מתכונת 8 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא

מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד עם הסבר.

תשובה מלאה:
יתרון – פשטות ואחידות: התל"ג לנפש הוא מספר אחד בדולרים, המחושב בשיטה אחידה כמעט בכל מדינות העולם ומתפרסם כל שנה. לכן קל לדרג לפיו מדינות, לחלק אותן לקבוצות הכנסה ולעקוב אחר הצמיחה הכלכלית של מדינה לאורך זמן.
חיסרון – ממוצע שמסתיר אי־שוויון ומתעלם מאיכות החיים: המדד מחלק את כל ההכנסה שווה בשווה בין התושבים, אבל בפועל ההכנסה יכולה להיות מרוכזת בידי מעטים. מדינה עשירה במשאבים (למשל נפט) שבה רוב התושבים עניים תקבל תל"ג גבוה לנפש. בנוסף, המדד אינו מודד בריאות, השכלה, דיור או איכות סביבה, ואינו כולל את הכלכלה הבלתי פורמלית (חקלאות לקיום, עבודה בלי דיווח), שחשובה מאוד במדינות מתפתחות.
(אפשר גם: הערך בדולרים מושפע משערי החליפין – שינוי בשער המטבע משנה את המדד גם כשההכנסה בפועל לא השתנתה.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד מוסבר ומקושר לשאלה אם המדד משקף נכון את רמת הפיתוח.

מה נדרש: (1) להשוות את ערך 2020 של כל מדינה לגבולות הסיווג ולקבוע רמה; (2) למדינה אחת – מגמה, קצב ומשמעות השינוי.

תשובה מלאה:
(1) הערכים בשנת 2020 (נקראו מן הגרף) והסיווג:
פולין – כ־15,640 דולר: יותר מ־12,695 – הכנסה גבוהה.
סין – כ־10,740 דולר: בין 4,096 ל־12,695 – הכנסה בינונית־גבוהה.
וייטנאם – כ־3,400 דולר: בין 1,046 ל־4,095 – הכנסה בינונית־נמוכה.
אתיופיה – כ־820 דולר: עד 1,045 – הכנסה נמוכה.

(2) בחירה: סין.
מגמת השינוי: עלייה רציפה – המדד עלה בכל אחת מן התקופות שבגרף, מכ־950 דולר בשנת 2000 לכ־10,740 דולר בשנת 2020.
קצב השינוי: מהיר מאוד – תוספת של כ־9,790 דולר, גידול פי כ־11.3 ב־20 שנה. הקצב גם הלך והתגבר: עד 2004 עלה המדד בכ־580 דולר בלבד, ובין 2008 ל־2012 – בכ־2,870 דולר.
מה מבטא השינוי: צמיחה כלכלית מהירה מאוד. סין נפתחה לשוק העולמי והצטרפה לארגון הסחר העולמי (2001); תאגידים רב־לאומיים העבירו אליה מפעלים בזכות כוח עבודה זול ושוק ענק, וסין הפכה ל"בית החרושת של העולם" ולמעצמת ייצוא. מאות מיליוני אנשים עברו מחקלאות בכפר לעבודה בתעשייה ובשירותים בערים, וההכנסה הממוצעת עלתה. לכן סין עברה מקבוצת ההכנסה הנמוכה (2000) לקבוצת ההכנסה הבינונית־הגבוהה.
(אפשר גם פולין: עלייה לא רציפה – מכ־4,690 ל־15,640 דולר (פי כ־3.3), עם ירידה קלה בין 2012 ל־2016. העלייה מבטאת את השתלבות פולין בכלכלה האירופית לאחר הצטרפותה לאיחוד האירופי (2004) – השקעות, סחר ומענקי פיתוח. או אתיופיה: עלייה מכ־120 לכ־820 דולר, פי כ־6.8, אך מנקודת מוצא נמוכה מאוד, ולכן היא עדיין בקבוצת ההכנסה הנמוכה.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) לכל מדינה נקבעה רמה לפי השוואה מפורשת של הערך לגבולות הסיווג; (2) מגמה וקצב עם מספרים, והסבר כלכלי של משמעות השינוי.
טעות נפוצה: לקבוע את רמת ההכנסה לפי ערך של שנה אחרת ולא של 2020, או לקבוע את הקצב לפי הגובה של הקו ולא לפי שיפועו.

מה נדרש: לציין שני כלים ולהסביר כיצד כל אחד שומר על השטחים.

תשובה מלאה:
כלי 1 – חגורה ירוקה ותכנון שמגביל את התפשטות העיר: תוכניות מתאר ארציות ואזוריות מגדירות סביב העיר רצועה רחבה של שדות, יערות ושטחים פתוחים – "חגורה ירוקה" – שבה אסור, או כמעט אסור, לבנות. הבנייה מכוונת לתוך העיר הקיימת: ציפוף, התחדשות עירונית ובנייה על שטחים נטושים. כך העיר אינה מתפשטת על השדות, ותושבי העיר נהנים משטחים פתוחים קרובים. דוגמה: החגורה הירוקה סביב לונדון, שנקבעה באמצע המאה ה־20.
כלי 2 – תשלום לחקלאים על שמירת הנוף והסביבה: במדינות האיחוד האירופי המדיניות החקלאית המשותפת משלמת לחקלאים לא רק לפי התוצרת, אלא גם על "שירותים" לציבור – שמירה על משוכות וגדרות אבן, טרסות, בוסתנים וכרי מרעה, השארת שולי שדות לבעלי חיים ושימוש בשיטות ידידותיות לסביבה. התשלום מגדיל את ההכנסה מן הקרקע החקלאית, ולכן משתלם לחקלאי להמשיך לעבד אותה ולא למכור אותה לבנייה – וכך נשמרים נופי התרבות הכפריים.
(אפשר גם: קנייה של "זכויות הפיתוח" מן החקלאים בכסף ציבורי – החקלאי מקבל תשלום, והקרקע נרשמת כחקלאית לצמיתות; מיסוי גבוה על שינוי ייעוד הקרקע.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: שני כלים שונים (תכנוני; כלכלי), לכל אחד הסבר של מנגנון הפעולה ושל התוצאה – שמירה על השטחים.

מה נדרש: יתרון אחד או חיסרון אחד, עם הסבר.

תשובה מלאה:
חיסרון – עליית מחירי הדיור ונסיעות ארוכות: כשאסור לבנות על השטחים שסביב העיר, היצע הקרקע לבנייה קטן, בעוד הביקוש לדירות בעיר הגדולה ממשיך לגדול. לכן מחירי הקרקע והדירות בעיר עולים, ומשפחות צעירות מתקשות לרכוש דירה. חלק מן הבנייה "מדלג" אל מעבר לשטח המוגן, לעיירות רחוקות יותר, והתושבים שם נוסעים מרחקים ארוכים לעבודה בעיר – יותר זמן נסיעה, עומסי תנועה וזיהום אוויר.
(אפשר גם יתרון – שמירה על שטחים פתוחים ועל איכות החיים: נשמרים נוף כפרי, שטחים לנופש ולטיולים קרובים לעיר, שדות שמספקים תוצרת טרייה, ושטחים שבהם מי הגשם מחלחלים ובעלי החיים חיים. העיר נבנית בצפיפות, ולכן התחבורה הציבורית והתשתיות בה יעילות יותר.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחר היבט אחד, והוא מוסבר כשרשרת (הגבלה ← היצע קטן ← מחירים / בנייה מרוחקת ← תוצאה לתושבים).

מה נדרש: (1) לציין את המגמה בגרף; (2) לזהות את התהליך הדמוגרפי ולהסביר כיצד הוא גורם לבתים ריקים.

תשובה מלאה:
(1) מספר הדירות והבתים הריקים ביפן עלה בכל סקר: מ־4.48 מיליון בשנת 1993 ל־6.59 מיליון בשנת 2003, 8.2 מיליון בשנת 2013 ו־9 מיליון בשנת 2023 – גידול של פי 2 בערך בשלושים שנה. העלייה הייתה מהירה בשנות ה־90 ובשנות ה־2000 והאטה מעט בעשור האחרון.

(2) התהליך: הזדקנות האוכלוסייה וירידה במספר התושבים. ביפן שיעור הילודה נמוך מאוד ותוחלת החיים ארוכה מאוד, ולכן חלקם של הקשישים באוכלוסייה גדל, ומאז סוף שנות ה־2000 מספר הפטירות בכל שנה גבוה ממספר הלידות – האוכלוסייה מצטמקת.
מדוע זה גרם לעלייה במספר הבתים הריקים: כשהאוכלוסייה קטנה, יש פחות משפחות שצריכות דירות, והבנייה של דירות חדשות נמשכת – ולכן יותר דירות נשארות ללא דיירים. קשישים רבים גרים לבדם בכפרים ובעיירות; כשהם נפטרים או עוברים לבית אבות, ילדיהם – שעברו מזמן לערים הגדולות כמו טוקיו – אינם חוזרים לגור בבית. במקומות המתרוקנים אין ביקוש, ולכן לא מצליחים למכור את הבית או להשכיר אותו, והוא נשאר נטוש.

למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מתוארת עם נתונים; התהליך מזוהה במדויק (הזדקנות וירידה באוכלוסייה), וההסבר הוא שרשרת: פחות תושבים ומשקי בית → פחות ביקוש לדירות, ירושות שאיש לא גר בהן → בתים ריקים.

מה נדרש: להציג יתרון חברתי ויתרון כלכלי, ולהסביר כל אחד.

תשובה מלאה:
יתרון בתחום החברה: הבתים הריקים מתרכזים ביישובים שתושביהם הזדקנו ועזבו. כשמציעים אותם במחיר נמוך לזוגות צעירים ולמשפחות, אנשים חדשים עוברים לגור ביישוב. כך יש מספיק תלמידים כדי שבית הספר לא ייסגר, השירותים המקומיים ממשיכים לפעול, והקהילה מתחדשת. בית ריק שהופך למרכז קהילתי משמש מקום מפגש לקשישים הגרים לבדם, ומפחית את הבדידות שלהם.

יתרון בתחום הכלכלה: בית שעמד ריק לא הכניס דבר ואף הצריך הוצאות (תחזוקה או הריסה). כשהוא הופך לדירה מושכרת או לבית הארחה, בעליו ממשיכים לקבל הכנסה, והרשות המקומית גובה מסים. התיירים והתושבים החדשים קונים במכולת, במסעדות ובעסקים המקומיים, וכך נוצרים מקומות עבודה ביישוב. נוסף על כך, שימוש בבית קיים זול בהרבה מבנייה חדשה, כי המבנה והתשתיות (כביש, מים, חשמל) כבר קיימים.

(אפשר גם, בתחום הסביבה: בית נטוש שמתפורר הוא מפגע בטיחותי ואסתטי; שימוש מחדש בו חוסך קרקע וחומרי בנייה.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: יש יתרון חברתי ויתרון כלכלי, וכל אחד מוסבר דרך מה שמשתנה בפועל ביישוב (תושבים חדשים ושירותים; הכנסה, צרכנים, חיסכון בבנייה).

מה נדרש: שתי פעולות מן הרשימה, ולכל אחת הסבר של תרומתה לשמירה על משאבים לאורך זמן.

תשובה מלאה:
חקלאות בת־קיימה מייצרת מזון ומכניסה הכנסה לחקלאי, בלי לדלדל את הקרקע ואת המים ובלי לזהם את הסביבה.
דישון מדויק על פי בדיקות קרקע – החקלאי בודק בקרקע ובעלים כמה חנקן, זרחן ואשלגן יש בהם, ונותן לכל חלקה רק את מה שחסר, בזמן שבו הצמח צריך אותו. מערכות מבוססות מיקום מאפשרות לפזר כמויות שונות בחלקים שונים של השדה. כך כמעט אין עודפים שנשטפים אל מי התהום ואל הנחלים, הזיהום קטן, והחקלאי חוסך כסף על דשנים.
הדברה משולבת – משלבים כמה שיטות: מעקב קבוע אחר המזיקים, שחרור אויבים טבעיים (הדברה ביולוגית), מלכודות וזנים עמידים, ומרססים רק כשהנזק עובר סף מסוים, ובחומר שפוגע רק במזיק. כך יורדת כמות חומרי ההדברה שמגיעה לקרקע, למים ולמזון, ונשמרים החרקים המועילים – מאביקים ואויבים טבעיים.
(אפשר גם:
עיבוד לאורך קווי הגובה וטרסות – במדרון, תלמים לאורך קווי הגובה ומדרגות של טרסות עוצרים את זרימת המים במורד, ולכן הקרקע אינה נסחפת והמים מחלחלים אליה.
איסוף מי נגר במאגרים – מי גשמים שזורמים מן השדות ומן הנחלים נאספים במאגר ומשמשים להשקיה בקיץ. כך נחסכים מי תהום ומים שפירים, ופוחת הסחף שהנגר גורם.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי פעולות, כל אחת מוסברת במנגנון שבו היא שומרת על משאב או מצמצמת זיהום.

מה נדרש: לתאר את המגמה בנתונים; (1) שני גורמים מוסברים; (2) קושי אחד.

תשובה מלאה:
המגמה בטבלה: כמות הדשן החנקני להקטר בהולנד ירדה כל הזמן – מ־215.6 ק"ג ב־1985 ל־169.2 ב־1990, ל־129.5 ב־2000, ל־102.9 ב־2010 ול־90.6 ב־2023. סך הכול ירידה של כ־58% (הכמות ב־2023 היא כ־42% מזו של 1985).
(1) גורם 1 – חקיקה ומדיניות סביבתית: בשנות ה־70 וה־80 התגלה שהדישון האינטנסיבי בהולנד – אחת המדינות בעלות החקלאות האינטנסיבית ביותר בעולם – גורם לריכוזים גבוהים של ניטרטים במי התהום ולפריחת אצות בנחלים ובים הצפוני. האיחוד האירופי קבע בשנת 1991 את "הנחיית הניטרטים", שמגבילה את כמות החנקן שמותר לפזר, והולנד הוסיפה חוקים משלה – חובת רישום של כמויות הדשן והזבל ומגבלות לכל הקטר. כך החקלאים נאלצו לצמצם.
גורם 2 – טכנולוגיה, ידע וכדאיות כלכלית: פותחו שיטות של דישון מדויק – בדיקות קרקע ועלים, חיישנים ומכונות פיזור מבוססות מיקום – שמאפשרות לתת לכל חלקה רק את מה שהיא צריכה. כך אפשר לשמור על יבול גבוה עם פחות דשן, והחקלאי חוסך כסף, כי הדשנים יקרים. גם הזבל מן הרפתות משמש יותר במקום דשן כימי.
(אפשר גם: מודעות סביבתית של הציבור ושל הצרכנים, ועלייה במחירי הדשנים.)
(2) קושי – פגיעה ביבול ובהכנסה: החקלאות בהולנד אינטנסיבית מאוד, והרווח של החקלאי תלוי ביבול גבוה מכל הקטר. צמצום חד בדשן עלול להוריד את היבולים, ולכן את ההכנסות, בייחוד כשהמתחרים במדינות אחרות אינם כפופים לאותן מגבלות. (אפשר גם: מעבר לדישון מדויק דורש השקעה בציוד יקר ובידע; במשקים עם הרבה בעלי חיים יש עודף זבל, וקשה לסלק אותו בלי לפזר אותו בשדות.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מתוארת בנתונים ובאחוז מחושב; ב־(1) שני גורמים שונים (מדיניות; טכנולוגיה וכלכלה), כל אחד מוסבר; ב־(2) קושי מוסבר.

מה נדרש: שני גורמי מיקום של בואנוס איירס מן האטלס, ולכל אחד הסבר כיצד תרם להיווצרות עיר ראשה.

מה לחפש באטלס: מפה פיזית של דרום אמריקה ושל ארגנטינה (שפך ריו דה לה פלטה, הנהרות פרנה ואורוגוואי, מישור הפמפס), מפת חקלאות (דגנים ובקר), מפת תחבורה (מסילות ברזל ונמלים), מפה מדינית (ערי בירה) ומפת צפיפות אוכלוסייה.

תשובה מלאה:
גורם 1 – נמל ושער לסחר העולמי: בואנוס איירס שוכנת על חוף שפך ריו דה לה פלטה, שאליו נשפכים הנהרות פרנה ואורוגוואי, ומשם הדרך פתוחה אל האוקיינוס האטלנטי ואל אירופה. הנמל היה השער של ארגנטינה לעולם: דרכו עברו רוב הייצוא (דגנים, בשר, עורות) ורוב היבוא. לכן התרכזו בעיר המסחר, חברות הספנות, המחסנים, הבנקים והתעשייה. בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 הגיעו דרך הנמל מיליוני מהגרים מאירופה, ורבים מהם התיישבו בעיר עצמה, שבה היו מקומות העבודה. כך גדל הפער בינה לבין שאר הערים.
גורם 2 – עורף חקלאי עשיר ומוקד של רשת התחבורה, והבירה: מאחורי העיר משתרע הפמפס – מישור שטוח ופורה, מן האזורים החקלאיים העשירים בעולם. מסילות הברזל נבנו מן הנמל אל הפמפס בצורת מניפה, כך שכל הקווים התכנסו בבואנוס איירס, והתוצרת החקלאית זרמה אליה לייצוא ולמפעלי המזון (בתי מטבחיים, טחנות קמח). בנוסף, העיר הייתה מרכז השלטון הספרדי באזור ומאז העצמאות היא בירת ארגנטינה: מוסדות השלטון, האוניברסיטאות, מטות החברות וההשקעות הממשלתיות מרוכזים בה. ריכוז הפעילות והמשרות משך הגירה מכל אזורי המדינה, והעיר גדלה הרבה יותר מכל עיר אחרת – ובה גרים כיום יותר משליש מתושבי ארגנטינה. כך נוצר מדרג של עיר ראשה.
(אפשר גם: מיקום במישור שטוח שבו קל לבנות ולהתפשט ולסלול דרכים ומסילות; האקלים הממוזג והנוח.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמי מיקום מבוססי אטלס, ולכל אחד שרשרת: הגורם ← ריכוז פעילות ומשרות ← הגירה לבואנוס איירס ← גידול חריג ← עיר ראשה.

מה נדרש: השפעה אחת של מדרג עיר ראשה על הפריפריה הכפרית והעירונית, עם הסבר.

תשובה מלאה:
השפעה – הזנחת הפריפריה והגירה ממנה ("ריקון"): במדרג של עיר ראשה רוב ההשקעות הממשלתיות והפרטיות, מקומות העבודה, האוניברסיטאות ובתי החולים מרוכזים בבירה. באזורים הכפריים – בארגנטינה בעיקר בפרובינציות הרחוקות בצפון־מערב ובצפון־מזרח – ובערים הקטנות יש מעט מקומות עבודה, התשתיות פחות מפותחות והשירותים מעטים. לכן הצעירים, ובמיוחד המשכילים שבהם, עוזבים לבירה כדי למצוא עבודה ולימודים. בכפרים נשארים בעיקר מבוגרים, החקלאות הקטנה נחלשת, והערים הקטנות אינן מצליחות למשוך עסקים. כך הפער בין המרכז לפריפריה גדל עוד – מעגל שמזין את עצמו.
(אפשר גם השפעה חיובית: המהגרים בעיר הראשה שולחים כסף למשפחותיהם, והבירה הגדולה היא שוק גדול לתוצרת החקלאית של הפריפריה.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: השפעה אחת ברורה, מוסברת כשרשרת (ריכוז בבירה ← מחסור בפריפריה ← הגירה ← היחלשות הפריפריה) ומקושרת לסוג המדרג.

מה נדרש: שני גורמים שונים לשוני באורך הכבישים המהירים.

תשובה מלאה:
לפי הנתונים, אורך הכבישים המהירים בספרד גדול פי 7 בערך מבשוודיה (15,900 לעומת 2,200 ק"מ).
גורם ראשון – מספר התושבים ותפרוסתם במרחב: בספרד כ־49 מיליון תושבים, והם מפוזרים בערים גדולות לאורך כל החופים ובמרכז (מדריד, ברצלונה, ולנסיה, סביליה, בילבאו). כדי לחבר ביניהן נדרשת רשת ארצית של כבישים מהירים. בשוודיה כ־10.6 מיליון תושבים בלבד, ורובם מרוכזים בדרום ובמרכז (שטוקהולם, גטבורג, מאלמו). צפון שוודיה – יערות, אגמים והרים – דליל מאוד, ושם אין ביקוש שמצדיק כביש מהיר; מספיק כביש רגיל.
גורם שני – תנועה של תיירים ושל סחורות: ספרד היא אחד מיעדי התיירות הגדולים בעולם, ומיליוני תיירים נוסעים ברכב לחופים. היא גם נתיב מעבר יבשתי של משאיות בין צפון אירופה לפורטוגל ולמרוקו, ומייצאת ירקות ופירות במשאיות לכל אירופה. נפח תנועה גדול מצריך כבישים מהירים. בשוודיה התנועה קטנה יותר, וחלק מן ההובלה (עצים, עפרות ברזל) נעשה ברכבת ובשיט.
(אפשר גם: תנאי אקלים – בצפון שוודיה חורף ארוך, קפוא ומושלג, והקמה ותחזוקה של כבישים מהירים יקרות; ספרד קיבלה מימון גדול מן האיחוד האירופי לסלילת כבישים מאז שנות ה־80.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים (אוכלוסייה ותפרוסתה; נפח התנועה), כל אחד מקושר לנתונים.

מה נדרש: נימוק אחד לכל צד של הדילמה.

תשובה מלאה:
נימוק בעד סלילת הכבישים: אזורים מרוחקים באמזונס מחוברים כיום רק בנהרות או בדרכי עפר שאינן עבירות בעונת הגשמים. כביש סלול מקצר את זמן ההובלה ומוזיל אותה – החקלאים והמפעלים יכולים לייצא סויה, בשר ועץ לשוק העולמי, ונוצרים מקומות עבודה והכנסות. הכביש גם מקרב לתושבים שירותי בריאות, חינוך ומסחר ומצמצם את הפער בינם לבין המרכז.
נימוק נגד סלילת הכבישים: הניסיון מראה שלאורך כבישים חדשים ביער הגשם מתרחשות כריתה ושרפה של היער – מגיעים מתיישבים, חוטבי עצים, כורים וחוות בקר, וה"שבר" ביער מתרחב לכל צד. כך נפגעים המגוון הביולוגי והקהילות הילידיות, ונפלט פחמן דו־חמצני שתורם לשינויי האקלים. הרווח הכלכלי המיידי של מעטים בא על חשבון נזק סביבתי ארוך טווח לכל העולם.

למה זה מקבל ניקוד מלא: שני נימוקים, אחד לכל צד, וכל אחד מוסבר בשרשרת של סיבה ותוצאה.

מה נדרש: (1) לציין את השינוי ולתאר שני ביטויים שלו במפה (באזור הישן ובשוליים); (2) הסבר כיצד מבנה תעשייה הופך למוקד תיירות.

תשובה מלאה:
(1) השינוי: התעשייה עברה מאזור התעשייה הוותיק שבמרכז העיר, ליד הנמל, אל שולי העיר.
כיצד הוא בא לידי ביטוי במפה:
– באזור התעשייה הוותיק (ליד הנמל הישן, מדרום למע"ר) רוב המפעלים נסגרו, והמסילה הישנה שהובילה אליו אינה פעילה עוד.
– שני מבני מפעלים ישנים באזור זה הוסבו לשימושים חדשים – מגורים, משרדים ומרכזי בילוי ותרבות.
– בשולי העיר, ממזרח לשכונות, ליד שני המחלפים של הכביש המהיר ובסמוך לשדה התעופה, הוקמו בעשורים האחרונים פארקים חדשים לתעשייה ולתעסוקה.
כלומר המיקום של התעשייה עבר מן הקרבה לנמל ולמסילה אל הקרבה לכבישים מהירים ולשדה התעופה.
(2) למבני תעשייה ישנים – מחסנים, אולמות ייצור, ארובות – יש אופי היסטורי ואדריכלי מיוחד, והם מספרים את סיפור העיר. הם מרווחים וגבוהים, ולכן אפשר להתאים אותם לגלריות, למוזיאונים, לאולמות מופעים, למסעדות ולשווקים. בדרך כלל הם קרובים למרכז העיר ולחוף הים. העירייה ויזמים משפצים אותם, והם הופכים למוקד שמושך תיירים ומבלים ומחייה את האזור (התחדשות עירונית).

למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) השינוי נקרא בשמו ויש לו שני ביטויים מפורשים מן המפה; ב־(2) ההסבר כולל גם את מאפייני המבנים וגם את השימוש החדש שמושך מבקרים.

מה נדרש: (1) השפעה אחת על התחבורה עם מנגנון; (2) פעולה אחת של הרשויות עם הסבר.

תשובה מלאה:
(1) השפעה על התחבורה – תלות ברכב פרטי ועומסי תנועה: כשמקומות העבודה היו במרכז העיר, עובדים רבים הגיעו ברגל, באוטובוס או ברכבת. הפארקים החדשים מפוזרים בשולי העיר, ליד המחלפים, ואין אליהם תחבורה ציבורית תדירה. לכן רוב העובדים נוסעים אליהם ברכב פרטי, ובשעות השיא נוצרים פקקים בכביש המהיר ובמחלפים, הנסיעות מתארכות והזיהום מכלי הרכב גדל. (אפשר גם: תנועת המשאיות עברה מן המרכז אל השוליים, ומרכז העיר נעשה שקט ובטוח יותר.)
(2) הצעה – התחדשות האזור בעירוב שימושים: הרשויות יכינו לאזור התעשייה הישן תוכנית חדשה שמשלבת מגורים, משרדים, מסחר, בילוי ושטחים ציבוריים. לפני הבנייה יש לטהר את הקרקע מן הזיהום שהשאירו המפעלים. כדאי לשמר את מבני התעשייה ההיסטוריים ולהסב אותם לשימושי תרבות, ולפתח טיילת לאורך הנמל הישן. כך מנצלים קרקע קרובה למרכז ולים, מוסיפים דירות בלי לבנות על שטחים פתוחים, ומחיים אזור נטוש.

למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) השפעה מוסברת על התחבורה; ב־(2) פעולה קונקרטית עם הסבר התועלת.

מה נדרש: (1) שני שימושי קרקע שנפגעו, על פי השוואת האיורים; (2) השפעה כלכלית על כל אחד מהם.

תשובה מלאה:
(1) שימושי קרקע שנפגעו (שניים): חקלאות – מדרגות הכרמים במדרון; תחבורה – הכביש; תעשייה – המפעל שבצד העמק. נפגעו גם כמה בתים בקצה שכונת המגורים והנחל.

(2) השפעות כלכליות (על כל אחד מן השניים שנבחרו):

למה זה מקבל ניקוד מלא: שימושי הקרקע נלקחו מן האיור ונפגעו בפועל, וכל השפעה כלכלית מוחשית ומוסברת.
טעות נפוצה: לבחור את שכונת המגורים כולה כאילו נהרסה – רק הבתים שבקצה הקרוב לגלישה נפגעו.

מה נדרש: שתי דרכים שונות, כל אחת קשורה לפעילות אדם ומוסברת (3+3).

תשובה מלאה:
שתי דרכים:
1. ניהול מים במדרון: לנקז את המדרגות ואת הכביש בתעלות שמובילות את מי הגשם וההשקיה אל הנחל, ולא אל תוך המדרון; להשקות בטפטוף ולא בהצפה; לבדוק ולתקן צנרת דולפת. כך המדרון אינו נרווה במים, והקרקע שומרת על החיכוך והלכידות שלה.
2. תכנון ובנייה זהירים: לא לחפור בתחתית המדרון התלול – לסלול כביש במקום מתון יותר, ואם חייבים לחפור, לבנות קיר תמך שמחליף את התמיכה שהוסרה. לשמור על הצמחייה ולתחזק את המדרגות, כי שורשים ומדרגות תקינות מייצבים את הקרקע. (אפשר גם: איסור על פיצוצים במחצבות ליד מדרונות מועדים; איסור בנייה בתחתית מדרון מסוכן.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: כל דרך מתייחסת לפעילות אדם ממשית במדרון, ומוסבר איך היא מקטינה את הסכנה – דרך המים או דרך התמיכה במדרון.

מה נדרש: לבחור שלושה זוגות, ולכל אחד להסביר את המושג מקבוצה 1, את המושג מקבוצה 2, ואת הקשר ביניהם (6 נקודות לכל זוג).

תשובה מלאה:
אפשר לבחור כל שלושה זוגות:

למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל זוג: הגדרה של המושג הראשון, הסבר של המושג השני, ומנגנון הקשר (הבדלי חימום ← הבדלי לחץ ← כיוון הרוח / עלייה או שקיעה של אוויר ← גשם או יובש).

מה נדרש: שתי השפעות שונות – על האדם ועל הסביבה – כל אחת מוסברת (5+5).

תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – על הסביבה: שריפות יער. ביוון יש חורש ים־תיכוני ויערות אורן, שמתייבשים בקיץ. כשמספר הימים החמים מאוד גדל, הצמחייה יבשה יותר, ושריפה שפורצת – מברק, מרשלנות או מהצתה – מתפשטת מהר, בעיקר כשנושבת רוח. ואכן בשנים האחרונות פרצו ביוון שריפות גדולות במיוחד (למשל באי אוויה ב־2021, ברודוס ב־2023 ובאטיקה ב־2024), שבהן נשרפו שטחי יער נרחבים, נפגעו בתי גידול, והקרקע החשופה נסחפה בחורף.
השפעה שנייה – על האדם: עומס חום. בימים של 35°C ויותר עולה מספר מכות החום ומקרי המוות, בעיקר בקרב קשישים וחולים. הצריכה של חשמל למיזוג מגיעה לשיא ומעמיסה על הרשת, עבודה בחוץ נעשית מסוכנת, ואפילו אתרים מתוירים (כמו האקרופוליס) נסגרים בשעות החמות – פגיעה בתיירות, ענף מרכזי בכלכלת יוון.

למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות (שריפות; בריאות וכלכלה), כל אחת עם מנגנון שמקשר אותה לימים החמים, ודוגמאות אמיתיות מיוון.

מה נדרש: הסבר מנומק (לפחות טיעון אחד מפורט, עדיף שניים) מדוע ההתחממות ממשיכה למרות הפחתת הפליטות.

תשובה מלאה:
יש כמה סיבות:

כתוצאה, הטמפרטורה הממוצעת תמשיך לעלות בעשורים הקרובים, וביחד איתה מספר הימים החמים ביוון. לכן לצד הפחתת הפליטות יש צורך גם בהסתגלות – הכנה לגלי חום ולשריפות.

למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה מסבירה את הפער בין המאמצים לתוצאה בעזרת מנגנונים פיזיים וגלובליים (משך החיים של הגזים, אינרציה, פליטות עולמיות), ולא רק טוענת שהמאמצים "לא מספיקים".

מה נדרש: לבחור את המקום הנכון ולנמק – כיוון רוח המונסון, מיקום כל עיר ביחס לרכס (הצד שפונה אל הרוח מול צל הגשם) והקשר לגשם.

תשובה מלאה:
במומבאי יורדת בעונת המונסון כמות משקעים גדולה בהרבה.
נימוק: לפי שלב 4 בתרשים, בקיץ נושב מונסון הקיץ מן האוקיינוס אל היבשה. בחוף המערבי של הודו הוא נושב מדרום־מערב, מעל הים הערבי, ולכן הוא חם ורווי אדי מים. במפה הפיזית שבאטלס רואים שלאורך החוף המערבי, קרוב לים, מתנשא רכס הגאטים המערביים. מומבאי נמצאת בין הים לבין הרכס – בצד שפונה אל הרוח. האוויר הלח נתקל ברכס ונאלץ לעלות במדרון המערבי; בעלייה הוא מתפשט ומתקרר, אדי המים מתעבים, ויורדים גשמים עזים מאוד (גשם תבליטי) – במומבאי יותר מ־2,000 מ"מ בחודשים יוני–ספטמבר.
פונה נמצאת ממזרח לרכס, ב"צל הגשם". האוויר שעבר את הרכס כבר הוריד את רוב הלחות שלו במדרון המערבי, וכשהוא יורד במדרון המזרחי הוא נדחס, מתחמם ומתייבש, ולכן נוצרים מעט עננים. כמות המשקעים בפונה קטנה בהרבה – כשליש מזו של מומבאי.

למה זה מקבל ניקוד מלא: הבחירה הנכונה עם נימוק המשווה בין שני המקומות – כיוון הרוח ומקורה, עלייה מול ירידה של האוויר במדרונות הרכס, ומה קורה לאדי המים בכל צד.

מה נדרש: להסביר השפעה אחת – הקשר בין המונסון לבין פעילות האדם.

תשובה מלאה:
השפעה לדוגמה – על החקלאות ועל אספקת המים: ברוב דרום אסיה כמעט כל הגשם השנתי יורד בעונת מונסון הקיץ. החקלאים שותלים אורז ושאר הגידולים עם בוא הגשמים, והגשם ממלא את הנהרות, המאגרים ומי התהום שמהם שותים ומשקים בשאר השנה. לכן מאות מיליוני אנשים תלויים במונסון: אם הוא מתאחר או חלש, יש בצורת, היבולים נפגעים ומחירי המזון עולים; אם הוא חזק במיוחד, נהרות עולים על גדותיהם, ושיטפונות הורסים כפרים ושדות, גורמים להרוגים ולהתפשטות מחלות.
(אפשר גם: הגשם העז מקרר את האוויר אחרי חודשי החום הקיצוני של האביב; בעונת המונסון התחבורה והתיירות משתבשות בגלל הצפות.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: השפעה אחת מוסברת: הקשר בין גשמי המונסון לבין חיי האדם או הכלכלה.

מה נדרש: (1) לזהות את שני החתכים (2+2); (2) להסביר את היווצרות אחד מהם – התהליכים ומדוע הם יוצרים את הצורה (6).

תשובה מלאה:
(1) תרשים א – מהלך עליון: עמק צר ותלול בצורת V, והאפיק תופס כמעט את כל התחתית. תרשים ב – מהלך תחתון: עמק רחב עם תחתית שטוחה ורחבה (מישור הצפה מכוסה שכבת סחף), ואפיק רחב ורדוד שעובר בתוכו.
(2) בוחרים אחד:

למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) זיהוי נכון ומנומק לפי צורת העמק. (2) תהליך מוסבר בשלבים – שיפוע, מהירות, סוג הסחיפה, התוצאה – וקשור לצורה בתרשים.

מה נדרש: להסביר מדוע הנזק גדול יותר במהלך התחתון – לפי התנאים הפיזיים ולפי שימושי הקרקע.

תשובה מלאה:

למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר משלב את שני הצדדים – מאפייני העמק והזרימה, וריכוז האוכלוסייה והפעילות במישורי ההצפה – ומשווה למהלך העליון.

מה נדרש: לבחור מדינה אחת ולהסביר בעזרת מפת הלוחות וההעתקים שבאטלס מה גרם לרעידה.

מה לחפש באטלס: מפת לוחות טקטוניים וכיווני תנועתם; במפה של אסיה – הגבול בין הלוח ההודי ללוח האירואסייתי; במפה של צפון אמריקה – העתק סן אנדראס והגבול בין הלוח הפסיפי ללוח הצפון־אמריקני.

תשובה מלאה:
בחירה: פקיסטן.
צפון פקיסטן וחבל קשמיר נמצאים בקצה המערבי של ההימלאיה, באזור ההתנגשות בין שני לוחות יבשתיים: הלוח ההודי, הנע צפונה בכמה סנטימטרים בשנה, והלוח האירואסייתי. הלוח ההודי נדחק מתחת לאירואסיה; הלחיצה מקמטת את הקרום, מרימה את רכסי ההימלאיה ויוצרת העתקי דחיקה, שלאורכם גוש סלע אחד נדחף מעל גוש אחר. החיכוך גורם לסלעים "להיתקע", המתח מצטבר במשך שנים רבות, וכשהוא עולה על חוזק הסלעים – הם נקרעים ומזנקים בבת אחת. כך נגרמה רעידת האדמה של אוקטובר 2005 (עוצמה 7.6, מוקד רדוד).
(אפשר גם ארצות הברית: דרום קליפורניה יושבת על הגבול בין הלוח הפסיפי, הנע צפונה־מערבה, לבין הלוח הצפון־אמריקני – גבול שבו הלוחות מחליקים זה לצד זה לאורך העתק סן אנדראס. בדרום קליפורניה ההעתק מתעקל, ולכן הלוחות גם נלחצים זה אל זה; נוצרים העתקי דחיקה ורכסים. רעידת נורת'רידג' (1994) נגרמה מתזוזה פתאומית לאורך העתק דחיקה כזה, שאינו נראה על פני השטח, מתחת לעמק סן פרננדו.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחרה מדינה אחת, צוינו הלוחות וסוג הגבול, והוסבר המנגנון של הצטברות מתח ושחרורו.

מה נדרש: שני הסברים שונים להבדל העצום בתוצאות.

תשובה מלאה:
מה מראה הטבלה: הרעידה בפקיסטן הייתה חזקה יותר (7.6 לעומת 6.7), אבל ההבדל בעוצמה אינו מסביר את ההבדל בתוצאות: בפקיסטן נהרגו כ־87,000 בני אדם, ובנורת'רידג' – 57, כלומר פי יותר מ־1,500.
הסבר 1 – איכות הבנייה ותקני בנייה: בצפון פקיסטן ובקשמיר רוב הבתים נבנו מאבן, מלבנים ומבטון בלי ברזל או עם מעט ברזל, ולעיתים עם גגות כבדים. בנייה כזאת קורסת בבת אחת – ואכן קרסו כפרים שלמים ובתי ספר רבים. בקליפורניה יש תקני בנייה מחמירים נגד רעידות אדמה, והם נאכפים; רוב בתי המגורים בנויים משלד עץ קל וגמיש, ולכן נשארו עומדים (הנזק הכבד היה בעיקר לגשרים, לכבישים ולבניינים ישנים).
הסבר 2 – רמת הפיתוח, התבליט והנגישות: התל"ג לנפש בארצות הברית (כ־27,660 דולר) גבוה פי כ־33 מזה של פקיסטן (כ־830 דולר). בלוס אנג'לס פעלו מיד כוחות חילוץ מקצועיים, בתי חולים ומערכות חירום מאורגנות. בפקיסטן הרעידה פגעה באזור הררי ומבודד; מפולות חסמו את הדרכים, הסיוע הגיע לכפרים רבים רק אחרי ימים, ורבים מן הפצועים והלכודים מתו בינתיים.
(אפשר גם: שעת הרעידה – בפקיסטן היא התרחשה בשעות הבוקר (כ־08:50), כשתלמידים רבים היו בבתי הספר שקרסו; בנורת'רידג' היא התרחשה לפנות בוקר (כ־04:30), כשרוב האנשים ישנו בבתים שעמדו ברעידה, והכבישים שקרסו היו כמעט ריקים.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הסברים שונים, כל אחד משווה בין שתי המדינות באותו קריטריון ומקושר לנתוני הטבלה.
טעות נפוצה: להסתפק ב"הרעידה בפקיסטן הייתה חזקה יותר" – ההבדל בעוצמה קטן לעומת ההבדל העצום במספר ההרוגים.

מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)

תשובה מלאה:
נכון. בשנה רגילה המים החמים במערב האוקיינוס השקט מחממים את האוויר שמעליהם. האוויר עולה, ונוצרים שם עננים וגשמים רבים (אינדונזיה, צפון ומזרח אוסטרליה). באל ניניו מרכז החום והגשמים זז מזרחה, ומעל מערב האוקיינוס האוויר יורד. הגשמים פוחתים, ויש בצורות ושריפות יער – למשל השריפות הגדולות באינדונזיה בשנים 1997 ו־2015, שהיו שנות אל ניניו חזקות.

למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.

מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)

תשובה מלאה:
אינו נכון. בשנה רגילה רוחות הסחר והרוחות לאורך החוף מרחיקות את מי השטח מחופי פרו, ובמקומם עולים מן המעמקים מים קרים ועשירים במלחים מינרליים. המים האלה מזינים פלנקטון רב, ולכן זה אחד מאזורי הדיג העשירים בעולם (אנשובי). באל ניניו רוחות הסחר נחלשות, מים חמים מן המערב מכסים את החוף, והעלייה של מים קרים כמעט נעצרת. הפלנקטון מתמעט, הדגים נעלמים, ושלל הדגה קורס – כמו ב־1972–1973 וב־1982–1983.

למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.

מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)

תשובה מלאה:
נכון. ליבשה קיבול חום קטן יותר מאשר לים, ולכן היא מתחממת ומתקררת מהר יותר. בקיץ (יוני–ספטמבר) היבשה של דרום אסיה חמה מאוד, ומעליה נוצר שקע נמוך. האוויר הלח מעל האוקיינוס ההודי נמשך פנימה, עולה (במיוחד במורדות ההרים), מתקרר ומוריד גשמים עזים. בחורף היבשה קרה, ומעל מרכז אסיה נוצרת רמה, והרוח היבשה נושבת מן היבשה אל הים. זה דומה לבריזה, אבל בקנה מידה של יבשת ושל עונות.

למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.

מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)

תשובה מלאה:
אינו נכון. ההיגד הופך את העונות. בקיץ נוצר שקע מעל היבשה החמה, ורוח לחה מן האוקיינוס ההודי מביאה גשמים עזים, שהם רוב הגשם השנתי ברוב הודו (מומביי, צ'רפונג'י). בחורף נוצרת רמה מעל היבשה הקרה של אסיה, והרוח נושבת מן היבשה אל הים – רוח יבשה, ועונה יבשה. (יוצא מן הכלל: בחוף הדרומי־מזרחי של הודו, בטמיל נאדו, יורד גשם רב בסתיו ובתחילת החורף, כשהרוח עוברת מעל מפרץ בנגל.)

למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.

מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)

תשובה מלאה:
אינו נכון. ברמה (לחץ גבוה) האוויר שוקע מגובה רב אל פני הקרקע. בזמן הירידה הוא נדחס ומתחמם, וכמות האדים שהוא יכול להכיל גדלה, ולכן הלחות היחסית יורדת – אין התעבות ואין עננים. לכן ברצועות הרמה הסובטרופית, סביב קווי רוחב 20°–35°, נמצאים המדבריות החמים הגדולים: הסהרה, מדבר ערב, קלהרי, המדבר האוסטרלי. גשמים רבים יורדים דווקא באזורי שקע, שבהם האוויר עולה (למשל השקע המשווני).

למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.

מה נדרש: לקבוע אם ההיגד נכון או אינו נכון; אם הוא נכון – להסביר אותו, ואם אינו נכון – להסביר מדוע הוא אינו נכון. (בוחרים חמישה מן השבעה; כאן מוסבר כל היגד.)

תשובה מלאה:
נכון. מערכות הלחץ נודדות במהלך השנה בעקבות השמש. בקיץ הרמה הסובטרופית (למשל רמת האיים האזוריים) נודדת צפונה, ושולטת באגן הים התיכון: אוויר שוקע ויציב, שמיים בהירים, ואין כמעט גשם במשך כמה חודשים. בחורף היא נודדת דרומה, ואל האגן מגיעים שקעים (אפיקי שקע וחזיתות) מן האוקיינוס האטלנטי ומן הים, ובחורף יורד גשם. השילוב של קיץ חם ויבש וחורף גשום הוא אקלים ים־תיכוני, שהוא סוג של אקלים סובטרופי.

למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה (נכון / אינו נכון) נכונה, וההסבר נשען על המנגנון הפיזיקלי או הגאוגרפי, ועל דוגמה כשאפשר.