מתכונת 3 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בפרק שבחרתם. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · גלובליזציה במדינות המתפתחות – הטלפון הנייד באפריקה
תארו שני מאפיינים של הגלובליזציה שבגללם התפשטו הטלפונים הניידים במדינות אפריקה שמדרום לסהרה במהירות רבה מאוד מתחילת המאה ה־21. (8 נקודות)
אחד מן ההיבטים של הגלובליזציה במדינות המתפתחות הוא התפתחות של שירותים חדשים ודפוסי עבודה חדשים.
(1) ציינו שירות כלכלי חדש שהתפתח במדינות מזרח אפריקה בזכות הטלפון הנייד. (4 נקודות)
(2) הסבירו יתרון אחד וחיסרון אחד של שירות זה בתחומי החברה והכלכלה. (8 נקודות)
יש הטוענים כי הטלפון הנייד מסייע לחקלאים קטנים במדינות המתפתחות להשתלב בשוק ולהגדיל את הכנסתם. הסבירו טענה זו. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
1. ייצור המוני וסחר עולמי זול: טלפונים ניידים מיוצרים בכמויות עצומות במפעלים במזרח אסיה ומשווקים לכל העולם בעלות הובלה נמוכה; התחרות הורידה את מחיריהם, ולכן גם אנשים בעלי הכנסה נמוכה באפריקה יכלו לקנות אותם.
2. השקעות של תאגידים רב־לאומיים ותנועת הון וטכנולוגיה בין מדינות: חברות תקשורת בין־לאומיות השקיעו בהקמת אנטנות ורשתות סלולריות באפריקה, ולא היה צורך בפריסת קווי טלפון קוויים יקרים – הטכנולוגיה עברה במהירות ממדינות מפותחות למתפתחות.
מה נדרש: לתאר שני מאפיינים של הגלובליזציה ולקשר כל אחד למהירות ההתפשטות של הטלפונים הניידים באפריקה.
תשובה מלאה:
מאפיין 1 – ייצור גלובלי וסחר עולמי זול: בעידן הגלובליזציה מוצרים מיוצרים בהיקף עצום במפעלים במדינות שבהן הייצור זול (בעיקר במזרח אסיה), ונשלחים לכל העולם במכולות בעלות הובלה נמוכה. ההיקף הגדול והתחרות בין היצרנים הורידו מאוד את מחיר הטלפונים הניידים, ובשווקים באפריקה נמכרים גם מכשירים זולים מאוד ומשומשים. לכן גם משפחות בעלות הכנסה נמוכה, בכפרים ובערים, יכלו לרכוש טלפון.
מאפיין 2 – תנועה חופשית של הון וטכנולוגיה ותאגידים רב־לאומיים: חברות תקשורת בין־לאומיות (וחברות מקומיות שבחלקן בבעלות זרה) השקיעו הון רב בהקמת אנטנות ורשתות סלולריות במדינות אפריקה. הטכנולוגיה הסלולרית, שפותחה במדינות המפותחות, הועברה במהירות למדינות המתפתחות. רשת סלולרית זולה ומהירה להקמה בהרבה מפריסת קווי טלפון קוויים למרחקים גדולים, ולכן מדינות רבות "דילגו" ישר לטלפון הנייד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים של הגלובליזציה (סחר וייצור עולמיים; תנועת הון וטכנולוגיה דרך תאגידים), כל אחד מתואר ומקושר במפורש להתפשטות המהירה באפריקה.
סעיף ב
(1) "כסף נייד" – העברת כספים ותשלומים באמצעות הטלפון הנייד, בלי חשבון בנק (למשל השירות שהחל לפעול בקניה בשנת 2007).
(2) יתרון: מיליוני אנשים שאין להם גישה לבנק – בעיקר בכפרים – יכולים לשמור כסף, לקבל משכורת ולשלם בבטחה; מהגרי עבודה בעיר שולחים כסף למשפחותיהם בכפר מיד ובזול, ועסקים קטנים מתרחבים. חיסרון: תלות בחברת תקשורת גדולה אחת ובעמלות שהיא קובעת; הלוואות קלות בטלפון מובילות רבים לחובות, ומי שאין לו טלפון או כיסוי סלולרי נשאר מאחור (פער דיגיטלי).
מה נדרש: (1) לציין שירות; (2) יתרון אחד וחיסרון אחד שלו בתחומי החברה והכלכלה, עם הסבר.
תשובה מלאה:
(1) שירות "כסף נייד" (Mobile money): העברת כסף, תשלומים וחיסכון באמצעות הודעות בטלפון הנייד, דרך סוכנים מקומיים שמקבלים ומשלמים מזומן – בלי חשבון בנק. השירות החל לפעול בקניה בשנת 2007, והתפשט למדינות רבות באפריקה.
(2) יתרון – הכללה פיננסית וחיזוק הכלכלה הכפרית: במדינות מזרח אפריקה לרוב התושבים, ובמיוחד בכפרים, לא היה חשבון בנק – הסניפים רחוקים והעמלות גבוהות. בעזרת הטלפון הם יכולים לשמור כסף בבטחה (במקום מזומן בבית), לקבל משכורת ולשלם חשבונות. מהגרי עבודה בערים שולחים כסף למשפחותיהם בכפרים מיד ובעלות נמוכה, במקום לשלוח אותו עם נהגי אוטובוסים. עסקים קטנים יכולים לקבל תשלומים ולהתרחב, ונשים מקבלות שליטה רבה יותר בכסף שלהן (תחום החברה והכלכלה).
חיסרון – תלות, חובות ופער דיגיטלי: השירות נשלט לרוב בידי חברת תקשורת גדולה אחת, שקובעת את העמלות ומרוויחה מכל העברה – והרווחים זורמים בחלקם לבעלי מניות בחו"ל. הלוואות מהירות דרך הטלפון קלות לקבל, ורבים נקלעים לחובות בריבית גבוהה. בנוסף, מי שאין לו טלפון, כיסוי סלולרי או יכולת קריאה – בעיקר עניים מאוד, קשישים ותושבי אזורים מרוחקים – נשאר מחוץ לשירות, והפערים החברתיים גדלים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השירות מוגדר במדויק; (2) יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד עם הסבר, והם נוגעים בתחומי החברה והכלכלה.
סעיף ג
בעזרת הטלפון החקלאי יודע את המחירים בשווקים השונים ובוחר היכן ומתי למכור, ולכן אינו תלוי במתווך שקונה ממנו בזול; הוא מקבל תחזיות מזג אוויר ומידע על מזיקים ועל שיטות גידול, יכול לקבל תשלום ולהזמין זרעים ודשנים מרחוק – וכל אלה מגדילים את היבול ואת המחיר שהוא מקבל.
מה נדרש: להסביר כיצד הטלפון הנייד משפר את מעמדו של חקלאי קטן בשוק.
תשובה מלאה:
בעבר החקלאי הקטן בכפר המרוחק לא ידע מה המחיר של התוצרת שלו בשווקים בעיר, והיה תלוי בסוחרים ובמתווכים שהגיעו לכפר וקנו ממנו במחיר נמוך. בעזרת הטלפון הנייד הוא יכול לברר את המחירים בשווקים שונים, להשוות ביניהם ולמכור במקום ובזמן המשתלמים ביותר – וכך לקבל מחיר טוב יותר. בנוסף, הוא מקבל בהודעות תחזיות מזג אוויר (מתי לזרוע ולקצור), התרעות על מזיקים ועצות של מדריכים חקלאיים, ולכן היבול גדל וההפסדים קטנים. הוא גם יכול לקבל תשלום מקונה רחוק ולהזמין זרעים ודשנים בלי לנסוע לעיר. כך הטלפון מחבר אותו לשוק הרחב ומגדיל את הכנסתו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מציג את המצב בלי הטלפון (חוסר מידע ותלות במתווכים), מה הטלפון משנה (מידע, תשלומים, קשר לשוק) ומדוע זה מגדיל את ההכנסה.
שאלה 2 · אוטובוסים מהירים בערי המדינות המתפתחות
קִראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[קטע]
תארו שתי השפעות אפשריות של הגידול המהיר במספר כלי הרכב הפרטיים על האדם והסביבה בערי המדינות המתפתחות.
(10 נקודות)
על פי הקטע, רוב הגידול באוכלוסייה העירונית בעולם צפוי להתרחש בערי אסיה ואפריקה. על פי עובדה זו, הסבירו שני יתרונות בתחום איכות הסביבה להקמת מערכות BRT בערים אלה. (10 נקודות)
הסבירו מדוע בשיעור האוכלוסייה העירונית הצפוי בשנת 2050 תהיה כדאיות כלכלית להקמת מערכות BRT בערי המדינות המתפתחות. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
1. עומסי תנועה ופגיעה באדם: הכבישים הצרים אינם מתאימים למספר כלי הרכב, ולכן נוצרים פקקים כרוניים – שעות רבות של נסיעה, איחורים, תאונות ועלויות כלכליות; מי שאין לו רכב נתקע בתחבורה ציבורית איטית.
2. זיהום אוויר ורעש: מכוניות ישנות ודלק באיכות נמוכה פולטים חלקיקים ותחמוצות חנקן, ובפקקים הפליטה גדלה – מחלות נשימה ולב, ערפיח ופליטת גזי חממה; בנוסף רעש מתמיד וכבישים שנבנים על חשבון שטחים פתוחים.
מה נדרש: שתי השפעות של ריבוי המכוניות – על האדם ועל הסביבה בעיר.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – עומסי תנועה (השפעה על האדם): בערים רבות במדינות המתפתחות הכבישים צרים והתכנון העירוני לא הותאם לכלי רכב רבים. כשמספר המכוניות גדל מהר, הכבישים נסתמים בפקקים כמעט כל היום. התושבים מבלים שעות בנסיעה, מאחרים לעבודה וללימודים, ומספר תאונות הדרכים עולה. הפקקים פוגעים גם בכלכלה – זמן עבודה אבוד ודלק מבוזבז – ובמיוחד בעניים, שאין להם רכב ונוסעים באוטובוסים קטנים שתקועים באותם פקקים.
השפעה 2 – זיהום אוויר ורעש (השפעה על הסביבה ועל הבריאות): מכוניות רבות, חלקן ישנות ובלי מסננים, ודלק באיכות נמוכה פולטים חלקיקים, תחמוצות חנקן ופחמן חד־חמצני. בפקקים המנוע פועל זמן רב והפליטה גדלה. מעל הערים נוצר ערפיח, ומחלות הנשימה והלב בקרב התושבים מתרבות. התנועה יוצרת גם רעש מתמיד, פולטת גזי חממה, וכבישים חדשים נסללים על חשבון שטחים פתוחים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, כל אחת מתוארת ומוסברת כיצד נובעת מריבוי המכוניות; יש התייחסות גם לאדם וגם לסביבה.
סעיף ב
1. פחות זיהום אוויר ופליטות: כל אוטובוס גדול בנתיב נפרד מחליף עשרות מכוניות (לפי הקטע), ונוסע ברציפות בלי לעמוד בפקקים – ולכן נשרף פחות דלק לכל נוסע, ופחות מזהמים וגזי חממה נפלטים; בערים שבהן ייתוספו מאות מיליוני תושבים ההשפעה גדולה מאוד.
2. פחות כבישים והתפשטות: מערכת BRT מסיעה הרבה אנשים בנתיב אחד, ולכן אין צורך לסלול כבישים רחבים וחניונים לעוד ועוד מכוניות; העיר יכולה לגדול בצפיפות לאורך קווי התחבורה, ושטחים פתוחים נשמרים.
מה נדרש: שני יתרונות סביבתיים של BRT, בהקשר של הגידול העירוני הצפוי באסיה ובאפריקה.
תשובה מלאה:
לפי הקטע, כמעט 90% מן הגידול באוכלוסייה העירונית בעולם יהיו בערי אסיה ואפריקה, שבהן התחבורה הציבורית חלשה ומספר המכוניות גדל מהר. אם תושבים חדשים אלה ייסעו ברכב פרטי, הזיהום והעומס יגדלו מאוד – ולכן לבחירת אמצעי התחבורה בערים אלה יש השפעה גדולה על הסביבה.
יתרון 1 – הפחתת זיהום אוויר ופליטת גזי חממה: לפי הקטע, אוטובוס גדול אחד בנתיב נפרד מחליף עשרות מכוניות. כיוון שהאוטובוס נוסע בנתיב משלו, הוא אינו עומד בפקקים, והנוסעים משלמים לפני העלייה – כך הוא נוסע ברציפות. לכן כמות הדלק שנשרפת לכל נוסע קטנה בהרבה, ונפלטים פחות חלקיקים, תחמוצות חנקן ופחמן דו־חמצני. כשמספר המכוניות בכבישים יורד, גם הפקקים מצטמצמים, והזיהום מכל כלי הרכב קטן.
יתרון 2 – חיסכון בשטח ומניעת התפשטות: נתיב BRT אחד מסיע אלפי נוסעים בשעה – יותר מכמה נתיבי מכוניות. לכן אין צורך לסלול עוד ועוד כבישים רחבים, מחלפים וחניונים. העיר יכולה לגדול בצפיפות לאורך קווי ה־BRT, ופחות שטחים פתוחים וחקלאיים בשולי העיר נבלעים בבנייה.
(אפשר גם: פחות רעש ופחות תאונות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות סביבתיים שונים, כל אחד מוסבר בתהליך, ומקושר לנתוני הקטע (90% מן הגידול באסיה ובאפריקה, אוטובוס במקום עשרות מכוניות).
סעיף ג
ב־2050 כ־68% מאוכלוסיית העולם יגורו בערים – בערי אסיה ואפריקה ייתוספו מאות מיליוני תושבים, ולכן יהיה ביקוש עצום לתחבורה ציבורית ומספר נוסעים גדול בכל קו, שמכסה את ההוצאות. BRT זול בהרבה מרכבת תחתית ונבנה בתוך שנים ספורות – מתאים לתקציב של מדינה מתפתחת ולקצב הגידול המהיר. בנוסף הוא חוסך את העלויות הכלכליות של הפקקים: זמן עבודה אבוד, דלק ותחלואה.
מה נדרש: להסביר את הכדאיות הכלכלית של BRT על רקע העיור הצפוי ב־2050.
תשובה מלאה:
לפי הקטע, שיעור האוכלוסייה העירונית יעלה מכ־55% בשנת 2018 לכ־68% בשנת 2050, ורוב הגידול יהיה בערי אסיה ואפריקה. מכאן:
– ביקוש גדול: מאות מיליוני תושבים חדשים בערים צריכים להגיע מדי יום לעבודה, ללימודים ולשירותים. מספר הנוסעים הגדול בכל קו מבטיח הכנסות מכרטיסים שמכסות את עלויות ההפעלה.
– עלות נמוכה וזמן הקמה קצר: לפי הקטע, BRT זול בהרבה מרכבת תחתית ואפשר להקים אותו בתוך שנים ספורות – מתאים למדינות שתקציבן מוגבל ולערים שגדלות מהר מאוד.
– חיסכון בעלויות הפקקים: בלי תחבורה ציבורית יעילה, הפקקים יעלו לכלכלה הון – שעות עבודה אבודות, דלק, תאונות ומחלות מזיהום. BRT מקטין את העלויות האלה.
לכן ככל שהערים יגדלו, ההשקעה ב־BRT תהיה משתלמת יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר נשען על נתוני הקטע ל־2050 ומקשר אותם לשיקולים כלכליים: ביקוש, עלות הקמה, זמן הקמה וחיסכון.
שאלה 3 · חקלאות מסחרית במדינה מתפתחת – פרגוואי
פרגוואי היא מדינה מתפתחת ללא מוצא לים בדרום אמריקה, ויש בה חקלאות מסחרית (מודרנית) רחבת היקף.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על ענפי הייצוא החקלאי העיקריים של פרגוואי בשנת 2023.
על פי הנתונים המוצגים בטבלה, קבעו מהו סוג החקלאות המסחרית המאפיין את פרגוואי. נמקו את קביעתכם. (8 נקודות)
[טבלה]
הסבירו את המושג "חקלאות אקסטנסיבית", וכתבו כיצד הוא בא לידי ביטוי בחקלאות המסחרית המאפיינת את פרגוואי. (8 נקודות)
הציגו שני חסרונות של חקלאות מסחרית מן הסוג המאפיין את פרגוואי. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
חקלאות מסחרית אקסטנסיבית מתמחה – גידולי שדה (בעיקר סויה, וגם תירס ואורז) ומרעה בקר בחוות ענק ממוכנות, לייצוא. נימוקים: פולי סויה ומוצריהם (פולים, כוספה, שמן) הם 56% מן הייצוא החקלאי ו־40.7% מכל הייצוא; בשר בקר הוא עוד 17.8% מן הייצוא החקלאי; אלה מוצרי שדה ומרעה בכמויות עצומות לשוק העולמי.
מה נדרש: קביעת סוג החקלאות המסחרית ונימוק בעזרת נתוני הטבלה.
תשובה מלאה:
הקביעה: בפרגוואי חקלאות מסחרית אקסטנסיבית ומתמחה – גידולי שדה (בעיקר סויה) וגידול בקר במרעה, בחוות ענק ממוכנות, ברובה לייצוא.
נימוקים מן הטבלה:
1. התמחות בגידול אחד: פולי סויה לבדם הם 39.7% מן הייצוא החקלאי; יחד עם כוספת סויה (10.3%) ושמן סויה (6.0%) – 56% מן הייצוא החקלאי ו־40.7% מכל הייצוא של המדינה.
2. גידולי שדה ומרעה: שאר הענפים הם בשר בקר (17.8%), תירס (8.7%) ואורז (4.8%). אלה גידולים שמגדלים בשטחים עצומים במיכון רב ובעבודה מעטה לכל דונם – מאפיין של חקלאות אקסטנסיבית.
3. ייעוד לייצוא: הייצוא החקלאי הוא 72.6% מכל הייצוא של המדינה – החקלאות היא בסיס הכלכלה של פרגוואי ומכוונת לשוק העולמי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קביעה ברורה (מסחרית, אקסטנסיבית, מתמחה), ולפחות שני נימוקים, כל אחד עם נתון מספרי מן הטבלה.
טעות נפוצה: לכתוב "חקלאות מטעים" – סויה, תירס ובקר הם גידולי שדה ומרעה, לא מטעים רב־שנתיים.
סעיף ב
חקלאות אקסטנסיבית – חקלאות שבה מעבדים שטחים גדולים מאוד, עם השקעה קטנה של עבודה (ולעיתים גם של הון) לכל יחידת שטח, ולכן היבול לדונם נמוך יחסית אך התוצרת הכוללת גדולה. בפרגוואי: חוות סויה ומרעה בקר משתרעות על אלפי הקטרים, ומעובדות במיכון כבד (טרקטורים, קומביינים) בידי עובדים מעטים; הבקר רועה בשטחים פתוחים עצומים בחבל הצ'אקו.
מה נדרש: (1) הסבר המושג; (2) ביטויו בחקלאות של פרגוואי.
תשובה מלאה:
(1) חקלאות אקסטנסיבית היא חקלאות שמנצלת שטחים גדולים מאוד, ומשקיעה מעט עבודה (ולעיתים מעט תשומות) בכל יחידת שטח. היבול לדונם נמוך יחסית מאשר בחקלאות אינטנסיבית, אבל בגלל גודל השטח התוצרת הכוללת גדולה מאוד. היא מתאימה למקום שבו הקרקע זמינה וזולה, וכוח העבודה מועט או יקר יחסית לשטח.
(2) הביטוי בפרגוואי:
כך פרגוואי, מדינה קטנה באוכלוסייתה, מייצאת כמויות גדולות של סויה ובשר – כפי שמראה הטבלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה מבחינה בין שטח לבין עבודה ותשומות ליחידת שטח, והביטוי בפרגוואי כולל לפחות שני מאפיינים מוחשיים (גודל החוות, מיכון, מרעה פתוח).
סעיף ג
1. פגיעה בסביבה – כדי להרחיב את שדות הסויה ואת שטחי המרעה כורתים יערות (בצ'אקו וביער האטלנטי), ונפגעים בתי גידול ומגוון המינים; יש גם סחף קרקע ושימוש מרובה בחומרי הדברה. 2. ריכוז הקרקע וחקלאים קטנים שנדחקים – החוות הגדולות הממוכנות קונות או תופסות קרקע, ומשפחות חקלאים קטנים מאבדות אדמה ותעסוקה ועוברות לערים. (אפשר גם: תלות במחיר הסויה ובמזג האוויר.)
מה נדרש: שני חסרונות שונים, כל אחד מוסבר ומקושר לסוג החקלאות.
תשובה מלאה:
חיסרון ראשון – פגיעה בסביבה: הרחבת שדות הסויה ושטחי המרעה נעשית על חשבון היערות. במזרח פרגוואי נכרת רוב היער האטלנטי, ובמערב, בחבל הצ'אקו, נכרתים יערות יבשים בקצב מהיר כדי ליצור שטחי מרעה. כך נעלמים בתי גידול ומינים, נפלטים גזי חממה, והקרקע החשופה נסחפת ומאבדת מפורייותה. ריסוס חומרי הדברה במטוסים ובמכונות על שטחים עצומים מזהם גם מים ופוגע בתושבים.
חיסרון שני – ריכוז הקרקע ועקירת חקלאים קטנים: החקלאות הממוכנת דורשת שטחים גדולים, ולכן חלק גדול מן הקרקע מתרכז בידי מעטים – בעלי חוות גדולים וחברות. משפחות של חקלאים קטנים מוכרות או מאבדות את אדמתן, ובגלל המיכון אין להן עבודה בחוות. הן עוברות לשולי הערים, וכך גדלים העוני והפערים החברתיים.
(אפשר גם: תלות במחיר הסויה בשוק העולמי ובמזג האוויר – בצורת אחת פוגעת בחלק גדול מן הייצוא; ובצורת שמורידה את מפלס נהר פרגוואי מקשה גם על הובלת התוצרת בדוברות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני חסרונות שונים במהותם (סביבתי; חברתי־כלכלי), כל אחד מוסבר כשרשרת סיבה–תוצאה ומקושר למאפייני החקלאות בפרגוואי.
שאלה 4 · ערים – גורמי מיקום והבנייה בעיר במדינה מתפתחת
לפניכם שמות של שלוש ערים: קהיר (מצרים), ונקובר (קנדה), לה פס (בוליביה).
(1) בחרו בשתיים מן הערים, וציינו גורם מיקום אחד לכל אחת מן הערים שבחרתם. (6 נקודות)
(2) הסבירו כיצד גורם המיקום של כל אחת מן הערים שבחרתם תרם להתפתחותה של העיר. (4 נקודות)
גורמים פיזיים שהשפיעו על מיקומן של ערים בעבר ממשיכים להשפיע על התפתחותן גם כיום.
(1) ציינו גורם פיזי אחד שהשפיע על מיקומן של ערים בעבר ושחשיבותו נשמרה גם כיום. (3 נקודות)
(2) הסבירו מדוע נשמרה חשיבותו של הגורם הפיזי שציינתם. (3 נקודות)
לפניכם תיאור של מראה כללי של עיר גדולה במדינה מתפתחת (התיאור אינו של עיר מסוימת).
במרכז העיר: מגדלי משרדים ומלונות גבוהים, בנייני דירות רבי קומות ורחובות סלולים ורחבים.
בשולי העיר, על מדרונות גבעה ולאורך ערוץ נחל: אלפי בתים קטנים צפופים בני קומה אחת עד שתיים, בנויים מלבני בטון, מפח ומקרשי עץ; סמטאות צרות לא סלולות; צינורות מים וחוטי חשמל מאולתרים; ערימות פסולת.
(1) על פי התיאור, תארו את הבנייה במרכז העיר ואת הבנייה בשולי העיר. בתשובתכם השתמשו במושגים "בנייה לגובה" ו"שכונות לא מתוכננות (שכונות עוני)". (6 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד להיווצרות הבנייה המתוארת בשולי העיר. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) קהיר – על נהר הנילוס, בנקודה שבה עמק הנילוס הצר נפתח אל הדלתה. ונקובר – נמל טבעי עמוק ומוגן לחוף האוקיינוס השקט (וגם תחנת הקצה של מסילת הברזל החוצה את קנדה). לה פס – בעמק מוגן מתחת לרמה הגבוהה (האלטיפלנו), על הדרך ההיסטורית בין מכרות הכסף של פוטוסי ובין ערי האנדים.
(2) קהיר: השליטה בצומת שבין העמק והדלתה אפשרה לשלוט בתנועה על הנהר ובחקלאות השלחין של מצרים כולה – מרכז שלטון ומסחר. ונקובר: הנמל הפך אותה לשער של קנדה לאסיה – יצוא ויבוא, תעשייה ושירותים. לה פס: העמק מגן מן הרוחות והקור של הרמה, ויש בו מים; המיקום על דרך המסחר הפך אותה לתחנה ולמרכז מסחר ושלטון.
מה נדרש: לבחור שתי ערים, לציין גורם מיקום אחד לכל אחת (3+3), ולהסביר לכל אחת כיצד הגורם תרם להתפתחות העיר (2+2).
תשובה מלאה:
(1) גורמי מיקום (בוחרים שתיים):
(2) כיצד הגורם תרם להתפתחות:
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל עיר יש גורם מיקום מדויק ומקושר למפה (נהר ודלתה, נמל ומסילה, עמק מוגן ודרך מסחר), ולכל אחת יש הסבר של המנגנון: מה הגורם אפשר ואיזו פעילות הוא משך.
סעיף ב
(1) מיקום לחוף ים עם נמל טבעי (או: מיקום על נהר שאפשר לשוט בו).
(2) גם כיום רוב הסחר העולמי (לפי נפח) מובל באוניות, ובעידן הגלובליזציה היקף הסחר גדל. לכן ערי נמל ממשיכות למשוך תעשייה, מסחר, מחסנים ושירותי הובלה, והן צמתים של הכלכלה העולמית.
מה נדרש: לציין גורם פיזי שהשפיע בעבר ושחשוב גם היום, ולהסביר למה חשיבותו לא פחתה.
תשובה מלאה:
(1) גורם פיזי: מיקום לחוף ים, במקום שבו יש נמל טבעי מוגן ועמוק (או: מיקום על נהר שאפשר לשוט בו).
(2) ההסבר: הובלה ימית היא הדרך הזולה ביותר להעביר מטענים גדולים למרחקים ארוכים, ורוב הסחר העולמי, לפי נפח, עובר עד היום באוניות. בעקבות הגלובליזציה הסחר בין המדינות גדל מאוד, והאוניות ונמלי המכולות גדלו. לכן ערים לחוף, ובעיקר ערים שיש בהן נמל גדול (שנגחאי, סינגפור, רוטרדם), ממשיכות למשוך מפעלים, מרכזי לוגיסטיקה, בנקים וחברות ביטוח וספנות. הגורם השתנה בפרטים (נמלים מלאכותיים, העמקה), אבל הצורך במיקום לחוף נשמר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם פיזי, וההסבר מראה למה הוא חשוב גם בכלכלה של היום (תחבורה זולה, גלובליזציה, סחר), ולא רק בעבר.
סעיף ג
(1) במרכז העיר – בנייה לגובה: מגדלי משרדים, מלונות ובנייני דירות רבי קומות, עם תשתיות מסודרות. בשולי העיר – שכונות לא מתוכננות (שכונות עוני): בתים קטנים ונמוכים שנבנו בידי התושבים עצמם מחומרים זולים (פח, עץ), צפופים מאוד, בלי כבישים סלולים, בלי מים וחשמל מסודרים ובלי פינוי אשפה, ועל קרקע מסוכנת (מדרון, ערוץ נחל).
(2) הגירה מהירה מן הכפר לעיר: מספר המהגרים גדול בהרבה ממספר הדירות והמשרות בעיר, והם עניים – לכן הם בונים בעצמם בתים זולים על קרקע פנויה בשוליים, לעיתים בלי היתר, והרשויות אינן מספיקות לתכנן ולספק תשתיות.
מה נדרש: (1) תיאור הבנייה בשני חלקי העיר בעזרת שני המושגים; (2) הסבר גורם אחד להיווצרות השכונות בשוליים.
תשובה מלאה:
(1) על פי התיאור:
בניגוד לעיר במדינה מפותחת, כאן דווקא השוליים צפופים ועניים.
(2) גורם: הגירה מהירה מן הכפר אל העיר. במדינות מתפתחות רבים עוזבים את הכפר בגלל עוני, מחסור באדמה ובתעסוקה, ומגיעים לעיר בחיפוש אחר עבודה ושירותים. קצב ההגירה (יחד עם ריבוי טבעי גבוה) מהיר בהרבה מקצב הבנייה של דירות ושל תשתיות, והמהגרים אינם יכולים לשלם שכר דירה. לכן הם תופסים קרקע פנויה בשולי העיר – לעיתים קרובות קרקע שאיש לא בנה עליה כי היא מסוכנת – ובונים בעצמם בתים זולים, בלי תכנון ובלי היתר. לרשויות אין תקציב לספק לשכונות האלה תשתיות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המושגים משמשים בתיאור, כל אזור מתואר בכמה מאפיינים מן הטקסט (גובה, צפיפות, חומרים, תשתיות), וההסבר בנוי כשרשרת: הגירה מהירה ← מחסור בדיור ועוני ← בנייה עצמית לא מתוכננת בשוליים.
שאלה 5 · מרכז העיר ומרחב המגורים
(1) הסבירו מהו מרכז העסקים הראשי (מע"ר) של עיר. (4 נקודות)
(2) תארו את השינוי בשימושי הקרקע בעיר ממרכזה אל שוליה. בתשובתכם השתמשו במושגים: מע"ר, אזור מעבר, אזור מגורים. תוכלו להיעזר גם בסרטוט. (6 נקודות)
בערים גדולות רבות בעולם מתרחש תהליך של ג'נטריפיקציה בשכונות ותיקות הסמוכות למרכז העיר.
הסבירו מהו תהליך הג'נטריפיקציה, והציגו שני גורמים לתהליך זה. (8 נקודות)
קראו את הקטע שלפניכם וענו על השאלה שאחריו.
[קטע]
הציגו שתי סיבות אפשריות להחלטה של עיריית ברצלונה ליצור "סופר־בלוקים": סיבה אחת מתחום התחבורה וסיבה אחת מתחום הסביבה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) מע"ר – האזור במרכז העיר שבו מרוכזים המסחר, המשרדים, הבנקים, מוסדות השלטון והתרבות; הנגישות אליו הגבוהה ביותר, ולכן מחירי הקרקע הגבוהים ביותר, הבנייה גבוהה וצפופה, ומספר התושבים בו קטן.
(2) במרכז – המע"ר: בנייה לגובה, משרדים, מסחר ושירותים. סביבו – אזור מעבר: עירוב של מבני מגורים ישנים, מלאכה, תעשייה קלה, מחסנים ומסחר סיטונאי, ולעיתים מבנים מוזנחים; האזור משתנה כשהמע"ר מתרחב לתוכו. מחוצה לו – אזורי מגורים: תחילה בנייה צפופה וישנה יותר, ואחר כך בנייה חדשה ומרווחת יותר, עם צמודי קרקע, ככל שמתרחקים מן המרכז ומחירי הקרקע יורדים.
מה נדרש: (1) הגדרה של המע"ר ומאפייניו; (2) תיאור הסדר של שימושי הקרקע מן המרכז החוצה, עם שלושת המושגים.
תשובה מלאה:
(1) מרכז העסקים הראשי (מע"ר) הוא לב העיר: האזור שבו מתרכזים המסחר הקמעונאי, המשרדים, הבנקים, מוסדות השלטון, התרבות והבידור. הצמתים הראשיים של רשת התחבורה נפגשים בו, ולכן הנגישות אליו מכל חלקי העיר היא הגבוהה ביותר. בגלל התחרות על הקרקע מחיריה הגבוהים ביותר בעיר, הבנייה גבוהה וצפופה (מגדלים), ומעט אנשים גרים בו – הוא מלא ביום וריק יחסית בלילה.
(2) מן המרכז אל השוליים (בסרטוט – טבעות או אזורים סביב המרכז):
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המע"ר מוגדר עם הנגישות ומחירי הקרקע; (2) הסדר המרחבי מתואר נכון עם שלושת המושגים, ולכל אזור – שימוש קרקע אופייני.
סעיף ב
ג'נטריפיקציה – תהליך שבו שכונה ותיקה ועממית, לרוב סמוכה למרכז העיר, עוברת התחדשות: אוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה יותר (צעירים, משכילים, אמנים) עוברת אליה, הבתים משופצים, נפתחים בתי קפה וחנויות, ומחירי הדיור עולים – והתושבים הוותיקים, שאינם יכולים לעמוד במחירים, נדחקים החוצה.
גורמים: 1. קרבה למרכז ולמקומות עבודה – רבים מעדיפים לגור קרוב למרכז העיר, למקומות התעסוקה ולבילוי, ולא לנסוע זמן רב מן הפרברים. 2. מחירי דיור נמוכים יחסית ומבנים בעלי אופי – בתים ישנים זולים שאפשר לשפץ מושכים משקיעים ותושבים חדשים, ולעיתים העירייה מעודדת התחדשות בתוכניות ובהטבות.
מה נדרש: להסביר את המושג ולהציג שני גורמים שונים.
תשובה מלאה:
ג'נטריפיקציה היא תהליך של שינוי חברתי ופיזי בשכונה ותיקה – בדרך כלל שכונת מעמד פועלים קרובה למרכז העיר. תושבים בעלי הכנסה והשכלה גבוהות יותר עוברים לגור בה, משפצים את הבתים או בונים חדשים; נפתחים בתי קפה, גלריות וחנויות; ומחירי הדירות ושכר הדירה עולים. התושבים הוותיקים, בעלי ההכנסה הנמוכה, אינם יכולים לעמוד במחירים ועוזבים – הרכב האוכלוסייה בשכונה משתנה.
גורם ראשון – מיקום קרוב למרכז העיר: מקומות התעסוקה במשרדים ובשירותים מרוכזים במע"ר, והנסיעה מן הפרברים ארוכה ופקוקה. צעירים ומשכילים מעדיפים לגור במרחק הליכה או נסיעה קצרה מן העבודה ומן התרבות והבילוי שבמרכז.
גורם שני – דיור זול יחסית ובעל אופי: בשכונה הוותיקה המחירים היו נמוכים, והמבנים הישנים (בתים היסטוריים, מבני תעשייה) אפשר לשפץ ולהפוך לדירות אטרקטיביות. משקיעים ויזמים קונים ומשפצים, ולעיתים העירייה מעודדת זאת בתוכניות התחדשות עירונית, בשיפור הרחובות ובתחבורה ציבורית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המושג מוסבר עם שני צדדיו – ההתחדשות ודחיקת התושבים הוותיקים – ושני גורמים שונים מוסברים.
סעיף ג
תחבורה: לצמצם את תנועת המכוניות החוצה את השכונות ולרכז אותה בכבישים ההיקפיים, ולתת עדיפות להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולתחבורה ציבורית – כך הרחובות הפנימיים בטוחים יותר, פחות פקקים ותאונות.
סביבה: להפחית זיהום אוויר ורעש בשכונות הצפופות, ולהפוך כבישים לשטחים ירוקים עם עצים, שמצלים, מקררים את הרחוב (מקטינים את החום בעיר) ומשפרים את איכות החיים.
מה נדרש: שתי סיבות – אחת מתחום התחבורה ואחת מתחום הסביבה – כל אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
סיבה מתחום התחבורה – הסטת התנועה העוברת ועדיפות לתנועה רכה: לפי הקטע, ברשת הרחובות הצפופה של ברצלונה עברו מכוניות רבות בכל רחוב. בסופר־בלוק מכוניות רשאיות להיכנס לרחובות הפנימיים רק במהירות נמוכה ורק אם יעדן שם, ותנועת המעבר מרוכזת בכבישים ההיקפיים. הרחובות הפנימיים נעשים בטוחים ונגישים להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולילדים, ומספר התאונות יורד; במקביל מחזקים את התחבורה הציבורית סביב הבלוק.
סיבה מתחום הסביבה – הפחתת זיהום אוויר ורעש וצינון העיר: לפי הקטע, השכונה סבלה מזיהום אוויר ומרעש גבוהים. פחות מכוניות פירושו פחות פליטות של תחמוצות חנקן וחלקיקים ופחות רעש. בצמתים ובכבישים שהתפנו נוטעים עצים ומקימים גינות וספסלים – הצמחייה מצלה ומקררת את הרחובות בקיץ החם ומקטינה את אי החום העירוני.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל סיבה שייכת לתחום שנדרש, מוסברת ומקושרת לקטע.
שאלה 6 · אמסטרדם – עיר עולם
אמסטרדם, בירת הולנד, היא עיר עולם ומרכז בין־לאומי של עסקים, של מסחר ושל טכנולוגיה. מטות אירופיים של תאגידים רב־לאומיים רבים נמצאים בה.
עיינו באטלס במפה מדינית של אירופה.
תארו יתרון מיקום אחד של אמסטרדם, שתורם להיותה עיר עולם. (6 נקודות)
ממשלת הולנד ועיריית אמסטרדם נקטו כמה פעולות כדי לעודד פעילות של חברות רב־לאומיות בעיר.
לפניכם רשימה של כמה מן הפעולות האלה.
– פיתוח נמל תעופה בין־לאומי גדול עם קווים לכל העולם
– הטבת מס לעובדים מומחים שמגיעים לעבוד בהולנד מחוץ למדינה
– פיתוח תשתיות אינטרנט ותקשורת מן המתקדמות בעולם
– עידוד השימוש בשפה האנגלית בעסקים, בשירותים ובהשכלה הגבוהה
בחרו בשתיים מן הפעולות, והסבירו כיצד כל אחת מהן מעודדת פעילות של חברות רב־לאומיות באמסטרדם. (9 נקודות)
אמסטרדם מדורגת במקום גבוה ברשימות של "ערים חכמות" ו"ערים ירוקות". עיינו בתיאור של שתי תמונות שצולמו בתחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם ובסביבתה.
[תיאור התמונות]
(1) ציינו שני רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה המתוארים בתמונות. (5 נקודות)
(2) הסבירו את התרומה של כל אחד מן הרכיבים שציינתם להיותה של אמסטרדם עיר חכמה ובת־קיימה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
אמסטרדם שוכנת בצפון־מערב אירופה, בלב האזור המאוכלס והעשיר ביותר ביבשת – בין לונדון, פריז, בריסל והערים של מערב גרמניה, שכולן במרחק של כשעה–שעתיים טיסה או כמה שעות נסיעה ממנה. היא קרובה לשפך הריין ולנמלי הים הצפוני, שדרכם עוברות סחורות לכל מרכז אירופה. לכן תאגיד שיושב באמסטרדם יכול לנהל ממנה את פעילותו בכל השוק האירופי.
מה נדרש: לתאר יתרון מיקום אחד על פי המפה המדינית, ולהסביר כיצד הוא הופך את אמסטרדם למוקד גלובלי.
תשובה מלאה:
במפה המדינית רואים שאמסטרדם שוכנת בצפון־מערב אירופה, ליד חוף הים הצפוני, באזור השפך של הריין.
יתרון המיקום – מיקום מרכזי בלב השוק האירופי: אמסטרדם נמצאת במרכז האזור המאוכלס והעשיר ביותר באירופה. לונדון, פריז, בריסל, פרנקפורט וערי הרוּר נמצאות במרחק של כשעה טיסה או כמה שעות נסיעה ברכבת ממנה. הקרבה לשפך הריין ולנמלי הים הצפוני (רוטרדם ואמסטרדם) מאפשרת להעביר סחורות בזול לכל מרכז אירופה. לכן תאגידים מארצות הברית ומאסיה מציבים באמסטרדם את המטה האירופי שלהם, ומנהלים ממנו את המכירות וההפצה בכל היבשת.
(אפשר גם: אמסטרדם שוכנת על החוף הפונה לאוקיינוס האטלנטי ולצפון אמריקה – "שער" בין אירופה לעולם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון מיקום אחד מוגדר על פי המפה, ומוסבר מדוע הוא הופך את העיר למוקד של ניהול, מסחר ותחבורה ברמה היבשתית והעולמית.
סעיף ב
1. נמל תעופה גדול – מנהלים, אנשי מכירות וסחורות יקרות מגיעים בטיסה ישירה לרוב הערים הגדולות בעולם; התאגיד יכול לנהל מאמסטרדם פעילות בכל אירופה ומחוצה לה.
2. הטבת מס לעובדים מומחים – התאגיד יכול לגייס מהנדסים ומנהלים מכל העולם בעלות נמוכה יותר, כי חלק מן השכר שלהם פטור ממס; קל לו יותר להקים צוות בין־לאומי בעיר.
(אפשר גם: תשתיות אינטרנט – מרכזי נתונים ותקשורת מהירה לחברות טכנולוגיה; אנגלית – עובדים זרים משתלבים בקלות, והחברה מוצאת עובדים מקומיים שמדברים אנגלית.)
מה נדרש: לבחור שתי פעולות מן הרשימה, ולכל אחת להסביר מה התועלת לתאגיד ומדוע היא מושכת אותו לאמסטרדם.
תשובה מלאה:
1. פיתוח נמל תעופה בין־לאומי גדול (סכיפהול): מנמל התעופה של אמסטרדם יש טיסות ישירות למאות יעדים בכל היבשות, והוא קרוב מאוד לעיר. תאגיד שיושב באמסטרדם יכול לשלוח מנהלים ואנשי מכירות לפגישות בכל אירופה ולהחזיר אותם באותו יום, לקבל לקוחות מכל העולם, ולשלוח במטוסי מטען סחורות יקרות ודחופות (כמו פרחים, תרופות ומוצרי אלקטרוניקה). לכן העיר מתאימה למטה אזורי.
2. הטבת מס לעובדים מומחים מחו"ל: תאגיד רב־לאומי צריך מהנדסים, מנהלים ומומחים מכל העולם. בזכות ההטבה, חלק מן השכר של עובדים כאלה פטור ממס, ולכן הם מקבלים יותר כסף "נטו", והתאגיד יכול לגייס אותם בעלות נמוכה יותר. כך קל לו יותר להקים באמסטרדם צוות בין־לאומי איכותי.
(אפשר גם: תשתיות אינטרנט מתקדמות – באמסטרדם פועלים מרכזי נתונים ומרכז מן הגדולים בעולם להחלפת תעבורת אינטרנט, וחברות טכנולוגיה ומסחר מקוון מקבלות תקשורת מהירה ואמינה עם כל העולם; עידוד האנגלית – העובדים הזרים ומשפחותיהם מסתדרים בעיר בלי ללמוד הולנדית, והתאגיד מוצא עובדים מקומיים שמדברים אנגלית היטב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי פעולות מן הרשימה, ולכל אחת הסבר שמקשר את הפעולה לצורך מוגדר של תאגיד רב־לאומי (תנועה, כוח אדם, תקשורת).
סעיף ג
(1) 1. תשתית לרכיבה על אופניים – שבילי אופניים רחבים וחניונים גדולים לאלפי אופניים. 2. תחבורה ציבורית משולבת – רכבת, חשמליות (טראם) ומעבורת להולכי רגל ולרוכבי אופניים, כולן באותו מקום.
(2) 1. האופניים מחליפים נסיעות ברכב פרטי – אין פליטה של גזי חממה ומזהמים, אין רעש, הם תופסים מעט מקום, ורכיבה משפרת את בריאות התושבים. 2. תחבורה ציבורית משולבת מאפשרת להגיע לכל מקום בלי מכונית – פחות פקקים, פחות זיהום אוויר ופחות צריכת דלק; המעבר הנוח בין רכבת, חשמלית, מעבורת ואופניים מעודד אנשים לוותר על הרכב.
מה נדרש: (1) לזהות בתיאור שני רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה; (2) להסביר לכל רכיב את תרומתו לקיימות ולאיכות החיים.
תשובה מלאה:
(1) רכיבים של עיר חכמה ובת־קיימה בתמונות:
1. תשתית לאופניים – שבילי אופניים רחבים ומופרדים, חניון אופניים גדול מתחת למים ושורות של אופניים חונים ליד המעבורת.
2. תחבורה ציבורית משולבת – תחנת רכבת, חשמליות, ומעבורת שמובילה הולכי רגל ורוכבי אופניים לצד השני של המים, כולן באותו מקום.
(אפשר גם: רחבה כמעט בלי מכוניות פרטיות – מרחב להולכי רגל ולרוכבים.)
(2) התרומה של כל רכיב:
1. תשתית האופניים: כשרכיבה על אופניים בטוחה ונוחה, ויש היכן להשאיר אותם, רבים נוסעים באופניים לעבודה ולתחנה במקום ברכב פרטי. האופניים אינם פולטים גזי חממה ומזהמי אוויר, אינם רועשים, ותופסים הרבה פחות מקום מכוניות – כך מתפנה שטח בעיר לשבילים ולגינות, והרכיבה משפרת את בריאות התושבים.
2. התחבורה הציבורית המשולבת: אפשר להגיע ברכבת לתחנה, ולהמשיך בחשמלית, במעבורת או באופניים – בלי מכונית. כך יש פחות פקקים, פחות זיהום אוויר ופחות צריכה של דלק. המעבר הנוח בין סוגי התחבורה במקום אחד חוסך זמן, וזה מה שגורם לאנשים לוותר על הרכב הפרטי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני רכיבים מתוך התיאור, ולכל אחד הסבר שמקשר אותו למטרות של עיר בת־קיימה – הפחתת זיהום, חיסכון באנרגייה ובשטח, בריאות.
שאלה 7 · תכנון עירוני
כדי לספק דיור לתושבים רבים יותר יש בתכנון העירוני שתי גישות: בנייה של שכונות חדשות על שטחים פתוחים בשולי העיר, והתחדשות עירונית – הריסה של בניינים ישנים בתוך העיר ובנייה של בניינים חדשים וגבוהים יותר במקומם.
(1) הַסבירו מה מאפיין כל אחת מן הגישות. (8 נקודות)
(2) הַסבירו מהו היתרון של כל אחת מן הגישות בתחום הכלכלי. (8 נקודות)
בעיר ותיקה יש שטח פתוח גדול – פרדס ישן ופארק – בין שכונות המגורים. השטח מציב דילמה למתכנני העיר.
מצד אחד יש התומכים בשימור השטח כשטח פתוח, ומן הצד האחר יש המעדיפים לבנות בו שכונת מגורים חדשה.
הציגו נימוק אחד לכל אחת מן הגישות האלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) בנייה בשולי העיר: שכונות חדשות על קרקע שלא נבנתה (שדות, שטחים טבעיים), בתכנון מלא מאפס – כבישים, צנרת, מוסדות; העיר מתפשטת החוצה.
התחדשות עירונית: בתוך השטח הבנוי; בניינים ישנים נהרסים או מחוזקים ומורחבים, ובמקומם נבנים בניינים גבוהים עם יותר דירות; העיר מתפתחת "פנימה" ומתצפפת, והתושבים הוותיקים מקבלים דירות חדשות.
(2) יתרון כלכלי של הבנייה בשולי העיר: הקרקע זולה וגדולה, ואין צורך לפנות דיירים, ולכן הבנייה מהירה וזולה יותר והדירות זולות יותר.
יתרון כלכלי של ההתחדשות העירונית: ניצול של תשתיות קיימות (כבישים, מים, ביוב, בתי ספר, תחבורה ציבורית) – אין צורך לממן תשתיות חדשות ויקרות, והקרקע היקרה במרכז מנוצלת טוב יותר.
מה נדרש: (1) מאפייני כל גישה; (2) יתרון כלכלי של כל גישה.
תשובה מלאה:
(1) מאפייני הגישות:
בנייה על שטחים פתוחים בשולי העיר – מקימים שכונות חדשות על קרקע שלא נבנתה קודם (שדות חקלאיים, שטחים טבעיים). מתכננים את השכונה מן ההתחלה: כבישים, מערכות מים וביוב, בתי ספר ומרכזי מסחר. העיר מתפשטת לשוליים, והמרחק בין המגורים לבין מרכז העיר גדל.
התחדשות עירונית – פועלים בתוך השטח הבנוי הקיים: הורסים בניינים ישנים ובונים במקומם בניינים חדשים וגבוהים (פינוי־בינוי), או מחזקים בניינים ומוסיפים להם קומות. מספר הדירות באותו שטח גדל, כלומר הצפיפות עולה, והתושבים הוותיקים מקבלים דירות חדשות.
(2) היתרון בתחום הכלכלי:
בנייה בשולי העיר – עלות קרקע ובנייה נמוכה: הקרקע בשוליים זולה יותר, יש שטחים גדולים ורצופים, ואין צורך לפנות דיירים ולשלם להם או לנהל משא ומתן ממושך. לכן אפשר לבנות מהר ובהיקף גדול, ומחירי הדירות נמוכים יותר.
התחדשות עירונית – חיסכון בתשתיות וניצול קרקע יקרה: בעיר הקיימת כבר יש כבישים, צנרת, בתי ספר, מרפאות ותחבורה ציבורית. הוספת דירות במקום כזה חוסכת את ההשקעה הגדולה של הקמת תשתיות חדשות ושל הרחבת הכבישים. הקרקע במרכז העיר יקרה, ובנייה לגובה מנצלת אותה טוב יותר. בנוסף, ההתחדשות מעלה את ערך הנכסים באזור ומחזקת את העסקים בו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל תת־סעיף התייחסות לשתי הגישות; יש מאפיינים ברורים (מיקום, סוג הקרקע, צפיפות) ויתרונות כלכליים מוסברים.
סעיף ב
בעד שימור: השטח הפתוח הוא ריאה ירוקה בתוך העיר – מקום נופש ופנאי לתושבים, הוא מצמצם רעש וזיהום ואת אי החום העירוני, מאפשר חלחול של מי גשמים, והפרדס הוא גם חלק מן הנוף וההיסטוריה של העיר. שטח פתוח שנבנה – אבד לתמיד.
בעד בנייה: יש מחסור בדירות ומחירן עולה; בנייה בשטח שבתוך העיר, שכבר יש סביבו כבישים ותשתיות, עדיפה על התפשטות לשטחים חקלאיים וטבעיים מחוץ לעיר, ומאפשרת למשפחות צעירות לגור בעיר.
מה נדרש: נימוק אחד לכל גישה – לשימור ולפיתוח.
תשובה מלאה:
נימוק בעד שימור השטח הפתוח – תרומה לאיכות החיים ולסביבה: בעיר צפופה, שטח פתוח גדול הוא "ריאה ירוקה". הוא משמש מקום לנופש, לספורט ולמפגש לכל התושבים, העצים מצמצמים זיהום אוויר ורעש וממתנים את אי החום העירוני, והקרקע הפתוחה מאפשרת חלחול של מי גשמים ומצמצמת הצפות. הפרדס הישן הוא גם חלק מן המורשת החקלאית ומן הנוף של העיר. שטח פתוח שנבנה אינו חוזר עוד.
נימוק בעד בניית שכונה – מענה למחסור בדיור וחיסכון בשטחים מחוץ לעיר: אוכלוסיית העיר גדלה ומחירי הדירות עולים. בנייה בשטח שבתוך העיר מנצלת את הכבישים, הצנרת והשירותים הקיימים סביבו, ומונעת התפשטות של העיר אל שטחים חקלאיים וטבעיים בשוליה. כך גם משפחות צעירות יוכלו להישאר בעיר, קרוב למקומות העבודה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני נימוקים, אחד לכל גישה, כל אחד מוסבר.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · צורות נוף של סחיפה והשקעה בנהר
לפניכם תיאור של שלוש תמונות של צורות נוף שנוצרו בפעולת נהרות (התמונות אינן של מקום מסוים). עיינו בתיאור, וענו על הסעיפים א–ג.
[תיאור התמונות]
ציינו את שם צורת הנוף הנראית בכל אחת מן התמונות, ואת התהליך העיקרי של הנהר (סחיפה או השקעה) שיצר אותה. (10 נקודות)
בחרו באחת מן התמונות 1–2, והסבירו את התהליך שבו נוצרה צורת הנוף הנראית בתמונה. (9 נקודות)
עיינו בתיאור תמונה 3, והסבירו כיצד השפיעה רמת העמידות של שכבות הסלע על עיצוב הדפנות של צורת הנוף הנראית בתמונה. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
תמונה 1 – דלתה – השקעה. תמונה 2 – גדות טבעיות (סוללות טבעיות) ומישור הצפה – השקעה. תמונה 3 – קניון (ערוץ עמוק) עם דפנות מדורגות – סחיפה (חתירה לעומק, יחד עם בלייה של הדפנות).
מה נדרש: שם צורת הנוף והתהליך העיקרי לכל אחת משלוש התמונות.
תשובה מלאה:
תמונה 1 – דלתה: מישור משולש־מניפה בשפך הנהר לים, שבו הנהר מתפצל לזרועות רבות. התהליך העיקרי: השקעה – הנהר משקיע את הסחף שהוא נושא כשהוא נכנס לים.
תמונה 2 – גדות טבעיות (סוללות טבעיות) ומישור הצפה: רצועות מוגבהות לאורך שני צדי האפיק, ומאחוריהן מישור נמוך ושטוח. התהליך העיקרי: השקעה – בזמן הצפות.
תמונה 3 – קניון (ערוץ עמוק וצר) שדפנותיו מדורגות: התהליך העיקרי: סחיפה – הנהר חותר לעומק, ובלייה וסחיפה של הדפנות מעצבות את המדרגות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש צורות הנוף מזוהות במונחים הנכונים, ולכל אחת התהליך הנכון.
סעיף ב
דלתה: כשהנהר נכנס לים, מהירות הזרימה יורדת בבת אחת, והוא אינו יכול לשאת עוד את הסחף – החומר שוקע בשפך (תחילה הגס, אחר כך הדק). הסחף בונה שרטונים שמפצלים את הנהר לזרועות, והמישור מתקדם לתוך הים. זה קורה כאשר הנהר מביא סחף רב, והים אינו מסיע אותו (גאות וזרמים חלשים). גדות טבעיות: בהצפה המים עולים על גדות האפיק ומאטים מיד כשהם יוצאים ממנו; החומר הגס שוקע ראשון, צמוד לאפיק, והדק ממשיך הלאה אל המישור. אחרי הצפות רבות נוצרות לאורך האפיק רצועות מוגבהות – הגדות הטבעיות – והמישור שמאחוריהן נמוך יותר.
מה נדרש: לבחור תמונה אחת, ולהסביר את תהליך ההיווצרות בשלבים.
תשובה מלאה:
אפשרות א – תמונה 1, דלתה:
1. הנהר נושא כמות גדולה של סחף – חול, סילט וחרסית – שנסחף ממעלה אגן הניקוז.
2. כשהנהר נכנס לים, הזרימה שלו מתפזרת ומהירותה יורדת בבת אחת, ולכן הוא אינו יכול לשאת עוד את החומר – והחומר שוקע (השקעה): קודם הגרגרים הגסים, ואחר כך הדקים.
3. הסחף שוקע בשפך ויוצר שרטונים, שחוסמים את הדרך הישרה; הנהר מתפצל לזרועות שעוקפות אותם.
4. במשך זמן רב הסחף מצטבר, והיבשה מתקדמת אל תוך הים בצורת משולש או מניפה.
תנאי: דלתה נוצרת כאשר הנהר מביא יותר סחף ממה שהגלים והזרמים בים מסוגלים לסלק.
אפשרות ב – תמונה 2, גדות טבעיות ומישור הצפה:
1. בזמן הצפה המים עולים על גדות האפיק ומתפשטים על המישור.
2. ברגע שהמים יוצאים מן האפיק, הם נעשים רדודים ומהירותם יורדת מאוד.
3. החומר הגס והכבד (חול) שוקע ראשון, ממש בשולי האפיק, והחומר הדק (סילט וחרסית) ממשיך ושוקע בשכבה דקה על המישור הרחוק.
4. אחרי הצפות רבות מצטבר בשולי האפיק יותר חומר, ונוצרות לאורכו רצועות מוגבהות – גדות טבעיות. המישור שמאחוריהן נשאר נמוך ושטוח ומתנקז לאט, ולכן יש בו ביצות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התהליך מוסבר בשלבים ובמונחים הנכונים (הסעה, האטה, השקעה, מיון לפי גודל), וכל שלב מוביל לצורה שבתמונה.
סעיף ג
דפנות הקניון בנויות משכבות בעמידות שונה. השכבות הקשות והעמידות נבלות ונסחפות לאט ונשארות כמצוקים אנכיים, ואילו השכבות הרכות נבלות ונסחפות מהר ונסוגות למדרונות מתונים מכוסים בשברי סלע. השכבות מתחלפות, ולכן הדפנות מדורגות – מצוק, מדרון, מצוק, מדרון.
מה נדרש: הסבר הקשר בין ההבדל בעמידות השכבות ובין הצורה המדורגת של הדפנות.
תשובה מלאה:
הנהר חתר לעומק וחשף בדפנות שכבות סלע שונות, והדפנות עוצבו בבלייה ובסחיפה מבדלות (דיפרנציאליות):
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מבחין בין התגובה של שכבה קשה לשכבה רכה, מקשר כל אחת לצורה (מצוק / מדרון מתון) ומסביר את הדירוג בפרטים שבתיאור.
שאלה 9 · הטרופוספרה והעננים
לפניכם שבעה היגדים הקשורים לשכבת הטרופוספרה ולעננים.
בחרו בחמישה היגדים, וקבעו בנוגע לכל אחד מהם אם הוא נכון או אם הוא אינו נכון.
אם הוא נכון – הסבירו את ההיגד.
אם הוא אינו נכון – הסבירו מדוע הוא אינו נכון.
(לכל היגד – 5 נקודות)
בשכבת הטרופוספרה הטמפרטורה עולה ככל שעולים בגובה.
עובי שכבת הטרופוספרה גדול יותר מעל אזור המשווה מאשר מעל אזורי הקטבים.
כמעט כל אדי המים והעננים שבאטמוספרה נמצאים בשכבת הטרופוספרה.
ענן קומולונימבוס יכול להגיע עד לגבול העליון של הטרופוספרה, ושם החלק העליון שלו מתפשט לצדדים בצורת "סדן".
ענני צירוס הם עננים נמוכים ועבים, המורידים גשם חזק.
כאשר אוויר לח עולה ומתקרר עד נקודת הטל, אדי המים שבו מתעבים ונוצרים עננים.
ברד יורד בעיקר מעננים שכבתיים נמוכים בימים שבהם האטמוספרה יציבה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף 1
אינו נכון – בטרופוספרה הטמפרטורה יורדת עם הגובה, בממוצע בכ־6.5°C לכל קילומטר. האוויר מתחמם בעיקר מפני הקרקע, שקולטת את קרינת השמש, ולכן הוא חם ביותר למטה.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
אינו נכון. בטרופוספרה הטמפרטורה יורדת עם העלייה בגובה, בממוצע בכ־6.5°C לכל ק"מ. הסיבה: קרינת השמש עוברת דרך האוויר כמעט בלי לחמם אותו, ומחממת את פני הקרקע והים. האוויר מתחמם מלמטה, מן הקרקע, ולכן ככל שמתרחקים ממנה הוא קר יותר. (חריג: במצב של אינוורסיה – היפוך טמפרטורות – הטמפרטורה עולה עם הגובה בשכבה מסוימת. זה מצב מיוחד ולא הכלל.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
טעות נפוצה: לחשוב שקרוב יותר לשמש פירושו חם יותר. ההפרש בגובה זניח, והאוויר מתחמם מן הקרקע.
סעיף 2
נכון – מעל המשווה הטרופוספרה מגיעה לגובה של כ־16–18 ק"מ, ומעל הקטבים רק לכ־8 ק"מ. מעל המשווה החימום החזק גורם לזרמי אוויר עולים חזקים, והאוויר החם מתפשט ו"דוחף" את הגבול העליון (הטרופופאוזה) למעלה.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
נכון. גבול הטרופוספרה (הטרופופאוזה) נמצא בגובה של כ־16–18 ק"מ מעל המשווה, ושל כ־8–10 ק"מ מעל הקטבים. מעל המשווה פני השטח מתחממים מאוד כל השנה. האוויר החם מתפשט ועולה בזרמים אנכיים חזקים, וכך השכבה שבה מתרחשים ערבול ומזג אוויר עבה יותר. מעל הקטבים האוויר קר ודחוס, ולכן השכבה דקה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 3
נכון – אדי המים מגיעים לאוויר מהתאדות מן הים ומן היבשה, ולכן הם מרוכזים בשכבה התחתונה. בשכבה זו יש גם תנועות אוויר אנכיות והתקררות עם הגובה, שגורמות להתעבות. לכן כמעט כל העננים ומזג האוויר נמצאים בטרופוספרה.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
נכון. מקור אדי המים הוא התאדות מפני הים והיבשה ודיות הצמחים. לכן הם מרוכזים בשכבה הנמוכה, שבה גם רוב מסת האטמוספרה (כ־75%–80%). בטרופוספרה יש זרמים עולים, ומכיוון שהטמפרטורה יורדת עם הגובה, האוויר העולה מתקרר ומגיע לנקודת הטל – והאדים מתעבים לעננים. מעל הטרופופאוזה הטמפרטורה מפסיקה לרדת, ולכן כמעט אין תנועה אנכית ואין עננים (חוץ מיוצאים מן הכלל).
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 4
נכון – בתוך ענן הקומולונימבוס יש זרמים עולים חזקים מאוד, שמגביהים אותו לגובה של 10–15 ק"מ ויותר. בטרופופאוזה האוויר מעל כבר אינו קר יותר, ולכן הענן אינו יכול להמשיך לעלות, והוא מתפשט לצדדים בצורת סדן.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
נכון. הקומולונימבוס הוא ענן ערמתי שמתפתח לגובה רב בגלל זרמים עולים חזקים באוויר לא יציב. כאשר הוא מגיע לטרופופאוזה (כ־12 ק"מ באזורים ממוזגים, ויותר באזורים טרופיים), הטמפרטורה מפסיקה לרדת עם הגובה. האוויר העולה כבר אינו חם יותר מסביבתו, ולכן הוא נעצר ומתפשט אופקית – וכך נוצר ה"סדן" השטוח בראש הענן. החלק העליון עשוי גבישי קרח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 5
אינו נכון – ענני צירוס הם עננים גבוהים (בדרך כלל מעל 6 ק"מ), דקים ודמויי נוצות, העשויים גבישי קרח. הם אינם מורידים משקעים שמגיעים לקרקע, אבל הופעתם מבשרת לעיתים קרובות התקרבות של חזית.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
אינו נכון. צירוס הם עננים גבוהים, בגובה של כ־6–12 ק"מ, שבו הטמפרטורה נמוכה מאוד. לכן הם עשויים גבישי קרח, והם דקים, שקופים למחצה ודמויי נוצות או סיבים. הם אינם מורידים גשם: הגבישים שנופלים מהם מתאדים בדרך. עננים נמוכים ועבים שמורידים גשם הם נימבוסטרטוס (גשם ממושך) או קומולונימבוס (גשם עז). הופעה של צירוס שהולכים ומתעבים מבשרת לעיתים קרובות חזית חמה שמתקרבת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 6
נכון – אוויר עולה מתפשט ומתקרר. כשהוא מגיע לנקודת הטל, הוא רווי (לחות יחסית 100%), ואדי המים מתעבים על גרעיני התעבות לטיפות זעירות – וכך נוצר ענן.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
נכון. כשאוויר עולה (בגלל חימום מן הקרקע, היתקלות בהר, או עלייה בחזית), הלחץ סביבו יורד, והוא מתפשט ומתקרר (התקררות אדיאבטית). ככל שהוא מתקרר, כמות האדים שהוא יכול להכיל קטנה. בנקודת הטל הלחות היחסית מגיעה ל־100%, והאדים מתעבים על גרעיני התעבות (אבק, מלח, עשן) לטיפות זעירות או לגבישי קרח – וכך נוצר ענן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
סעיף 7
אינו נכון – ברד נוצר בעיקר בענני קומולונימבוס, שבהם זרמים עולים חזקים באטמוספרה לא יציבה. הזרמים מעלים טיפות שוב ושוב לגובה שבו הן קופאות, ושכבות של קרח מצטברות עליהן, עד שהגרגר כבד ונופל.
מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)
תשובה מלאה:
אינו נכון. ברד דורש ענן גבוה עם זרמים עולים חזקים – ענן קומולונימבוס, שמתפתח באטמוספרה לא יציבה. בתוך הענן, הטיפות מורמות שוב ושוב לחלק העליון והקר (מתחת לאפס), קופאות, ומצטברות עליהן שכבות של קרח, עד שהגרגר כבד מכדי שהזרם העולה יחזיק אותו, והוא נופל. בעננים שכבתיים ובאטמוספרה יציבה אין זרמים אנכיים חזקים, ולכן לא נוצר בהם ברד – הם מורידים לכל היותר גשם חלש וממושך או טפטוף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.
שאלה 10 · עננים וסופות רעמים
לפניכם תיאור של שתי תמונות של עננים משני סוגים.
[תיאור תמונות 1–2]
העתיקו למחברתכם את הטבלה שלפניכם.
(1) כתבו בעמודה I בטבלה שבמחברתכם את השם של סוג הענן המתואר בכל אחת מן התמונות. (6 נקודות)
(2) מבין המאפיינים שבעמודות II–IV, כתבו בכל תא בטבלה שבמחברתכם את המאפיין המתאים לכל סוג ענן שכתבתם. (10 נקודות)
[טבלה – מאפייני עננים]
תארו כיצד נוצרים ברק ורעם, וציינו באיזה מסוגי העננים המתוארים בתמונות יכולים להיווצר ברקים. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
| תמונה | I – סוג הענן | II – התפתחות אנכית | III – תנועת האוויר שיצרה את הענן | IV – מזג האוויר בקרקע |
|---|---|---|---|---|
| 1 | קומולונימבוס | גדולה | עלייה מהירה וחזקה של אוויר חם ולח | סופת רעמים וממטרים עזים |
| 2 | צירוס | קטנה | עלייה איטית ומתונה של אוויר בגובה רב | ללא משקעים (מזג אוויר נאה) |
מה נדרש: (1) לזהות את שני סוגי העננים מן התיאור; (2) להתאים לכל ענן את המאפיין הנכון בכל עמודה (שישה תאים).
תשובה מלאה:
(1) סוגי העננים:
תמונה 1 – קומולונימבוס: ענן ערימה ענק שמתנשא כמגדל לגובה רב מאוד, עם בסיס שטוח, כהה ונמוך, ראש שמתפשט לצדדים בצורת סדן, גשם יורד וברק – כל אלה סימנים מובהקים של קומולונימבוס (ענן סופות רעמים).
תמונה 2 – צירוס: עננים דקים, לבנים ושקופים למחצה, בצורת סיבים וקווצות שיער, גבוהים מאוד, שהשמש נראית דרכם – ענני נוצה (צירוס).
(2) המאפיינים:
קומולונימבוס – II: התפתחות אנכית גדולה (מגובה של כקילומטר ועד גבול הטרופוספרה, 10–15 ק"מ). III: עלייה מהירה וחזקה של אוויר חם ולח (הסעה – קונבקציה), כשהקרקע מתחממת מאוד ביום קיץ. IV: סופת רעמים, ממטרים עזים, ולעיתים ברד.
צירוס – II: התפתחות אנכית קטנה (ענן דק). III: עלייה איטית ומתונה של אוויר בגובה רב (למשל לפני חזית חמה), שבה האדים מתגבשים לגבישי קרח. IV: אין משקעים שמגיעים לקרקע – מזג אוויר נאה (לעיתים סימן לשינוי במזג האוויר בעוד יום־יומיים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הסוגים מזוהים נכון, וכל שישת התאים מולאו במאפיין הנכון.
סעיף ב
בענן קומולונימבוס זרמי אוויר חזקים עולים ויורדים. טיפות מים, גבישי קרח וגרגרי ברד מתנגשים זה בזה, ובהתנגשויות נוצרת הפרדה של מטענים חשמליים – החלק העליון של הענן נטען במטען חיובי, והחלק התחתון במטען שלילי. כשההפרש בין המטענים גדול מספיק, נוצרת פריקה חשמלית ענקית – בתוך הענן, בין עננים, או בין הענן לבין הקרקע – וזה הברק. הברק מחמם את האוויר לאורכו בבת אחת לטמפרטורה גבוהה מאוד, האוויר מתפשט בפתאומיות ויוצר גל קול חזק – הרעם. ברקים נוצרים בענן הקומולונימבוס (תמונה 1).
מה נדרש: לתאר את תהליך ההיווצרות של ברק (הפרדת מטענים ופריקה) ושל רעם (התפשטות פתאומית של אוויר מחומם), ולציין את סוג הענן.
תשובה מלאה:
היווצרות הברק:
– בענן קומולונימבוס יש זרמי אוויר חזקים מאוד שעולים ויורדים. בחלק העליון של הענן הטמפרטורה נמוכה מאוד, ויש בו גבישי קרח, טיפות מים מקוררות־על וגרגרי ברד רך.
– החלקיקים נעים בתוך הענן ומתנגשים זה בזה. בהתנגשויות עוברים ביניהם מטענים חשמליים: החלקיקים הקלים (גבישי קרח קטנים) נטענים במטען חיובי ונישאים בזרמים העולים לראש הענן, והחלקיקים הכבדים נטענים במטען שלילי ומתרכזים בחלק התחתון.
– כשההפרש בין המטענים גדול מספיק, האוויר כבר אינו מבודד, ונוצרת פריקה חשמלית ענקית – בתוך הענן, בין שני עננים, או בין בסיס הענן לבין הקרקע (שנטענת במטען חיובי). הפריקה היא הברק.
היווצרות הרעם: הברק מחמם את האוויר שלאורכו, בתוך שבריר שנייה, לטמפרטורה של עשרות אלפי מעלות. האוויר מתפשט בבת אחת בעוצמה רבה, ונוצר גל קול חזק – הרעם. מכיוון שהאור מהיר בהרבה מן הקול, רואים את הברק לפני ששומעים את הרעם.
סוג הענן: ברקים נוצרים בענן הקומולונימבוס (תמונה 1). בענן הצירוס, הדק והיציב, אין זרמי אוויר חזקים ואין הפרדת מטענים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: תיאור מלא של שני התהליכים – הפרדת מטענים ← פריקה (ברק) ← התפשטות אוויר (רעם) – וזיהוי נכון של הענן.
שאלה 11 · גל חום
בסוף יוני 2021 פקד גל חום קיצוני את צפון־מערב ארצות הברית ואת מערב קנדה. בכפר ליטון שבקנדה נמדדה טמפרטורה של 49.6 מעלות – הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי־פעם בקנדה.
(1) הסבירו מהו גל חום. (4 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד לגל החום הקיצוני באזור זה. (3 נקודות)
לגל חום עלולה להיות השפעה על כמה תחומים הנוגעים לאדם.
לפניכם רשימה של תחומים כאלה.
– בריאות הציבור
– אספקת חשמל
– יערות
– חקלאות
בחרו בשניים מן התחומים, והסבירו את ההשפעה של גל החום על כל אחד מהם. (9 נקודות)
הציגו שתי דרכים שבהן ערים יכולות להתמודד עם גלי חום. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
(1) גל חום – תקופה של כמה ימים רצופים שבה הטמפרטורה גבוהה בהרבה מן הממוצע הרגיל לאותו מקום ולאותה עונה (ולעיתים גם בלילות אין התקררות).
(2) רמה ברומטרית חזקה שנעצרה מעל האזור במשך כמה ימים ("כיפת חום"): האוויר בה שוקע ומתחמם בשקיעתו, השמיים בהירים והשמש מחממת את הקרקע, והאוויר החם "כלוא" ואינו מתחלף. שינויי האקלים העלו את הטמפרטורה הבסיסית, ולכן המצב הזה הגיע לשיא חסר תקדים.
מה נדרש: (1) הגדרה של גל חום (משך, חריגה מן הממוצע); (2) הסבר של גורם אחד – מנגנון אטמוספרי או קשר לשינויי האקלים.
תשובה מלאה:
(1) גל חום הוא תקופה של כמה ימים רצופים (בדרך כלל שלושה ויותר) שבהם הטמפרטורה גבוהה באופן חריג – הרבה מעל הממוצע הרגיל לאותו מקום ולאותה עונה. בגל חום גם הלילות חמים, והגוף והבתים אינם מתקררים.
(2) גורם – רמה ברומטרית חזקה ויציבה ("כיפת חום"): בסוף יוני 2021 נעצרה מעל צפון־מערב אמריקה רמה ברומטרית חזקה במיוחד, שלא זזה במשך כמה ימים. ברמה האוויר שוקע מגובה רב; בזמן השקיעה הוא נדחס ומתחמם. השקיעה מונעת היווצרות עננים, ולכן השמש של תחילת הקיץ (ימים ארוכים) מחממת את הקרקע ביום אחרי יום, והאוויר החם נשאר "כלוא" מעל האזור. שינויי האקלים הוסיפו לכך: הטמפרטורה הבסיסית גבוהה יותר מבעבר, ולכן אותו מצב סינופטי הגיע לטמפרטורות חסרות תקדים.
(אפשר גם להסביר את שינויי האקלים כגורם העיקרי: ההתחממות הגלובלית מגדילה את התדירות ואת העוצמה של גלי חום.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הגדרה עם שני המרכיבים – משך וחריגה מן הממוצע; (2) גורם מוסבר כמנגנון (שקיעת אוויר, שמיים בהירים, אוויר כלוא), מקושר לאזור.
סעיף ב
1. בריאות הציבור – מכות חום והתייבשות, והחמרה במחלות לב ונשימה, בעיקר אצל קשישים, חולים ואנשים בלי מיזוג; עלייה במספר המתים (בגל החום של 2021 מתו מאות אנשים בקנדה ובארצות הברית).
2. יערות – החום והיובש מייבשים את הצמחייה, וקל מאוד לשריפות לפרוץ ולהתפשט; בליטון פרצה שריפה שכילתה את רוב הכפר יום אחרי שנמדד בו השיא.
(אפשר גם: אספקת חשמל – הביקוש למיזוג קופץ, ורשת החשמל עלולה לקרוס; חקלאות – יבולים ופירות נפגעים, ובעלי חיים מתים.)
מה נדרש: לבחור שני תחומים מן הרשימה, ולהסביר לכל אחד את ההשפעה (את השרשרת: חום ← תוצאה לאדם).
תשובה מלאה:
1. בריאות הציבור: בחום קיצוני הגוף מתקשה לפלוט חום. אנשים סובלים ממכות חום ומהתייבשות, ומחלות לב וריאות מחמירות. הסכנה גדולה במיוחד לקשישים, לחולים כרוניים, לעובדים בחוץ ולמי שגר בדירה בלי מיזוג – ובצפון־מערב אמריקה, שבו הקיץ בדרך כלל מתון, לבתים רבים אין מיזוג אוויר. הלילות החמים אינם מאפשרים לגוף להתאושש. בגל החום של 2021 מתו מאות אנשים בקנדה ובארצות הברית.
2. יערות: החום הקיצוני והיובש מייבשים את העצים ואת הצמחייה שעל הקרקע, והם נעשים חומר בעירה זמין. ניצוץ או ברק מספיקים כדי להצית שריפה שמתפשטת מהר מאוד. בגל החום של 2021 פרצו במערב קנדה שריפות רבות; הכפר ליטון עצמו נשרף כמעט כולו יום אחרי שנמדדה בו הטמפרטורה השיאית. השריפות הורסות יערות, בתים ותשתיות, ועשן השריפות פוגע באיכות האוויר במרחק רב.
(אפשר גם: אספקת חשמל – הביקוש למיזוג קופץ בבת אחת, הקווים מתחממים והיעילות שלהם יורדת, ויש סכנה להפסקות חשמל; חקלאות – פירות "נצלים" על העצים, היבולים קטנים, והחום והמחסור במים פוגעים בבעלי החיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תחומים מן הרשימה, ולכל אחד שרשרת סיבתית שמקשרת את החום לפגיעה מוגדרת באדם, עם דוגמה מן האירוע.
סעיף ג
1. "קירור" העיר – נטיעת עצים והגדלת השטחים הירוקים, וגגות ומשטחים בצבעים בהירים שמחזירים את קרינת השמש; כך הטמפרטורה בעיר יורדת ואי החום העירוני קטן.
2. מערכת התרעה והיערכות – אזהרה מוקדמת על גל חום, פתיחה של "מרכזי קירור" ממוזגים, ובדיקה של קשישים ושל אנשים בסיכון; כך פוחת מספר הנפגעים.
(אפשר גם: חיזוק רשת החשמל ומקורות חשמל נוספים לשעות השיא; תכנון בנייה עם הצללה ואוורור.)
מה נדרש: להציג שתי דרכים שונות להתמודדות (פיזית־תכנונית ואנושית־ארגונית), ולהסביר כיצד כל אחת מקטינה את הנזק.
תשובה מלאה:
1. צמצום החום בעיר (מניעה): בערים הטמפרטורה גבוהה יותר מבסביבה בגלל האספלט, הבטון וחוסר הצמחייה (אי החום העירוני). אפשר לנטוע עצים לאורך הרחובות ולהגדיל את הפארקים – העצים מצלים ומקררים את האוויר באמצעות אידוי. אפשר גם לצבוע גגות וכבישים בצבעים בהירים או להתקין גגות ירוקים, שמחזירים חלק גדול מקרינת השמש. כך הטמפרטורה בעיר, ובמיוחד בלילה, יורדת בכמה מעלות, והסכנה לבריאות פוחתת.
2. התרעה והיערכות (תגובה): מערכת שמזהירה את התושבים כמה ימים לפני גל חום, ומסבירה מה לעשות – לשתות, להישאר בצל, לא לעבוד בחוץ בשעות החמות. העירייה פותחת "מרכזי קירור" – ספריות, מתנ"סים וקניונים ממוזגים – שבהם אנשים בלי מיזוג יכולים לשהות, ושולחת מתנדבים ועובדים סוציאליים לבדוק קשישים שגרים לבד. כך פוחת מספר הנפגעים והמתים.
(אפשר גם: הגדלת כושר הייצור והאגירה של החשמל לשעות השיא, כדי שהמזגנים לא יגרמו לקריסת הרשת; תקני בנייה עם בידוד, הצללה ואוורור טבעי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות, כל אחת מפורטת ומוסברת – מה עושים, ולמה זה מקטין את הנזק לתושבים.
שאלה 12 · צונמי
קִראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[קטע]
היעזרו במפות שבאטלס, וציינו באיזו מדינה נמצא כל אחד מן המקומות המסומנים בקו בקטע. הסבירו מדוע התרחשו צונמי מול חופי כל אחת מן המדינות שציינתם. (12 נקודות)
תארו את המאפיינים של גל צונמי באוקיינוס הפתוח ובהתקרבותו לחוף, והסבירו מדוע הם משתנים (אפשר להיעזר בסרטוט להמחשת דבריכם).
(7 נקודות)
ציינו אמצעי אחד להתמודדות האדם עם הסכנה של צונמי, והסבירו את התועלת שבו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
ליסבון – פורטוגל; לגונת סיסאנו – פפואה גינאה החדשה; האי אופולו – סמואה.
בכל המקרים רעידת אדמה חזקה מתחת לים, באזור של גבול לוחות, הזיזה בפתאומיות את קרקעית הים (או גרמה לגלישה של משקעים בקרקעית), עמוד המים שמעליה הוגבה – ונוצר צונמי.
פורטוגל: מדרום־מערב לחופיה, באוקיינוס האטלנטי, עובר הגבול בין הלוח האפריקני ללוח האירואסייתי; הלוחות נלחצים זה אל זה, ותזוזה פתאומית לאורך העתק בקרקעית הים (1755) הרימה גל ענק.
פפואה גינאה החדשה: מצפון לאי גינאה החדשה עובר אזור הפחתה והתנגשות בין הלוח הפסיפי (ולוחות קטנים) ללוח האוסטרלי; הרעידה של 1998 גרמה גם לגלישה של משקעים בקרקעית הים התלולה, שהגדילה מאוד את הגל.
סמואה: מדרום לסמואה הלוח הפסיפי צולל מתחת ללוח האוסטרלי לאורך תעלת טונגה; רעידה חזקה באזור (2009) הרימה את קרקעית הים.
מה נדרש: לציין את המדינה של כל אחד משלושת המקומות, ולהסביר לכל מדינה מדוע התרחש מול חופיה צונמי.
מה לחפש באטלס: מפות מדיניות של אירופה ושל אוקיאניה; מפת לוחות טקטוניים, תעלות ימיות ורעידות אדמה בעולם.
תשובה מלאה:
ליסבון – פורטוגל (בירתה, בחוף האוקיינוס האטלנטי).
לגונת סיסאנו – פפואה גינאה החדשה (בחוף הצפוני של האי גינאה החדשה).
האי אופולו – סמואה (באוקיינוס השקט הדרומי).
ההסבר העקרוני: צונמי נוצר כאשר קרקעית הים זזה בפתאומיות כלפי מעלה או כלפי מטה – בעיקר ברעידת אדמה חזקה ורדודה מתחת לים, לאורך גבול בין לוחות – או כאשר רעידה גורמת לגלישה של כמות עצומה של משקעים בקרקעית. כל עמוד המים שמעל הקרקעית מוגבה או מונמך, והמים מתפשטים לכל הכיוונים כגלי צונמי.
פורטוגל: מדרום־מערב לפורטוגל, בקרקעית האוקיינוס האטלנטי, עובר הגבול בין הלוח האפריקני ללוח האירואסייתי. באזור זה הלוחות נלחצים זה אל זה לאט, והמתח משתחרר לעיתים רחוקות ברעידות חזקות מאוד. ב־1755 תזוזה פתאומית לאורך העתק בקרקעית הים הרימה גל שהגיע לליסבון. אלה אירועים נדירים, אבל הרסניים.
פפואה גינאה החדשה: מצפון לאי גינאה החדשה נמצא אזור מורכב שבו הלוח הפסיפי ולוחות קטנים מתכנסים עם הלוח האוסטרלי, וקרקעית ים מופחתת לאורך תעלה ימית. ב־1998 רעידה בעוצמה 7.0 גרמה גם לגלישה תת־ימית של משקעים במדרון התלול שמול החוף – והגלישה היא שהגדילה מאוד את הגלים (עד כ־15 מ').
סמואה: מדרום לאיי סמואה, לאורך תעלת טונגה, הלוח הפסיפי צולל מתחת ללוח האוסטרלי. ב־2009 רעידה חזקה (8.1) באזור התעלה הזיזה את קרקעית הים, והגלים הגיעו לחופי סמואה בתוך דקות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל מקום צוינה המדינה הנכונה, ולכל מדינה הוסבר המנגנון (גבול לוחות ← רעידה מתחת לים או גלישה תת־ימית ← הזזת עמוד המים) עם שמות הלוחות.
טעות נפוצה: לכתוב שצונמי נוצר מרוח חזקה או מסערה – הוא נוצר מתזוזה פתאומית של קרקעית הים.
סעיף ב
באוקיינוס הפתוח: גל ארוך מאוד (המרחק בין שני שיאים – מאה ק"מ ויותר), נמוך (פחות ממטר – אנייה כמעט אינה מרגישה בו) ומהיר מאוד (מאות קמ"ש – בעומק של כ־4,000 מ' כ־700 קמ"ש). כשהוא מתקרב לחוף והים נעשה רדוד, הגל מאט, אורכו מתקצר, והמים "נערמים" – גובהו עולה לכמה מטרים ואף יותר, ולעיתים לפני בואו הים נסוג מן החוף. הגל אינו נשבר כגל רגיל, אלא חודר ליבשה כזרם מים עוצמתי לאורך זמן.
מה נדרש: לתאר את הגל בים הפתוח ובחוף, ולהסביר את השינוי; אפשר סרטוט.
תשובה מלאה:
באוקיינוס הפתוח: גל הצונמי שונה מאוד מגל שנוצר ברוח. הוא נוצר מהזזה של כל עמוד המים, מן הקרקעית ועד פני הים, ולכן אורכו – המרחק בין שני שיאים – עצום: מאה ק"מ ויותר. גובהו קטן, לרוב פחות ממטר, ולכן אנייה בלב ים כמעט אינה מרגישה בו. מהירותו תלויה בעומק המים, ובאוקיינוס עמוק (כ־4,000 מ') היא כ־700 קמ"ש – כמו מטוס סילון. כך הגל חוצה אוקיינוס שלם בתוך שעות.
בהתקרבות לחוף: כשהמים נעשים רדודים, החלק הקדמי של הגל מאט, ואילו החלק האחורי עדיין מהיר – הגל מתקצר, והמים "נערמים" זה על זה. האנרגייה העצומה של הגל מתרכזת בשכבת מים דקה, ולכן גובהו עולה לכמה מטרים ואף ליותר מעשרה מטרים, במיוחד במפרצים ובלגונות. לעיתים לפני הגעת הגל הים נסוג הרחק מן החוף (כשמגיע קודם "שקע" הגל). הגל אינו נשבר כמו גל רגיל אלא מתפרץ כחומה של מים או כזרם עוצמתי שחודר לתוך היבשה במשך דקות ארוכות, ונסוג בכוח ונושא איתו הריסות. לרוב מגיעים כמה גלים בזה אחר זה.
סרטוט מומלץ: חתך שמראה את קרקעית הים העמוקה ואת המדף הרדוד ליד החוף; בים העמוק – גל ארוך ונמוך, וליד החוף – גל קצר וגבוה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש תיאור של אורך, גובה ומהירות בשני המצבים, והסבר מדוע הגל משתנה בחוף (מים רדודים ← האטה ← הצטברות המים ← גובה רב).
סעיף ג
חינוך והסברה לתושבי החוף ("התרעה טבעית"): ללמד את התושבים שרעידת אדמה חזקה או נסיגה פתאומית של הים הן סימן לברוח מיד אל שטח גבוה, בלי לחכות להודעה רשמית, ולסמן מסלולי פינוי ולתרגל אותם. כשהמוקד קרוב לחוף, הגל מגיע בתוך דקות – לפני שמערכת התרעה מספיקה לפעול – ולכן תגובה מיידית של התושבים מצילה חיים רבים (זה גם אמצעי זול, המתאים למדינות מתפתחות). (אפשר גם: מערכת התרעה מוקדמת עם חיישנים בים; נטיעה ושימור של חורשות חוף ומנגרובים; חומות ים; איסור בנייה ברצועת החוף הנמוכה.)
מה נדרש: לציין אמצעי אחד ולהסביר את תועלתו.
תשובה מלאה:
האמצעי: חינוך והסברה לתושבי החוף ותרגול פינוי.
התועלת: כשמוקד הרעידה קרוב לחוף – כמו בפפואה גינאה החדשה ובסמואה – הגל מגיע בתוך דקות – פחות מחצי שעה – ולעיתים אין זמן להפעיל מערכת התרעה רשמית. לכן חשוב שכל תושב יידע לזהות את "ההתרעה הטבעית": רעידת אדמה חזקה או ממושכת, או נסיגה פתאומית של הים מן החוף, הן סימן לעזוב מיד את החוף ולעלות לשטח גבוה או לקומות העליונות של מבנה מחוזק – בלי לחכות להודעה ובלי לרדת לחוף "לראות". מסלולי פינוי מסומנים ותרגילים קבועים בבתי הספר ובקהילות מבטיחים שהתגובה תהיה מהירה. זה אמצעי זול, ולכן מתאים גם למדינות מתפתחות ולאיים קטנים.
(אפשר גם: מערכת התרעה מוקדמת – סייסמוגרפים וחיישני לחץ בקרקעית האוקיינוס שמזהים את הגל ומעבירים אזעקות לחופים רחוקים; שימור ונטיעה של חורשות חוף ויערות מנגרובים שבולמים חלק מאנרגיית הגל; חומות ים; איסור בנייה ברצועת החוף הנמוכה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוין אמצעי אחד, והוסבר כיצד הוא פועל ומדוע הוא מצמצם את מספר הנפגעים.
שאלה 13 · שיטפונות והצפות נהר
בטבלה שלפניכם מוצגים שני סוגים של שיטפונות ומאפיינים שלהם.
העתיקו את הטבלה למחברת.
בעמודות I–IV בטבלה שבמחברת כתבו בכל תא את המאפיין המתאים (מן הסוגריים) לכל אחד מסוגי השיטפונות.
(8 נקודות)
מאפייני שיטפון בזק והצפת נהר גדול
| סוג השיטפון \ המאפיין | I – קצב עליית המים (מהיר/איטי) | II – משך השיטפון (קצר/ארוך) | III – גודל השטח המוצף (קטן/גדול) | IV – אזור אקלים אופייני (צחיח/לח) |
|---|---|---|---|---|
| שיטפון בזק | ||||
| הצפת נהר גדול |
תארו שתי השפעות של הצפות נהרות על האדם ו/או על הסביבה – השפעה אחת חיובית והשפעה אחת שלילית.
(9 נקודות)
בנייה במישורי הצפה מגדילה את הנזקים מהצפות נהרות.
(1) הסבירו מהו מישור הצפה. (4 נקודות)
(2) הסבירו מדוע בנייה במישורי הצפה מגדילה את הנזקים מהצפות. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
שיטפון בזק: I – מהיר; II – קצר; III – קטן; IV – צחיח.
הצפת נהר גדול: I – איטי; II – ארוך; III – גדול; IV – לח.
מה נדרש: למלא את שמונת התאים בטבלה.
תשובה מלאה:
| סוג השיטפון | I – קצב עליית המים | II – משך | III – השטח המוצף | IV – אזור אקלים אופייני |
|---|---|---|---|---|
| שיטפון בזק | מהיר | קצר | קטן | צחיח |
| הצפת נהר גדול | איטי | ארוך | גדול | לח |
הסבר קצר: שיטפון בזק נוצר מגשם עז וקצר באגן ניקוז קטן, לרוב באזור צחיח עם קרקע חשופה – המים עולים בתוך דקות, השיטפון חולף בתוך שעות, והוא מוגבל לערוץ ולסביבתו הקרובה. הצפה של נהר גדול נוצרת מגשמים ממושכים (למשל בעונת המונסון) או מהפשרת שלגים באגן ניקוז ענק באזור לח – המפלס עולה בהדרגה במשך ימים, ההצפה נמשכת שבועות, והיא מכסה שטחים נרחבים של מישורי הצפה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל שמונת התאים נכונים (נקודה לכל תא).
סעיף ב
חיובית – הפריית הקרקע: מי ההצפה משקיעים במישור ההצפה שכבה של טין עשיר במינרלים ובחומרים מזינים, ומחדשים את פוריות הקרקע (כך התקיימה החקלאות בעמק הנילוס במשך אלפי שנים). (אפשר גם: מילוי מחדש של מי התהום והביצות – בתי גידול לדגים ולעופות.)
שלילית – פגיעה בנפש וברכוש: המים מציפים בתים, שדות ותשתיות, הורסים יבולים ומאגרי מזון, ומי שתייה מזוהמים מפיצים מחלות (למשל ההצפות בפקיסטן ב־2022 כיסו כשליש מן המדינה).
מה נדרש: לתאר השפעה חיובית אחת והשפעה שלילית אחת ולהסביר כל אחת.
תשובה מלאה:
השפעה חיובית – הפריית הקרקע: כשהנהר עולה על גדותיו, המים במישור ההצפה זורמים לאט ומשקיעים שכבה דקה של טין וחרסית שהנהר הביא מאגן הניקוז. הסחף עשיר במינרלים ובחומרים מזינים, ולכן כל הצפה מחדשת את פוריות הקרקע, בלי דשנים. למשל, במשך אלפי שנים התקיימה החקלאות בעמק הנילוס בזכות ההצפה השנתית, שהביאה גם מים וגם סחף פורה (עד שנבנה הסכר הגבוה באסואן).
(אפשר גם: ההצפות ממלאות את הביצות ואת מקווי המים במישור, מחדשות את מי התהום ויוצרות בתי גידול לדגים ולעופות מים.)
השפעה שלילית – פגיעה בנפש וברכוש: מי ההצפה מכסים שטחים נרחבים לשבועות – הורסים בתים, כבישים וגשרים, מכלים יבולים ובעלי חיים ופוגעים במאגרי המזון. אנשים רבים נהרגים או נאלצים לעזוב את בתיהם, ומים מזוהמים בשפכים גורמים להתפשטות מחלות (כולרה, שלשולים). למשל, בהצפות בפקיסטן בקיץ 2022, אחרי גשמי מונסון חריגים, כשליש משטח המדינה הוצף ומיליוני בני אדם נפגעו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש השפעה חיובית והשפעה שלילית, כל אחת מוסברת עם המנגנון, התוצאה ודוגמה.
סעיף ג
(1) מישור הצפה – השטח השטוח והנמוך משני צידי אפיק הנהר, בעיקר במהלכו התחתון, שהנהר מציף כשהוא עולה על גדותיו; הוא בנוי משכבות של סחף שהנהר השקיע בהצפות קודמות.
(2) המבנים, הכבישים והתשתיות נמצאים בדיוק במקום שהמים מגיעים אליו – הרבה יותר אנשים ורכוש חשופים להצפה; המשטחים האטומים (בטון ואספלט) מגדילים את הנגר העילי, ובנייה וסוללות מצרות את המקום שבו המים יכולים להתפשט ולהיאגר – המפלס עולה גבוה יותר ומהר יותר.
מה נדרש: (1) להסביר את המושג; (2) להסביר מדוע הבנייה בו מגדילה את הנזק.
תשובה מלאה:
(1) מישור הצפה הוא השטח השטוח והנמוך שמשתרע משני צידי אפיק הנהר, בעיקר במהלך התחתון, ושהנהר מכסה במים כשהוא עולה על גדותיו בשיטפונות. המישור בנוי משכבות של סחף (חול, טין וחרסית) שהנהר השקיע בהצפות קודמות, ולכן הקרקע בו פורייה.
(2) הסיבות:
– חשיפה: מישור ההצפה הוא בדיוק המקום שאליו מגיעים מי הנהר בהצפה. כשבונים בו שכונות, כבישים ומפעלים, הרבה יותר אנשים, בתים ותשתיות נמצאים בדרכם של המים – ולכן הנזק בנפש וברכוש גדל מאוד.
– הגברת ההצפה עצמה: הבנייה מכסה את הקרקע במשטחים אטומים (בטון, אספלט, גגות), ולכן פחות מים מחלחלים והנגר העילי גדל. בנוסף, המבנים והסוללות מצמצמים את השטח שבו המים יכולים להתפשט ולהיאגר באופן טבעי; המים "נדחסים" לשטח קטן יותר, ולכן המפלס עולה גבוה יותר ומהר יותר, והזרימה חזקה יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) המושג מוסבר עם מיקומו ואופן היווצרותו; בסעיף (2) יש שני נימוקים – חשיפה של אוכלוסייה ורכוש, והגברת ההצפה בגלל אטימה וצמצום שטח ההתפשטות.
שאלה 14 · אנרגיית רוח בים
בספטמבר 2015 אשררו מדינות העולם את תוכנית "אג'נדה 2030 לפיתוח בר־קיימה". בתוכנית זו יש 17 יעדים לפיתוח בר־קיימה בעולם עד שנת 2030.
לפניכם רשימה של כמה יעדים מן התוכנית.
בחרו בשניים מן היעדים, והַסבירו כיצד הקמה של חוות טורבינות רוח בים יכולה לתרום להשגת כל אחד מן היעדים שבחרתם.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על ההספק המותקן של טורבינות רוח בעולם, ביבשה ובים, בשנים 2023–2015.
(1) צַיינו את מגמת השינוי בהספק המותקן של טורבינות הרוח ביבשה, ואת מגמת השינוי בהספק המותקן של טורבינות הרוח בים בשנים 2023–2015. (3 נקודות)
(2) הַסבירו גורם אחד למגמת השינוי בהספק המותקן של טורבינות הרוח בים. (5 נקודות)
[טבלה: ההספק המותקן של טורבינות רוח בעולם, ביבשה ובים]
יש הטוענים כי הקמה של חוות טורבינות רוח בים פוגעת בשימושים כלכליים אחרים בים ובחוף. הָביאו שני נימוקים התומכים בטענה זו.
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
אנרגייה נקייה ובמחיר סביר: טורבינות הרוח מייצרות חשמל בלי שריפת דלק ובלי זיהום אוויר; בים הרוחות חזקות ויציבות, ולכן הייצור גדול, ואחרי ההקמה עלות הייצור נמוכה כי "הדלק" – הרוח – בחינם.
אפחות שינויי האקלים: חשמל מן הרוח מחליף חשמל מתחנות פחם וגז, ולכן פחות פחמן דו־חמצני נפלט לאטמוספרה.
(אפשר גם: צמיחה כלכלית ותעסוקה – ייצור, הקמה ותחזוקה של טורבינות יוצרים מקומות עבודה בנמלים ובאזורי חוף; תעשייה, חדשנות ותשתיות – טכנולוגיות של טורבינות ענק ובסיסים צפים, רשתות חשמל תת־ימיות; ערים בנות־קיימה – חשמל נקי לערי החוף הגדולות, בלי לתפוס קרקע יקרה ביבשה.)
מה נדרש: שני יעדים מן הרשימה, ולכל אחד – המנגנון שבו חוות רוח בים מקדמות אותו.
תשובה מלאה:
יעד 1 – אנרגייה נקייה ובמחיר סביר: טורבינת רוח הופכת את האנרגייה של תנועת האוויר לחשמל, בלי שריפה, ולכן היא אינה פולטת מזהמי אוויר. בים, הרחק מן החוף, הרוחות חזקות ויציבות יותר מאשר ביבשה, כי אין בדרכן הרים, יערות ובניינים, ולכן כל טורבינה מייצרת יותר חשמל. ההקמה יקרה, אבל אחר כך אין הוצאה על דלק, ולכן לאורך השנים עלות החשמל יורדת. כך אפשר לספק חשמל נקי בכמויות גדולות לאוכלוסייה.
יעד 2 – אפחות שינויי האקלים: כל קילוואט־שעה שמופק מן הרוח מחליף חשמל שהיה מופק בתחנת כוח פחמית או גזית. כך נפלט פחות פחמן דו־חמצני – גז החממה העיקרי – והתרומה של משק החשמל להתחממות העולמית קטנה.
(אפשר גם:
צמיחה כלכלית ותעסוקה – ענף חדש: ייצור הלהבים והתרנים, הקמה בים, תחזוקה ותפעול. נוצרים מקומות עבודה בנמלים ובאזורי חוף, שלעיתים נפגעו מסגירת מכרות פחם ומירידה בדיג.
תעשייה, חדשנות ותשתיות – פיתוח של טורבינות ענק, של בסיסים צפים למים עמוקים ושל כבלי חשמל תת־ימיים, ושדרוג של רשתות החשמל.
ערים וקהילות בנות־קיימה – ערי חוף גדולות מקבלות חשמל נקי ממקור קרוב, בלי לתפוס שטחי קרקע יקרים ביבשה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יעדים, ולכל אחד שרשרת סיבתית: חוות רוח בים → תוצאה (חשמל נקי וזול / פחות פליטות) → קידום היעד.
סעיף ב
(1) ביבשה: עלייה רציפה – מ־404 ל־943 ג'יגה־ואט, פי כ־2.3. בים: עלייה חדה ומהירה יותר – מ־11.7 ל־74.5 ג'יגה־ואט, פי כ־6.4 (אף שההספק בים עדיין קטן בהרבה מזה שביבשה).
(2) הרוחות בים חזקות ויציבות יותר ויש שטחים גדולים בלי התנגדות של תושבים ובלי מחסור בקרקע; בנוסף, טורבינות גדולות יותר ושיפורים טכנולוגיים הוזילו מאוד את החשמל מן הים, ומדינות (באירופה ובסין) קבעו יעדים ותמיכה ממשלתית להקמת חוות בים.
מה נדרש: (1) מגמה לכל סוג, עם נתונים; (2) גורם אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) ביבשה – עלייה רציפה: מכ־404 ג'יגה־ואט ב־2015 לכ־943 ב־2023 – גידול של פי כ־2.3.
בים – עלייה חדה ורציפה: מכ־11.7 ג'יגה־ואט ב־2015 לכ־74.5 ב־2023 – גידול של פי כ־6.4. קצב הגידול בים מהיר בהרבה, אף שההספק בים עדיין קטן מאוד בהשוואה ליבשה (כ־7% מכלל ההספק ב־2023).
(2) גורם – יתרונות הים והתקדמות הטכנולוגיה: ביבשה רבים מן המקומות המתאימים כבר נוצלו, והקמת טורבינות נתקלת במחסור בקרקע, בהתנגדות של תושבים לרעש ולפגיעה בנוף ובהליכי תכנון ארוכים. בים יש שטחים עצומים רחוק מן התושבים, והרוחות בו חזקות ויציבות יותר, ולכן כל טורבינה מייצרת יותר חשמל. במקביל, פותחו טורבינות ענק (להבים באורך של יותר מ־100 מ'), כלי שיט ייעודיים להתקנה ובסיסים צפים, ומחיר החשמל מחוות רוח בים ירד מאוד. ממשלות באירופה ובסין קבעו יעדים להפחתת פליטות ונתנו תמיכה ומכרזים לחוות בים, ולכן ההספק גדל במהירות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) מגמה נפרדת לכל סוג, עם מספרים ויחס מחושב; ב־(2) גורם אחד עם מנגנון ברור.
סעיף ג
1. פגיעה בדיג: בשטח החווה ובסביבתה אסור או מסוכן לדוג במכמורת, כי הכבלים והיסודות על הקרקעית – הדייגים מאבדים שטחי דיג, ובייחוד דייגים קטנים מן הקהילות שלחוף.
2. פגיעה בשיט ובתיירות: החוות תופסות שטחים גדולים ליד נתיבי שיט ונמלים, ואוניות צריכות לעקוף אותן – הדרך מתארכת ויש סכנת התנגשות; טורבינות שנראות מן החוף פוגעות בנוף, ובערי נופש חוששים מירידה במספר התיירים.
מה נדרש: שני נימוקים שונים, כל אחד מוסבר בקשר לשימוש כלכלי מסוים בים.
תשובה מלאה:
נימוק 1 – פגיעה בענף הדיג: חוות רוח ימית תופסת שטח של עשרות עד מאות קמ"ר, ולעיתים קרובות בדיוק במים הרדודים שבהם נמצאים שטחי דיג חשובים. בין הטורבינות עוברים כבלי חשמל על הקרקעית, ולכן אסור או מסוכן לגרור שם רשתות מכמורת, והדייגים מאבדים שטחי דיג או נאלצים להפליג רחוק יותר ולהוציא יותר על דלק. הפגיעה קשה בייחוד לדייגים קטנים מן הקהילות שלחוף, שאין להם חלופה.
נימוק 2 – פגיעה בשיט ובתיירות החוף: הים שליד הנמלים משמש נתיבי שיט עמוסים. חווה גדולה מחייבת אוניות לעקוף אותה, הדרך מתארכת, ויש סכנה של התנגשות בטורבינות, בייחוד בסערות ובערפל. הטורבינות הגבוהות נראות מן החוף, ובערי נופש חוששים שהפגיעה בנוף הפתוח תרחיק תיירים ותוריד את ערך הנכסים בחוף. (אפשר גם: הטורבינות עלולות להפריע למכ"מים של נמלים ושל שדות תעופה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני נימוקים שונים במהותם (דיג; שיט ותיירות), כל אחד עם הסבר של הפגיעה הכלכלית.