מתכונת 6 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בפרק שבחרתם. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · מדדי פיתוח
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים של מדדי פיתוח של כמה מדינות בשנת 2023.
דרגו את המדינות על פי רמת הפיתוח שלהן, מן הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
בַּססו את הדירוג על נתונים של שני מדדים המוצגים בטבלה.
[טבלה: מדדי פיתוח של מדינות נבחרות (2023)]
שיעור המועסקים בחקלאות משפיע על שיעור הפריון ועל תוחלת החיים במדינה. הַסבירו מדוע.
הַסבירו את הקושי בקביעת רמת פיתוח של מדינה על פי מדד אחד. בַּססו את התשובה על נתוני המדדים של אחת מן המדינות בטבלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
הדירוג (מן הגבוהה לנמוכה): 1. תוניסיה 2. בנגלדש 3. גנה 4. מוזמביק.
ביסוס על שני מדדים – שיעור הפריון ותוחלת החיים: תוניסיה – 1.83 ילדים לאישה ותוחלת חיים 76.5 שנים; בנגלדש – 2.16 ו־74.7; גנה – 3.40 ו־65.5; מוזמביק – 4.76 ו־63.6. בשני המדדים הסדר זהה.
מה נדרש: לדרג את ארבע המדינות ולבסס את הדירוג על מספרים של שני מדדים מן הטבלה.
תשובה מלאה:
שני המדדים הדמוגרפיים – שיעור הפריון ותוחלת החיים – נותנים אותו סדר, ולכן כדאי לבסס עליהם את הדירוג:
1. תוניסיה – פריון 1.83 (הנמוך ביותר) ותוחלת חיים 76.5 שנים (הגבוהה ביותר).
2. בנגלדש – פריון 2.16, תוחלת חיים 74.7.
3. גנה – פריון 3.40, תוחלת חיים 65.5.
4. מוזמביק – פריון 4.76 (הגבוה ביותר) ותוחלת חיים 63.6 (הנמוכה ביותר).
במדינה מפותחת יותר שיעור הפריון נמוך ותוחלת החיים ארוכה; הפער בין תוניסיה למוזמביק הוא כ־12.9 שנות חיים, ושיעור הפריון במוזמביק גבוה פי כ־2.6.
(אפשר להשתמש גם בשיעור המועסקים בחקלאות, אבל לפי מדד זה גנה (36.0%) עוקפת את בנגלדש (45.4%). מי שמשתמש בו צריך לנמק את הדירוג הסופי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: דירוג מלא של ארבע המדינות, מבוסס על נתונים מספריים של שני מדדים, ונאמר לאיזה כיוון כל מדד מצביע על פיתוח (פריון נמוך ותוחלת חיים גבוהה = פיתוח גבוה).
טעות נפוצה: לחשוב שערך גבוה בכל מדד מעיד על פיתוח גבוה. בשיעור הפריון ובשיעור המועסקים בחקלאות – ככל שהערך נמוך יותר, רמת הפיתוח גבוהה יותר.
סעיף ב
פריון: במשק שבו רוב המועסקים בחקלאות זעירה, ילדים הם כוח עבודה במשק המשפחתי וביטחון לזקנה, ולכן משפחות מעדיפות ילדים רבים; ככל שעוברים לעבודה בתעשייה ובשירותים בעיר, ילדים הם הוצאה (חינוך, דיור), ונשים לומדות ועובדות מחוץ לבית – והפריון יורד.
תוחלת חיים: שיעור גבוה של מועסקים בחקלאות מעיד על אוכלוסייה כפרית ועל הכנסות נמוכות – פחות שירותי בריאות, מים נקיים ותזונה סדירה, ולכן תוחלת החיים קצרה (מוזמביק: 73.1% בחקלאות, תוחלת חיים 63.6).
מה נדרש: להסביר את הקשר בין מבנה התעסוקה (מדד כלכלי) לבין שני מדדים דמוגרפיים.
תשובה מלאה:
שיעור המועסקים בחקלאות משקף את מבנה המגזרים במשק: במדינות פחות מפותחות רוב העובדים בחקלאות, ובמדינות מפותחות – בשירותים ובתעשייה.
השפעה על שיעור הפריון: בחקלאות מסורתית וזעירה המשפחה היא יחידת הייצור. ילדים עובדים בשדה ובמרעה כבר בגיל צעיר, והם גם הביטחון הכלכלי של ההורים בזקנה, כי אין פנסיה. לכן ריבוי ילדים משתלם למשפחה. כשמשק עובר לתעשייה ולשירותים, רוב התושבים עוברים לעיר, ילדים אינם עובדים אלא לומדים שנים רבות, וגידולם יקר. גם נשים רבות יותר רוכשות השכלה ויוצאות לעבוד. לכן הפריון יורד.
השפעה על תוחלת החיים: חקלאות זעירה מניבה הכנסה נמוכה ותלויה במזג האוויר, ולכן יש סכנה של מחסור במזון. האוכלוסייה הכפרית מפוזרת ורחוקה מבתי חולים, ומים נקיים, ביוב וחיסונים זמינים פחות. כל אלה מעלים את התמותה ומקצרים את תוחלת החיים. כשהמשק עובר לענפים יצרניים יותר, ההכנסות עולות והמדינה יכולה להשקיע בשירותי בריאות.
דוגמה: במוזמביק 73.1% מן המועסקים בחקלאות, הפריון 4.76 ותוחלת החיים 63.6; בתוניסיה רק 12.8% בחקלאות, הפריון 1.83 ותוחלת החיים 76.5.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד משני המדדים יש מנגנון ברור (תפקיד הילדים במשק החקלאי; הכנסה ונגישות לשירותים), עם דוגמה מן הטבלה.
סעיף ג
מדד אחד מתאר רק תחום אחד, ומדינות מתפתחות בקצב שונה בתחומים שונים. דוגמה – בנגלדש: לפי שיעור המועסקים בחקלאות (45.4%) היא פחות מפותחת מגנה (36.0%), אבל לפי שיעור הפריון (2.16 לעומת 3.40) ולפי תוחלת החיים (74.7 לעומת 65.5) היא מפותחת יותר. בבנגלדש השקיעו מאוד בתכנון המשפחה ובבריאות הציבור, ולכן המדדים הדמוגרפיים השתפרו מהר יותר ממבנה התעסוקה. מדד אחד היה נותן תמונה חלקית ומטעה.
מה נדרש: להסביר מדוע מדד אחד אינו מספיק, ולהדגים בנתונים של מדינה אחת.
תשובה מלאה:
פיתוח כולל היבטים כלכליים, חברתיים ודמוגרפיים, והם אינם משתנים תמיד באותו קצב. מדד אחד מראה רק היבט אחד, ולכן הוא עלול להציג מדינה כמפותחת יותר או פחות ממה שהיא באמת.
הדגמה – בנגלדש: 45.4% מן המועסקים בה עובדים בחקלאות – יותר מבגנה (36.0%). לפי מדד זה בלבד בנגלדש פחות מפותחת מגנה. אבל שיעור הפריון בבנגלדש הוא 2.16 בלבד, לעומת 3.40 בגנה, ותוחלת החיים בה ארוכה בכ־9.2 שנים (74.7 לעומת 65.5). כלומר בתחום הדמוגרפי והבריאותי בנגלדש מפותחת יותר. בבנגלדש פעלו במשך עשורים תוכניות לתכנון המשפחה, לחיסונים ולשיפור מעמד הנשים, ולכן המדדים האלה השתפרו מהר יותר ממבנה התעסוקה, שבו החקלאות עדיין מרכזית.
מסקנה: צריך לשלב כמה מדדים כדי לקבוע רמת פיתוח.
(אפשר גם להדגים בגנה: לפי מבנה התעסוקה היא במקום השני, אבל לפי הפריון ותוחלת החיים – במקום השלישי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקושי מוסבר, והוא מודגם בהשוואה בין מדדים שונים של אותה מדינה, עם מספרים.
שאלה 2 · תחבורה
לפניכם גרף המתאר את משך הנסיעה של אדם מדלת לדלת – מן הבית ועד היעד – בכמה אמצעי תחבורה בהתאם למרחק הנסיעה.
עַיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[גרף: משך הנסיעה מדלת לדלת ברכב פרטי, ברכבת ובמטוס]
בכל אחד מאמצעי התחבורה שבגרף – תַארו את השינוי במשך הנסיעה כתלות במרחק, על פי המרחקים המפורטים בגרף.
משך הנסיעה בכל אחד מאמצעי התחבורה המוצגים בגרף נקבע על פי זמן קבוע (שאינו משתנה עם המרחק) ועל פי זמן הנסיעה עצמו, התלוי במרחק ובמהירות.
(1) הַסבירו מהו הזמן הקבוע ומהו הזמן התלוי במרחק.
תארו את ההבדלים בין רכב פרטי ובין מטוס בזמן הקבוע ובזמן התלוי במרחק. (8 נקודות)
(2) הַסבירו כיצד ההבדלים שתיארתם משפיעים על בחירת אמצעי התחבורה לנסיעה למרחק קצר ועל בחירת אמצעי התחבורה לנסיעה למרחק ארוך. (4 נקודות)
בבחירת אמצעי התחבורה המתאים ביותר לנסיעה יש להביא בחשבון גורמים נוספים, ובהם מחיר הנסיעה, תדירות השירות והתשתית הקיימת בין שתי הערים.
לפניכם טבלה ובה רשימה של נסיעות, וליד כל נסיעה – עיר המוצא, עיר היעד והמרחק ביניהן.
בחרו בשתי נסיעות.
צַיינו באיזה מבין אמצעי התחבורה שבגרף (רכב פרטי, רכבת או מטוס) כדאי לבצע כל אחת מן הנסיעות שבחרתם, והַסבירו מדוע.
[טבלה: רשימת נסיעות]
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
רכב פרטי: משך הנסיעה מתחיל כמעט מאפס ועולה בקצב המהיר ביותר; במרחק קצר הוא המהיר ביותר, במרחק ארוך – האיטי ביותר.
רכבת: מתחילה בזמן קבוע קטן־בינוני ועולה בקצב מתון; במרחק בינוני (חלקו הראשון) היא המהירה ביותר.
מטוס: מתחיל בזמן הגבוה ביותר (במרחק קצר הוא האיטי ביותר) ועולה בקצב איטי מאוד, כמעט קבוע; מאמצע התחום הבינוני ובמרחק ארוך הוא המהיר ביותר.
מה נדרש: תיאור מגמה לכל אחד משלושת האמצעים, תוך שימוש בתחומי המרחק שבגרף (קצר, בינוני, ארוך).
תשובה מלאה:
בכל שלושת האמצעים משך הנסיעה עולה ככל שהמרחק גדל, אבל נקודת ההתחלה וקצב העלייה שונים:
רכב פרטי – הקו מתחיל כמעט בנקודת האפס (אפשר לצאת מיד מן הבית) ועולה בשיפוע התלול ביותר. בתחום הקצר הוא המהיר מכולם; בסוף התחום הקצר הרכבת עוקפת אותו, ובתחום הבינוני גם המטוס. בתחום הארוך הוא האיטי ביותר, בפער גדול.
רכבת – מתחילה מעט מעל הרכב ועולה בשיפוע מתון. בחלקו הראשון של התחום הבינוני היא המהירה מכולם, ובאמצע התחום הבינוני המטוס עוקף אותה. בתחום הארוך היא בין המטוס לרכב.
מטוס – מתחיל בנקודה הגבוהה ביותר (בתחום הקצר הוא האיטי מכולם), אבל עולה לאט מאוד – הקו כמעט אופקי. מאמצע התחום הבינוני ובכל התחום הארוך הוא המהיר ביותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחד משלושת האמצעים יש תיאור של נקודת ההתחלה ושל קצב העלייה, ושל מקומו בכל תחום מרחק.
סעיף ב
(1) זמן קבוע – הזמן שמוציאים בכל נסיעה בלי קשר למרחק: הגעה לתחנה או לשדה התעופה, המתנה, בידוק ועלייה, ובסוף הנסיעה יציאה והגעה מן התחנה ליעד. זמן תלוי במרחק – זמן התנועה עצמה, שגדל עם המרחק וקטן ככל שהמהירות גבוהה.
רכב פרטי: זמן קבוע קטן מאוד (יוצאים מן הבית ומגיעים עד היעד), אבל מהירות נמוכה יחסית – ולכן הזמן התלוי במרחק גדל מהר.
מטוס: זמן קבוע גדול מאוד (נסיעה לשדה התעופה, בידוק ביטחוני, המתנה, ובסוף – הנחיתה, איסוף מזוודות ונסיעה לעיר), אבל מהירות גבוהה מאוד – הזמן התלוי במרחק גדל לאט.
(2) למרחק קצר עדיף הרכב: הזמן הקבוע של המטוס גדול מכל הנסיעה ברכב, והמהירות שלו לא "מספיקה" לפצות עליו. למרחק ארוך עדיף המטוס: הזמן הקבוע מתחלק על פני מרחק רב, והמהירות הגבוהה חוסכת שעות רבות.
מה נדרש: (1) הגדרה של שני סוגי הזמן והשוואה בין רכב למטוס בשניהם; (2) קישור ההבדלים לבחירה במרחק קצר ובמרחק ארוך.
תשובה מלאה:
(1) הזמן הקבוע – כל הזמן שמוציא הנוסע בכל נסיעה, בלי תלות במרחק: הדרך מן הבית אל התחנה או אל שדה התעופה, ההמתנה, הבידוק הביטחוני, העלייה לכלי התחבורה, ובסוף הנסיעה – הירידה, איסוף המטען והדרך מן התחנה אל היעד. בגרף הוא נקודת ההתחלה של הקו על הציר האנכי.
הזמן התלוי במרחק – זמן התנועה עצמה. הוא גדל ככל שהמרחק גדל, וגדל לאט יותר ככל שהמהירות גבוהה יותר. בגרף הוא השיפוע של הקו.
ההבדלים בין רכב פרטי למטוס:
רכב פרטי – זמן קבוע קטן מאוד: נכנסים לרכב ליד הבית ונוסעים עד היעד, בלי המתנה ובלי מעברים. אבל מהירות הנסיעה בכביש נמוכה יחסית, ולכן הזמן התלוי במרחק גדל מהר (השיפוע התלול ביותר).
מטוס – זמן קבוע גדול מאוד: צריך להגיע לשדה התעופה, שנמצא בדרך כלל מחוץ לעיר, להגיע זמן רב לפני הטיסה, לעבור בידוק ולהמתין לעלייה, ובסוף להמתין למטען ולנסוע לעיר. אבל המהירות גבוהה פי כמה מזו של רכב, ולכן הזמן התלוי במרחק גדל לאט מאוד (הקו כמעט אופקי).
(2) במרחק קצר – הזמן הקבוע הגדול של הטיסה ארוך יותר מכל הנסיעה ברכב, והמהירות של המטוס אינה מספיקה כדי לפצות עליו, לכן הרכב (או הרכבת) מהיר יותר ויבחר. במרחק ארוך – הזמן הקבוע "מתחלק" על פני מרחק רב, והמהירות הגבוהה חוסכת שעות רבות של נסיעה, ולכן המטוס מהיר בהרבה ויבחר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) הוגדרו שני סוגי הזמן, ולכל אחד מהם הושוו הרכב והמטוס; ב־(2) ההסבר מקשר במפורש בין הזמן הקבוע והמהירות לבין הבחירה בכל מרחק.
סעיף ג
מדריד → ברצלונה (כ־500 ק"מ): רכבת – יש ביניהן רכבת מהירה, שמגיעה ממרכז עיר למרכז עיר בכ־2.5 שעות, בלי הזמן הקבוע הארוך של שדה התעופה; ברכב הנסיעה ארוכה בהרבה.
סידני → פרת' (כ־3,300 ק"מ): מטוס – מרחק ארוך מאוד; ברכב או ברכבת הנסיעה נמשכת ימים, ובמטוס – כמה שעות.
(אפשר גם: טוקיו → אוסקה – רכבת מהירה (שינקנסן), תדירה ומהירה ממרכז עיר למרכז עיר; כפר → עיר המחוז (40 ק"מ) – רכב פרטי: מרחק קצר, אין רכבת או שהשירות לא תדיר באזור כפרי.)
מה נדרש: לבחור שתי נסיעות, לציין לכל אחת אמצעי תחבורה ולהסביר את הבחירה לפי המרחק ולפי הגורמים הנוספים.
תשובה מלאה:
מדריד → ברצלונה, כ־500 ק"מ – רכבת: זהו מרחק בינוני. בין שתי הערים פועלת רכבת מהירה שנוסעת במהירות של כ־300 קמ"ש ומגיעה ממרכז העיר אל מרכז העיר בכ־2.5 שעות. הזמן הקבוע שלה קטן בהרבה מזה של טיסה (התחנה במרכז העיר, אין בידוק ארוך), ולכן משך הנסיעה מדלת לדלת דומה לזה של טיסה ואף קצר ממנו, ונוח יותר. ברכב הנסיעה נמשכת כ־6 שעות.
סידני → פרת', כ־3,300 ק"מ – מטוס: זהו מרחק ארוך מאוד, שחוצה את כל רוחב אוסטרליה. הטיסה נמשכת כ־5 שעות, ואילו ברכב או ברכבת הנסיעה נמשכת ימים. הזמן הקבוע של הטיסה זניח לעומת החיסכון בזמן.
אפשר גם:
טוקיו → אוסקה, כ־400 ק"מ – רכבת: הרכבת המהירה (שינקנסן) יוצאת בתדירות גבוהה מאוד, מגיעה ממרכז העיר למרכז העיר בכ־2.5 שעות, והתשתית צפופה ויעילה; לכן רוב הנוסעים מעדיפים אותה על טיסה.
כפר → עיר המחוז, כ־40 ק"מ – רכב פרטי: מרחק קצר, שבו לרכב יש יתרון ברור (זמן קבוע כמעט אפסי). באזור כפרי בדרך כלל אין רכבת או שהתחבורה הציבורית אינה תדירה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי נסיעות, לכל אחת אמצעי תחבורה מתאים והסבר שמשלב את המרחק (תחום בגרף) עם גורם נוסף (תשתית, מהירות, תדירות).
שאלה 3 · תכנון עירוני ותחבורה
בתכנון המרחב העירוני יש שתי גישות לתכנון הקשר בין שימושי הקרקע לבין התחבורה:
– תכנון המכוון לתחבורה ציבורית: ריכוז של מגורים, מקומות עבודה ושירותים סביב תחנות של רכבת ושל קווי אוטובוס מרכזיים.
– תכנון המכוון לרכב הפרטי: כבישים רחבים, מחלפים וחניונים גדולים, ושכונות ומרכזי קניות ותעסוקה שהגישה אליהם היא בעיקר ברכב.
בחרו באחת מן הגישות.
ציינו את הגישה שבחרתם, ותארו יתרון אחד בגישה זו בכל אחד מן התחומים האלה: בתחום הכלכלי, בתחום החברתי ובתחום הסביבתי (סך הכול – שלושה יתרונות). (10 נקודות)
בתמונה המתוארת לפניכם נראית רחבה ליד תחנה של רכבת קלה במרכז עיר.
[תיאור תמונה]
קבעו מהי גישת התכנון שבאה לידי ביטוי בתמונה. נמקו את קביעתכם על פי שני פרטים מן התמונה.
(6 נקודות)
סביב תחנות מרכזיות של תחבורה ציבורית בעיר עשויה להתפתח תחרות על השימוש בקרקע.
ציינו שני שימושי קרקע שעשויה להתפתח ביניהם תחרות סביב תחנה כזאת, והסבירו מהי הסיבה לתחרות בין שני שימושי הקרקע שציינתם. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
הגישה: תכנון המכוון לתחבורה ציבורית.
כלכלי – פחות זמן אבוד בפקקים ופחות הוצאות על רכב, דלק וחניה; הקרקע ליד התחנות מנוצלת בצפיפות, וערכה עולה; עסקים ליד התחנות נהנים מתנועת נוסעים רבה.
חברתי – נגישות לכל: גם מי שאין לו רכב (בני נוער, קשישים, משפחות מעוטות יכולת) מגיע לעבודה, ללימודים ולשירותים.
סביבתי – פחות כלי רכב פרטיים בכבישים: פחות זיהום אוויר, רעש ופליטת גזי חממה, ופחות שטח שמוקצה לכבישים ולחניונים.
מה נדרש: לציין גישה אחת ולתאר שלושה יתרונות שלה – כלכלי, חברתי וסביבתי.
תשובה מלאה:
הגישה שבחרתי: תכנון המכוון לתחבורה ציבורית.
יתרון בתחום הכלכלי: כשמקומות העבודה, המגורים והשירותים מרוכזים ליד תחנות, אנשים רבים נוסעים ברכבת ובאוטובוס במקום ברכב פרטי. כך יש פחות פקקים, ושעות העבודה שאובדות בדרכים מצטמצמות. משקי הבית חוסכים הוצאות על רכב, דלק וחניה. בנוסף, הקרקע ליד התחנות מנוצלת בצפיפות, ועסקים – חנויות, בתי קפה ומשרדים – נהנים מזרם קבוע של נוסעים העוברים בתחנה.
יתרון בתחום החברתי: התחבורה הציבורית נגישה לכל שכבות האוכלוסייה – גם לבני נוער, לקשישים, לבעלי מוגבלויות ולמשפחות שאין להן רכב. כשהשירותים ומקומות העבודה קרובים לתחנות, גם הם יכולים להגיע אליהם בקלות, והפערים בנגישות בין מי שיש לו רכב לבין מי שאין לו קטנים.
יתרון בתחום הסביבתי: רכבת קלה או אוטובוס מסיעים בבת אחת עשרות ומאות נוסעים, ולכן פליטת המזהמים וגזי החממה לכל נוסע נמוכה בהרבה מברכב פרטי (ורכבת קלה מונעת בחשמל). פחות כלי רכב פירושו גם פחות רעש, ופחות שטח שצריך להקצות לכבישים רחבים ולחניונים – השטח יכול לשמש לגינות ולשטחים פתוחים.
אפשרות אחרת – תכנון המכוון לרכב הפרטי:
כלכלי – הובלת סחורות והגעה מהירה מדלת לדלת, ואפשרות להקים מרכזי מסחר ותעסוקה גדולים על קרקע זולה בשולי העיר.
חברתי – גמישות וחופש תנועה: כל אחד נוסע מתי ולאן שהוא רוצה, ואפשר לגור בשכונות שקטות ומרווחות רחוק ממרכז העיר.
סביבתי – (יתרון חלש יותר) פיזור הבנייה מפחית את הצפיפות ואת עומס הרעש במרכז העיר, ומאפשר שטחים מגוננים צמודים לבתים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגישה מצוינת, ויש שלושה יתרונות – אחד בכל תחום – וכל אחד מוסבר דרך מה שהגישה משנה בפועל (פחות נסיעות ברכב, נגישות לכולם, פחות פליטות).
סעיף ב
תכנון המכוון לתחבורה ציבורית. נימוק: (1) בניינים של 8–12 קומות ובהם חנויות, משרדים ודירות בנויים ממש ליד תחנת הרכבת הקלה – ריכוז של מגורים, תעסוקה ושירותים סביב התחנה; (2) המרחב מתוכנן לתנועה שאינה ברכב פרטי – שביל אופניים, אופניים שיתופיים, מדרכה רחבה, ואין חניונים ויש רק נתיב אחד לרכב.
מה נדרש: לזהות את הגישה ולבסס אותה על פרטים מן התמונה.
תשובה מלאה:
הגישה: תכנון המכוון לתחבורה ציבורית.
הנימוק מן התמונה:
1. ממש ליד התחנה עומדים בניינים בני 8–12 קומות שמשלבים חנויות ושירותים (בית קפה, בנק) בקומת הקרקע, ומשרדים ודירות בקומות העליונות. כלומר, מגורים, מקומות עבודה ושירותים מרוכזים סביב התחנה, וכל אלה במרחק הליכה ממנה.
2. הרחוב מתוכנן לתנועה בתחבורה ציבורית, באופניים וברגל: יש שביל אופניים ועמדת אופניים שיתופיים, מדרכה רחבה עם ספסלים ועצים – ואין חניונים, ולרכב הפרטי נשאר רק נתיב אחד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגישה מזוהה נכון, והנימוק נשען על שני פרטים שונים מן התמונה – ריכוז השימושים סביב התחנה, והעדפת הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי.
סעיף ג
משרדים (ומסחר) מול מגורים. הסיבה: הקרקע ליד התחנה היא הנגישה ביותר בעיר – אליה מגיעים בקלות עובדים, לקוחות ותושבים מכל חלקי העיר – והיא מוגבלת. חברות ועסקים מרוויחים מן הנגישות (עובדים ולקוחות רבים) ולכן מוכנים לשלם עליה מחיר גבוה, ואילו גם תושבים רוצים לגור ליד התחנה. מחירי הקרקע עולים, והמשרדים והמסחר דוחקים את המגורים – בעיקר את הדיור בר־ההשגה.
מה נדרש: לציין שני שימושי קרקע ולהסביר את הסיבה לתחרות ביניהם ליד התחנה.
תשובה מלאה:
שני השימושים: משרדים ומסחר (תעסוקה ושירותים) מול מגורים.
הסיבה לתחרות: הקרקע שסביב תחנה מרכזית היא בעלת הנגישות הגבוהה ביותר בעיר – מכל השכונות אפשר להגיע אליה בקלות ובמהירות בתחבורה ציבורית. השטח הזה מוגבל: רק מגרשים מעטים נמצאים במרחק הליכה מן התחנה. חברות, משרדים וחנויות מעוניינים בקרקע זו, כי כך עובדיהם ולקוחותיהם מגיעים אליהם בקלות, ולכן הם מוכנים ומסוגלים לשלם עליה מחיר גבוה. גם משפחות רוצות לגור ליד התחנה, כדי לחסוך זמן ונסיעות ברכב. התוצאה – מחירי הקרקע והדירות ליד התחנה עולים, והשימושים הכלכליים, המשלמים יותר, נוטים לדחוק את המגורים, ובמיוחד את המשפחות שהכנסתן נמוכה.
(אפשר גם: כבישים וחניונים לרכב פרטי מול שטחים להולכי רגל, לאופניים ולגינות – שניהם תופסים את אותו שטח רחוב מוגבל.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש שני שימושים מוגדרים, וההסבר מבוסס על המושגים נגישות, היצע קרקע מוגבל ומחיר קרקע, ומראה מדוע כל צד רוצה את אותה קרקע.
שאלה 4 · הפקת ליתיום ופיתוח בר־קיימה
להפקה ולעיבוד של מחצבים יש השפעה רבה על הסביבה.
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על השאלה שאחריו.
[קטע]
ציינו שלושה מפגעים מתחום הסביבה שנוצרים בעקבות הפקת הליתיום במישור המלח אטקמה. (9 נקודות)
הציגו שתי דרכים להפקת ליתיום על פי העיקרון של פיתוח בר־קיימה. (8 נקודות)
ליתיום הוא רכיב חיוני בסוללות של מכוניות חשמליות ובמערכות לאגירת חשמל מאנרגייה מתחדשת. מדינות מתפתחות העשירות בליתיום – צ'ילה, ארגנטינה ובוליביה – מבקשות להרחיב את הפקתו, אף שהיא פוגעת בסביבה המקומית.
הציגו שתי טענות של מדינות אלה בעד הרחבת הפקת הליתיום בשטחן. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
1. דלדול מקורות המים – שאיבת כמויות עצומות של תמלחת ושל מים מתוקים מורידה את מפלס מי התהום באזור צחיח מאוד.
2. ייבוש לגונות וביצות המלח ופגיעה בחי ובצומח – הלגונות מתכווצות, ובתי הגידול של הפלמינגו ושל בעלי חיים אחרים נפגעים.
3. פגיעה בנוף ובקרקע – בריכות אידוי ענקיות וערמות של פסולת מלחים מכסות שטחים נרחבים של מישור המלח.
מה נדרש: לציין שלושה מפגעים סביבתיים שונים, על פי הקטע – תשובה קצרה לכל אחד.
תשובה מלאה:
1. דלדול מקורות מים: לפי הקטע, החברות שואבות את התמלחת מתחת למישור המלח וגם מים מתוקים לתהליך ההפקה. אטקמה הוא אחד המקומות היבשים בעולם, ולכן השאיבה מורידה את מפלס מי התהום והמים אינם מתחדשים בקצב השאיבה.
2. פגיעה במערכות אקולוגיות ובבעלי חיים: ירידת מי התהום מייבשת חלק מן הלגונות ומביצות המלח שבשולי המישור – בית הגידול של להקות הפלמינגו ושל צמחים ובעלי חיים נדירים – ומספרם קטן.
3. פגיעה בנוף ובקרקע: בריכות אידוי ענקיות מכסות עשרות קמ"ר, ונערמות בהן ערמות של מלחים שנותרו לאחר ההפקה; הנוף הטבעי של מישור המלח משתנה לחלוטין.
(אפשר גם על פי הקטע: מחסור במים לחקלאות ולרעייה של קהילות הילידים – פגיעה במשאב המים של האדם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מפגעים סביבתיים שונים זה מזה, כל אחד מבוסס על הקטע.
סעיף ב
1. טכנולוגיה החוסכת במים – הפקה ישירה של הליתיום מן התמלחת במתקנים סגורים, והחזרת התמלחת אל מתחת לקרקע במקום לאדות אותה בבריכות; יחד עם מכסות שאיבה וניטור קבוע של מפלס מי התהום והלגונות, כך שהמשאב יישמר גם לדורות הבאים.
2. מיחזור – איסוף סוללות ישנות והפקת הליתיום מהן, כדי לצמצם את הצורך בהפקה חדשה ממשאב מתכלה. (אפשר גם: שיתוף הקהילות המקומיות בהחלטות וברווחים – הממד החברתי של פיתוח בר־קיימה.)
מה נדרש: שתי דרכים שונות, כל אחת מקיימת את עקרון הפיתוח בר־הקיימה – פיתוח העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
תשובה מלאה:
פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם, ומאזן בין כלכלה, חברה וסביבה.
דרך ראשונה – הפקה חסכונית במים ומפוקחת: במקום לאדות את התמלחת בבריכות ענקיות (שבהן רוב המים אובדים), משתמשים בטכנולוגיה של הפקה ישירה – הליתיום מופרד מן התמלחת במתקן סגור, והתמלחת מוחזרת אל מתחת לקרקע. כך מפלס מי התהום אינו יורד, והלגונות אינן מתייבשות. לצד זאת קובעים מכסות שאיבה ומנטרים כל הזמן את מפלס המים ואת אוכלוסיות בעלי החיים, ועוצרים את השאיבה כשמתגלה נזק.
דרך שנייה – מיחזור ושימוש חוזר: סוללות ליתיום ישנות ממכוניות חשמליות ומטלפונים נאספות, והליתיום והמתכות האחרות מופקים מהן מחדש ("כרייה עירונית"). כך פוחת הצורך לשאוב עוד תמלחת, והמשאב המתכלה נשמר לדורות הבאים.
(אפשר גם: שיתוף הקהילות המקומיות בהחלטות ובהכנסות, ותעסוקה מקומית – הממד החברתי של פיתוח בר־קיימה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות, וכל אחת מוסברת: כיצד היא מצמצמת את הנזק ושומרת על המשאב או על הסביבה לדורות הבאים.
סעיף ג
1. צורך כלכלי ויציאה מעוני: הליתיום הוא משאב טבע יקר שהביקוש העולמי אליו גדל; הכנסות מייצוא ומתמלוגים, מקומות עבודה ופיתוח תשתיות יאפשרו לשפר את רמת החיים, לממן חינוך ובריאות ולצמצם עוני.
2. תרומה לסביבה העולמית: הליתיום נחוץ למעבר מדלקים מחצביים לאנרגייה נקייה (מכוניות חשמליות, אגירת חשמל מן השמש והרוח), שמקטין את פליטת גזי החממה; מדינות אלה טוענות שהן תורמות למאבק בשינויי האקלים – בעיה שיצרו בעיקר המדינות המפותחות – ולכן זכותן לנצל את המשאב. (אפשר גם: הזכות לנצל את משאבי הטבע שלהן כפי שעשו המדינות המפותחות בעבר.)
מה נדרש: להציג שתי טענות שונות של המדינות המתפתחות, כל אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
טענה ראשונה – הזכות להתפתח ולצאת מעוני: מדינות אלה הן מדינות מתפתחות, ובחלק מאזוריהן – למשל בהרי האנדים – רבים חיים בעוני. הליתיום הוא משאב טבע שערכו בשוק העולמי עלה מאוד. הרחבת ההפקה תכניס למדינה הכנסות מייצוא ומתמלוגים, תיצור מקומות עבודה, תביא השקעות ותשתיות (כבישים, חשמל), ותאפשר לממן חינוך ובריאות. אם המדינות המפותחות ניצלו את משאביהן כדי להתפתח, גם למדינות אלה יש זכות לעשות זאת.
טענה שנייה – תרומה לפתרון בעיה עולמית: בלי ליתיום אין סוללות למכוניות חשמליות ולאגירת חשמל מן השמש והרוח, ולכן אי אפשר להחליף את הדלקים המחצביים ולהקטין את פליטת גזי החממה. מדינות אלה טוענות שהן מספקות לעולם משאב חיוני למאבק בשינויי האקלים – משבר שנוצר בעיקר בגלל פליטות של המדינות המפותחות – ולכן אין זה הוגן לדרוש מהן לוותר על ההפקה; במקום זאת המדינות המפותחות צריכות לממן טכנולוגיות נקיות.
(אפשר גם: הן רוצות לעבד את הליתיום בשטחן ולייצר סוללות – כדי להרוויח יותר מן "הערך המוסף" ולא רק לייצא חומר גלם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי טענות שונות זו מזו (כלכלית־חברתית; סביבתית־גלובלית), כל אחת מוסברת מנקודת המבט של המדינות המתפתחות.
שאלה 5 · עיור במדינות מתפתחות
(1) הסבירו מהו עיור. (4 נקודות)
(2) תארו את שלבי תהליך העיור של מדינה. בתשובתכם השתמשו במושגים: שלב התחלתי, שלב מואץ, שלב סופי. תוכלו להיעזר גם בסרטוט. (6 נקודות)
בערים הגדולות במדינות המתפתחות רבים מן התושבים מתפרנסים מעבודה בכלכלה הלא פורמלית (המגזר הלא רשמי).
הסבירו מהי כלכלה לא פורמלית, והציגו שני גורמים לתופעה זו. (8 נקודות)
קראו את הקטע שלפניכם וענו על השאלה שאחריו.
[קטע]
הציגו שתי סיבות אפשריות להחלטה להקים בדאר א־סלאם את מערכת האוטובוסים המהירים: סיבה אחת מתחום התחבורה וסיבה אחת מתחום הסביבה. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) עיור – תהליך שבו חלקה של האוכלוסייה העירונית מכלל האוכלוסייה גדל, בעיקר בגלל הגירה מן הכפר לעיר ובגלל ריבוי טבעי בעיר; הערים גדלות במספרן ובשטחן, ואורח החיים העירוני מתפשט.
(2) שלב התחלתי – רוב האוכלוסייה כפרית ועוסקת בחקלאות; שיעור העיור נמוך (פחות מכ־25%) ועולה לאט. שלב מואץ – תיעוש ופיתוח שירותים בערים מושכים הגירה מסיבית מן הכפרים; שיעור העיור עולה מהר (מכ־25% עד כ־70%), והערים גדלות במהירות. שלב סופי – רוב האוכלוסייה עירונית (מעל כ־70%–75%), ההגירה מן הכפר מצטמצמת, ושיעור העיור מתייצב (עקומה בצורת S).
מה נדרש: (1) הגדרה של עיור; (2) תיאור שלושת השלבים לפי סדרם, עם המושגים.
תשובה מלאה:
(1) עיור הוא תהליך של עלייה בחלקה של האוכלוסייה העירונית מכלל האוכלוסייה במדינה. הגורמים העיקריים הם הגירה מן הכפר אל העיר (גורמי דחייה בכפר, כמו עוני ומחסור בקרקע, וגורמי משיכה בעיר, כמו עבודה ושירותים) וריבוי טבעי בערים. בתהליך גדלים מספר הערים ושטחן, ואורח החיים העירוני מתפשט.
(2) שלבי העיור (בסרטוט – עקומה בצורת S: ציר אופקי – זמן, ציר אנכי – שיעור האוכלוסייה העירונית):
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההגדרה מבחינה בין גידול האוכלוסייה בעיר לבין גידול חלקה מכלל האוכלוסייה; (2) שלושת השלבים מתוארים לפי סדרם עם הקצב והשיעורים האופייניים.
סעיף ב
כלכלה לא פורמלית – עבודה ועסקים שאינם רשומים ואינם מפוקחים בידי המדינה: אין להם רישיון, הם אינם משלמים מסים, והעובדים בהם אינם זוכים להגנות של חוקי העבודה – שכר מינימום, ביטוח, פנסיה. למשל: רוכלים ודוכנים ברחוב, נהגי מיניבוסים ומוניות אופנוע פרטיים, בתי מלאכה קטנים, עבודות בנייה מזדמנות, עובדי משק בית ואיסוף פסולת.
גורמים: 1. הגירה מהירה מן הכפר לעיר – מספר המהגרים גדול בהרבה ממספר מקומות העבודה הרשמיים שהתעשייה והשירותים בעיר יוצרים, ולכן רבים יוצרים לעצמם פרנסה ברחוב. 2. השכלה ומיומנויות מועטות ועוני – רוב המהגרים אינם יכולים להתקבל לעבודה רשמית, ואין להם הון לפתוח עסק רשום; הרישום, הרישיונות והמסים יקרים ומסורבלים, ולכן קל וזול יותר לעבוד בלי רישום. (אפשר גם: רשויות חלשות, שאינן מסוגלות לפקח ולאכוף.)
מה נדרש: להסביר את המושג ולהציג שני גורמים שונים לתופעה.
תשובה מלאה:
כלכלה לא פורמלית היא כל פעילות כלכלית שמתקיימת מחוץ למסגרת הרשמית של המדינה: העסק אינו רשום, אין לו רישיון, הוא אינו משלם מסים ואינו מפוקח. העובדים בה אינם חתומים על חוזה, אין להם שכר מינימום, ביטוח רפואי, ביטוח לאומי או פנסיה, והכנסתם נמוכה ואינה קבועה. בערים של מדינות מתפתחות זהו מקור הפרנסה של חלק גדול מן התושבים: רוכלים ודוכני מזון ברחובות, נהגי מיניבוסים ומוניות אופנוע פרטיים, סנדלרים ותופרות, בתי מלאכה קטנים בשכונות, פועלי בניין מזדמנים, עובדות משק בית ואוספי פסולת למיחזור.
גורם ראשון – הגירה מהירה מן הכפר לעיר: בשלב המואץ של העיור מגיעים לעיר מדי שנה מאות אלפי מהגרים. התעשייה והשירותים הרשמיים אינם יוצרים מקומות עבודה בקצב כזה, ולכן רבים מן המהגרים אינם מוצאים עבודה רשמית ויוצרים לעצמם פרנסה – מוכרים ברחוב, מסיעים נוסעים או עובדים בעבודות מזדמנות.
גורם שני – עוני, השכלה מועטה וקשיים ברישום: לרוב המהגרים יש השכלה ומיומנויות מעטות, ולכן הם אינם מתקבלים לעבודות הרשמיות המעטות. אין להם הון לפתוח עסק רשום, והרישום, הרישיונות והמסים יקרים ומסורבלים. לכן קל וזול יותר לעבוד בלי רישום, ורשויות העיר החלשות אינן מצליחות לפקח על כך.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המושג מוסבר (מחוץ לפיקוח המדינה, בלי מסים והגנות לעובדים) עם דוגמאות, ושני הגורמים שונים זה מזה ומוסברים.
סעיף ג
תחבורה: להקל על הגודש ולקצר את זמני הנסיעה של מאות אלפי תושבים – אוטובוסים גדולים בנתיבים נפרדים נוסעים בלי להיתקע בפקקים, ומערכת כזאת זולה ומהירה להקמה בהשוואה לרכבת; כך מקבלים תושבי השכונות בשולי העיר נגישות למקומות העבודה במרכז.
סביבה: להפחית זיהום אוויר ופליטות גזי חממה – אוטובוס אחד מחליף עשרות מיניבוסים ישנים ומזהמים, ופחות זמן עמידה בפקקים פירושו פחות פליטות.
מה נדרש: שתי סיבות – אחת מתחום התחבורה ואחת מתחום הסביבה – כל אחת מוסברת.
תשובה מלאה:
סיבה מתחום התחבורה – הקלה על הגודש ושיפור הנגישות: דאר א־סלאם גדלה מהר מאוד, ורוב תושביה גרים בשכונות בשולי העיר ונוסעים כל יום למרכז. לפי הקטע, לפני הקמת המערכת נסעו רובם במיניבוסים פרטיים ("דלה־דלה") שנתקעו בפקקים ארוכים. אוטובוסים גדולים בנתיבים נפרדים, עם תחנות מסודרות, נוסעים בלי להיעצר בפקקים ומובילים כמות גדולה של נוסעים במהירות. המערכת זולה ומהירה להקמה בהשוואה לרכבת עירונית – יתרון חשוב לעיר במדינה מתפתחת.
סיבה מתחום הסביבה – הפחתת זיהום האוויר: המיניבוסים הישנים והמכוניות פולטים כמויות גדולות של מזהמים. אוטובוס מפרקי אחד מחליף עשרות כלי רכב, והנסיעה בלי עצירות בפקקים חוסכת דלק – פחות חלקיקים ותחמוצות חנקן, אוויר נקי יותר ופחות פליטות של גזי חממה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל סיבה שייכת לתחום שנדרש ומוסברת, עם קישור לקטע.
שאלה 6 · חתך התעסוקה ורמת הפיתוח
בטבלה שלפניכם מוצג שיעור המועסקים בחקלאות (מכלל המועסקים) במדינות אחדות בעולם בשנת 2024.
[טבלה – שיעור המועסקים בחקלאות]
(1) מיינו את המדינות שבטבלה לשתי קבוצות על פי שיעור המועסקים בחקלאות בכל מדינה, וציינו מה מאפיין את שיעור המועסקים בחקלאות בכל קבוצה. (7 נקודות)
(2) ציינו את רמת הפיתוח של המדינות בכל קבוצה. (3 נקודות)
הציגו שתי השפעות של הירידה בשיעור המועסקים בחקלאות על החברה ועל הכלכלה במדינות מפותחות. (9 נקודות)
בכמה מן המדינות המפותחות הממשלות מעניקות לחקלאים תמיכות כספיות גדולות (סובסידיות). בעקבות זאת מדינות אלה מייצאות מוצרי חקלאות, כמו חיטה, חלב ועוף קפוא, במחירים נמוכים.
תארו השפעה שלילית אחת של מדיניות זו על החקלאים במדינות פחות מפותחות. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) קבוצה א: בורונדי, מדגסקר, מלאווי, צ'אד – שיעור גבוה מאוד של מועסקים בחקלאות: 65%–85% (רוב העובדים מועסקים בחקלאות).
קבוצה ב: גרמניה, יפן, קנדה – שיעור נמוך מאוד של מועסקים בחקלאות: כ־1%–3% בלבד.
(2) קבוצה א – מדינות פחות מפותחות (מתפתחות, ברמת פיתוח נמוכה); קבוצה ב – מדינות מפותחות.
מה נדרש: (1) לחלק את שבע המדינות לשתי קבוצות לפי הנתון, ולציין במילים ובמספרים מה מאפיין כל קבוצה; (2) לציין את רמת הפיתוח של כל קבוצה.
תשובה מלאה:
(1) הנתונים מתחלקים לשתי קבוצות ברורות, בלי מדינות בתווך:
קבוצה א – שיעור גבוה מאוד של מועסקים בחקלאות: בורונדי (85.4%), צ'אד (71.9%), מדגסקר (69.5%) ומלאווי (65.2%). בממוצע כ־73% מן המועסקים – כלומר רוב כוח העבודה במדינות אלה עובד בחקלאות.
קבוצה ב – שיעור נמוך מאוד של מועסקים בחקלאות: גרמניה (1.1%), קנדה (1.1%) ויפן (2.9%). בממוצע פחות מ־2% מן המועסקים – רוב העובדים מועסקים בשירותים ובתעשייה.
(2) קבוצה א – מדינות פחות מפותחות (ברמת פיתוח נמוכה; כולן באפריקה שמדרום לסהרה). קבוצה ב – מדינות מפותחות. שיעור המועסקים בחקלאות הוא מדד לרמת פיתוח: ככל שהשיעור גבוה יותר, המשק מסורתי ופחות מפותח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי קבוצות מלאות (כל שבע המדינות), לכל קבוצה מאפיין מוגדר עם נתונים מן הטבלה, ורמת פיתוח לכל קבוצה.
סעיף ב
1. עיור – עובדים עזבו את הכפר ועברו לערים, שבהן נמצאות עבודות בתעשייה ובשירותים; הערים גדלו והכפר התרוקן מאוכלוסייה צעירה.
2. עלייה בפריון ובהכנסות – מעט חקלאים, בעזרת מיכון וטכנולוגיה, מייצרים מזון לכל האוכלוסייה; שאר העובדים מועסקים בענפים שבהם התוצר לעובד גבוה יותר, ולכן התוצר וההכנסה לנפש גדלו.
(אפשר גם: שינוי באופי הכפר – פחות חקלאים ויותר תושבים העובדים בעיר; נטישת שטחים חקלאיים.)
מה נדרש: להציג שתי השפעות (תוצאות) של התהליך – אחת לפחות חברתית ואחת לפחות כלכלית – ולהסביר כל אחת.
תשובה מלאה:
1. השפעה חברתית – עיור ושינוי באופי הכפר: כשהחקלאות נעשתה ממוכנת, נדרשו בה פחות עובדים. בני הכפר, בעיקר הצעירים, עברו לערים כדי לעבוד במפעלים ובשירותים. הערים גדלו, ואילו בכפרים נשארה אוכלוסייה מבוגרת. בכפרים רבים חלק גדול מן התושבים כבר אינם חקלאים – הם עובדים בעיר וגרים בכפר.
2. השפעה כלכלית – עלייה בפריון ובהכנסה לנפש: מעט חקלאים, בעזרת מכונות, דשנים, השקיה ממוחשבת וזנים משופרים, מייצרים מזון לכל האוכלוסייה ואף לייצוא. רוב העובדים מועסקים בתעשייה ובשירותים, שבהם התוצר לעובד גבוה יותר מבחקלאות המסורתית. לכן התוצר הלאומי וההכנסה לנפש עלו, והמשק עבר להתבסס על שירותים ועל תעשייה עתירת ידע.
(אפשר גם: חקלאים נעשו "יזמים" שמנהלים משקים גדולים ומתמחים; עלה הביקוש לשירותים כמו חינוך ובריאות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (חברתית וכלכלית), ולכל אחת הסבר שמקשר אותה לירידה במספר העובדים בחקלאות.
סעיף ג
המוצרים המסובסדים מגיעים לשווקים במדינות הפחות מפותחות ונמכרים בהם בזול יותר מן התוצרת המקומית. החקלאים המקומיים, שאין להם תמיכות כאלה ויבולם לדונם נמוך, אינם יכולים להתחרות: הם מוכרים פחות, הכנסתם יורדת, ורבים מהם נאלצים לעזוב את החקלאות ולהגר לעיר. כך גדלה גם התלות של המדינה ביבוא מזון.
מה נדרש: לתאר השפעה שלילית אחת על החקלאים במדינות הפחות מפותחות, בשרשרת: סובסידיות ← מחיר נמוך ← פגיעה בחקלאי המקומי.
תשובה מלאה:
השפעה שלילית – פגיעה בהכנסה של החקלאים המקומיים: בזכות הסובסידיות, החקלאים במדינות המפותחות יכולים למכור את התוצרת במחיר נמוך מעלות הייצור האמיתית שלה. כשמוצרים אלה (למשל אבקת חלב או עוף קפוא) מיובאים למדינה פחות מפותחת, הם זולים יותר מן התוצרת של החקלאים המקומיים, שמגדלים בשיטות מסורתיות, ביבול נמוך לדונם ובלי תמיכה מן הממשלה. הצרכנים קונים את המוצר המיובא, והחקלאים המקומיים לא מצליחים למכור את התוצרת שלהם במחיר שמכסה את ההוצאות. הכנסתם יורדת, רבים מהם נכנסים לחובות ונוטשים את החקלאות, והמדינה נעשית תלויה ביבוא מזון.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השפעה אחת, מתוארת כתהליך מלא ומקושרת במפורש לסובסידיות ולמחיר הנמוך של המוצרים המיובאים.
שאלה 7 · גלובליזציה ודילמות ערכיות – פסולת אלקטרונית
תארו שני מאפיינים של הגלובליזציה שבגללם מגיעות כמויות גדולות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה משומשים מן המדינות המפותחות למדינות במערב אפריקה, כמו גאנה וניגריה. (8 נקודות)
סביב הפסולת האלקטרונית התפתח בערים במערב אפריקה ענף תעסוקה גדול.
(1) ציינו את סוג התעסוקה שהתפתח סביב הפסולת האלקטרונית. (4 נקודות)
(2) הסבירו יתרון אחד וחיסרון אחד של תעסוקה זו בתחומי החברה והכלכלה. (8 נקודות)
יש הטוענים כי המדינות המפותחות אחראיות לנזקים שגורמת הפסולת האלקטרונית במדינות המתפתחות. הסבירו טענה זו. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
1. סחר עולמי זול ומהיר: הובלה ימית במכולות זולה מאוד, ונמלים מחברים את אירופה וצפון אמריקה עם מערב אפריקה; לכן משתלם לשלוח לשם מכולות של מחשבים, טלוויזיות וטלפונים משומשים.
2. תרבות צריכה גלובלית ופערים בין מדינות: במדינות המפותחות מחליפים מכשירים מהר מאוד, וטיפול בפסולת אלקטרונית בהן יקר ומפוקח; במדינות המתפתחות יש ביקוש למכשירים זולים, העבודה זולה והפיקוח חלש – ולכן הפסולת "זורמת" ממקום יקר למקום זול.
מה נדרש: שני מאפיינים של הגלובליזציה, כל אחד מקושר להגעת מוצרי האלקטרוניקה המשומשים למערב אפריקה.
תשובה מלאה:
מאפיין 1 – סחר עולמי זול ורשתות הובלה: בעידן הגלובליזציה מכולות נשלחות בין יבשות בעלות נמוכה מאוד, ונמלים גדולים כמו לאגוס ואקרה מחוברים בקווי ספנות קבועים לאירופה ולצפון אמריקה. לכן סוחרים יכולים לקנות במדינות המפותחות מחשבים, טלוויזיות וטלפונים משומשים במחיר זעום, למלא בהם מכולות ולשלוח אותם למערב אפריקה ברווח.
מאפיין 2 – תרבות צריכה גלובלית ופערים כלכליים ורגולטוריים בין מדינות: במדינות המפותחות הצרכנים מחליפים מכשירים אלקטרוניים מהר מאוד – כל שנתיים־שלוש יש דגם חדש – ולכן נוצרות כמויות עצומות של מכשירים ישנים. מיחזור מסודר שלהן במדינות המפותחות יקר, כי השכר גבוה והחוקים הסביבתיים מחמירים. במדינות המתפתחות, לעומת זאת, יש ביקוש למכשירים זולים, העבודה זולה והפיקוח חלש. הגלובליזציה מאפשרת לנצל את הפער הזה: חלק מן המכשירים נמכרים כמשומשים, וחלק גדול מהם מקולקלים ונהפכים לפסולת במקום שאליו הגיעו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים (תשתית סחר עולמית; צריכה ופערים בין מדינות), כל אחד מתואר ומקושר במפורש לזרימת הפסולת.
סעיף ב
(1) תעסוקה במגזר הבלתי פורמלי: איסוף, פירוק ידני ומיחזור של מכשירים כדי להוציא מהם מתכות (נחושת, אלומיניום, ברזל), וגם תיקון ומכירה של מכשירים משומשים.
(2) יתרון: מקור פרנסה לאלפי אנשים עניים, רובם מהגרים מן הכפרים, בלי צורך בהשכלה או בהון; המתכות המופקות נמכרות לתעשייה, ומכשירים מתוקנים נמכרים בזול לתושבים. חיסרון: העבודה מסוכנת לבריאות – שריפת כבלים כדי להוציא נחושת ופירוק בלי הגנה חושפים את העובדים, ובהם ילדים, לעופרת, לכספית ולעשן רעיל; אין ביטחון תעסוקתי, שכר הוגן או ביטוח, והקרקע, המים והאוויר באזור מזדהמים.
מה נדרש: (1) לציין סוג תעסוקה; (2) יתרון אחד וחיסרון אחד בתחומי החברה והכלכלה, עם הסבר.
תשובה מלאה:
(1) תעסוקה בכלכלה הבלתי פורמלית – איסוף ופירוק ידני של מכשירים ומיחזור "ברחוב": עובדים אוספים מכשירים ישנים, מפרקים אותם בידיים ובכלים פשוטים, ושורפים כבלים כדי להוציא נחושת ומתכות אחרות שנמכרות לסוחרי גרוטאות. לצד זה פועלות חנויות לתיקון ולמכירה של מכשירים משומשים. (למשל באזור אגבוגבלושי שבאקרה, בירת גאנה, פעל במשך שנים אחד ממוקדי הפירוק הגדולים.)
(2) יתרון – פרנסה ומשאבים זולים: הענף מספק עבודה לאלפי אנשים עניים, רבים מהם מהגרים צעירים מן הכפרים, שאין להם השכלה או הון להתחיל עסק אחר. המתכות שמופקות נמכרות לתעשייה ומחזירות חומרי גלם לשימוש, ומכשירים מתוקנים נמכרים בזול – כך גם משפחות עניות יכולות להשיג מחשב או טלפון (תחום הכלכלה והחברה).
חיסרון – פגיעה בבריאות ובסביבה ועבודה בלי זכויות: המכשירים מכילים חומרים רעילים – עופרת, כספית, קדמיום ומעכבי בעירה. שריפת כבלים ופירוק בלי ציוד מגן חושפים את העובדים, ובהם ילדים, ואת התושבים בסביבה לעשן רעיל ולמתכות כבדות, וגורמים למחלות נשימה ולהרעלות. הקרקע, מי התהום והנחלים באזור מזדהמים. העבודה אינה מוסדרת – אין שכר מינימום, ביטוח או פנסיה, והרווח הגדול נשאר אצל הסוחרים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) סוג התעסוקה מוגדר; (2) יתרון וחיסרון שונים, כל אחד מוסבר, בתחומי החברה והכלכלה.
סעיף ג
הפסולת נוצרת מן הצריכה במדינות המפותחות, והן "מייצאות" אותה כדי לחסוך את העלות הגבוהה של מיחזור בטוח אצלן; כך הן מעבירות את הנזק הבריאותי והסביבתי לאנשים עניים במדינות שאין להן יכולת לפקח ולטפל בו. לכן, לפי הטענה, עליהן לאכוף את האיסור על ייצוא פסולת מסוכנת, לממן מיחזור בטוח ולחייב את היצרנים לקחת אחריות על המוצר עד סוף חייו.
מה נדרש: להסביר את הטענה – מדוע אפשר לראות במדינות המפותחות אחראיות.
תשובה מלאה:
המכשירים נקנו ונצרכו במדינות המפותחות, ושם גם נקבע קצב ההחלפה המהיר שלהם. מיחזור בטוח של פסולת אלקטרונית יקר, ולכן משתלם לשלוח אותה – לעיתים בתווית "מוצרים משומשים" – למדינות מתפתחות. כך המדינות המפותחות נהנות מן המוצרים ומן החיסכון, ואילו הנזק – זיהום, מחלות ועבודת ילדים – נופל על אנשים עניים במדינות שאין להן משאבים לפקח על הייבוא ולטפל בפסולת. זו דילמה ערכית של צדק סביבתי: מי שיצר את הבעיה אינו משלם את מחירה. לכן לפי הטענה המדינות המפותחות צריכות לאכוף את האמנה הבין־לאומית שאוסרת לייצא פסולת מסוכנת למדינות מתפתחות, לממן מיחזור בטוח ולחייב את היצרנים לאסוף את המוצרים שלהם בסוף חייהם.
(צד שני של הדילמה: חלק מן המכשירים המשומשים מספקים לאנשים עניים טכנולוגיה זולה ופרנסה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מראה מי נהנה ומי נפגע, מדוע הפסולת מועברת (חיסכון בעלויות ופערי פיקוח), ומדוע זה מטיל אחריות על המדינות המפותחות.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · נהר – אגן ניקוז וצורות נוף באפיק
הסבירו מהו "אגן ניקוז" של נהר ומהו "קו פרשת מים". (8 נקודות)
לפניכם תיאור של שתי תמונות של צורות נוף שנוצרו על ידי נהר.
[תיאור תמונות 1–2]
(1) ציינו מהי צורת הנוף העיקרית הנראית בכל אחת מן התמונות. (6 נקודות)
(2) ציינו מהו התהליך העיקרי של הנהר שעיצב כל אחת מצורות הנוף האלה. (4 נקודות)
תנאי האקלים (כמות המשקעים ופיזורם בעונות השנה, והטמפרטורה) משפיעים על הזרימה של הנהרות ועל התהליכים באפיק.
בחרו באחד מן האזורים: מצרים, סיביר (שברוסיה).
עיינו במפות אקלים באטלס.
(1) ציינו מהו סוג האקלים העיקרי באזור שבחרתם. (3 נקודות)
(2) הסבירו כיצד תנאי האקלים באזור שבחרתם משפיעים על משטר הזרימה של הנהרות. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
אגן ניקוז – כל השטח שממנו זורמים מי הגשם (על פני השטח ובתוך הקרקע) אל נהר מסוים ואל יובליו, ומשם אל השפך שלו. כל מה שיורד באגן – גשם, שלג שנמס, סחף ומזהמים – מגיע בסוף לאותו נהר.
קו פרשת מים – הקו העובר לאורך הנקודות הגבוהות (רכסים) שמפריד בין שני אגני ניקוז שכנים: מי גשם שיורדים מצד אחד שלו זורמים לנהר אחד, ומן הצד השני – לנהר אחר.
מה נדרש: להגדיר כל אחד משני המושגים – מה הוא, והקשר ביניהם (קו פרשת המים הוא הגבול של אגן הניקוז).
תשובה מלאה:
אגן ניקוז: השטח כולו שממנו מתנקזים המים אל נהר מסוים – אל האפיק הראשי ואל כל יובליו. מי גשם ושלג שנמס זורמים על פני המדרונות (נגר עילי) או מחלחלים לקרקע וממשיכים כמי תהום, ובסוף מגיעים לנהר ונשפכים איתו לים או לאגם. גודל האגן, צורתו, השיפועים בו והאקלים שלו קובעים כמה מים זורמים בנהר ומתי. כל מה שקורה באגן – כריתת יערות, בנייה, זיהום – משפיע על הנהר.
קו פרשת מים: הגבול בין שני אגני ניקוז שכנים. הוא עובר לאורך הנקודות הגבוהות בשטח – רכסי הרים או גבעות. טיפת גשם שנופלת בצד אחד של הקו זורמת לנהר אחד, וטיפה שנופלת בצד השני זורמת לנהר אחר (ולעיתים אפילו לים אחר). קו פרשת המים הוא, אם כן, הקו שתוחם את אגן הניקוז מכל צדדיו.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המושגים מוגדרים במדויק, עם המנגנון (זרימה מן המדרונות אל הנהר; רכס מפריד) והקשר ביניהם.
סעיף ב
(1) תמונה 1 – גומות סחיפה (בורות עגולים) בסלע של אפיק הנחל. תמונה 2 – שרטונות של חול וחצץ (איים) באמצע האפיק.
(2) גומות הסחיפה – בלייה (סחיפה) של הסלע: אבנים וחלוקים שהזרם מסובב במערבולות קודחים את הסלע ושוחקים אותו. השרטונות – השקעה: כשהזרימה מאטה (אחרי שיטפון או במקום שבו האפיק מתרחב), הנהר משקיע את החצץ והחול שהוא מסיע.
מה נדרש: (1) לזהות את צורת הנוף בכל תמונה; (2) לציין את התהליך העיקרי (בלייה/סחיפה, הסעה או השקעה) שיצר כל אחת.
תשובה מלאה:
(1) צורות הנוף:
תמונה 1 – גומות סחיפה: בורות עגולים וחלקים בתוך הסלע הקשה של קרקעית הנחל, ובתוכם חלוקים מעוגלים.
תמונה 2 – שרטונות (איים) של חול וחצץ באמצע אפיק רחב, שהמים זורמים משני צדיהם.
(2) התהליכים:
גומות סחיפה – בלייה (סחיפה, שחיקה): בנחל מהיר נוצרות מערבולות במקומות שבהם יש סדק או שקע בסלע. המערבולת מסובבת שוב ושוב את החלוקים והאבנים שבתוך השקע, והם שוחקים את הסלע כמו מקדח – השקע מעמיק ומתרחב והופך לגומה עגולה. החלוקים שנראים בתוך הגומות הם "הכלים" שחפרו אותן.
שרטונות – השקעה: בזמן שיטפון הנהר מסיע הרבה חצץ וחול. כשהשיטפון שוכך, או במקום שבו האפיק מתרחב והמים מתפזרים, מהירות הזרימה יורדת, והנהר כבר אינו יכול לשאת את החומר הגס – הוא שוקע ונערם באמצע האפיק ויוצר שרטונות ואיים. צמחים שגדלים עליהם מייצבים אותם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי צורות נוף מזוהות נכון מן התיאור, ותהליך עיקרי מוגדר ומוסבר לכל אחת.
סעיף ג
מצרים: (1) אקלים מדברי חם (צחיח). (2) כמעט אין גשם, ולכן אין במצרים נהרות איתנים מקומיים – הנילוס הוא נהר איתן "זר" (אלוכטוני) – הוא זורם במדבר, אבל מקורותיו באזורים גשומים מחוצה לה (רמת אתיופיה ואגם ויקטוריה). הזרימה בו תלויה בגשמי הקיץ ברמת אתיופיה, ולכן לפני בניית הסכר הגבוה באסואן הייתה בו גאות בקיץ ובסתיו; במדבר הנהר מאבד מים בהתאדות ואינו מקבל יובלים.
סיביר: (1) אקלים יבשתי קר (תת־ארקטי, טייגה). (2) החורף ארוך וקר מאוד – הנהרות קפואים כמה חודשים והזרימה בהם קטנה מאוד. באביב השלג והקרח מפשירים, וספיקת הנהרות עולה מאוד; מכיוון שהנהרות זורמים צפונה, החלק הדרומי מפשיר קודם, והקרח בצפון חוסם את הזרימה – שיטפונות אביב גדולים.
מה נדרש: לבחור אזור אחד; (1) לציין את סוג האקלים; (2) להסביר כיצד מאפייני האקלים (משקעים, טמפרטורה, עונות) קובעים את משטר הזרימה.
תשובה מלאה:
אפשרות א – מצרים:
(1) אקלים מדברי חם (צחיח) – כמעט ללא משקעים (פחות מ־50 מ"מ בשנה ברוב השטח), וטמפרטורות גבוהות.
(2) מכיוון שכמעט אין גשם, אין במצרים נהרות או יובלים איתנים שמקורם בה. הנילוס הוא נהר איתן "זר" (אלוכטוני) שעובר במדבר: מקורותיו באזורים גשומים בדרום – הנילוס הכחול ברמת אתיופיה והנילוס הלבן באזור אגם ויקטוריה. הזרימה בנילוס במצרים תלויה לכן בגשמי הקיץ ברמת אתיופיה, ולפני הקמת הסכר הגבוה באסואן הנהר גאה בכל שנה בקיץ ובסתיו והציף את העמק. בדרכו במדבר הנהר אינו מקבל מים, ומאבד חלק מהם בהתאדות בגלל החום.
אפשרות ב – סיביר:
(1) אקלים יבשתי קר (תת־ארקטי, אקלים טייגה) – חורף ארוך וקר מאוד, מתחת לאפס במשך כחצי שנה, וקיץ קצר.
(2) בחורף המשקעים יורדים כשלג ונשארים על הקרקע, והנהרות קפואים – הזרימה בהם קטנה מאוד. באביב ובתחילת הקיץ השלג והקרח מפשירים בבת אחת, וספיקת הנהרות (אוב, ייניסיי, לנה) עולה מאוד. הנהרות זורמים מדרום לצפון, ולכן החלק הדרומי (העליון) מפשיר ראשון, ואילו בצפון הנהר עדיין קפוא: גושי קרח חוסמים את האפיק, והמים גולשים ומציפים שטחים נרחבים. בתקופה זו גם הבלייה של גדות האפיק וההסעה בנהר הגדולות ביותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: אקלים מזוהה נכון, והסבר שמקשר מאפיין אקלימי מוגדר (משקעים או טמפרטורה ועונתיות) לזרימה בנהר.
שאלה 9 · עננים ואל ניניו
לפניכם תיאור של שתי תמונות של עננים משני סוגים: קומולונימבוס וצירוס.
[תיאור התמונות]
עיינו בתיאור, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) קבעו מהו סוג הענן הנראה בכל אחת מן התמונות – קומולונימבוס או צירוס. (4 נקודות)
(2) בחרו באחד מסוגי העננים, ותארו את דרך היווצרותו. (5 נקודות)
לפניכם רשימה של שלושה גורמים המסייעים להיווצרותו של ענן קומולונימבוס.
בחרו בשניים מן הגורמים, והסבירו כיצד כל אחד מהם מסייע להיווצרות ענן קומולונימבוס. (8 נקודות)
בגרפים שלפניכם מוצגת הסטייה של טמפרטורת פני הים במרכז האוקיינוס השקט המשווני מן הממוצע הרב־שנתי, בשנת 1997 ובשנת 1999.
גרף א מציג את הסטייה בשנת 1997.
גרף ב מציג את הסטייה בשנת 1999.
עיינו בגרפים, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריהם.
[גרף א, גרף ב]
(1) הסבירו מהי תופעת אל ניניו. (3 נקודות)
(2) תארו את ההבדל העיקרי בין טמפרטורת פני הים בשנת 1997 ובין טמפרטורת פני הים בשנת 1999, והסבירו גורם אחד להבדל זה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) תמונה 1 – קומולונימבוס (ענן מגדל ענק עם ראש שטוח בצורת סדן ומסך גשם); תמונה 2 – צירוס (סיבים דקים ושקופים למחצה בגובה רב). (2) קומולונימבוס: אוויר חם ולח עולה במהירות (בגלל חימום חזק של הקרקע, חזית או הר), מתקרר, והאדים מתעבים; בגלל אי־יציבות האוויר העלייה נמשכת עד גבול הטרופוספרה, שם הענן מתפשט לצדדים ויוצר "סדן". (או צירוס: בגובה רב מאוד, בטמפרטורות נמוכות מאוד, אדי המים הופכים ישירות לגבישי קרח זעירים, והרוח החזקה בגובה מותחת אותם לסיבים.)
מה נדרש: (1) זיהוי סוג הענן בכל תמונה; (2) תיאור היווצרות של סוג אחד.
תשובה מלאה:
(1) תמונה 1 – קומולונימבוס: ענן ענק וגבוה מאוד, מתנשא כמגדל, עם בסיס כהה וראש רחב ושטוח בצורת סדן, ומתחתיו מסך גשם – ענן של סופת רעמים. תמונה 2 – צירוס: ענן גבוה מאוד, דק, לבן ושקוף למחצה, בצורת סיבים או "נוצות", שאינו מטיל צל ואינו מוריד גשם.
(2) דרך ההיווצרות (בוחרים אחד):
למה זה מקבל ניקוד מלא: הזיהוי מבוסס על מאפיינים מן התיאור (צורה, גובה, סדן, שקיפות), והתיאור בנוי כשרשרת: עלייה ← התקררות ← התעבות או הפיכה לקרח ← צורת הענן.
סעיף ב
התחממות חזקה: האוויר שמעל הקרקע החמה מתחמם, נעשה קל מן הסביבה ועולה בזרמים חזקים (הסעה); זה המנוע שמרים את האוויר לגובה רב. לחות רבה: יש הרבה אדים שמתעבים; ההתעבות משחררת חום שמחמם את האוויר בענן ומאפשר לו להמשיך לעלות, וגם מספקת מים לגשם חזק. חזית קרה: האוויר הקר, הכבד, נדחק מתחת לאוויר החם ומרים אותו בכוח ובמהירות – כך נוצרים לאורך החזית עננים גבוהים וסופות רעמים.
מה נדרש: לבחור שני גורמים, ולהסביר לכל אחד את תפקידו בהיווצרות הענן (4+4).
תשובה מלאה:
גורמים (בוחרים שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל גורם מוסבר דרך תפקידו במנגנון (מה גורם לעלייה, מה מספק אנרגייה או מים), ולא רק נאמר שהוא "עוזר".
סעיף ג
(1) אל ניניו – התחממות חריגה של מי פני הים במרכז האוקיינוס השקט המשווני ובמזרחו (מול חופי פרו ואקוודור), שחוזרת כל כמה שנים ונמשכת חודשים רבים, ומשנה את מזג האוויר באזורים רבים בעולם (גשמים עזים בפרו, בצורת באינדונזיה ובאוסטרליה). (2) בשנת 1997 הטמפרטורה עלתה מחודש לחודש, מכ־0.4°C מתחת לממוצע בתחילת השנה לכ־2.4°C מעל הממוצע בסוף השנה – אל ניניו חזק; בעוד שבשנת 1999 הטמפרטורה הייתה כל השנה מתחת לממוצע (בכ־0.8°C עד כ־1.5°C) – לה ניניה. הגורם: ב־1997 רוחות הסחר המזרחיות נחלשו, והמים החמים שבמערב האוקיינוס זרמו מזרחה; ב־1999 רוחות הסחר היו חזקות, דחפו את המים החמים מערבה, וממעמקים עלו מים קרים במזרח.
מה נדרש: (1) הסבר התופעה; (2) תיאור ההבדל העיקרי עם ערכים מן הגרפים, והסבר גורם אחד.
תשובה מלאה:
(1) אל ניניו היא תופעה אקלימית שחוזרת כל כמה שנים (בדרך כלל כל 2–7 שנים) ונמשכת חודשים רבים: מי פני הים במרכז האוקיינוס השקט המשווני ובמזרחו, מול חופי פרו ואקוודור, מתחממים הרבה מעל הרגיל. ההתחממות משנה את מיקום אזורי הגשם מעל האוקיינוס, ולכן משפיעה על מזג האוויר בעולם – גשמים עזים והצפות בחופי פרו, ובצורות באינדונזיה ובמזרח אוסטרליה.
(2) ההבדל העיקרי: בשנת 1997 (גרף א) הטמפרטורה עלתה ברציפות במשך השנה – בתחילת השנה היא הייתה מעט מתחת לממוצע (כ־0.4°C מתחת), מאמצע השנה כבר יותר ממעלה אחת מעל הממוצע, ובסוף השנה כ־2.4°C מעל הממוצע. זהו אל ניניו חזק מאוד. בשנת 1999 (גרף ב), לעומת זאת, הטמפרטורה הייתה מתחת לממוצע בכל חודשי השנה – בין כ־0.8°C לכ־1.5°C מתחת לממוצע. זה המצב ההפוך – לה ניניה.
הגורם – עוצמת רוחות הסחר: במצב רגיל רוחות הסחר נושבות ממזרח למערב לאורך קו המשווה, דוחפות את המים החמים של פני הים אל מערב האוקיינוס (אינדונזיה ואוסטרליה), ובמזרח, מול דרום אמריקה, עולים ממעמקים מים קרים. בשנת 1997 רוחות הסחר נחלשו (ובמקומות אף התהפכו), המים החמים זרמו בחזרה מזרחה, ועליית המים הקרים נחלשה – לכן מרכז האוקיינוס ומזרחו התחממו. בשנת 1999 רוחות הסחר היו חזקות מן הרגיל, דחפו עוד יותר מים חמים מערבה והגבירו את עליית המים הקרים – לכן הטמפרטורה ירדה מתחת לממוצע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת מקום, תדירות והשפעה; ההבדל מתואר עם ערכים מן שני הגרפים ובכיוון ברור (מעל / מתחת לממוצע), וההסבר בנוי כמנגנון של רוחות הסחר והמים.
שאלה 10 · זיהום הים – עודף חומרי הזנה
תארו שני גורמים לעלייה בזיהום מי הים בחומרי הזנה (חנקן וזרחן) בעולם. (10 נקודות)
תארו השפעה אחת של עודף חומרי הזנה במי הים על המערכת האקולוגית הימית. (5 נקודות)
בגרפים שלפניכם מוצג ריכוז החמצן המומס במי הים לפי העומק בשתי תחנות מדידה במפרץ מסוים, בחודש יולי. אחת התחנות נמצאת בלב המפרץ, והאחרת – ליד שפך של נהר העובר באזור חקלאי. עיינו בגרפים, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[גרפים 1, 2]
(1) תארו את המגמות של השינוי בריכוז החמצן המומס עם העלייה בעומק בכל אחד מן הגרפים. (4 נקודות)
(2) קבעו איזו מן התחנות, א או ב, נמצאת ליד שפך הנהר ומושפעת מעודף חומרי הזנה. נמקו את קביעתכם. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
1. חקלאות אינטנסיבית – שימוש רב בדשנים כימיים ובזבל של בעלי חיים; עודפי הדשן נשטפים בגשם ובהשקיה לנחלים ולנהרות ומשם לים. 2. גידול האוכלוסייה העירונית – כמויות גדולות של שפכים (ביוב) שמגיעים לים בלי טיהור מלא, וגם חומרי ניקוי שמכילים זרחן. (אפשר גם: חקלאות ימית – כלובי דגים; פליטות תחנות כוח ותחבורה שמשקעות חנקן.)
מה נדרש: שני גורמים שונים, מתוארים.
תשובה מלאה:
גורם ראשון – חקלאות אינטנסיבית: כדי להגדיל את היבולים משתמשים בכמויות גדולות של דשנים כימיים (חנקן וזרחן) ובזבל של בעלי חיים מחוות גדולות של בקר, חזירים ועופות. הצמחים אינם קולטים את כל הדשן; העודפים נשטפים בגשם ובמי ההשקיה לנחלים ולנהרות, והנהרות מובילים אותם לים – בעיקר לשפכים ולמפרצים סגורים למחצה (כמו מפרץ מקסיקו בשפך המיסיסיפי או הים הבלטי).
גורם שני – גידול הערים והשפכים: האוכלוסייה בערי החוף גדלה, ואיתה כמות הביוב. במקומות רבים, בייחוד במדינות מתפתחות, הביוב מוזרם לים בלי טיהור או עם טיהור חלקי, והוא מכיל חומר אורגני, חנקן וזרחן (גם מחומרי ניקוי).
(אפשר גם: חקלאות ימית – כלובי דגים שבהם מזון ופסולת מצטברים במים; תחמוצות חנקן מתחבורה ומתעשייה ששוקעות עם הגשם לים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, כל אחד מתאר את מקור החומרים ואת הדרך שבה הם מגיעים לים.
סעיף ב
עודף חומרי ההזנה גורם ל"פריחה" של אצות; כשהן מתות, חיידקים מפרקים אותן וצורכים את החמצן במים – נוצרים "אזורים מתים" שבהם דגים, סרטנים ורכיכות נחנקים או בורחים, והדיג נפגע. (אפשר גם: אצות רעילות ("גאות אדומה") שמרעילות רכיכות וגורמות לאיסור דיג.)
מה נדרש: השפעה אחת על המערכת האקולוגית הימית, עם המנגנון.
תשובה מלאה:
עודף חנקן וזרחן "מדשן" את הים, ואצות מיקרוסקופיות מתרבות מהר מאוד – "פריחת אצות" (אאוטרופיקציה). כשהאצות מתות הן שוקעות לקרקעית, וחיידקים מפרקים אותן ובתהליך צורכים את החמצן המומס במים. בשכבות העמוקות נוצר מחסור חמור בחמצן – "אזור מת". דגים בורחים מן האזור, ובעלי חיים שאינם יכולים לברוח – סרטנים, רכיכות, צדפות – נחנקים ומתים. כך נפגעים הדיג וגידול הרכיכות, והדייגים צריכים להפליג רחוק יותר.
(אפשר גם: חלק מן האצות רעילות ("גאות אדומה"); הרעלים מצטברים ברכיכות, ואז אוסרים לדוג ולאכול אותן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש שרשרת מלאה מן העודף (פריחת אצות ← פירוק וצריכת חמצן) ועד הפגיעה במשאבי המזון.
סעיף ג
(1) גרף 1 (תחנה א): ירידה מתונה מאוד – כמעט קבוע (מכ־7.9 בפני הים לכ־6.9 מ"ג/ל' בעומק 25 מ'). גרף 2 (תחנה ב): ריכוז גבוה מאוד בפני הים (כ־10.6) וירידה חדה עם העומק – מתחת לכ־12 מ' פחות מ־2 מ"ג/ל' (כ־0.5 בקרקעית). (2) תחנה ב: בפני הים – עודף חמצן מן הפוטוסינתזה של אצות רבות (פריחת אצות); בעומק – כמעט אין חמצן, כי חיידקים מפרקים את האצות המתות וצורכים אותו ("אזור מת"). תחנה א מראה ים "בריא" עם ריכוז חמצן גבוה בכל העומק.
מה נדרש: (1) מגמה לכל גרף; (2) קביעה ונימוק לפי הגרפים.
תשובה מלאה:
(1) גרף 1 – תחנה א: ריכוז החמצן כמעט קבוע ויורד רק מעט עם העומק – מכ־7.9 מ"ג לליטר בפני הים לכ־7.6 בעומק 10 מ' ולכ־6.9 בעומק 25 מ'. בכל העומק הריכוז גבוה בהרבה מ־2 מ"ג/ל'.
גרף 2 – תחנה ב: בפני הים הריכוז גבוה מאוד – כ־10.6 מ"ג לליטר – ועם העומק הוא יורד בחדות: כ־8.0 בעומק 5 מ', כ־2.4 בעומק 10 מ', ומתחת לכ־12 מ' פחות מ־2 מ"ג/ל' – עד כ־0.5 בעומק 25 מ'.
(2) הקביעה: תחנה ב (גרף 2) נמצאת ליד שפך הנהר ומושפעת מעודף חומרי הזנה.
הנימוק: הנהר מביא מן האזור החקלאי דשנים (חנקן וזרחן), ובשכבה העליונה, המוארת, מתרבות אצות רבות. בפוטוסינתזה הן משחררות חמצן – ולכן בפני הים הריכוז גבוה אפילו יותר מבתחנה א (10.6 לעומת 7.9). כשהאצות מתות ושוקעות, חיידקים מפרקים אותן ליד הקרקעית וצורכים את החמצן; בקיץ המים החמים בפני הים אינם מתערבבים עם המים הקרים שמתחתם, ולכן החמצן אינו מתחדש בעומק – נוצר "אזור מת" שבו הריכוז נמוך מ־2 מ"ג/ל', רמה שבה רוב הדגים אינם יכולים לחיות. בתחנה א אין עודף כזה, ולכן הריכוז יציב וגבוה בכל העומק.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המגמות מתוארות עם ערכים מן הגרפים. (2) הקביעה נכונה, והנימוק מסביר גם את הריכוז הגבוה בפני הים וגם את הריכוז הנמוך בעומק.
טעות נפוצה: לבחור בתחנה א כי "בפני הים בתחנה ב יש הרבה חמצן ולכן המים נקיים" – הריכוז הגבוה בפני הים הוא דווקא סימן לפריחת אצות, והמחסור בעומק מראה את הזיהום.
שאלה 11 · נהר קולורדו ואגם מיד
בגרף שלפניכם מוצגים השינויים בגובה פני המים באגם מיד – מאגר המים הגדול ביותר על נהר קולורדו בארצות הברית, שנוצר בעקבות סכר הובר – בשנים 1983–2024.
השנים מחולקות בגרף לשתי תקופות.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[גרף]
תארו את מגמות השינוי בגובה פני המים באגם מיד בשתי התקופות המוצגות בגרף. (5 נקודות)
עיינו באטלס, וציינו שלושה שימושי קרקע באגן הניקוז של נהר קולורדו.
בחרו בשניים משימושי הקרקע שציינתם, והסבירו כיצד כל אחד מן השימושים האלה יכול לגרום למגמה הנראית בתקופה I בגרף. (10 נקודות)
בתקופה II בגרף רואים שינוי במגמה. חלק מן השינוי נבע מחורף גשום ומושלג במיוחד, אבל גם האדם פעל כדי לעצור את הירידה.
ציינו שתי פעולות של האדם באגן הניקוז של הנהר שיכולות לגרום לשינוי הזה, והסבירו כל אחת מהן. (10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
בתקופה I (1983–2022) גובה פני המים ירד: מכ־370 מ' בשנת 1983 לכ־318 מ' בשנת 2022 – ירידה של כ־52 מ'. הירידה הייתה חדה במיוחד בשנים 2000–2010 (מכ־365 מ' לכ־331 מ'). בתקופה II (2022–2024) הייתה עלייה קלה – לכ־326 מ' ב־2023 ולכ־324 מ' ב־2024 – אבל המפלס עדיין נמוך בהרבה מבשנות ה־80.
מה נדרש: לתאר את המגמה בכל אחת משתי התקופות, עם נתונים מן הגרף.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המגמות מתוארות במילים (ירידה / עלייה קלה), עם ערכים ושנים מן הגרף ועם עוצמת השינוי.
סעיף ב
שימושי קרקע: (1) חקלאות מושקית (למשל עמק אימפריאל בקליפורניה, ובאריזונה); (2) ערים גדולות – לאס וגאס, פיניקס, ומים שמובלים גם ללוס אנג'לס ולסן דייגו; (3) סכרים ותחנות כוח הידרואלקטריות (הובר, גלן קניון). (אפשר גם: שמורות ופארקים לאומיים – הגרנד קניון; מכרות.)
הסבר: חקלאות מושקית – רוב המים שנלקחים מן הנהר משמשים להשקיה של שדות ומטעים באקלים מדברי, שבו האידוי גדול. נלקחים יותר מים ממה שהנהר מביא, והמאגר מתרוקן. ערים – האוכלוסייה בערי המדבר גדלה מאוד, וכך גם צריכת המים לבתים, לגינות ולבריכות, שנלקחים מן המאגר ומן הנהר.
מה נדרש: לציין שלושה שימושי קרקע מן האטלס, ולהסביר לשניים מהם כיצד הם גורמים לירידה במפלס (רוב הנקודות על שני ההסברים).
תשובה מלאה:
באטלס, במפת ארצות הברית (מפה פיזית, מפת שימושי קרקע ומפת אוכלוסייה), אגן הניקוז של קולורדו משתרע מהרי הרוקי בקולורדו ובוויומינג, דרך יוטה, נבדה ואריזונה, עד מפרץ קליפורניה במקסיקו. שימושי קרקע:
הסבר לשניים:
(הגורם הטבעי שמוסיף לכך: בצורת ממושכת והתחממות, שמקטינות את השלג בהרי הרוקי ואת הזרימה בנהר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה שימושים אמיתיים באגן, ולשניים מהם הסבר של שרשרת: השימוש ← צריכה או אובדן מים ← פחות מים באגם ← ירידת המפלס.
סעיף ג
פעולה 1 – הקטנת הקצאות המים: המדינות שבמורד הנהר (אריזונה, נבדה, קליפורניה ומקסיקו) הסכימו להקטין את כמות המים שהן לוקחות מן הנהר, והממשלה הפדרלית שילמה לחקלאים ולערים כדי שישאירו מים באגם.
פעולה 2 – חיסכון במים בערים: למשל בלאס וגאס – איסור על דשא שאינו בשימוש, החלפת מדשאות בצמחייה חסכונית, טיהור שפכים והחזרתם לאגם, ומגבלות השקיה.
מה נדרש: לציין שתי פעולות של האדם, ולהסביר כיצד כל אחת מהן מעלה או מייצבת את מפלס המים (5+5).
תשובה מלאה:
פעולות (בוחרים שתיים):
(ההסבר הכללי: אם הכמות שנכנסת לאגם גדולה מן הכמות שיוצאת ממנו – משיכה ואידוי – המפלס עולה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי פעולות אנושיות שונות (לא מזג האוויר), כל אחת מוסברת: מה נעשה, וכיצד זה משאיר יותר מים באגם.
שאלה 12 · שינויי אקלים – ריכוז הפחמן הדו־חמצני
לפניכם שני גרפים I, II, המתארים את ריכוז הפחמן הדו־חמצני באוויר שנמדד בתחנה על פסגת הר מאונה לואה (הוואי) בשתי תקופות.
אחד הגרפים מתאר את השנים 1960–1969, והאחר – את השנים 2015–2024.
[גרפים I, II]
קבעו איזה גרף מתאר את השנים 2015–2024, ואיזה – את השנים 1960–1969.
תארו את השינוי בריכוז הפחמן הדו־חמצני בין שתי התקופות, והסבירו את השפעתו על הטמפרטורה בכדור הארץ על פי התאוריה המקובלת כיום. (10 נקודות)
תארו שתי השפעות של שינויי האקלים שהתרחשו בעשורים האחרונים על האוקיינוסים ועל החופים. (8 נקודות)
הסבירו קשר אפשרי בין הגידול בשימוש ברכב פרטי בערים בעולם לבין שינויי האקלים בעשורים האחרונים. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
גרף II – 2015–2024; גרף I – 1960–1969. השינוי: הריכוז גבוה בהרבה (כ־400–425 לעומת כ־317–325 חלקים למיליון, ממוצע שנתי) וגם קצב העלייה מהיר פי 3 בערך (כ־2.6 לעומת כ־0.9 חלקים למיליון בשנה). התאוריה – הגברת אפקט החממה: CO₂ מעביר את קרינת השמש הקצרה אך בולע חלק מן הקרינה הארוכה שפני כדור הארץ פולטים ומחזיר אותה כלפי מטה; ככל שהריכוז עולה (משריפת דלקים מחצביים וכריתת יערות) – נשארת יותר אנרגייה במערכת והטמפרטורה הממוצעת עולה.
מה נדרש: קביעה, תיאור השינוי לפי הגרפים, והסבר התאוריה.
תשובה מלאה:
הקביעה: גרף II מתאר את השנים 2015–2024, וגרף I – את השנים 1960–1969.
השינוי:
ההסבר – הגברת אפקט החממה: אפקט החממה הוא תהליך טבעי – קרינת השמש (גלים קצרים) עוברת דרך האטמוספרה ומחממת את פני כדור הארץ, והם פולטים קרינה תת־אדומה (גלים ארוכים). גזי חממה, ובהם פחמן דו־חמצני, בולעים חלק מן הקרינה הארוכה ופולטים אותה בחזרה גם כלפי מטה. האדם מגדיל את ריכוז ה־CO₂ – בעיקר משריפת פחם, נפט וגז בייצור חשמל, בתעשייה ובתחבורה, ומכריתת יערות. ככל שהריכוז עולה, נבלעת ומוחזרת יותר קרינה, פחות אנרגייה יוצאת לחלל, והטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ עולה – התחממות גלובלית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נכונה, השינוי מתואר בנתונים (רמה וקצב), והתאוריה מוסברת – גורם, מנגנון ותוצאה.
טעות נפוצה: לחשוב שה"גלים" בגרף הם סימן לירידה בריכוז – זו תנודה עונתית; המגמה הכללית עולה.
סעיף ב
1. עליית מפלס פני הים – המסת קרחונים ויריעות קרח ביבשות והתפשטות המים כשהם מתחממים; הצפות וסחף בחופים נמוכים, חדירת מים מלוחים למי תהום. 2. התחממות והחמצה של מי האוקיינוסים – הלבנה ותמותה של שוניות אלמוגים, נדידת דגים ופגיעה בדיג; סופות טרופיות חזקות יותר.
מה נדרש: שתי השפעות שונות על האוקיינוסים והחופים.
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – עליית מפלס פני הים: קרחונים ויריעות קרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה נמסים, והמים זורמים לאוקיינוס; בנוסף, מי הים מתפשטים כשהם מתחממים. מפלס פני הים עולה, ולכן גוברים הסחף של חופים וההצפות באזורים נמוכים – דלתות נהרות (בנגלדש, דלתת הנילוס), איים אלמוגיים (המלדיביים) וערי חוף. מים מלוחים חודרים לאקוות החוף ולקרקעות חקלאיות.
השפעה שנייה – התחממות והחמצה של האוקיינוסים: מי הים מתחממים, ולכן אלמוגים מאבדים את האצות שחיות בתוכם ומלבינים (כמו בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה). חלק מן ה־CO₂ הנוסף מתמוסס בים והופך את המים לחומציים יותר – קשה לאלמוגים ולרכיכות לבנות שלד. להקות דגים נודדות לעבר הקטבים, והדיג באזורים מסוימים נפגע.
(אפשר גם: מים חמים יותר מזינים סופות טרופיות (הוריקנים) עוצמתיות יותר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, כל אחת עם הגורם והתוצאה לחופים ולאוקיינוסים.
סעיף ג
רוב כלי הרכב מונעים בבנזין ובסולר (דלקים מחצביים). ככל שמספר המכוניות ומרחקי הנסיעה גדלים – בעיקר בעקבות פרבור ועלייה ברמת החיים במדינות מתפתחות – נשרף יותר דלק ונפלט יותר CO₂ ← ריכוז גזי החממה עולה ← אפקט החממה מתגבר ← התחממות. (בנוסף – פקקים מגבירים את צריכת הדלק.)
מה נדרש: שרשרת סיבתית בין שימוש ברכב פרטי לבין שינויי אקלים.
תשובה מלאה:
בעשורים האחרונים מספר המכוניות בעולם גדל מאוד: במדינות המפותחות – בעקבות פרבור (מגורים בפרברים רחוקים מן העבודה), ובמדינות מתפתחות כמו סין והודו – בעקבות עלייה ברמת החיים ועיור.
השרשרת:
1. רוב כלי הרכב מונעים במנוע בעירה שצורך בנזין או סולר – דלקים מחצביים.
2. ככל שיש יותר מכוניות ומרחקי הנסיעה ארוכים יותר (וגם בפקקים, שבהם המנוע פועל זמן רב), נשרף יותר דלק.
3. בשריפת הדלק נפלט פחמן דו־חמצני (גז החממה העיקרי), ותחבורה היא אחד ממקורות הפליטה הגדולים בעולם.
4. ריכוז גזי החממה באטמוספרה עולה ← אפקט החממה מתגבר ← הטמפרטורה עולה ← שינויי אקלים.
(הפתרונות: תחבורה ציבורית, רכב חשמלי שנטען מחשמל ממקורות מתחדשים, ותכנון ערים קומפקטיות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שרשרת מלאה: יותר רכב ← שריפת דלקים מחצביים ← פליטת CO₂ ← הגברת אפקט החממה ← שינויי אקלים.
שאלה 13 · לוחות טקטוניים ורעידות אדמה
תנועת הלוחות הטקטוניים גורמת לרעידות אדמה בגבולות שבין הלוחות.
הסבירו מהי רעידת אדמה. (5 נקודות)
לפניכם שתי רשימות – ברשימה א שמות של שלושה אזורים בעולם שבהם מתרחש מפגש בין שני לוחות טקטוניים, וברשימה ב סוגי תנועות של הלוחות הטקטוניים.
| רשימה א | רשימה ב |
|---|---|
| הבקע של ים המלח ומפרץ אילת | התקרבות והפחתה |
| חוף צ'ילה והרי האנדים | פתיחה והתרחקות |
| הבקע המזרח־אפריקני (אתיופיה וקניה) | תנועת החלקה |
היעזרו במפות הגאולוגיות שבאטלס, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) העתיקו למחברת את שמות האזורים בעולם מרשימה א.
רשמו ליד כל אחד מן האזורים את סוג התנועה של הלוחות הטקטוניים מרשימה ב שמתרחשת בו. (9 נקודות)
(2) ציינו את השמות של שני הלוחות הטקטוניים שנפגשים בכל אחד מן האזורים שברשימה א. (6 נקודות)
במפה שלפניכם מסומנים אזורים בעולם שבהם התרחשו בשנת 2023 רעידות אדמה בעוצמה (מגניטודה) של 6.5 ויותר.
[מפה]
האות A מסמנת את המקום שבו התרחשה בדצמבר 2023 רעידת אדמה בעוצמה של 7.6 מול החוף המזרחי של האי מינדנאו שבפיליפינים, ואחריה כמה רעידות חזקות נוספות.
– היעזרו במפה ובמפות שבאטלס, וציינו את סוג התנועה של הלוחות הטקטוניים במקום המסומן באות A.
– הסבירו את התהליך הגורם לרעידות אדמה במקום זה.
(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
רעידת אדמה היא תנודה פתאומית וקצרה של פני הקרקע, הנגרמת בשחרור פתאומי של אנרגייה שהצטברה בסלעים בקרום כדור הארץ – בדרך כלל כשסלעים לאורך העתק (שבר) בגבול בין לוחות טקטוניים, שננעלו זה בזה בגלל החיכוך, זזים בבת אחת. האנרגייה מתפשטת בגלים סייסמיים מן המוקד שבעומק; המקום שמעליו על פני הקרקע – מוקד־העל – שם הרעידה חזקה ביותר.
מה נדרש: להסביר את המושג – מה קורה ומה הגורם.
תשובה מלאה:
רעידת אדמה היא תנודה פתאומית של פני הקרקע, הנמשכת שניות עד דקות ספורות. הסיבה: הלוחות הטקטוניים נעים זה ביחס לזה, אבל לאורך ההעתקים (השברים) שבגבולות ביניהם הסלעים "ננעלים" זה בזה בגלל החיכוך. במשך שנים רבות מצטבר בסלעים מאמץ, עד שהוא גדול מכוח החיכוך – ואז הסלעים זזים בבת אחת לאורך ההעתק, והאנרגייה שהצטברה משתחררת בגלים סייסמיים המתפשטים לכל הכיוונים. המקום בעומק הקרום שבו מתחילה התזוזה נקרא מוקד (היפוצנטר), והנקודה שמעליו על פני השטח נקראת מוקד־על (אפיצנטר) – שם הרעידה בדרך כלל חזקה ביותר. העוצמה של רעידת האדמה (המגניטודה) מבטאת את כמות האנרגייה שהשתחררה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר כולל מה רעידת אדמה (תנודה פתאומית של הקרקע), את המנגנון (הצטברות מאמץ ושחרור פתאומי לאורך העתק בגבולות הלוחות) ואת המונחים מוקד ומוקד־על.
סעיף ב
(1) הבקע של ים המלח ומפרץ אילת – תנועת החלקה; חוף צ'ילה והרי האנדים – התקרבות והפחתה; הבקע המזרח־אפריקני – פתיחה והתרחקות.
(2) ים המלח ומפרץ אילת – הלוח הערבי והלוח האפריקני (תת־לוח סיני); חוף צ'ילה – לוח נסקה והלוח הדרום־אמריקני; הבקע המזרח־אפריקני – הלוח האפריקני (הנובי) ולוח סומליה (המזרח־אפריקני).
מה נדרש: (1) להתאים לכל אזור את סוג התנועה; (2) לציין את שני הלוחות בכל אזור.
תשובה מלאה:
(1)
הבקע של ים המלח ומפרץ אילת – תנועת החלקה: הלוח הערבי נע צפונה ביחס לתת־לוח סיני (לאורך ההעתק של ים המלח, שהוא העתק התזוזה האופקית), כ־105 ק"מ לאורך מיליוני שנים. ים המלח ומפרץ אילת הם אגנים עמוקים שנוצרו לאורך ההעתק.
חוף צ'ילה והרי האנדים – התקרבות והפחתה: לוח נסקה האוקייני והכבד שוקע מתחת ללוח הדרום־אמריקני היבשתי. לאורך החוף נוצרה תעלה אוקיינית עמוקה, ועל היבשה התרוממו הרי האנדים והרי געש רבים.
הבקע המזרח־אפריקני – פתיחה והתרחקות: מזרח אפריקה נמתח ומתבקע; חלקה המזרחי של היבשת מתרחק לאט מחלקה המערבי, ונוצרים עמקי בקע, אגמים ארוכים (כמו טורקנה) והרי געש (כמו קילימנג'רו).
(2)
ים המלח ומפרץ אילת – הלוח הערבי והלוח האפריקני (תת־לוח סיני).
חוף צ'ילה והרי האנדים – לוח נסקה והלוח הדרום־אמריקני.
הבקע המזרח־אפריקני – הלוח האפריקני (הנובי) ולוח סומליה (מכונה גם הלוח המזרח־אפריקני).
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל אחד משלושת האזורים מותאם לסוג התנועה הנכון (3 × 3 נקודות), ובכל אזור מצוינים שני הלוחות הנכונים (3 × 2 נקודות).
סעיף ג
סוג התנועה: התקרבות והפחתה – לאורך התעלה הפיליפינית לוח הים הפיליפיני שוקע מתחת לחגורת האיים של הפיליפינים (השייכת ללוח האירו־אסייתי). התהליך: הלוח השוקע והלוח העליון ננעלים בחיכוך, המאמץ מצטבר במשך שנים, ובבת אחת הם זזים זה ביחס לזה – האנרגייה משתחררת ברעידת אדמה (ולעיתים גם בצונמי).
מה נדרש: לציין את סוג התנועה במקום A ולהסביר את התהליך.
תשובה מלאה:
סוג התנועה: התקרבות והפחתה. ממזרח לאיי הפיליפינים עוברת התעלה הפיליפינית – תעלה אוקיינית עמוקה – ובה לוח הים הפיליפיני (לוח אוקייני) שוקע מתחת לחגורת האיים של הפיליפינים, השייכת ללוח האירו־אסייתי.
התהליך: הלוח האוקייני הכבד נע לעבר האיים ושוקע מתחת להם לתוך המעטפת. במישור המגע בין שני הלוחות הסלעים אינם מחליקים בצורה חלקה – החיכוך נועל אותם. במשך עשרות ומאות שנים הלוח העליון נדחס ומתעקם, ומאמץ רב מצטבר בסלעים. כשהמאמץ גובר על החיכוך, הלוחות זזים בבת אחת לאורך מישור המגע, והאנרגייה שהצטברה משתחררת בגלים סייסמיים – רעידת אדמה. מכיוון שהתזוזה מתרחשת מתחת לקרקעית הים, היא עלולה גם להרים את המים ולגרום לצונמי (בדצמבר 2023 הוצאה אזהרת צונמי). אחרי הרעידה הגדולה הסלעים מתייצבים בהדרגה, ולכן רואים במפה כמה רעידות חזקות נוספות באותו מקום (רעידות משנה).
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג התנועה נכון ומבוסס על גבול הלוחות במקום (התעלה הפיליפינית, לוח הים הפיליפיני שוקע מתחת לאיים), והתהליך מוסבר כשרשרת: תנועת הלוחות → נעילה בחיכוך → הצטברות מאמץ → תזוזה פתאומית ושחרור אנרגייה.
שאלה 14 · יריעות הקרח ועליית פני הים
ההמסה של הקרח בגרינלנד ובאזור הארקטי משפיעה לא רק על גובה פני הים, אלא גם על האקלים ועל הסביבה הטבעית.
תארו שתי השפעות של המסת הקרח באזור הארקטי על האקלים או על הסביבה הטבעית (סך הכול – שתי השפעות). (9 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצג השינוי המצטבר במסת הקרח של יריעות הקרח (הקרחונים הענקיים שמכסים את היבשה) בגרינלנד ובאנטארקטיקה, בשנים 2002–2020*.
[גרף – השינוי המצטבר במסת יריעות הקרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה (2002–2020)]
(1) עיינו בגרף, וציינו את ההבדל בשינוי מסת הקרח בין גרינלנד לבין אנטארקטיקה בשנים 2002–2020. (4 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד לכך שיריעת הקרח של גרינלנד מאבדת מסה מהר יותר. (4 נקודות)
(1) עיינו בגרף, ותארו את השינוי במסת הקרח בגרינלנד בשנים 2002–2020. (4 נקודות)
(2) על פי הגרף ועל פי ההערה שמתחת לגרף, חשבו בכמה מילימטרים בערך עלו פני הים בעולם בעקבות אובדן הקרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה יחד בשנים 2002–2020, וציינו איזה חלק מן העלייה הזאת נגרם בגלל אובדן הקרח בגרינלנד. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
1. האצת ההתחממות (משוב האלבדו) – קרח ושלג לבנים מחזירים את רוב קרינת השמש. כשהם נמסים, נחשפים ים כהה וקרקע כהה שקולטים הרבה יותר קרינה ומתחממים; החום ממיס עוד קרח – ולכן האזור הארקטי מתחמם מהר פי כמה מן הממוצע העולמי.
2. שינוי בזרמי האוקיינוס – מי ההמסה מתוקים וקלים, והם מקטינים את המליחות ואת הצפיפות של מי השטח בצפון האוקיינוס האטלנטי. המים שם שוקעים פחות, והמחזור של זרמי האוקיינוס, שמביא מים חמים צפונה (זרם הגולף והמשכו), עלול להיחלש – וזה ישנה את האקלים במערב אירופה ובאזורים נוספים.
(אפשר גם: פגיעה בבעלי חיים שתלויים בקרח – דובי קוטב וכלבי ים; הפשרה של קרקע קפואה ופליטת מתאן.)
מה נדרש: לתאר שתי השפעות שונות של המסת הקרח בארקטי על האקלים או על הסביבה הטבעית, ולהסביר כל אחת במנגנון.
תשובה מלאה:
1. האצת ההתחממות – משוב האלבדו: משטחים לבנים של קרח ושלג מחזירים לחלל את רוב קרינת השמש (כ־80%–90%), ואילו מים פתוחים וקרקע כהה מחזירים מעט מאוד וקולטים את רוב הקרינה. כשהקרח נמס, נחשפים משטחים כהים, שקולטים יותר חום ומתחממים; החום הנוסף ממיס עוד קרח, וחוזר חלילה. בגלל המשוב הזה האזור הארקטי מתחמם מהר פי כמה מן הממוצע העולמי, וההמסה בגרינלנד מואצת.
2. שינוי בזרמי האוקיינוס: מי ההמסה של גרינלנד הם מים מתוקים. כשהם זורמים לצפון האוקיינוס האטלנטי, הם מקטינים את המליחות של מי השטח, ולכן גם את הצפיפות שלהם. באזור הזה מים מלוחים וקרים שוקעים בדרך כלל למעמקים, והשקיעה הזאת "מושכת" צפונה מים חמים מן האזור הטרופי (זרם הגולף והמשכו). אם המים שוקעים פחות, המחזור הזה עלול להיחלש – פחות חום יגיע לצפון האטלנטי ולמערב אירופה, ודפוסי הגשם והטמפרטורה ישתנו.
(אפשר גם: אובדן בית גידול לבעלי חיים שחיים על קרח הים, כמו דובי קוטב וכלבי ים; הפשרה של קרקע קפואה ופליטה של מתאן – גז חממה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, וכל אחת מוסברת כשרשרת – המסת הקרח ← שינוי פיזיקלי (החזר קרינה, מליחות וצפיפות) ← השפעה על האקלים או על הסביבה.
סעיף ב
(1) בשני המקומות מסת הקרח ירדה, אבל בגרינלנד הירידה גדולה בהרבה: גרינלנד איבדה כ־4,900 מיליארד טונות של קרח, ואנטארקטיקה כ־2,700 מיליארד טונות בלבד – בערך פי 1.8 (כ־270 לעומת כ־150 מיליארד טונות בשנה).
(2) גרינלנד נמצאת קרוב יותר לקו המשווה (בערך בין קו רוחב 60° ל־83° צפון) מאנטארקטיקה, והקיץ בה חם יותר – בשולי יריעת הקרח הטמפרטורה עולה מעל אפס, וחלק גדול מפני הקרח נמס בכל קיץ. באנטארקטיקה כמעט כל השנה קר מאוד, הרבה מתחת לאפס, ולכן כמעט אין בה המסה על פני השטח.
מה נדרש: (1) לציין את ההבדל על פי הגרף, עם ערכים; (2) להסביר גורם אחד – מיקום וטמפרטורה (המסה על פני הקרח) או גורם אחר מוצדק.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף:
– בשני המקומות הקו יורד – יריעות הקרח מאבדות מסה.
– בגרינלנד (קו רציף) המסה ירדה בכ־4,900 מיליארד טונות בשנים 2002–2020 – בממוצע כ־270 מיליארד טונות בשנה.
– באנטארקטיקה (קו מקווקו) המסה ירדה בכ־2,700 מיליארד טונות – כ־150 מיליארד טונות בשנה.
כלומר, גרינלנד איבדה כמעט פי שניים קרח מאנטארקטיקה, אף שיריעת הקרח שלה קטנה בהרבה. (בגרף רואים גם שהקו של גרינלנד יורד במדרגות – ירידה חדה בכל קיץ.)
(2) גורם – מיקום וטמפרטורה: גרינלנד נמצאת בקווי רוחב נמוכים יותר מאנטארקטיקה (בערך 60°–83° צפון, ואנטארקטיקה כמעט כולה מדרום ל־70° דרום), ומוקפת באוקיינוס ובאוויר שמתחממים מהר – האזור הארקטי מתחמם מהר פי כמה מן הממוצע העולמי. בקיץ הטמפרטורה בשולי יריעת הקרח של גרינלנד עולה מעל אפס, ושכבה עבה של קרח נמסה על פני השטח וזורמת לים (רואים זאת במדרגות שבגרף). באנטארקטיקה קר מאוד כמעט כל השנה – הרבה מתחת לאפס – ולכן כמעט אין בה המסה על פני הקרח; היא מאבדת קרח בעיקר כשקרחונים במערב היבשת מחליקים לים ונמסים מלמטה במגע עם מי האוקיינוס.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הבדל מוגדר עם ערכים מן הגרף; (2) גורם מוסבר במנגנון (טמפרטורה מעל או מתחת לאפס, המסה על פני השטח) ומקושר להבדל.
סעיף ג
(1) מסת הקרח בגרינלנד יורדת כל הזמן – מ־0 בשנת 2002 לכ־4,900 מיליארד טונות פחות בשנת 2020. הירידה היא במדרגות: בכל חורף המסה כמעט לא משתנה (או עולה מעט), ובכל קיץ היא יורדת בחדות. הירידה הייתה מעט איטית יותר בשנים 2013–2018 ומהירה במיוחד בשנים 2019–2020.
(2) גרינלנד ואנטארקטיקה יחד איבדו כ־4,900 + 2,700 = 7,600 מיליארד טונות. 7,600 ÷ 360 ≈ 21 מ"מ (כ־2 ס"מ). מזה גרינלנד: 4,900 ÷ 360 ≈ 13.5 מ"מ – כשני שלישים (כ־64%) מן העלייה.
מה נדרש: (1) לתאר את השינוי על פי הגרף – כיוון, גודל וצורת הירידה; (2) לקרוא מן הגרף את שני הערכים, לחשב לפי ההערה, ולמצוא את החלק של גרינלנד.
תשובה מלאה:
(1) לפי הקו של גרינלנד:
– המסה יורדת לאורך כל התקופה – מ־0 בשנת 2002 לכ־4,900 מיליארד טונות פחות בשנת 2020.
– הירידה היא במדרגות: בכל חורף המסה נשארת כמעט קבועה או עולה מעט (שלג מצטבר), ובכל קיץ היא יורדת בחדות (המסה).
– הקצב אינו קבוע: בשנים 2013–2018 הירידה הייתה מעט איטית יותר, ובשנים 2019–2020 היא הייתה מהירה במיוחד (קיץ 2019 היה חם מאוד בגרינלנד).
(2) החישוב:
– לפי הגרף, בסוף 2020 גרינלנד איבדה כ־4,900 מיליארד טונות ואנטארקטיקה כ־2,700 מיליארד טונות: יחד כ־7,600 מיליארד טונות.
– לפי ההערה, כ־360 מיליארד טונות מעלים את פני הים בכ־1 מ"מ. לכן 7,600 ÷ 360 ≈ 21 מ"מ – כ־2 ס"מ בתוך 18 שנים.
– החלק של גרינלנד: 4,900 ÷ 360 ≈ 13.5 מ"מ, כלומר כ־4,900 מתוך 7,600 ≈ 64% – כשני שלישים מן העלייה. (תשובה בין 13 ל־14 מ"מ לגרינלנד ובין 20 ל־22 מ"מ בסך הכול מתקבלת, לפי דיוק הקריאה בגרף.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) תיאור עם ערכים ועם צורת הירידה (מדרגות עונתיות); (2) קריאה נכונה של שני הערכים, חישוב לפי ההערה, וחלקה של גרינלנד.