות, בזכות התנאים המיוחדים לה – אקלים, קרקע, כוח עבודה או מיקום. כדאי לה להתמחות במוצר הזה, לייצא אותו, ולקנות מוצרים אחרים ממדינות אחרות.
(2) הביטוי בקניה:
בזכות היתרונות האלה קניה היא מן היצואניות הגדולות בעולם של תה ושל פרחים חתוכים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון העלות או האיכות לעומת מדינות אחרות ואת ההתמחות, והביטוי בקניה נשען על כמה יתרונות מוחשיים (אקלים הרמות, עבודה, מיקום) ומקושר לגידולים שבטבלה.
סעיף ג
1. תלות במחירים ובביקוש בשוק העולמי ובגידולים מעטים – ירידה במחיר התה או בביקוש לפרחים פוגעת בהכנסות המדינה ובחקלאים. 2. פגיעה בסביבה – חוות הפרחים ומטעי הייצוא צורכות מים רבים (למשל סביב אגם נאיבשה) ומשתמשות בדשנים ובחומרי הדברה המזהמים מים וקרקע. (אפשר גם: קרקע ומים שמופנים לייצוא ולא לגידולי מזון; שכר נמוך.)
מה נדרש: שני חסרונות שונים, כל אחד מוסבר ומקושר לסוג החקלאות.
תשובה מלאה:
חיסרון ראשון – תלות בשוק העולמי: ההכנסות מתלויות במחיר התה ובביקוש לפרחים בשווקים בחו"ל. המחירים נקבעים במכירות פומביות ובשווקים בינלאומיים ומשתנים לפי היבולים במדינות מתחרות (הודו, סרי לנקה, אתיופיה) ולפי המצב הכלכלי באירופה. כשהמחיר יורד או כשהטיסות נעצרות (כמו בתחילת מגפת הקורונה, שבה ייצוא הפרחים נפגע קשות), הכנסות המדינה במטבע חוץ והכנסות העובדים צונחות, ואין ענף אחר שיפצה.
חיסרון שני – פגיעה בסביבה ובמשאבי מים: חוות הפרחים והירקות לייצוא צורכות כמויות גדולות של מים ומשתמשות בדשנים ובחומרי הדברה. למשל, סביב אגם נאיבשה, שבו מרוכזות חוות פרחים רבות, נמתחה ביקורת על שאיבת מים מן האגם ועל זיהומו. המים והקרקע מופנים לייצוא, לעיתים על חשבון התושבים והחקלאים הקטנים.
(אפשר גם: פגיעה בביטחון המזון – הקרקע הטובה מוקדשת לגידולי ייצוא ולא למזון; שכר נמוך ותנאי עבודה קשים לעובדי המטעים והחממות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני חסרונות שונים במהותם (כלכלי – תלות; סביבתי – מים וזיהום), כל אחד מוסבר כשרשרת סיבה–תוצאה ומקושר לקניה.
שאלה 2 · חקלאות שלחין במדבר החוף של פרו וצ'ילה
בעמקים שבמדבר החוף של פרו ושל צ'ילה התפתחה בעשורים האחרונים חקלאות שלחין מודרנית ונרחבת, שמגדלת ענבים, אבוקדו, אספרגוס ופירות אחרים לייצוא.
מדוע צריך השקיה בחקלאות באזורים אלה? ציינו גורם פיזי אחד להשקיה, המשותף לשתי המדינות.
(5 נקודות)
כדי לקיים חקלאות שלחין בהיקף גדול יש צורך במשאבי טבע מסוימים.
ציינו שני משאבי טבע דומים שיש לשתי המדינות, והסבירו את החשיבות של כל אחד מהם לקיום חקלאות שלחין בהיקף גדול.
(12 נקודות)
תארו שתי השפעות שליליות של הרחבת חקלאות השלחין על הסביבה באזורים אלה. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
אקלים מדברי קיצוני ברצועת החוף: הזרם הימי הקר שלאורך החוף (זרם הומבולדט) מקרר את האוויר התחתון, ולכן האוויר יציב ואינו עולה ליצירת ענני גשם; גם הלחץ הגבוה הסובטרופי והאנדים, החוסמים אוויר לח מן המזרח, תורמים ליובש. ברוב רצועת החוף יורדים פחות מ־50 מ"מ גשם בשנה, ובחלקים ממדבר אטקמה כמעט אין גשם כלל – ולכן אין חקלאות בלי השקיה.
מה נדרש: גורם פיזי (טבעי) אחד המשותף לשתי המדינות, שבגללו נדרשת השקיה.
תשובה מלאה:
הגורם הפיזי: אקלים מדברי קיצוני ברצועת החוף. לאורך חופי פרו וצפון צ'ילה זורם צפונה זרם הומבולדט – זרם ימי קר. המים הקרים מקררים את שכבת האוויר התחתונה, ולכן האוויר יציב (אוויר קר למטה וחם יותר מעליו) ואינו עולה ליצירת ענני גשם; נוצרים לכל היותר ערפל ועננות נמוכה. בנוסף, האזור נמצא תחת השפעת הלחץ הגבוה הסובטרופי, ורכס האנדים הגבוה חוסם את האוויר הלח שמגיע ממזרח. לכן ברוב רצועת החוף יורדים פחות מ־50 מ"מ גשם בשנה, ובחלקים ממדבר אטקמה כמעט אין גשם כלל. בלי השקיה אי אפשר לגדל דבר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם פיזי (אקלים), משותף לשתי המדינות, ומוסבר מדוע הוא יוצר מחסור במים לחקלאות.
טעות נפוצה: להסביר את היובש רק ב"קו המשווה" או ב"חום" – רצועת החוף אינה חמה במיוחד; היובש נובע מן הזרם הקר ומן הלחץ הגבוה.
סעיף ב
1. מים מן האנדים – נהרות קצרים היורדים מן ההרים הגבוהים, הניזונים מגשמים ומהפשרת שלג וקרחונים, ומי תהום באקוות שבעמקים: הם מקור המים היחיד בחוף המדברי; המים מוטים לתעלות ונשאבים מקידוחים להשקיה בטפטוף.
2. אקלים שטוף שמש ומתון כל השנה בעמקים שטוחים עם קרקעות סחף: אין כמעט עננים ואין קרה, ולכן אפשר לגדל כל השנה ולקצור דווקא בעונות שבהן בחצי הכדור הצפוני אין תוצרת טרייה (חורף) – יתרון לייצוא; הקרקע השטוחה בעמקים נוחה להשקיה.
מה נדרש: שני משאבי טבע ששתי המדינות שותפות להם, ולכל אחד הסבר מדוע הוא חיוני לחקלאות שלחין גדולה.
תשובה מלאה:
משאב 1 – מים שמקורם באנדים: לאורך החוף יורדים מן האנדים נהרות קצרים, הניזונים מגשמים בהרים ומהפשרת שלג וקרחונים. חלק מן המים זורם בנהרות, וחלק מחלחל ויוצר אקוות של מי תהום בעמקים. בחוף שבו כמעט אין גשם, אלה מקורות המים היחידים. החקלאים מטים את מי הנהרות לתעלות ושואבים מי תהום מקידוחים, ומשקים את השדות בהשקיה בטפטוף.
משאב 2 – אקלים שטוף שמש ומתון ועמקים שטוחים עם קרקע פורייה: בזכות היעדר העננים יש שעות שמש רבות, ובזכות הזרם הקר והקרבה לים הטמפרטורות מתונות כל השנה ואין קרה. לכן אפשר לגדל ולקצור כמעט כל השנה, ולשלוח פירות וירקות טריים לאירופה ולצפון אמריקה דווקא בחורף שלהן, כשהמחירים גבוהים – זהו היתרון הכלכלי העיקרי של האזור. בעמקי הנהרות הקרקע שטוחה ובנויה מסחף, ולכן קל להכשיר בה שטחים גדולים ולהשקות אותם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני משאבי טבע ששתי המדינות שותפות להם, ולכל אחד הסבר ספציפי לחשיבותו לחקלאות שלחין בהיקף גדול.
סעיף ג
1. דלדול מי התהום וייבוש נהרות: שאיבה גדולה בהרבה מן המילוי הטבעי הורידה את מפלס מי התהום בעשרות מטרים בחלק מן העמקים (כמו עמק איקה בפרו ועמק קופיאפו בצ'ילה); בארות של תושבים התייבשו, ובקטעים מן הנהרות כבר אין זרימה.
2. פגיעה בבתי גידול ובמקורות מים טבעיים: נאות מדבר, ביצות ושפכי נהרות שהיו תלויים במי התהום ובזרימה מתייבשים, והצמחייה ובעלי החיים בהם נעלמים; במקומות מסוימים מים מליחים חודרים לאקווה. (אפשר גם: זיהום מים בדשנים ובחומרי הדברה.)
מה נדרש: שתי השפעות שליליות שונות על הסביבה, כל אחת מתוארת.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – דלדול מי התהום וייבוש נהרות: כדי להשקות עשרות אלפי דונמים במדבר, שואבים מן האקוות הרבה יותר מים ממה שמתמלא בהן מן הנהרות ומן הגשם בהרים. מפלס מי התהום ירד בחלק מן העמקים בעשרות מטרים (למשל בעמק איקה בפרו ובעמק קופיאפו בצ'ילה). בארות של כפרים ושל חקלאים קטנים התייבשו, ובקטעים של נהרות שבעבר זרמו כל השנה כבר אין זרימה.
השפעה 2 – פגיעה בבתי גידול טבעיים ובאיכות המים: נאות מדבר, ביצות קטנות ושפכי נהרות שניזונו ממי התהום ומן הזרימה מתייבשים או מתכווצים, והצמחייה ובעלי החיים שתלויים בהם – למשל ציפורים נודדות – נעלמים. כשמפלס מי התהום יורד ליד החוף, מים מליחים עלולים לחדור לאקווה, ודשנים וחומרי הדברה מן השדות מזהמים את המים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (על משאב המים; על בתי הגידול ואיכות המים), כל אחת מתוארת – מה הגורם ומה הנזק לסביבה.
שאלה 3 · פיתוח בר־קיימה – התוכנית העולמית למגוון הביולוגי
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[קטע]
(1) הסבירו מהו פיתוח בר־קיימה. (3 נקודות)
(2) ציינו את היעד שנקבע בתוכנית בנוגע לשטחי היבשה והים, והסבירו את התרומה של יעד זה לפיתוח בר־קיימה ברמה המקומית וברמה העולמית. (7 נקודות)
הסבירו מדוע הפחתת בזבוז המזון במדינות המפותחות תתרום להפחתת שיעור הפליטה של גזי חממה בכדור הארץ. (7 נקודות)
(1) עיינו במפות שבאטלס, וציינו שני מקורות אנרגייה בברזיל, המקנים לה יתרון בהפחתת הפליטה של גזי חממה. (4 נקודות)
(2) הסבירו מדוע שימוש בכל אחד ממקורות האנרגייה שציינתם מסייע לפיתוח בר־קיימה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) פיתוח שעונה על צורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם – איזון בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה. (2) היעד: עד 2030 להגן על 30% לפחות משטחי היבשה והים בעולם (ולשקם 30% לפחות מן השטחים הטבעיים שנפגעו). מקומית – שמירה על שטחים פתוחים ועל "שירותי המערכת האקולוגית": מקורות מים ומי תהום נקיים, הגנה על הקרקע מפני סחיפה ועל יישובים מפני שיטפונות, התאוששות של הדגה סביב שמורות ימיות, ופרנסה מתיירות ונופש; עולמית – שימור מינים וזנים (מזון, תרופות) לדורות הבאים, ויערות, ביצות ושדות עשב ימיים ששומרים פחמן ומאטים את שינויי האקלים.
מה נדרש: (1) הגדרה; (2) ציון היעד על פי הקטע, והסבר תרומה מקומית ותרומה עולמית.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על הצרכים שלהם. הוא מחייב איזון בין שלושה תחומים: צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה ועל משאבי הטבע.
(2) היעד: עד שנת 2030 להגן על 30% לפחות משטחי היבשה ומשטחי הימים בעולם, ולשקם 30% לפחות מן השטחים הטבעיים שנפגעו.
תרומה ברמה המקומית: שטחים טבעיים פתוחים מספקים לתושבים שירותים שאין להם תחליף זול – יערות וביצות מחלחלים מים למי התהום ומטהרים אותם, צמחייה מגינה על הקרקע מפני סחיפה ומאטה את הנגר ולכן מקטינה שיטפונות, ובשמורות ימיות הדגים מתרבים ו"גולשים" אל אזורי הדיג שמסביב. השטחים הפתוחים משמשים גם לנופש ולתיירות, שמפרנסת את הקהילות המקומיות. כשהשטחים מוגנים, השירותים האלה נשמרים גם לדורות הבאים, ולא נהרסים בבנייה או בניצול־יתר.
תרומה ברמה העולמית: הגנה על שטחים גדולים בכל העולם שומרת על המגוון הביולוגי – על מינים וזנים שמהם מפיקים מזון ותרופות, ועל מערכות אקולוגיות שלמות. בנוסף, יערות, ביצות ושדות עשב ימיים אוגרים כמויות גדולות של פחמן; שמירתם ושיקומם מונעים את שחרור הפחמן לאטמוספרה ומאטים את שינויי האקלים, שמשפיעים על כל העולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון הדורות הבאים; היעד מצוין במדויק על פי הקטע; כל רמה (מקומית, עולמית) מקבלת תרומה נפרדת ומוסברת.
סעיף ב
לכל מזון שנזרק קדמה פליטה של גזי חממה בייצורו: דשנים, דלק למכונות ולהשקיה, מתאן מבקר, קירור, הובלה ואריזה – ולעיתים גם בירוא יערות כדי לפנות שטח לחקלאות. מזון שנזרק למטמנות נרקב בלי חמצן ופולט מתאן, גז חממה חזק. במדינות המפותחות צריכת המזון לנפש גבוהה וחלק גדול ממנו נזרק בבתים, במסעדות ובחנויות; הפחתת הבזבוז מקטינה את כמות המזון שצריך לייצר, להוביל ולקבור – ולכן את הפליטות.
מה נדרש: הסבר המנגנון: פחות בזבוז ← פחות ייצור, הובלה ופסולת ← פחות פליטות, וקשר למדינות המפותחות.
תשובה מלאה:
ייצור מזון פולט גזי חממה בכל שלב: ייצור דשנים ושימוש בהם, דלק לטרקטורים ולמשאבות השקיה, מתאן שנפלט מבקר בתהליך העיכול, קירור במחסנים, הובלה למרחקים ואריזה. בחלק מן העולם גם מבראים יערות כדי לפנות שטחים לחקלאות, והכריתה משחררת פחמן דו־חמצני. כשמזון נזרק, כל הפליטות האלה היו לשווא. בנוסף, מזון שמגיע למטמנה נרקב בתנאים בלי חמצן ופולט מתאן – גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו־חמצני. לפי הערכות, מזון שאינו נאכל קשור לכ־8%–10% מכלל הפליטה העולמית של גזי חממה.
במדינות המפותחות צריכת המזון לנפש גבוהה, וחלק גדול מן הבזבוז מתרחש אצל הצרכנים – בבתים, במסעדות ובחנויות (מזון שפג תוקפו, מנות גדולות, פירות וירקות "לא יפים"). אם יזרקו פחות, יהיה צורך לייצר ולהוביל פחות מזון, פחות מזון יגיע למטמנות, והלחץ לפנות שטחים טבעיים לחקלאות יקטן – וכך תקטן הפליטה העולמית של גזי חממה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מקורות הפליטה (הייצור וההובלה; ריקבון במטמנות) מוסברים, והקשר לצריכה ולבזבוז הגבוהים במדינות המפותחות מוצג במפורש.
סעיף ג
(1) אנרגיית מים (הידרו־חשמל) – נהרות גדולים ושופעי מים (פרנה, אגן האמזונס) עם סכרים, כמו איטאיפו; אנרגייה ביולוגית – אתנול מקני סוכר הגדלים בהיקף גדול בדרום־מזרח (סאו פאולו); (גם: רוח – בחוף הצפון־מזרחי). (2) מים: מקור מתחדש בזכות הגשמים הרבים, כמעט ללא פליטה בזמן הייצור; אתנול: הצמחים קולטים בזמן גדילתם את הפחמן הדו־חמצני שנפלט בשריפה, והוא מחליף בנזין מנפט.
מה נדרש: (1) שני מקורות אנרגייה בברזיל על פי האטלס; (2) הסבר לכל אחד.
תשובה מלאה:
(1) על פי האטלס (מפות פיזיות, מפות אקלים ומפות כלכלה של ברזיל):
(אפשר גם: אנרגיית רוח – בחוף הצפון־מזרחי, שבו נושבות רוחות חזקות וקבועות.)
(2) מדוע זה מסייע לפיתוח בר־קיימה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המקורות מזוהים לפי מה שרואים באטלס (נהרות וסכרים; שטחי קני סוכר), וכל אחד מוסבר כמקור מתחדש שמקטין פליטות.
שאלה 4 · תחבורה והובלת אנרגייה
לפניכם גרף המתאר את המחיר של הובלת גז טבעי בשלושה אמצעי הובלה בהתאם למרחק ההובלה. גז טבעי מובל בצינורות (ביבשה או על קרקעית הים) או באוניות מיוחדות, אחרי שקוררו אותו מאוד והפכו אותו לנוזל (גז מונזל).
עַיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[גרף: מחיר ההובלה של גז טבעי בשלושה אמצעי הובלה]
בכל אחד מאמצעי ההובלה שבגרף – תַארו את השינוי במחיר ההובלה כתלות במרחק ההובלה, על פי המרחקים המפורטים בגרף.
מחיר ההובלה בכל אחד מאמצעי ההובלה המוצגים בגרף נקבע על פי הוצאות קבועות (שאינן תלויות במרחק) ועל פי הוצאות התלויות במרחק ההובלה.
(1) הַסבירו מה הן הוצאות קבועות ומה הן הוצאות התלויות במרחק.
תארו את ההבדלים בין צינור גז יבשתי ובין אוניית גז מונזל בהוצאות הקבועות ובהוצאות התלויות במרחק. (8 נקודות)
(2) הַסבירו כיצד ההבדלים שתיארתם משפיעים על בחירת אמצעי ההובלה למרחק קצר ועל בחירת אמצעי ההובלה למרחק ארוך. (4 נקודות)
בבחירת אמצעי ההובלה המתאים ביותר יש להביא בחשבון גורמים נוספים, ובהם המרחק, האם יש ים או אוקיינוס בין המדינות, והאם המדינות שכנות.
לפניכם טבלה ובה רשימה של מטעני גז להובלה, וליד כל מטען – מדינת המוצא ומדינת היעד שלו.
בחרו בשני מטענים.
צַיינו באיזה מבין אמצעי ההובלה שבגרף (צינור יבשתי, צינור תת־ימי או אוניית גז מונזל) כדאי להוביל כל אחד מן המטענים שבחרתם, והַסבירו מדוע.
[טבלה: רשימת מטעני גז להובלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
צינור יבשתי: מחיר התחלתי נמוך ביותר, עלייה בקצב בינוני; הזול ביותר במרחק קצר ובינוני, ובקצה התחום הארוך – יקר מן האונייה.
צינור תת־ימי: מחיר התחלתי נמוך, עלייה בקצב המהיר ביותר; באמצע התחום הבינוני נעשה יקר מן האונייה, ובמרחק ארוך – היקר ביותר.
אוניית גז מונזל: מחיר התחלתי גבוה ביותר (במרחק קצר – היקרה ביותר), עלייה איטית מאוד, כמעט קבוע; בסוף התחום הארוך – הזולה מכולם.
מה נדרש: תיאור מגמה לכל אמצעי, עם נקודת ההתחלה, קצב העלייה ומקומו בכל תחום מרחק.
תשובה מלאה:
בכל אמצעי ההובלה המחיר עולה עם המרחק, אבל בצורה שונה:
צינור גז יבשתי – מתחיל במחיר הנמוך ביותר ועולה בקצב בינוני. בתחום הקצר ובתחום הבינוני הוא הזול מכולם. בתחום הארוך הוא נחתך עם קו האונייה, ובקצה הגרף הוא יקר ממנה.
צינור גז תת־ימי – מתחיל מעט מעל הצינור היבשתי, אבל עולה בקצב המהיר ביותר. בתחום הקצר הוא זול מן האונייה; באמצע התחום הבינוני הוא נעשה יקר ממנה, ובתחום הארוך הוא היקר ביותר.
אוניית גז מונזל – מתחילה במחיר הגבוה ביותר, ולכן במרחק קצר היא היקרה מכולם. אבל המחיר שלה עולה לאט מאוד (הקו כמעט אופקי), ובסוף התחום הארוך היא הזולה מכולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד משלושת האמצעים תיאור של המחיר ההתחלתי, של קצב העלייה ושל מיקומו היחסי בתחומי המרחק.
סעיף ב
(1) הוצאות קבועות – הוצאות שמשלמים בכל מקרה, בלי קשר לאורך הדרך: מתקנים בנקודת המוצא וביעד (למשל מפעל הנזלה, מסוף קליטה, נמל). הוצאות תלויות במרחק – גדלות עם כל קילומטר: הנחת הצינור ותחזוקתו, תחנות דחיסה לאורכו, דלק וזמן הפלגה של אונייה.
צינור יבשתי: הוצאות קבועות נמוכות (אין צורך להנזיל את הגז), אבל הוצאות גבוהות לכל קילומטר – יש להניח צינור לכל אורך הדרך ולהקים תחנות דחיסה.
אוניית גז מונזל: הוצאות קבועות גבוהות מאוד – מפעל לקירור והנזלה בנמל המוצא ומתקן להחזרת הגז למצב גזי בנמל היעד; אבל ההוצאות לכל קילומטר נמוכות – אונייה גדולה מובילה כמות עצומה, והים הוא "דרך" שאין צורך לבנות.
(2) למרחק קצר – צינור, כי ההוצאה הקבועה הגבוהה של האונייה אינה משתלמת. למרחק ארוך (בייחוד מעבר לאוקיינוסים) – אונייה, כי ההוצאה הקבועה מתחלקת על פני מרחק רב, ואילו צינור ארוך מאוד יקר מאוד להקמה.
מה נדרש: (1) הגדרת שני סוגי ההוצאות והשוואה בין צינור יבשתי לאונייה בכל אחד מהם; (2) הקשר לבחירה במרחק קצר ובמרחק ארוך.
תשובה מלאה:
(1) הוצאות קבועות – הוצאות שאינן תלויות באורך הדרך, ומשלמים אותן גם במרחק קצר: הקמה והפעלה של מתקנים בנקודת המוצא וביעד – מפעלים, מסופים, נמלים. בגרף הן נקודת ההתחלה של הקו על הציר האנכי.
הוצאות התלויות במרחק – הוצאות שגדלות עם כל קילומטר של הובלה: הנחת הצינור ותחזוקתו, הקמה והפעלה של תחנות דחיסה הדוחפות את הגז לאורך הצינור, ובאונייה – הדלק, הצוות וזמן ההפלגה. בגרף הן השיפוע של הקו.
ההבדלים בין צינור יבשתי לבין אוניית גז מונזל:
צינור יבשתי – ההוצאות הקבועות נמוכות: הגז נכנס לצינור במצבו הטבעי, בלי עיבוד מיוחד. אבל ההוצאות התלויות במרחק גבוהות: צריך לקנות ולהניח צינור פלדה לכל אורך הדרך ולהקים תחנות דחיסה, ולכן כל קילומטר נוסף מייקר את ההובלה.
אוניית גז מונזל – ההוצאות הקבועות גבוהות מאוד: בנמל המוצא צריך מפעל ענק שמקרר את הגז לכ־160 מעלות מתחת לאפס והופך אותו לנוזל, ובנמל היעד צריך מסוף שמחזיר אותו למצב גזי. אבל ההוצאות התלויות במרחק נמוכות: הגז הנוזלי תופס נפח קטן פי כ־600, אונייה אחת מובילה כמות עצומה, ואין צורך לבנות דרך – הים כבר קיים.
(2) במרחק קצר – הצינור זול יותר, כי ההוצאה הקבועה הגבוהה של מפעל ההנזלה והמסוף אינה מתחלקת על מרחק מספיק, ולכן בוחרים בצינור. במרחק ארוך – כל קילומטר של צינור מייקר מאוד את ההובלה, ואילו ההוצאה הקבועה של האונייה מתחלקת על פני מרחק רב וההובלה הימית זולה לכל קילומטר. לכן במרחק ארוך, ובייחוד כשצריך לחצות אוקיינוס, בוחרים באוניות גז מונזל.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) הוגדרו שני סוגי ההוצאות והושוו שני האמצעים בכל אחד מהם; ב־(2) הוסבר הקשר בין מבנה ההוצאות לבחירה בכל מרחק.
סעיף ג
קטאר → יפן: אוניית גז מונזל – מרחק ארוך מאוד (יותר מ־10,000 ק"מ בים), דרך האוקיינוס ההודי; צינור באורך כזה אינו מעשי.
נורווגיה → גרמניה: צינור תת־ימי – מרחק קצר יחסית (כמה מאות קילומטרים) על פני קרקעית הים הצפוני הרדוד, וזרימה קבועה של כמויות גדולות.
(אפשר גם: ארצות הברית → הולנד – אוניית גז מונזל, מרחק ארוך מעבר לאוקיינוס האטלנטי; ישראל → מצרים – צינור (תת־ימי לאורך החוף או יבשתי), מדינות שכנות ומרחק קצר.)
מה נדרש: שני מטענים, ולכל אחד אמצעי הובלה מתאים עם הסבר המבוסס על המרחק ועל המכשול הימי.
תשובה מלאה:
קטאר → יפן – אוניית גז מונזל: המרחק ארוך מאוד, יותר מ־10,000 ק"מ בדרך הים – מן המפרץ הפרסי דרך האוקיינוס ההודי, מצר מלקה וים סין הדרומי. בתחום הארוך של הגרף האונייה היא הזולה ביותר, ובנוסף אי אפשר להניח צינור באורך כזה דרך אוקיינוסים עמוקים ושטחי מדינות רבות. קטאר אכן היא אחת היצואניות הגדולות בעולם של גז מונזל.
נורווגיה → גרמניה – צינור תת־ימי: המרחק קצר יחסית – כמה מאות קילומטרים – והגז מופק בשדות שבים הצפוני. הצינור מונח על קרקעית הים הצפוני הרדוד ומוביל זרימה קבועה וגדולה ישירות לחוף גרמניה. במרחק כזה צינור זול יותר מהקמת מפעל הנזלה ומסוף.
אפשר גם:
ארצות הברית (חוף מפרץ מקסיקו) → הולנד – אוניית גז מונזל: מרחק ארוך (כ־8,000–9,000 ק"מ) והאוקיינוס האטלנטי ביניהן, ולכן צינור אינו אפשרי. אוניות מגיעות למסוף קליטה של גז מונזל בנמל רוטרדם.
ישראל → מצרים – צינור: מדינות שכנות, והמרחק בין שדות הגז שמול חוף ישראל לבין מצרים קצר. בתחום הקצר הצינור הוא הזול ביותר, והגז אכן מוזרם בצינור (תת־ימי לאורך החוף, וגם בצינור יבשתי דרך ירדן).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מטענים, לכל אחד אמצעי הובלה, והסבר המקשר את הבחירה לתחום המרחק בגרף ולגורם נוסף (אוקיינוס, שכנות, כמות קבועה).
שאלה 5 · סיאול – עיר עולם
סיאול, בירת קוריאה הדרומית, היא אחת מערי העולם החשובות במזרח אסיה, ויושבים בה המטות של תאגידים רב־לאומיים גדולים.
עיינו באטלס במפה מדינית של מזרח אסיה.
תארו יתרון מיקום אחד של סיאול, שתורם להיותה עיר עולם. (6 נקודות)
ממשלת קוריאה הדרומית נקטה כמה פעולות כדי לעודד פעילות של חברות רב־לאומיות בסיאול ובסביבתה.
לפניכם רשימה של כמה מן הפעולות האלה.
– פיתוח רשת אינטרנט מהירה ותשתיות תקשורת מתקדמות
– הקמת אזורי כלכלה חופשיים, שבהם חברות זרות נהנות מהטבות מס
– השקעה רבה בהשכלה גבוהה ובמחקר ופיתוח
– הקמת נמל תעופה בין־לאומי גדול עם קווים לכל העולם
בחרו בשתיים מן הפעולות, והסבירו כיצד כל אחת מהן מעודדת פעילות של חברות רב־לאומיות בסיאול. (9 נקודות)
סיאול מדורגת במקום גבוה ברשימות של "ערים חכמות". עיינו בתיאור של תמונה שצולמה במרכז העסקים של סיאול.
[תיאור התמונה]
(1) ציינו שני רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה המתוארים בתמונה. (5 נקודות)
(2) הסבירו את התרומה של כל אחד מן הרכיבים שציינתם להיותה של סיאול עיר חכמה ובת־קיימה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
סיאול שוכנת בצפון־מערב חצי האי קוריאה, בין סין ליפן – שתי כלכלות מן הגדולות בעולם. בייג'ינג, שנגחאי וטוקיו נמצאות במרחק של כשעתיים–שלוש שעות טיסה ממנה, ולידה נמצאים נמל התעופה והנמל של אינצ'ון על חוף הים הצהוב. לכן סיאול היא צומת נוח לניהול מסחר וקשרים כלכליים בכל צפון־מזרח אסיה.
מה נדרש: לתאר יתרון מיקום אחד על פי המפה המדינית, ולהסביר כיצד הוא הופך את סיאול למוקד גלובלי.
תשובה מלאה:
במפה המדינית רואים שסיאול שוכנת בצפון־מערב קוריאה הדרומית, על נהר האן, קרוב לחוף הים הצהוב.
יתרון המיקום – בין שתי מעצמות כלכליות: חצי האי קוריאה נמצא בין סין (ממערב) לבין יפן (ממזרח). הערים הגדולות של שתי המדינות – בייג'ינג, שנגחאי, טוקיו ואוסקה – נמצאות במרחק של כשעתיים–שלוש שעות טיסה מסיאול. לכן תאגידים יכולים לנהל מסיאול קשרים עם השווקים הגדולים של צפון־מזרח אסיה, ותאגידים קוריאניים כמו סמסונג ויונדאי מנהלים ממנה פעילות עולמית. הקרבה לחוף מאפשרת את קיומם של נמל ימי ושל נמל תעופה בין־לאומי גדול באינצ'ון, שמחברים את העיר לכל העולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון מיקום אחד מבוסס על המפה (בין סין ליפן, ליד החוף), ומוסבר מדוע הוא הופך את סיאול לצומת של ניהול וסחר.
סעיף ב
1. השקעה בהשכלה גבוהה ובמחקר ופיתוח – החברה מוצאת בסיאול מהנדסים, מדענים ומתכנתים רבים, ואוניברסיטאות ומכוני מחקר שאפשר לשתף איתם פעולה; לכן תאגידים טכנולוגיים מקימים בה מרכזי פיתוח.
2. אזורי כלכלה חופשיים – הטבות המס מגדילות את הרווח של החברה ומקטינות את עלות ההקמה, ולכן משתלם לה להקים משרדים ומפעלים באזור.
(אפשר גם: אינטרנט מהיר – ניהול ומסחר מקוון בזמן אמת; נמל תעופה גדול – תנועה מהירה של מנהלים ושל סחורות יקרות.)
מה נדרש: לבחור שתי פעולות מן הרשימה, ולכל אחת להסביר מה התועלת לתאגיד ומדוע היא מושכת אותו לסיאול.
תשובה מלאה:
1. השקעה בהשכלה גבוהה ובמחקר ופיתוח: קוריאה הדרומית משקיעה במחקר ופיתוח חלק מן הגדולים בעולם מן התוצר הלאומי שלה, ושיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב הצעירים בה מן הגבוהים בעולם. תאגיד טכנולוגי שמקים מרכז פיתוח בסיאול מוצא שם מהנדסים, מתכנתים ומדענים רבים, ויכול לשתף פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר. מכיוון שהידע הוא המשאב החשוב ביותר בתעשיות עתירות ידע, זה גורם מושך מרכזי.
2. הקמת אזורי כלכלה חופשיים: באזורים אלה (למשל באינצ'ון, ליד סיאול) חברות זרות נהנות מהנחות במסים, מקרקע זולה ומהליכים מהירים של רישוי. ההטבות מקטינות את העלויות ומגדילות את הרווחים, ולכן תאגידים מקימים בהם משרדים אזוריים, מרכזי לוגיסטיקה ומפעלים.
(אפשר גם: רשת אינטרנט מהירה ותשתיות תקשורת – התאגיד מנהל מערכות מידע, מסחר מקוון וקשר עם המטה ועם השווקים בזמן אמת, ויכול לנסות בסיאול מוצרים דיגיטליים חדשים על צרכנים מחוברים; נמל תעופה גדול – מנהלים וסחורות יקרות, כמו שבבים, מגיעים במהירות לכל העולם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי פעולות מן הרשימה, ולכל אחת הסבר שמקשר אותה לצורך מוגדר של התאגיד (ידע, רווח, תקשורת, תנועה).
סעיף ג
(1) 1. נחל פתוח וצמחייה לאורכו – שטח ירוק ומים בלב אזור המשרדים, במקום כביש מהיר. 2. טיילות וגשרים להולכי רגל לאורך הנחל.
(2) 1. הנחל והצמחייה מצננים את הסביבה (מקטינים את אי החום העירוני), מגדילים את המגוון הביולוגי ומספקים לתושבים ולעובדים מקום מנוחה – סביבה בריאה ונוחה. 2. הטיילות והגשרים מעודדים הליכה ברגל במרכז העיר במקום נסיעה ברכב – פחות פקקים וזיהום אוויר, ומרחב ציבורי פתוח שמשפר את איכות החיים.
מה נדרש: (1) לזהות בתיאור שני רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה; (2) להסביר לכל רכיב את תרומתו לקיימות או לאיכות החיים בעיר.
תשובה מלאה:
(1) רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה בתמונה:
1. נחל פתוח עם צמחייה – במקום כביש מהיר עילי נחשף מחדש נחל, ולאורכו צמחי מים, שיחים ועצים בלב מרכז העסקים.
2. טיילות וגשרים להולכי רגל – שבילים לאורך שתי הגדות וגשרים שחוצים את הנחל.
(2) התרומה של כל רכיב:
1. הנחל והצמחייה: המים והצמחים מצננים את האוויר באמצעות אידוי וצל, ולכן מקטינים את אי החום העירוני – באזור שהיה מכוסה באספלט ובבטון. השטח הירוק מגדיל את המגוון הביולוגי (צמחים, דגים וציפורים חוזרים לאזור), ומספק לתושבים ולעובדים מקום מנוחה ופנאי – סביבה בריאה ונעימה יותר. בנוסף, הריסת הכביש המהיר הקטינה את התנועה של מכוניות פרטיות למרכז העיר.
2. הטיילות והגשרים: הם יוצרים דרך נוחה, מוצלת ובטוחה ללכת ברגל בין המשרדים, החנויות ותחנות התחבורה הציבורית. כשנוח ללכת, אנשים עושים יותר דרכים קצרות ברגל ולא ברכב – פחות פקקים, פחות זיהום אוויר ופחות פליטה של גזי חממה, והליכה משפרת את הבריאות. המרחב הציבורי הפתוח לאורך המים משמש מקום מפגש ופנאי לכל התושבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני רכיבים מתוך התיאור, ולכל אחד הסבר שמקשר אותו למטרות של עיר בת־קיימה – סביבה בריאה, הפחתת זיהום ותחבורה, איכות חיים.
שאלה 6 · סחר עולמי – היצוא של סין
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על היקף היצוא של סחורות מסין בשנים נבחרות.
[טבלה]
ציינו את המגמה הבאה לידי ביטוי בנתוני הטבלה, והציגו שלושה גורמים למגמה זו. (11 נקודות)
בין מדינות רבות נחתמו הסכמי סחר חופשי.
(1) הסבירו מהו הסכם סחר חופשי, וכיצד הוא מגדיל את הסחר בין המדינות החתומות עליו. (4 נקודות)
(2) עיינו באטלס, וציינו יתרון יחסי אחד של ברזיל, המאפשר לה להשתלב בסחר העולמי. (4 נקודות)
יש הטוענים כי מדינה פחות מפותחת שמייצאת בעיקר חומר גלם אחד נפגעת מהתרחבות הסחר העולמי.
הביאו נימוק אחד לביסוס טענה זו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
המגמה: עלייה חדה מאוד ביצוא של סין – מ־18 מיליארד דולר בשנת 1980 ל־3,380 מיליארד דולר בשנת 2023 (פי כ־187). הקפיצה הגדולה ביותר הייתה בעשור 2000–2010 (פי 6.3).
גורמים: (1) רפורמות "הדלת הפתוחה" מ־1978 והקמת אזורי כלכלה מיוחדים (שנג'ן, 1980), שפתחו את סין להשקעות זרות; (2) כוח עבודה עצום וזול, שמשך תאגידים רב־לאומיים להעביר לסין את הייצור; (3) ההצטרפות לארגון הסחר העולמי בסוף 2001, שהורידה מכסים על התוצרת הסינית ופתחה לה את השווקים בעולם.
מה נדרש: לציין את המגמה ולבסס אותה בנתונים (2), ולהציג שלושה גורמים שונים, כל אחד מוסבר (3×3).
תשובה מלאה:
המגמה: היצוא עלה בכל התקופה: 18 (1980) ← 62 (1990) ← 249 (2000) ← 1,578 (2010) ← 2,591 (2020) ← 3,380 מיליארד דולר (2023). זה פי כ־187 בתוך 43 שנה. בעשור 2000–2010 היצוא גדל פי 6.3 – הקצב המהיר ביותר בטבלה. בין 2010 ל־2023 הוא גדל פי 2.1. כיום סין היא היצואנית הגדולה בעולם.
גורמים (בוחרים שלושה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מגובה במספרים ובשינויי הקצב. שלושה גורמים שונים, וכל אחד מוסבר ומקושר לגידול ביצוא (בעיקר ההצטרפות ל־WTO – מתאימה לקפיצה של 2000–2010).
סעיף ב
(1) הסכם סחר חופשי הוא הסכם בין שתי מדינות או יותר לבטל ביניהן (או להקטין מאוד) את המכסים ואת המכסות על סחורות. בלי מכס, מחיר המוצרים המיובאים יורד, ולכן משתלם יותר לייבא ולייצא, וכל מדינה יכולה להתמחות במה שהיא מייצרת בזול ולמכור אותו לשוק גדול יותר.
(2) ברזיל – שטחים חקלאיים עצומים ואקלים טרופי וסובטרופי, שמאפשרים גידול של פולי סויה, קפה וקני סוכר בהיקף ענק לייצוא. (אפשר גם: מרבצי עפרות ברזל ענקיים – קרז'אס במדינת פארה, אזור מינאס ז'ראיס.)
מה נדרש: (1) להגדיר הסכם סחר חופשי ולהסביר את השפעתו על הסחר; (2) יתרון יחסי אחד של ברזיל שאפשר למצוא באטלס.
תשובה מלאה:
(1) הסכם סחר חופשי: הסכם שבו המדינות מתחייבות לבטל זו כלפי זו מכסים, מכסות ומגבלות אחרות על סחר (לרוב בהדרגה). דוגמאות: נפטא / USMCA בצפון אמריקה, מרקוסור בדרום אמריקה, האיחוד האירופי (שהוא גם איחוד מכס). כיצד זה מגדיל את הסחר: בלי מכס, המוצרים המיובאים זולים יותר לצרכן, והיצואנים מקבלים גישה לשוק גדול. המדינות מתמחות לפי היתרון היחסי שלהן, ומחליפות ביניהן יותר סחורות.
(2) באטלס, במפות הכלכליות ובמפות שימושי הקרקע של ברזיל:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההגדרה נכונה, וההסבר מראה את הקשר בין ביטול המכס לגידול בסחר. (2) יתרון אמיתי של ברזיל, ומה רואים באטלס.
סעיף ג
מחירי חומרי הגלם בשוק העולמי משתנים בחדות. כאשר מחיר חומר הגלם היחיד שהמדינה מייצאת יורד (למשל מחיר הנחושת או הקפה), ההכנסות של המדינה ממטבע חוץ קורסות. אין לה ממה לשלם על ייבוא של מזון, דלק ומכונות, היא נאלצת לקחת הלוואות, ומועסקים רבים מאבדים את פרנסתם. הסחר העולמי הופך אותה תלויה בשווקים ובמחירים שאין לה שליטה עליהם.
מה נדרש: להביא נימוק אחד, מוסבר, לכך שתלות ביצוא של חומר גלם אחד פוגעת במדינה פחות מפותחת.
תשובה מלאה:
אפשר לבחור באחד מן הנימוקים האלה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: הנימוק מסביר מנגנון – תלות, תנודות מחירים, או תנאי סחר – ומראה את הנזק למדינה. דוגמה מחזקת את התשובה.
שאלה 7 · נתיבי שיט פנימיים באירופה
הציגו יתרון אחד וחיסרון אחד בהובלה של מטענים בדרך האוויר (תובלה אווירית). (7 נקודות)
קראו את הקטע שלפניכם, עיינו במפה הסכמטית שבנספח ב ובמפות שבאטלס, וענו על הסעיפים ב–ג.
[קטע]
[נספח ב – מפה]
(1) ציינו בין איזה ים לאיזה ים מחבר נתיב השיט ריין–מיין–דנובה. (4 נקודות)
(2) הסבירו את החשיבות של נתיב השיט ריין–מיין–דנובה לסחר באירופה. (6 נקודות)
בקיץ 2018 ובקיץ 2022 היו באירופה בצורת וגלי חום קשים, ומפלס המים בנהר הריין ירד מאוד.
(1) הסבירו מדוע ירידה ניכרת במפלס המים בנהר גורמת להגבלת התנועה של דוברות בריין. (4 נקודות)
(2) הסבירו השפעה אפשרית אחת של הגבלת התנועה בריין על כלכלת גרמניה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
יתרון: מהירות – המטען מגיע בין יבשות תוך שעות או יום, ולכן התובלה האווירית מתאימה למוצרים מתכלים (פרחים, דגים, פירות), לתרופות ולמוצרים יקרים וקלים (שבבים, טלפונים), שבהם הזמן חשוב יותר מן המחיר.
חיסרון: עלות גבוהה מאוד לטון ומגבלת משקל ונפח – אי אפשר להוביל באופן משתלם מטענים כבדים וזולים (פחם, תבואה, מחצבים); בנוסף, צריכת הדלק ופליטת גזי החממה לטון־ק"מ הן הגבוהות ביותר מבין אמצעי ההובלה.
מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד של תובלה אווירית, כל אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
יתרון – מהירות רבה: מטוס מוביל מטען מיבשת ליבשת תוך שעות, ולכן המוצר מגיע לצרכן טרי ובזמן. זה חיוני למוצרים מתכלים (פרחים, פירות, דגים טריים), לתרופות ולציוד רפואי, ולמוצרים קלים ויקרים (רכיבים אלקטרוניים, תכשיטים) שבהם עלות ההובלה היא חלק קטן ממחיר המוצר. המטען גם מוגן יחסית מנזקים וגנבות.
חיסרון – עלות גבוהה ומגבלת כמות: ההובלה במטוס יקרה פי כמה עשרות מן ההובלה באונייה לכל טון, והמטוס מוגבל במשקל ובנפח. לכן אי אפשר להוביל כך מטענים כבדים וזולים בכמויות גדולות. בנוסף, התובלה האווירית צורכת הרבה דלק ופולטת הרבה גזי חממה לכל טון מטען, ותלויה בשדות תעופה ובמזג האוויר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד מוסבר ומתאים לתובלה האווירית.
סעיף ב
(1) בין הים הצפוני (שאליו נשפך הריין, ליד רוטרדם) לבין הים השחור (שאליו נשפכת הדנובה, ליד קונסטנצה ודלתת הדנובה).
(2) הנתיב מחבר את אזורי התעשייה במערב אירופה (אגן הרוהר, אזור מיינץ־פרנקפורט) ואת נמל רוטרדם – הנמל הגדול באירופה – עם מרכז אירופה ומזרחה ועם הים השחור. כך אפשר להוביל מטענים כבדים בתפזורת (פחם, עפרות, דלק, תבואה, כימיקלים, מכולות) בדוברות, בזול ובכמויות גדולות, לאורך כ־3,500 ק"מ. מדינות שאין להן חוף ים – אוסטריה, הונגריה, סלובקיה, סרביה – מקבלות דרך מים לנמלים ימיים ולסחר העולמי.
מה נדרש: (1) לציין את שני הימים (בעזרת המפה והאטלס); (2) להסביר את חשיבות הנתיב לסחר באירופה.
תשובה מלאה:
(1) באטלס יש לעיין במפה הפיזית של אירופה. הריין זורם צפונה ונשפך לים הצפוני בהולנד (ליד רוטרדם); הדנובה זורמת מזרחה ונשפכת לים השחור בדלתה שבגבול רומניה–אוקראינה (ובתעלה לנמל קונסטנצה). תעלת מיין–דנובה מחברת בין שתי מערכות הנהרות, ולכן הנתיב כולו מחבר בין הים הצפוני לבין הים השחור.
(2) חשיבות הנתיב לסחר באירופה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני הימים הנכונים; (2) לפחות שני היבטים של חשיבות הנתיב (חיבור אזורים/נמלים, הובלה זולה בתפזורת, גישה לים למדינות ללא חוף) מוסברים.
סעיף ג
(1) דוברה עמוסה שוקעת עמוק במים. כשמפלס הנהר יורד בגלל מיעוט משקעים, חום ואידוי ומיעוט מי הפשרה מן האלפים, העומק באפיק – בעיקר בקטעים הרדודים – אינו מספיק; הדוברות יכולות להעמיס רק חלק קטן ממטענן כדי לא לשקוע עמוק, ובחלק מן הקטעים התנועה נעצרת לגמרי.
(2) עלייה בעלויות ושיבוש באספקה לתעשייה: כל דוברה מובילה פחות מטען, ולכן מחירי ההובלה עולים מאוד; מפעלים לאורך הנהר (כימיה, פלדה) ותחנות כוח מקבלים פחות חומרי גלם, פחם ודלק, וחלקם נאלצים לצמצם את הייצור – הדבר פוגע בתוצר ובייצוא.
מה נדרש: (1) להסביר את הקשר בין מפלס המים לבין השיט (עומק, משקל המטען); (2) להסביר השפעה כלכלית אחת.
תשובה מלאה:
(1) דוברה שוקעת במים לפי משקל המטען: ככל שהיא עמוסה יותר, היא צריכה מים עמוקים יותר. הריין ניזון מגשם ומהפשרת השלג והקרחונים באלפים. בבצורת ובגל חום יורדים מעט משקעים, האידוי גדל ומי ההפשרה מתמעטים, ולכן מפלס הנהר יורד. בקטעים הרדודים של הנהר העומק אינו מספיק עוד לדוברות עמוסות. לכן הדוברות חייבות להעמיס רק חלק קטן מן המטען הרגיל (לעיתים רבע עד שליש), ובמפלס נמוך במיוחד חלקן אינן יכולות לשוט כלל.
(2) השפעה על כלכלת גרמניה – עלייה בעלויות ופגיעה בתעשייה: כשכל דוברה נושאת פחות, צריך יותר דוברות כדי להוביל אותה כמות, ומחירי ההובלה בנהר עולים פי כמה. מפעלי כימיה ופלדה ותחנות כוח הממוקמים לאורך הריין ותלויים באספקה של חומרי גלם, פחם ודלק בנהר – מקבלים פחות ובאיחור. חלקם נאלצים לצמצם את הייצור או לעבור להובלה ברכבת ובמשאיות, יקרה יותר וקשה לארגון. כך נפגעים הייצור, הייצוא והתוצר, ובמקביל עולים מחירי הדלק לצרכנים באזורים התלויים בנהר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המנגנון מוסבר – מפלס ← עומק ← משקל מטען מוגבל; (2) ההשפעה הכלכלית מוסברת ומקושרת לתעשייה התלויה בנהר.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · שינויי אקלים – מתאן והתחממות הארקטי
אזור הארקטי מתחמם מהר בהרבה מן הממוצע העולמי. הסבירו גורם אחד לכך. (5 נקודות)
ציינו שני מקורות שבהם פעילות האדם פולטת גז מתאן לאטמוספרה.
הסבירו שתי דרכים להפחתת פליטות המתאן. (8 נקודות)
לפניכם מושגים בשתי קבוצות. בקבוצה א – תהליכים הנובעים מן ההתחממות הגלובלית, ובקבוצה ב – תופעות הקשורות לתהליכים האלה.
קבוצה א: – נסיגה של קרחוני הרים; – עלייה בתדירות של גלי חום ובצורות; – התחממות מי השטח באוקיינוסים הטרופיים; – הקדמת בוא האביב
קבוצה ב: – התעצמות של סופות הוריקן; – פריחה מוקדמת של צמחים שאינה מתואמת עם הגעת המאביקים; – מחסור צפוי במים בקיץ בעמקים שלמרגלות ההרים; – שריפות יער נרחבות
העתיקו למחברת את ארבעת התהליכים שבקבוצה א, וליד כל אחד מהם כתבו את התופעה מקבוצה ב שקשורה אליו.
בחרו בשניים מן הזוגות שהתאמתם, והסבירו בקצרה את הקשר בין התהליך לבין התופעה. (12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
משוב האלבדו: קרח ושלג לבנים מחזירים לחלל את רוב קרינת השמש (אלבדו גבוה). כשהקרח נמס, נחשפים הים והקרקע הכהים, שבולעים הרבה יותר קרינה. הם מתחממים, ממיסים עוד קרח – וכך התהליך מזין את עצמו, וההתחממות בארקטי מהירה פי כמה מן הממוצע העולמי.
מה נדרש: להסביר מנגנון אחד שגורם להתחממות מהירה במיוחד בארקטי.
תשובה מלאה:
הגורם העיקרי – משוב האלבדו (משוב חיובי):
לכן הארקטי התחמם בעשורים האחרונים בקצב גבוה פי 3–4 מן הממוצע העולמי.
(גורמים נוספים שאפשר להזכיר: שכבת אוויר קרה ויציבה סמוך לקרקע, שמרכזת את החימום ליד פני השטח; הסעת חום ולחות מקווי רוחב נמוכים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המנגנון מוסבר כשרשרת: הפשרה ← ירידה באלבדו ← יותר בליעה ← עוד התחממות. משוב חיובי מוסבר.
סעיף ב
מקורות: (1) גידול בקר וצאן – העיכול של בעלי חיים מעלי גירה; (2) אתרי פסולת (מזבלות) – פירוק של פסולת אורגנית בלי חמצן. (אפשר גם: שדות אורז מוצפים; דליפות בהפקה ובהולכה של גז טבעי, נפט ופחם.)
דרכים: (1) לכידת הגז במזבלות ובמכוני טיהור והפקת חשמל ממנו (ביוגז), והפרדת פסולת אורגנית לקומפוסט כדי שלא תיקבר; (2) איתור ותיקון של דליפות בצנרת ובבארות גז, ואיסור על שחרור מכוון של גז לאוויר בשדות נפט וגז.
מה נדרש: לציין שני מקורות אנושיים של מתאן (1+1), ולהסביר שתי דרכים להפחתה (3+3).
תשובה מלאה:
מקורות (בוחרים שניים):
דרכים להפחתה (בוחרים שתיים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מקורות נכונים, ושתי דרכים שונות. כל דרך מוסברת – כיצד היא מקטינה את המתאן שמגיע לאטמוספרה.
סעיף ג
ההתאמה: נסיגה של קרחוני הרים – מחסור צפוי במים בקיץ בעמקים שלמרגלות ההרים; עלייה בתדירות של גלי חום ובצורות – שריפות יער נרחבות; התחממות מי השטח באוקיינוסים הטרופיים – התעצמות של סופות הוריקן; הקדמת בוא האביב – פריחה מוקדמת של צמחים שאינה מתואמת עם הגעת המאביקים.
הסבר (שני זוגות): (1) קרחוני ההרים הם "מאגר" שמשחרר מים בקיץ, כשאין גשם. כשהם נסוגים, בהתחלה יש יותר מי הפשרה, אבל אחר כך המאגר קטן, ובקיץ זורמים פחות מים בנהרות, שמשמשים להשקיה ולשתייה. (2) גלי חום ובצורות מייבשים את הצמחייה ואת הקרקע, והצמחייה היבשה נדלקת בקלות. השריפות מתפשטות מהר ומגיעות לשטחים עצומים (קליפורניה, אוסטרליה, אגן הים התיכון).
מה נדרש: להתאים נכון את ארבעת הזוגות (4×1), ולהסביר את הקשר בשני זוגות (4+4).
תשובה מלאה:
ההתאמה:
הסבר (בוחרים שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבע התאמות נכונות. בשני הזוגות שנבחרו, הקשר מוסבר כמנגנון של סיבה ותוצאה.
שאלה 9 · תנועת הלוחות ורעידות אדמה
הקליפה החיצונית של כדור הארץ מחולקת ללוחות טקטוניים, הנעים זה ביחס לזה.
הסבירו מה גורם לתנועה של הלוחות הטקטוניים. (5 נקודות)
לפניכם שתי רשימות – ברשימה א שמות של שלושה אזורים בעולם שבהם מתרחש מפגש בין שני לוחות טקטוניים, וברשימה ב סוגי תנועות של הלוחות הטקטוניים.
| רשימה א | רשימה ב |
|---|---|
| ים סוף | תנועת החלקה |
| האיים האלאוטיים (דרום אלסקה) | פתיחה והתרחקות |
| האי הדרומי של ניו זילנד (ההעתק האלפיני) | התקרבות והפחתה |
היעזרו במפות הגאולוגיות שבאטלס, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) העתיקו למחברת את שמות האזורים בעולם מרשימה א.
רשמו ליד כל אחד מן האזורים את סוג התנועה של הלוחות הטקטוניים מרשימה ב שמתרחשת בו. (9 נקודות)
(2) ציינו את השמות של שני הלוחות הטקטוניים שנפגשים בכל אחד מן האזורים שברשימה א. (6 נקודות)
במפה שלפניכם מסומנים אזורים בעולם שבהם התרחשו בשנת 2021 רעידות אדמה בעוצמה (מגניטודה) של 6.5 ויותר.
[מפה]
– עיינו במפה, וציינו אזור גדול אחד ביבשה שבו לא התרחשו בשנה זו רעידות אדמה בעוצמה של 6.5 ויותר.
– הסבירו מדוע באזור זה כמעט אין רעידות אדמה חזקות.
(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
הלוחות – חלקים נוקשים של הליתוספרה – נעים על גבי האסתנוספרה, שכבה רכה (פלסטית) וחמה במעטפת. חום מפנים כדור הארץ יוצר במעטפת זרמי הסעה: חומר חם קל עולה, מתפשט לצדדים מתחת ללוחות, מתקרר ושוקע. הזרמים "גוררים" את הלוחות, וגם הלוח הכבד ששוקע באזורי הפחתה מושך אחריו את שאר הלוח ומאגמה שעולה ברכסים דוחפת את הלוחות לצדדים; התנועה איטית – כמה סנטימטרים בשנה.
מה נדרש: להסביר את המנגנון שמניע את הלוחות.
תשובה מלאה:
הליתוספרה – הקרום והחלק העליון הקשיח של המעטפת – מחולקת ללוחות נוקשים, והם "צפים" על האסתנוספרה, שכבה חמה ורכה (פלסטית) במעטפת העליונה. הגורם העיקרי לתנועה הוא חום מפנים כדור הארץ (מהתפרקות של יסודות רדיואקטיביים ומן החום שנשאר מהיווצרות כדור הארץ): במעטפת נוצרים זרמי הסעה – חומר חם וקל יחסית עולה לאט, מתפשט לצדדים מתחת ללוחות, מתקרר, נעשה כבד יותר ושוקע בחזרה. התנועה האיטית של הזרמים גוררת את הלוחות שמעליהם.
נוסף על כך פועלים כוחות בשולי הלוחות: ברכסים שבמרכז האוקיינוסים מאגמה עולה ונוצר קרום חדש שדוחף את הלוחות לצדדים, ובאזורי ההפחתה לוח אוקייני קר וכבד שוקע לתוך המעטפת ומושך אחריו את שאר הלוח. הלוחות נעים בקצב של כמה סנטימטרים בשנה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מציין את מקור האנרגייה (חום פנימי), את המנגנון (זרמי הסעה במעטפת) ואת השכבה שעליה הלוחות נעים, וגם את הכוחות בשולי הלוחות.
סעיף ב
(1) ים סוף – פתיחה והתרחקות; האיים האלאוטיים – התקרבות והפחתה; ההעתק האלפיני בניו זילנד – תנועת החלקה.
(2) ים סוף – הלוח הערבי והלוח האפריקני (הנובי); האיים האלאוטיים – לוח האוקיינוס השקט (הפסיפי) והלוח הצפון־אמריקני; ניו זילנד – לוח האוקיינוס השקט והלוח האוסטרלי (ההודי־אוסטרלי).
מה נדרש: (1) להתאים לכל אזור את סוג התנועה; (2) לציין את שני הלוחות בכל אזור.
תשובה מלאה:
(1)
ים סוף – פתיחה והתרחקות: חצי האי ערב מתרחק מאפריקה; בקרקעית ים סוף נוצר קרום אוקייני חדש, והים מתרחב לאט – זהו אוקיינוס "צעיר" בשלבי היווצרות.
האיים האלאוטיים (דרום אלסקה) – התקרבות והפחתה: לוח האוקיינוס השקט שוקע מתחת ללוח הצפון־אמריקני. לאורך הקשת נוצרה התעלה האלאוטית העמוקה, ומעליה – שרשרת איים געשיים.
האי הדרומי של ניו זילנד – תנועת החלקה: לאורך ההעתק האלפיני לוח האוקיינוס השקט והלוח האוסטרלי מחליקים זה לצד זה (בתזוזה אופקית, עם מעט דחיסה שהרימה את האלפים הדרומיים).
(2)
ים סוף – הלוח הערבי והלוח האפריקני (הנובי).
האיים האלאוטיים – לוח האוקיינוס השקט (הפסיפי) והלוח הצפון־אמריקני.
האי הדרומי של ניו זילנד – לוח האוקיינוס השקט והלוח האוסטרלי (ההודי־אוסטרלי).
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל אזור מותאם לסוג התנועה הנכון (3 × 3 נקודות), ובכל אזור מצוינים שני הלוחות הנכונים (3 × 2 נקודות).
סעיף ג
האזור: רוב יבשת אפריקה (אפשר גם: אוסטרליה, מזרח דרום אמריקה – ברזיל, מזרח צפון אמריקה). ההסבר: האזור נמצא במרכז לוח טקטוני, רחוק מן הגבולות בין הלוחות – שם הלוחות אינם מתנגשים, מתרחקים או מחליקים זה לצד זה, ולכן לא מצטבר בסלעים מאמץ גדול שמשתחרר ברעידות אדמה. אלה אזורים של סלעים עתיקים ויציבים (מגנים יבשתיים).
מה נדרש: לציין אזור בלי רעידות חזקות ולהסביר מדוע.
תשובה מלאה:
האזור: רוב יבשת אפריקה – במפה אין בה אף עיגול. (תשובות נכונות נוספות: אוסטרליה; מזרח דרום אמריקה – ברזיל; מזרח צפון אמריקה וקנדה; צפון אירופה.)
ההסבר: רוב רעידות האדמה החזקות מתרחשות לאורך הגבולות בין הלוחות הטקטוניים – שם הלוחות מתקרבים, מתרחקים או מחליקים זה לצד זה, הסלעים ננעלים, ומאמץ גדול מצטבר ומשתחרר. במפה רואים שרוב שטח אפריקה רחוק מקווי הגבולות האדומים: הוא נמצא בתוך הלוח האפריקני. במרכז הלוח כל השטח נע יחד, כגוש אחד, ולכן כמעט אין תזוזה בין סלעים ולא מצטבר מאמץ גדול. רוב השטח בנוי מסלעים עתיקים, קשים ויציבים (מגן יבשתי), ולכן רעידות אדמה חזקות נדירות בו. (בשולי האזור – בבקע המזרח־אפריקני ובצפון אפריקה, ליד הגבול עם הלוח האירו־אסייתי – יש רעידות אדמה, אבל ב־2021 לא היו שם רעידות בעוצמה של 6.5 ויותר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: האזור נכון לפי המפה, וההסבר מקשר בין המיקום בתוך הלוח, הרחק מן הגבולות, לבין היעדר המנגנון שגורם לרעידות האדמה.
שאלה 10 · המונסון בתת־היבשת ההודית
לפניכם תרשים סכמטי המציג את לחץ האוויר ואת כיוון הרוחות מעל תת־היבשת ההודית ומעל האוקיינוס ההודי בשני מצבים I, II, בשני חודשים שונים בשנה.
עיינו בתרשים, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[תרשים: לחץ אוויר ורוחות מעל תת־היבשת ההודית בשני מצבים]
קבעו באיזה משני המצבים מתוארים הלחץ והרוחות בחודש ינואר, ובאיזה מהם בחודש יולי.
ציינו מהו מזג האוויר השורר בתת־היבשת ההודית בכל אחד מן המצבים.
הַסבירו את ההשפעה של ההבדל בהתחממות ובהתקררות בין היבשה לבין האוקיינוס על לחץ האוויר ועל כיוון הרוחות בכל אחד מן המצבים המוצגים בתרשים.
אילו רכסי ההרים הגבוהים שבצפון התרשים (רכסי ההימלאיה) לא היו קיימים, איזו השפעה הייתה לכך על כמות המשקעים בצפון הודו בעונת הגשמים?
הסבירו מדוע.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
מצב I – ינואר (מונסון החורף): הרוחות נושבות מן היבשה אל הים; מזג אוויר יבש ובהיר, כמעט בלי גשם.
מצב II – יולי (מונסון הקיץ): הרוחות נושבות מן האוקיינוס אל היבשה; מזג אוויר חם, לח וגשום מאוד – עונת הגשמים.
מה נדרש: לשייך כל מצב לחודש ולציין את מזג האוויר בכל אחד.
תשובה מלאה:
מצב I – ינואר. בחורף היבשה קרה, ומעליה לחץ גבוה; הרוחות נושבות מן היבשה, מצפון ומצפון־מזרח, אל האוקיינוס (מונסון החורף). האוויר שבא מן היבשה יבש, ולכן בתת־היבשת ההודית מזג האוויר יבש ובהיר, וכמעט אין גשם (כפי שכתוב בתרשים).
מצב II – יולי. בקיץ היבשה חמה מאוד, ומעליה לחץ נמוך; הרוחות נושבות מן האוקיינוס, מדרום ומדרום־מערב, אל היבשה (מונסון הקיץ). האוויר שבא מן האוקיינוס רווי אדי מים, ולכן מזג האוויר חם, לח וגשום מאוד – זוהי עונת הגשמים, ובתרשים מסומנים עננים וגשם מעל היבשה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל מצב שויך נכון לחודש, ונכתב מזג האוויר (יבש / גשום), עם קשר לכיוון הרוח.
סעיף ב
היבשה מתחממת ומתקררת מהר יותר מן המים (קיבול החום של המים גדול, והחום מתפזר בהם לעומק).
ביולי (מצב II): היבשה מתחממת מאוד, האוויר מעליה מתחמם, מתפשט ועולה – לחץ נמוך מעל היבשה; מעל האוקיינוס, הקריר יחסית – לחץ גבוה יותר. הרוח נושבת מן הלחץ הגבוה אל הנמוך – מן האוקיינוס אל היבשה, ומביאה אוויר לח וגשם.
בינואר (מצב I): היבשה מתקררת מאוד, האוויר מעליה קר, כבד ושוקע – לחץ גבוה; האוקיינוס חם יחסית – לחץ נמוך. הרוח נושבת מן היבשה אל האוקיינוס, והיא יבשה.
מה נדרש: הסבר העיקרון (היבשה מתחממת ומתקררת מהר מן הים) ויישומו בשני המצבים: טמפרטורה → לחץ → כיוון רוח.
תשובה מלאה:
העיקרון: היבשה מתחממת מהר בקיץ ומתקררת מהר בחורף, ואילו האוקיינוס משנה את הטמפרטורה שלו לאט – למים קיבול חום גדול, והחום מתפזר בהם לעומק בעזרת זרמים וגלים. לכן בקיץ היבשה חמה מן האוקיינוס, ובחורף היא קרה ממנו. ההפרש יוצר הבדלים בלחץ האוויר, והרוח נושבת תמיד מאזור של לחץ גבוה לאזור של לחץ נמוך.
מצב II (יולי): השמש גבוהה מעל חצי הכדור הצפוני, והיבשה הגדולה של אסיה ותת־היבשת ההודית מתחממת מאוד. האוויר מעליה מתחמם, מתפשט ועולה, ונוצר לחץ נמוך. מעל האוקיינוס ההודי, שהוא קריר יחסית, הלחץ גבוה יותר. לכן הרוחות נושבות מן האוקיינוס אל היבשה, מדרום־מערב. האוויר הזה עבר מעל אלפי קילומטרים של ים חם ונטען באדי מים, וכשהוא עולה מעל היבשה ומעל ההרים הוא מתקרר ומוריד גשמים כבדים.
מצב I (ינואר): היבשה מתקררת מאוד, האוויר מעליה קר, צפוף ושוקע, ונוצר לחץ גבוה. האוקיינוס חם יחסית, ומעליו – וגם מעל אזור המשווה, שאליו זז אזור הלחץ הנמוך המשווני – הלחץ נמוך. לכן הרוחות נושבות מן היבשה אל האוקיינוס, מצפון־מזרח. זהו אוויר יבשתי ויבש, ולכן אין גשמים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון הוסבר, ובכל אחד משני המצבים יש שרשרת מלאה: טמפרטורה → לחץ → כיוון הרוח → מזג האוויר.
סעיף ג
כמות המשקעים בצפון הודו הייתה קטנה יותר. רכסי ההימלאיה חוסמים את האוויר הלח שבא מן האוקיינוס ומאלצים אותו לעלות; בעלייה הוא מתקרר, אדי המים מתעבים, והוא מוריד גשמים כבדים במדרונות ובמישורים שלמרגלותיהם (גשם תבליטי). בלי ההרים האוויר הלח היה ממשיך צפונה אל מרכז אסיה בלי לעלות ולהתקרר, והגשם היה מתפזר על שטח גדול יותר וחלש יותר בצפון הודו.
מה נדרש: לקבוע את ההשפעה (פחות משקעים) ולהסביר את תפקיד ההרים בעילוי האוויר ובחסימתו.
תשובה מלאה:
ההשפעה: כמות המשקעים בצפון הודו בעונת הגשמים הייתה קטנה יותר.
ההסבר: בקיץ, האוויר הלח של המונסון נע מן האוקיינוס צפונה. רכסי ההימלאיה הגבוהים חוסמים אותו ומאלצים אותו לעלות. בעלייה האוויר מתפשט ומתקרר, אדי המים מתעבים לעננים, ויורדים גשמים כבדים מאוד במדרונות ההרים ובמישורים שלמרגלותיהם (גשם תבליטי). ההרים גם "כולאים" את האוויר הלח מעל תת־היבשת ההודית, כך שכל הלחות שלו יורדת שם.
בלי ההרים לא היה גורם שמעלה את האוויר בחדות, והאוויר הלח היה ממשיך צפונה אל מרכז אסיה. הגשם היה מתפזר על שטח גדול יותר, וכמות המשקעים בצפון הודו הייתה קטנה יותר.
(אפשר להוסיף: ההרים גם חוסמים בחורף את האוויר הקר מאוד שבא ממרכז אסיה, ולכן בלעדיהם החורף בצפון הודו היה קר יותר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההשפעה נקבעה נכון, וההסבר מתאר את מנגנון הגשם התבליטי ואת תפקיד ההרים כמחסום.
שאלה 11 · זיהום הים – מתקנים לאורך החוף
תארו שני גורמים לעלייה בזיהום הים והחופים בעולם, הנובעים מפעילות האדם לאורך החופים. (10 נקודות)
תארו השפעה אחת על הסביבה הימית של הזרמת תמלחת (מים מלוחים מאוד) ממתקני התפלה לים. (5 נקודות)
בגרפים שלפניכם מוצגת מליחות מי הים לפי העומק בשתי תחנות מדידה מול חוף מסוים. אחת התחנות נמצאת בסמוך לצינור שמזרים לים תמלחת ממתקן התפלה, והאחרת – רחוק ממנו. עיינו בגרפים, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[גרפים 1, 2]
(1) תארו את המגמות של השינוי במליחות עם העלייה בעומק בכל אחד מן הגרפים. (4 נקודות)
(2) קבעו איזו מן התחנות, א או ב, נמצאת בסמוך לצינור התמלחת. נמקו את קביעתכם. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
1. עיור ופיתוח לאורך החופים – ערי חוף צפופות, נמלים ותיירות מזרימים לים שפכים, פסולת ופלסטיק. 2. מתקנים תעשייתיים בחוף – תחנות כוח (מי קירור חמים), מתקני התפלה (תמלחת), בתי זיקוק ונמלי נפט (דליפות) – שמספרם גדל עם הגידול בביקוש לחשמל, למים ולסחר.
מה נדרש: שני גורמים שונים מפעילות לאורך החוף.
תשובה מלאה:
גורם ראשון – עיור ותיירות לאורך החופים: חלק גדול מאוכלוסיית העולם גר בקרבת חופים, וערי החוף גדלות מהר. מערכות הביוב אינן תמיד מטהרות את כל השפכים, ופסולת – בעיקר פלסטיק – מגיעה לים מן הרחובות, מן הנחלים ומן החופים עצמם. אתרי תיירות ונמלי שיט מוסיפים פסולת, שפכים ודלק.
גורם שני – מתקנים תעשייתיים ותשתיות בחוף: כדי לספק חשמל, מים וסחורות לאוכלוסייה שגדלה, נבנים לאורך החופים תחנות כוח (שמזרימות לים מי קירור חמים), מתקני התפלה (שמזרימים תמלחת – מים מלוחים מאוד – עם כימיקלים), בתי זיקוק, מפעלים ונמלי נפט (שבהם דליפות). כל אלה מזרימים לים חומרים או מים בתכונות שונות מן הטבעיות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, כל אחד עם מקור הזיהום והדרך שבה הוא מגיע לים.
סעיף ב
התמלחת כבדה ממי הים, שוקעת ומתפשטת על הקרקעית ליד נקודת ההזרמה; המליחות הגבוהה (ולעיתים גם כימיקלים וטמפרטורה גבוהה ומיעוט חמצן) פוגעת ביצורים הנייחים בקרקעית – אצות, עשבי ים, רכיכות, אלמוגים – וגורמת לירידה במגוון המינים באזור.
מה נדרש: השפעה אחת על הסביבה הימית.
תשובה מלאה:
התמלחת שמתקני ההתפלה מחזירים לים מליחה פי 1.5–2 בערך ממי הים, ולכן צפופה וכבדה מהם. במקום להתערבב היא שוקעת ומתפשטת כ"שטיח" על קרקעית הים סביב צינור ההזרמה. יצורים שחיים על הקרקעית ואינם יכולים לזוז – עשבי ים, אצות, רכיכות, ספוגים ואלמוגים – רגישים לשינוי במליחות (שמוציא מים מתאיהם) ולכימיקלים שבתמלחת (חומרים נגד אבנית ומתכות), ולכן הם נפגעים או מתים. התוצאה – ירידה במגוון המינים ובפוריות הדגה בסביבת המתקן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההשפעה מתוארת עם המנגנון (שקיעת התמלחת ← מליחות גבוהה ליד הקרקעית ← פגיעה ביצורים).
סעיף ג
(1) גרף 1 (תחנה א): המליחות קבועה בכל העומק (כ־39.3). גרף 2 (תחנה ב): קבועה (כ־39.3) עד כ־10 מ', ומתחת לכך עולה עם העומק – עד כ־41.6 ליד הקרקעית. (2) תחנה ב: התמלחת כבדה ממי הים ולכן שוקעת ומתפשטת ליד הקרקעית – ולכן דווקא בשכבות העמוקות המליחות גבוהה, ואילו בפני הים היא כמו בתחנה א.
מה נדרש: (1) מגמה לכל גרף; (2) קביעה ונימוק.
תשובה מלאה:
(1) גרף 1 – תחנה א: המליחות כמעט אינה משתנה עם העומק – כ־39.3 גרם לקילוגרם מפני הים ועד הקרקעית (30 מ').
גרף 2 – תחנה ב: עד עומק של כ־10 מ' המליחות כ־39.3, כמו בתחנה א; מתחת לכך היא עולה עם העומק, ובקצב הולך וגדל – כ־39.7 בעומק 20 מ', כ־40.5 בעומק 25 מ' וכ־41.6 ליד הקרקעית – כ־2.3 גרם יותר מבפני הים.
(2) הקביעה: תחנה ב (גרף 2) נמצאת בסמוך לצינור התמלחת.
הנימוק: תמלחת מכילה הרבה יותר מלח ממי הים, ולכן היא צפופה וכבדה מהם. כשהיא יוצאת מן הצינור היא שוקעת ומתפשטת על הקרקעית ומתערבבת לאט, ולכן העלייה במליחות מופיעה דווקא בשכבות התחתונות – כפי שרואים בגרף 2 מתחת ל־10 מ'. בפני הים בתחנה ב המליחות זהה לתחנה א, כי התמלחת אינה עולה למעלה. בתחנה א המליחות קבועה בכל העומק – מצב טבעי של ים מעורבב, בלי השפעה של התמלחת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המגמות מתוארות עם ערכים. (2) הקביעה נכונה, והנימוק מסביר מדוע השינוי מופיע ליד הקרקעית ולא בפני הים (צפיפות התמלחת).
טעות נפוצה: לחפש את התמלחת בפני הים – מים מלוחים כבדים שוקעים, ולכן הסימן הוא עלייה במליחות ליד הקרקעית.
שאלה 12 · טורנדו והוריקן
בטבלה שלפניכם מוצגים שני סוגים של רוחות הרס ומאפיינים שלהם.
העתיקו את הטבלה למחברת.
בעמודות I–IV בטבלה שבמחברת כתבו בכל תא את המאפיין המתאים (מן הסוגריים) לכל אחד מסוגי רוחות ההרס.
(8 נקודות)
מאפייני טורנדו והוריקן
| סוג רוח ההרס \ המאפיין | I – קוטר הסופה (קטן/גדול) | II – משך הסופה (קצר/ארוך) | III – מקום ההיווצרות (מעל יבשה/מעל אוקיינוס חם) | IV – זמן ההתרעה מראש (קצר/ארוך) |
|---|---|---|---|---|
| טורנדו | ||||
| הוריקן |
תארו שתי השפעות של הוריקנים (ציקלונים טרופיים) על האדם ו/או על הסביבה – השפעה אחת חיובית והשפעה אחת שלילית.
(9 נקודות)
על פי הערכות של מדענים, שינויי האקלים צפויים להגביר את העוצמה של ההוריקנים ואת כמות הגשם בהם.
(1) הסבירו מהי ההתחממות הגלובלית. (4 נקודות)
(2) הסבירו מדוע ההתחממות הגלובלית עלולה לגרום לעלייה בעוצמה של הוריקנים. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
טורנדו: I – קטן; II – קצר; III – מעל יבשה; IV – קצר.
הוריקן: I – גדול; II – ארוך; III – מעל אוקיינוס חם; IV – ארוך.
מה נדרש: למלא את שמונת התאים בטבלה.
תשובה מלאה:
| סוג רוח ההרס | I – קוטר | II – משך | III – מקום ההיווצרות | IV – זמן ההתרעה |
|---|---|---|---|---|
| טורנדו | קטן | קצר | מעל יבשה | קצר |
| הוריקן | גדול | ארוך | מעל אוקיינוס חם | ארוך |
הסבר קצר: טורנדו הוא עמוד אוויר מסתובב שקוטרו עשרות עד מאות מטרים, והוא נוצר מענן סערה (קומולונימבוס) מעל יבשה, בעיקר במישורים (למשל "סמטת הטורנדו" בארצות הברית). הוא נמשך דקות ספורות עד כשעה, ואפשר להתריע עליו רק דקות ספורות מראש. הוריקן הוא מערכת של לחץ נמוך שקוטרה מאות קילומטרים; הוא נוצר מעל אוקיינוס חם, נמשך ימים עד שבועות, ואפשר לעקוב אחריו בלוויינים ולהתריע ימים מראש.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל שמונת התאים נכונים (נקודה לכל תא).
סעיף ב
חיובית – גשמים: ההוריקן מביא כמויות גדולות של מים לאזורים שסובלים מיובש – ממלא מאגרים ואקוות ומסיים בצורות (למשל בדרום־מזרח ארצות הברית ובצפון מקסיקו). (אפשר גם: ערבוב מי האוקיינוס והעברת חום מן האזורים הטרופיים לקווי רוחב גבוהים.)
שלילית – הרס ופגיעה בנפש: הרוחות העזות, גל הסערה והגשמים העזים הורסים בתים ותשתיות, מציפים ערים ושדות וגורמים להרוגים רבים (למשל ההוריקן מריה בפוארטו ריקו, 2017).
מה נדרש: לתאר השפעה חיובית אחת והשפעה שלילית אחת ולהסביר כל אחת.
תשובה מלאה:
השפעה חיובית – אספקת מים: הוריקן נושא כמויות עצומות של אדי מים מן האוקיינוס, ומוריד מאות מילימטרים של גשם בתוך ימים ספורים. באזורים שסובלים מיובש – למשל בדרום־מזרח ארצות הברית, בצפון מקסיקו ובצפון־מערב אוסטרליה – הגשמים האלה ממלאים מאגרי מים, נהרות ואקוות של מי תהום, ולעיתים מסיימים בצורת ממושכת ומועילים לחקלאות ולצמחייה הטבעית.
(אפשר גם: הוריקנים מעבירים חום מן האזורים הטרופיים לקווי רוחב גבוהים יותר ומערבבים את מי האוקיינוס – כך הם תורמים לאיזון החום בכדור הארץ.)
השפעה שלילית – הרס ופגיעה בבני אדם: הרוחות העזות הורסות בתים, עוקרות עצים ועמודי חשמל; גל הסערה מציף את החופים הנמוכים; והגשמים העזים גורמים לשיטפונות ולגלישות קרקע. התוצאה – הרוגים ופצועים, מאות אלפי מפונים, הרס של תשתיות חשמל, מים ותקשורת לחודשים, ופגיעה קשה בחקלאות ובכלכלה. למשל, ההוריקן מריה (2017) פגע בפוארטו ריקו, השבית את רשת החשמל של כל האי לחודשים, ואלפי בני אדם מתו בעקבותיו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש השפעה חיובית והשפעה שלילית, כל אחת מוסברת עם המנגנון, התוצאה ודוגמה.
סעיף ג
(1) עלייה בטמפרטורה הממוצעת של האוויר והאוקיינוסים בכדור הארץ (כ־1.2°C–1.3°C מאז סוף המאה ה־19), בעיקר בגלל הגברת אפקט החממה בעקבות פליטה של גזי חממה (פחמן דו־חמצני, מתאן) מפעילות האדם – שריפת דלקים מחצביים, כריתת יערות וחקלאות.
(2) הוריקנים מקבלים את האנרגייה שלהם מפני האוקיינוס החמים. כשהמים חמים יותר, מתאדים יותר אדי מים, וכשהם מתעבים בעננים משתחרר יותר חום – הסופה מתחזקת מהר יותר ומגיעה לעוצמה גבוהה יותר; אוויר חם יותר מכיל יותר אדים, ולכן גם הגשם בה רב יותר.
מה נדרש: (1) להסביר את המושג; (2) להסביר את הקשר בין התחממות להוריקנים חזקים יותר.
תשובה מלאה:
(1) ההתחממות הגלובלית היא עלייה בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספרה ושל האוקיינוסים בכל כדור הארץ – כ־1.2°C–1.3°C מאז סוף המאה ה־19, ובקצב מואץ בעשורים האחרונים. הגורם העיקרי הוא הגברת אפקט החממה: פעילות האדם – שריפת פחם, נפט וגז, כריתת יערות וחקלאות – מוסיפה לאטמוספרה גזי חממה (פחמן דו־חמצני, מתאן), שבולעים את קרינת החום שכדור הארץ פולט ומחזירים חלק ממנה אל פני הקרקע.
(2) ההוריקן מקבל את האנרגייה שלו מן האוקיינוס החם: מפני המים מתאדים אדי מים, וכשהאוויר הלח מתרומם והאדים מתעבים בעננים, משתחרר חום רב שמזין את הסופה. בעקבות ההתחממות הגלובלית פני האוקיינוסים חמים יותר, וגם שכבת המים החמים עמוקה יותר. לכן מתאדים יותר אדי מים, משתחרר יותר חום, והסופה יכולה להתחזק מהר יותר ולהגיע לעוצמה גבוהה יותר (יותר הוריקנים בדרגות 4–5). בנוסף, אוויר חם יותר יכול להכיל יותר אדי מים, ולכן כמות הגשם בהוריקן גדלה – והשיטפונות קשים יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) המושג מוסבר עם הגורם (אפקט החממה מוגבר בעקבות פעילות האדם); בסעיף (2) יש שרשרת: אוקיינוס חם יותר → יותר אידוי וחום כמוס → הוריקן חזק יותר וגשום יותר.
שאלה 13 · זיהום האוקיינוסים בפלסטיק
זיהום הימים והאוקיינוסים בפסולת פלסטיק הוא תופעה המתרחשת בכל אוקיינוסי העולם, והפסולת מצטברת בעיקר באזורים מסוימים באמצע האוקיינוסים.
(1) ציינו שני גורמים אנושיים להגעת פסולת פלסטיק אל הימים והאוקיינוסים. (7 נקודות)
(2) הסבירו כיצד זרמי הים תורמים להצטברות הפלסטיק באזורים מסוימים באמצע האוקיינוסים. (6 נקודות)
תארו שתי השפעות של זיהום הימים בפלסטיק על האדם והסביבה. (8 נקודות)
ציינו דרך אחת שבאמצעותה אפשר להפחית את זיהום הימים והאוקיינוסים בפלסטיק. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
(1) 1. פסולת מן היבשה שאינה מטופלת כראוי – אשפה שמושלכת או נאספת במזבלות פתוחות נסחפת ברוח, בגשם ובנהרות אל הים (בייחוד מערים צפופות לחופי נהרות גדולים). 2. פעילות בים – ציוד דיג אבוד או מושלך (רשתות, חבלים) ופסולת מאוניות. (אפשר גם: תיירות בחופים; ביוב שמכיל מיקרופלסטיק.)
(2) באוקיינוסים יש מערבולות ענק – מערכות של זרמי ים המסתובבים במעגל סביב מרכז האוקיינוס (בחצי הכדור הצפוני – עם כיוון השעון). הזרמים אוספים את הפלסטיק הצף מן החופים ונושאים אותו אלפי ק"מ; במרכז המערבולת המים כמעט עומדים והזרמים מתכנסים פנימה, ולכן הפלסטיק נלכד שם ומצטבר במשך שנים – כך נוצרים "איי אשפה", כמו בצפון האוקיינוס השקט, בין הוואי לקליפורניה.
מה נדרש: (1) שני גורמים אנושיים שונים, כל אחד מוסבר בקצרה; (2) להסביר את מנגנון ההצטברות – מערבולות הזרמים והתכנסות למרכזן.
תשובה מלאה:
(1) גורם ראשון – טיפול לקוי בפסולת ביבשה: רוב הפלסטיק בים מגיע מן היבשה. במדינות רבות, בעיקר מתפתחות, הפסולת אינה נאספת או נערמת במזבלות פתוחות; ובכל המדינות אנשים משליכים אשפה ברחובות ובחופים. הרוח והגשם מסיעים את הפסולת אל הנחלים, והנהרות הגדולים נושאים אותה לים. (אפשר גם: מיקרופלסטיק מכביסת בגדים סינתטיים ומצמיגים, המגיע לים במי ביוב ובנגר.)
גורם שני – פעילות בים: רשתות דיג, חבלים ומלכודות שאבדו או הושלכו בידי ספינות דיג, ופסולת שמושלכת מאוניות ומאסדות. חלק גדול מן הפלסטיק באיי האשפה הוא ציוד דיג.
(2) זרמי הים העיליים יוצרים בכל אוקיינוס מערבולות ענק – מערכות של זרמים הנעות במעגל סביב מרכז האוקיינוס, בחצי הכדור הצפוני עם כיוון השעון ובדרומי נגדו (בהשפעת הרוחות הקבועות וסיבוב כדור הארץ). פלסטיק שצף ליד החופים נאסף בזרמים ומוסע אלפי קילומטרים. הזרמים במערבולת מסיטים את המים והחפצים הצפים אל מרכזה, ושם המים כמעט עומדים. לכן הפלסטיק נלכד במרכז המערבולת ואינו יוצא ממנו, ומצטבר במשך שנים – כך נוצרים "איי אשפה" עצומים, כמו בצפון האוקיינוס השקט, בין הוואי לקליפורניה. השמש והגלים מפרקים את הפלסטיק לחלקיקים זעירים (מיקרופלסטיק), שמתפזרים במים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני גורמים אנושיים שונים (מן היבשה ומן הים); (2) מנגנון ההצטברות מוסבר – מערבולת סגורה של זרמים, התכנסות למרכז ומים עומדים.
סעיף ב
1. פגיעה בבעלי חיים ימיים – צבים, עופות ים ויונקים ימיים נלכדים ברשתות ובחבלים וטובעים, או בולעים שקיות וחלקי פלסטיק שנראים כמזון ומתים מרעב ומחסימה במערכת העיכול.
2. פגיעה באדם דרך שרשרת המזון והכלכלה – מיקרופלסטיק ורעלים שנצמדים אליו נאכלים בידי דגים ופירות ים ומגיעים לצלחת; פסולת בחופים פוגעת בתיירות ובדיג ומחייבת הוצאות ניקוי.
מה נדרש: שתי השפעות שונות, כל אחת מתוארת.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – פגיעה במערכות האקולוגיות ובבעלי החיים: צבי ים, עופות ים, כלבי ים ולווייתנים נלכדים ברשתות דיג ובחבלים צפים ("רשתות רפאים"), נפצעים או טובעים. אחרים בולעים שקיות וחלקי פלסטיק שנראים להם כמזון – צב ים, למשל, טועה בין שקית למדוזה. הפלסטיק ממלא את הקיבה וחוסם את מערכת העיכול, ובעל החיים מת מרעב. פלסטיק גם מכסה שוניות אלמוגים ופוגע בהן.
השפעה שנייה – פגיעה באדם: מיקרופלסטיק נאכל בידי פלנקטון, דגים ופירות ים, ועל החלקיקים נצמדים חומרים רעילים מן המים. כך הם עוברים בשרשרת המזון ומגיעים לאדם שאוכל מזון ימי. בנוסף, פסולת שנפלטת לחופים מרחיקה תיירים ופוגעת בענף התיירות, רשתות ומדחפים של סירות דיג מסתבכים בפסולת, והרשויות מוציאות כסף רב על ניקוי החופים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (על הסביבה הימית; על האדם), כל אחת מתוארת עם המנגנון.
סעיף ג
צמצום השימוש בפלסטיק חד־פעמי – חקיקה שאוסרת או מטילה מס על שקיות, כלים וקשים חד־פעמיים, ועידוד שימוש חוזר; פחות פלסטיק בשימוש – פחות פלסטיק שמגיע לים. (אפשר גם: שיפור איסוף הפסולת ומיחזור; רשתות לכידה בנהרות; פיקדון על בקבוקים; סימון והחזרה של ציוד דיג.)
מה נדרש: לציין דרך אחת (אפשר להוסיף הסבר קצר).
תשובה מלאה:
דרך לדוגמה – צמצום השימוש בפלסטיק חד־פעמי: חקיקה שאוסרת על מכירת שקיות, כלים, קשים ומקלות אוזניים מפלסטיק חד־פעמי או מטילה עליהם מס, ועידוד שימוש בכלים רב־פעמיים. ככל שמשתמשים בפחות פלסטיק, פחות פסולת פלסטיק מגיעה לים.
(אפשר גם: שיפור איסוף הפסולת ומיחזורה, בעיקר במדינות שבהן הפסולת נערמת במזבלות פתוחות; חוק פיקדון על מכלי משקה; רשתות ומחסומים שלוכדים פסולת בנהרות לפני שהיא מגיעה לים; סימון ציוד דיג ואיסוף רשתות אבודות; ניקוי חופים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: דרך אחת נכונה ומעשית.
שאלה 14 · צורות נוף במהלכו של נהר
לפניכם תיאור של שלוש תמונות של צורות נוף שנוצרו לאורך נהרות (התמונות אינן של מקום מסוים). עיינו בתיאור, וענו על הסעיפים א–ג.
[תיאור התמונות]
ציינו את שם צורת הנוף הנראית בכל אחת מן התמונות, ואת הקטע במהלך הנהר (עליון, אמצעי או תחתון) שבו היא נוצרת בדרך כלל. (10 נקודות)
בחרו באחת מן התמונות 1–2, והסבירו את התהליך שבו נוצרה צורת הנוף הנראית בתמונה. (9 נקודות)
עיינו בתיאור תמונה 3, והסבירו כיצד השפיעה רמת העמידות של שכבות הסלע על עיצוב צורת הנוף הנראית בתמונה. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
תמונה 1 – עמק בצורת האות V (ערוץ צר ותלול), בקטע העליון. תמונה 2 – פיתולי נהר (מאנדרים) ואגם פרסה (אגם נטוש), בקטע האמצעי־תחתון. תמונה 3 – מפל, בדרך כלל בקטע העליון (או במקום שבו הנהר חוצה שכבת סלע קשה).
מה נדרש: שם צורת הנוף והקטע במהלך הנהר לכל אחת משלוש התמונות.
תשובה מלאה:
תמונה 1 – עמק V (עמק צר בצורת האות V, עם מדרונות תלולים ואשדים): נוצר בקטע העליון של הנהר, באזור ההררי, שבו השיפוע גדול והנהר חותר לעומק.
תמונה 2 – פיתולי נהר (מאנדרים) ואגם פרסה: נוצרים בקטע האמצעי והתחתון של הנהר, במישור רחב שבו השיפוע קטן, והנהר זורם לרוחב ולא לעומק.
תמונה 3 – מפל (עם בריכת עומק בבסיסו וערוץ צר במורדו): נוצר בדרך כלל בקטע העליון של הנהר, במקום שבו הנהר זורם משכבת סלע קשה אל שכבות רכות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש צורות הנוף מזוהות במונחים הנכונים, ולכל אחת יש קטע מתאים במהלך הנהר עם נימוק קצר (שיפוע, חתירה לעומק או לרוחב).
סעיף ב
עמק V: בקטע העליון השיפוע גדול והזרימה מהירה; הנהר נושא אבנים וסלעים שחורצים את קרקעית האפיק (סחיפה) – הנהר חותר לעומק. בלייה ותנועת חומר במורד המדרונות (גלישות, נפילת סלעים) מרחיקות את דפנות הערוץ, והנהר מסיע את החומר – כך נוצר עמק עמוק וצר בצורת V. פיתולים ואגם פרסה: במישור הנהר זורם בפיתולים; בצד החיצוני של כל פיתול הזרם מהיר וסוחף את הגדה (גדה תלולה), ובצד הפנימי הזרם איטי ושוקעים חול וחצץ (גדה מתונה); כך הפיתול מתעקם עוד, עד שהצוואר שבין שני פיתולים נפרץ (בזמן שיטפון), הנהר זורם בדרך הקצרה, והפיתול הנטוש נחסם בסחף והופך לאגם פרסה.
מה נדרש: לבחור תמונה אחת, ולהסביר את תהליך ההיווצרות בשלבים – סחיפה, הסעה והשקעה.
תשובה מלאה:
אפשרות א – תמונה 1, עמק V:
1. בקטע העליון השיפוע גדול, והמים זורמים מהר ויש להם אנרגייה רבה.
2. הנהר נושא אבנים וחלוקים, שמתגלגלים ומקישים על קרקעית האפיק ושוחקים אותה (סחיפה), וגם לחץ המים עצמו עוקר חומר. כך הנהר חותר לעומק.
3. דפנות הערוץ אינן נשארות אנכיות: בלייה מפוררת את הסלע שבדפנות, והחומר נע במורד בכוח הכובד (נפילת סלעים, גלישות) אל האפיק.
4. הנהר מסיע את החומר במורד (הסעה), וכך הערוץ ממשיך להעמיק והדפנות נסוגות לצדדים – נוצר עמק עמוק וצר שחתך הרוחב שלו בצורת האות V, עם סלעים גדולים ואשדים בקרקעיתו.
אפשרות ב – תמונה 2, פיתולים ואגם פרסה:
1. במישור השיפוע קטן, והנהר זורם בפיתולים.
2. בצד החיצוני של כל פיתול הזרם מהיר ועמוק; הוא סוחף את הגדה ויוצר גדה תלולה (מצוק סחיפה).
3. בצד הפנימי הזרם איטי, ולכן שוקעים בו חול וחצץ (השקעה), ונוצרת גדה מתונה עם רצועת חול.
4. כך הפיתולים מתעקמים עוד ועוד, והצוואר שבין שני פיתולים סמוכים נעשה צר.
5. בזמן שיטפון הנהר פורץ את הצוואר וזורם בדרך הקצרה. הסחף שוקע בקצות הפיתול הישן וחוסם אותו, והפיתול הנטוש נשאר כאגם בצורת סהר – אגם פרסה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התהליך מוסבר בשלבים ובמונחים הנכונים (סחיפה, הסעה, השקעה, חתירה לעומק / לרוחב), וכל שלב מוביל לצורה שבתמונה.
סעיף ג
בראש המפל שכבת סלע קשה ועמידה, ומתחתיה שכבות רכות. המים סוחפים את השכבות הרכות מהר יותר – במיוחד בבסיס המפל, שם נוצרת בריכת עומק – והשכבה הקשה נשארת כמדף בולט. כשהמדף מאבד את התמיכה הוא נשבר וקורס, והמפל נסוג במעלה הנהר ומשאיר אחריו ערוץ צר.
מה נדרש: הסבר הקשר בין ההבדל בעמידות השכבות ובין צורת המפל והתפתחותו.
תשובה מלאה:
בתמונה רואים שבראש המפל שכבה עבה של סלע קשה ועמיד, ומתחתיה שכבות של סלע רך ודק. העמידות השונה גורמת לסחיפה מבדלת (דיפרנציאלית):
כך המפל נסוג בהדרגה במעלה הנהר, והוא משאיר אחריו ערוץ צר ותלול במורד. בלי ההבדל בעמידות בין השכבות, לא היה נוצר מדף, והנהר היה רק מעמיק את ערוצו בהדרגה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מבחין בין השכבה הקשה לרכות, מתאר את התהליך בשלבים (סחיפה מבדלת, בריכה, מדף, קריסה, נסיגה) ומקשר אותו לפרטים שבתיאור.