מתכונת 4 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בפרק שבחרתם. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · פיתוח וסביבה
הסבירו מהו נזק סביבתי מצטבר, וכתבו מדוע חשוב להביא בחשבון את הנזקים הסביבתיים כבר בשלב תכנון הפיתוח. (7 נקודות)
לפניכם רשימה של תהליכים שמגבירים את הנזקים הסביבתיים של הפיתוח.
בחרו בשניים מן התהליכים, והסבירו כיצד כל אחד מן התהליכים שבחרתם מגביר את הנזקים הסביבתיים.
תוכלו להיעזר בדוגמאות כדי להמחיש את תשובתכם. (10 נקודות)
אחת הדרכים לצמצם את הנזקים הסביבתיים של הפיתוח היא הפקת אנרגייה ממקורות לא מתכלים (מתחדשים).
(1) הסבירו את החשיבות של הפקת אנרגייה ממקורות לא מתכלים לצמצום הנזקים לסביבה. (4 נקודות)
(2) תארו כיצד מדינה יכולה לעודד הפקת אנרגייה ממקורות לא מתכלים. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
נזק סביבתי מצטבר – פגיעה בסביבה שנוצרת מצירוף של פעולות רבות, שכל אחת מהן לבדה קטנה, אך יחד, ולאורך זמן, הן גורמות נזק גדול (למשל זיהום נחל ממפעלים רבים, או פליטות של מיליוני מכוניות). חשוב להביא אותו בחשבון מראש כי תיקון נזק אחרי שנוצר יקר מאוד ולעיתים בלתי אפשרי, וכי מניעה בשלב התכנון (מיקום, טכנולוגיה, תקנים) זולה ויעילה יותר.
מה נדרש: הסבר המושג, ולפחות נימוק אחד – ועדיף שניים – לחשיבות ההתחשבות בנזקים כבר בתכנון.
תשובה מלאה:
נזק סביבתי מצטבר הוא פגיעה בסביבה שנגרמת לא מפעולה אחת, אלא מצירוף של פעולות פיתוח רבות לאורך זמן. כל פעולה בנפרד נראית קטנה – מפעל אחד ששופך מעט מזהמים לנחל, כביש אחד שחוצה שטח פתוח – אבל יחד הן מצטברות לנזק גדול: נחל מזוהם לגמרי, שטח פתוח שמפוצל לחלקים קטנים, ערפיח בעיר.
חשיבות ההתחשבות בתכנון:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון ההצטברות (פעולות רבות, זמן), והחשיבות מנומקת בכמה טיעונים (עלות, בלתי הפיכות, ראייה כוללת).
סעיף ב
למשל: גידול האוכלוסייה – יותר אנשים צורכים יותר מזון, מים, אנרגייה וקרקע לבנייה, ולכן גדלים בירוא היערות, שאיבת המים והפסולת. עלייה ברמת החיים – כל אדם צורך יותר מוצרים, חשמל, נסיעות ובשר, ולכן גדלות הפליטות של גזי חממה וכמות הפסולת. (אפשר גם: עיור – כיסוי קרקע בבטון, נגר וזיהום אוויר; תיעוש – פליטות ושפכים; תחבורה – זיהום אוויר, רעש וסלילת כבישים בשטחים פתוחים.)
מה נדרש: לבחור שני תהליכים, ולהסביר לכל אחד מהם את המנגנון: מה גדל בעקבותיו ואיזה נזק סביבתי נגרם (5+5).
תשובה מלאה:
תהליכים (בוחרים שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל תהליך מוסבר כשרשרת: התהליך ← גידול בצריכה או בפעילות ← נזק סביבתי מסוים, ולא רק "זה מזהם".
סעיף ג
(1) אנרגייה מן השמש ומן הרוח אינה כרוכה בשריפת דלקים, ולכן היא כמעט אינה פולטת גזי חממה ומזהמי אוויר, והיא אינה מכלה משאבים שיחסרו לדורות הבאים. (2) למשל: מחיר מובטח לחשמל מגגות סולאריים (תעריף הזנה) או מענקים והטבות מס למי שמתקין מערכות; חובה בחוק להתקין מערכות סולאריות במבנים חדשים; מכרזים לתחנות כוח סולאריות ורוח והשקעה ברשת החשמל ובאגירה.
מה נדרש: (1) הסבר החשיבות; (2) דרך מעשית אחת מתוארת – מה המדינה עושה ואיך זה מעודד.
תשובה מלאה:
(1) החשיבות: רוב החשמל בעולם עדיין מופק משריפת דלקים מחצביים – פחם, גז ונפט. השריפה פולטת גזי חממה, שגורמים להתחממות כדור הארץ, ומזהמי אוויר, שפוגעים בבריאות. אנרגייה מן השמש, מן הרוח או מן המים אינה כרוכה בשריפה, ולכן כמעט אינה פולטת מזהמים. בנוסף, היא אינה מתכלה – השמש והרוח לא "ייגמרו", ולכן השימוש בהן אינו גוזל משאב מן הדורות הבאים, כפי שדורש פיתוח בר־קיימה.
(2) דרך לעידוד: תמריצים כלכליים – המדינה מבטיחה מחיר קבוע ומשתלם לחשמל שמשקי בית, חקלאים ומפעלים מייצרים בגגות סולאריים ומוכרים לרשת (תעריף הזנה), או נותנת מענקים והטבות מס להתקנה. כך ההשקעה במערכת מחזירה את עצמה, ואנשים ועסקים רבים מתקינים מערכות. (אפשר גם: חקיקה שמחייבת מערכות סולאריות בבנייה חדשה; מכרזים ממשלתיים לתחנות כוח סולאריות ורוח; השקעה ברשת החשמל ובמתקני אגירה שמאפשרים לקלוט את החשמל המשתנה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: החשיבות מוסברת דרך המנגנון (אין שריפה ← פחות פליטות; לא מתכלה ← דורות הבאים), והדרך מתוארת כפעולה של המדינה עם הסבר איך היא משנה את הכדאיות או את ההתנהגות.
שאלה 2 · עיר עולם במדינה מתפתחת – שנגחאי
בשנות ה־90 של המאה ה־20 הכריזה ממשלת סין על אזור פודונג, בעיר שנגחאי, אזור פיתוח מיוחד. מאז הקימו בו חברות רב־לאומיות רבות משרדים, בנקים ומפעלים.
לפניכם רשימה של מאפיינים של שנגחאי.
בחרו בשניים מן המאפיינים האלה, והסבירו כיצד כל אחד מהם משך חברות רב־לאומיות לשנגחאי.
רשימת המאפיינים
(9 נקודות)
תארו שתי השפעות של התפתחות שנגחאי לעיר עולם על המאפיינים החברתיים־תרבותיים של העיר. (8 נקודות)
תארו שתי השפעות של התפתחות שנגחאי לעיר עולם על מאפייני המרחב העירוני של העיר. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
למשל: נמל המכולות בשפך היאנגצה – החברה מייצאת ומייבאת סחורות לכל העולם בזול, והנהר מקשר את הנמל לפנים סין; קרבה לשוק גדול – עשרות מיליוני תושבים באזור הדלתה ומאות מיליונים בסין, צרכנים שהכנסתם עולה; (גם: הקלות מס – רווח גבוה; נמל תעופה – קשר מהיר למטה בחו"ל ולשווקים).
מה נדרש: שני מאפיינים מן הרשימה, וכל אחד מוסבר כגורם משיכה לחברה רב־לאומית.
תשובה מלאה:
מאפיין ראשון – נמל המכולות הגדול בעולם, בשפך היאנגצה: חברה שמייצרת או מוכרת סחורות צריכה להוביל אותן בזול לכל העולם. נמל שנגחאי מקושר בקווי ספנות לכל הנמלים הגדולים, ונהר היאנגצה, שנשפך לים ליד העיר, הוא נתיב שיט אל עומק סין – אל ערים ואזורי תעשייה גדולים. כך המפעלים והמשרדים בשנגחאי נמצאים בצומת בין השוק הסיני לשוק העולמי.
מאפיין שני – קרבה לשוק צרכנים גדול מאוד: באזור שפך היאנגצה חיים עשרות מיליוני אנשים, ובסין כולה – כ־1.4 מיליארד, שהכנסתם עלתה מהר בעשורים האחרונים. חברה רב־לאומית שרוצה למכור בסין מקימה את מטה הפעילות הסיני שלה בשנגחאי, קרוב ללקוחות, לספקים ולחברות השותפות.
(אפשר גם: הקלות במסים ובתקנות – הורידו את העלויות ואת הבירוקרטיה; נמל תעופה בין־לאומי – קשר מהיר בין המטה הראשי בחו"ל לסניף בסין.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים מן הרשימה, וכל אחד מוסבר כיתרון מוחשי לחברה (עלות הובלה, נגישות לשוק), עם קשר לשנגחאי.
סעיף ב
(1) הגירה מסיבית של מהגרים מן הכפרים בפנים סין לעבודה בבנייה, במפעלים ובשירותים – רבים מהם בלי זכויות מלאות של תושבי העיר (מערכת ההוקו), ופערים חברתיים; (2) קהילות של עובדים זרים ותרבות בין־לאומית – בתי ספר בין־לאומיים, מסעדות ומותגים מערביים, שימוש באנגלית; שינוי באורח החיים של הצעירים.
מה נדרש: שתי השפעות חברתיות־תרבותיות שונות, מתוארות.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – הגירה מן הכפר ופערים חברתיים: הצמיחה המהירה יצרה ביקוש עצום לעובדים בבנייה, במפעלים ובשירותים. מיליוני מהגרים מן הכפרים בפנים סין עברו לשנגחאי. רבים מהם אינם רשומים כתושבי העיר (על פי מערכת רישום התושבים בסין), ולכן קשה להם לקבל שירותי חינוך ובריאות מלאים; הם גרים בדירות צפופות ועובדים בשכר נמוך. כך נוצרו פערים חברתיים גדולים בין תושבי העיר הוותיקים והעשירים לבין המהגרים.
השפעה שנייה – תרבות בין־לאומית: לעיר הגיעו עשרות אלפי עובדים זרים עם משפחותיהם, ונפתחו בה בתי ספר בין־לאומיים, מסעדות מכל העולם, חנויות של מותגים בינלאומיים ומוסדות תרבות. צעירים רבים בעיר לומדים אנגלית, עובדים בחברות זרות ומאמצים אורח חיים צרכני ומערבי יותר, לצד המסורת הסינית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (חברתית – הגירה ופערים; תרבותית – תרבות בין־לאומית), כל אחת מתוארת עם הסבר.
סעיף ג
(1) רובע עסקים חדש של גורדי שחקים (לוג'יאזוי בפודונג) על קרקע שהייתה חקלאית ותעשייתית, וקו רקיע חדש; (2) הריסת שכונות מגורים ישנות ונמוכות (לִילונג) במרכז העיר והחלפתן במגדלי מגורים ומרכזי קניות, ופינוי תושבים לפרברים; (גם: רשת רכבת תחתית מן הגדולות בעולם, גשרים ומנהרות מעל הנהר).
מה נדרש: שתי השפעות על המרחב העירוני, מתוארות.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – רובע עסקים חדש וגבוה: בפודונג, מזרחית לנהר הואנגפו, היו בשנות ה־80 בעיקר שדות, מחסנים ומפעלים. בתוך כשלושים שנה נבנה בו רובע העסקים לוג'יאזוי – עשרות גורדי שחקים של בנקים, משרדים ובתי מלון, ובהם מן הבניינים הגבוהים בעולם. המרכז העסקי של העיר התרחב אל הגדה המזרחית, וקו הרקיע של העיר השתנה לגמרי.
השפעה שנייה – התחדשות והריסה של שכונות ישנות: במרכז העיר הישן היו שכונות צפופות של בתים נמוכים בסמטאות (לילונג). רבות מהן נהרסו כדי לפנות מקום למגדלי מגורים יקרים, לבנייני משרדים ולמרכזי קניות. תושבים ותיקים רבים פונו לשכונות חדשות בשולי העיר, והעיר התפשטה החוצה. כדי לחבר בין החלקים נבנתה בתוך כעשרים שנה אחת מרשתות הרכבת התחתית הגדולות בעולם, וגשרים ומנהרות מעל הנהר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות מרחביות שונות (מרכז עסקים חדש; שינוי שכונות המגורים והתפשטות), כל אחת מתוארת עם פרטים על שנגחאי.
שאלה 3 · מחצבים ופיתוח – זמביה
תארו שלוש השפעות של כריית מחצבים על הכלכלה של מדינות מתפתחות. (9 נקודות)
(1) עיינו במפות שבאטלס, וציינו גורם פיזי אחד במיקומה של זמביה שמקשה על ייצוא המחצבים שלה. (4 נקודות)
(2) בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על הכלכלה של זמביה ושל אוסטרליה, שתיהן מדינות שכורות ומייצאות מחצבים.
היעזרו בטבלה, והסבירו מדוע החשיבות של ענף המחצבים בכלכלת זמביה רבה יותר מן החשיבות של ענף זה בכלכלת אוסטרליה. (4 נקודות)
[טבלה]
לכריית מחצבים יש גם השפעות שליליות על הסביבה, ולכן מדינות וחברות כרייה נדרשות לפתח את הענף באופן שיתחשב בסביבה ובדורות הבאים.
(1) הסבירו את המושג "פיתוח בר־קיימה". (3 נקודות)
(2) הציגו שתי דרכים לצמצום הנזקים הסביבתיים של כריית מחצבים. בתשובתכם השתמשו במושג "פיתוח בר־קיימה". (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1. הכנסות במטבע חוץ מייצוא המחצבים, המאפשרות לייבא סחורות ולממן פיתוח. 2. מקומות עבודה ישירים במכרות ועקיפים בשירותים, בהובלה ובתעשייה הקשורה למכרות. 3. פיתוח תשתיות – כבישים, מסילות, חשמל – שמשרתות גם את האזור. (אפשר גם: תלות במחיר המחצב בשוק העולמי, הכנסות ממסים ומתמלוגים למדינה.)
מה נדרש: שלוש השפעות שונות על הכלכלה, כל אחת מתוארת (3+3+3).
תשובה מלאה:
שלוש השפעות:
1. הכנסות במטבע חוץ: המחצבים נמכרים בשוק העולמי בדולרים. ההכנסות מאפשרות למדינה לייבא מכונות, דלק ומזון, ולשלם חובות, והמדינה גובה מן החברות מסים ותמלוגים שמממנים שירותים ופיתוח.
2. תעסוקה: המכרות מעסיקים עובדים, ומסביבם מתפתחים עסקים שמספקים להם שירותים – הובלה, תיקונים, מסחר, מזון – כך שנוצרים גם מקומות עבודה עקיפים, ולעיתים קמות ערים סביב המכרות.
3. פיתוח תשתיות: כדי להוציא את המחצב בונים כבישים, מסילות ברזל, תחנות כוח ומערכות מים, והתשתיות האלה משרתות גם את האוכלוסייה והעסקים באזור.
(אפשר גם השפעה שלילית: תלות בגידול או במחצב אחד – כשמחיר המחצב בשוק העולמי יורד, הכנסות המדינה קורסות; או: חלק גדול מן הרווח עובר לחברות זרות שבבעלותן המכרות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש השפעות שונות במהותן (הכנסות, תעסוקה, תשתיות), כל אחת מתוארת כסיבה ותוצאה ומתייחסת לכלכלה של המדינה.
סעיף ב
(1) זמביה היא מדינה ללא מוצא לים – היא מוקפת מדינות אחרות, ואת הנחושת יש להוביל ביבשה מרחק רב (אלפי ק"מ) אל נמלים במדינות שכנות, כמו טנזניה, מוזמביק או דרום אפריקה.
(2) על פי הטבלה, בזמביה מתכות ועפרות הם 71.4% מן הייצוא של סחורות, ובאוסטרליה רק 35.3% – כלומר זמביה תלויה כמעט בענף אחד. נוסף על כך הכלכלה של זמביה קטנה ועניה (תמ"ג של כ־27.6 מיליארד דולר ותמ"ג לנפש של 1,331 דולר), בעוד שלאוסטרליה כלכלה גדולה ומגוונת (תמ"ג גדול פי כ־63, ותמ"ג לנפש של 65,058 דולר), עם ענפי שירותים, חקלאות ותעשייה רבים. לכן כל שינוי בענף המחצבים משפיע הרבה יותר על זמביה.
מה נדרש: (1) גורם פיזי אחד במיקום שמקשה על הייצוא, על פי האטלס; (2) הסבר מבוסס על נתוני הטבלה.
תשובה מלאה:
(1) גורם פיזי: זמביה היא מדינה ללא מוצא לים (מדינה יבשתית). במפה המדינית רואים שהיא מוקפת שמונה מדינות, ושהמרחק מ"חגורת הנחושת" שבצפון המדינה אל החוף הוא יותר מאלף ק"מ. את הנחושת צריך להוביל ברכבות ובמשאיות דרך מדינות שכנות אל נמלים כמו דאר א־סלאם (טנזניה), בֵּירה (מוזמביק) או דרבן (דרום אפריקה). ההובלה יקרה ואיטית, ותלויה ביחסים עם המדינות השכנות ובמצב התשתיות שלהן.
(2) ההסבר על פי הטבלה:
לכן ענף המחצבים הוא עמוד השדרה של כלכלת זמביה, וירידה במחיר הנחושת פוגעת במדינה כולה, בעוד שבאוסטרליה זהו ענף חשוב אחד מני רבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הגורם פיזי ומקושר למפה ולקושי בייצוא (מרחק, מעבר במדינות אחרות); (2) ההסבר מצטט שני נתונים לפחות מן הטבלה ומפרש אותם – תלות בענף אחד וכלכלה קטנה ולא מגוונת.
טעות נפוצה: לענות רק "בזמביה יש יותר מחצבים" – השאלה היא על חשיבות הענף בכלכלה, ולא על כמות המחצבים.
סעיף ג
(1) פיתוח בר־קיימה – פיתוח שעונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם, תוך איזון בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה.
(2) שיקום אתר הכרייה בסוף השימוש (מילוי הבור, כיסוי בקרקע ונטיעה) כדי שהשטח יחזור לשימוש לדורות הבאים; טיפול בשפכים ובפסולת הכרייה (סכרי פסולת אטומים, ניטור מי התהום והנחלים) כדי שהמים לא יזדהמו. (אפשר גם: מיחזור מתכות שמקטין את הצורך בכרייה חדשה.)
מה נדרש: (1) הסבר המושג; (2) שתי דרכים שונות לצמצום הנזקים, עם שימוש במושג.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שמספק את צורכי הדור הנוכחי, בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. הוא מאזן בין שלושה תחומים: צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה ועל משאבי הטבע.
(2) שתי דרכים:
(אפשר גם: מיחזור מתכות כמו נחושת ואלומיניום, שמקטין את הצורך בכרייה חדשה ושומר את המשאב לדורות הבאים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את רעיון הדורות הבאים ואת האיזון; כל דרך מוסברת – מה עושים ואיזה נזק נמנע – והמושג משמש בפועל בהסבר.
שאלה 4 · מדדי פיתוח ברואנדה
בגרפים שלפניכם מוצגים השינויים שחלו בשלושה מדדי פיתוח ברואנדה שבמזרח אפריקה בשנים 2000–2020.
עיינו בהם, וענו על הסעיפים א–ג.
[גרפים: תמ"ג לנפש, תוחלת חיים בלידה, שיעור המועסקים בחקלאות]
בחרו בשני מדדי פיתוח המוצגים בגרפים: מדד אחד מן התחום הכלכלי ומדד אחד מן התחום הדמוגרפי.
(1) ציינו את מגמת השינוי שחלה בכל אחד מן המדדים שבחרתם. (3 נקודות)
(2) הסבירו גורם אפשרי אחד למגמת השינוי בכל אחד מן המדדים שבחרתם. (7 נקודות)
הסבירו מגבלה אחת של המדד תוחלת חיים בלידה בנוגע לקביעת רמת פיתוח של מדינה. (5 נקודות)
ברואנדה, כמו במדינות מתפתחות רבות, תהליכי הפיתוח בעשורים האחרונים היו מהירים, אך הם התרכזו בעיקר בעיר הבירה קיגלי ובסביבתה.
(1) הסבירו מהו פיתוח אי־שוויוני. (5 נקודות)
(2) הסבירו מדוע פיתוח מואץ במדינה מתפתחת עלול להגדיל את הפערים בין עיר הבירה לבין האזורים הכפריים. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
מדד כלכלי – שיעור המועסקים בחקלאות (או תמ"ג לנפש); מדד דמוגרפי – תוחלת חיים בלידה.
(1) שיעור המועסקים בחקלאות – מגמת ירידה: מכ־79% ב־2000 לכ־50% ב־2020 (ירידה של כ־29 נקודות האחוז). (תמ"ג לנפש – מגמת עלייה: מכ־252 דולר לכ־803 דולר, פי 3.2.) תוחלת חיים – מגמת עלייה: מכ־47.8 שנים לכ־67.0 שנים (תוספת של כ־19 שנים), עלייה מהירה בעשור הראשון ומתונה אחר כך.
(2) המועסקים בחקלאות: הגירה מן הכפר לעיר (בעיקר לקיגלי) ופיתוח ענפי שירותים ותיירות ובנייה, ומדיניות ממשלתית שעודדה מעבר מחקלאות קיום. תוחלת חיים: התאוששות לאחר רצח העם (1994) ומלחמת האזרחים, והרחבת שירותי הבריאות – ביטוח בריאות קהילתי לרוב התושבים, מרפאות כפריות, חיסונים, כילות נגד יתושי מלריה וטיפול בנשאי HIV.
מה נדרש: לבחור מדד כלכלי (שיעור המועסקים בחקלאות או תמ"ג לנפש) ומדד דמוגרפי (תוחלת חיים); (1) לציין מגמה לכל אחד עם נתונים; (2) להסביר גורם אפשרי לכל אחד.
תשובה מלאה:
(1) שיעור המועסקים בחקלאות (מדד כלכלי – חתך התעסוקה): מגמת ירידה, מ־79.1% בשנת 2000 ל־50.1% בשנת 2020 – ירידה של 29 נקודות האחוז. (מי שבוחר בתמ"ג לנפש: מגמת עלייה, מכ־252 דולר ב־2000 לכ־803 דולר ב־2020 – פי 3.2, עם עלייה חדה בשנים 2004–2012 והאטה אחר כך.)
תוחלת חיים בלידה (מדד דמוגרפי): מגמת עלייה, מכ־47.8 שנים ב־2000 לכ־67.0 שנים ב־2020 – תוספת של כ־19.2 שנים. העלייה מהירה עד 2010 ומתונה יותר אחר כך.
(2) גורם לירידה בשיעור המועסקים בחקלאות: הממשלה שמה לה יעד להפוך את רואנדה ממשק של חקלאות קיום למשק של שירותים. ענפים כמו בנייה, מסחר, תיירות (בעיקר תיירות טבע בהרי הגעש, לצפייה בגורילות ההרים) ושירותים התפתחו, ורבים היגרו מן הכפרים לקיגלי ולערים אחרות כדי לעבוד בהם. (לתמ"ג לנפש: יציבות פוליטית, סיוע חוץ והשקעות זרות שהגדילו את התוצר.)
גורם לעלייה בתוחלת החיים: בשנת 2000 תוחלת החיים הייתה נמוכה מאוד בגלל ההשפעות של רצח העם (1994), של העוני ושל מגפות. בשנים שלאחר מכן הורחבו שירותי הבריאות – ביטוח בריאות קהילתי שכיסה את רוב התושבים, מרפאות ועובדי בריאות בכפרים, חיסונים לילדים, חלוקת כילות נגד יתושים (מלריה) וטיפול תרופתי בנשאי HIV. כך ירדו התמותה של ילדים והתמותה ממחלות מידבקות, ותוחלת החיים עלתה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המדדים מסווגים נכון, המגמות מבוססות על נתונים מן הגרפים, וכל גורם מוסבר ומקושר לרואנדה.
סעיף ב
תוחלת חיים היא ממוצע של כל האוכלוסייה, והיא מושפעת מאוד מתמותת התינוקות והילדים: ירידה בתמותת תינוקות מעלה אותה מאוד גם אם שאר תנאי החיים לא השתנו. היא גם אינה מראה את איכות החיים – כמה שנים אנשים חיים בבריאות טובה, ברמת הכנסה והשכלה סבירה – ואינה מראה פערים בין אזורים ובין קבוצות. לכן מדינה עם תוחלת חיים בינונית עשויה להיות עדיין ענייה מאוד.
מה נדרש: להסביר מגבלה אחת של המדד.
תשובה מלאה:
תוחלת חיים בלידה היא מספר השנים הממוצע שתינוק שנולד היום צפוי לחיות, לפי שיעורי התמותה הנוכחיים.
מגבלה – זהו ממוצע שמושפע מאוד מתמותת תינוקות וילדים: כשתינוקות רבים מתים בשנת חייהם הראשונה, הממוצע יורד מאוד, וכשתמותת התינוקות יורדת (למשל בזכות חיסונים), תוחלת החיים קופצת – גם אם רמת ההכנסה, ההשכלה והתעסוקה כמעט לא השתנו. לכן העלייה המהירה בתוחלת החיים ברואנדה אינה אומרת בהכרח שהמדינה מפותחת: התמ"ג לנפש בה עדיין כ־800 דולר בלבד.
(אפשר גם: המדד אינו מודד איכות חיים – כמה מן השנים הן שנות בריאות; ואינו מראה פערים בין עיר לכפר ובין עשירים לעניים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגבלה מוסברת – מה המדד אינו משקף ומדוע הדבר עלול להטעות – עם קישור לנתוני רואנדה.
סעיף ג
(1) פיתוח אי־שוויוני – מצב שבו פירות הפיתוח (תעסוקה, הכנסה, תשתיות ושירותים) אינם מתחלקים באופן שווה: אזורים מסוימים (בדרך כלל עיר הבירה והמרכז) מתפתחים מהר, ואילו אזורי הפריפריה והכפרים מפגרים מאחור. כך נוצרים פערים מרחביים (מרכז–פריפריה) ופערים חברתיים בין קבוצות אוכלוסייה.
(2) בפיתוח מואץ הממשלה והמשקיעים מרכזים את ההשקעות במקום שבו התשואה מהירה – בעיר הבירה, שבה כבר יש תשתיות, שדה תעופה, כוח אדם משכיל, מוסדות שלטון ושוק צרכנים. לשם מגיעים מפעלים, משרדים, תאגידים, תיירים ושירותים, ומשם הם מושכים צעירים ומשכילים מן הכפרים. הכפרים נשארים עם חקלאות קיום, תשתיות דלות ואוכלוסייה מבוגרת – והפער ביניהם לבין הבירה גדל ("השפעת הניקוז").
מה נדרש: (1) הגדרה של פיתוח אי־שוויוני; (2) הסבר מנגנון: למה פיתוח מהיר מתרכז בבירה ומרחיב את הפער.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח אי־שוויוני הוא פיתוח שבו התועלות של הצמיחה הכלכלית אינן מתחלקות באופן שווה בין אזורי המדינה ובין קבוצות האוכלוסייה. אזור הגלעין – בדרך כלל עיר הבירה והאזור שסביבה – מקבל את רוב ההשקעות, התשתיות, התעסוקה והשירותים, ואילו אזורי הפריפריה, ובעיקר הכפרים, מתפתחים לאט. התוצאה היא פערים מרחביים בין מרכז לפריפריה ופערים חברתיים בין עשירים לעניים.
(2) מדוע פיתוח מואץ מגדיל את הפערים:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המושג מוגדר עם הממד המרחבי והחברתי; (2) ההסבר מציג מנגנון ברור (ריכוז השקעות + הגירה סלקטיבית) ומקשר אותו לבירה ולכפרים.
שאלה 5 · מדדי פיתוח – אתיופיה, איטליה, וייטנאם וטורקיה
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים כלכליים וחברתיים של ארבע מדינות בשנת 2023.
דרגו את המדינות על פי רמת הפיתוח שלהן, מן הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
בססו את הדירוג על נתונים משני מדדים המוצגים בטבלה.
(7 נקודות)
[טבלה]
הסבירו מהו "מדד ג'יני".
הסבירו מהו היתרון של השימוש במדד זה, לצד מדד התמ"ג לנפש, בקביעת רמת הפיתוח של מדינות.
(8 נקודות)
עיינו בפירמידות הגילים שלפניכם. פירמידה אחת מתארת את מבנה האוכלוסייה באתיופיה בשנת 2023, והפירמידה האחרת מתארת את מבנה האוכלוסייה באיטליה באותה שנה.
(1) ציינו שני הבדלים עיקריים בין שיעור האוכלוסיות התלויות באתיופיה ובין שיעור האוכלוסיות התלויות באיטליה. (4 נקודות)
(2) תארו השפעה אחת של שיעור האוכלוסייה התלויה הצעירה באתיופיה על הכלכלה בה, והשפעה אחת של שיעור האוכלוסייה התלויה המבוגרת באיטליה על הכלכלה בה. (6 נקודות)
[פירמידות]
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
איטליה ← טורקיה ← וייטנאם ← אתיופיה. תמ"ג לנפש: 52,843 ← 35,069 ← 13,535 ← 2,758 דולר; המועסקים בחקלאות: 3.6% ← 14.6% ← 27.0% ← 62.2% (שיעור נמוך = פיתוח גבוה). (שיעור העיור אינו מתאים לבדו: בטורקיה 89% – יותר מבאיטליה.)
מה נדרש: דירוג ונימוק בנתונים משני מדדים מתאימים.
תשובה מלאה:
הדירוג מן הגבוהה לנמוכה: איטליה, טורקיה, וייטנאם, אתיופיה.
מדד 1 – תמ"ג לנפש: באיטליה 52,843 דולר, בטורקיה 35,069, בווייטנאם 13,535 ובאתיופיה 2,758 בלבד (פי 19 פחות מאיטליה). תמ"ג גבוה לנפש מעיד על כלכלה מגוונת ופורייה ועל רמת חיים גבוהה.
מדד 2 – שיעור המועסקים בחקלאות: באיטליה 3.6%, בטורקיה 14.6%, בווייטנאם 27.0% ובאתיופיה 62.2%. במדינה מפותחת רוב המועסקים עובדים בשירותים ובתעשייה, והחקלאות ממוכנת ומעסיקה מעט אנשים; שיעור גבוה של מועסקים בחקלאות מעיד על חקלאות מסורתית ועל כלכלה מעט מגוונת.
שני המדדים נותנים אותו סדר.
(שיעור האוכלוסייה העירונית אינו מתאים כאן כמדד יחיד: בטורקיה הוא 89.0% – גבוה מבאיטליה (69.5%) – אף שעל פי שני המדדים האחרים איטליה מפותחת יותר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדירוג נכון ומבוסס על שני מדדים שמסדרים את המדינות באותו סדר, עם ערכים לכל מדינה וכיוון הקשר לרמת הפיתוח.
טעות נפוצה: לבחור את שיעור העיור כאחד משני המדדים – לפיו טורקיה הייתה במקום הראשון, והדירוג היה שגוי.
סעיף ב
מדד ג'יני מודד את אי־השוויון בחלוקת ההכנסות בין תושבי המדינה, בסולם מ־0 (שוויון מלא) עד 1 (או 100 – כל ההכנסה בידי אדם אחד). יתרון: התמ"ג לנפש הוא ממוצע ואינו מראה פערים; מדד ג'יני מראה אם הצמיחה מגיעה לרוב התושבים – מדינה עם תמ"ג דומה ומדד ג'יני גבוה מפותחת פחות מבחינת רמת החיים של רוב האוכלוסייה.
מה נדרש: הגדרת המדד (4) ויתרון מוסבר של השימוש בו לצד התמ"ג לנפש (4).
תשובה מלאה:
מהו המדד: מדד ג'יני מודד עד כמה ההכנסות (או העושר) מתחלקות באופן לא שוויוני בין תושבי המדינה. ערכו נע בין 0 – כל התושבים מרוויחים אותו דבר (שוויון מלא) – ובין 1 (או 100 באחוזים) – כל ההכנסה בידי אדם אחד (אי־שוויון מלא). ככל שהמדד גבוה יותר, הפערים בין העשירים לעניים גדולים יותר.
היתרון: התמ"ג לנפש מראה רק את ההכנסה הממוצעת, ואינו מראה אם היא מגיעה לרוב התושבים. מדד ג'יני משלים את התמונה: שתי מדינות יכולות להיות עם תמ"ג לנפש דומה, אבל באחת ההכנסה מתחלקת באופן שוויוני יחסית, ובשנייה (מדד ג'יני גבוה) רוב האוכלוסייה עניה וקבוצה קטנה עשירה מאוד. כך השימוש בשני המדדים יחד נותן הערכה מדויקת יותר של רמת החיים של רוב התושבים, ומראה אם הפיתוח הוא אי־שוויוני.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת מה נמדד והסולם (0 = שוויון); היתרון מוסבר דרך מגבלת התמ"ג לנפש (ממוצע) ומה מדד ג'יני מוסיף.
סעיף ג
(1) באתיופיה שיעור בני 0–14 גבוה – כ־39% מן האוכלוסייה, לעומת כ־12% באיטליה; באיטליה שיעור בני 65 ומעלה גבוה – כ־24%, לעומת כ־3% באתיופיה. (2) אתיופיה: חלק גדול מן התקציב והכנסת המשפחות מוקדש לילדים (חינוך, בריאות, מזון), ופחות נשאר להשקעה; בעתיד – צורך ליצור מקומות עבודה רבים לצעירים. איטליה: הוצאה גבוהה על פנסיות ובריאות ומעט משלמי מסים בגיל העבודה – גירעון וחוב ציבורי, מסים גבוהים ומחסור בעובדים.
מה נדרש: (1) שני הבדלים – בתלויים הצעירים ובתלויים המבוגרים – עם נתונים; (2) השפעה כלכלית אחת לכל מדינה, מוסברת.
תשובה מלאה:
(1) על פי הפירמידות:
(2) אתיופיה – השפעה של התלויים הצעירים על הכלכלה: על כל 100 אנשים בגיל העבודה יש כ־69 ילדים. חלק גדול מתקציב המדינה ומהכנסת המשפחות מוקדש למזון, לבריאות ולחינוך של ילדים, ולכן נשאר מעט כסף לחיסכון ולהשקעה בתשתיות ובתעשייה. בעתיד, כשהילדים יגיעו לגיל העבודה, המדינה תצטרך ליצור מיליוני מקומות עבודה בכל שנה; אם תצליח – כוח עבודה צעיר וגדול יכול להאיץ את הצמיחה, ואם לא – תגדל האבטלה.
איטליה – השפעה של התלויים המבוגרים על הכלכלה: על כל 100 אנשים בגיל העבודה יש כ־38 בני 65 ומעלה. ההוצאה על פנסיות, על בריאות ועל סיעוד גדולה מאוד, ואילו מספר העובדים שמשלמים מסים קטן. הדבר מגדיל את הגירעון ואת החוב הציבורי, מחייב מסים גבוהים ודחיית גיל הפרישה, ויוצר מחסור בעובדים (למשל בסיעוד, שבו עובדים מהגרים רבים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדלים מבוססים על הפירמידות ומנוסחים כהשוואה; כל השפעה כלכלית מוסברת כמנגנון (הוצאות / מקבלי קצבאות לעומת משלמי מסים).
שאלה 6 · תעשיית הציוד הרפואי – זרזי פיתוח וחסמי פיתוח
בתעשיית הציוד הרפואי (כמו צנתרים, תומכנים לכלי דם ושתלים) המחקר והפיתוח של מוצרים חדשים נעשים בעיקר במדינות מפותחות, ואילו הייצור ההמוני של המוצרים נעשה יותר ויותר במפעלים במדינות פחות מפותחות.
ציינו שני משאבים הדרושים לשלב המחקר והפיתוח של ציוד רפואי חדש במדינות מפותחות, והסבירו בקצרה את חשיבותו של כל אחד מהם. (9 נקודות)
הציגו שני חסמים העלולים להקשות על מדינה פחות מפותחת למשוך אליה מפעלים לייצור המוני של ציוד רפואי. (9 נקודות)
בשנות ה־90 של המאה ה־20 החליטה ממשלת קוסטה ריקה, במרכז אמריקה, למשוך אליה חברות בין־לאומיות בתחומי הטכנולוגיה. החברות שהקימו מפעלים ב"אזורי סחר חופשי" שליד הבירה סן חוסה קיבלו פטור ממס הכנסה וממכס לשנים רבות, והממשלה השקיעה בחינוך טכנולוגי ובלימוד אנגלית. בשנת 1998 פתח תאגיד השבבים אינטל מפעל במדינה, ובעקבותיו הקימו בה מפעלים עשרות חברות לייצור ציוד רפואי. כיום הציוד הרפואי הוא מוצר הייצוא העיקרי של קוסטה ריקה.
הסבירו כיצד מדיניות זו עשויה לתרום לפיתוח הכלכלי של קוסטה ריקה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
1. הון אנושי מדעי – מהנדסים ביו־רפואיים, מדענים ורופאים חוקרים; הם מפתחים את המוצר ובודקים אותו, והם מרוכזים באוניברסיטאות ובבתי חולים של המדינות המפותחות.
2. הון כספי ומוסדות מחקר – פיתוח ובדיקה של מוצר רפואי, כולל ניסויים קליניים בבני אדם ואישורים של רשויות הבריאות, נמשכים שנים ועולים סכומים עצומים; את זה יכולים לממן רק חברות גדולות ומשקיעים במדינות עשירות.
מה נדרש: לציין שני משאבים של השלב עתיר הידע, ולהסביר בקצרה את תרומת כל אחד.
תשובה מלאה:
1. הון אנושי מדעי ורפואי: פיתוח של ציוד רפואי חדש דורש מהנדסים ביו־רפואיים, חוקרי חומרים, מתכנתים ורופאים שמשתתפים בתכנון ובבדיקות. הם הוכשרו באוניברסיטאות ובבתי חולים אוניברסיטאיים, שמרוכזים במדינות המפותחות (כמו ארצות הברית, גרמניה, שווייץ ואירלנד). בלי הידע הזה אי אפשר להמציא מוצר חדש ובטוח.
2. הון כספי ותשתית מחקר: לפני שמוצר רפואי מגיע לשוק, צריך לבדוק אותו במעבדות ובניסויים קליניים בבני אדם, ולקבל אישור של רשויות הבריאות. התהליך נמשך שנים ועולה סכומים עצומים, ולכן הוא אפשרי רק לחברות גדולות ולמשקיעים במדינות עשירות, שבהן יש גם הגנה חזקה על פטנטים.
(אפשר גם: קרבה לבתי חולים מתקדמים שבהם אפשר לנסות את המוצרים; מערכות מחשוב ותקשורת מתקדמות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני משאבים שונים, ולכל אחד הסבר קצר של תפקידו בשלב המחקר והפיתוח.
סעיף ב
1. דרישות איכות מחמירות וחוסר בעובדים מיומנים – ציוד רפואי חייב להיות סטרילי ומדויק, והייצור נעשה בחדרים נקיים ובבקרת איכות קפדנית; במדינות רבות אין מספיק עובדים, טכנאים ומהנדסים שהוכשרו לכך.
2. תשתיות לקויות – הפסקות חשמל, מים לא נקיים ומרחק מנמל תעופה בין־לאומי פוגעים בייצור ובמשלוח המהיר של מוצרים יקרים וקלים.
(אפשר גם: חוסר יציבות פוליטית ושחיתות; הגנה חלשה על קניין רוחני.)
מה נדרש: להציג שני חסמים שבגללם חברה בין־לאומית עלולה לא להקים מפעל לציוד רפואי במדינה פחות מפותחת, ולהסביר את השפעתם.
תשובה מלאה:
1. דרישות איכות מחמירות ומחסור בעובדים מיומנים: ציוד רפואי מוכנס לגוף האדם, ולכן הוא חייב להיות סטרילי ומדויק מאוד. הייצור נעשה ב"חדרים נקיים", בבקרת איכות קפדנית ולפי תקנים בין־לאומיים. במדינות פחות מפותחות רבות אין מספיק עובדים בעלי השכלה טכנית, טכנאים ומהנדסים שמסוגלים לעבוד בתנאים כאלה, ובלעדיהם החברה אינה יכולה לקבל אישור למכור את המוצרים במדינות המפותחות.
2. תשתיות לקויות: מפעל כזה צריך חשמל רציף (הפסקה עלולה לפגוע בכל הייצור הסטרילי), מים נקיים, ומשלוח מהיר – בדרך כלל באוויר – של מוצרים קלים ויקרים. הפסקות חשמל, מים מזוהמים ומרחק מנמל תעופה בין־לאומי מייקרים את הייצור ומסכנים אותו.
(אפשר גם: חוסר יציבות פוליטית, שחיתות וביורוקרטיה – מגדילים את הסיכון; הגנה חלשה על פטנטים – החברה חוששת שהידע שלה יועתק.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני חסמים שונים, וכל אחד מוסבר מנקודת המבט של החברה – מדוע הוא מייקר את הייצור או מסכן אותו.
סעיף ג
המדיניות משכה השקעות זרות של תאגידים טכנולוגיים. נוצרו עשרות אלפי מקומות עבודה בתעשייה מתקדמת, בשכר גבוה יחסית; העובדים, המהנדסים והספקים המקומיים רכשו ידע וטכנולוגיה. הייצוא של ציוד רפואי מכניס מטבע חוץ ומגוון את הייצוא, שהיה מבוסס בעבר על בננות, קפה ותיירות. המעבר מחקלאות לתעשייה עתירת ידע מעלה את התוצר לנפש ואת רמת הפיתוח.
מה נדרש: להסביר את הקשר בין המדיניות (הטבות, חינוך) לבין פיתוח הכלכלה – השקעות, תעסוקה, ידע וייצוא.
תשובה מלאה:
קוסטה ריקה היא מדינה קטנה, שבעבר כלכלתה נשענה בעיקר על ייצוא בננות וקפה ועל תיירות. המדיניות עשויה לקדם את פיתוחה בכמה דרכים:
– השקעות זרות: הפטור ממסים וממכס, יחד עם כוח עבודה משכיל שמדבר אנגלית, משכו תאגידים בין־לאומיים. ההגעה של תאגיד מוכר כמו אינטל "סימנה" למשקיעים אחרים שהמדינה מתאימה לתעשייה מתקדמת, ובעקבותיו הגיעו חברות הציוד הרפואי.
– תעסוקה והון אנושי: במפעלים נוצרו עשרות אלפי מקומות עבודה בשכר גבוה יחסית. העובדים, הטכנאים והמהנדסים לומדים שיטות ייצור מתקדמות ובקרת איכות, וחברות מקומיות נעשות ספקיות של שירותים ורכיבים – כך הידע מתפשט במשק.
– ייצוא: הציוד הרפואי, שהוא מוצר יקר וקל, מיוצא באוויר לארצות הברית ולאירופה. הייצוא מכניס מטבע חוץ ומקטין את התלות של המדינה במחירים המשתנים של בננות וקפה.
– שינוי מבנה המשק: חלקם של התעשייה עתירת הידע ושל השירותים בתוצר גדל, והתוצר לנפש עולה – סימנים של התקדמות ברמת הפיתוח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר בנוי כשרשרת – הטבות וחינוך ← השקעות ← תעסוקה, ידע וייצוא ← פיתוח – ומקושר למאפייני המשק של קוסטה ריקה.
שאלה 7 · אי־שוויון מרחבי – ברזיל
ברזיל היא רפובליקה פדרלית בדרום אמריקה, והיא מחולקת לעשרים ושש מדינות ולמחוז הבירה. סאו פאולו ופיאואי הן שתיים מהן.
לפניכם תיאור של מיקום המדינות האלה, ואחריו טבלה ובה נתונים נבחרים עליהן.
עיינו בתיאור ובטבלה, וענו על הסעיפים א–ג.
[תיאור מיקום]
[טבלה]
על פי התיאור והטבלה, קבעו איזו מדינה שוכנת באזור הגלעין של ברזיל ואיזו מדינה שוכנת באזור השוליים.
בססו את קביעתכם על שני נתונים מן הטבלה המאפיינים את אזור הגלעין ועל שני נתונים מן הטבלה המאפיינים את אזור השוליים (סך הכול – ארבעה מאפיינים). (10 נקודות)
עיינו במפות שבאטלס.
ציינו שני מאפיינים פיזיים או משאבים טבעיים הנראים במפה של המדינה השוכנת באזור השוליים, והציעו שתי דרכים שבאמצעותן המדינה יכולה לנצל מאפיינים או משאבים אלה לפיתוחה הכלכלי. (9 נקודות)
לפניכם שתי גישות לצמצום הפערים בין הגלעין ובין השוליים.
בחרו באחת מן הגישות.
הסבירו את הגישה שבחרתם, וכתבו כיצד היא עשויה לצמצם את הפערים בין הגלעין ובין השוליים. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
סאו פאולו – גלעין: תמ"ג לנפש 58,302 ריאל (גבוה מן הממוצע הארצי, 42,248), ושיעור יודעי קרוא וכתוב 96.9% (ממוצע 93.0%); גם צפיפות גבוהה (178.9). פיאואי – שוליים: תמ"ג לנפש 19,466 ריאל בלבד – שליש בערך מסאו פאולו – ושיעור יודעי קרוא וכתוב 82.8%; גם צפיפות נמוכה (13.0).
מה נדרש: לקבוע איזו מדינה היא גלעין ואיזו שוליים, ולבסס על שני נתונים מן הטבלה לכל אחת (ארבעה מאפיינים בסך הכול).
תשובה מלאה:
הקביעה: סאו פאולו שוכנת באזור הגלעין, ופיאואי – באזור השוליים. גם התיאור תומך בכך: סאו פאולו נמצאת בדרום־מזרח, אזור התעשייה והנמלים, ובה העיר הגדולה במדינה; פיאואי שוכנת בצפון־מזרח, אזור יבש למחצה ורחוק מן המרכז הכלכלי.
שני מאפיינים של הגלעין (סאו פאולו):
1. תמ"ג לנפש גבוה – 58,302 ריאל, גבוה בהרבה מן הממוצע הארצי (42,248) – ריכוז של תעשייה, מסחר ושירותים פיננסיים.
2. שיעור גבוה של יודעי קרוא וכתוב – 96.9%, יותר מן הממוצע (93.0%) – שירותי חינוך טובים וכוח עבודה משכיל.
(אפשר גם: צפיפות אוכלוסייה גבוהה – 178.9 נפש לקמ"ר, פי 7.5 בערך מן הממוצע.)
שני מאפיינים של השוליים (פיאואי):
1. תמ"ג לנפש נמוך – 19,466 ריאל, פחות ממחצית הממוצע הארצי; התמ"ג לנפש בסאו פאולו גבוה פי 3 בערך.
2. שיעור נמוך של יודעי קרוא וכתוב – 82.8%: כמעט אחד מכל שישה מבוגרים אינו יודע קרוא וכתוב.
(אפשר גם: צפיפות נמוכה – 13.0 נפש לקמ"ר – אוכלוסייה כפרית ודלילה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קביעה ברורה לכל מדינה, ולכל אחת שני נתונים מצוטטים במספר ומושווים לממוצע או למדינה השנייה, עם פירוש קצר.
טעות נפוצה: לבסס את הקביעה רק על מיקום – השאלה דורשת ארבעה נתונים מן הטבלה.
סעיף ב
מאפיינים: אקלים חם ויבש למחצה עם שמש רבה ורוחות קבועות (רוחות הסחר) לאורך החוף; נהר הפרנאיבה, הזורם לאורך הגבול המערבי (הגבול עם מרניאו) ונשפך לאוקיינוס האטלנטי בדלתה; רצועת חוף קצרה. דרכים: חוות רוח ושדות סולאריים לייצור חשמל ומכירתו לרשת; חקלאות שלחין ממי הנהר, או תיירות בדלתת הפרנאיבה ובחופים.
מה נדרש: שני מאפיינים פיזיים או משאבים (באטלס), ושתי דרכים לנצל אותם לפיתוח כלכלי.
תשובה מלאה:
מאפיינים ומשאבים (באטלס – מפה פיזית ומפת אקלים של ברזיל):
דרכים לפיתוח (שתיים):
1. אנרגייה מתחדשת: הקמת חוות רוח לאורך החוף ושדות סולאריים בפנים הארץ. החשמל נמכר לרשת הארצית, והמדינה מרוויחה השקעות, מסים ומשרות.
2. חקלאות שלחין: שאיבת מים מן הנהר ומאגרים לאורכו להשקיית פירות וירקות לייצוא, והקמת בתי אריזה ומפעלי עיבוד. (אפשר גם: תיירות טבע בדלתת הפרנאיבה ובחופים; גידול סויה בשטחי הסוואנה שבדרום־מערב המדינה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המאפיינים פיזיים ומוחשיים, וכל דרך מתארת פעילות כלכלית ממשית שמנצלת את המאפיין, עם התועלת למדינה.
סעיף ג
מוקדי צמיחה – המדינה מרכזת השקעות (תשתיות, מפעלים, אוניברסיטה) בעיר אחת או כמה ערים בשוליים, כדי שיהפכו למנוע כלכלי; הפעילות שם מושכת חברות ושירותים, יוצרת משרות ומתפשטת לסביבה (השפעת "זליגה"), כך שההכנסות בשוליים עולות. (או: העברת תקציבים – כסף ישיר למשפחות עניות ולשירותים מעלה את רמת החיים, מעודד שליחת ילדים לבית הספר ומשפר את ההון האנושי, וכך הפער קטן בטווח הארוך.)
מה נדרש: לבחור גישה, להסביר מהי, ולהסביר את המנגנון שבו היא מצמצמת פערים.
תשובה מלאה:
גישה 1 – מוקדי צמיחה: במקום לפזר את ההשקעה, המדינה מרכזת אותה בעיר אחת או בכמה ערים בשוליים – תשתיות, אזורי תעשייה, אוניברסיטה, בית חולים, הטבות לחברות. העיר הופכת למנוע כלכלי: חברות ושירותים מתרכזים בה, נוצרים מקומות עבודה, וההכנסות מן הפעילות מתפשטות לכפרים ולעיירות שסביבה (ספקים, מסחר, יוממים). כך גדלה רמת ההכנסה בשוליים, ופחות תושבים נאלצים להגר לגלעין.
גישה 2 – העברת תקציבים: המדינה מעבירה כסף מאזורי הגלעין העשירים (דרך מסים) לשוליים – קצבאות למשפחות עניות, לעיתים בתנאי שהילדים ילמדו ויחוסנו, ובניית בתי ספר ומרפאות. בטווח הקצר הכסף מעלה את רמת החיים ואת הצריכה בשוליים; בטווח הארוך השיפור בחינוך ובבריאות יוצר כוח עבודה משכיל יותר, שיכול להשתלב בעבודות מכניסות – וכך הפער קטן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגישה מוסברת במדויק, והמנגנון מוביל בצעדים ממנה לתוצאה (השקעה ממוקדת או כסף ושירותים ← משרות, הכנסה והון אנושי ← צמצום פער).
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · רוחות הרס טרופיות
המפה שבנספח ד מציגה אזורים בעולם שבהם נוצרות רוחות הרס טרופיות (הוריקנים, טייפונים וציקלונים).
עיינו במפה, וענו על הסעיפים א–ג שלפניכם.
[נספח ד – מפה]
כל האזורים המסומנים במפה נמצאים מעל אוקיינוסים, בין קווי רוחב של כ־5 מעלות לבין כ־30 מעלות מצפון לקו המשווה ומדרום לו.
ציינו מהו התנאי של מי האוקיינוס המשותף לאזורים אלה, ומאפשר את היווצרות רוחות ההרס. (5 נקודות)
תארו שלושה שלבים בהיווצרות רוח הרס טרופית (הוריקן). (9 נקודות)
עיינו בקטע שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריו.
[קטע]
(1) הסבירו גורם אנושי אחד שבגללו נגרם במיאנמר הנזק הרב המתואר בקטע. (4 נקודות)
(2) יום או יומיים לפני שרוח הרס טרופית מגיעה לחוף, אפשר להבחין בשמיים ובים בסימנים יוצאי דופן. תארו סימן אחד כזה.
ציינו אמצעי אחר שבעזרתו אפשר לדעת מראש שרוח הרס עומדת להגיע. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
מים חמים מאוד בפני האוקיינוס – טמפרטורה של כ־26–27°C ומעלה (לעומק של עשרות מטרים), המספקים אידוי רב, אוויר חם ולח ואנרגייה לסופה.
מה נדרש: לציין את התנאי – טמפרטורה גבוהה של מי פני האוקיינוס (אפשר להוסיף נימוק קצר).
תשובה מלאה:
התנאי המשותף הוא מים חמים מאוד בפני האוקיינוס – טמפרטורה של כ־26–27°C ומעלה, בשכבה עבה של עשרות מטרים. לפי המפה, כל האזורים נמצאים מעל האוקיינוסים באזור הטרופי (בקיץ ובסתיו של כל חצי כדור), שם המים החמים ביותר. מן המים החמים מתאדה כמות עצומה של מים, והאוויר החם והלח שעולה משחרר חום בעת ההתעבות – זהו "הדלק" של רוח ההרס. (לכן רוחות הרס נחלשות כשהן עוברות ליבשה או למים קרים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: התנאי הנכון (מים חמים, כ־26°C ומעלה), עם קישור קצר לתפרוסת שבמפה.
סעיף ב
1. מעל אוקיינוס חם מתאדים מים רבים; האוויר החם והלח מתחמם ועולה, ונוצר אזור של לחץ אוויר נמוך.
2. האוויר העולה מתקרר, אדי המים מתעבים לענני ענק (קומולונימבוס) ומשחררים חום, שמחמם את האוויר עוד ומאיץ את העלייה; הלחץ במרכז יורד עוד.
3. אוויר מן הסביבה זורם אל הלחץ הנמוך, ובגלל סיבוב כדור הארץ (כוח קוריוליס) הוא מסתחרר סביב המרכז; נוצרת מערבולת ענק של רוחות חזקות מאוד וגשמים עזים, ובמרכזה "עין" שקטה.
מה נדרש: לתאר שלושה שלבים לפי סדרם – מן האידוי ועד המערבולת.
תשובה מלאה:
שלב 1 – אידוי והיווצרות לחץ נמוך: מעל אוקיינוס שמי פניו חמים מאוד (כ־26°C ומעלה) מתאדים מים בכמות גדולה. האוויר שמעל הים חם ולח, ולכן קל, והוא עולה. במקום שבו האוויר עולה נוצר אזור של לחץ אוויר נמוך ליד פני הים.
שלב 2 – התעבות ושחרור חום: האוויר העולה מתקרר, ואדי המים שבו מתעבים לטיפות – נוצרים ענני קומולונימבוס ענקיים וגשם עז. בהתעבות משתחרר חום רב, שמחמם את האוויר שבגובה, מאיץ את עלייתו ומוריד עוד את הלחץ במרכז. כך נוצר "מנוע" שמזין את עצמו כל עוד יש מתחת מים חמים.
שלב 3 – הסתחררות והתעצמות: אוויר לח מן הסביבה זורם ליד פני הים אל מרכז הלחץ הנמוך. בגלל סיבוב כדור הארץ (כוח קוריוליס, שאינו פועל ממש ליד קו המשווה) הזרימה מסתחררת סביב המרכז – נגד כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני. ככל שהלחץ במרכז יורד, הרוחות מתחזקות (מעל 119 קמ"ש נחשבת הסופה להוריקן), ובמרכז נוצרת "עין" – אזור צר שבו האוויר שוקע והשמיים בהירים יחסית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה שלבים בסדר נכון – אידוי ולחץ נמוך, התעבות ושחרור חום, הסתחררות בהשפעת סיבוב כדור הארץ – כל אחד מתואר.
סעיף ג
(1) היעדר התרעה ופינוי מסודרים ומחסות: התושבים בדלתה לא קיבלו אזהרה ברורה ובזמן ולא היו מבנים חזקים או גבעות מוגבהות שאליהם יכלו להימלט, ולכן רבים נסחפו בגל הסערה. (אפשר גם: כריתת יערות המנגרובים לטובת שדות אורז ובריכות דגים הסירה מחסום טבעי; בתים קלים מעץ ובמבוק; התיישבות צפופה בשטח נמוך; עיכוב הסיוע הבין־לאומי אחרי הסופה.)
(2) סימן: בשמיים מופיעים עננים גבוהים, דקים ונוצתיים (צירוס) שהולכים ומתעבים ומכסים את השמיים; בים מגיעים גלים ארוכים (משוֹלים) גבוהים מן הרגיל, ולחץ האוויר יורד. אמצעי אחר: מעקב בלוויינים אחר מערכות מזג האוויר מעל האוקיינוס (וגם מטוסי סיור, מכ"ם ומודלים ממוחשבים), ושירותי מזג האוויר משגרים התרעות.
מה נדרש: (1) להסביר גורם אנושי אחד – משהו שבני האדם עשו או לא עשו – שהגדיל את הנזק; (2) לתאר סימן אחד בשמיים או בים, ולציין אמצעי טכנולוגי לזיהוי מוקדם.
תשובה מלאה:
(1) גורם אנושי – היעדר התרעה, פינוי ומחסות: לפי הקטע, רוב התושבים בדלתה לא ידעו שמתקרבת סופה הרסנית ולא פונו. בדלתה הנמוכה והשטוחה לא היו מבנים חזקים או גבעות מוגבהות שאליהם אפשר להימלט, ולכן כשגל הסערה (העלייה במפלס הים שגורמות הרוחות והלחץ הנמוך) חדר עשרות קילומטרים פנימה, רבים טבעו.
(אפשר גם: כריתת יערות המנגרובים לאורך החוף לטובת שדות אורז ובריכות דגים – המנגרובים בולמים את גלי הים ואת גל הסערה; בתים קלים מעץ ובמבוק שלא עמדו ברוח; התיישבות צפופה בשטח נמוך, מעט מעל פני הים; עיכוב בכניסת הסיוע הבין־לאומי אחרי הסופה, שהגדיל את מספר המתים ממחלות וממחסור במזון ובמים.)
(2) סימן: בשמיים מופיעים עננים גבוהים, דקים ונוצתיים – עננות צירוס – הנפרשים מן הכיוון שממנו מתקרבת הסופה ומתעבים בהדרגה, עד שהשמיים מתכסים בעננות אפורה. בים מגיעים לחוף גלים ארוכים וגבוהים מן הרגיל (גלי משוֹל) גם כשעוד אין רוח, ולחץ האוויר (במד הלחץ) יורד בהתמדה.
אמצעי אחר: לוויינים מזהים את היווצרות הסופה מעל האוקיינוס ועוקבים אחר מסלולה ועוצמתה; לצידם מכ"מים, מטוסי סיור ומודלים ממוחשבים. שירות מזג האוויר משגר התרעות לאוכלוסייה ברדיו, בטלוויזיה ובטלפון, ימים אחדים לפני ההגעה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הגורם אנושי (לא טבעי) ומוסבר כיצד הגדיל את הנזק במיאנמר; (2) סימן מתואר והאמצעי הנוסף מצוין.
טעות נפוצה: לציין גורם טבעי (עוצמת הרוח, הדלתה הנמוכה) כשנדרש גורם אנושי.
שאלה 9 · אקלים סובטרופי – דרום־מערב ארצות הברית
בקלימוגרפים שלפניכם מוצגים נתונים שנמדדו בתחנות למדידת נתוני אקלים בשני יישובים בארצות הברית: יומה (אריזונה) וסן פרנסיסקו (קליפורניה).
עיינו בקלימוגרפים, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהם.
[קלימוגרפים]
ציינו נקודת דמיון אחת המשותפת למאפייני האקלים של יומה ושל סן פרנסיסקו, וציינו שני הבדלים ביניהם. (8 נקודות)
אחד הגורמים החשובים המשפיעים על כמות המשקעים בשני היישובים הוא קו הרוחב שבו ממוקם כל אחד מהם.
(1) עיינו במפות שבאטלס, וקבעו באיזה קו רוחב ממוקם כל אחד מן היישובים. (6 נקודות)
(2) הסבירו כיצד המיקום בקו הרוחב משפיע על כמות המשקעים בכל אחד מן היישובים. (6 נקודות)
בחרו אחד מן היישובים.
הסבירו השפעה אחת של מאפייני האקלים על האדם או על הכלכלה ביישוב שבחרתם. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
דמיון: בשני היישובים חודשי הקיץ המוקדם (מאי–יוני) כמעט יבשים, ורוב הגשם המועט/הרב יורד בחורף (דצמבר–מרץ). הבדלים: 1. כמות המשקעים – כ־499 מ"מ בסן פרנסיסקו לעומת כ־83 מ"מ ביומה. 2. הטמפרטורות והמשרעת – ביומה קיץ חם מאוד (כ־35°C ביולי) ומשרעת שנתית גדולה (כ־21°C), בסן פרנסיסקו קיץ מתון (כ־18°C) ומשרעת קטנה (כ־8°C).
מה נדרש: דמיון אחד ושני הבדלים.
תשובה מלאה:
נקודת דמיון: בשני היישובים הקיץ המוקדם (מאי–יוני) כמעט יבש, וחלק גדול מן המשקעים יורד בחודשי החורף (דצמבר–מרץ). (אפשר גם: בשניהם הטמפרטורה בחורף מעל 10°C – אין חורף קר.)
הבדל ראשון – כמות המשקעים: בסן פרנסיסקו יורדים כ־499 מ"מ בשנה, ובחודשי החורף כ־100 מ"מ בחודש, בעוד שביומה יורדים כ־83 מ"מ בשנה בלבד – לא יותר מכ־17 מ"מ בחודש – אקלים מדברי.
הבדל שני – הטמפרטורות בקיץ והמשרעת השנתית: ביומה הקיץ חם מאוד – כ־35°C בממוצע ביולי ובאוגוסט – והמשרעת השנתית כ־21°C (14°C בדצמבר). בסן פרנסיסקו הקיץ מתון – כ־18°C בספטמבר, החודש החם ביותר – והמשרעת כ־8°C בלבד, בהשפעת הים.
(אפשר גם: ביומה יש עלייה קטנה בגשם בסוף הקיץ (ספטמבר כ־17 מ"מ), ואילו בסן פרנסיסקו הקיץ כולו יבש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדמיון נכון, ושני ההבדלים מנוסחים כהשוואה על אותו קריטריון עם ערכים מן הקלימוגרפים.
סעיף ב
(1) יומה – כ־33° צפון; סן פרנסיסקו – כ־38° צפון. (2) יומה קרובה יותר לחגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי: רוב השנה שולט בה אוויר יורד, יבש ויציב – גשם מועט מאוד (מדבר סונורה). גורם נוסף שמגביר את היובש ביומה הוא המרחק מן הים והרכסים שבינה לבין האוקיינוס (צל גשם). סן פרנסיסקו צפונית יותר: בקיץ הלחץ הגבוה של האוקיינוס השקט שולט – יבש; בחורף החגורות נודדות דרומה, ושקעים וחזיתות של רוחות המערב מגיעים מן האוקיינוס – גשם (אקלים ים־תיכוני).
מה נדרש: (1) קו רוחב לכל יישוב; (2) מנגנון לכל יישוב.
תשובה מלאה:
(1) לפי המפות באטלס: יומה שוכנת בערך בקו רוחב 33° צפון (בדרום־מערב אריזונה, ליד הגבול עם מקסיקו וקליפורניה); סן פרנסיסקו שוכנת בערך בקו רוחב 38° צפון, על חוף האוקיינוס השקט.
(2) יומה – בתחום ההשפעה של חגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי: בקווי רוחב של כ־20°–35° האוויר יורד מגובה, נדחס, מתחמם ומתייבש, ולכן רוב השנה אין בו עננים וגשם. יומה רחוקה מספיק דרומה כדי שרוב השקעים החורפיים לא יגיעו אליה, ולכן היא מדברית (מדבר סונורה). (גורם נוסף, חשוב מאוד במקרה של יומה: היא בפנים היבשה, מאחורי רכסי הרים שעוצרים את האוויר הלח מן האוקיינוס – צל גשם. לכן השאלה מציגה את קו הרוחב כ"אחד הגורמים", ולא כגורם היחיד.)
סן פרנסיסקו – בתחום האקלים הים־תיכוני: היא צפונית יותר, בתחום שבין הלחץ הגבוה הסובטרופי לחגורת רוחות המערב. בקיץ חגורות הלחץ נודדות צפונה והלחץ הגבוה של האוקיינוס השקט שולט – קיץ יבש לגמרי. בחורף החגורות נודדות דרומה, ורוחות המערב מביאות מן האוקיינוס שקעים וחזיתות עם אוויר לח – ולכן יורד גשם רב בנובמבר–מרץ.
למה זה מקבל ניקוד מלא: קווי רוחב נכונים בקירוב, וההסבר מקשר כל יישוב למיקומו ביחס לחגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי ולרוחות המערב.
סעיף ג
יומה: חורף חמים ושטוף שמש מאפשר לגדל ירקות (בעיקר חסה) בחורף בהשקיה ממי נהר הקולורדו ולספק אותם לכל ארצות הברית – "גינת הירק החורפית"; אבל בקיץ החום הקיצוני מחייב מיזוג וצריכת חשמל רבה. סן פרנסיסקו: קיץ יבש וחורף גשום ומתון – אקלים נוח למגורים ולתיירות, ובאזור (עמק נאפה) כרמים ותעשיית יין; הקיץ היבש מגביר סכנת שרפות.
מה נדרש: השפעה אחת, מוסברת.
תשובה מלאה:
יומה: החורף חמים (כ־15°C בממוצע בינואר, וימים חמים יותר) ושטוף שמש, בלי כפור. בעזרת השקיה ממי נהר הקולורדו מגדלים באזור בחורף ירקות עליים – בעיקר חסה – כשבשאר ארצות הברית קר מדי, ולכן יומה מספקת בחורף חלק גדול מן הירקות העליים במדינה. (אפשר גם: חום הקיץ הקיצוני – כ־35°C בממוצע וימים של יותר מ־45°C – מחייב מיזוג אוויר וצריכת חשמל ומים רבה, ומקשה על עבודה בחוץ.)
סן פרנסיסקו: האקלים המתון – חורף לא קר וקיץ לא חם – נוח למגורים ולתיירות כל השנה. הגשם בחורף והקיץ היבש מתאימים לגידולים ים־תיכוניים, ובאזור סמוך (נאפה וסונומה) יש כרמים ותעשיית יין מפורסמת. (אפשר גם: הקיץ היבש והארוך מייבש את הצמחייה ומגביר את הסכנה לשרפות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השפעה ממשית, קשורה למאפיין אקלים מן הקלימוגרף ומוסברת.
שאלה 10 · בקר, מתאן ושינויי אקלים
בקר (פרות ושוורים) הוא בעל חיים מעלה גירה: במערכת העיכול שלו חיידקים מפרקים את העשב והמספוא, ובתהליך נוצר גז מתאן, שהבקר פולט אל האטמוספרה. מתאן הוא גז חממה.
בגרף שלפניכם מוצג מספר הבקר בעולם בשנים 1961–2024.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[גרף]
(1) ציינו את מגמת השינוי במספר הבקר בעולם בשנים 1961–2024. (3 נקודות)
(2) הסבירו מדוע בעקבות מגמת השינוי שציינתם עלולה לגדול פליטת המתאן אל האטמוספרה. (4 נקודות)
הסבירו כיצד תשפיע הפליטה של מתאן מבקר אל האטמוספרה על ההתחממות הגלובלית.
(8 נקודות)
הסבירו שתי השפעות נוספות של הגידול בעדרי הבקר בעולם על הסביבה, מלבד הפליטה של מתאן. (10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) עלייה כמעט מתמדת – מ־0.94 מיליארד בשנת 1961 ל־1.58 מיליארד בשנת 2024 (כ־68%); העלייה הייתה איטית יותר בשנות ה־90 (1.22 ב־1980, 1.32 ב־2000) ומהירה יותר אחר כך.
(2) כל ראש בקר פולט מתאן בתהליך העיכול (וגם מן הזבל), ולכן ככל שמספר הבקר גדל, הכמות הכוללת של המתאן שנפלט גדלה; בנוסף הביקוש לבשר ולחלב עולה עם גידול האוכלוסייה ועליית רמת החיים, והעדרים ממשיכים לגדול.
מה נדרש: (1) לציין את המגמה עם נתונים; (2) להסביר את הקשר בין מספר הבקר לפליטת המתאן.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, מספר הבקר בעולם עלה כמעט ברציפות – מ־0.94 מיליארד ראשים בשנת 1961 ל־1.22 מיליארד בשנת 1980, 1.32 מיליארד בשנת 2000 ו־1.58 מיליארד בשנת 2024: עלייה של כ־68%. בשנים 1980–2000 העלייה הייתה איטית יחסית, ומאז היא שוב מהירה יותר.
(2) כל ראש בקר פולט כמות קבועה פחות או יותר של מתאן – בעיקר בגיהוק, מתהליך העיכול בקיבה (הכרס), וגם מן הזבל שמתפרק בתנאים חסרי חמצן. לכן ככל שמספר הבקר בעולם גדל, הכמות הכוללת של המתאן שנפלטת אל האטמוספרה גדלה. הגידול בעדרים נובע מן הביקוש ההולך וגדל לבשר ולמוצרי חלב – בגלל גידול האוכלוסייה בעולם ועליית רמת החיים במדינות מתפתחות (כמו סין וברזיל) – ולכן צפוי להימשך.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מתוארת עם נתונים מן הגרף; ההסבר מקשר בין מספר הבקר לפליטה (מקור המתאן) ומסביר מדוע המגמה נמשכת.
סעיף ב
מתאן הוא גז חממה: הוא מעביר את קרינת השמש (גלים קצרים), אבל בולע את קרינת החום (אינפרא־אדומה) שפני כדור הארץ פולטים ומחזיר חלק ממנה אל הקרקע. מתאן בולע חום ביעילות רבה – בתוך 20 שנה כל טון מתאן מחמם בערך פי 80 מטון פחמן דו־חמצני – ולכן תוספת מתאן מגבירה את אפקט החממה, והטמפרטורה הממוצעת עולה. (מתאן מתפרק באטמוספרה בתוך כ־10 שנים, ולכן צמצום הפליטה שלו משפיע מהר.)
מה נדרש: להסביר את הקשר בין פליטת המתאן להתחממות – מנגנון אפקט החממה ועוצמת ההשפעה של מתאן.
תשובה מלאה:
מתאן (CH₄) הוא גז חממה. קרינת השמש מגיעה לכדור הארץ בעיקר כגלים קצרים, עוברת דרך האטמוספרה ומחממת את פני הקרקע. פני הקרקע החמים פולטים קרינת חום – קרינה אינפרא־אדומה בגלים ארוכים. גזי החממה, ובהם המתאן, בולעים חלק מקרינת החום הזאת ומחזירים חלק ממנה אל פני הקרקע, ולכן החום נשאר בשכבות התחתונות של האטמוספרה.
מולקולה של מתאן בולעת קרינת חום ביעילות רבה בהרבה ממולקולה של פחמן דו־חמצני: בתוך 20 שנה, כל טון מתאן תורם להתחממות בערך פי 80 מטון פחמן דו־חמצני. לכן אף שכמות המתאן באטמוספרה קטנה, תוספת מתאן מגבירה את אפקט החממה באופן משמעותי, והטמפרטורה הממוצעת של האוויר עולה – ההתחממות הגלובלית מואצת.
מנגד, מתאן מתפרק באטמוספרה בתוך כ־10 שנים (הרבה פחות מפחמן דו־חמצני), ולכן צמצום פליטות המתאן – למשל בשינוי המזון של הבקר או בטיפול בזבל – יכול להאט את ההתחממות במהירות יחסית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר כולל את מנגנון אפקט החממה, את עוצמת ההשפעה של מתאן לעומת CO₂ ואת התוצאה – האצת ההתחממות.
סעיף ג
(1) כריתת יערות – כדי ליצור שטחי מרעה ולגדל מספוא (סויה) כורתים יערות טרופיים, בעיקר באמזונס: פגיעה במגוון הביולוגי ושחרור פחמן. (2) הידרדרות קרקע – רעיית יתר באזורים יובשניים מסירה את הצמחייה, הקרקע נדרסת ונסחפת – מדבור. (אפשר גם: זיהום מים בזבל ובדשנים – אאוטרופיקציה; צריכת מים גדולה לגידול מספוא ולבקר.)
מה נדרש: להסביר שתי השפעות סביבתיות שונות, מלבד פליטת המתאן.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – כריתת יערות: כדי לפנות שטח למרעה ולגידולי מספוא (כמו סויה) כורתים ושורפים יערות טרופיים. באמזונס בברזיל הרחבת שטחי המרעה לבקר היא הגורם העיקרי לבירוא היער. היער נעלם, יחד עם בתי הגידול של מיני צמחים ובעלי חיים רבים – המגוון הביולוגי יורד – והפחמן שהיה אגור בעצים משתחרר. בנוסף, היער אינו קולט עוד פחמן דו־חמצני ואינו מחזיר לחות לאוויר, וכמות הגשם באזור עלולה לרדת.
השפעה 2 – הידרדרות הקרקע (רעיית יתר ומדבור): באזורים צחיחים וצחיחים למחצה, כשמספר בעלי החיים גדול מכפי שהמרעה יכול לשאת, הם אוכלים את הצמחייה מהר יותר משהיא מתחדשת, ופרסותיהם דורסות ומהדקות את הקרקע. הקרקע נשארת חשופה, נסחפת ברוח ובמים ומאבדת את פוריותה, והאזור הולך ונעשה מדברי.
(אפשר גם: זיהום מים – זבל הבקר ודשנים שמשמשים לגידול המספוא נשטפים לנחלים ולמי התהום וגורמים לאאוטרופיקציה ולזיהום בחנקות; צריכת מים – גידול הבקר והמספוא שלו צורך כמויות גדולות של מים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש שתי השפעות שונות על הסביבה, אף אחת מהן אינה פליטת מתאן, וכל אחת מוסברת כשרשרת של סיבה ותוצאה.
שאלה 11 · רוח וביוגז בגרמניה
בגרמניה פועלים אלפי מתקנים להפקת ביוגז, ורבים מהם נמצאים בחוות של בעלי חיים ומפיקים ביוגז מזבל.
הסבירו שני יתרונות של הפקת ביוגז מזבל של בעלי חיים. (7 נקודות)
בשנת 2020 החליטה גרמניה להפסיק לייצר חשמל מפחם עד שנת 2038 לכל המאוחר, ולהחליף אותו בעיקר בחשמל מרוח ומשמש. כדי לעמוד ביעד הזה מתוכננת הקמה של אלפי טורבינות רוח חדשות, רבות מהן במישור הצפוני של המדינה.
האם לדעתכם הקמה של חוות רוח רבות ביבשה היא דרך בת־קיימה להפקת אנרגייה? נמקו את תשובתכם. (6 נקודות)
לפניכם מפה סכמטית של גרמניה, ובה מסומנים ריכוזים של תחנות כוח לייצור חשמל מרוח ומביוגז.
בחרו בשניים ממקורות האנרגייה שבמקרא.
עיינו במפה הפיזית שבאטלס.
בנוגע לכל אחד ממקורות האנרגייה שבחרתם –
(1) ציינו אזור אחד בגרמניה שבו ממוקמות תחנות כוח שמשתמשות במקור זה. (4 נקודות)
(2) הסבירו מדוע תחנות כוח שמשתמשות במקור זה ממוקמות דווקא באזור שציינתם. (8 נקודות)
[מפה – ריכוזים של תחנות כוח לייצור חשמל מרוח ומביוגז בגרמניה]
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
1. מקור אנרגייה מתחדש וזמין – הזבל נוצר כל יום, והביוגז אפשר לאגור ולהפיק ממנו חשמל וחום בכל שעה, גם כשאין רוח ושמש.
2. צמצום זיהום – זבל שנשאר בבורות פולט מתאן (גז חממה חזק) וריח; במתקן סגור המתאן נאסף ומשמש דלק, ושארית התהליך היא דשן טוב יותר, שמחליף חלק מן הדשנים הכימיים.
(אפשר גם: הכנסה נוספת לחקלאי ממכירת חשמל.)
מה נדרש: להסביר שני יתרונות שונים – אנרגטיים, סביבתיים או כלכליים – של הפקת ביוגז מזבל.
תשובה מלאה:
1. מקור מתחדש ויציב: הזבל של בעלי החיים נוצר בחווה כל יום, ולכן חומר הגלם אינו מתכלה. בתוך מכל סגור חיידקים מפרקים את הזבל בלי חמצן ומפיקים ביוגז (בעיקר מתאן). את הגז אפשר לאגור ולשרוף במנוע שמסובב גנרטור בכל שעה – ולכן, בשונה מרוח ומשמש, הוא יכול לספק חשמל וחום גם בלילה ובימים בלי רוח, ולהשלים את המקורות המשתנים.
2. צמצום זיהום ופליטות: זבל שנאגר בבורות פתוחים פולט לאוויר מתאן – גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו־חמצני – וגם ריח רע ואמוניה. במתקן הביוגז המתאן נאסף ונשרף, ולכן פחות גזי חממה מגיעים לאטמוספרה, וגם הפחם או הגז שהיו מופקים במקומו נחסכים. שארית התהליך (תסיסה) היא דשן טוב ונוח לפיזור, שמחליף חלק מן הדשנים הכימיים.
(אפשר גם: החקלאי מקבל הכנסה נוספת ממכירת החשמל והחום, וזה מחזק את המשקים בכפר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (אנרגטי וסביבתי), ולכל אחד הסבר של המנגנון.
סעיף ב
כן, בעיקרה. הרוח היא מקור מתחדש שאינו מתכלה, והטורבינות אינן פולטות גזי חממה ומזהמי אוויר – הן מחליפות את הפחם, ובכך מצמצמות את שינויי האקלים ואת זיהום האוויר ושומרות על משאבים לדורות הבאים. עם זאת, יש להן השפעות שצריך לצמצם: פגיעה בעופות ובעטלפים, רעש ופגיעה בנוף ליד יישובים, ותפיסת שטחים פתוחים; תכנון זהיר של המיקום שומר על הקיימות.
מה נדרש: להביע עמדה ולנמק אותה על פי עקרון הפיתוח בר־הקיימה, עם התייחסות לחסרונות.
תשובה מלאה:
עמדה: כן – חוות רוח ביבשה הן בעיקרן דרך בת־קיימה להפקת אנרגייה.
נימוק:
– פיתוח בר־קיימה עונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
– הרוח היא מקור מתחדש – השימוש בה היום אינו מקטין את הכמות שתהיה זמינה בעתיד.
– הטורבינות אינן פולטות גזי חממה ומזהמי אוויר בזמן הפעולה. כשהן מחליפות תחנות פחמיות, הן מצמצמות את שינויי האקלים ואת זיהום האוויר, ושומרות על משאבי פחם וקרקע (מכרות פחם חום בגרמניה הרסו כפרים ונופים שלמים).
– הקרקע שמתחת לטורבינות יכולה להמשיך לשמש לחקלאות.
הסתייגות: טורבינות רבות פוגעות בעופות ובעטלפים, יוצרות רעש ומשנות את הנוף ליד יישובים, ודורשות קווי חשמל ארוכים מצפון המדינה לדרומה. לכן כדי שהפיתוח יהיה בר־קיימה באמת, צריך למקם את החוות הרחק מנתיבי נדידה, משמורות טבע ומבתים, ולשתף את התושבים בתכנון ובהכנסות.
(גם עמדה מסויגת או שלילית מתקבלת אם היא מנומקת היטב בעקרונות הקיימות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: עמדה ברורה, נימוק שמבוסס על הגדרת הפיתוח בר־הקיימה (מקור מתחדש, החלפת פחם, אין פליטות) והתייחסות לחסרונות.
סעיף ג
חוות רוח בים – (1) הים הצפוני (מצפון־מערב לגרמניה) והים הבלטי. (2) ים רדוד על המדף היבשתי – אפשר לבסס טורבינות; רוחות מערביות חזקות וקבועות בלי מכשולים.
חוות רוח ביבשה – (1) המישור הצפוני של גרמניה – שלזוויג־הולשטיין, סקסוניה התחתונה, מקלנבורג, ברנדנבורג. (2) שטח שטוח ונמוך, קרוב לחוף, פתוח לרוחות מן הים בלי הרים שמאטים אותן; אוכלוסייה דלילה יחסית ושטחים חקלאיים פתוחים.
ביוגז – (1) צפון־מערב גרמניה (סקסוניה התחתונה) ודרום גרמניה (בוואריה). (2) אזורים חקלאיים מובהקים: גידול אינטנסיבי של בקר, חזירים ועופות שמייצר זבל רב, ושטחים גדולים של תירס – חומרי הגלם לביוגז זמינים בקרבת המתקנים, ומקטינים עלויות הובלה.
מה נדרש: לבחור שני מקורות; לכל מקור: (1) אזור על פי המפה; (2) הסבר מיקום שמקשר בין התנאי הפיזי (מישור, חוף, ים רדוד) או האנושי (חקלאות, בעלי חיים) לבין המקור.
תשובה מלאה:
כל תשובה צריכה לכלול שני מקורות. להלן התשובות לשלושת המקורות:
חוות רוח בים:
(1) הים הצפוני, מצפון־מערב לגרמניה (וגם הים הבלטי, מצפון־מזרח).
(2) הסבר: במפה הפיזית רואים שהים הצפוני והים הבלטי הם ימים רדודים שנמצאים על המדף היבשתי – אפשר לבסס את הטורבינות בקרקעית הים. מעל הים הפתוח נושבות הרוחות המערביות חזקות וקבועות, בלי מכשולים שמאטים אותן, ולכן הטורבינות מייצרות הרבה חשמל. החוות רחוקות מן החוף, ואינן מפריעות לתושבים.
חוות רוח ביבשה:
(1) המישור הצפוני של גרמניה – שלזוויג־הולשטיין, סקסוניה התחתונה, מקלנבורג ומערב פומרניה וברנדנבורג.
(2) הסבר: במפה הפיזית רואים שצפון גרמניה הוא חלק מן המישור הגדול של צפון אירופה – שטח שטוח ונמוך, בצבע ירוק. הרוחות שמגיעות מן הים הצפוני ומן הים הבלטי אינן נתקלות בהרים, ולכן נשארות חזקות גם ביבשה, ובמיוחד ליד החוף. האזור כפרי, האוכלוסייה בו דלילה יחסית, ויש שטחים חקלאיים פתוחים רבים שבהם אפשר להציב טורבינות.
ביוגז:
(1) צפון־מערב גרמניה (סקסוניה התחתונה) או דרום גרמניה (בוואריה).
(2) הסבר: מתקני ביוגז ממוקמים ליד חומרי הגלם, כי הובלה של זבל ושל צמחים על פני מרחקים ארוכים יקרה. אלה האזורים החקלאיים העיקריים של גרמניה: בצפון־מערב (סקסוניה התחתונה) יש ריכוז גדול של חוות לגידול חזירים, עופות ובקר, שמייצרות כמויות גדולות של זבל, ומגדלים בו תירס בשטחים נרחבים. בבוואריה יש רפתות רבות ושטחי מרעה וגידולי שדה. הזבל, התירס ושאריות היבול מוזנים למתקנים שבחוות עצמן, והחקלאים מקבלים הכנסה נוספת ממכירת החשמל.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד משני המקורות: אזור נכון על פי המפה, והסבר מיקום שמבוסס על תנאי פיזי מן המפה הפיזית (ים רדוד, מישור פתוח לרוח) או על גורם אנושי ממשי (חקלאות ובעלי חיים).
שאלה 12 · אנרגיית רוח
לפניכם איור סכמטי של טורבינת רוח לייצור חשמל, ובו מסומנים חמישה חלקים בספרות 1–5, ואחריו מוצגת רשימה של פעולות המתרחשות בכל אחד מן החלקים המסומנים.
[איור]
רשימת הפעולות:
רשמו במחברת הבחינה את הספרות 1–5, וציינו איזו פעולה מן הרשימה מתרחשת בכל אחד מן החלקים 1–5 המסומנים באיור. (5 נקודות)
הקמת חוות רוח גדולות גורמת גם נזקים לסביבה.
תארו שני נזקים כאלה. (8 נקודות)
חוות הרוח שליד אגם טורקנה, בצפון קניה, הופעלה במלואה בשנת 2019, ויש בה 365 טורבינות. בעת השלמתה הייתה זו חוות הרוח הגדולה ביבשת אפריקה.
לפניכם מפה סכמטית של קניה ובה מסומן מיקום חוות הרוח.
[מפה]
(1) היעזרו במפות באטלס, וציינו שני תנאים פיזיים שמתאימים למיקום חוות הרוח באזור זה. (6 נקודות)
(2) הקמת חוות הרוח תורמת לפיתוח האזור והמדינה בכמה תחומים.
ציינו שני תחומים כאלה, והסבירו את תרומתה של חוות הרוח בכל אחד מהם. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
1 (הלהבים) – הרוח מסובבת את הלהבים.
2 (תיבת ההילוכים) – תיבת ההילוכים מגבירה את מהירות הסיבוב של הציר.
3 (הגנרטור) – הגנרטור הופך את תנועת הסיבוב לזרם חשמלי.
4 (המגדל והכבל שבתוכו) – הכבל מוליך את הזרם החשמלי במורד המגדל.
5 (השנאי בבסיס) – השנאי מעלה את מתח החשמל, והחשמל מועבר בכבל אל תחנת המשנה ואל רשת החשמל.
מה נדרש: להתאים לכל אחד מחמשת החלקים את הפעולה שמתרחשת בו.
תשובה מלאה:
לפי סדר הפעולה של הטורבינה:
1 – הלהבים (הרוטור): הרוח מסובבת את הלהבים.
2 – תיבת ההילוכים (התיבה הכתומה בגונדולה): הלהבים מסתובבים לאט יחסית, ותיבת ההילוכים מגבירה את מהירות הסיבוב של הציר.
3 – הגנרטור (התיבה האדומה בגונדולה): הגנרטור הופך את תנועת הסיבוב לזרם חשמלי.
4 – המגדל (הקו המקווקו שבתוכו): הכבל מוליך את הזרם החשמלי במורד המגדל.
5 – השנאי שבבסיס: השנאי מעלה את מתח החשמל, והחשמל מועבר בכבל אל תחנת המשנה ואל רשת החשמל.
(כל פעולה מזוהה עם 1 נקודה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: חמש התאמות נכונות לפי מבנה הטורבינה וסדר התהליך.
סעיף ב
1. פגיעה בעופות ובעטלפים – עופות דורסים ועופות נודדים מתנגשים בלהבים המסתובבים ונהרגים, ואחרים נמנעים מן האזור ומאבדים שטחי מחיה ומזון.
2. פגיעה בנוף ובשטחים הטבעיים – מאות טורבינות גבוהות, דרכי גישה, קווי מתח ותחנות משנה משנים את הנוף הפתוח, חוצים בתי גידול של בעלי חיים, והעבודות פוגעות בקרקע ובצמחייה. (אפשר גם: רעש מן הלהבים.)
מה נדרש: לתאר שני נזקים סביבתיים שונים, כל אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
נזק ראשון – פגיעה בעופות ובעטלפים: חוות רוח רבות נמצאות באזורים פתוחים שבהם עוברים נתיבי נדידה של ציפורים או שחיים בהם עופות דורסים. הציפורים מתנגשות בלהבים המסתובבים – שקצותיהם נעים במהירות של מאות קמ"ש – ונהרגות; מינים אחרים נמנעים מן האזור ומאבדים שטחי מחיה ומזון. גם עטלפים נפגעים.
נזק שני – פגיעה בנוף ובשטחים הטבעיים: חווה גדולה כוללת מאות טורבינות שגובהן עשרות מטרים, ולצידן דרכי גישה, יסודות בטון, קווי מתח ותחנות משנה. הם משנים לחלוטין את הנוף הפתוח, מקטעים בתי גידול של בעלי חיים, ועבודות ההקמה פוגעות בקרקע ובצמחייה ומגבירות סחיפה.
(אפשר גם: רעש מתמשך מן הלהבים, המפריע לבעלי חיים ולאנשים הגרים בקרבת מקום.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני נזקים שונים, כל אחד מתואר עם המנגנון.
סעיף ג
(1) 1. רוחות חזקות וקבועות – האזור נמצא בשקע נמוך בין הרמות של אתיופיה בצפון לבין הרמות של קניה בדרום; הרוח הנושבת מן האוקיינוס ההודי "מתועלת" דרך המעבר הנמוך ומתחזקת, ולכן היא חזקה ויציבה כמעט כל השנה. 2. אזור מדברי, פתוח ודליל באוכלוסייה – אין יערות או בניינים שמאטים את הרוח, יש שטח רב לטורבינות, ומעט אנשים מושפעים מן הרעש והנוף.
(2) 1. אנרגייה – תוספת גדולה של חשמל זול ונקי לרשת הארצית (כעשירית מהספק החשמל של קניה בעת הפעלתה), בלי פליטת גזי חממה ובלי יבוא דלק לתחנות כוח. 2. תשתיות ותעסוקה באזור – נסללו ושופרו כבישים ונבנו קווי מתח לאזור מרוחק ועני, נוצרו מקומות עבודה בהקמה ובתחזוקה, והכנסות הוקצו לפרויקטים לקהילות המקומיות.
מה נדרש: (1) שני תנאים פיזיים, בעזרת המפות באטלס; (2) שני תחומים שונים, ולכל אחד הסבר לתרומה.
תשובה מלאה:
(1) באטלס יש לעיין במפה הפיזית של מזרח אפריקה (תבליט) ובמפות האקלים.
תנאי ראשון – רוחות חזקות וקבועות: חוות הרוח נמצאת בשקע נמוך – אזור אגם טורקנה – בין הרמות הגבוהות של אתיופיה מצפון לבין הרמות של קניה מדרום. הרוחות הנושבות מכיוון האוקיינוס ההודי עוברות בין שתי הרמות כמו דרך משפך, ולכן הן מתחזקות ונושבות בעוצמה רבה ובכיוון קבוע כמעט כל השנה. כך הטורבינות מפיקות חשמל רוב שעות היממה.
תנאי שני – אזור פתוח, מדברי ודליל באוכלוסייה: האזור שבצפון קניה צחיח, ואין בו יערות, הרים קרובים או ערים שמאטים את הרוח. יש בו שטח רב להצבת מאות טורבינות, והחווה כמעט אינה מפריעה לאוכלוסייה בשל הרעש והשינוי בנוף.
(2) תחום ראשון – אנרגייה: חוות הרוח הוסיפה לרשת החשמל של קניה הספק גדול – כעשירית מן ההספק הארצי בעת הפעלתה – ממקור מתחדש וזול להפעלה. כך פחות תלות בתחנות כוח המופעלות בסולר מיובא (שמשמשות בעיקר בשנות בצורת, כשתחנות הכוח ההידרואלקטריות מפיקות פחות), החשמל זול ונקי יותר, ואין פליטות של גזי חממה.
תחום שני – תשתיות, תעסוקה וקהילה: כדי להקים את החווה באזור מרוחק ועני, נסללו ושופרו כבישים ונבנה קו מתח גבוה שמחבר את צפון קניה לרשת הארצית. נוצרו מקומות עבודה בהקמה ובתחזוקה, וחלק מן ההכנסות מוקצה לפרויקטים בקהילות המקומיות – מים, חינוך ובריאות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני תנאים פיזיים נכונים, כל אחד מוסבר; (2) שני תחומים שונים, ולכל אחד הסבר לתרומת החווה.
שאלה 13 · נהר המיסיסיפי
נהר המיסיסיפי ויובליו מנקזים כ־40% משטחה של ארצות הברית (בלי אלסקה והוואי). לנהר שני חלקים עיקריים: החלק העליון – מן המקורות שבצפון המדינה ועד המפגש עם נהר אוהיו, והחלק התחתון – מן המפגש עם נהר אוהיו ועד השפך למפרץ מקסיקו.
ציינו את השמות של יחידות הנוף שבהן זורם הנהר בכל אחד משני החלקים. (5 נקודות)
בשנת 1993 התרחש באגן העליון של המיסיסיפי ובאגן של יובלו המיזורי אחד השיטפונות הקשים בתולדות ארצות הברית.
ציינו שני מאפיינים פיזיים של אגן הניקוז של המיסיסיפי – מאפיין אחד אקלימי ומאפיין אחד גאומורפולוגי.
הסבירו את ההשפעה של אחד מן המאפיינים שציינתם על עוצמת השיטפונות. (10 נקודות)
(1) הסבירו מהי "סוללה טבעית" (גדה טבעית) לאורך נהר וכיצד היא נוצרת. (5 נקודות)
(2) תארו את התועלת הכלכלית של נהר המיסיסיפי כנתיב שיט. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
החלק העליון – המישורים המרכזיים של צפון אמריקה (מישורי הפנים), מישור נמוך וגלי שעוצב בידי קרחונים, עם אגמים רבים במקורות הנהר.
החלק התחתון – מישור החוף של מפרץ מקסיקו: מישור סחף רחב ושטוח של הנהר, והדלתה בשפך למפרץ מקסיקו.
מה נדרש: לציין בשמן את יחידות הנוף בכל אחד משני החלקים, על פי המפה הפיזית.
תשובה מלאה:
החלק העליון: המיסיסיפי נובע מאגם אִיטַסְקָה שבמדינת מינסוטה וזורם דרומה דרך המישורים המרכזיים של צפון אמריקה (מישורי הפנים) – אזור נמוך ומתון, גלי, שעוצב בידי קרחונים בתקופות הקרח, ובו אגמים רבים ועמק נהר רחב. יובליו הגדולים מגיעים אליו ממערב – המיזורי, שמקורותיו בהרי הרוקי ובמישורים הגדולים – וממזרח – נהר אוהיו, שמקורותיו בהרי האפלצ'ים.
החלק התחתון: מן המפגש עם נהר אוהיו הנהר זורם במישור החוף של מפרץ מקסיקו – מישור סחף רחב ושטוח מאוד, ובו פיתולים ואגמי פרסה, ובסופו הדלתה של המיסיסיפי, שנכנסת לתוך מפרץ מקסיקו.
באטלס, במפה הפיזית של צפון אמריקה, כל מהלך הנהר צבוע בירוק (שטח נמוך), בין הרי הרוקי במערב להרי האפלצ'ים במזרח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת נוף מוגדרת בשמה לכל חלק (מישורי הפנים מול מישור החוף והדלתה).
סעיף ב
מאפיין אקלימי: הפשרת שלג באביב בצפון האגן, ובאביב ובקיץ גשמים חזקים ממושכים (סופות רעמים וחזיתות), כשאוויר חם ולח ממפרץ מקסיקו פוגש אוויר קר מצפון.
מאפיין גאומורפולוגי: אגן ניקוז ענק (כ־3.2 מיליון קמ"ר), שבו יובלים רבים מן הרוקי ומן האפלצ'ים מתנקזים כולם לאפיק אחד; ומישור שטוח בעל שיפוע קטן מאוד.
הסבר (המאפיין הגאומורפולוגי): המים של שטח ענק – כ־40% מארצות הברית – מתנקזים לנהר אחד. כשיורד גשם רב בבת אחת בחלקים רבים של האגן, המים מכל היובלים מגיעים לאפיק הראשי, הספיקה עולה הרבה מעבר לקיבולת האפיק, והמים גולשים ומציפים את המישורים. מכיוון שהשיפוע קטן, המים זורמים לאט ונשארים על השטח שבועות.
מה נדרש: לציין מאפיין אקלימי אחד ומאפיין גאומורפולוגי אחד של האגן, ולהסביר כיצד אחד מהם מגביר את עוצמת השיטפונות.
תשובה מלאה:
מאפיין אקלימי: בצפון האגן נערם בחורף שלג, שמפשיר באביב. באביב ובקיץ נפגשים מעל המישורים המרכזיים אוויר חם ולח שמגיע ממפרץ מקסיקו ואוויר קר ויבש מצפון, ונוצרים גשמים חזקים וסופות רעמים. בשנת 1993 נשאר מצב סינופטי כזה מעל אותו אזור במשך שבועות, וירדו גשמים חריגים מיוני עד אוגוסט על קרקע שכבר הייתה רוויה.
מאפיין גאומורפולוגי: אגן ניקוז ענק, של כ־3.2 מיליון קמ"ר, שבו יובלים רבים – המיזורי, אוהיו ועוד מאות נהרות – מנקזים את המים מן הרוקי ועד האפלצ'ים לאפיק אחד. מהלך הנהר עובר במישורים שטוחים מאוד, בשיפוע קטן ביותר.
הסבר – המאפיין האקלימי: כשיורדים גשמים חזקים במשך שבועות, והקרקע כבר רוויה במים מן ההפשרה ומגשמי האביב, היא אינה יכולה לספוג עוד, וכמעט כל הגשם הופך לנגר עילי שזורם אל הנהרות. הספיקה במיסיסיפי ובמיזורי עלתה הרבה מעבר לקיבולת האפיקים, המים פרצו מאות סוללות לאורך הנהרות והציפו שטחים חקלאיים ועיירות במשך שבועות.
(אפשר גם להסביר את המאפיין הגאומורפולוגי: כל המים של שטח ענק מתנקזים לאפיק אחד, ולכן גשם רב בכמה חלקים של האגן בבת אחת מצטבר בנהר הראשי; השיפוע הקטן מאט את הזרימה, והמים מתפשטים על המישורים ונשארים בהם זמן רב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המאפיינים מסוגים שונים, וההסבר של המאפיין שנבחר בנוי כשרשרת – מאפיין ← יותר מים או ניקוז איטי ← גלישה מן האפיק ← הצפה – ומקושר לשיטפון של 1993.
סעיף ג
(1) סוללה טבעית – רכס נמוך ומוארך של סחף לאורך שתי הגדות של נהר, בחלקו התחתון, גבוה מעט מן המישור שמאחוריו. כשהנהר עולה על גדותיו, המים שיוצאים מן האפיק מאבדים מהירות מיד בצמוד לגדה, ומשקיעים שם את החומר הגס יותר; שיטפון אחרי שיטפון הגדה מוגבהת.
(2) המיסיסיפי ויובליו הם רשת של אלפי קילומטרים של נתיבי שיט, שמחברת את אזורי החקלאות והתעשייה במרכז ארצות הברית לנמלים במפרץ מקסיקו. דוברות גדולות מובילות בזול כמויות עצומות של תבואה (תירס, סויה, חיטה), פחם, דלק ודשנים; חלק גדול מן התבואה שארצות הברית מייצאת עובר בנהר לנמלי לואיזיאנה, ומשם לעולם.
מה נדרש: (1) הגדרה של סוללה טבעית – מקום, צורה, אופן היווצרות; (2) תיאור התועלת הכלכלית של הנהר כנתיב שיט (מה מובילים, מאיפה לאן, ולמה זה משתלם).
תשובה מלאה:
(1) סוללה טבעית היא רכס נמוך ומוארך של סחף, שנמצא לאורך שתי הגדות של נהר בחלקו האמצעי והתחתון, והוא גבוה מעט מן המישור שמאחוריו. היא נוצרת בזמן הצפות: כשהנהר עולה על גדותיו, המים שיוצאים מן האפיק העמוק אל המישור הרדוד מאבדים מהירות מיד, בצמוד לגדה, ומשקיעים שם את החומר הגס והכבד יותר (חול). החומר הדק נישא רחוק יותר ושוקע במישור ההצפה. הצפה אחרי הצפה הגדות מוגבהות, ולכן לעיתים אפיק הנהר זורם גבוה מן המישור שלצדו. לאורך המיסיסיפי האדם הגביה את הסוללות הטבעיות ובנה עליהן סוללות מלאכותיות כדי להגן מפני הצפות.
(2) התועלת הכלכלית של המיסיסיפי כנתיב שיט:
– רשת שיט ארוכה: הנהר ויובליו (אוהיו, מיזורי, אילינוי ועוד) יוצרים אלפי קילומטרים של נתיבי שיט, שמחברים את אזור החקלאות הגדול של ארצות הברית (חגורת התירס) ואזורי תעשייה בפנים היבשת לנמלים בדרום לואיזיאנה, ליד ניו אורלינס.
– הובלה זולה: שיירה של דוברות שמונעת בסירת גרר אחת מובילה מטען ששווה לכמה מאות משאיות. לכן הובלה בנהר זולה בהרבה מהובלה ברכבת או בכביש, וחוסכת גם בדלק.
– ייצוא: חלק גדול מן התירס, מפולי הסויה ומן החיטה שארצות הברית מייצאת יורד בנהר לנמלי המפרץ, ומשם לעולם. בכיוון ההפוך עולים במעלה הנהר דשנים, דלק, מלט ופלדה.
כך הנהר מוזיל את המחירים של התוצרת החקלאית, תורם לכושר התחרות של החקלאות האמריקנית בעולם, ומעודד התפתחות של ערים ותעשייה לאורכו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הגדרה עם מיקום, צורה ותהליך היווצרות; (2) תועלת כלכלית מפורטת – מה מובל, מאיפה לאן, ולמה הובלה בנהר משתלמת.
שאלה 14 · צורות נוף במהלך הנהר
הסבירו כיצד נהר סוחף, מסיע ומשקיע חומר לאורך מהלכו – מן ההרים ועד הים. (7 נקודות)
עיינו באיורים הסכמטיים שבנספח ג, שבהם נראות ארבע צורות נוף שנוצרו במהלכו של נהר.
לפניכם רשימה של צורות נוף שנוצרו במהלכו של נהר:
[נספח ג – איורים]
(1) ציינו מהי צורת הנוף הנראית בכל אחד מן האיורים 1–4 שבנספח. (4 נקודות)
(2) בחרו בשתיים מצורות הנוף הנראות באיורים, והסבירו כיצד נוצרה כל אחת מהן. (6 נקודות)
הסבירו יתרון אחד לאדם בכל אחת מצורות הנוף האלה: שפך משפכי (אסטואר), מפל. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
במהלך העליון, בהרים, השיפוע גדול והזרימה מהירה: הנהר סוחף (מעמיק) את אפיקו בעזרת החלוקים שהוא גורר על הקרקעית, ומסיע חומר רב. החומר מוסע בגרירה ובגלגול (חלוקים), בריחוף (חול ובוצית) ובתמיסה. במהלך התיכון והתחתון השיפוע קטן והזרימה מאטה, ולכן הנהר משקיע תחילה את החומר הגס ואחר כך את הדק – בצדי הפיתולים, במישור ההצפה ובשפך.
מה נדרש: להסביר את שלושת התהליכים ואת הקשר בין מהירות הזרימה לבין כל אחד מהם לאורך המהלך.
תשובה מלאה:
סחיפה: מים זורמים, ובעיקר החלוקים והחול שהם נושאים, שוחקים את הקרקעית ואת הגדות ומעמיקים ומרחיבים את האפיק. כוח הסחיפה תלוי במהירות הזרימה ובכמות המים. במהלך העליון, בהרים, השיפוע תלול והזרימה מהירה – ולכן הנהר חותר לעומק.
הסעה: הנהר מוביל את החומר שנסחף בכמה דרכים – חלוקים גדולים נגררים ומתגלגלים על הקרקעית, חול ובוצית מרחפים במים, ומלחים מומסים מוסעים בתמיסה. ככל שהזרימה מהירה יותר, הנהר יכול להסיע חומר רב וגס יותר.
השקעה: כשהשיפוע קטן והזרימה מאטה – במהלך התיכון והתחתון, בצד הפנימי של הפיתולים, במישור ההצפה בזמן שיטפון ובשפך לים – הנהר כבר אינו יכול לשאת את כל החומר. תחילה שוקעים החלוקים הגסים ואחר כך החול והבוצית הדקים.
לכן לאורך הנהר יש מעבר הדרגתי: סחיפה בעיקר בהרים, הסעה לכל אורכו, והשקעה בעיקר במהלך התחתון.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושת התהליכים מוסברים ומקושרים למהירות הזרימה ולשיפוע לאורך מהלך הנהר.
סעיף ב
(1) איור 1 – גומות מערבולת; איור 2 – מפל; איור 3 – פיתול (מאנדר); איור 4 – שפך משפכי (אסטואר).
(2) גומות מערבולת: בקרקעית סלעית של נחל מהיר נוצרות מערבולות מים במקומות שבהם יש סדק או שקע; המערבולת מסובבת חלוקים בתוך השקע, והם שוחקים ומעמיקים אותו כמו מקדח – נוצרת גומה עגולה, ובתחתיתה חלוקים מעוגלים. מפל: הנהר זורם משכבת סלע קשה אל סלע רך; הסלע הרך נסחף מהר יותר ונוצרת מדרגה; המים הנופלים חופרים גומה בתחתית ומערערים את הסלע הרך שמתחת לקשה, השכבה הקשה קורסת, והמפל נסוג במעלה הנהר.
מה נדרש: (1) לזהות את ארבע הצורות; (2) להסביר תהליך היווצרות של שתיים מהן.
תשובה מלאה:
(1) איור 1 – גומות מערבולת (שקעים עגולים בקרקעית סלעית, ובתוכם חלוקים מעוגלים); איור 2 – מפל (מדרגה בחתך האורך של האפיק: שכבת סלע קשה מעל סלע רך, והמים נופלים אל גומה); איור 3 – פיתול (מאנדר) (נהר מתפתל במישור רחב, ובצד הפנימי של כל פיתול השקעה של חול וחצץ); איור 4 – שפך משפכי (אסטואר) (הנהר מתרחב בהדרגה לשפך רחב בצורת משפך, ומי הים חודרים לתוכו).
(2) שתי צורות לדוגמה:
גומות מערבולת: בנחל מהיר שזורם על קרקעית סלעית, הזרימה אינה אחידה – ליד בליטות, סדקים ושקעים בסלע נוצרות מערבולות. המערבולת מסחררת חלוקים וחול בתוך שקע קטן, והם שוחקים את הסלע כמו מקדח (סחיפה מכנית). השקע מעמיק ומתרחב לגומה עגולה וחלקה, ובתחתיתה נשארים החלוקים המעוגלים שהמשיכו לחרוט בה.
מפל: המפל נוצר כשהנהר חוצה שכבת סלע קשה שמתחתיה (או אחריה) סלע רך. הסלע הרך נסחף מהר יותר, ונוצרת מדרגה בקרקעית. המים הנופלים, עם החלוקים שהם נושאים, חופרים בבסיס המפל גומה עמוקה ושוחקים את הסלע הרך שמתחת לשכבה הקשה. השכבה הקשה נשארת "תלויה" באוויר, ובשלב מסוים קורסת – כך המפל נסוג בהדרגה במעלה הנהר.
(הסברים לצורות האחרות: פיתול – בצד החיצוני של העיקול הזרימה מהירה וסוחפת את הגדה, ובצד הפנימי הזרימה איטית ומשקיעה חול וחצץ, ולכן העיקול מתעצם; שפך משפכי – בשפך שבו יש גאות ושפל חזקים וזרמים, הסחף אינו מצטבר אלא נסחף לים, ומי הים הנכנסים ויוצאים מרחיבים את פתח הנהר לצורת משפך; לעיתים זהו עמק נהר שהוצף כשמפלס הים עלה בסוף תקופת הקרח.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ארבעת הזיהויים נכונים; (2) שני הסברים לתהליך, כל אחד עם הגורם (מערבולת וחלוקים, סוג הסלע וכו') והתוצאה בנוף.
סעיף ג
שפך משפכי: מים עמוקים ומוגנים בפתח הנהר, שהגאות מעמיקה עוד – מקום מצוין לנמל שאוניות גדולות נכנסות אליו, ומשם אפשר להמשיך בנהר אל פנים היבשה; לכן על אסטוארים קמו ערי נמל גדולות (כמו לונדון על שפך התמזה, המבורג על שפך האלבה).
מפל: הפרש הגובה והזרימה המהירה מאפשרים לנצל את אנרגיית המים – בעבר להפעלת טחנות ומפעלים, וכיום להפקת חשמל; מפלים גם מושכים תיירות.
מה נדרש: להסביר יתרון אחד לכל צורת נוף, עם הקשר בין מאפייני הצורה לבין התועלת לאדם.
תשובה מלאה:
שפך משפכי (אסטואר) – יתרון לנמלים ולסחר: בשפך משפכי הנהר רחב ועמוק, ומי הגאות מעמיקים אותו עוד פעמיים ביום. המים מוגנים מגלי הים הפתוח. לכן אוניות גדולות יכולות להיכנס לתוך השפך ולעגון בנמל, ומשם אפשר להעביר את המטען הלאה בנהר ובדרכים אל פנים היבשה. על שפכים כאלה קמו כמה מערי הנמל הגדולות בעולם – למשל לונדון על שפך התמזה והמבורג על שפך האלבה.
מפל – יתרון לאנרגייה ולתיירות: במפל המים נופלים מגובה רב, והאנרגייה שלהם גדולה. בעבר הקימו ליד מפלים טחנות ומפעלים שהונעו בכוח המים, וכיום אפשר להפיק בהם חשמל בטורבינות. בנוסף, מפלים הם אתרי טבע מרהיבים שמושכים תיירים ומביאים הכנסה לאזור.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחת משתי הצורות יתרון אחד מוסבר, המבוסס על מאפיין של הצורה.