מתכונת 7 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בפרק שבחרתם. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · חקלאות במדינות מפותחות – צרפת
לפניכם רשימה של תמורות (שינויים) שחלו במדינות מפותחות, שיש להן השפעה על החקלאות.
בחרו בשתיים מן התמורות שברשימה, והסבירו כיצד כל אחת מהן משפיעה על החקלאות במדינות המפותחות.
(10 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצגים מספר החוות החקלאיות בצרפת והשטח הממוצע של חווה חקלאית בשנים 2010–2023.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים ב–ג שאחריו.
הציגו את מגמת השינוי במספר החוות החקלאיות ואת מגמת השינוי בשטח הממוצע של חווה חקלאית הנראות בגרף. (3 נקודות)
[גרף]
(1) הסבירו מהי "המהפכה החקלאית השלישית". (6 נקודות)
(2) הסבירו את הקשר בין המהפכה החקלאית השלישית ובין המגמות המוצגות בגרף. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
למשל: ביקוש למזון אורגני – חקלאים עוברים לגידול בלי חומרי הדברה ודשנים כימיים, מקבלים מחיר גבוה, אבל היבול לדונם קטן ונדרשים יותר עבודה והסמכה; מחסור בעובדים – מעבר למיכון ולרובוטים, לגידולים שאינם דורשים קטיף ידני, והבאת עובדים עונתיים מחו"ל.
מה נדרש: שתי תמורות מן הרשימה, וכל אחת מוסברת כהשפעה על החקלאות.
תשובה מלאה:
תמורה ראשונה – עלייה בביקוש למזון אורגני: צרכנים במדינות המפותחות מוכנים לשלם יותר על מזון שגודל בלי חומרי הדברה ודשנים כימיים. חקלאים רבים עוברים לחקלאות אורגנית: הם משתמשים בדשן אורגני, במחזור זרעים ובהדברה ביולוגית. המחיר שהם מקבלים גבוה יותר, אבל היבול לדונם קטן יותר, נדרשות יותר עבודה ידנית והסמכה, והמעבר לוקח כמה שנים. השינוי תורם גם לשמירה על הקרקע ועל מקורות המים.
תמורה שנייה – מחסור בעובדים במרחב הכפרי: צעירים עוזבים את הכפר לעיר, והחקלאים מזדקנים. חקלאים מתמודדים עם המחסור באמצעות מיכון – טרקטורים גדולים, מכונות קטיף וחליבה רובוטית – ובמעבר לגידולים שאינם דורשים עבודת ידיים רבה. בגידולים שעדיין דורשים קטיף ידני (פירות, ירקות) מביאים עובדים עונתיים ממדינות אחרות. חוות קטנות שאינן יכולות לממן מיכון נמכרות או מצטרפות לחוות גדולות.
(אפשר גם: דלק ביולוגי – יותר שטח לתירס, לקנולה ולסלק, מחירי תבואה עולים; גלי חום ובצורות – נזק ליבולים, מעבר להשקיה ולזנים עמידים, ביטוח חקלאי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בדיוק שתי תמורות, וכל אחת מקושרת במנגנון לשינוי בחקלאות (שיטות, גידולים, גודל החוות).
סעיף ב
מספר החוות ירד כל הזמן – מכ־516 אלף ב־2010 לכ־360 אלף ב־2023 (ירידה של כ־30%); השטח הממוצע של חווה עלה כל הזמן – מכ־54 הקטרים לכ־75 הקטרים (עלייה של כ־40%).
מה נדרש: שתי המגמות, עם נתונים מן הגרף.
תשובה מלאה:
על פי הגרף: מספר החוות החקלאיות בצרפת ירד לאורך כל התקופה – מכ־516 אלף ב־2010 לכ־455 אלף ב־2016 ולכ־360 אלף ב־2023, ירידה של כ־30%. באותו זמן השטח הממוצע של חווה עלה לאורך כל התקופה – מכ־54 הקטרים ב־2010 לכ־60 ב־2016 ולכ־75 הקטרים ב־2023, עלייה של כ־40%. כלומר, יש פחות חוות, אבל כל אחת גדולה יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המגמות מוצגות בנפרד, עם כיוון ונתונים.
סעיף ג
(1) המהפכה החקלאית השלישית – מן אמצע המאה ה־20: מיכון מתקדם, דשנים וחומרי הדברה כימיים, זנים משופרים והנדסה גנטית, השקיה מתקדמת, ובעשורים האחרונים מחשוב, חיישנים ולוויינים; התוצאה – יבול גבוה מאוד לעובד ולדונם. (2) המכונות והטכנולוגיה יקרות ומשתלמות רק בשטח גדול; חקלאי אחד יכול לעבד שטח גדול בהרבה; חוות קטנות שאינן מתחרות נסגרות ונמכרות לחוות גדולות – פחות חוות, גדולות יותר.
מה נדרש: (1) הסבר המהפכה החקלאית השלישית ורכיביה; (2) קשר מנומק לשתי המגמות.
תשובה מלאה:
(1) המהפכה החקלאית השלישית היא סדרה של שינויים טכנולוגיים בחקלאות שהחלו באמצע המאה ה־20 ונמשכים עד היום. רכיביה: מיכון מתקדם (טרקטורים וקומביינים גדולים, מכונות חליבה), שימוש רב בדשנים ובחומרי הדברה כימיים, פיתוח זנים משופרים ובהמשך הנדסה גנטית, שיטות השקיה מתקדמות, ובעשורים האחרונים מחשוב – חיישנים, רחפנים, לוויינים ותוכנות שמכוונות את הדישון וההשקיה (חקלאות מדייקת). התוצאה היא עלייה גדולה מאוד ביבול לדונם ולעובד, ומעבר לחקלאות מסחרית עתירת הון וידע.
(2) הקשר למגמות: המכונות והטכנולוגיות של המהפכה השלישית יקרות מאוד, והן משתלמות רק כשמשתמשים בהן בשטח גדול. בנוסף, בעזרתן חקלאי אחד יכול לעבד שטח גדול פי כמה מבעבר. לכן לחוות גדולות יש יתרון: עלות הייצור של כל טון יבול נמוכה יותר. חוות קטנות שאינן יכולות להשקיע בטכנולוגיה מפסידות בתחרות; בעליהן, שלעיתים קרובות מזדקנים, מוכרים או משכירים את האדמה לשכנים. כך מספר החוות יורד (מכ־516 אלף לכ־360 אלף), והשטח הממוצע של חווה עולה (מכ־54 לכ־75 הקטרים).
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר כולל כמה רכיבים של המהפכה ותוצאתה; הקשר מוסבר כמנגנון (עלות טכנולוגיה ← יתרון לגודל ← סגירת חוות קטנות) ומחובר לשתי המגמות בגרף.
שאלה 2 · מן הפח אל האנרגייה – פסולת אורגנית בעיר
קִראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[קטע]
תארו שתי השפעות אפשריות של הגידול בכמות הפסולת העירונית על האדם והסביבה בעיר ובשוליה.
(10 נקודות)
על פי הקטע, כמחצית מן הפסולת העירונית היא פסולת אורגנית. על פי עובדה זו, הסבירו שני יתרונות בתחום איכות הסביבה להפרדת הפסולת האורגנית ולהפקת ביוגז ממנה. (10 נקודות)
הסבירו מדוע בשיעור האוכלוסייה העירונית הצפוי בשנת 2050 תהיה כדאיות כלכלית להקמת מתקנים להפקת ביוגז מפסולת עירונית. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
1. מטמנות ענק וזיהום: הפסולת נקברת במטמנות שתופסות שטחים גדולים בשולי העיר; מי התשטיפים מזהמים קרקע ומי תהום, והפסולת האורגנית פולטת מתאן – גז חממה – ויוצרת ריח ומשיכה של מזיקים.
2. פגיעה בבריאות ובאיכות החיים: כשאיסוף הפסולת אינו עומד בקצב (בעיקר בערי המדינות המתפתחות), היא נערמת ברחובות ונשרפת בשטחים פתוחים – עשן רעיל, מחלות, יתושים ומכרסמים, ניקוז חסום שגורם להצפות.
מה נדרש: שתי השפעות של הגידול בפסולת העירונית – על האדם ועל הסביבה.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – מטמנות שמתרחבות וזיהום הסביבה: רוב הפסולת נקברת במטמנות בשולי העיר. ככל שכמות הפסולת גדלה, המטמנות תופסות עוד ועוד שטחים פתוחים. לפי הקטע, במטמנה הפסולת האורגנית מתפרקת בלי חמצן ופולטת מתאן – גז חממה חזק – ומי התשטיפים שלה עלולים לחלחל אל מי התהום ולזהם אותם. המטמנות גם מפיצות ריחות ומושכות ציפורים, חתולים ומכרסמים, ופוגעות באיכות החיים של התושבים הסמוכים.
השפעה 2 – פגיעה בבריאות התושבים: לפי הקטע, בחלק מן הערים הפסולת נשרפת בשטחים פתוחים. השריפה פולטת עשן וחומרים רעילים שגורמים למחלות נשימה. בערים שבהן שירות האיסוף אינו עומד בקצב הגידול, הפסולת נערמת ברחובות ובנחלים, מושכת יתושים ומכרסמים שמפיצים מחלות, וסותמת תעלות ניקוז – וכך גורמת להצפות בעונת הגשמים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, כל אחת מתוארת ומקושרת לגידול בכמות הפסולת; יש התייחסות לאדם ולסביבה.
סעיף ב
1. פחות פליטת מתאן: בעיכול במכלים סגורים המתאן נאסף ונשרף להפקת אנרגייה, במקום להשתחרר לאוויר מן המטמנה; החשמל והחום מן הביוגז מחליפים חשמל מפחם ומגז – פחות גזי חממה. כיוון שהפסולת האורגנית היא כמחצית מן הפסולת, ההשפעה גדולה.
2. פחות הטמנה וזיהום קרקע ומים: אם כמחצית מן הפסולת אינה מגיעה למטמנה, נדרשים פחות שטחים למטמנות, ופחות תשטיפים מזהמים מי תהום; השארית הופכת לקומפוסט שמחליף דשנים כימיים ומשפר את הקרקע.
מה נדרש: שני יתרונות סביבתיים, בהקשר של העובדה שכמחצית מן הפסולת היא אורגנית.
תשובה מלאה:
כיוון שלפי הקטע כמחצית מן הפסולת העירונית היא אורגנית, טיפול נכון בה משפיע על חלק גדול מאוד מן הפסולת כולה.
יתרון 1 – הפחתת פליטת גזי חממה: במטמנה הפסולת האורגנית מתפרקת בלי חמצן, והמתאן משתחרר לאוויר; לפי הקטע זהו גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו־חמצני. במתקן עיכול סגור אותו תהליך מתרחש במכל, והגז נאסף ומשמש לייצור חשמל וחום. כך המתאן אינו מגיע לאטמוספרה, והאנרגייה שמופקת ממנו מחליפה חשמל מתחנות כוח שורפות פחם או גז – כלומר פחות גזי חממה בשני אופנים.
יתרון 2 – צמצום ההטמנה והזיהום ושימוש חוזר בחומר: אם כמחצית מן הפסולת מופרדת ומטופלת, כמות הפסולת שמגיעה למטמנות קטנה מאוד. נדרשים פחות שטחים פתוחים למטמנות, ונוצרים פחות תשטיפים שמזהמים קרקע ומי תהום. השארית שנשארת אחרי העיכול הופכת לדשן אורגני (קומפוסט), שמחזיר חומר אורגני לקרקע החקלאית ומחליף חלק מן הדשנים הכימיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות סביבתיים שונים, כל אחד מוסבר בתהליך, ומקושר לנתון שבקטע (כמחצית מן הפסולת אורגנית).
סעיף ג
ב־2050 כ־68% מאוכלוסיית העולם יגורו בערים, וכמות הפסולת העירונית תגדל לפי הקטע בכ־70% – אספקה גדולה וקבועה של "חומר גלם" זול במקום אחד, שמאפשרת להפעיל מתקנים גדולים ויעילים. מנגד, שטחים להטמנה בשולי הערים המתרחבות יתמעטו ויתייקרו, ולכן הטמנה תעלה יותר. המתקן חוסך את עלות ההטמנה ומוכר חשמל, חום ודשן – ולכן יהיה משתלם.
מה נדרש: להסביר את הכדאיות הכלכלית של מתקני ביוגז על רקע העיור הצפוי ב־2050.
תשובה מלאה:
לפי הקטע, בשנת 2050 כ־68% מאוכלוסיית העולם יגורו בערים, וכמות הפסולת העירונית תגדל בכ־70%. מכאן:
– אספקה גדולה ורציפה של חומר גלם: הערים יפיקו כמויות עצומות של פסולת אורגנית, מרוכזות במקום אחד ונאספות ממילא כל יום. מתקן גדול שמקבל חומר גלם בחינם – ואף מקבל תשלום על קליטתו – פועל ביעילות ובעלות נמוכה לכל טון.
– הטמנה יקרה יותר: כשהערים מתפשטות, השטחים הפנויים למטמנות בשוליהן מתמעטים ומתייקרים, והמטמנות מתרחקות מן העיר – כך עולות עלויות ההטמנה וההובלה.
– הכנסות מן התוצרים: המתקן מוכר חשמל, חום ודשן אורגני, ושוק גדול בעיר קונה אותם.
לכן ככל שהאוכלוסייה העירונית תגדל, ההשקעה במתקני ביוגז תהיה כדאית יותר מהטמנה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר נשען על נתוני הקטע ל־2050 ומקשר אותם לשיקולים כלכליים: כמות חומר הגלם, עלות ההטמנה והכנסות מן התוצרים.
שאלה 3 · דגמי היישוב הכפרי – הולנד, ארצות הברית ואיטליה
כל אחד מן התיאורים שלפניכם מתאר תמונה של יישוב כפרי באזור אחר בעולם.
ברשימה שלפניכם שמות של שלושה דגמים של יישובים כפריים.
העתיקו את הרשימה למחברת, וליד כל אחד משמות הדגמים כתבו את מספר התמונה המתאימה לו.
דגמי היישוב הכפרי
[תיאור התמונות]
(7 נקודות)
בחרו באחד מן הדגמים של יישוב כפרי, והציגו יתרון אחד וחיסרון אחד שלו לאוכלוסייה במרחב הכפרי. (8 נקודות)
(1) ציינו שני גורמים פיזיים שהשפיעו בעבר על קביעת המיקום של יישובים כפריים במישורים נמוכים לאורך נהרות, שבהם יש סכנה להצפות. (6 נקודות)
(2) האם גורמים פיזיים אלה משפיעים גם היום על קביעת המיקום של היישובים הכפריים באזורים כאלה, כפי שהשפיעו בעבר? נמקו את תשובתכם. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
מכונס – תמונה 3 (בתים צפופים סביב כנסייה וכיכר על ראש גבעה); מפוזר – תמונה 2 (חוות בודדות, כל אחת בתוך השדות שלה); קווי – תמונה 1 (בתים בשורה לאורך סוללה וכביש).
מה נדרש: התאמה של כל דגם לתמונה.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש התאמות נכונות, עם המאפיין שמזהה כל דגם (צפיפות ומרכז; בידוד; שורה לאורך ציר).
טעות נפוצה: לזהות את תמונה 1 כמכונס בגלל הצפיפות בין הבתים – הקובע הוא הסידור בשורה לאורך ציר.
סעיף ב
למשל, מפוזר: יתרון – החקלאי גר בתוך השדות שלו, חוסך זמן הליכה ונסיעה ושומר על השטח והבהמות; חיסרון – מרחק גדול מבתי ספר, מרפאות וחנויות, עלות גבוהה של תשתיות (כבישים, חשמל, מים) לכל משק, ובדידות חברתית.
מה נדרש: דגם אחד, יתרון אחד וחיסרון אחד, מוסברים.
תשובה מלאה:
דגם נבחר – מפוזר:
יתרון: כל משפחה גרה בתוך השטח החקלאי שלה. החקלאי אינו צריך לנסוע כל יום לשדות רחוקים, הוא יכול לטפל בבעלי החיים ובגידולים בכל שעה, ולשמור על הרכוש שלו. קל גם לתכנן את המשק כיחידה אחת.
חיסרון: המשקים רחוקים זה מזה ומן השירותים. הילדים צריכים לנסוע מרחק רב לבית הספר, הדרך למרפאה ולחנויות ארוכה, וקשה לקיים חיי קהילה. בנוסף, עלות התשתיות – כבישים, קווי חשמל, מים ותקשורת – לכל משק גבוהה מאוד, כי צריך להגיע לכל בית בנפרד.
(אפשר גם: מכונס – יתרון: שירותים משותפים וביטחון, חיי קהילה; חיסרון: מרחק מן השדות, צפיפות. קווי – יתרון: גישה של כל בית לדרך ולשדה; חיסרון: מרחק גדול בין קצות היישוב ומרכז שירותים לא נגיש לכולם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: היתרון והחיסרון קשורים במפורש לדגם שנבחר ולחיי האוכלוסייה הכפרית (עבודה, שירותים, תשתיות).
סעיף ג
(1) גובה פני השטח – בנייה על גבעות טבעיות, סוללות טבעיות לאורך הנהר או תלוליות מוגבהות, מעל גובה ההצפה; קרבה למים ולקרקע פורייה – מים לשתייה ולתחבורה ואדמת סחף פורייה, אבל במרחק בטוח מן האפיק. (2) פחות מבעבר: סכרים, סוללות, משאבות ותעלות ניקוז מאפשרים לבנות גם בשטחים נמוכים, והיישובים נקבעים יותר לפי כבישים, ערים ותכנון; אבל עם שינויי האקלים וההצפות החזקות הגורמים הפיזיים חוזרים להשפיע – יש איסורי בנייה במישורי הצפה ובונים בתים מוגבהים.
מה נדרש: (1) שני גורמים פיזיים מתאימים; (2) עמדה מנומקת.
תשובה מלאה:
(1) גורמים פיזיים:
(2) תשובה: כיום הגורמים הפיזיים משפיעים פחות מבעבר, אבל לא נעלמו. סוללות, סכרים, תחנות שאיבה ותעלות ניקוז (כמו בהולנד) מאפשרים לבנות יישובים גם בשטחים נמוכים, ומיקום היישובים נקבע יותר לפי קרבה לכבישים ולערים ולפי החלטות תכנון. מנגד, הצפות חזקות בשנים האחרונות, וחשש מהחמרתן בגלל שינויי האקלים, מחזירים את הגורם הפיזי: יש מדינות שאוסרות בנייה חדשה במישורי הצפה, מחייבות להגביה בתים, או מחזירות לנהר שטחים להצפה מבוקרת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים פיזיים מוסברים (לא רק מצוינים); העמדה בסעיף (2) מנומקת בשני הכיוונים – טכנולוגיה מקטינה את ההשפעה, וסיכון ההצפות מחזיר אותה.
שאלה 4 · קולוניאליזם וסחר עולמי
רוב המדינות באפריקה ובדרום אסיה ובדרום־מזרח אסיה היו בעבר מושבות (קולוניות) של מעצמות אירופיות. לפניכם רשימה של תחומים שבהם הנהיגו המעצמות שינויים במושבות.
(1) בחרו בשני תחומים מן הרשימה, ותארו את השינוי שהנהיגו המעצמות בכל אחד מן התחומים האלה בתקופה הקולוניאלית. (5 נקודות)
(2) הסבירו כיצד השינוי שתיארתם בכל אחד משני התחומים מסייע כיום להשתלבות של המדינות המתפתחות בכלכלה הגלובלית. (5 נקודות)
הודו היא יצואנית האורז הגדולה בעולם. ביולי 2023 אסרה ממשלת הודו על ייצוא אורז לבן (שאינו בסמטי), כדי לשמור על מחירי המזון בתוך הודו. בספטמבר 2024 ביטלה הודו את האיסור.
בגרף שלפניכם מוצגים מחירי האורז בשוק העולמי בשנים 2022–2025.
עיינו בגרף, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריו.
[גרף]
(1) על פי הגרף, ציינו את ההשפעה של האיסור שהטילה הודו על ייצוא אורז על מחיר האורז בעולם. (3 נקודות)
(2) לשינוי במחיר האורז בעקבות האיסור הייתה השפעה על הביטחון התזונתי של האוכלוסייה במדינות מתפתחות ועניות שמייבאות אורז (למשל במערב אפריקה). הסבירו מדוע. (6 נקודות)
הציגו השפעה אפשרית נוספת של הגבלות על ייצוא מזון שמטילות מדינות יצואניות גדולות על הכלכלה במדינות מתפתחות. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) נמלים וערי נמל – המעצמות בנו נמלים מודרניים בחוף (למשל מומבאי בהודו, לאגוס בניגריה, סינגפור), כדי לייצא חומרי גלם ולייבא מוצרים תעשייתיים; סביבם צמחו ערי נמל גדולות. שפה וחינוך – אנגלית או צרפתית הונהגו כשפת השלטון, המשפט וההשכלה, והוקמו בתי ספר ואוניברסיטאות בנוסח אירופי.
(2) הנמלים וערי הנמל משמשים כיום שערי סחר: דרכם עוברים הייבוא והייצוא, ובהן מתרכזים תאגידים ואזורי ייצוא. השפה האירופית משותפת לשוק העולמי – למשל בהודו אנגלית משמשת את תעשיית התוכנה ומוקדי השירות שמשרתים חברות בארצות הברית ובבריטניה.
מה נדרש: (1) לתאר את השינוי הקולוניאלי בשני תחומים; (2) להסביר כיצד כל אחד מהם מסייע כיום להשתלבות בכלכלה הגלובלית.
תשובה מלאה:
(1) תיאור השינויים בתקופה הקולוניאלית:
הקמת נמלים וערי נמל – המעצמות היו צריכות להוציא מן המושבות חומרי גלם (כותנה, תה, גומי, מתכות) ולהכניס אליהן את המוצרים של התעשייה שלהן. לכן הן בנו נמלים מודרניים בחופים, עם מזחים, מחסנים ומסילות ברזל לפנים הארץ. סביב הנמלים צמחו ערים גדולות שהיו מרכזי השלטון והמסחר של המושבה – למשל מומבאי וכלכותה בהודו, לאגוס בניגריה, דקאר בסנגל.
הנהגת השפה ומערכת החינוך – המעצמות קבעו את שפתן (אנגלית, צרפתית, פורטוגזית) כשפת השלטון, בתי המשפט, המסחר וההשכלה, והקימו בתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות לפי הדגם האירופי, כדי להכשיר פקידים ועובדים מקומיים.
(אפשר גם: מערכת חוק ומינהל – בתי משפט, רישום קרקעות, מערכת מסים ופקידות בנוסח אירופי; גידולי מטע – מטעים גדולים של תה, קפה, גומי וקקאו לייצוא.)
(2) ההשפעה כיום:
נמלים וערי נמל – הנמלים שנבנו בתקופה הקולוניאלית הורחבו ומשמשים כיום שערים לסחר העולמי: דרכם המדינה מייצאת ומייבאת, ובערי הנמל מתרכזים תאגידים רב־לאומיים, אזורי ייצוא ותעשייה, בנקים ושירותים. כך ערי הנמל מחברות את המדינה המתפתחת לנתיבי השיט ולשווקים העולמיים.
השפה ומערכת החינוך – כשרבים במדינה דוברים אנגלית או צרפתית ולמדו במערכת חינוך בנוסח אירופי, קל יותר לסחור עם מדינות מפותחות, למשוך השקעות של תאגידים ולספק להם שירותים. למשל בהודו, ידיעת האנגלית ומערך האוניברסיטאות הטכנולוגיות הם בסיס לתעשיית התוכנה ולמוקדי השירות (מיקור חוץ) הפועלים בשביל חברות בארצות הברית ובבריטניה.
(מערכת חוק ומינהל – חוקי מסחר וקניין המוכרים למשקיעים זרים מקלים עליהם להשקיע; גידולי מטע – ענפי הייצוא האלה מכניסים עד היום מטבע זר, למשל תה מקניה וסרי לנקה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) יש שני תחומים מן הרשימה, וכל אחד מתואר עם מטרת המעצמה ודוגמה; בסעיף (2) כל אחד מהם מקושר במפורש להשתלבות בכלכלה הגלובלית היום.
סעיף ב
(1) המחיר עלה בחדות: מ־547 דולרים לטון ביולי 2023 ל־635 באוגוסט 2023 (עלייה של כ־16% בחודש אחד), והמשיך לעלות עד לשיא של 660 דולרים בינואר 2024; המחיר נשאר גבוה כל זמן שהאיסור היה בתוקף, וירד אחרי ביטולו (515 באוקטובר 2024, 356 באוקטובר 2025).
(2) במדינות עניות האורז הוא מזון בסיסי, ומשפחות מוציאות חלק גדול מהכנסתן על מזון. כשהמחיר עולה, הן יכולות לקנות פחות מזון, או מזון זול ופחות מזין – תת־תזונה ורעב. מדינות שמייבאות חלק גדול מן האורז שלהן תלויות בשוק העולמי, ולממשלות שלהן אין די כסף לסבסד את המחיר.
מה נדרש: (1) לציין, על פי הגרף, את השינוי במחיר בעקבות האיסור; (2) להסביר את ההשפעה על הביטחון התזונתי במדינות עניות המייבאות אורז.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, בעקבות האיסור מחיר האורז בעולם זינק: ביולי 2023 היה המחיר 547 דולרים לטון, ובאוגוסט 2023 – 635 דולרים (עלייה של כ־16% בחודש אחד). המחיר המשיך לעלות והגיע לשיא של 660 דולרים לטון בינואר 2024 – כ־55% יותר מאשר בינואר 2022 (427 דולרים). המחיר נשאר גבוה (כ־580–630 דולרים) כל עוד האיסור היה בתוקף, ואחרי ביטולו בספטמבר 2024 ירד – ל־515 דולרים באוקטובר 2024 ול־356 באוקטובר 2025.
(2) ביטחון תזונתי פירושו שלכל האנשים יש גישה, בכל עת, למזון מספיק, בטוח ומזין. במדינות מתפתחות ועניות רבות, למשל במערב אפריקה (סנגל, חוף השנהב), האורז הוא מזון בסיסי, וחלק גדול ממנו מיובא. משקי בית עניים מוציאים חלק גדול מהכנסתם על מזון, ולכן כשמחיר האורז עולה בכ־15%–20% בזמן קצר, הם יכולים לקנות פחות אורז, או לעבור למזון זול ופחות מזין. התוצאה – יותר אנשים סובלים מתת־תזונה ומרעב, ובמיוחד ילדים. גם המדינות עצמן נפגעות: הן צריכות להוציא יותר מטבע זר על ייבוא מזון, ולרובן אין די כסף כדי לסבסד את המחיר לאזרחים. בנוסף, המדינות האלה תלויות בשוק העולמי ובהחלטות של מדינות אחרות – החלטה של יצואנית אחת גדולה שינתה את המחיר לכל העולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) המגמה מוצגת במספרים מן הגרף ובקשר ישיר לתאריך האיסור; בסעיף (2) יש שרשרת הסבר מלאה: אורז = מזון בסיסי ומיובא → מחיר גבוה → משקי בית עניים קונים פחות → פגיעה בביטחון התזונתי.
סעיף ג
השפעה חיובית על מדינות מתפתחות יצואניות אחרות: כשהודו הפסיקה לייצא, הביקוש לאורז מתאילנד, מווייטנאם ומפקיסטן גדל והמחיר עלה – החקלאים והיצואנים בהן הרוויחו יותר, והכנסות המדינה ממטבע זר גדלו. (אפשר גם: במדינות המייבאות – עלייה בהוצאה על ייבוא מזון, גירעון במאזן הסחר ואינפלציה; או עידוד ממשלות להשקיע בגידול אורז מקומי כדי לצמצם את התלות בייבוא.)
מה נדרש: להציג ולהסביר עוד השפעה כלכלית אחת, מלבד הפגיעה בביטחון התזונתי.
תשובה מלאה:
השפעה על מדינות מתפתחות יצואניות של אותו מזון: כשהודו – היצואנית הגדולה בעולם – הפסיקה למכור אורז לבן בשוק העולמי, הקונים בעולם פנו ליצואניות אחרות, ובהן מדינות מתפתחות כמו תאילנד, וייטנאם ופקיסטן. הביקוש לאורז שלהן גדל, והמחיר שקיבלו עליו עלה (כפי שרואים בגרף). כך גדלו ההכנסות של החקלאים ושל היצואנים במדינות האלה, וגם ההכנסה של המדינה ממטבע זר. ההשפעה הזאת זמנית: כשהאיסור בוטל, המחירים ירדו, וההכנסות קטנו שוב.
(אפשר גם – השפעה על מדינות מתפתחות מייבאות: הן צריכות להוציא יותר כסף על ייבוא אותה כמות מזון, ולכן הגירעון במאזן הסחר שלהן גדל, המטבע המקומי נחלש והאינפלציה עולה; או: המשבר מעודד ממשלות במדינות מייבאות להשקיע בהשקיה, בזנים משופרים ובגידול אורז מקומי, כדי לצמצם את התלות בשוק העולמי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההשפעה שונה מן הביטחון התזונתי (סעיף ב), היא כלכלית, והיא מוסברת כשרשרת: הגבלת ייצוא → שינוי בביקוש ובמחיר → רווח או הפסד למדינות מתפתחות.
שאלה 5 · מדדי פיתוח – תוחלת החיים בלידה
הסבירו מהו המדד "תוחלת החיים בלידה", ומדוע הוא משמש מדד לרמת הפיתוח של מדינה. (5 נקודות)
הסבירו יתרון אחד וחיסרון אחד של השימוש בתוחלת החיים בלידה כמדד יחיד לקביעת רמת הפיתוח של מדינות. (8 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצגת תוחלת החיים בלידה בארבע מדינות:
יפן; בנגלדש; אתיופיה; ניגריה.
(1) עיינו בגרף, ודרגו את ארבע המדינות לפי רמת הפיתוח שלהן בשנת 2019, מן הגבוהה לנמוכה. נמקו את הדירוג על פי נתון מן הגרף לכל מדינה. (6 נקודות)
(2) בחרו באחת מארבע המדינות.
ציינו את מגמת השינוי ואת קצב השינוי של המדד במדינה שבחרתם.
הסבירו מה מבטא שינוי זה.
(6 נקודות)
[גרף]
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
תוחלת החיים בלידה היא מספר השנים הממוצע שתינוק שנולד היום צפוי לחיות, אם שיעורי התמותה בכל גיל יישארו כמו היום. זהו מדד חברתי־דמוגרפי: הוא מסכם את מצב הבריאות של כל האוכלוסייה – תזונה, מי שתייה נקיים ותברואה, חיסונים, שירותי רפואה ותמותת תינוקות וילדים. במדינות מפותחות כל אלה זמינים, ולכן תוחלת החיים גבוהה (מעל 80 שנה); במדינות מתפתחות היא נמוכה בהרבה. לכן המדד מבטא את רמת החיים ואת רמת הפיתוח.
מה נדרש: להגדיר את המדד ולהסביר את הקשר בינו לבין רמת הפיתוח.
תשובה מלאה:
תוחלת החיים בלידה היא מספר השנים הממוצע שתינוק שנולד בשנה מסוימת צפוי לחיות, בהנחה ששיעורי התמותה בכל גיל יישארו כפי שהם באותה שנה. המדד מחושב לכל האוכלוסייה ולכן מבטא את מצבה הבריאותי הכללי.
מדוע זה מדד לרמת פיתוח: אורך החיים תלוי בתנאים שהפיתוח מספק – תזונה מספקת, מי שתייה נקיים וביוב, חיסונים, רופאים ובתי חולים, השכלה (בעיקר של אימהות) והכנסה שמאפשרת לממן את כל אלה. במדינה מפותחת התנאים האלה זמינים לרוב האוכלוסייה, ולכן תוחלת החיים גבוהה; במדינה מתפתחת יש תמותת תינוקות גבוהה, מחלות מידבקות ותת־תזונה, ולכן תוחלת החיים נמוכה. לכן תוחלת החיים היא גם אחד משלושת הרכיבים של אינדקס הפיתוח של האו"ם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש הגדרה מדויקת של המדד, והסבר מדוע ערכו משקף את רמת הפיתוח (הקשר לבריאות, לתזונה ולשירותים).
טעות נפוצה: לכתוב ש"תוחלת החיים היא הגיל שבו מתים רוב האנשים" – זה ממוצע צפוי מן הלידה, ותמותת תינוקות גבוהה מורידה אותו מאוד.
סעיף ב
יתרון: מדד פשוט, ברור ואחיד, שקל להשוות לפיו בין מדינות ולאורך זמן; הוא מבטא את התוצאה הסופית של רמת החיים – בריאות האוכלוסייה – ולא רק ייצור כלכלי.
חיסרון: הוא מודד תחום אחד בלבד (בריאות) ואינו מראה הכנסה, השכלה, תעסוקה או תשתיות; הוא גם ממוצע ארצי שמסתיר פערים בין אזורים וקבוצות, ויכול להשתנות בגלל אירועים חד־פעמיים (מגפה, מלחמה) שאינם משנים את רמת הפיתוח.
מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד של שימוש במדד זה לבדו – כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
יתרון – מדד ברור, אחיד ומבטא תוצאה: תוחלת החיים מחושבת בשיטה אחידה כמעט בכל מדינות העולם ונמדדת בשנים, ולכן קל להבין אותה ולהשוות לפיה בין מדינות ולאורך זמן. בנוסף, היא אינה מודדת רק כמה המדינה מייצרת (כמו התל"ג), אלא את התוצאה של רמת החיים בפועל – האם האנשים מקבלים תזונה, מים נקיים ורפואה. מדינה עשירה שבה השירותים אינם מגיעים לרוב האוכלוסייה תקבל תוחלת חיים נמוכה יחסית.
חיסרון – מדד חד־ממדי וממוצע: המדד מודד רק את תחום הבריאות. הוא אינו מראה את ההכנסה, את רמת ההשכלה, את מבנה התעסוקה או את התשתיות, ולכן שתי מדינות בעלות תוחלת חיים דומה יכולות להיות שונות מאוד ברמת הפיתוח הכלכלית שלהן. כמו כן, זהו ממוצע ארצי: הוא מסתיר פערים גדולים בין מרכז לפריפריה, בין עיר לכפר ובין קבוצות אוכלוסייה.
(אפשר גם: המדד מושפע מאירועים זמניים – מגפה, מלחמה או אסון – שמורידים אותו לזמן קצר בלי שרמת הפיתוח השתנתה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד מוסבר (מדוע זה מועיל / מדוע זו מגבלה) ומקושר לשימוש במדד לבדו.
סעיף ג
(1) לפי הגרף בשנת 2019: 1. יפן – כ־84.4 שנים: רמת פיתוח גבוהה מאוד (מדינה מפותחת). 2. בנגלדש – כ־72.6 שנים: רמת פיתוח בינונית. 3. אתיופיה – כ־65.7 שנים: רמת פיתוח בינונית־נמוכה. 4. ניגריה – כ־53.0 שנים: רמת פיתוח נמוכה, הנמוכה מבין הארבע.
(2) אתיופיה: מגמה – עלייה רציפה, מכ־50.9 שנים ב־2000 לכ־65.7 ב־2019. קצב – מהיר מאוד: כ־14.8 שנים ב־19 שנה (כ־0.8 שנה בכל שנה, כ־29%), הקצב המהיר ביותר מבין הארבע. השינוי מבטא שיפור בתנאי הבריאות: ירידה בתמותת תינוקות וילדים בזכות חיסונים, מרפאות כפריות ומי שתייה נקיים, ושיפור בתזונה – כלומר התקדמות בפיתוח, אף שאתיופיה עדיין רחוקה מן המדינות המפותחות.
מה נדרש: (1) דירוג של ארבע המדינות לפי הערך ב־2019, עם נתון לכל מדינה; (2) למדינה אחת – כיוון השינוי (מגמה), מהירותו (קצב) ומשמעותו.
תשובה מלאה:
(1) הערכים בשנת 2019 (נקראו מן הגרף):
1. יפן – כ־84.4 שנים: תוחלת חיים מן הגבוהות בעולם – רמת פיתוח גבוהה מאוד, מדינה מפותחת.
2. בנגלדש – כ־72.6 שנים: רמת פיתוח בינונית.
3. אתיופיה – כ־65.7 שנים: רמת פיתוח בינונית־נמוכה.
4. ניגריה – כ־53.0 שנים: רמת פיתוח נמוכה – הנמוכה מבין הארבע; הפער בינה לבין יפן הוא יותר מ־30 שנה.
(2) בחירה: אתיופיה.
מגמת השינוי: עלייה רציפה – המדד עלה בכל אחת מן התקופות שבגרף, מכ־50.9 שנים בשנת 2000 לכ־65.7 שנים בשנת 2019.
קצב השינוי: מהיר מאוד – עלייה של כ־14.8 שנים ב־19 שנה, כלומר כ־0.8 שנה בכל שנה (כ־29%). זו העלייה המהירה ביותר מבין ארבע המדינות (בבנגלדש כ־10.6 שנים, בניגריה כ־5.9 וביפן כ־3.3).
מה מבטא השינוי: שיפור גדול בתנאי הבריאות של האוכלוסייה – ירידה חדה בתמותת תינוקות וילדים בזכות מבצעי חיסונים, הקמת מרפאות ועובדי בריאות בכפרים, שיפור באספקת מי שתייה נקיים ובתזונה, וירידה בתמותה ממחלות מידבקות (כמו מלריה ושלשולים). השינוי מבטא התקדמות בפיתוח, אך אתיופיה עדיין רחוקה מרמת המדינות המפותחות.
(אפשר גם ניגריה: מגמה – עלייה; קצב – איטי (כ־5.9 שנים ב־19 שנה, כ־0.3 שנה בשנה). השינוי מבטא שיפור קטן בלבד בתנאי הבריאות – מערכת בריאות חלשה, תמותת תינוקות גבוהה ופערים גדולים בין אזורים. או יפן: עלייה איטית מאוד (כ־3.3 שנים), כי המדד כבר קרוב לגבול העליון של אורך החיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) לכל מדינה נקבעה רמה לפי ערך שנקרא מן הגרף, והדירוג מלא; (2) צוינו גם מגמה וגם קצב עם מספרים, וההסבר מקשר את השינוי לתנאי הבריאות ולפיתוח.
טעות נפוצה: לבלבל בין מגמה (עלייה/ירידה) לבין קצב (מהיר/איטי), או לציין רק אחד מהם.
שאלה 6 · קולוניאליזם
אינדונזיה הייתה מושבה (קולוניה) של הולנד עד שנת 1949.
השלטון ההולנדי פיתח מאוד את העיר בטאביה (כיום ג'קרטה), והפך אותה לבירת המושבה ולנמל הראשי שלה.
עַיינו במפות שבאטלס, ותַארו את המיקום של ג'קרטה באינדונזיה.
הַסבירו מה היה יתרון המיקום של עיר זו להולנד.
דקל השמן הוא גידול חקלאי. השלטון הקולוניאלי (ההולנדי באינדונזיה והבריטי במלזיה) הקים בתחילת המאה ה־20 את המטעים המסחריים הראשונים שלו במושבות אלה.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על ייצור שמן דקלים במדינות נבחרות ובעולם בשנת 2023.
עַיינו במפות שבאטלס, ותַארו שני מאפיינים פיזיים דומים של אזורי גידול דקל השמן באינדונזיה ובמלזיה שמאפשרים את גידולו במדינות אלה.
[טבלה: ייצור שמן דקלים במדינות נבחרות ובעולם (2023)]
בתקופה הקולוניאלית בנו המעצמות מסילות ברזל ודרכים שהובילו בעיקר מאזורי המטעים והמכרות אל נמלי הייצוא שבחוף, ולא חיברו בין האזורים השונים בתוך המושבה.
עד היום יש למדיניות זו השפעות על כלכלת המדינות שהיו מושבות. הַסבירו שתי השפעות כאלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
מיקום: ג'קרטה שוכנת בחוף הצפוני־מערבי של האי ג'אווה, לחוף ים ג'אווה, סמוך למצר סונדה (בין ג'אווה לסומטרה), כ־6° דרומית לקו המשווה.
יתרון להולנד: נמל השולט בנתיבי השיט בין האוקיינוס ההודי לבין ים סין הדרומי (דרך מצר סונדה ובקרבת מצר מלקה), במרכז הארכיפלג – נוח לשלוט ממנו על האיים ולאסוף אליו את התוצרת. העורף שלו, ג'אווה, הוא אי פורה וצפוף שהפיק גידולי ייצוא (קפה, סוכר, תבלינים) – כך עברה התוצרת דרך הנמל ישירות לאוניות להולנד.
מה נדרש: שני חלקים: (1) תיאור מיקום בעזרת האטלס – אי, חוף, ים, מצר; (2) הסבר של יתרון המיקום לשלטון הקולוניאלי.
תשובה מלאה:
תיאור המיקום (על פי המפה המדינית והמפה הפיזית של דרום־מזרח אסיה באטלס): ג'קרטה נמצאת בחוף הצפוני־מערבי של האי ג'אווה, על חוף ים ג'אווה, כ־6° מדרום לקו המשווה. ממערב לה מצר סונדה, המפריד בין ג'אווה לסומטרה ומחבר בין האוקיינוס ההודי לים ג'אווה. היא נמצאת בערך במרכז שרשרת האיים של אינדונזיה.
יתרון המיקום להולנד:
1. שליטה בנתיבי סחר ימיים – הנמל שוכן ליד מצר סונדה ובמרחק לא רב ממצר מלקה, שני מעברים ימיים מרכזיים בין האוקיינוס ההודי לבין ים סין הדרומי וסין. כך יכלה הולנד לשלוט בסחר באזור ולשמש תחנת ביניים לאוניות שבדרך בין אירופה למזרח אסיה.
2. נמל ייצוא ומרכז שלטוני – ג'אווה היא אי פורה (קרקעות געשיות) וצפוף באוכלוסייה. ההולנדים פיתחו בה מטעים של קפה, סוכר ותבלינים, והתוצרת הובלה לנמל בבטאביה ומשם באוניות להולנד. ממיקום מרכזי בארכיפלג אפשר היה לשלוט גם על האיים האחרים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש תיאור מיקום מדויק (אי, חוף, מצר, קו רוחב) ויש הסבר של יתרון כלכלי־שלטוני המקושר למיקום.
סעיף ב
1. מיקום ליד קו המשווה ואקלים משווני: טמפרטורות גבוהות (כ־26–28°C) כל השנה, בלי עונה קרה – הדקל זקוק לחום קבוע.
2. כמויות משקעים גבוהות מאוד (כ־2,000–3,000 מ"מ בשנה ויותר) המפוזרות על פני כל השנה, בלי עונה יבשה ארוכה – הדקל צורך מים רבים לאורך כל השנה.
(אפשר גם: שטחים נרחבים של שפלות וחופים נמוכים בסומטרה, בבורנאו ובחצי האי מלאכה, נוחים לעיבוד במטעים גדולים.)
מה נדרש: שני מאפיינים פיזיים (אקלים, משקעים, תבליט) המשותפים לשתי המדינות, לפי האטלס, וקישור לצורכי הגידול.
תשובה מלאה:
מן הטבלה: אינדונזיה (59.2%) ומלזיה (23.3%) מייצרות יחד 82.5% משמן הדקלים בעולם.
מאפיינים פיזיים דומים (על פי מפות האקלים, המשקעים והתבליט של דרום־מזרח אסיה באטלס):
1. קו רוחב ואקלים משווני – שתי המדינות שוכנות בין כ־7° צפון לכ־10° דרום, סביב קו המשווה. הטמפרטורה הממוצעת גבוהה (כ־26–28°C) בכל חודשי השנה, וההבדלים בין העונות קטנים. דקל השמן הוא צמח טרופי שאינו עומד בקור, וצומח ומניב פרי כל השנה רק בחום קבוע.
2. משקעים רבים לאורך כל השנה – בשתי המדינות יורדים כ־2,000–3,000 מ"מ בשנה ויותר, וגשם יורד בכל חודשי השנה (גשמי הסעה משווניים, ובחלק מן האזורים גם גשמי מונסון). הדקל צורך מים רבים, ובלי עונה יבשה ארוכה אין צורך בהשקיה.
(אפשר גם: תבליט – שפלות חוף ומישורים נרחבים במזרח סומטרה, בקלימנטן (בורנאו) ובחצי האי מלאכה, נוחים להקמת מטעים גדולים ולהובלת הפרי למפעלי עיבוד ולנמלים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים פיזיים שונים, שכל אחד מהם משותף לשתי המדינות ומוסבר בקשר לצורכי הדקל.
סעיף ג
1. פיתוח אי־שוויוני – מרכז ופריפריה: הפיתוח התרכז בעיר הנמל ובאזורי הייצוא, והפכה לעיר ראשה גדולה בהרבה מכל השאר; אזורי הפנים, שלא חוברו, נשארו פריפריה ענייה, ומהם הגירה גדולה אל עיר הנמל.
2. כלכלה מוטת ייצוא של חומרי גלם ושוק פנימי חלש: התשתית מתאימה להוצאת חומרי גלם לא מעובדים למדינות המפותחות, וקשה ויקר להעביר סחורות בין אזורי המדינה. לכן התעשייה המקומית והסחר הפנימי מפותחים פחות, והמדינה תלויה במחירי חומרי הגלם בשוק העולמי.
מה נדרש: שתי השפעות כלכליות שונות של תשתית התחבורה הקולוניאלית, שכל אחת מהן מוסברת.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – פיתוח אי־שוויוני בין המרכז לפריפריה: ההשקעות בתשתיות, בנמלים ובמוסדות השלטון התרכזו בעיר הנמל ובאזורים המייצאים. אזורי הפנים שלא חוברו נשארו בלי דרכים, שירותים ושווקים. עד היום עיר הנמל (למשל ג'קרטה) היא עיר ראשה גדולה בהרבה מכל ערי המדינה, ומרוכזים בה ההון והמשרות, בעוד שאזורים מרוחקים עניים. הפערים גורמים להגירה גדולה מן הכפר ומן הפריפריה אל עיר הנמל ולצפיפות בה.
השפעה 2 – תלות בייצוא חומרי גלם ושוק פנימי חלש: רשת התחבורה בנויה "כמשפך" אל הנמל, ומטרתה להוציא חומרי גלם לא מעובדים (גידולי מטעים, מחצבים) אל המעצמה. אין חיבור נוח בין האזורים, ולכן סחורות עוברות בקושי ובעלות גבוהה בתוך המדינה, והשוק הפנימי מפוצל. התעשייה המקומית לא התפתחה, והמדינה ממשיכה לייצא בעיקר חומרי גלם זולים ולייבא מוצרים מעובדים יקרים. כך כלכלתה תלויה בתנודות המחירים של חומרי הגלם בשוק העולמי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות במהותן (מרחבית־חברתית; מבנה הכלכלה והסחר), וכל אחת מוסברת בקשר לאופי הרשת הקולוניאלית.
שאלה 7 · אזורי תעשייה בעיר
לפניכם תיאור של שתי תמונות שבהן מוצגים שני אזורי תעשייה בערים במדינות מפותחות.
[תיאור תמונות 1–2]
(1) בכל אחת מן התמונות נראה אזור תעשייה מסוג אחר. ציינו את שני הסוגים. (5 נקודות)
(2) ציינו את המיקום במרחב העירוני של כל אחד מסוגי אזורי התעשייה המתוארים בתמונות. (4 נקודות)
תארו יתרון אחד וחיסרון אחד של כל אחד מסוגי אזורי התעשייה לתושבי העיר (סך הכול – שני יתרונות ושני חסרונות). (10 נקודות)
בערים רבות במדינות מפותחות נסגרו מפעלים באזורי התעשייה הוותיקים, ומבניהם עומדים ריקים. הרשויות של כמה מן הערים האלה משקיעות משאבים בחידוש האזורים האלה.
(1) הסבירו מדוע חשוב לרשויות לחדש את אזורי התעשייה הוותיקים. (3 נקודות)
(2) הציגו דרך אחת שהרשויות יכולות לנקוט כדי לחדש אזור תעשייה ותיק. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
(1) תמונה 1 – אזור תעשייה ותיק (מסורתי), של תעשייה כבדה ועתירת עבודה מתקופת המהפכה התעשייתית. תמונה 2 – פארק תעשייה עתירת ידע (פארק היי־טק, פארק מדע).
(2) האזור הוותיק – סמוך למרכז העיר, לאורך מסילת ברזל, נמל או נהר/תעלה. הפארק עתיר הידע – בשולי העיר או בפרבר, ליד צומת של כבישים מהירים.
מה נדרש: (1) לזהות את סוג אזור התעשייה בכל תמונה, על פי הרמזים בתיאור; (2) לציין את מיקומו של כל סוג בעיר.
תשובה מלאה:
(1) הסוגים:
תמונה 1 – אזור תעשייה ותיק (מסורתי): מבני לבנים ישנים עם ארובות, צמודים זה לזה, לצד תעלת מים ומסילת ברזל – מאפיינים של מפעלים מתקופת המהפכה התעשייתית, של תעשייה כבדה ועתירת עבודה שהייתה תלויה בהובלה במים וברכבת. החלונות השבורים מעידים שחלק מן המפעלים נסגרו.
תמונה 2 – פארק תעשייה עתירת ידע (פארק היי־טק): מבנים נמוכים ומודרניים עם חזיתות זכוכית, מפוזרים בין מדשאות, עם חניות גדולות ושלטים של חברות טכנולוגיה.
(2) המיקום במרחב העירוני:
האזור הוותיק נמצא קרוב למרכז העיר (רואים ברקע את מגדלי מרכז העיר) – באזור המעבר שסביב המע"ר, לאורך מסילות ברזל, נהרות, תעלות או נמל, ולצד שכונות מגורים ותיקות של פועלים.
הפארק עתיר הידע נמצא בשולי העיר או בפרבר, ליד מחלף של כביש מהיר, בשטח פתוח (רואים שדות מסביב).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני סוגים מזוהים נכון, עם רמזים מן התיאור, ומיקום מוגדר במרחב העירוני לכל סוג.
סעיף ב
אזור התעשייה הוותיק – יתרון: קרוב למרכז העיר ולשכונות המגורים, ואפשר להגיע אליו ברגל או בתחבורה ציבורית. חיסרון: זיהום אוויר, רעש ומפגעים חזותיים לשכונות הסמוכות; המבנים הנטושים מזניחים את האזור ומגבירים פשיעה.
הפארק עתיר הידע – יתרון: מקומות עבודה בשכר גבוה, בסביבה ירוקה ונקייה כמעט בלי זיהום. חיסרון: מרוחק מן המרכז ומשכונות רבות, ולכן תלוי ברכב פרטי – נסיעות ארוכות, פקקים וזיהום אוויר מכלי רכב; ניצול רב של שטחים פתוחים.
מה נדרש: לכל אחד משני הסוגים: יתרון אחד וחיסרון אחד לתושבים, מוסברים ומקושרים לתיאור ולמיקום.
תשובה מלאה:
אזור התעשייה הוותיק:
– יתרון: הוא נמצא קרוב למרכז העיר ולשכונות המגורים, ולכן העובדים יכולים להגיע אליו ברגל, באופניים או בתחבורה ציבורית, בלי נסיעות ארוכות.
– חיסרון: מפעלים ישנים שעדיין פועלים גורמים לזיהום אוויר, לרעש ולתנועה של משאיות בתוך שכונות מגורים. המבנים הנטושים, עם החלונות השבורים, יוצרים מראה מוזנח, מורידים את ערך הדירות בסביבה ועלולים למשוך פשיעה.
הפארק עתיר הידע:
– יתרון: הוא מספק מקומות עבודה בשכר גבוה, בתעשייה נקייה כמעט בלי זיהום, בסביבה ירוקה ומרווחת.
– חיסרון: הוא נמצא בשולי העיר, רחוק ממרכזה ומרוב שכונות המגורים, והנגישות אליו היא בעיקר ברכב פרטי (חניות גדולות, מחלף). התושבים נוסעים זמן רב, נוצרים פקקים בכבישים המובילים אליו, ותושבים שאין להם רכב מתקשים לעבוד בו. בנוסף, הפארק תופס שטחים פתוחים בשולי העיר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות ושני חסרונות, מאוזנים בין שני הסוגים, וכל אחד מקושר למאפיין שנראה בתמונה (מיקום, סוג המבנים, חניות).
סעיף ג
(1) האזורים נמצאים קרוב למרכז העיר, על קרקע יקרה ובעלת נגישות גבוהה; כשהם נטושים, העירייה מפסידה מסים, הסביבה מוזנחת וערך הנכסים בשכונות הסמוכות יורד. חידוש מחזיר אליהם פעילות כלכלית ומקומות עבודה, ומאפשר לבנות בתוך העיר במקום לפגוע בשטחים פתוחים בשוליה.
(2) הסבה של מבני המפעלים הישנים (שימור ושימוש חדש) – למגורים (לופטים), למשרדים של חברות הזנק, למרכזי תרבות ולמסעדות, יחד עם שיפור התחבורה הציבורית וטיילות לאורך התעלה.
מה נדרש: (1) להסביר את החשיבות של חידוש האזור לעיר (כלכלית, חברתית, סביבתית); (2) להציג דרך מעשית אחת לחידוש.
תשובה מלאה:
(1) חשיבות החידוש: אזורי התעשייה הוותיקים נמצאים קרוב למרכז העיר, על קרקע שהנגישות אליה גבוהה ושערכה יכול להיות גבוה. כשהמבנים עומדים ריקים, העירייה מפסידה הכנסות ממסי ארנונה, האזור מוזנח, ערך הנכסים בשכונות הסמוכות יורד, ואין בו מקומות עבודה. חידוש האזור מחזיר אליו פעילות כלכלית ותושבים, ומאפשר להגדיל את מספר הדירות ומקומות העבודה בתוך העיר הקיימת – במקום לבנות על שטחים פתוחים בשולי העיר.
(2) דרך לחידוש: הסבה של מבני המפעלים הישנים לשימושים חדשים, תוך שימור המראה ההיסטורי שלהם – דירות מגורים (לופטים), משרדים לחברות הזנק ולתעשיות יצירתיות, גלריות, מרכזי תרבות, מסעדות ובתי קפה. העירייה יכולה לעודד זאת בשינוי ייעוד הקרקע (ממבני תעשייה למגורים ולמסחר), בהטבות מס ליזמים, בשיפור התחבורה הציבורית לאזור, ובהקמת טיילת ופארק לאורך התעלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הסבר שמראה את התועלת לעיר ולתושבים; (2) דרך מעשית וקונקרטית אחת שמתאימה לאזור תעשייה ותיק.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · הצפות נהרות בבנגלדש
בנגלדש שוכנת בדרום אסיה, והצפות של נהרות מתרחשות בה כמעט בכל שנה.
לפניכם רשימה ובה שלושה גורמים עיקריים להצפות בבנגלדש.
עיינו במפות הפיזיות ובמפות האקלים באטלס, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) ציינו מהו המאפיין של פני השטח ברוב שטחה של בנגלדש, והסבירו כיצד מאפיין זה גורם להצפות. (5 נקודות)
(2) הסבירו מהו מונסון, וכתבו כיצד האקלים המונסוני גורם להצפות בבנגלדש. (5 נקודות)
לפניכם תיאור של מראה בכפר בבנגלדש בעונת ההצפות.
[תיאור]
(1) על פי התיאור, ציינו דרך אחת שבה התושבים מתמודדים עם ההצפות. (3 נקודות)
(2) הסבירו מדוע כריתת יערות במורדות ההימלאיה, במעלה אגני הניקוז, עלולה להגביר את ההצפות בבנגלדש. (4 נקודות)
ההצפות בבנגלדש גורמות נזק רב, אך הן משאירות אחריהן גם משאב טבע חשוב.
(1) ציינו מהו סוג הקרקע שנוצר בדלתה ובמישורי ההצפה, וכתבו כיצד הוא נוצר. (5 נקודות)
(2) תארו יתרון כלכלי אחד של קרקע זו. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) רוב שטחה של בנגלדש הוא מישור נמוך ושטוח מאוד – דלתה – בגובה של מטרים ספורים מעל פני הים. בשיפוע כה קטן המים זורמים לאט, הנהרות עולים על גדותיהם בקלות, והמים מתפשטים על פני שטחים עצומים ומתנקזים לאט; בחוף גם גאות וסערות דוחפות מים פנימה. (2) מונסון – רוח עונתית שמשנה את כיוונה בין הקיץ לחורף בגלל ההבדל בהתחממות היבשה והים. בקיץ היבשה של אסיה מתחממת ונוצר מעליה לחץ נמוך; רוח לחה נושבת מן האוקיינוס ההודי ומפרץ בנגל אל היבשה, ומורידה גשמים עזים מאוד ביוני–ספטמבר. הגשם נופל גם על בנגלדש וגם על אגני הניקוז הגדולים במעלה, והנהרות מתמלאים בבת אחת.
מה נדרש: (1) מאפיין פני השטח והסבר הקשר להצפות; (2) הסבר מהו מונסון והמנגנון שבו הוא גורם להצפות.
תשובה מלאה:
(1) מאפיין פני השטח: רוב שטחה של בנגלדש הוא מישור נמוך ושטוח מאוד – הדלתה המשותפת של הגנגס, הברהמפוטרה והמגנה – ורובו בגובה של פחות מעשרה מטרים מעל פני הים (במפה הפיזית – צבע ירוק כהה של שפלה).
כיצד הוא גורם להצפות: כמעט אין שיפוע, ולכן המים זורמים לים לאט מאוד. כשכמויות המים בנהרות גדלות, האפיקים אינם מספיקים להוביל אותן, הנהרות עולים על גדותיהם, והמים מתפשטים על שטחים עצומים כי אין "גבוה" שיעצור אותם. המים גם מתנקזים לאט, וההצפה נמשכת שבועות. בחוף, גאות וסופות (ציקלונים) דוחפות מי ים פנימה ומקשות עוד יותר על ניקוז מי הנהרות.
(2) מונסון הוא מערכת רוחות עונתית שכיוונה מתהפך בין הקיץ לחורף. בקיץ היבשה של אסיה מתחממת הרבה יותר מן האוקיינוס, ומעליה נוצר לחץ נמוך; לכן רוח לחה נושבת מן האוקיינוס ההודי ומפרץ בנגל אל היבשה. האוויר הלח עולה – מעל היבשה המתחממת ובמיוחד מול ההרים (ההימלאיה והרי צפון־מזרח הודו) – מתקרר, והאדים מתעבים לגשמים עזים. בחורף הכיוון מתהפך, ורוח יבשה נושבת מן היבשה אל הים.
כיצד הוא גורם להצפות: רוב הגשם השנתי יורד בבת אחת, בחודשים יוני–ספטמבר. הגשם יורד גם על בנגלדש עצמה וגם על אגני הניקוז הענקיים במעלה הנהרות (בהודו, בנפאל ובטיבט), ובאותה עונה גם השלגים בהימלאיה נמסים. כל המים מגיעים לדלתה באותו זמן, והנהרות מציפים אותה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תת־הסעיפים כוללים זיהוי (שפלה שטוחה; רוח עונתית) והסבר במנגנון של סיבה ותוצאה, עם קשר מפורש למים שמגיעים לבנגלדש.
סעיף ב
(1) הבתים בנויים על תלוליות עפר מוגבהות (או: מקלט מוגבה; תנועה בסירות). (2) היער מאט את הנגר – הצמחייה יורטת גשם, והשורשים והקרקע סופגים מים. כשהיער נכרת, יותר מים זורמים מהר על פני השטח אל הנהרות, ושיא הזרימה גבוה יותר; בנוסף, הקרקע החשופה נסחפת, הסחף שוקע באפיקים בדלתה, מגביה את קרקעיתם ומקטין את קיבולתם – והנהרות עולים על גדותיהם מהר יותר.
מה נדרש: (1) דרך התמודדות אחת שמופיעה בתיאור; (2) הסבר הקשר בין כריתת יערות במעלה לבין ההצפות במורד.
תשובה מלאה:
(1) דרך התמודדות: בניית הבתים על תלוליות עפר מוגבהות, כך שגם כשהשדות סביבם מוצפים, הבתים נשארים מעל המים. (אפשר גם: מבנה מקלט מבטון על עמודים, שאליו עוברים התושבים וחיות המשק בהצפה גדולה; תנועה בסירות בעונת ההצפות.)
(2) ההסבר: יער מכסה את המדרונות ומווסת את הזרימה – העלים יורטים חלק מן הגשם, השורשים מחזקים את הקרקע, והקרקע שמתחת ליער סופגת מים ומשחררת אותם לאט. כשכורתים את היער:
כך פעולה של האדם במעלה – אפילו במדינה אחרת – מגבירה את ההצפות במורד, בבנגלדש.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) הדרך לקוחה מן התיאור; בסעיף (2) יש שני מנגנונים (נגר מהיר, סחף והגבהת אפיק) שמחברים במפורש בין המעלה למורד.
סעיף ג
(1) קרקע סחף (קרקע אלוביאלית). הנהרות נושאים חומר דק (סילט וחרסית) שנסחף מן ההרים; כשהנהר עולה על גדותיו והמים מתפשטים על המישור, מהירות הזרימה יורדת מאוד, והחומר שוקע בשכבה דקה על השדות – בכל הצפה מחדש. (2) הקרקע פורייה מאוד, עשירה בחומרי מזון ובמים, ומחדשת את עצמה בכל שנה; לכן אפשר לגדל בה אורז ויוטה ולקצור כמה יבולים בשנה בלי הרבה דשנים – והיא מאפשרת לפרנס אוכלוסייה צפופה מאוד.
מה נדרש: (1) שם סוג הקרקע והסבר תהליך ההשקעה; (2) יתרון כלכלי אחד.
תשובה מלאה:
(1) סוג הקרקע: קרקע סחף (קרקע אלוביאלית).
איך היא נוצרת: הנהרות שזורמים מן ההימלאיה נושאים כמויות עצומות של חומר דק – סילט וחרסית – שנסחף מן המדרונות. כל עוד הנהר זורם מהר באפיק, החומר מרחף במים. כשהנהר עולה על גדותיו בעונת המונסון, המים מתפשטים על פני המישור השטוח, נעשים רדודים ומהירות הזרימה שלהם יורדת מאוד. המים כבר אינם יכולים לשאת את החומר, והוא שוקע (השקעה) בשכבה דקה על השדות. התהליך חוזר כמעט כל שנה, ולאורך אלפי שנים נבנו כך הדלתה כולה ומישורי ההצפה.
(2) יתרון כלכלי: קרקע הסחף פורייה מאוד – היא עשירה בחומרי מזון לצמחים, רכה וקלה לעיבוד, ומתחדשת בכל הצפה. לכן אפשר לגדל בה אורז (ויוטה וירקות) ולקצור כמה יבולים בשנה בעלות נמוכה של דשנים. היא הבסיס לחקלאות של בנגלדש ומאפשרת לפרנס אחת האוכלוסיות הצפופות בעולם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג הקרקע נקוב בשמו, ותהליך ההיווצרות מוסבר כרצף של הסעה ← האטה ← השקעה; היתרון מקושר לפוריות ולחקלאות.
שאלה 9 · צורות נוף שיוצרת תנועת הלוחות
עיינו בתיאור התמונות שלפניכם, שבהן מוצגות צורות נוף, וענו על הסעיפים א–ג.
[תיאור התמונות]
ציינו את הגורם המשותף להיווצרות של צורות הנוף המתוארות בכל התמונות. (5 נקודות)
בחרו באחת מצורות הנוף, והסבירו את תהליך היווצרותה. (8 נקודות)
בחרו בשתיים מצורות הנוף, והסבירו יתרון או חיסרון של כל אחת מהן לאדם. (12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
תנועה של הלוחות הטקטוניים (כוחות פנימיים של כדור הארץ) – תזוזה של גושי סלע לאורך העתקים, בדרך כלל ברעידות אדמה.
מה נדרש: הגורם המשותף.
תשובה מלאה:
הגורם המשותף: תנועה של הלוחות הטקטוניים – כוחות פנימיים של כדור הארץ. בשלוש התמונות צורת הנוף נוצרה מתזוזה של גושי קרום לאורך העתקים: התרחקות של גושים (עמק הבקע), תזוזה אנכית פתאומית ברעידת אדמה (מדרגת ההעתק) ותזוזה אופקית לאורך העתק (הנחל המוסט). התזוזות האלה מתרחשות בעיקר ברעידות אדמה, אחת אחרי השנייה, לאורך זמן רב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מנוסח במדויק (תנועת לוחות / תזוזה לאורך העתקים), ומוצג הקשר שלו לכל התמונות.
סעיף ב
למשל, עמק בקע: במקום שבו שני חלקים של הקרום מתרחקים זה מזה (גבול של התרחקות לוחות), הקרום נמתח ונשבר לאורך העתקים מקבילים; הגוש שביניהם שוקע לאורך ההעתקים, ברעידות אדמה רבות, ונוצר עמק ארוך ושטוח בין שני מצוקים ישרים; בקרקעית מצטברים מים (אגמים) וסחף.
מה נדרש: הסבר שלבי של היווצרות צורה אחת.
תשובה מלאה:
צורה נבחרת – עמק בקע (תמונה 1):
עמק בקע נוצר במקום שבו שני חלקים של הקרום מתרחקים זה מזה – למשל בגבול של התרחקות בין לוחות, כמו במזרח אפריקה. כשהקרום נמתח, הוא נשבר לאורך העתקים ארוכים ומקבילים. הגוש שבין ההעתקים שוקע, בתזוזות של מטרים בודדים בכל רעידת אדמה, ולאורך מאות אלפי שנים הוא שוקע מאות ואלפי מטרים. כך נוצר עמק ארוך וישר, שקרקעיתו שטוחה יחסית, ומשני צדיו מצוקים תלולים וישרים – מדרונות ההעתקים. בקרקעית העמק, שהיא נמוכה מן הסביבה, מצטברים מים ויוצרים אגמים ארוכים, ומצטבר סחף שהנחלים מביאים מן המצוקים. במקומות רבים הקרום הדק מאפשר למאגמה לעלות, ולכן יש לאורך הבקעים גם הרי געש.
(אפשר גם: מדרגת העתק – רעידת אדמה מזיזה גוש אחד כלפי מעלה ביחס לשני, ונוצרת מדרגה ישרה שחוצה את הנוף; נחל מוסט – הנחל זרם ישר במורד, וכל תזוזה אופקית לאורך ההעתק הזיזה את החלק התחתון של האפיק הצידה, עד שהאפיק "נשבר" בזווית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מתאר את התהליך בשלבים (כוח ← שבירה לאורך העתקים ← תזוזה חוזרת ← צורת הנוף) ומחובר לתמונה.
סעיף ג
עמק בקע – יתרון: קרקעית שטוחה ונמוכה שמתנקזים אליה מים – אגמים, מעיינות וקרקע סחף פורייה לחקלאות ולהתיישבות, ומעבר טבעי נוח לדרכים לאורך העמק; מדרגת העתק – חיסרון: היא מסמנת העתק פעיל – בנייה עליה או לידה מסוכנת, וכל תזוזה שוברת כבישים, צינורות ובניינים; (נחל מוסט – יתרון: מאפשר לזהות את ההעתק ולמדוד את קצב התזוזה, ולכן לתכנן ולהגביל בנייה.)
מה נדרש: שתי צורות, ולכל אחת יתרון או חיסרון מוסבר (6 נקודות לכל אחת).
תשובה מלאה:
צורה ראשונה – עמק בקע, יתרון: קרקעית העמק שטוחה ונמוכה, ומתנקזים אליה מים מן המצוקים, ולכן יש בה אגמים, מעיינות וקרקע סחף פורייה – ובמקומות רבים גם קרקע געשית עשירה. התנאים מתאימים לחקלאות, לדיג ולהתיישבות. בנוסף, העמק הארוך והשטוח הוא מעבר טבעי נוח לדרכים ולמסילות. (גם מתקבל: הפקת אנרגייה גאותרמית מן הקרום הדק והחם, כמו בקניה. חיסרון אפשרי: רעידות אדמה לאורך ההעתקים שבשולי העמק.)
צורה שנייה – מדרגת העתק, חיסרון: המדרגה מראה שההעתק פעיל ועלול לזוז שוב. כל תזוזה שוברת את מה שבנוי מעליו – כבישים, מסילות, צינורות מים וגז ובניינים – וגם הרעד עצמו מסוכן. לכן בנייה על ההעתק או סמוך לו מסוכנת ויקרה, ושטחים כאלה צריכים להישאר פנויים מבנייה.
(אפשר גם: נחל מוסט – יתרון: לפי גודל ההסטה וגיל המשקעים אפשר למדוד באיזה קצב זז ההעתק ולהעריך את הסיכון לרעידות אדמה, ולסמן במפות אזורים שבהם אסור לבנות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי צורות שונות, ולכל אחת יתרון או חיסרון מוחשי לאדם, מוסבר מתוך תכונות הצורה.
שאלה 10 · רעידות אדמה במקסיקו
קראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[קטע]
עיינו במפות שבאטלס, והסבירו מדוע במקסיקו מתרחשות רעידות אדמה לעיתים קרובות. (8 נקודות)
(1) על פי הקטע, ציינו את ההבדלים בנזקים שנגרמו לרכוש ולאדם במקסיקו סיטי בין רעידת האדמה שהתרחשה ב־1985 ובין רעידת האדמה שהתרחשה ב־2017. (6 נקודות)
(2) הסבירו גורם אפשרי אחד להבדלים שציינתם. (6 נקודות)
ברעידת האדמה שהתרחשה במקסיקו בשנת 2017 לא התפתח צונמי. הסבירו מדוע. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
מקסיקו שוכנת בגבול מתכנס: לוח קוקוס (לוח אוקייני) נע צפונה־מזרחה ושוקע מתחת ללוח צפון אמריקה לאורך התעלה האוקיינית מול החוף המערבי (תעלת אמריקה התיכונה). בגבול ההפחתה מצטבר מאמץ בסלעים, וכשהוא משתחרר בבת אחת – רעידת אדמה. מקסיקו היא חלק מ"טבעת האש" סביב האוקיינוס השקט.
מה נדרש: הסבר טקטוני לפי האטלס.
תשובה מלאה:
במפות הגאולוגיות שבאטלס רואים שלאורך החוף המערבי של מקסיקו, באוקיינוס השקט, עובר גבול בין לוח קוקוס (לוח אוקייני קטן) לבין לוח צפון אמריקה, שעליו שוכנת רוב מקסיקו. זהו גבול מתכנס: לוח קוקוס נע לעבר היבשת ושוקע מתחתיה (הפחתה), לאורך תעלה אוקיינית עמוקה מול החוף.
במגע בין הלוחות החיכוך גורם לכך שהם "נתקעים", ובסלעים מצטבר מאמץ במשך שנים. כשהמאמץ עולה על חוזק הסלע, הסלעים נשברים ונעים בבת אחת, והאנרגייה משתחררת כגלים סייסמיים – רעידת אדמה. רעידות מתרחשות גם בתוך הלוח השוקע עצמו, בעומק, מתחת ליבשה. מקסיקו היא חלק מ"טבעת האש" שסביב האוקיינוס השקט, ולכן יש בה גם הרי געש פעילים (כמו פופוקטפטל).
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש זיהוי של הלוחות וסוג הגבול לפי האטלס, והסבר המנגנון שגורם לרעידות.
סעיף ב
(1) רכוש: ב־1985 קרסו מאות בניינים (גם בתי חולים ובתי ספר), ב־2017 – כמה עשרות. אדם: ב־1985 נהרגו לפחות 5,000 (עד כ־10,000), ב־2017 – כ־370. (2) עוצמת הרעידה: 8.0 לעומת 7.1 – כל עלייה של מגניטודה אחת היא פי ~32 באנרגייה, ולכן ב־1985 שוחררה אנרגייה גדולה פי 20 בערך, והגלים חזקים וארוכים יותר (גם הגיעו מרחוק). (או: לאחר 1985 החמירו את תקני הבנייה ושיפרו את ההיערכות – מערכת התרעה ותרגילים – ולכן ב־2017 קרסו פחות בניינים.)
מה נדרש: (1) הבדלים ברכוש ובאדם; (2) גורם מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) הבדלים לפי הקטע:
(2) גורם אפשרי – עוצמת הרעידה: רעידת 1985 הייתה בעוצמה של 8.0, ורעידת 2017 – 7.1. סולם המגניטודה הוא לוגריתמי: כל עלייה של מגניטודה אחת פירושה אנרגייה גדולה פי 32 בערך. לכן הרעידה של 1985 שחררה אנרגייה גדולה פי 20 בערך (10 בחזקת 1.5×0.9). הגלים הסייסמיים היו חזקים וארוכים יותר, ואף שהמוקד היה רחוק (כ־380 ק"מ), הם עוד היו חזקים מספיק כדי להפיל בניינים רבים. (מקסיקו סיטי בנויה על קרקעית של אגם יבש – קרקע רכה שמגבירה את הטלטול, וזה החמיר את הנזק בשתי הרעידות.)
(גורם אפשרי אחר – היערכות טובה יותר: בעקבות האסון ב־1985 החמירו במקסיקו את תקני הבנייה, חיזקו מבנים, הקימו מערכת התרעה מוקדמת לרעידות אדמה ומקיימים תרגיל ארצי כל שנה. לכן ב־2017 קרסו פחות בניינים, והתושבים ידעו איך להגיב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני ההבדלים (רכוש ואדם) מבוססים על נתוני הקטע ומנוסחים כהשוואה. (2) הגורם מוסבר במנגנון ומקושר לנתון מן הקטע.
טעות נפוצה: בסעיף (2) – לטעון שמרחק המוקד הוא הגורם: מוקד 1985 היה רחוק יותר מן העיר ובכל זאת הנזק היה גדול יותר, ולכן המרחק אינו מסביר את ההבדל.
סעיף ג
צונמי נוצר כשרעידת אדמה מזיזה בבת אחת את קרקעית הים ודוחפת את עמוד המים שמעליה. מוקד רעידת 2017 היה מתחת ליבשה (במדינת פואבלה, כ־120 ק"מ מן העיר) ובעומק של כ־50 ק"מ – לא הייתה תזוזה של קרקעית ים, ולכן לא הוזזו מים ולא נוצר גל.
מה נדרש: הסבר אחד.
תשובה מלאה:
צונמי נוצר כאשר רעידת אדמה חזקה במוקד רדוד מתחת לקרקעית הים גורמת לקרקעית להתרומם או לשקוע בבת אחת. התזוזה דוחפת את כל עמוד המים שמעליה, ונוצר גל ענק שמתפשט באוקיינוס.
לפי הקטע, מוקד רעידת 2017 היה מתחת ליבשה – במדינת פואבלה, במרכז מקסיקו, במרחק רב מן החוף – ובעומק של כ־50 ק"מ. התזוזה התרחשה בסלעים שמתחת ליבשה, ולא בקרקעית ים, ולכן לא הוזזה כמות מים ולא יכול היה להיווצר צונמי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מתאר את התנאי להיווצרות צונמי (תזוזת קרקעית הים) ומראה, לפי הקטע, שהוא לא התקיים.
שאלה 11 · ענן קומולונימבוס וסופת רעמים
קומולונימבוס הוא ענן גבוה ועבה, שממנו יורדים גשם עז וברד ומתפתחות סופות רעמים. הוא נוצר כאשר אוויר חם ולח עולה במהירות לגובה רב בשכבה התחתונה של האטמוספרה (הטרופוספרה).
בתרשים שלפניכם מוצגים שלבים 1–4 בהתפתחות של ענן קומולונימבוס ושל סופת רעמים.
תארו והסבירו כל אחד מן השלבים. (9 נקודות)
[תרשים]
לפניכם שני פרקי זמן במהלך יום קיץ חם ולח באזור יבשתי.
הסבירו באיזה מהם סביר יותר שתתפתח סופת רעמים מענן קומולונימבוס. נמקו את תשובתכם. (9 נקודות)
הסבירו השפעה אחת של סופות רעמים על האדם. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
שלב 1: השמש מחממת את פני הקרקע, והאוויר החם והלח שצמוד אליה מתחמם, מתפשט, נעשה קל ועולה.
שלב 2: האוויר העולה מתקרר; כשהוא מגיע לנקודת הטל, אדי המים מתעבים לטיפות זעירות – נוצר בסיס הענן.
שלב 3: בהתעבות משתחרר חום, והאוויר שבענן נשאר חם מן הסביבה וממשיך לעלות במהירות; הענן מתנשא עד הגבול העליון של הטרופוספרה, ושם, כשאינו יכול לעלות עוד, הוא מתפשט לצדדים בצורת "סדן". בחלק העליון הקר נוצרים גבישי קרח וגרגרי ברד.
שלב 4: הטיפות וגרגרי הברד נעשים כבדים ונופלים – גשם עז וברד; הם גוררים איתם אוויר קר כלפי מטה, והאוויר הקר נפרש ליד הקרקע לצדדים במשבי רוח חזקים. בענן נוצרים ברקים ורעמים.
מה נדרש: לתאר ולהסביר כל אחד מארבעת השלבים לפי התרשים.
תשובה מלאה:
שלב 1 – אוויר חם ולח עולה (חיצים מקווקווים אדומים ליד הקרקע): קרינת השמש מחממת את פני הקרקע, והקרקע מחממת את שכבת האוויר שצמודה אליה. האוויר החם מתפשט, נעשה קל מן האוויר שסביבו ועולה כלפי מעלה. אם האוויר לח – למשל ליד ים, אגם או צמחייה – הוא נושא איתו אדי מים רבים.
שלב 2 – התעבות ויצירת בסיס הענן (בגובה נקודת הטל): בטרופוספרה הטמפרטורה יורדת עם הגובה, והאוויר העולה מתפשט ומתקרר. כשהוא מתקרר עד נקודת הטל, אדי המים שבו מתעבים לטיפות זעירות – וכך נוצר בסיס שטוח של ענן.
שלב 3 – הענן מתנשא עד הגבול העליון של הטרופוספרה (החץ האדום הגדול): בהתעבות משתחרר חום, ולכן האוויר שבתוך הענן נשאר חם מן האוויר שסביבו וממשיך לעלות בזרם חזק. הענן גדל לגובה של קילומטרים רבים – זהו ענן קומולונימבוס. כשהוא מגיע לגבול העליון של הטרופוספרה, האוויר אינו יכול לעלות עוד, והחלק העליון של הענן מתפשט לצדדים בצורת "סדן". בחלק העליון, הקר מאוד, הטיפות קופאות לגבישי קרח ולגרגרי ברד.
שלב 4 – גשם עז, ברד ואוויר קר יורד (מתחת לענן): הטיפות וגרגרי הברד גדלים, נעשים כבדים מכדי שהזרם העולה יחזיק אותם, ונופלים – יורדים גשם עז וברד. הם גוררים איתם אוויר קר כלפי מטה (החץ המקווקו הכחול), והאוויר הקר מתפשט ליד הקרקע לצדדים ויוצר משבי רוח חזקים. בגלל ההתנגשויות בין גבישי הקרח וגרגרי הברד נוצרים בענן מטענים חשמליים – ברקים ורעמים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל אחד מארבעת השלבים מתואר (מה קורה לאוויר ולמים) ומוסבר (חימום, קירור עד נקודת הטל, שחרור חום בהתעבות, נפילת המשקעים), בהתאם לתרשים.
סעיף ב
בשעות אחר הצהריים. בבוקר הקרקע עוד קרירה אחרי הלילה, האוויר שמעליה כמעט אינו מתחמם, ולכן אין זרמים חזקים של אוויר עולה. במשך היום השמש מחממת את הקרקע, ובשעות אחר הצהריים הקרקע והאוויר שמעליה חמים ביותר – ההבדל בטמפרטורה בין האוויר שליד הקרקע לבין האוויר שבגובה גדול ביותר. האוויר החם והלח עולה במהירות לגובה רב, מתקרר, אדי המים מתעבים ומשחררים חום, והענן מתנשא לקומולונימבוס – לכן סופות רעמים מתפתחות בעיקר אחר הצהריים.
מה נדרש: לבחור את פרק הזמן הנכון ולנמק – להשוות את חימום הקרקע ואת עליית האוויר בשני פרקי הזמן.
תשובה מלאה:
סביר יותר שתתפתח סופת רעמים בשעות אחר הצהריים.
נימוק: ענן קומולונימבוס נוצר כשאוויר חם ולח עולה במהירות לגובה רב (שלבים 1–3 בתרשים). בשעות הבוקר הקרקע עדיין קרירה אחרי שהתקררה במשך הלילה, השמש נמוכה והחימום חלש; האוויר שליד הקרקע כמעט אינו חם מן האוויר שמעליו, ולכן אין זרמים חזקים של אוויר עולה – לכל היותר נוצרים עננים קטנים. במשך היום השמש גבוהה והקרקע מתחממת עוד ועוד, ובשעות אחר הצהריים הקרקע והאוויר שצמוד אליה חמים ביותר. ההבדל בטמפרטורה בין האוויר החם שליד הקרקע לבין האוויר הקר שבגובה הוא הגדול ביותר, והאוויר החם והלח עולה בזרמים חזקים. הוא מגיע לנקודת הטל, אדי המים מתעבים ומשחררים חום, והענן ממשיך לגדול עד הגבול העליון של הטרופוספרה – ומתפתחת סופת רעמים עם גשם עז, ברד וברקים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הבחירה הנכונה, עם נימוק המשווה בין שני פרקי הזמן – עוצמת החימום של הקרקע, עוצמת עליית האוויר והקשר להתפתחות הענן.
סעיף ג
שיטפונות בזק: מענן קומולונימבוס יורדת בזמן קצר כמות גדולה מאוד של גשם על שטח קטן. הקרקע אינה מספיקה לספוג את המים, הנגר העילי זורם במהירות אל הערוצים, ונחלים יבשים מתמלאים בבת אחת – השיטפון סוחף כלי רכב, מטיילים ובתים, מציף כבישים ושכונות נמוכות וגורם להרוגים. (אפשר גם: ברקים – גורמים להרוגים, לשרפות ולהפסקות חשמל; ברד – הורס יבולים, מכוניות וגגות; משבי רוח חזקים וסופות מסוכנים לטיסות; מצד שני – הגשם מספק מים לחקלאות.)
מה נדרש: להסביר השפעה אחת – הקשר בין מאפיין של סופת הרעמים לבין הפגיעה באדם או התועלת לו.
תשובה מלאה:
השפעה לדוגמה – שיטפונות בזק: ענן קומולונימבוס מוריד בזמן קצר – לעיתים בפחות משעה – כמות גדולה מאוד של גשם על שטח קטן. הקרקע אינה מספיקה לספוג את המים, בייחוד באזורים בנויים ובמדבר, והנגר העילי זורם במהירות אל הערוצים. נחלים שהיו יבשים מתמלאים בבת אחת, והמים סוחפים כלי רכב, מטיילים וגשרים, מציפים כבישים, שכונות נמוכות ומרתפים, וגורמים להרוגים ולנזקים כבדים.
(אפשר גם: ברקים – פוגעים בבני אדם ובבעלי חיים, מציתים שרפות יער ומשבשים את רשת החשמל; ברד – הורס יבולים במטעים ובשדות, מכוניות וגגות; משבי הרוח החזקים והמערבולות בענן מסוכנים למטוסים, ולכן טיסות מוסטות או מתעכבות; מצד שני, גשמי הקיץ מסופות רעמים הם מקור מים חשוב לחקלאות באזורים רבים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: השפעה אחת מוסברת: הקשר בין מאפיין של סופת הרעמים (גשם עז בזמן קצר) לבין הפגיעה באדם.
שאלה 12 · שינויי אקלים
הַסבירו מה הם "מבלעי פחמן", ומדוע כריתה של יערות גשם טרופיים גורמת להתחממות כדור הארץ.
בעשורים האחרונים גדלו מאוד ההצפות בערי חוף גדולות, כמו ג'קרטה שבאינדונזיה.
הַציגו שני גורמים לכך: גורם אחד שמקורו בפעילות האדם וגורם אחד שמקורו בתהליכים טבעיים המתרחשים בכדור הארץ.
בשנת 2019 החליטה ממשלת אינדונזיה להעביר את בירת המדינה מג'קרטה לעיר חדשה שנבנית באי בורנאו (כיום נקראת העיר נוּסַנְטָרָה).
אחת הסיבות להחלטה היא שקיעת הקרקע וההצפות בג'קרטה.
הַסבירו שני קשיים של מדינות פחות מפותחות להגן על ערי החוף שלהן מפני עליית מפלס פני הים.
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
מבלעי פחמן הם מערכות טבעיות שקולטות פחמן דו־חמצני מן האטמוספרה ואוגרות את הפחמן לזמן רב – יערות (בעצים ובקרקע), האוקיינוסים, ביצות וקרקעות כבול.
כריתת יערות הגשם גורמת להתחממות בשתי דרכים: (1) הפחמן האגור בעצים משתחרר לאטמוספרה כפחמן דו־חמצני כשהם נשרפים או נרקבים; (2) היער אינו קולט עוד פחמן דו־חמצני בפוטוסינתזה. כך ריכוז גזי החממה באטמוספרה עולה, ונבלעת יותר קרינה ארוכת גל – כדור הארץ מתחמם.
מה נדרש: הגדרה של מבלעי פחמן, והסבר של שני המנגנונים שבהם כריתת יער מעלה את ריכוז הפחמן הדו־חמצני ואת הטמפרטורה.
תשובה מלאה:
מבלעי פחמן – מערכות טבעיות שקולטות מן האטמוספרה יותר פחמן דו־חמצני ממה שהן פולטות, ואוגרות את הפחמן לזמן רב. הדוגמאות העיקריות: יערות – העצים קולטים פחמן דו־חמצני בפוטוסינתזה ואוגרים את הפחמן בגזע, בענפים, בשורשים ובקרקע; האוקיינוסים – פחמן דו־חמצני מתמוסס במים, ויצורים ימיים אוגרים פחמן; וגם ביצות וקרקעות כבול.
מדוע כריתת יערות גשם גורמת להתחממות:
1. שחרור הפחמן האגור – יערות הגשם הטרופיים אוגרים כמויות עצומות של פחמן. כשכורתים אותם, ובייחוד כששורפים אותם כדי לפנות שטח לחקלאות ולמרעה, או כשהעצים נרקבים, הפחמן משתחרר לאטמוספרה כפחמן דו־חמצני.
2. אובדן מבלע – שטח שהיה יער ונעשה שדה או מרעה קולט הרבה פחות פחמן דו־חמצני, ולכן נשאר באטמוספרה יותר מן הגז שנפלט משריפת דלקים.
בשתי הדרכים ריכוז הפחמן הדו־חמצני באטמוספרה עולה. הגז בולע את הקרינה ארוכת הגל שכדור הארץ פולט ומחזיר חלק ממנה אל פני הקרקע (אפקט החממה), ולכן הטמפרטורה עולה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגדרה נכונה עם דוגמאות, ושני מנגנונים (שחרור + אובדן קליטה) המקושרים לאפקט החממה.
סעיף ב
גורם שמקורו בפעילות האדם: שאיבת יתר של מי תהום לשתייה ולתעשייה (כשאין מספיק מים בצנרת) גורמת לדחיסת השכבות שמתחת לעיר ולשקיעת פני הקרקע – בחלקים של ג'קרטה בכמה סנטימטרים בשנה; גם עליית מפלס הים בעקבות ההתחממות העולמית, שנגרמת מפליטת גזי חממה.
גורם שמקורו בתהליכים טבעיים: העיר בנויה על מישור חוף ודלתא של משקעי נהרות צעירים ורכים, שנדחסים מעצמם לאורך זמן; ובנוסף גשמי מונסון עזים וגאות גבוהה מציפים אותה.
מה נדרש: גורם אנושי וגורם טבעי, כל אחד עם הסבר.
תשובה מלאה:
גורם שמקורו בפעילות האדם – שאיבת יתר של מי תהום ושקיעת הקרקע: בג'קרטה, כמו בערי חוף רבות במדינות מתפתחות, חלק גדול מן התושבים והמפעלים אינו מחובר לרשת מים מסודרת, ולכן שואבים מי תהום מבארות. כשמוציאים מן השכבות שמתחת לעיר יותר מים ממה שנכנס אליהן, השכבות (חרסית וחול) נדחסות, ופני הקרקע שוקעים – בחלקים בצפון ג'קרטה בקצב של כמה סנטימטרים בשנה ויותר. גם משקל הבניינים הגבוהים מוסיף לשקיעה. אזורים נרחבים בעיר כבר נמצאים מתחת למפלס הים. (אפשר גם: עליית מפלס הים בגלל ההתחממות העולמית, שנגרמת מפליטת גזי חממה; איטום משטחים בבנייה מגדיל את הנגר.)
גורם שמקורו בתהליכים טבעיים – תנאי השטח והאקלים: העיר בנויה על מישור חוף נמוך ושטוח, על משקעים צעירים ורכים שנהרות הסיעו, ומשקעים כאלה נדחסים מעצמם לאורך זמן. בנוסף, באזור יורדים גשמי מונסון עזים, ונהרות רבים זורמים דרך העיר לים, ובזמן גאות גבוהה הם אינם מצליחים להתנקז – ולכן העיר מוצפת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים – אנושי וטבעי – כל אחד עם מנגנון ברור וקישור להצפות.
סעיף ג
1. עלות גבוהה: חומות ים, סוללות, משאבות ומערכות ניקוז עולות מיליארדי דולרים ודורשות תחזוקה שוטפת – למדינות עניות אין תקציב, והן חייבות לממן גם מזון, בריאות וחינוך.
2. עיור מהיר ולא מתוכנן: ערי החוף גדלות מהר מאוד בגלל הגירה מן הכפר; שכונות לא רשמיות נבנות באזורים נמוכים, אין תשתיות מים וביוב (ולכן שואבים מי תהום והקרקע שוקעת), וקשה לאכוף חוקי תכנון ולהעביר אוכלוסייה עצומה.
מה נדרש: שני קשיים שונים של מדינות פחות מפותחות, כל אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
קושי 1 – עלויות גבוהות ומחסור בתקציב: הגנה על עיר חוף מפני עליית מפלס הים דורשת מפעלי ענק: חומות ים וסוללות לאורך עשרות קילומטרים, תחנות שאיבה, מערכות ניקוז, וגם אספקת מים בצנרת כדי לעצור את שאיבת מי התהום. ההשקעות האלה עולות מיליארדי דולרים ודורשות תחזוקה קבועה. למדינות פחות מפותחות יש תקציב מוגבל וצרכים דחופים אחרים, ולכן הן אינן יכולות לממן את ההגנה בעצמן.
קושי 2 – עיור מהיר ותכנון חלש: ערי החוף במדינות האלה גדלות במהירות בגלל הגירה מן הכפר. שכונות רבות נבנות בלי היתר באזורים הנמוכים ביותר, ליד הים והנהרות, ובלי מים בצנרת וביוב. קשה לרשויות לאכוף חוקי תכנון, לעצור שאיבת מי תהום או להעביר מיליוני תושבים למקום בטוח, ולעיתים יש גם שחיתות ומחסור במומחים ובמידע. כך הבעיה מחריפה מהר יותר מן הפתרונות.
(אפשר גם: מחסור בטכנולוגיה ובידע הנדסי, ותלות בהלוואות ובסיוע מחו"ל.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני קשיים שונים (כלכלי; תכנוני־חברתי), כל אחד מוסבר בקשר לערי חוף.
שאלה 13 · זיהום ים וחופים בנפט
לפניכם שני תרשימים המתארים ים חופי וחוף.
בתרשים א מתואר המצב הטבעי.
בתרשים ב מתואר המצב לאחר דליפה של נפט ממכלית שנפגעה מול החוף.
עיינו בתרשימים, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהם.
[תרשימים א ו־ב]
הסבירו שניים מן המושגים האלה:
כתם נפט; גושי זפת; פירוק ביולוגי של נפט. (8 נקודות)
(1) היעזרו בתרשימים, ותארו את השינויים שחלו בים החופי ובחוף בעקבות דליפת הנפט. (5 נקודות)
(2) הסבירו את ההשפעה של השינויים שתיארתם על בעלי החיים בים ובחוף. (5 נקודות)
בעקבות כמה תאונות קשות של מכליות נפט, נקבעו כללים בין־לאומיים המחייבים לבנות מכליות בעלות דופן כפולה, ובמדינות רבות הוכנו מראש ציוד ותוכניות לפריסה מהירה של מחסומים צפים ושל מכונות שאיבה ליד החופים.
הסבירו כיצד דרכים אלה עשויות לצמצם את הזיהום בים ובחופים.
(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
כתם נפט: שכבה דקה של נפט הצפה על פני הים לאחר דליפה – הנפט קל מן המים ואינו מתערבב בהם, ולכן מתפשט על פני שטח גדול ונע עם הרוח והזרמים.
גושי זפת: גושים כהים ודביקים של נפט כבד, שנוצרים כשהרכיבים הקלים של הנפט מתאדים והשאר מתעבה; הם נסחפים לחוף ונדבקים לחול ולסלעים. (אפשר גם פירוק ביולוגי: פירוק הנפט לחומרים פשוטים בידי חיידקים שחיים בים ובחוף – תהליך טבעי ואיטי, מהיר יותר במים חמים ועשירים בחמצן.)
מה נדרש: להסביר שניים משלושת המושגים.
תשובה מלאה:
כתם נפט: כשנפט דולף לים ממכלית, מצינור או מאסדת קידוח, הוא צף על פני המים, כי הוא קל מהם ואינו מתערבב בהם. הנפט מתפשט לשכבה דקה על פני שטח גדול – לעיתים מאות קמ"ר – והרוח והזרמים מסיעים אותו, לעיתים עד החוף. בתרשים ב – השכבה השחורה על פני הים.
גושי זפת: עם הזמן הרכיבים הקלים של הנפט מתאדים, והשאר נעשה סמיך וכבד ומתערבב עם מים וחול. נוצרים גושים כהים ודביקים של זפת, שנסחפים לחוף ונדבקים לחול, לסלעים ולבעלי חיים, ויכולים להישאר שם זמן רב. בתרשים ב – "נפט וגושי זפת על החוף".
(אפשר גם פירוק ביולוגי של נפט: חיידקים מסוימים, שחיים בים ובחוף באופן טבעי, ניזונים מרכיבי הנפט ומפרקים אותם לחומרים פשוטים (פחמן דו־חמצני ומים). התהליך איטי – שבועות עד שנים – ומהיר יותר כשהמים חמים ועשירים בחמצן וכשהנפט מפוזר לטיפות קטנות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מושגים מוגדרים במדויק – מה הם, איך הם נוצרים ואיך הם מופיעים בתרשים.
סעיף ב
(1) בתרשים ב, לעומת תרשים א: על פני הים התפשט כתם נפט שחור מן המכלית הפגועה לכיוון החוף, עם הרוח והזרמים; טיפות נפט נמצאות בתוך המים; על החוף הצטברו נפט וגושי זפת; במקום דגים חיים יש דג מת, ועוף הים מכוסה בנפט – במקום מים נקיים וחוף נקי.
(2) הנפט מכסה את נוצות עופות הים, הן מאבדות את הבידוד ואת הציפה, והעופות מתים מקור או טובעים, ומורעלים כשהם מנסים לנקות את הנוצות; כתם הנפט חוסם את האור ואת חילוף הגזים בין האוויר למים; טיפות הנפט ורכיביו הרעילים פוגעים בדגים, בביצים ובפלנקטון; בחוף הזפת מכסה ומחניקה בעלי חיים שחיים בחול ועל הסלעים (סרטנים, צדפות).
מה נדרש: (1) לתאר מן התרשימים מה השתנה; (2) להסביר את ההשפעה על בעלי החיים.
תשובה מלאה:
(1) בהשוואה בין התרשימים:
– על פני הים: בתרשים א המים נקיים; בתרשים ב שכבה שחורה של נפט – כתם נפט – מתפשטת מן המכלית הפגועה לכיוון החוף, עם הרוח והזרמים.
– בתוך המים: בתרשים ב יש טיפות נפט במים.
– בחוף: בתרשים א החוף נקי; בתרשים ב הצטברו עליו נפט וגושי זפת.
– בעלי החיים: בתרשים א – דגים חיים ועופות ים; בתרשים ב – דג מת ועוף ים מכוסה נפט.
(2) ההשפעה על בעלי החיים:
– עופות ים: הנפט נדבק לנוצות, והן מאבדות את יכולת הבידוד ואת הציפה. העופות מתקררים, טובעים או אינם מסוגלים לעוף ולצוד, ומורעלים כשהם מנסים לנקות את הנוצות במקוריהם. גם יונקים ימיים שפרוותם מכוסה נפט נפגעים כך.
– בעלי החיים בים: כתם הנפט מקטין את חדירת האור ואת המעבר של חמצן מן האוויר למים. רכיבי הנפט הרעילים פוגעים בדגים, בביצים ובזחלים ובפלנקטון – בסיס שרשרת המזון – וחלקם מצטברים בגוף בעלי החיים.
– בחוף: הזפת מכסה את החול ואת הסלעים ומחניקה בעלי חיים שחיים בהם (סרטנים, צדפות, חלזונות), ופוגעת בעשבי ים ובבתי גידול ליד החוף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור נשען על ההבדלים בתרשימים, וההסבר מציג כיצד הנפט פוגע בבעלי החיים – מכני (ציפוי), כימי (רעלים) ודרך שינוי תנאי המים.
סעיף ג
דופן כפולה: בין המכלים שבהם נמצא הנפט לבין הים יש חלל נוסף; כשהמכלית מתנגשת או עולה על שרטון, לעיתים קרובות נפגעת רק הדופן החיצונית, והנפט אינו דולף – או שדולפת כמות קטנה בהרבה. כך נמנע הזיהום עוד לפני שנוצר.
מחסומים צפים ומכונות שאיבה: המחסומים מקיפים את כתם הנפט ועוצרים את התפשטותו ואת סחיפתו אל החוף, והמכונות שואבות את הנפט מפני המים לתוך מכלים. כשהציוד והצוותים מוכנים מראש, אפשר להגיב בתוך שעות – לפני שהנפט מתפשט על שטח גדול ומגיע לחופים ולבתי הגידול הרגישים.
מה נדרש: להסביר כיצד שתי הדרכים מצמצמות את הזיהום.
תשובה מלאה:
דרך 1 – מניעה: מכליות בעלות דופן כפולה. במכלית בעלת דופן אחת, כל חור בגוף האנייה – בהתנגשות או כשהיא עולה על שרטון או על סלעים – פותח ישירות את מכלי הנפט אל הים. במכלית בעלת דופן כפולה יש חלל בין הדופן החיצונית לבין המכלים. בתאונה, לעיתים קרובות נפגעת רק הדופן החיצונית, והנפט נשאר במכלים, או שדולפת כמות קטנה בהרבה. כך הזיהום נמנע עוד לפני שהוא נוצר – וזו הדרך היעילה ביותר.
דרך 2 – תגובה מהירה: מחסומים צפים ומכונות שאיבה. מחסומים צפים (שרשרות של מצופים עם "וילון" שיורד למים) מקיפים את כתם הנפט, עוצרים את התפשטותו ומונעים מן הרוח והזרמים לסחוף אותו אל החוף. בתוך האזור התחום מכונות שואבות את הנפט מפני המים לתוך מכלים. כיוון שהנפט מתפשט מהר מאוד, חשוב שהציוד והצוותים יהיו מוכנים מראש ליד החופים: תגובה בתוך שעות אוספת חלק גדול מן הנפט לפני שהוא מתפשט על שטח עצום ומגיע לחופים, לשמורות ולבתי גידול רגישים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אחת מן הדרכים הוסבר המנגנון (מניעת הדליפה; תיחום ושאיבה) והקשר שלו לצמצום הזיהום בים ובחופים.
שאלה 14 · נהרות שעלו על גדותיהם
קִראו את הקטע שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ג שאחריו.
[קטע]
היעזרו במפות שבאטלס, וציינו באיזו מדינה (או מדינות) זורם כל אחד מן הנהרות המסומנים בקו בקטע. הסבירו מדוע מתרחשים שיטפונות והצפות באגן הניקוז של כל אחד מן הנהרות. (12 נקודות)
אחת מצורות הנוף הנפוצות במהלך התחתון של נהרות אלה היא הפיתול (המאנדר).
תארו את המבנה של פיתול נהר, והסבירו כיצד הוא נוצר (אפשר להיעזר בסרטוט להמחשת דבריכם).
(7 נקודות)
ציינו חומר אחד שהנהר משקיע בעת שיטפון, ויש בו תועלת כלכלית לאדם. הסבירו את התועלת שבו. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
יאנגצה – סין; אלבה – צ'כיה וגרמניה; מיסיסיפי – ארצות הברית.
יאנגצה: אקלים מונסוני – בקיץ רוחות לחות מן האוקיינוס מביאות גשמים עזים וממושכים לאגן ענק, ונוסף עליהם מי הפשרה מן הרמה הטיבטית; בעבר האגמים לאורך הנהר קלטו עודפי מים, אך חלקם יובשו.
אלבה: אקלים ממוזג עם משקעים כל השנה; בקיץ 2002 שקע ברומטרי שנע מן הים התיכון צפונה הוריד גשם קיצוני בהרים שבמקורות הנהר (צ'כיה), על קרקע רוויה, והמים זרמו במהירות במורד.
מיסיסיפי: אגן ניקוז עצום במרכז היבשת; באביב ובקיץ גשמים ממושכים (ובאביב גם הפשרת שלג) על קרקע רוויה; היובלים מגיעים יחד לנהר הראשי.
מה נדרש: לציין את המדינה (המדינות) של כל נהר, ולהסביר לכל אחד מדוע מתרחשים באגנו שיטפונות.
מה לחפש באטלס: מפות מדיניות ופיזיות של אסיה, אירופה וצפון אמריקה; מפות אקלים ומשקעים (כמויות, עונת הגשמים).
תשובה מלאה:
יאנגצה – סין.
אלבה – צ'כיה (מקורותיו) וגרמניה (רוב מהלכו, עד הים הצפוני).
מיסיסיפי – ארצות הברית.
העיקרון: שיטפון נהר מתרחש כשכמות המים שמגיעה לאפיק בזמן קצר גדולה מן הכמות שהאפיק יכול להכיל – בגלל גשמים עזים או ממושכים, הפשרת שלג, קרקע רוויה שאינה סופגת, ופעילות אדם (בירוא יערות, ייבוש ביצות, בנייה).
יאנגצה: באגן הנהר אקלים מונסוני. בקיץ רוחות לחות מן האוקיינוס השקט ומן האוקיינוס ההודי מביאות גשמים עזים וממושכים לאגן ניקוז עצום, ובמקביל מגיעים מי הפשרה מן הרמה הטיבטית. כשהגשמים חזקים מן הרגיל במשך שבועות, כמו בקיץ 1998, הנהר עולה על גדותיו לאורך מאות ק"מ. כריתת יערות במעלה הנהר וייבוש אגמים לאורכו, שבעבר קלטו את עודפי המים, החמירו את ההצפות.
אלבה: באגן הנהר אקלים ממוזג עם משקעים לאורך כל השנה. באוגוסט 2002 נע שקע ברומטרי מאזור הים התיכון צפונה ונעצר מעל מרכז אירופה; הוא הוריד כמויות גשם קיצוניות בתוך ימים ספורים על ההרים שבמקורות הנהר ויובליו בצ'כיה. הקרקע כבר הייתה רוויה, המים זרמו במהירות במורד ההרים, והגל עבר במורד הנהר אל גרמניה והציף את דרזדן.
מיסיסיפי: למיסיסיפי ויובליו אחד מאגני הניקוז הגדולים בעולם, במרכז צפון אמריקה. באביב ובקיץ 1993 ירדו במשך חודשים גשמים מרובים מן הרגיל על המערב התיכון, על קרקע שהייתה רוויה כבר מן האביב (גם מהפשרת שלג). היובלים הביאו את המים לנהר הראשי בבת אחת, והמים עלו על הסוללות והציפו שטחים נרחבים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל נהר צוינה המדינה הנכונה, ולכל אגן הוסבר גורם אקלימי (וגם מורפולוגי או אנושי) להצפות, מקושר לאקלים המופיע באטלס.
סעיף ב
מבנה: האפיק מתעקל בצורת S. בצד החיצוני של כל עיקול הגדה תלולה (מצוק סחיפה) והמים עמוקים ומהירים; בצד הפנימי הגדה מתונה ונמוכה ויש בה לשון של חול וחצץ (שרטון פנימי) והמים רדודים ואיטיים.
היווצרות: במישור נמוך, כשהזרם מוסט מעט לגדה אחת, המים בצד החיצוני של העיקול זורמים מהר ונוגסים בגדה (סחיפה), ובצד הפנימי הם זורמים לאט ומשקיעים סחף. כך העיקול מעמיק ומתרחב, והפיתולים נודדים במורד העמק; כשצוואר של פיתול נפרץ בשיטפון, נשאר אגם בצורת פרסה (ימת פרסה).
מה נדרש: לתאר את מבנה הפיתול ולהסביר כיצד הוא נוצר; אפשר סרטוט.
תשובה מלאה:
מבנה: פיתול (מאנדר) הוא עיקול של אפיק הנהר, ובמהלך התחתון של נהר גדול הפיתולים באים זה אחר זה בצורת S. לכל עיקול שני צדדים שונים:
– הגדה החיצונית: תלולה, נשחקת (מצוק סחיפה); המים לידה עמוקים וזורמים מהר.
– הגדה הפנימית: מתונה ונמוכה, ועליה לשון של חול וחצץ שהנהר השקיע (שרטון פנימי); המים לידה רדודים ואיטיים.
היווצרות: במהלך התחתון השיפוע קטן והנהר זורם במישור של סחף רך. כשהזרם מוסט מעט לעבר גדה אחת, המים בצד החיצוני של העיקול זורמים מהר יותר ובכוח רב, ונוגסים בגדה – סחיפה. בצד הפנימי הזרם איטי, ולכן הנהר משקיע שם את הסחף שהוא נושא – השקעה. התהליך חוזר: הגדה החיצונית נסוגה, הפנימית מתקדמת, והעיקול מעמיק ומתרחב, והפיתולים נודדים לאט במורד העמק. כששני עיקולים מתקרבים מאוד, שיטפון עשוי לפרוץ את "הצוואר" שביניהם; הנהר מתקצר, והעיקול הישן נשאר מנותק כאגם בצורת פרסה (ימת פרסה).
סרטוט מומלץ: מבט מלמעלה על אפיק מתפתל עם חיצים לזרם המהיר בצד החיצוני, וחתך רוחב של אפיק: גדה תלולה ועמוקה מול גדה מתונה עם שרטון.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור כולל את שני צדי העיקול ואת ההבדלים ביניהם; ההסבר מקשר בין מהירות הזרם לבין סחיפה והשקעה, ומראה איך הפיתול מתפתח.
סעיף ג
סחף נהרי דק (טין וחרסית – "אלוביום"): כשהנהר עולה על גדותיו המים מאטים במישור ההצפה ומשקיעים שכבה דקה של סחף עשיר במינרלים ובחומר אורגני. כך נוצרות במישורי ההצפה ובדלתות הקרקעות הפוריות ביותר, שעליהן מגדלים אורז, חיטה וירקות ביבולים גבוהים – ולכן מישורי הנהרות צפופים באוכלוסייה ובחקלאות. (אפשר גם: חול וחצץ הנכרים מאפיק הנהר לבנייה ולסלילה.)
מה נדרש: לציין חומר אחד ולהסביר את התועלת הכלכלית שלו.
תשובה מלאה:
החומר: סחף נהרי דק – טין וחרסית (אלוביום).
התועלת: הנהר נושא בזמן שיטפון כמויות גדולות של חומר דק שנסחף מן הקרקעות והסלעים באגן. כשהמים עולים על הגדות ומתפשטים במישור ההצפה, מהירותם יורדת, והחומר הדק שוקע ויוצר שכבה חדשה על פני השדות. שכבה זו עשירה במינרלים ובחומר אורגני, ולכן מחדשת את פוריות הקרקע בכל שיטפון. על קרקעות הסחף של מישורי ההצפה והדלתות מגדלים אורז, חיטה, כותנה וירקות ביבולים גבוהים – למשל במישורי היאנגצה התחתון. לכן מישורי הנהרות הם מן האזורים החקלאיים הצפופים ביותר בעולם.
(אפשר גם: חול וחצץ שהנהר משקיע באפיק – נכרים ומשמשים לבנייה ולסלילת כבישים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: צוין חומר אחד שהנהר משקיע, והוסברה תועלת כלכלית קונקרטית (פוריות הקרקע לחקלאות) עם דוגמה.