מתכונת 9 בגאוגרפיה (שאלון 57282) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57282 (אקסטרניים: התמחות) · במבנה של הבגרות · 14 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שני פרקים, יש לענות על ארבע שאלות בפרק אחד בלבד.
לכל שאלה – 25 נקודות; סך הכול – 100 נקודות.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
או
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
ג. חומר עזר מותר בשימוש: אטלס משנת 2000 ואילך:
– אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה (ללא המילון למונחי הגאוגרפיה)
– אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי
– אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות: (1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בפרק שבחרתם. המעריכים יעריכו רק את מספר התשובות הנדרש, לפי סדר כתיבתן במחברתכם.
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
שימו לב (מודפס בראש כל אחד מן הפרקים): יש לבחור באחד משני הפרקים: פרק ראשון או פרק שני, ולענות על השאלות בפרק שבחרתם לפי ההוראות. אין לענות על שאלות משני הפרקים.
פרק ראשון – הפיתוח והתכנון המרחבי
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 1–7 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 1 · פיתוח מול שימור בעיר גדולה
עיינו בקטע ובטבלה שלפניכם, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהם.
[קטע]
עיינו במפות שבאטלס.
(1) ציינו את סוג האקלים השורר באזור מומבאי. (4 נקודות)
(2) רוב אירועי ההצפה במומבאי מתרחשים בחודשים יוני–ספטמבר. הסבירו את הקשר בין סוג האקלים באזור מומבאי ובין העונה שבה מתרחשות ההצפות. (4 נקודות)
בטבלה שלפניכם מוצג השטח של שני שימושי קרקע בעיר מומבאי בשנים 1991 ו־2018.
[טבלה]
(1) ציינו שימוש קרקע אחד ששטחו גדל ושימוש קרקע אחד ששטחו הצטמצם בשנים האלה, וחשבו בכמה אחוזים השתנה השטח של כל אחד מהם. (4 נקודות)
(2) הסבירו את הקשר בין השינויים בשימושי הקרקע שציינתם ובין הסכנה להצפות במומבאי. (4 נקודות)
(1) הסבירו את הדילמה "שימור מול פיתוח" הכרוכה בהקמת מתחם התחזוקה של המטרו באזור ארי. (5 נקודות)
(2) לפניכם שני עקרונות של פיתוח עירוני בר־קיימה:
– שמירה על "ריאות ירוקות" – שטחים טבעיים ופארקים גדולים – בתוך העיר
– פיתוח מחדש של שטחים שכבר בנויים או מוזנחים, במקום בנייה בשטחים פתוחים
בחרו באחד מן העקרונות.
הסבירו כיצד תכנון מתקני התחבורה במומבאי על פי העיקרון שבחרתם יסייע להתמודד עם הדילמה "שימור מול פיתוח". (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(1) אקלים טרופי מונסוני (טרופי עם עונה גשומה ועונה יבשה) – חם כל השנה (כ־25°C–30°C בממוצע), כ־2,500 מ"מ בשנה, וכמעט כל הגשם (כ־95%) יורד ביוני–ספטמבר; שאר השנה כמעט יבש.
(2) בקיץ נושבת רוח המונסון הדרום־מערבית מן הים הערבי אל היבשה. האוויר החם והלח נתקל בהרי הגהאטים המערביים שמאחורי החוף ומתרומם – יורדים גשמים עזים מאוד בחודשים יוני–ספטמבר (ביולי לבדו כ־900 מ"מ בממוצע). כמויות כאלה בזמן קצר גורמות להצפות; בחורף הרוח נושבת מן היבשה, אין גשם ואין הצפות.
מה נדרש: (1) לציין את סוג האקלים; (2) להסביר מדוע ההצפות מתרכזות ביוני–ספטמבר.
תשובה מלאה:
(1) במפות האקלים שבאטלס אזור מומבאי מסומן באקלים טרופי מונסוני: הטמפרטורה גבוהה כל השנה (בממוצע בין כ־25°C בינואר לכ־30°C במאי), כמות המשקעים השנתית גבוהה – כ־2,500 מ"מ – וכמעט כולה (כ־95%) יורדת בארבעה חודשים, יוני עד ספטמבר. בחודשים דצמבר–אפריל כמעט אין גשם.
(2) הקשר: בקיץ תת־היבשת ההודית מתחממת מאוד, ונוצר מעליה לחץ ברומטרי נמוך. לכן נושבת רוח המונסון הדרום־מערבית מן הים הערבי אל היבשה ומביאה אוויר חם ורווי לחות. מאחורי החוף של מומבאי מתנשאים הרי הגהאטים המערביים, והאוויר הלח נאלץ להתרומם לאורכם, מתקרר, ואדי המים מתעבים – יורדים גשמים עזים כמעט מדי יום (ביולי – כ־900 מ"מ בממוצע, יותר מן הכמות השנתית בארץ). כמויות גשם כאלה בזמן קצר, ובמיוחד ימים של גשם קיצוני כמו ב־26 ביולי 2005, גורמות להצפות. בחורף הרוח מתהפכת ונושבת מן היבשה אל הים, ולכן אין גשם ואין הצפות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג האקלים מזוהה עם מאפייניו, וההסבר מקשר את מנגנון המונסון (רוח לחה מן הים בקיץ, התרוממות ליד ההרים) לעונה שבה מתרכזות ההצפות, וגם מסביר מדוע אין הצפות בחורף.
סעיף ב
(1) גדל – השטח הבנוי: מ־173.1 ל־346.0 קמ"ר – עלייה של כ־100% (פי 2). הצטמצם – השטח המכוסה צמחייה: מ־215.8 ל־129.3 קמ"ר – ירידה של כ־40%.
(2) הצמחייה (יערות ומנגרובים) מעכבת את זרימת המים, ובקרקע שמתחתיה המים מחלחלים, והמנגרובים בחוף קולטים מים ומגינים מפני גאות. כשהם מוחלפים בבנייה ובמשטחים אטומים, הגשם הופך לנגר עילי שזורם מהר לרחובות ולנהרות הקטנים; מערכת הניקוז מוצפת – הסכנה להצפות גדלה.
מה נדרש: (1) לציין שימוש שגדל ושימוש שהצטמצם ולחשב את שיעור השינוי; (2) להסביר את הקשר להצפות.
תשובה מלאה:
(1) חישוב שיעור השינוי: (הערך בשנת 2018 − הערך בשנת 1991) ÷ הערך בשנת 1991 × 100.
שימוש קרקע ששטחו גדל – השטח הבנוי: מ־173.1 קמ"ר ל־346.0 קמ"ר, כלומר (346.0 − 173.1) ÷ 173.1 × 100 ≈ 100% – השטח הבנוי גדל פי 2 בערך.
שימוש קרקע ששטחו הצטמצם – השטח המכוסה צמחייה: מ־215.8 קמ"ר ל־129.3 קמ"ר, כלומר (129.3 − 215.8) ÷ 215.8 × 100 ≈ 40%− – ירידה של כ־40%.
(2) הקשר: הצמחייה – יערות, פארקים ומנגרובים לאורך החופים והמפרצים – מאטה את זרימת מי הגשם, והקרקע שמתחתיה סופגת חלק גדול מהם. המנגרובים והביצות שבחוף אוגרים מים ומשמשים "חיץ" בין הים לעיר. כשהשטחים האלה מוחלפים בבניינים, בכבישים ובמגרשי חניה – משטחים אטומים – המים אינם מחלחלים, וכמעט כל הגשם הופך לנגר עילי שזורם במהירות לרחובות, לתעלות ולנחלים הקטנים שבעיר. בגשם מונסוני עז מערכת הניקוז אינה מספיקה, והנחלים עולים על גדותיהם – לכן ככל שהשטח הבנוי גדל והצמחייה מצטמצמת, הסכנה להצפות במומבאי גדלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) יש שימוש אחד שגדל ושימוש אחד שהצטמצם, עם חישוב נכון של שיעור השינוי; בסעיף (2) יש הסבר סיבתי מלא: פחות צמחייה וחלחול → משטחים אטומים → נגר עילי → הצפות.
סעיף ג
(1) פיתוח – המטרו התת־קרקעי חיוני לעיר הצפופה והפקוקה: הוא מקצר את זמני הנסיעה של מיליוני תושבים, מפחית את השימוש ברכב ואת זיהום האוויר, וזקוק למתחם תחזוקה גדול. שימור – ארי הוא אחד השטחים הירוקים האחרונים בעיר, הגובל בפארק לאומי: עצים, בתי גידול לבעלי חיים, שטח שהמים מחלחלים בו ו"ריאה ירוקה" לתושבים; הכריתה פוגעת בכל אלה, ושטח טבעי שנבנה כמעט אינו חוזר.
(2) פיתוח מחדש של שטחים בנויים: להקים את מתחם התחזוקה על שטח שכבר בנוי או מוזנח (מגרש תעשייה נטוש, שטח רכבת קיים) – העיר מקבלת את המטרו (פיתוח), והשטח הירוק נשמר (שימור).
מה נדרש: (1) להציג את שני צידי הדילמה; (2) לבחור עיקרון ולהסביר כיצד הוא מאפשר גם פיתוח וגם שימור.
תשובה מלאה:
(1) הדילמה:
הצורך בפיתוח – מומבאי צפופה מאוד, והרכבות והכבישים בה עמוסים מאוד. קו מטרו תת־קרקעי מאפשר למאות אלפי נוסעים בכל יום להגיע במהירות לעבודה, מפחית את מספר המכוניות בכבישים ואת זיהום האוויר ופליטת גזי החממה. כדי להפעיל את הקו צריך מתחם גדול שבו מחנים ומתחזקים את הרכבות, ובעיר הצפופה כמעט אין שטח פנוי לכך.
הצורך בשימור – ארי הוא אחד השטחים הירוקים הגדולים האחרונים במומבאי, והוא גובל בפארק לאומי. העצים בו הם בית גידול לבעלי חיים (ובהם נמרים), הם מצננים את האוויר ומסננים אותו, והקרקע שבו סופגת את מי הגשם ומפחיתה הצפות. כריתת העצים ובניית המתחם פוגעות בכל אלה – ושטח טבעי שנבנה כמעט אינו חוזר להיות טבעי.
הדילמה: מיזם שמועיל לסביבה ולתושבים בטווח הארוך (תחבורה ציבורית) פוגע בשטח טבעי נדיר בעיר.
(2) העיקרון שבחרתי: פיתוח מחדש של שטחים שכבר בנויים או מוזנחים.
אם מתכננים את מתחמי התחזוקה ואת שאר מתקני התחבורה על שטחים שכבר בנויים או מוזנחים – למשל שטחים של מפעלים שנסגרו, מגרשי רכבת ישנים או מחסנים נטושים – העיר מקבלת את המטרו ואת כל התועלת שלו (פיתוח), ובו בזמן השטחים הירוקים של ארי נשמרים (שימור). כך גם משקמים שטח מוזנח בעיר.
(אפשרות אחרת – שמירה על "ריאות ירוקות": אם קובעים מראש שהשטחים הירוקים הגדולים, כמו ארי והפארק הלאומי, מוגנים ואסורים לבנייה, המתכננים נאלצים למצוא למתקנים מקום אחר, או לתכנן אותם מתחת לקרקע או על שטח קטן יותר – וכך אפשר לפתח את התחבורה בלי לוותר על השטחים הטבעיים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) שני הצדדים מוסברים עם נימוקים מן הקטע, והניגוד ביניהם מנוסח במפורש; בסעיף (2) העיקרון מקושר לשני הצדדים – פיתוח התחבורה נמשך והשטח הירוק נשמר.
שאלה 2 · גלעין ושוליים – גרמניה
לפניכם מפה סכמטית של גרמניה המציגה חמש מדינות (מחוזות) בגרמניה, וכן טבלה המציגה נתונים על מדדי תעסוקה וכלכלה במחוזות אלה.
עיינו במפה ובטבלה, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהן.
[מפה; טבלה]
קבעו אילו מן המחוזות האלה הם גלעין, ואילו מן המחוזות הם שוליים.
נמקו את קביעתכם על פי שני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורי גלעין, ושני נתונים מן הטבלה המאפיינים אזורי שוליים (סך הכול – ארבעה נתונים). (9 נקודות)
בחרו באחד מאזורי השוליים של גרמניה.
על פי המפות שבאטלס, ציינו שני מאפייני שוליים נוספים (שאינם מוצגים בטבלה) לאזור שבחרתם. (7 נקודות)
ציינו שתי דרכים לפיתוח של אזורי שוליים, והסבירו כיצד כל אחת מן הדרכים שציינתם עשויה לסייע לפיתוח אזורי השוליים. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
גלעין: בוואריה והסן. שוליים: מקלנבורג־פורפומרן, סקסוניה־אנהלט ותורינגיה (במזרח גרמניה). גלעין – תמ"ג לנפש גבוה (60,300 ו־59,100 אירו; ממוצע 51,800) ושיעור גבוה של מועסקים בענפי המידע והתקשורת (4.6% ו־4.1%). שוליים – תמ"ג לנפש נמוך (37,100–39,100) ושיעור נמוך של בעלי השכלה גבוהה (25.6%–28.6% לעומת 34.8%–36.1%). (אפשר גם: חקלאות 1.5%–2.8% לעומת 0.7%–1.3%; אבטלה 3.5%–4.2% לעומת 2.6%–3.2%.)
מה נדרש: לסווג חמישה מחוזות ולנמק בשני נתונים לגלעין ובשני לשוליים.
תשובה מלאה:
אזורי הגלעין: בוואריה (מינכן) והסן (פרנקפורט).
אזורי השוליים: מקלנבורג־פורפומרן, סקסוניה־אנהלט ותורינגיה – שלושתם במזרח גרמניה.
נתונים המאפיינים את הגלעין:
1. תמ"ג לנפש גבוה – 60,300 אירו בבוואריה ו־59,100 בהסן, מעל הממוצע בגרמניה (51,800).
2. שיעור גבוה של מועסקים בענפי המידע והתקשורת (תוכנה, תקשורת, אינטרנט) – 4.6% ו־4.1%, מעל הממוצע (4.0%). אלה ענפים עתירי ידע שמתרכזים בגלעין.
נתונים המאפיינים את השוליים:
1. תמ"ג לנפש נמוך – 37,100 אירו בתורינגיה, 37,200 בסקסוניה־אנהלט ו־39,100 במקלנבורג־פורפומרן – כ־72%–75% מן הממוצע הארצי; בבוואריה התמ"ג לנפש גבוה בכ־63% מבתורינגיה.
2. שיעור נמוך של בעלי השכלה גבוהה – 25.6% בסקסוניה־אנהלט, 27.0% במקלנבורג־פורפומרן ו־28.6% בתורינגיה, לעומת 36.1% ו־34.8% בגלעין.
(אפשר גם: שיעור גבוה יחסית של מועסקים בחקלאות – 2.8%, 2.2%, 1.5% לעומת 1.3% ו־0.7%; אבטלה גבוהה יותר – 3.5%–4.2% לעומת 2.6%–3.2%; שיעור נמוך של מועסקים במידע ובתקשורת – 1.8%–2.7%.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הסיווג נכון, ויש ארבעה נתונים מספריים מן הטבלה – שניים לגלעין ושניים לשוליים – מושווים לממוצע או לקבוצה השנייה.
טעות נפוצה: לחשוב שבוואריה היא שוליים כי היא בקצה הדרום־מזרחי של המדינה – הקביעה נעשית לפי הנתונים, ולא לפי המיקום בקצה המפה.
סעיף ב
מקלנבורג־פורפומרן: 1. צפיפות אוכלוסין נמוכה מאוד (הנמוכה בגרמניה) ומעט ערים גדולות – אזור כפרי של חקלאות, אגמים ויערות; 2. מיקום מרוחק מצירי הכלכלה הראשיים (עמק הריין, הרוהר, דרום גרמניה) ומעט תעשייה. (סקסוניה־אנהלט: אזור תעשייה ישנה – כריית פחם חום ותעשייה כימית – שעבר סגירת מפעלים; תורינגיה: אזור הררי־יערני (יער תורינגיה), רחוק מן הנמלים.)
מה נדרש: שני מאפייני שוליים לפי האטלס, שאינם בטבלה.
תשובה מלאה:
תשובה עבור מקלנבורג־פורפומרן:
1. צפיפות אוכלוסין נמוכה ואופי כפרי: במפת צפיפות האוכלוסין רואים שזה האזור הדליל ביותר בגרמניה (כ־70 נפש לקמ"ר), עם ערים קטנות (רוסטוק, שוורין) ושטחים רבים של חקלאות, אגמים ויערות. מעט תושבים = שוק קטן ומעט עובדים מיומנים.
2. ריחוק מן הצירים הכלכליים ומעט תעשייה: במפות הכלכלה והתחבורה רואים שהאזורים המתועשים והצפופים של גרמניה נמצאים במערב ובדרום – עמק הריין, הרוהר, פרנקפורט, שטוטגרט ומינכן – ואילו בצפון־מזרח יש מעט אזורי תעשייה, והאזור רחוק מהם. (אפשר גם: האזור היה חלק מגרמניה המזרחית עד 1990, וכלכלתו נפגעה בסגירת מפעלים אחרי האיחוד.)
תשובות לאזורים אחרים: סקסוניה־אנהלט – אזור של תעשייה ישנה: כריית פחם חום ותעשייה כימית (ביטרפלד, לוינה) שחלקם נסגרו, ופגיעה סביבתית מן הכרייה. תורינגיה – אזור הררי ויערני (יער תורינגיה), רחוק מנמלי הים ומצירי התחבורה הראשיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים שונים, מבוססים על מפות האטלס (צפיפות, כלכלה, תבליט, מיקום) וקשורים לאזור שנבחר.
סעיף ג
1. פיתוח תשתיות תחבורה ותקשורת (כבישים מהירים, רכבות מהירות, אינטרנט מהיר) – משפר את הנגישות לגלעין ולשווקים ומושך עסקים. 2. העברת מוסדות ממשלתיים, אוניברסיטאות ומכוני מחקר לאזורי השוליים – יוצרת מקומות עבודה איכותיים ומושכת אוכלוסייה משכילה. (אפשר גם: פיתוח אנרגיית רוח ושמש בשטחים הפתוחים; תיירות בחופים ובאגמים.)
מה נדרש: שתי דרכים, ולכל אחת הסבר.
תשובה מלאה:
דרך ראשונה – פיתוח תשתיות תחבורה ותקשורת: סלילת כבישים מהירים ומסילות לרכבת מהירה שמחברים את אזור השוליים לערי הגלעין, והנחת רשת אינטרנט מהירה. זמני הנסיעה וההובלה מתקצרים, ולכן משתלם לחברות להקים באזור מרכזים לוגיסטיים ומפעלים (הקרקע והשכר זולים יותר), ותושבים יכולים לעבוד מרחוק בחברות של הגלעין. (בגרמניה הושקעו אחרי איחוד המדינה סכומים גדולים בכבישים ובמסילות במזרח.)
דרך שנייה – העברת מוסדות ציבוריים ומחקר לשוליים: הקמה או העברה של משרדי ממשלה, אוניברסיטאות ומכוני מחקר לערים באזורי השוליים. כך נוצרים מקומות עבודה יציבים ומכניסים, צעירים משכילים נשארים או מגיעים לאזור, ובעקבותיהם נפתחים עסקים ושירותים (מכפיל כלכלי).
(אפשר גם: ניצול השטחים הפתוחים להפקת אנרגיית רוח ושמש – הכנסות לבעלי הקרקע ולרשויות ומשיכת תעשייה שזקוקה לחשמל ירוק; פיתוח תיירות בחופי הים הבלטי ובאגמים; תמריצי מס להשקעה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי דרכים שונות, כל אחת מוסברת דרך המנגנון שלה (נגישות; מקומות עבודה ואוכלוסייה משכילה).
שאלה 3 · תמורות ביישוב הכפרי – כפרים באלפים ובשולי ערים
בעשורים האחרונים השתנה התפקיד של יישובים כפריים רבים במדינות המפותחות. כל אחד מן התיאורים שלפניכם מתאר תמונה של יישוב כפרי במדינה מפותחת.
ברשימה שלפניכם שמות של שלושה סוגים של יישובים כפריים על פי התפקיד העיקרי שלהם.
העתיקו את הרשימה למחברת, וליד כל אחד מן הסוגים כתבו את מספר התמונה המתאימה לו.
סוגי היישוב הכפרי
[תיאור התמונות]
(7 נקודות)
בחרו באחד מסוגי היישוב הכפרי שברשימה, והציגו יתרון אחד וחיסרון אחד שלו לאוכלוסייה הוותיקה במרחב הכפרי. (8 נקודות)
(1) ציינו שני גורמים פיזיים שהשפיעו בעבר על קביעת המיקום של כפרים בעמקים של הרי האלפים. (6 נקודות)
(2) האם גורמים פיזיים אלה משפיעים גם היום על קביעת המיקום של יישובים חדשים ושל מבנים חדשים בהרי האלפים, כפי שהשפיעו בעבר? נמקו את תשובתכם. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
כפר חקלאי – תמונה 3 (רפתות, אסמים, טרקטורים ושדות); כפר נופש ותיירות – תמונה 2 (בתי הארחה, רכבל, מסלולי סקי, חנויות להשכרת ציוד); כפר פרברי – תמונה 1 (וילות חדשות עם גינות ומכוניות היוצאות בבוקר לעיר).
מה נדרש: התאמה של כל סוג לתמונה.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש ההתאמות נכונות ומנומקות במאפיין של התפקוד העיקרי.
סעיף ב
למשל, כפר פרברי: יתרון – תושבים חדשים מגדילים את האוכלוסייה, שומרים על בית הספר והשירותים, ומחירי הקרקע של התושבים הוותיקים עולים; חיסרון – מחירי הדיור עולים וצעירים מקומיים לא יכולים לקנות בית, הכפר ריק ביום, ויש התנגשויות עם החקלאים (ריח, רעש, תנועה).
מה נדרש: סוג אחד, יתרון וחיסרון מוסברים מנקודת מבט של האוכלוסייה הוותיקה.
תשובה מלאה:
סוג נבחר – כפר פרברי ("כפר שינה"):
יתרון: הגעת משפחות צעירות מן העיר מגדילה את האוכלוסייה, אחרי שנים שבהן צעירים עזבו את הכפר. בזכותן נשארים פתוחים בית הספר, החנות והמרפאה, ויש ביקוש לשירותים מקומיים. ערך הקרקע והבתים של התושבים הוותיקים עולה, והם יכולים למכור או להשכיר נכסים.
חיסרון: מחירי הדיור עולים מאוד, וצעירים מן הכפר עצמו אינם יכולים לקנות בית ונאלצים לעזוב. בשעות היום הכפר ריק, כי רוב התושבים בעיר, וחיי הקהילה נחלשים. נוצרים גם חיכוכים בין התושבים החדשים לבין החקלאים – תלונות על ריח, רעש של מכונות ותנועה של טרקטורים.
(אפשר גם: כפר תיירות – יתרון: מקומות עבודה והכנסה; חיסרון: עונתיות, עומס ושינוי אופי הכפר. כפר חקלאי – יתרון: פרנסה וקהילה יציבה; חיסרון: הכנסה תלויה במחירים ובמזג האוויר, צעירים עוזבים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: היתרון והחיסרון קשורים במפורש לסוג שנבחר ולאוכלוסייה הוותיקה, עם הסבר.
סעיף ג
(1) חשיפה לשמש – כפרים נבנו על המדרון הפונה לדרום, המקבל יותר שמש וחום (חקלאות, עונת גידול ארוכה); הגנה מסכנות טבע – מחוץ לנתיבי מפולות שלגים וגלישות קרקע ומעל קרקעית העמק המוצפת, על מדרגות או מניפות סחף יציבות. (גם: מקורות מים וקרקע שטוחה לעיבוד.) (2) כן, במידה רבה: מפות סכנה למפולות שלגים, גלישות והצפות אוסרות בנייה באזורים מסוכנים; אבל גורמים כלכליים משפיעים יותר – כפרי תיירות וסקי נבנים גבוה, ליד מסלולים ורכבלים, ובתנאי שלג ולא דווקא בשמש; וטכנולוגיה (קירות מגן, ייעור) מאפשרת לבנות במקומות שבעבר נמנעו מהם.
מה נדרש: (1) שני גורמים פיזיים; (2) עמדה מנומקת.
תשובה מלאה:
(1) גורמים פיזיים:
(אפשר גם: מקור מים – מעיין או נחל; שטח מתון ושטוח מספיק לבנייה ולעיבוד.)
(2) תשובה: הגורמים הפיזיים עדיין משפיעים, אבל בצורה שונה. הגנה מסכנות טבע חשובה גם היום – במדינות האלפים יש מפות סכנה למפולות שלגים, לגלישות ולהצפות, ואסור לבנות באזורים המסוכנים. לעומת זאת, החשיפה לשמש חשובה פחות: היום רוב התושבים אינם חקלאים, וכפרי תיירות ומלונות נבנים לפי שיקולים כלכליים – ליד מסלולי סקי ורכבלים, ולפעמים גבוה ובמקומות מוצלים שבהם השלג נשמר יותר. בנוסף, טכנולוגיה (קירות מגן ממפולות, גדרות שלג, ייעור מדרונות) מאפשרת לבנות במקומות שבעבר נמנעו מהם.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני הגורמים מוסברים ומקושרים לאלפים; העמדה בסעיף (2) מנומקת – מה נשאר חשוב ומה השתנה, ולמה.
שאלה 4 · עיור והתרוקנות ערים
בגרף שלפניכם מוצגים שיעור האוכלוסייה העירונית ושיעור האוכלוסייה הכפרית בניגריה בשנים 1950–2020, ותחזית* עד 2050. עיינו בגרף, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריו.
[גרף]
(1) ציינו את מגמות השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית ובשיעור האוכלוסייה הכפרית בניגריה הנראות בגרף, וציינו בערך באיזו שנה עבר שיעור האוכלוסייה העירונית את שיעור האוכלוסייה הכפרית. (3 נקודות)
(2) הציגו שני גורמים למגמת השינוי בשיעור האוכלוסייה העירונית שציינתם, והסבירו כל אחד מהם. (7 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצג מספר התושבים בעיר דטרויט שבארצות הברית בשנים 1900–2020. במשך רוב המאה ה־20 הייתה דטרויט מרכז תעשיית הרכב של ארצות הברית.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים ב–ג שאחריו.
[גרף]
(1) ציינו את מגמת השינוי במספר התושבים בדטרויט בשנים 1950–2020. (2 נקודות)
(2) תהליך כלכלי שהתרחש בעיר השפיע על השינוי הנראה בגרף.
ציינו מהו תהליך זה, וכתבו מדוע הוא השפיע על השינוי הנראה בגרף. (6 נקודות)
בדטרויט יש כיום עשרות אלפי מגרשים שהבתים בהם נהרסו או ננטשו. בחלק מן המגרשים האלה הוקמו חוות וגינות עירוניות.
הציגו שני יתרונות בתחומי החברה והכלכלה להפיכת מגרשים נטושים בעיר לחוות ולגינות עירוניות. (7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) שיעור האוכלוסייה העירונית עולה בהתמדה – מ־10.1% (1950) ל־59.8% (2020), ולפי התחזית ל־83.4% ב־2050; שיעור האוכלוסייה הכפרית יורד – מ־89.9% ל־40.2% ול־16.6% בתחזית. הקווים נחתכים בסביבות 2008.
(2) גורם דוחף מן הכפר – עוני ומיעוט הזדמנויות: חקלאות זעירה בהכנסה נמוכה, מחסור בקרקע בגלל גידול האוכלוסייה, מעט שירותים, ובצפון גם בצורות ואלימות. גורם מושך לעיר – תעסוקה ושירותים: בערים הגדולות (לאגוס, קאנו, אבוג'ה) יש עבודה בשירותים, במסחר, בתעשייה ובנפט, ובתי ספר, אוניברסיטאות ובתי חולים. (אפשר גם: ריבוי טבעי גבוה בערים עצמן.)
מה נדרש: (1) לציין את שתי המגמות ואת שנת החיתוך בערך; (2) להציג שני גורמים לעיור ולהסביר כל אחד.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף:
שיעור האוכלוסייה העירונית עלה ברציפות – מ־10.1% בשנת 1950 ל־43.3% בשנת 2000 ול־59.8% בשנת 2020 (כ־0.7 נקודת אחוז בשנה בממוצע), ולפי התחזית ימשיך לעלות ל־83.4% בשנת 2050.
שיעור האוכלוסייה הכפרית ירד באותה מידה – מ־89.9% ל־40.2% בשנת 2020, ולפי התחזית ל־16.6% בשנת 2050.
בסביבות שנת 2008 שני הקווים נחתכים: מאז רוב תושבי ניגריה גרים בערים. בשונה מן המדינות המפותחות, העיור בניגריה נמשך בקצב קבוע ועדיין לא הגיע לשלב הרוויה.
(2) גורם ראשון – דחיפה מן הכפר: רוב תושבי הכפר מתפרנסים מחקלאות זעירה בשיטות מסורתיות ובהכנסה נמוכה. האוכלוסייה הכפרית גדלה מהר (ריבוי טבעי גבוה), והחלקות מתחלקות בין יותר ויותר בני משפחה – אין מספיק קרקע ועבודה לצעירים. בכפרים יש מעט שירותי חינוך ובריאות, וחשמל ומים זורמים חסרים. בצפון המדינה נוספו לכך בצורות, מדבור ואלימות. לכן צעירים רבים עוזבים את הכפר.
גורם שני – משיכה לעיר: בערים הגדולות – לאגוס (המרכז הכלכלי והנמל הראשי), אבוג'ה (הבירה), קאנו, איבדאן ופורט הרקורט (מרכז תעשיית הנפט) – מתרכזים המסחר, השירותים, התעשייה והממשל. יש בהן יותר אפשרויות תעסוקה, גם במגזר הבלתי פורמלי (רוכלות, הובלה, בנייה), ושכר גבוה יותר, וגם בתי ספר תיכוניים, אוניברסיטאות ובתי חולים. הציפייה לחיים טובים יותר מושכת מהגרים מן הכפר.
(אפשר גם: ריבוי טבעי בערים – מרבית המהגרים צעירים, ולכן נולדים בערים ילדים רבים; התרחבות הערים וסיפוח כפרים סמוכים לשטח העירוני.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: סעיף (1) מתאר את שתי המגמות במספרים, מבחין בין נתונים לתחזית ומציין את שנת החיתוך; בסעיף (2) יש שני גורמים שונים (דוחף ומושך), וכל אחד מוסבר עד למעבר מן הכפר לעיר.
סעיף ב
(1) ירידה מתמדת – מ־1.85 מיליון תושבים בשנת 1950 (השיא) ל־0.64 מיליון בשנת 2020: ירידה של כ־65%.
(2) דה־תיעוש – סגירה והעברה של מפעלי הרכב: חברות הרכב העבירו מפעלים לפרברים, למדינות אחרות בארצות הברית ולחו"ל (שכר נמוך יותר), והכניסו מיכון ואוטומציה. עשרות אלפי משרות בתעשייה נעלמו, והתושבים – בעיקר מעמד הביניים – עזבו לפרברים ולערים אחרות בחיפוש אחר עבודה; העירייה איבדה הכנסות ממסים, והשירותים הידרדרו – מה שהאיץ עוד את העזיבה.
מה נדרש: (1) לציין את המגמה בשנים 1950–2020; (2) לזהות את התהליך הכלכלי ולהסביר כיצד גרם לירידה במספר התושבים.
תשובה מלאה:
(1) מאז שנת 1950, שבה הגיעה דטרויט לשיא של 1.85 מיליון תושבים, מספר התושבים ירד ללא הפסקה בכל מפקד: 1.51 מיליון בשנת 1970, 1.03 מיליון בשנת 1990, 0.71 מיליון בשנת 2010 ו־0.64 מיליון בשנת 2020 – ירידה של כ־65% (כמעט שני שלישים מן התושבים).
(2) התהליך: דה־תיעוש – צמצום התעשייה, ובמיוחד תעשיית הרכב, שהייתה הבסיס הכלכלי של העיר.
מדוע השפיע: מאז שנות ה־50 חברות הרכב העבירו מפעלים מן העיר הצפופה אל הפרברים ואל מדינות אחרות בארצות הברית, ובהמשך גם אל מקסיקו ואסיה, שם הקרקע והעבודה זולות יותר. במפעלים שנשארו הוכנסו מיכון ורובוטים, שהחליפו עובדים רבים. בנוסף, מכוניות מיובאות (מיפן, למשל) כבשו חלק גדול מן השוק. עשרות אלפי מקומות עבודה בתעשייה נעלמו מן העיר. משפחות רבות, ובייחוד ממעמד הביניים, עזבו לפרברים ולערים אחרות שבהן הייתה עבודה. כשהתושבים והעסקים עזבו, העירייה גבתה פחות מסים, השירותים (חינוך, תאורה, ביטחון) הידרדרו, ובתים רבים ננטשו – וזה דחף עוד תושבים לעזוב. ב־2013 העירייה אף הכריזה על פשיטת רגל.
(אפשר גם לציין את הפרבור כתהליך מרכזי, בתנאי שמסבירים את הקשר לתעשייה ולעבודה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מוצגת עם נתונים מן הגרף ושיעור הירידה; התהליך מזוהה במדויק (דה־תיעוש), וההסבר הוא שרשרת: סגירה והעברה של מפעלים → אובדן מקומות עבודה → הגירה החוצה → פגיעה בהכנסות העירייה ובשירותים → עוד עזיבה.
סעיף ג
חברתי – מגרשים נטושים הם מוקד להזנחה, לפשיעה ולהשלכת פסולת; גינה פעילה משפרת את המראה ואת תחושת הביטחון, ומשמשת מקום מפגש ופעילות משותפת של התושבים. בנוסף התושבים, ובהם עניים, מקבלים ירקות טריים ובריאים קרוב לבית – בשכונות שבהן אין כמעט חנויות מזון טרי.
כלכלי – החוות יוצרות מקומות עבודה ומקור הכנסה (מכירה בשווקים ולמסעדות), חוסכות לעירייה את תחזוקת המגרשים הריקים, ומעלות את ערך הבתים הסמוכים.
מה נדרש: להציג יתרון חברתי ויתרון כלכלי, ולהסביר כל אחד.
תשובה מלאה:
יתרון בתחום החברה: מגרש נטוש הוא מפגע – צומחים בו עשבים, משליכים אליו פסולת, ולעיתים הוא מוקד לפשיעה, וכך הוא מגביר את ההזנחה ואת הפחד ברחוב. כשהמגרש הופך לגינה או לחווה פעילה, הרחוב נראה מטופח ובטוח יותר, והגינה משמשת מקום מפגש ופעילות משותפת לשכנים, לילדים ולבתי ספר. בנוסף, בשכונות עניות רבות בדטרויט כמעט אין חנויות של מזון טרי, והגינות מספקות לתושבים ירקות ופירות טריים קרוב לבית – תזונה בריאה יותר.
יתרון בתחום הכלכלה: החוות העירוניות יוצרות מקומות עבודה ומקורות הכנסה לתושבים – גידול, מכירה בשווקים, אספקה למסעדות. העירייה חוסכת את ההוצאה על ניקוי ותחזוקה של מגרשים ריקים, ושכונה שבה המגרשים מטופחים מושכת יותר תושבים ועסקים, וערך הבתים בה עולה.
(אפשר גם, בתחום הסביבה: שטח צמחייה מחלחל את מי הגשם, מצנן את הסביבה ומגדיל את המגוון הביולוגי בעיר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש יתרון חברתי ויתרון כלכלי, וכל אחד מוסבר דרך השינוי בפועל בשכונה (ביטחון וקהילה ומזון טרי; תעסוקה, חיסכון וערך נכסים).
שאלה 5 · תמורות ברובע הנמל הישן
הסבירו מהי התחדשות עירונית. (5 נקודות)
ברבים מערי הנמל באירופה התפנו בעשורים האחרונים שטחים נרחבים של נמל ותעשייה ישנים.
בנספח א מוצגות שתי מפות סכמטיות של שימושי הקרקע ברובע הנמל הישן של עיר נמל באירופה בשנים 1990 ו־2020.
[נספח א – מפות]
(1) עיינו במפות, וציינו שני שימושי קרקע ברובע שחל בהם שינוי בשנים האלה: שימוש קרקע אחד ששטחו גדל ושימוש קרקע אחד ששטחו הצטמצם. (4 נקודות)
(2) הסבירו גורם אחד לשינוי בכל אחד משימושי הקרקע שציינתם. (6 נקודות)
ברובע הנמל הישן הוקצה שטח נרחב לפארק ולטיילת לאורך המים (במפה של 2020).
הסבירו מהו שטח ציבורי פתוח בעיר, והציגו שתי סיבות להקצאת שטח לפארק ולטיילת לאורך המים, במקום לבנות בו עוד מגורים ומשרדים. (10 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
התחדשות עירונית – תהליך מתוכנן של שינוי פני אזור ותיק בעיר שהוזנח או שאיבד את תפקידו (שכונה ישנה, אזור תעשייה או נמל): הריסה ובנייה מחדש או שיפוץ של מבנים, שינוי שימושי הקרקע ושיפור התשתיות והשטחים הציבוריים, כדי להחזיר לאזור חיים, תושבים ופעילות כלכלית.
מה נדרש: הגדרה – באילו אזורים, מה עושים ומה המטרה.
תשובה מלאה:
התחדשות עירונית היא תהליך מתוכנן שבו אזור ותיק בעיר – שכונת מגורים מוזנחת, אזור תעשייה או רובע נמל שאיבדו את תפקידם – משתנה ומקבל "חיים חדשים". התהליך כולל שיפוץ מבנים או הריסתם ובנייה חדשה, שינוי שימושי הקרקע (למשל ממחסנים למגורים ולמשרדים), שיפור התשתיות, התחבורה והשטחים הציבוריים. המטרה היא לנצל קרקע מרכזית שעומדת ריקה, למשוך תושבים, עסקים ומבקרים, ולשפר את איכות החיים ואת הכלכלה של האזור – במקום להתרחב אל שטחים פתוחים בשולי העיר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את סוג האזור, את הפעולות ואת המטרה.
סעיף ב
(1) גדל – מגורים (מכ־35% משטח היבשה ברובע ב־1990 לכ־54% ב־2020; אפשר גם: משרדים, מסחר ומלונאות – מ־0 לכ־13.5%, או פארק וטיילת – מכ־1% לכ־13%). הצטמצם – נמל, רציפים ומחסנים (מכ־39% לכ־9%; אפשר גם: תעשייה – מכ־25% לכ־8%).
(2) הנמל הצטמצם – המעבר להובלה במכולות ובאוניות ענק שדורשות מים עמוקים, רציפים ארוכים ושטחי אחסון גדולים; הנמל הישן במרכז העיר צר ורדוד, ולכן פעילות הנמל עברה לנמל חדש מחוץ לעיר, והשטח התפנה. המגורים גדלו – השטח שהתפנה קרוב למרכז העיר ולחוף, והביקוש לדיור בעיר גבוה; העירייה והיזמים הפכו אותו לשכונות מגורים יוקרתיות עם נוף לים, שבהן מחירי הקרקע מצדיקים את ההשקעה.
מה נדרש: (1) לפי המפות – שימוש אחד שגדל ואחד שהצטמצם, עם תיאור הגודל; (2) גורם אחד לכל שינוי, מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) שימוש קרקע ששטחו גדל – מגורים (צהוב־כתום במקרא): ב־1990 המגורים היו רק בחלק המזרחי של הרובע (כ־35% משטח היבשה), וב־2020 הם תופסים את רוב הרובע (כ־54%), גם בשטחי הנמל והתעשייה לשעבר. (תשובות נוספות נכונות: משרדים, מסחר ומלונאות – לא היו כלל ב־1990 ותופסים כ־13.5% ב־2020; פארק וטיילת לאורך המים – מכ־1% לכ־13%.)
שימוש קרקע ששטחו הצטמצם – נמל, רציפים ומחסנים (אפור במקרא): ב־1990 הנמל השתרע לאורך כל קו המים (כ־39% משטח היבשה), וב־2020 נשאר ממנו רק שטח קטן בדרום הרובע (כ־9%). (תשובה נוספת: תעשייה – מכ־25% לכ־8%.)
(2) גורם לצמצום שטח הנמל – שינוי טכנולוגי בתחבורה הימית: מאז שנות ה־70 עברה התובלה הימית למכולות ולאוניות ענק. אלה זקוקות למים עמוקים, לרציפים ארוכים, לעגורנים גדולים ולשטחי אחסון ענקיים ולקשר ישיר לכבישים ולמסילות – כל אלה חסרים בנמל הישן, הצר והרדוד שבלב העיר. לכן הנמל עבר לנמל חדש במורד הנהר או על החוף מחוץ לעיר, ושטחי הנמל הישן התרוקנו.
גורם לגידול שטח המגורים – ביקוש גבוה לדיור קרוב למרכז ולמים: השטח שהתפנה נמצא במרחק קצר מן המע"ר, עם חזית מים ונוף, ובעיר יש ביקוש רב לדיור. מחירי הקרקע הגבוהים מצדיקים את ההשקעה בפינוי ובבנייה, והעירייה תכננה את הרובע מחדש כשכונת מגורים עם טיילת, משרדים ומוסדות תרבות – פרויקט של התחדשות עירונית בחזית המים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני השימושים נכונים לפי המפות ומתוארים במיקום ובגודל; (2) לכל שינוי גורם מוסבר המתאים למקרה של רובע נמל ישן.
סעיף ג
שטח ציבורי פתוח – שטח בעיר שאינו בנוי ושפתוח לשימוש כל הציבור: פארקים, גנים, טיילות, כיכרות ומגרשי משחקים.
סיבות: 1. איכות חיים ופנאי – בעיר צפופה התושבים זקוקים למקום לבילוי, לספורט ולמפגש; טיילת לאורך המים פותחת את חזית המים לכל הציבור ולא רק לדיירי הבניינים היוקרתיים. 2. סביבה – צמחייה ושטחים פתוחים ממתנים את החום בעיר, משפרים את איכות האוויר, מאפשרים לגשם לחלחל ומשמשים אזור חיץ מפני הצפות מן המים. (אפשר גם: הטיילת מושכת מבקרים ותיירים ומעלה את ערך האזור.)
מה נדרש: להסביר את המושג ולהציג שתי סיבות שונות להקצאת השטח.
תשובה מלאה:
שטח ציבורי פתוח הוא שטח בעיר שאינו בנוי ושפתוח לשימוש של כל התושבים והמבקרים, בלי תשלום: פארקים, גנים, טיילות, כיכרות, חופים ומגרשי משחקים.
סיבה ראשונה – איכות חיים, פנאי ושוויון: הרובע החדש בנוי בצפיפות, ותושביו – ותושבי העיר כולה – זקוקים למקום לטיול, לספורט, למשחק ולמפגש. אילו נבנו בניינים צמוד למים, רק דייריהם היו נהנים מן הנוף ומן הגישה לים. טיילת ופארק לאורך המים פותחים את חזית המים לכלל הציבור.
סיבה שנייה – תועלת סביבתית: עצים, דשא וגנים ממתנים את החום בעיר (מקטינים את אי החום העירוני), משפרים את איכות האוויר ומאפשרים למי הגשם לחלחל לקרקע. רצועה פתוחה לאורך המים גם משמשת חיץ: בזמן סערה או הצפה, המים מציפים את הפארק ולא את הבתים, ובשטח פתוח קל להגביה סוללות הגנה.
(אפשר גם: הטיילת והפארק מושכים מבקרים ותיירים, ומעלים את ערך הדירות והעסקים ברובע כולו.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המושג מוסבר, ושתי הסיבות שונות זו מזו (חברתית, סביבתית או כלכלית) וכל אחת מוסברת.
שאלה 6 · אנרגייה בהודו
בשנים האחרונות הודו היא אחת המדינות שמקימות הכי הרבה תחנות כוח סולאריות בעולם – למשל פארק סולארי ענק במדבר תאר שבמדינת ראג'סטאן.
הסבירו שני גורמים שהביאו לכך. (9 נקודות)
שינויי האקלים מגבירים את התדירות ואת העוצמה של גלי החום בהודו. בגל החום של מאי–יוני 2024 הגיעה צריכת החשמל בהודו לשיא של כל הזמנים, והביקוש לחשמל היה גבוה מאוד גם בשעות הערב והלילה, בגלל השימוש במזגנים ובמאווררים.
הסבירו כיצד תופעה זו עלולה לפגוע בטווח הארוך ביכולת של הודו לעבור לשימוש באנרגייה מתחדשת. (7 נקודות)
אף על פי שהודו משקיעה סכומים גדולים באנרגייה מתחדשת, היא עדיין מפיקה כשלושה רבעים מן החשמל שלה מפחם, ואף מתכננת להגדיל את כריית הפחם בשנים הקרובות.
הסבירו מדוע הודו ממשיכה בטווח הקצר להסתמך על פחם להפקת חשמל. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
1. תנאים טבעיים – קרינת שמש חזקה ומעט ימים מעוננים ברוב השנה, ושטחים מדבריים גדולים ודלילי אוכלוסין (כמו מדבר תאר) שאפשר להציב בהם שדות סולאריים ענקיים.
2. ביטחון אנרגטי וביקוש גדל – הכלכלה והאוכלוסייה גדלות, וצריכת החשמל עולה מהר; הודו מייבאת הרבה נפט, גז ופחם, ואנרגיית השמש היא מקור מקומי שמקטין את התלות ביבוא.
(אפשר גם: זיהום אוויר חמור בערים; ירידה חדה במחיר הלוחות הסולאריים; יעדים ממשלתיים.)
מה נדרש: להסביר שני גורמים (טבעיים, כלכליים, סביבתיים או פוליטיים) שגרמו להודו להקים מתקנים סולאריים רבים.
תשובה מלאה:
1. תנאים טבעיים מתאימים: רוב שטחה של הודו נמצא באזור הטרופי והסובטרופי, וקרינת השמש בו חזקה כמעט כל השנה (פרט לעונת המונסון). בצפון־מערב המדינה – במדבר תאר שבראג'סטאן ובגוג'ראט – יש שטחים עצומים, יבשים ושטופי שמש, שבהם האוכלוסייה דלילה והקרקע זולה, ולכן אפשר להקים בהם שדות סולאריים ענקיים.
2. ביטחון אנרגטי וביקוש גדל: האוכלוסייה של הודו היא הגדולה בעולם, והכלכלה שלה צומחת מהר – לכן צריכת החשמל עולה בקצב מהיר. הודו מייבאת את רוב הנפט שהיא צורכת, וגם חלק מן הגז והפחם. אנרגיית השמש היא מקור מקומי, שאינו תלוי במחירים בעולם או ביבוא, ולכן הממשלה קבעה יעדים גדולים להקמת מתקנים סולאריים.
(אפשר גם: זיהום אוויר חמור בערים כמו דלהי – תחנות פחמיות הן אחד המקורות; המחיר של לוחות סולאריים ירד מאוד בעשור האחרון, ולכן חשמל סולארי נעשה זול; יעדים ממשלתיים להפחתת פליטות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים שונים, ולכל אחד הסבר שמקשר אותו לבחירה באנרגיית השמש בהודו.
סעיף ב
רוב האנרגייה המתחדשת החדשה בהודו היא סולארית, והיא מייצרת חשמל רק ביום. בגלי חום הביקוש לחשמל גבוה גם בערב ובלילה, כשהלוחות אינם מייצרים, ואין עדיין די אמצעי אגירה. כדי לספק את הביקוש בשעות אלה, הודו נאלצת להפעיל תחנות פחמיות ולבנות חדשות כגיבוי. ככל שגלי החום יהיו תכופים וחזקים יותר, יגדל הצורך בגיבוי הזה, והמעבר לאנרגייה מתחדשת יתעכב. (בנוסף, חום קיצוני ואבק מקטינים את היעילות של הלוחות הסולאריים.)
מה נדרש: להסביר את השרשרת: שינויי אקלים ← גלי חום ← ביקוש גבוה גם בלילה ← אין ייצור סולארי בשעות אלה ← צורך בתחנות פחמיות.
תשובה מלאה:
השרשרת:
– שינויי האקלים מגבירים את התדירות, את העוצמה ואת משך גלי החום בהודו.
– בגל חום מאות מיליוני אנשים מפעילים מזגנים ומאווררים, והביקוש לחשמל קופץ. הלילות חמים, ולכן הביקוש נשאר גבוה גם בערב ובלילה.
– רוב המתקנים החדשים לאנרגייה מתחדשת בהודו הם סולאריים, והם מייצרים חשמל רק כשהשמש זורחת. בערב ובלילה הם אינם מייצרים, ואמצעים לאגירת חשמל בכמויות גדולות עדיין יקרים ומעטים.
– כדי לספק את הביקוש בשעות אלה, ולמנוע הפסקות חשמל, הודו נאלצת להפעיל תחנות כוח פחמיות, להאריך את חייהן של תחנות ישנות ואף לבנות חדשות כגיבוי.
– בנוסף, חום קיצוני מקטין את היעילות של הלוחות הסולאריים, ואבק בתקופות יבשות מכסה אותם.
לכן, ככל שגלי החום יחריפו, יגדל הצורך בפחם, והמעבר לאנרגייה מתחדשת עלול להתעכב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: השרשרת מלאה ומקשרת בין שינויי האקלים לבין חוסר ההתאמה בין שעות הביקוש לשעות הייצור הסולארי ולצורך בדלקים מאובנים.
סעיף ג
1. להודו יש מאגרי פחם גדולים משלה (בעיקר במזרח המדינה), ולכן הפחם זמין, זול יחסית ואינו תלוי ביבוא.
2. תחנות פחמיות מייצרות חשמל ברציפות, בכל שעה ובכל עונה – גם בלילה ובעונת המונסון המעוננת – ואילו השמש והרוח משתנות; הביקוש לחשמל גדל מהר, והמדינה אינה יכולה להרשות לעצמה הפסקות חשמל.
3. תשתית קיימת ותעסוקה – מכרות, מסילות ותחנות כוח קיימות, ומיליוני אנשים שמתפרנסים מן הפחם במדינות הכרייה.
מה נדרש: להסביר מדוע בטווח הקצר הודו נשענת על פחם – יתרונות הפחם עבורה ומגבלות המקורות המתחדשים – עם לפחות שני נימוקים מפורטים.
תשובה מלאה:
הודו ממשיכה להסתמך על פחם בטווח הקצר מכמה סיבות:
1. משאב מקומי, זמין וזול: להודו יש מאגרי פחם מן הגדולים בעולם, בעיקר במדינות ג'הרקהנד, צ'הטיסגר ואודישה שבמזרח המדינה. הפחם המקומי זול יחסית, ואין צורך לייבא אותו – וזה חשוב למדינה שרבים מתושביה עדיין עניים, והיא רוצה חשמל זול לתעשייה ולבתים.
2. אספקה יציבה ורציפה: הביקוש לחשמל בהודו גדל מהר בגלל הצמיחה הכלכלית, העיור והשימוש במזגנים. תחנה פחמית מייצרת חשמל בכל שעה, גם בלילה ובעונת המונסון, שבה השמיים מעוננים והייצור הסולארי יורד. אמצעי אגירה גדולים עדיין יקרים, ולכן הפחם משמש בסיס יציב לרשת החשמל.
3. תשתית קיימת ותעסוקה: יש בהודו מכרות, מסילות להובלת פחם ומאות תחנות כוח פחמיות, ומיליוני אנשים מתפרנסים – ישירות ובעקיפין – מן הפחם. סגירה מהירה של הענף הייתה פוגעת קשה בכלכלה של מדינות הכרייה, שהן מן העניות בהודו.
לכן הודו מוסיפה במהירות מקורות מתחדשים, אבל בטווח הקצר היא מחליפה את הפחם רק בהדרגה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: נימוקים מפורטים – זמינות ומחיר, אמינות האספקה מול התנודתיות של השמש, ותשתית ותעסוקה – שמסבירים את הבחירה בטווח הקצר.
שאלה 7 · גידול חיטה מסחרי בערבות
גידול חיטה בערבות של מרכז קנדה הוא חקלאות מסחרית מתמחה. הסבירו מדוע. (6 נקודות)
בקנדה ובאוסטרליה מתקיים גידול חיטה מסחרי בשטחים נרחבים.
בחרו באחת מן המדינות.
עיינו במפות שבאטלס.
בנוגע למדינה שבחרתם, הסבירו שני גורמים פיזיים שמאפשרים בעיקר גידול חיטה מסחרי בשטחים נרחבים: גורם אחד הקשור בתבליט וגורם אחד הקשור באקלים. (9 נקודות)
עיבוד אינטנסיבי של שדות חיטה בערבות עלול לגרום לסחיפת קרקע על ידי הרוח.
(1) הסבירו מהי סחיפת קרקע. (5 נקודות)
(2) הסבירו כיצד חריש של שדות גדולים והשארתם חשופים (ללא צמחייה) בין עונות הגידול משפיעים על סחיפת הקרקע על ידי הרוח. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
חקלאות מסחרית – כמעט כל היבול נמכר בשוק (בקנדה ובייצוא לכל העולם) למטרת רווח, ולא לצריכה של משפחת החקלאי; משקים גדולים מאוד, ממוכנים ועתירי הון. מתמחה – המשק מתמקד בגידול אחד או בגידולים מעטים (חיטה, ולצידה קנולה ושעורה) על שטחים עצומים, כדי לנצל את התנאים הטבעיים ולהוזיל את הייצור (יתרון לגודל).
מה נדרש: להסביר את שני חלקי הסיווג – מסחרית ומתמחה – ולקשר אותם לגידול החיטה בערבות.
תשובה מלאה:
חקלאות מסחרית היא חקלאות שמטרתה למכור את התוצרת בשוק ולהרוויח, ולא לספק את המזון של משפחת החקלאי. בערבות קנדה כמעט כל יבול החיטה נמכר – לטחנות בקנדה ובעיקר לייצוא לעשרות מדינות. המשקים גדולים מאוד (מאות ואלפי דונמים), עתירי הון וממוכנים: טרקטורים, קומביינים ענקיים, ממגורות ואמצעי תחבורה לשינוע התבואה ברכבות ובאוניות. החקלאי פועל כמו עסק – מחשב עלויות ומחירים בשוק העולמי.
חקלאות מתמחה היא חקלאות שמתמקדת בגידול אחד או בגידולים מעטים. בערבות כמעט כל השטח מוקדש לחיטה (ולצידה לגידולים מעטים כמו קנולה ושעורה), בשדות ענקיים. ההתמחות מאפשרת לנצל את התנאים הטבעיים המתאימים לחיטה, להשתמש באותן מכונות ובאותן שיטות על שטח גדול מאוד, ולהוריד את עלות הייצור של כל טון (יתרון לגודל).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני חלקי הסיווג מוסברים (מטרת הייצור – מכירה ורווח; התמקדות בגידול אחד), וכל אחד מקושר לפרט מן המציאות בערבות (ייצוא, משקים גדולים וממוכנים, שדות חיטה עצומים).
סעיף ב
קנדה (הערבות – ססקצ'ואן, אלברטה, מניטובה): תבליט – מישור פנימי נרחב, שטוח או גלי מתון (כ־300–1,000 מ'), בין הרי הרוקי לבין המגן הקנדי – מאפשר שדות ענקיים ושימוש במכונות גדולות. אקלים – יבשתי למחצה־צחיח: כ־300–500 מ"מ בשנה, רובם באביב ובקיץ, קיץ חם וימים ארוכים – מתאים לחיטת אביב; החורף קר מאוד, ולכן זורעים באביב.
אוסטרליה ("חגורת החיטה" בדרום־מערב ובדרום־מזרח): תבליט – מישורים ורמות נמוכות ושטוחות; אקלים – ים־תיכוני או צחיח למחצה עם גשמי חורף (כ־250–600 מ"מ): זורעים בסתיו, החיטה גדלה בגשמי החורף וקוצרים באביב ובתחילת הקיץ היבש.
מה נדרש: לבחור מדינה ולהסביר גורם תבליט וגורם אקלים, כל אחד עם הקשר לגידול החיטה בשטחים נרחבים.
תשובה מלאה:
המדינה שבחרתי: קנדה.
גורם הקשור בתבליט: במפה הפיזית של צפון אמריקה רואים שבין הרי הרוקי במערב לבין המגן הקנדי במזרח משתרע מישור פנימי נרחב – הערבות של מחוזות אלברטה, ססקצ'ואן ומניטובה. השטח שטוח או גלי במתינות, בגובה של כמה מאות מטרים בלבד. בשטח כזה אפשר לעבד שדות ענקיים ורצופים במכונות גדולות (טרקטורים וקומביינים), בלי מדרונות שמקשים על העיבוד ומגבירים סחיפה – תנאי בסיסי לחקלאות מסחרית אקסטנסיבית בשטחים נרחבים.
גורם הקשור באקלים: במפות האקלים רואים שבערבות שורר אקלים יבשתי צחיח למחצה: כמות המשקעים השנתית כ־300–500 מ"מ – מעט מדי לגידולים רבים, אבל מספיק לחיטה, שאינה זקוקה להרבה מים – ורובם יורדים באביב ובקיץ, בעונת הצמיחה. הקיץ חם, והימים בו ארוכים מאוד (קווי רוחב של כ־50°), ולכן החיטה מבשילה מהר. החורף קר מאוד ומושלג, ולכן זורעים חיטת אביב וקוצרים בסוף הקיץ.
אפשרות אחרת – אוסטרליה: תבליט – מישורים ורמות נמוכות ושטוחות ב"חגורת החיטה" שבדרום־מערב היבשת (במערב אוסטרליה) ובדרום־מזרחה (אגן נהרות מארי–דרלינג), המאפשרים חוות ענקיות ממוכנות. אקלים – אקלים ים־תיכוני וצחיח למחצה, עם כ־250–600 מ"מ גשם, רובו בחורף: זורעים בסתיו, החיטה גדלה בחורף הגשום והמתון (בלי קרה קשה), וקוצרים באביב ובתחילת הקיץ היבש, שמתאים לייבוש התבואה ולקציר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש מדינה אחת, וגורם תבליט וגורם אקלים – שניהם מבוססים על מה שרואים באטלס (מפה פיזית, מפת משקעים) ומוסברים עד לקשר לגידול חיטה בשטחים נרחבים.
סעיף ג
(1) סחיפת קרקע היא הסרה של שכבת הקרקע העליונה – הפורייה ביותר, העשירה בחומר אורגני ובמינרלים – והסעתה למקום אחר בידי מים (גשם, נגר) או רוח. כשהסחיפה מהירה מקצב היווצרות הקרקע, הקרקע מידלדלת ונעשית פחות פורייה, ויש מקומות שבהם נשאר רק סלע או קרקע דלה.
(2) החריש מפורר את הקרקע לגרגרים רופפים, וכשהשדה נשאר חשוף אין שורשים שמחזיקים את הגרגרים ואין צמחייה שמאטה את הרוח בפני הקרקע. בתקופות של בצורת הקרקע מתייבשת, והרוח החזקה במישור הפתוח והשטוח מעיפה את השכבה העליונה – סופות אבק. כך קרה ב"קערת האבק" בערבות הגדולות בשנות ה־30.
מה נדרש: (1) להסביר את המושג סחיפת קרקע; (2) להסביר כיצד החריש וההשארה של השדה חשוף מגבירים את הסחיפה ברוח.
תשובה מלאה:
(1) סחיפת קרקע היא תהליך שבו השכבה העליונה של הקרקע – השכבה הפורייה ביותר, העשירה בחומר אורגני ובמינרלים – נגרפת ומוסעת למקום אחר בידי המים (טיפות הגשם והנגר העילי) או בידי הרוח. סחיפה מתרחשת גם באופן טבעי, אבל פעילות האדם (כריתת צמחייה, רעיית יתר, עיבוד לא נכון) מאיצה אותה. כשהקרקע נסחפת מהר יותר משהיא נוצרת – ותהליך היווצרות הקרקע אורך מאות ואלפי שנים – היא הולכת ונעשית דקה ודלה, היבולים יורדים, ובמקרים קשים השטח הופך לבלתי ראוי לחקלאות.
(2) ההשפעה של החריש ושל השארת השדה חשוף:
– החריש מפורר את הקרקע לגרגרים קטנים ורופפים ומשמיד את המבנה הטבעי שלה ואת שורשי הדשא העבותים שהחזיקו אותה בערבה הטבעית.
– כשהשדה נשאר חשוף אחרי הקציר או בשנת הובר, אין צמחים שהשורשים שלהם מחזיקים את הגרגרים ואין כיסוי שמגן עליהם ומאט את הרוח קרוב לפני הקרקע.
– בערבות האקלים צחיח למחצה, ובשנות בצורת הקרקע מתייבשת ונעשית אבקתית. במישור השטוח והפתוח אין מכשולים שמחלישים את הרוח, ולכן רוחות חזקות מעיפות את השכבה העליונה למרחקים – עד כדי סופות אבק.
דוגמה: ב"קערת האבק" (Dust Bowl) בשנות ה־30 של המאה ה־20 בערבות הגדולות בארצות הברית (ובחלקן גם בקנדה), חריש של שטחי ערבה עצומים יחד עם בצורת ממושכת גרם לסופות אבק אדירות, והקרקע של מיליוני דונמים נסחפה. כיום מצמצמים זאת בעיבוד מינימלי (זריעה בלי חריש), השארת שאריות הצמחים בשדה ושורות של עצים לשבירת הרוח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) המושג מוסבר עם מה נסחף, בידי מה ומה התוצאה; בסעיף (2) שני הגורמים (חריש והשארה חשופה) מוסברים בנפרד, ומקושרים לתנאי הערבות (יובש, רוח במישור פתוח) ולדוגמה מוכרת.
פרק שני – כדור הארץ והסביבה
אם בחרתם בפרק זה, ענו על ארבע מן השאלות 8–14 (לכל שאלה – 25 נקודות).
שאלה 8 · שינויי אקלים – אפקט החממה המוגבר
הסבירו מהו "אפקט החממה המוגבר", ובמה הוא שונה מאפקט החממה הטבעי. (5 נקודות)
ציינו שני ענפים בכלכלה הפולטים כמויות גדולות של גזי חממה.
בחרו באחד מהם, והסבירו שתי דרכים להפחתת הפליטות שלו. (8 נקודות)
לפניכם מושגים בשתי קבוצות. בקבוצה א – תהליכים הנובעים מן העלייה בריכוז גזי החממה ומן ההתחממות הגלובלית, ובקבוצה ב – תופעות הקשורות לתהליכים האלה.
קבוצה א: – עליית מפלס הים; – התחממות מי האוקיינוסים; – הפשרת קרח הים בארקטי; – עלייה בריכוז הפחמן הדו־חמצני המומס במי הים
קבוצה ב: – פגיעה ביצורים ימיים בעלי שלד או קונכייה גירניים; – הצפת שטחי חוף נמוכים בדלתת הגנגס–ברהמפוטרה; – פתיחת נתיב שיט לאורך החוף הצפוני של רוסיה בקיץ; – הלבנת אלמוגים בשונית המחסום הגדולה
העתיקו למחברת את ארבעת התהליכים שבקבוצה א, וליד כל אחד מהם כתבו את התופעה מקבוצה ב שקשורה אליו.
בחרו בשניים מן הזוגות שהתאמתם, והסבירו בקצרה את הקשר בין התהליך לבין התופעה. (12 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
אפקט החממה הטבעי: גזי חממה שקיימים באטמוספרה באופן טבעי (אדי מים, פחמן דו־חמצני, מתאן) בולעים חלק מן הקרינה התת־אדומה שכדור הארץ פולט, ומחזירים חלק ממנה אל הקרקע. כך הטמפרטורה הממוצעת היא כ־15°C ולא כ־18°C-.
אפקט החממה המוגבר: מאז המהפכה התעשייתית, האדם מוסיף לאטמוספרה כמויות גדולות של גזי חממה (משריפת דלקים, מכריתת יערות ומחקלאות). לכן האטמוספרה כולאת יותר חום, והטמפרטורה הממוצעת עולה. ההבדל: הטבעי מאפשר חיים, והמוגבר הוא תוספת בגלל פעילות האדם, שגורמת להתחממות גלובלית.
מה נדרש: להסביר את שני המושגים ואת ההבדל ביניהם, עם הגורם לכל אחד.
תשובה מלאה:
ההבדל: בעוד שהאפקט הטבעי הוא תהליך מאוזן שמאפשר חיים, האפקט המוגבר נובע מפעילות האדם ומפר את האיזון, ולכן גורם להתחממות ולשינויי אקלים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני המושגים מוסברים, וההבדל מנוסח במפורש: מקור הגזים (טבע / אדם) והתוצאה (איזון / התחממות).
סעיף ב
ענפים: (1) הפקת חשמל ואנרגייה; (2) תחבורה. (אפשר גם: תעשייה – פלדה ומלט; חקלאות – בקר ושדות אורז.)
הפקת חשמל – דרך 1: מעבר מתחנות כוח פחמיות לאנרגייה מן השמש ומן הרוח, שאינן פולטות CO₂ בזמן ההפקה. דרך 2: חיסכון והתייעלות אנרגטית – בידוד מבנים, תאורת לד ומכשירים חסכוניים – שמקטינים את כמות החשמל שצריך להפיק.
מה נדרש: לציין שני ענפים (1+1), ולהסביר שתי דרכים להפחתת הפליטות של אחד מהם (3+3).
תשובה מלאה:
שני ענפים (דוגמאות): הפקת חשמל וחום (הענף הגדול ביותר), תחבורה, תעשייה (פלדה, מלט, כימיקלים), חקלאות (מתאן מבקר ומשדות אורז, תחמוצת חנקן מדשנים), ובנייה.
שתי דרכים, לפי הענף שנבחר:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני ענפים נכונים, ושתי דרכים שונות לענף שנבחר. כל דרך מוסברת – כיצד היא מקטינה את הפליטות.
סעיף ג
ההתאמה: עליית מפלס הים – הצפת שטחי חוף נמוכים בדלתת הגנגס–ברהמפוטרה; התחממות מי האוקיינוסים – הלבנת אלמוגים בשונית המחסום הגדולה; הפשרת קרח הים בארקטי – פתיחת נתיב שיט לאורך החוף הצפוני של רוסיה; עלייה בריכוז ה־CO₂ המומס במי הים – פגיעה ביצורים בעלי שלד או קונכייה גירניים.
הסבר (שני זוגות): (1) המים מתפשטים כשהם מתחממים, וקרחונים ביבשה נמסים – ולכן מפלס הים עולה. הדלתה בבנגלדש נמוכה מאוד (ברובה כמה מטרים מעל הים), ולכן היא מוצפת יותר בגאות ובסערות, והמלח חודר לשדות. (2) כשהמים חמים מן הרגיל במשך זמן רב, האלמוגים מגרשים את האצות החד־תאיות שחיות בתוכם ומזינות אותם, ומאבדים את צבעם (הלבנה). אם החום נמשך, הם מתים.
מה נדרש: להתאים נכון את ארבעת הזוגות (4×1), ולהסביר את הקשר בשני זוגות (4+4).
תשובה מלאה:
ההתאמה:
הסבר הקשר (בוחרים שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבע התאמות נכונות. בשני הזוגות שנבחרו, הקשר מוסבר כמנגנון של סיבה ותוצאה, ולא רק נכתב שיש קשר.
שאלה 9 · אדם ונהר
לפניכם שתי רשימות: ברשימה א פעולות שהאדם עושה בנהרות, וברשימה ב השפעות של הפעולות האלה על הנהר ועל סביבתו.
| רשימה א | רשימה ב |
|---|---|
| הקמת סכר ומאגר מים | הגבהה הדרגתית של קרקעית האפיק, וסכנה להצפה קשה כשהסוללה נפרצת |
| בניית סוללות לאורך גדות הנהר | העמקת האפיק וערעור היסודות של גשרים ושל הגדות |
| יישור אפיק מתפתל (תיעול) | שקיעת הסחף במאגר, ונסיגה של הדלתה ושל החוף במורד הנהר |
| כריית חול וחצץ מאפיק הנהר | זרימה מהירה יותר והגברת השיטפונות במורד הנהר |
(1) העתיקו למחברת את הפעולות שברשימה א, וליד כל אחת מהן כתבו את ההשפעה המתאימה לה מרשימה ב.
(8 נקודות)
(2) בחרו באחת מן הפעולות שברשימה א, ותארו את התהליך שבו היא גורמת להשפעה שהתאמתם לה. (4 נקודות)
(1) הסבירו מהו אפיק קלוע, ותארו שני תנאים להיווצרותו. (8 נקודות)
(2) ציינו שם של נהר שיש בו קטעים של אפיק קלוע. (2 נקודות)
האדם מנצל את הנהר ואת צורות הנוף שהוא יוצר למטרות שונות.
בטבלה שלפניכם מוצגת רשימה של צורות נוף והשימוש שהאדם עושה בכל אחת מהן.
בחרו באחת מצורות הנוף, והסבירו מהי התכונה של צורת הנוף שמאפשרת את השימוש בה למטרה שמוצגת בטבלה.
(3 נקודות)
| צורת הנוף | השימוש של האדם |
|---|---|
| מישור הצפה | חקלאות |
| מפל | הפקת חשמל |
| עמק צר ותלול (בצורת האות V) במהלך העליון | הקמת סכר ומאגר מים |
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) סכר ומאגר – שקיעת הסחף במאגר ונסיגת הדלתה והחוף במורד; סוללות – הגבהת קרקעית האפיק וסכנה להצפה קשה בפריצה; יישור אפיק – זרימה מהירה יותר והגברת השיטפונות במורד; כריית חול וחצץ – העמקת האפיק וערעור יסודות גשרים וגדות.
(2) סכר: במאגר שמאחורי הסכר המים כמעט עומדים, ולכן הסחף שהנהר מביא שוקע בו. המים שיוצאים מן הסכר כמעט נקיים מסחף, והדלתה אינה מקבלת עוד חומר חדש; גלי הים ממשיכים לסחוף את החוף, ולכן הדלתה והחוף נסוגים (כמו בדלתת הנילוס אחרי הקמת הסכר הגבוה באסואן).
מה נדרש: (1) להתאים לכל פעולה את ההשפעה; (2) לתאר את התהליך של פעולה אחת.
תשובה מלאה:
(1)
הקמת סכר ומאגר מים – שקיעת הסחף במאגר, ונסיגה של הדלתה ושל החוף במורד הנהר.
בניית סוללות לאורך גדות הנהר – הגבהה הדרגתית של קרקעית האפיק, וסכנה להצפה קשה כשהסוללה נפרצת.
יישור אפיק מתפתל (תיעול) – זרימה מהירה יותר והגברת השיטפונות במורד הנהר.
כריית חול וחצץ מאפיק הנהר – העמקת האפיק וערעור היסודות של גשרים ושל הגדות.
(2) הקמת סכר ומאגר מים: הסכר עוצר את זרימת הנהר, ומאחוריו נוצר מאגר שבו המים כמעט עומדים. כשמהירות הזרימה יורדת, הנהר אינו יכול עוד להסיע את הסחף – החול, הטין והחרסית שוקעים בקרקעית המאגר, והמאגר הולך ומתמלא. המים שיוצאים מן הסכר אל המורד כמעט נקיים מסחף. הדלתה והחופים שבמורד הנהר נבנו במשך אלפי שנים מן הסחף שהנהר הביא; עכשיו הם אינם מקבלים עוד חומר חדש, ואילו גלי הים וזרמיו ממשיכים לסחוף אותם. לכן הדלתה והחוף נסוגים, והים חודר אל היבשה. דוגמה: אחרי הקמת הסכר הגבוה באסואן (1970) הפסיק הנילוס להביא סחף לדלתה, וחלקים מחוף הדלתה נסוגים.
(אפשר גם – סוללות: הסוללות מונעות מן הנהר לגלוש אל מישור ההצפה, ולכן הסחף שוקע באפיק עצמו, והקרקעית הולכת ומתגבהת; מגביהים את הסוללות, והנהר זורם "מעל" השטח שמסביב – כשסוללה נפרצת, המים מציפים שטח גדול בבת אחת. יישור אפיק: האפיק הישר קצר יותר ותלול יותר, והמים זורמים בו מהר יותר; הם מגיעים מהר למורד ובבת אחת, ולכן השיטפונות שם חזקים יותר. כריית חול וחצץ: מוציאים מן האפיק את החומר שהנהר משקיע, והנהר "משלים" את החסר על ידי חתירה בקרקעית ובגדות – האפיק מעמיק, והיסודות של גשרים ושל מבנים חשופים ומתערערים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) ארבע ההתאמות נכונות (2 נקודות לכל אחת); בסעיף (2) התהליך מתואר כשרשרת – מה הפעולה משנה בזרימה ובסחף, ואיך זה מוביל להשפעה – עם דוגמה.
סעיף ב
(1) אפיק קלוע – אפיק רחב ורדוד שבו הנהר מתפצל לכמה זרועות, שמתחברות ונפרדות שוב סביב איים של חצץ וחול; האיים והזרועות משנים את מקומם בכל שיטפון. תנאים: (1) כמות גדולה של סחף גס (חצץ וחול) שהנהר אינו מסוגל להסיע כולו – הסחף שוקע באפיק ויוצר איים, והמים עוקפים אותם; (2) ספיקה משתנה מאוד – שיטפונות חזקים (מהפשרת שלגים או מגשמים עזים) שמביאים את הסחף, ואחריהם ירידה מהירה בכמות המים, שבה הנהר משקיע את הסחף. (אפשר גם: גדות רכות שנסחפות בקלות; שיפוע תלול יחסית.)
(2) הברהמפוטרה (ג'מונה בבנגלדש) (אפשר גם: נהרות ניו זילנד היורדים מן האלפים הדרומיים, כמו הווימקרירי; הפלאט בארצות הברית).
מה נדרש: (1) להסביר את המושג ולתאר שני תנאים להיווצרותו; (2) לציין נהר.
תשובה מלאה:
(1) אפיק קלוע הוא אפיק רחב ורדוד, שבו הנהר אינו זורם בערוץ אחד אלא מתפצל לכמה זרועות. הזרועות נפרדות ומתחברות שוב זו לזו סביב איים נמוכים של חצץ וחול, ובמבט מלמעלה הן נראות כמו צמה קלועה. האיים אינם קבועים: בכל שיטפון חלק מהם נסחפים ונוצרים איים חדשים, והזרועות משנות את מקומן.
תנאי 1 – כמות גדולה של סחף גס: הנהר מקבל מאגן הניקוז כמויות גדולות של חצץ וחול – למשל מהרים צעירים שנבלים מהר, מקרחונים או ממדרונות חשופים. כשהזרימה נחלשת מעט, הנהר אינו מסוגל להסיע את כל החומר הגס, והוא שוקע בקרקעית האפיק ויוצר איים. המים נאלצים לעקוף את האיים, והאפיק מתפצל.
תנאי 2 – ספיקה משתנה מאוד: בעונה מסוימת (הפשרת שלגים בהרים, עונת המונסון) או בשיטפון כמות המים גדולה מאוד, והנהר מביא איתו סחף רב; אחר כך כמות המים יורדת במהירות, מהירות הזרימה קטנה, והסחף שוקע באפיק. החזרה של השיטפונות והירידות שוב ושוב בונה ומשנה את האיים.
(אפשר גם: גדות רכות של חול וחצץ, שנסחפות בקלות ומאפשרות לאפיק להתרחב; שיפוע תלול יחסית, כמו ביציאה מאזור הררי למישור.)
(2) הברהמפוטרה – בקטע שלו בבנגלדש (שם הוא נקרא ג'מונה) האפיק רחב קילומטרים רבים, ובו זרועות רבות ואיים של חול שמשתנים בכל עונת מונסון. (תשובות נוספות: נהרות האי הדרומי של ניו זילנד, כמו הווימקרירי; נהר הפלאט בארצות הברית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) המושג מוסבר (אפיק רחב ורדוד המתפצל סביב איי סחף), ושני התנאים שונים – מקור הסחף הגס ותנודות הספיקה – וכל אחד מקושר לתהליך ההשקעה באפיק; בסעיף (2) הנהר נכון.
סעיף ג
מישור הצפה – שטח שטוח, שבכל הצפה מתכסה בשכבה של סחף דק (טין) עשיר בחומרים מזינים – קרקע עמוקה ופורייה, קלה לעיבוד ולהשקיה מן הנהר הסמוך. (אפשר גם: מפל – הפרש גובה גדול שבו נופלים מים רבים, והאנרגייה שלהם מסובבת טורבינות; עמק צר ותלול – המדרונות התלולים והקרובים זה לזה מאפשרים לבנות סכר קצר יחסית (וזול יותר), ומאחוריו נוצר מאגר עמוק בשטח קטן, ולכן פחות מים מתאדים ופחות קרקע מוצפת.)
מה נדרש: לבחור צורת נוף אחת ולהסביר את התכונה שמאפשרת את השימוש.
תשובה מלאה:
מישור הצפה – חקלאות: מישור ההצפה הוא שטח שטוח לאורך הנהר, שבכל פעם שהנהר עולה על גדותיו מתכסה בשכבה של סחף דק (טין וחרסית). השכבות יוצרות קרקע עמוקה, רכה ועשירה בחומרים מזינים – פורייה מאוד. השטח השטוח קל לעיבוד במכונות, והנהר הסמוך מספק מים להשקיה. לכן מישורי הצפה הם מן האזורים החקלאיים הפוריים בעולם (למשל עמק הנילוס).
(אפשר גם – מפל: במפל יש הפרש גובה גדול שבו כמויות גדולות של מים נופלות; האנרגייה של המים הנופלים מסובבת טורבינות ומחוללת חשמל. עמק צר ותלול בצורת V: המדרונות התלולים קרובים זה לזה, ולכן אפשר לחסום את העמק בסכר קצר יחסית, שבנייתו זולה יותר; מאחורי הסכר נוצר מאגר עמוק בשטח קטן – פחות מים מתאדים, ופחות קרקע ויישובים מוצפים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: נבחרה צורת נוף אחת, והתכונה (סחף פורה ושטח שטוח) מקושרת במפורש לשימוש.
שאלה 10 · אנרגיית רוח
תארו שני תנאים גאוגרפיים המתאימים להקמת חוות של טורבינות רוח. (6 נקודות)
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על כמות החשמל שהופקה מרוח בדנמרק ובסין בשנים נבחרות.
[טבלה]
(1) עיינו בטבלה, וציינו את מגמת השינוי בכמות החשמל שהופקה מרוח בשנים האלה בכל אחת מן המדינות. (3 נקודות)
(2) בחרו באחת מן המדינות.
ציינו את שם המדינה, והסבירו שני גורמים למגמה שציינתם. (6 נקודות)
הרוח היא מקור אנרגייה מתחדש.
(1) הסבירו מהו מקור אנרגייה מתחדש (לא מתכלה). (5 נקודות)
(2) אף שהרוח היא מקור אנרגייה מתחדש, אי אפשר כיום לספק בעזרתה בלבד את כל צריכת החשמל של מדינה. הסבירו מדוע. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) רוחות חזקות וקבועות רוב ימות השנה – בחופים ובים הפתוח (חוות רוח ימיות במים רדודים), על רכסים וגבעות, ובמישורים פתוחים. (2) שטח פתוח ונרחב בלי מכשולים (בניינים, יערות) שמחלישים את הרוח, רחוק מספיק מיישובים בגלל הרעש והנוף, אבל קרוב לרשת החשמל ולצרכנים.
מה נדרש: לתאר שני תנאים גאוגרפיים שונים.
תשובה מלאה:
תנאי 1 – רוחות חזקות וקבועות: הטורבינה מייצרת חשמל רק כשהרוח נושבת במהירות מספקת, וההספק גדל מאוד כשהרוח מתחזקת. לכן מתאימים מקומות שבהם הרוח נושבת חזק ובאופן קבוע רוב ימות השנה – חופים וים פתוח (שם אין חיכוך עם פני השטח, למשל הים הצפוני), רכסי הרים וגבעות חשופות, ומישורים ורמות פתוחים. בים רדוד קרוב לחוף אפשר להקים חוות רוח ימיות, שבהן הרוח חזקה ויציבה במיוחד.
תנאי 2 – שטח פתוח ונגיש: טורבינות גדולות צריכות שטח נרחב, ויש להציב אותן במרחק זו מזו. מתאים שטח פתוח בלי בניינים, יערות או מכשולים שמחלישים את הרוח ויוצרים מערבולות, שאינו צפוף באוכלוסייה (בגלל הרעש וההשפעה על הנוף ועל ציפורים), אבל קרוב מספיק לרשת החשמל ולצרכנים, כדי שאפשר יהיה להעביר את החשמל בלי קווי מתח ארוכים ויקרים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש שני תנאים שונים (אקלימי – רוח; מרחבי – שטח ונגישות), וכל אחד מתואר עם הסבר מדוע הוא חשוב ועם סוגי מקומות מתאימים.
סעיף ב
(1) דנמרק – עלייה מתונה והדרגתית: מ־4.2 (2000) ל־20.4 טרה־ואט־שעה (2024), פי 4.8 בערך. סין – עלייה מהירה מאוד (מעריכית), בעיקר מאז 2010: מ־0.6 ל־997.0 – פי 20 בערך רק בין 2010 ל־2024.
(2) סין: (1) גידול עצום בצריכת החשמל בגלל התיעוש, העיור והגידול ברמת החיים; (2) מדיניות ממשלתית לצמצם את התלות בפחם ואת זיהום האוויר הקשה בערים ולהפחית פליטת גזי חממה – השקעות ענק וייצור טורבינות זול בסין עצמה, באזורים סוערים וגדולים (מונגוליה הפנימית, שינג'יאנג, החופים).
מה נדרש: (1) לציין את המגמה בכל מדינה; (2) לבחור מדינה ולהסביר שני גורמים למגמה.
תשובה מלאה:
(1) לפי הטבלה:
דנמרק – עלייה מתמדת אך מתונה: מ־4.2 טרה־ואט־שעה בשנת 2000 ל־20.4 בשנת 2024 (פי 4.8 בערך), כמעט עלייה קבועה בכל תקופה.
סין – עלייה מהירה מאוד, בעיקר מאז 2010: מ־0.6 בשנת 2000 ו־2.0 בשנת 2005, ל־49.4 בשנת 2010, 466.5 בשנת 2020 ו־997.0 בשנת 2024 – פי 20 בערך בין 2010 ל־2024. בשנת 2024 הפיקה סין מרוח פי 49 בערך יותר מדנמרק.
(2) המדינה שבחרתי: סין.
גורם 1 – גידול עצום בביקוש לחשמל: מאז שנות ה־80 סין עוברת תיעוש ועיור מהירים, ומאות מיליוני אנשים עברו לערים ורמת החיים שלהם עלתה. המפעלים, הערים ומשקי הבית צורכים כמויות הולכות וגדלות של חשמל, ולכן סין בונה תחנות כוח מכל הסוגים, ובהן חוות רוח רבות.
גורם 2 – מדיניות ממשלתית לצמצום הזיהום ופליטת גזי החממה: רוב החשמל בסין הופק מפחם, והדבר גרם לזיהום אוויר קשה בערים ולפליטה עצומה של פחמן דו־חמצני. הממשלה החליטה להגדיל את חלקן של האנרגיות המתחדשות, הקציבה סובסידיות והשקעות ענק, ובנתה חוות רוח בשטחים פתוחים וסוערים בצפון ובמערב המדינה (מונגוליה הפנימית, גאנסו, שינג'יאנג) ולאורך החופים. סין גם הפכה ליצרנית הגדולה בעולם של טורבינות רוח, ולכן הן זולות בה.
אפשרות אחרת – דנמרק: גורם 1 – תנאים טבעיים: מדינה שטוחה, מוקפת ים, עם רוחות מערביות חזקות וקבועות מן הים הצפוני – מתאימה מאוד לחוות רוח, גם ימיות. גורם 2 – מדיניות ממשלתית ותעשייה מקומית: מאז משבר הנפט בשנות ה־70 דנמרק החליטה לצמצם את התלות בדלק מיובא, עודדה חוות רוח בסבסוד ובהשתתפות קהילות, ופיתחה תעשיית טורבינות מובילה. העלייה מתונה כי זו מדינה קטנה, שצריכת החשמל בה כמעט קבועה, ויותר ממחצית החשמל בה כבר מופק מרוח.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) המגמה מתוארת בכל מדינה עם נתונים, ויש הבחנה בין עלייה מתונה לעלייה מהירה מאוד; בסעיף (2) יש מדינה אחת ושני גורמים שונים (ביקוש ומדיניות), וכל אחד מוסבר עד למגמה.
סעיף ג
(1) מקור אנרגייה מתחדש הוא מקור שמתחדש כל הזמן בתהליכים טבעיים, בקצב מהיר (שעות עד שנים), ולכן השימוש בו אינו מכלה אותו – בניגוד לדלקים מחצביים (פחם, נפט, גז), שנוצרו במשך מיליוני שנים וכמותם מוגבלת. דוגמאות: רוח, שמש, גאות ושפל וגלי ים, מים זורמים, ביו־אנרגייה. רובם גם פולטים מעט גזי חממה ומזהמים.
(2) הרוח אינה נושבת כל הזמן ובאותה עוצמה – ייצור החשמל משתנה משעה לשעה ומעונה לעונה, ואינו תואם את שעות הביקוש; אגירת חשמל בכמויות גדולות (סוללות, אגירה שאובה) עדיין יקרה ומוגבלת. לכן צריך מקורות גיבוי קבועים (תחנות גז, מים, אנרגייה מתחדשת אחרת) ורשת שמחברת בין אזורים ומדינות.
מה נדרש: (1) להסביר את המושג; (2) להסביר מדוע הרוח לבדה אינה מספיקה.
תשובה מלאה:
(1) מקור אנרגייה מתחדש (לא מתכלה) הוא מקור שמתחדש כל הזמן באופן טבעי ובקצב מהיר – בשעות, בימים או בשנים – ולכן השימוש בו אינו מקטין את הכמות שתעמוד לרשות הדורות הבאים. רוב המקורות האלה נובעים מקרינת השמש (רוח – שנוצרת מהבדלי חימום ולחץ; שמש; זרימת מים; ביו־אנרגייה מצמחים) או מכוח המשיכה של הירח (גאות ושפל). זאת בניגוד למקורות מתכלים – פחם, נפט וגז טבעי – שנוצרו במשך מיליוני שנים, וכשמשתמשים בהם הם אינם מתחדשים בקצב שאפשר לנצל. נוסף על כך, הפקת חשמל ממקורות מתחדשים כמו הרוח כמעט אינה פולטת גזי חממה ומזהמים.
(2) הסיבות:
– הרוח אינה יציבה: יש שעות וימים שבהם היא חלשה או אינה נושבת כלל, ויש ימי סערה שבהם מכבים את הטורבינות כדי לא לפגוע בהן. ייצור החשמל משתנה כל הזמן ואינו תלוי בביקוש – למשל ייתכן שאין רוח בערב קר, כשהצריכה בשיאה.
– קשה לאגור חשמל: כדי לספק חשמל ברציפות צריך לאגור את העודפים מן השעות הסוערות. האגירה בכמויות גדולות (סוללות ענק, אגירה שאובה) עדיין יקרה ומוגבלת.
לכן מדינות שמפיקות הרבה חשמל מרוח נעזרות גם במקורות גיבוי שאפשר להפעיל בכל עת (תחנות כוח בגז, תחנות הידרואלקטריות), במקורות מתחדשים אחרים (שמש) ובקווי חשמל שמחברים אותן לרשת של מדינות שכנות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: בסעיף (1) המושג מוסבר עם ההבחנה ממקור מתכלה ודוגמאות; בסעיף (2) יש שתי סיבות מרכזיות (חוסר יציבות של הרוח, קושי באגירה) והמסקנה המעשית.
שאלה 11 · רוחות מקומיות – רוח הר־עמק ובריזה
לפניכם תיאור של שני תרשימים של עמק הררי. בתרשים אחד מוצגת רוח עמק, ובתרשים האחר מוצגת רוח הר.
[תיאור התרשימים]
עיינו בתיאור, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) קבעו איזה תרשים מציג רוח עמק ואיזה תרשים מציג רוח הר. (4 נקודות)
(2) בחרו באחד מסוגי הרוח, ותארו את דרך היווצרותו. (5 נקודות)
לפניכם רשימה של שלושה גורמים המשפיעים על עוצמתה של בריזת הים.
בחרו בשניים מן הגורמים, והסבירו כיצד כל אחד מהם משפיע על עוצמתה של בריזת הים. (8 נקודות)
בגרף שלפניכם מוצגת מהירות הרוח הממוצעת בכל שעה ביממה בעיר פרת', השוכנת לחוף האוקיינוס ההודי במערב אוסטרליה, בחודש ינואר ובחודש יולי. בחודש ינואר, בשעות הבוקר נושבת הרוח בפרת' בעיקר מכיוון דרום־מזרח, ובשעות אחר הצהריים – מכיוון דרום־מערב.
[גרף]
עיינו בגרף, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
(1) הסבירו מהי בריזה. (3 נקודות)
(2) תארו את ההבדל העיקרי בין מהלך מהירות הרוח במשך היממה בחודש ינואר ובין מהלכה בחודש יולי, והסבירו גורם אחד להבדל זה. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
(1) תרשים 1 (שעות היום, אוויר עולה במעלה המדרונות) – רוח עמק; תרשים 2 (לילה, אוויר קר יורד במורד המדרונות) – רוח הר. (2) רוח עמק: ביום השמש מחממת את המדרונות, והאוויר הסמוך אליהם מתחמם יותר מן האוויר שבאותו גובה מעל מרכז העמק; האוויר החם קל יותר ועולה במעלה המדרונות, ומעל הפסגות נוצרים עננים. (או רוח הר: בלילה המדרונות מאבדים חום בקרינה, האוויר הסמוך אליהם מתקרר, נעשה כבד וזורם במורד אל קרקעית העמק.)
מה נדרש: (1) זיהוי של כל תרשים; (2) תיאור תהליך היווצרות של אחד מסוגי הרוח.
תשובה מלאה:
(1) תרשים 1 מציג רוח עמק – בשעות היום, כשהשמש מחממת את המדרונות, והחצים מראים אוויר שעולה מן העמק במעלה המדרונות. תרשים 2 מציג רוח הר – בלילה, והחצים מראים אוויר שיורד במורד המדרונות אל קרקעית העמק.
(2) דרך ההיווצרות (בוחרים אחת):
למה זה מקבל ניקוד מלא: הזיהוי נכון לשני התרשימים ומבוסס על פרטים מן התיאור (שעה, כיוון החצים), והתיאור בנוי כשרשרת: חימום או קירור של המדרון ← שינוי בצפיפות האוויר ← תנועה במעלה או במורד.
סעיף ב
מעוננות: ביום מעונן מגיעה פחות קרינה לפני הקרקע, היבשה מתחממת פחות, הפרש הטמפרטורות והלחץ בין היבשה לים קטן – והבריזה חלשה; ביום בהיר היא חזקה. רוח כללית חזקה: כשנושבת רוח חזקה של מערכת לחצים, היא "מכסה" את הבריזה; רוח כללית מן היבשה מחלישה אותה או מונעת אותה, ורוח כללית מן הים מתווספת אליה. עונת השנה: בקיץ השמש גבוהה והיום ארוך, היבשה מתחממת הרבה יותר מן הים, ולכן הבריזה חזקה; בחורף ההבדל קטן והבריזה חלשה.
מה נדרש: לבחור שני גורמים, ולהסביר לכל אחד את המנגנון שבו הוא מחליש או מחזק את הבריזה (4+4).
תשובה מלאה:
הבסיס לכל הגורמים: בריזת ים נוצרת מפני שביום היבשה מתחממת מהר יותר מן הים; מעל היבשה נוצר לחץ נמוך יחסית, ואוויר נע מן הים אל היבשה. ככל שהפרש הטמפרטורות – ולכן הפרש הלחצים – גדול יותר, הבריזה חזקה יותר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל גורם מוסבר דרך המנגנון הבסיסי של הבריזה (הפרש טמפרטורות ולחצים) או דרך היחס בינה ובין הרוח הכללית, עם כיוון ההשפעה (מחזק / מחליש).
סעיף ג
(1) בריזה – רוח מקומית בחוף, שמשנה את כיוונה במשך היממה: ביום נושבת מן הים אל היבשה (בריזת ים), ובלילה מן היבשה אל הים (בריזת יבשה), בגלל ההבדל בקצב ההתחממות וההתקררות של היבשה ושל הים. (2) בינואר יש עלייה חדה במהירות הרוח אחר הצהריים – מכ־16 קמ"ש בשעה 10:00 לשיא של כ־27 קמ"ש בשעות 16:00–17:00, עם שינוי כיוון לרוח מן הים – בעוד שביולי מהירות הרוח כמעט קבועה (כ־15–20 קמ"ש) ואין שיא בולט. הגורם: באוסטרליה ינואר הוא קיץ – השמש מחממת מאוד את היבשה, והפרש הטמפרטורות והלחצים בין היבשה לים גדול, ולכן נוצרת בריזת ים חזקה; ביולי (חורף) היבשה מתחממת מעט, ורוחות של מערכות החורף שולטות.
מה נדרש: (1) הסבר המושג; (2) תיאור ההבדל העיקרי על פי הגרף והסבר גורם אחד.
תשובה מלאה:
(1) בריזה היא רוח מקומית באזורי חוף, שכיוונה מתחלף במחזוריות יומית. ביום היבשה מתחממת מהר יותר מן הים, האוויר מעליה מתחמם ועולה, ונוצר מעליה לחץ נמוך יחסית; לכן רוח נושבת מן הים אל היבשה – בריזת ים. בלילה היבשה מתקררת מהר יותר מן הים, והכיוון מתהפך – בריזת יבשה, מן היבשה אל הים.
(2) ההבדל העיקרי: בינואר יש מחזור יומי בולט – בשעות הלילה והבוקר הרוח מתונה (כ־16–18 קמ"ש) ונושבת מן היבשה (מדרום־מזרח), ובצהריים מהירותה עולה בחדות לשיא של כ־27 קמ"ש בשעות 16:00–17:00 (עלייה של כ־11 קמ"ש מן השעה 10:00), והיא נושבת מן הים (מדרום־מערב); בערב היא נחלשת שוב. ביולי, בעוד שיש עלייה קטנה בצהריים (לכ־20 קמ"ש בשעה 14:00), מהירות הרוח כמעט קבועה במשך כל היממה – כ־15–20 קמ"ש – ואין שיא אחר הצהריים.
הגורם: פרת' שוכנת בחצי הכדור הדרומי, ולכן ינואר הוא אמצע הקיץ ויולי הוא אמצע החורף. בקיץ השמש גבוהה, היום ארוך והשמיים לרוב בהירים, ולכן היבשה מתחממת מאוד ביום, בעוד שהאוקיינוס נשאר קריר יחסית. הפרש הטמפרטורות – ולכן הפרש הלחצים – בין היבשה לים גדול, ואחר הצהריים נוצרת בריזת ים חזקה. בחורף היבשה מתחממת מעט, ההפרש קטן, והרוח נקבעת בעיקר בידי מערכות מזג האוויר של החורף (חזיתות מן האוקיינוס), ולא בידי הבריזה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההגדרה כוללת את שני הכיוונים ואת הסיבה; ההבדל מתואר עם ערכים, שעות וכיוונים מן הגרף ומן הטקסט, וההסבר מתחשב בכך שינואר הוא קיץ בחצי הכדור הדרומי.
טעות נפוצה: להסביר את ההבדל כאילו ינואר הוא חורף – בפרת' ינואר הוא קיץ.
שאלה 12 · טקטוניקת הלוחות – היווצרות קרום והתכנסות
על פי התאוריה של טקטוניקת הלוחות המקובלת כיום, קרקעית האוקיינוס האטלנטי צעירה ליד הרכס שבמרכזו וזקנה יותר ככל שמתרחקים ממנו לעבר היבשות. הסבירו על פי תאוריה זו את הגורם לכך. (8 נקודות)
לפניכם רשימה של שלושה אזורים בעולם.
— איי יפן
— הרי האלפים
— הבקע הסורי־אפריקני במזרח אפריקה (קניה ואתיופיה)
עיינו במפות גאולוגיות באטלס, והסבירו על פי התאוריה של טקטוניקת הלוחות את תהליך ההיווצרות של שניים מן האזורים האלה. (8 נקודות)
לפניכם רשימת זוגות של מדינות.
— מצרים וערב הסעודית
— לוב ואיטליה
— צ'ילה והאי גלפגוס (אקוודור)
בהנחה שהלוחות הטקטוניים ימשיכו לנוע ושכיווני התנועה שלהם לא ישתנו, הסבירו את ההשפעה של תנועת הלוחות על המרחק בין המדינות או האזורים בכל אחד משלושת הזוגות. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
ברכס המרכז־אטלנטי (גבול מתבדר) הלוחות מתרחקים זה מזה; מגמה מן המעטפת עולה בסדק, מתקררת ויוצרת קרום אוקייני חדש. הקרום החדש "נדחף" לשני הצדדים כשמגמה נוספת עולה אחריו (התפשטות קרקעית הים). לכן הסלעים ליד הרכס נוצרו זה עתה, וככל שמתרחקים ממנו הסלעים נוצרו לפני זמן רב יותר – והעתיקים ביותר נמצאים ליד היבשות.
מה נדרש: הסבר התפשטות קרקעית הים.
תשובה מלאה:
לפי התאוריה, במרכז האוקיינוס האטלנטי עובר הרכס המרכז־אטלנטי – גבול מתבדר שבו הלוחות (צפון ודרום אמריקה ממערב, אירואסיה ואפריקה ממזרח) מתרחקים זה מזה בכמה סנטימטרים בשנה, בהשפעת זרמי הסעה במעטפת.
בסדק שנפתח בין הלוחות עולה מגמה (סלע מותך) מן המעטפת. היא מתקררת ומתמצקת ויוצרת קרום אוקייני חדש (בזלת). כשהלוחות ממשיכים להתרחק, הקרום שנוצר מתרחק מן הרכס לשני הצדדים, ובמקומו נוצר קרום חדש נוסף – תהליך הנקרא "התפשטות קרקעית הים".
התוצאה: הסלעים ליד הרכס נוצרו לא מזמן ולכן הם צעירים; ככל שמתרחקים מן הרכס, הסלעים נוצרו מוקדם יותר, והעתיקים ביותר נמצאים ליד חופי היבשות – בדומה לשני "מסועים" שנעים מן המרכז החוצה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש מנגנון מלא – גבול מתבדר, עליית מגמה ויצירת קרום, התרחקות הקרום מן הרכס – והקישור לגיל הסלעים.
סעיף ב
יפן – גבול מתכנס של לוחות אוקייניים (לוח האוקיינוס השקט ולוח הפיליפינים) השוקעים מתחת ללוחות שמתחת ליפן: הפחתה, תעלה אוקיינית, הרי געש ושרשרת איים (קשת איים). האלפים – גבול מתכנס בין לוח אפריקה (והלוח האדריאטי) ללוח אירואסיה: התנגשות של יבשות, קימוט שכבות סלע והרמתן להרים. הבקע במזרח אפריקה – גבול מתבדר בתוך יבשת: לוח אפריקה נבקע לשני חלקים (הנובי והסומלי) שמתרחקים; גוש קרקע שוקע בין העתקים ונוצר עמק בקע עם אגמים והרי געש.
מה נדרש: הסבר היווצרות של שניים מן השלושה.
תשובה מלאה:
איי יפן: במפה הגאולוגית רואים שמזרחית ליפן עוברת תעלה אוקיינית עמוקה (תעלת יפן), ולאורכה גבול מתכנס: לוח האוקיינוס השקט (ובדרום – לוח הפיליפינים), שהם לוחות אוקייניים כבדים, שוקעים (הפחתה) מתחת ללוחות שעליהם שוכנת יפן. הלוח השוקע נמס בעומק, והמגמה עולה ויוצרת הרי געש. במשך מיליוני שנים הצטברו לבה וסלעים מקומטים, ונוצרה שרשרת של איים הרריים וגעשיים – קשת איים. לכן ביפן רעידות אדמה רבות והרי געש פעילים (כמו פוג'י).
הרי האלפים: האלפים נמצאים בגבול מתכנס בין לוח אפריקה (ולוח קטן – הלוח האדריאטי) לבין לוח אירואסיה. הלוחות נעים זה לעבר זה; שכבות סלעי משקע שהצטברו בים שהיה ביניהם נדחסו, קומטו, נשברו ונדחפו זו על זו, והתרוממו להרים גבוהים – רכס הרי קימוט צעיר.
הבקע במזרח אפריקה: זהו גבול מתבדר בתוך יבשת – לוח אפריקה נבקע לשני חלקים (הלוח הנובי במערב והלוח הסומלי במזרח) שמתרחקים זה מזה. הקרום נמתח ונשבר בהעתקים, וגוש קרקע ארוך שקע ביניהם – נוצר עמק בקע עם מתלולים תלולים משני צדדיו, אגמים ארוכים (טורקנה, נאיוושה) והרי געש (קילימנג'רו בשוליו). בעתיד הרחוק עשוי להיווצר כאן ים חדש.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל אזור: לוחות, סוג הגבול והתהליך שיצר את צורת הנוף.
סעיף ג
מצרים וערב הסעודית – המרחק יגדל: ביניהן הים האדום, גבול מתבדר בין לוח אפריקה (הנובי) ללוח ערב. לוב ואיטליה – המרחק יקטן: לוח אפריקה נע צפונה לעבר לוח אירואסיה (גבול מתכנס). צ'ילה וגלפגוס – המרחק יקטן: איי גלפגוס על לוח נסקה, שנע מזרחה ושוקע מתחת ללוח דרום אמריקה שעליו צ'ילה.
מה נדרש: לכל זוג – קביעה והסבר.
תשובה מלאה:
מצרים וערב הסעודית – המרחק יגדל: מצרים על לוח אפריקה (הלוח הנובי) וערב הסעודית על לוח ערב. ביניהן עובר הבקע של הים האדום – גבול מתבדר שבו הלוחות מתרחקים זה מזה ונוצר קרום אוקייני חדש. לכן הים האדום מתרחב, והמרחק בין המדינות גדל.
לוב ואיטליה – המרחק יקטן: לוב שוכנת על לוח אפריקה, ואיטליה – על לוח אירואסיה (ולוחות קטנים בגבולו). לוח אפריקה נע לאט צפונה ומתקרב ללוח אירואסיה (גבול מתכנס) – תנועה שאחראית לרעידות האדמה ולהרי הגעש באיטליה (אטנה, וזוב). לכן הים התיכון ביניהן הולך ומצטמצם.
צ'ילה ואיי גלפגוס – המרחק יקטן: איי גלפגוס שוכנים על לוח נסקה (סמוך לגבולו), וצ'ילה – על לוח דרום אמריקה. לוח נסקה נע מזרחה ושוקע מתחת ללוח דרום אמריקה בגבול מתכנס (תעלת פרו–צ'ילה), ולכן האיים "נישאים" לעבר היבשת והמרחק קטן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל זוג מקבל קביעה והסבר לפי הלוחות, סוג הגבול וכיוון התנועה.
שאלה 13 · עיור, נגר עילי והצפות
לפניכם שני תרשימים המתארים אגן ניקוז של נחל.
בתרשים א מתואר המצב הטבעי של האגן.
בתרשים ב מתוארים השינויים שחלו באגן בעקבות בנייה עירונית.
עיינו בתרשימים, וענו על הסעיפים א–ג שאחריהם.
[תרשימים א ו־ב]
הסבירו שניים מן המושגים האלה:
אגן ניקוז; נגר עילי; חלחול. (8 נקודות)
(1) היעזרו בתרשימים, ותארו את השינויים שחלו באגן הניקוז בעקבות הבנייה העירונית. (5 נקודות)
(2) הסבירו את ההשפעה של השינויים שתיארתם על סכנת ההצפות לאורך הנחל. (5 נקודות)
בערים אחדות בעולם מקימים גינות קולטות מים, משטחים חדירים ובריכות השהיה, כדי להפוך את העיר ל"ספוג" שסופג את מי הגשם.
הסבירו כיצד דרך זו עשויה לצמצם את סכנת ההצפות לאורך הנחל.
(7 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
אגן ניקוז: כל השטח שממנו זורמים מי הגשם אל נחל מסוים ויובליו; הוא תחום בקווי פרשת מים, וכל מה שקורה בשטחו משפיע על הזרימה בנחל.
נגר עילי: מי גשם שאינם מחלחלים לקרקע ואינם מתאדים, אלא זורמים על פני השטח במורד המדרון אל הנחלים. (אפשר גם חלחול: חדירה של מי הגשם מפני השטח אל תוך הקרקע והסלע, עד מי התהום – חלק מן הגשם נקלט במקום ואינו זורם.)
מה נדרש: להסביר שניים משלושת המושגים.
תשובה מלאה:
אגן ניקוז: השטח כולו שממנו מתנקזים מי הגשם אל נחל (או נהר) מסוים ואל יובליו. גבולותיו הם קווי פרשת המים – הקווים הגבוהים שמפרידים בינו לבין אגנים שכנים. כל טיפת גשם שנופלת בתוך האגן ואינה מתאדה או מחלחלת – זורמת בסופו של דבר אל הנחל, ולכן כל שינוי בשטח האגן (כריתת צמחייה, בנייה) משפיע על הזרימה בנחל. בתרשימים – המדרון כולו שממנו זורמים המים אל הנחל.
נגר עילי: החלק ממי הגשם שאינו מחלחל לקרקע ואינו מתאדה, אלא זורם על פני השטח במורד המדרון, אל הנחלים. הנגר גדל כשהגשם עז מאוד, כשהקרקע רוויה או אטומה וכשאין צמחייה שמאטה את הזרימה. בתרשימים הוא מסומן בחץ כתום.
(אפשר גם חלחול: חדירה של מי הגשם מפני השטח אל תוך הקרקע והסלעים שמתחתיה, ומשם – אל מי התהום. חלחול רב מקטין את הנגר העילי ומעשיר את מי התהום. בתרשימים הוא מסומן בחצים כחולים כלפי מטה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מושגים מוגדרים במדויק – מה הם, ממה הם מושפעים ואיך הם מופיעים בתרשים.
סעיף ב
(1) בתרשים ב העצים והקרקע החשופה הוחלפו בבניינים, בכבישים ובמגרשי חניה – שטח אטום; החלחול קטן מאוד והנגר העילי גדל מאוד (חץ עבה); מפלס המים בנחל גבוה יותר, ומפלס מי התהום ירד.
(2) כיוון שרוב הגשם אינו מחלחל, כמות גדולה בהרבה של מים מגיעה לנחל; על משטחים חלקים ובתעלות ניקוז המים זורמים מהר, ולכן מגיעים לנחל בבת אחת – שיא הזרימה גבוה יותר ומגיע מוקדם יותר. האפיק אינו מכיל את המים, והם עולים על הגדות – הצפות תכופות וחמורות יותר.
מה נדרש: (1) לתאר מן התרשימים מה השתנה; (2) להסביר כיצד זה מגדיל את סכנת ההצפות.
תשובה מלאה:
(1) בהשוואה בין התרשימים:
– פני השטח: בתרשים א המדרון מכוסה עצים וקרקע; בתרשים ב יש בניינים, כבישים ומגרשי חניה – שטח אטום שהמים אינם חודרים דרכו.
– חלחול ונגר: בתרשים א יש חצי חלחול רבים לקרקע וחץ נגר עילי דק; בתרשים ב יש רק "חלחול מועט", וחץ הנגר העילי עבה מאוד.
– בנחל ובמי התהום: בתרשים ב מפלס המים בנחל גבוה יותר, ומפלס מי התהום נמוך יותר מאשר בתרשים א.
(2) ההשפעה על סכנת ההצפות: באגן הטבעי חלק גדול מן הגשם נקלט – העצים יורטים חלק ממנו, והקרקע סופגת אותו ומעבירה אותו למי התהום; המים שזורמים על פני השטח מואטים בצמחייה. באגן העירוני רוב הגשם נופל על משטחים אטומים, ולכן כמעט כולו הופך לנגר עילי. בנוסף, על אספלט ובתעלות ניקוז המים זורמים מהר מאוד. לכן כמות גדולה בהרבה של מים מגיעה לנחל בפרק זמן קצר: שיא הזרימה גבוה יותר ומגיע מהר יותר אחרי תחילת הגשם. האפיק אינו יכול להכיל את כל המים, והם עולים על הגדות – ההצפות תכופות וחמורות יותר, גם בגשם שבעבר לא היה גורם להצפה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור נשען על הבדלים שנראים בתרשימים, וההסבר מציג את השרשרת: אטימה ← פחות חלחול ← יותר נגר מהיר ← שיא זרימה גבוה ← הצפה.
טעות נפוצה: לכתוב שהעיר גורמת ל"יותר גשם" – כמות הגשם זהה בשני התרשימים; מה שהשתנה הוא מה שקורה למים אחרי שהם נופלים.
סעיף ג
גינות קולטות ומשטחים חדירים (מדרכות וחניונים מחומרים מחלחלים, גגות ירוקים) מחזירים לעיר חלק מן החלחול: מי הגשם נספגים בקרקע במקום לזרום לנחל, וכך הנגר העילי קטן. בריכות השהיה אוגרות את המים בזמן הגשם ומשחררות אותם לאט לנחל, ולכן המים מגיעים בהדרגה ולא בבת אחת – שיא הזרימה נמוך יותר ומאוחר יותר, והאפיק מצליח להכיל אותו. בנוסף, המים שמחלחלים מעשירים את מי התהום.
מה נדרש: להסביר את הקשר בין הפתרונות לבין צמצום ההצפות.
תשובה מלאה:
הבעיה בעיר היא שהמשטחים האטומים הופכים כמעט את כל הגשם לנגר מהיר. הפתרונות של "עיר ספוג" פועלים בשתי דרכים:
1. הגדלת החלחול והקטנת הנגר: גינות קולטות מים (שקעים מגוננים לאורך רחובות וחניונים), מדרכות ומגרשי חניה מחומרים חדירים, וגגות ירוקים – מאפשרים למי הגשם לחלחל לקרקע או להיקלט בצמחייה, כפי שקרה באגן הטבעי. לכן חלק קטן יותר מן הגשם הופך לנגר עילי, ופחות מים מגיעים לנחל.
2. השהיית הזרימה: בריכות השהיה ואגמים עירוניים אוגרים את המים בזמן הגשם העז ומשחררים אותם לאט לנחל במשך שעות וימים. כך המים מגיעים לאפיק בהדרגה ולא בבת אחת – שיא הזרימה נמוך יותר ומגיע מאוחר יותר, והאפיק מצליח להכיל אותו בלי לעלות על גדותיו.
בנוסף, המים שמחלחלים מעשירים את מי התהום שמפלסם ירד, ואפשר להשתמש במים האגורים להשקיית גינות. דוגמה: בסין הוחלט ב־2015 על תוכנית לאומית של "ערי ספוג" בעקבות הצפות עירוניות קשות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מראה את השרשרת: חלחול והשהיה ← פחות נגר ובפיזור זמן ← שיא זרימה נמוך ← פחות הצפות, ומקשר אותה לבעיה שבתרשים ב.
שאלה 14 · טקטוניקת הלוחות
לפניכם רשימה של גורמים המשפיעים על עוצמת הטלטול של פני הקרקע במקום מסוים בזמן רעידת אדמה.
בחרו בשניים מן הגורמים, והסבירו כיצד כל אחד מהם משפיע על עוצמת הטלטול.
לפניכם שני תרשימים 1–2.
(1) ציינו איזה תרשים מתאר גבול מתרחק בין לוחות, ואיזה תרשים מתאר גבול מתקרב. (3 נקודות)
(2) הסבירו את ההבדל בין שני סוגי הגבולות בתהליך המתרחש בקרום כדור הארץ. (5 נקודות)
[תרשימים 1–2: שני סוגים של גבולות בין לוחות טקטוניים]
במפה הסכמטית שלפניכם מתואר הגבול בין תת־לוח סיני לבין הלוח הערבי, לאורך הערבה, ים המלח ובקעת הירדן.
הסבירו מהו גבול טרנספורמי (גבול גזירה) בין לוחות, וכיצד הוא בא לידי ביטוי במפה.
[מפה סכמטית: הבקע לאורך הערבה, ים המלח ובקעת הירדן]
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
עומק המוקד: ככל שהמוקד רדוד יותר, הגלים הסייסמיים עוברים דרך קצרה יותר עד פני הקרקע ומאבדים פחות אנרגייה – הטלטול חזק יותר.
סוג הקרקע: על קרקע רכה ורוויה במים (משקעים, חול, מילוי) הגלים מוגברים והקרקע עלולה להתנזל; על סלע קשה הטלטול חלש יותר.
(אפשר גם: מרחק מן המוקד־העל – הגלים נחלשים ככל שהם מתרחקים, לכן הטלטול חזק ביותר ליד המוקד־העל; מגניטודה – רעידה חזקה יותר משחררת יותר אנרגייה, והטלטול חזק יותר ונמשך זמן רב יותר.)
מה נדרש: שני גורמים מן הרשימה, ולכל אחד הסבר של השפעתו על הטלטול.
תשובה מלאה:
עומק המוקד – המוקד הוא הנקודה בתוך כדור הארץ שבה מתחילה התזוזה לאורך השבר. משם מתפשטים גלים סייסמיים לכל הכיוונים, ובדרכם הם מאבדים אנרגייה. כשהמוקד רדוד (עד כמה עשרות קילומטרים), הגלים מגיעים אל פני הקרקע אחרי דרך קצרה ועם אנרגייה רבה, ולכן הטלטול חזק והנזק גדול. רעידה באותה מגניטודה עם מוקד עמוק (מאות קילומטרים) מורגשת חלש יותר, אבל על שטח רחב יותר.
סוג הקרקע והמסלע – על סלע קשה הגלים עוברים מהר ובלי הגברה, והטלטול מתון יחסית. בקרקע רכה – משקעי נהרות, חול, חרסית או מילוי מלאכותי – הגלים מאטים, המשרעת שלהם גדלה והטלטול מוגבר. בקרקע חולית רוויה במים עלולה להתרחש התנזלות: הקרקע מתנהגת כמו נוזל, ובניינים שוקעים ונוטים.
(אפשר גם:
המרחק מן המוקד־העל – המוקד־העל הוא הנקודה על פני הקרקע שמעל המוקד. ככל שמתרחקים ממנו, הגלים עוברים דרך ארוכה יותר, מתפזרים ונחלשים, ולכן הטלטול חזק ביותר בסביבת המוקד־העל.
מגניטודה – מבטאת את כמות האנרגייה שהשתחררה. כל עלייה של יחידה אחת במגניטודה פירושה אנרגייה גדולה פי כ־32. ככל שהמגניטודה גבוהה יותר, הטלטול חזק יותר, נמשך זמן רב יותר ומורגש על שטח רחב יותר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני גורמים, ולכל אחד מנגנון פיזיקלי מוסבר (דרך הגלים, הגברה או החלשה).
סעיף ב
(1) תרשים 1 – גבול מתרחק; תרשים 2 – גבול מתקרב (אזור הפחתה).
(2) בגבול מתרחק הלוחות זזים זה מזה, מאגמה מן המעטפת עולה ממלאת את הסדק ומתקררת – נוצר קרום אוקייני חדש, ונבנה רכס מרכז־אוקייני. בגבול מתקרב הלוח האוקייני הכבד יותר שוקע מתחת ללוח השני אל המעטפת ונהרס (נבלע) שם – נוצרות תעלה ימית עמוקה, רעידות אדמה ובהן גם עמוקות, וקשת של הרי געש.
מה נדרש: (1) זיהוי נכון של שני התרשימים; (2) השוואה: יצירת קרום לעומת הרס קרום, עם צורות הנוף.
תשובה מלאה:
(1) תרשים 1 מתאר גבול מתרחק – החצים מראים שהלוחות זזים זה מזה, ומאגמה עולה ביניהם. תרשים 2 מתאר גבול מתקרב – החצים מראים שהלוחות נעים זה לקראת זה, ולוח אחד שוקע מתחת לשני.
(2) ההבדל בתהליך:
בגבול מתרחק (תרשים 1) – קרום חדש נוצר: הלוחות מתרחקים זה מזה, ונוצר ביניהם סדק. מאגמה חמה עולה מן המעטפת, ממלאת את הסדק ומתקררת לסלע בזלתי – כך נבנה קרום אוקייני חדש בשני צידי הסדק, והלוחות "גדלים". במקום נוצר רכס מרכז־אוקייני עם בקע במרכזו, ורעידות האדמה בו רדודות ובדרך כלל מתונות.
בגבול מתקרב (תרשים 2) – קרום נהרס: הלוחות מתנגשים, והלוח שצפיפותו גדולה יותר (הלוח האוקייני הישן והקר) שוקע מתחת ללוח השני ונכנס למעטפת, שם הוא מתחמם ונבלע (הפחתה). במקום השקיעה נוצרת תעלה ימית עמוקה. החיכוך לאורך הלוח השוקע גורם לרעידות אדמה חזקות, גם בעומקים גדולים, וההתכה החלקית מעל הלוח השוקע מייצרת מאגמה שעולה ובונה קשת של הרי געש – בתרשים, שרשרת איים געשיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) זיהוי נכון ומנומק; ב־(2) השוואה על אותו קריטריון (מה קורה לקרום), עם הצורות הנראות בתרשים.
סעיף ג
גבול טרנספורמי – גבול שבו שני לוחות נעים זה לצד זה, במקביל לקו הגבול, בכיוונים מנוגדים או באותו כיוון במהירות שונה; הם אינם מתרחקים ואינם מתקרבים, ולכן קרום אינו נוצר ואינו נהרס, אבל לאורך השבר מתרחשות רעידות אדמה.
במפה: שני הלוחות נעים צפונה, אבל הלוח הערבי (חץ ארוך) מהר יותר מתת־לוח סיני (חץ קצר) – לכן הוא "גולש" צפונה ביחס לסיני לאורך קו השברים. העדות: גוף סלע זהה נמצא משני צידי הבקע במרחק של כ־105 ק"מ זה מזה בכיוון צפון–דרום – החלק המזרחי הוזז צפונה.
מה נדרש: הגדרה של גבול טרנספורמי, ושני סימנים במפה: כיוון ומהירות התנועה, והזזת גוף הסלע.
תשובה מלאה:
גבול טרנספורמי (גבול גזירה) – גבול שבו שני לוחות זזים זה לצד זה, במקביל לקו הגבול: בכיוונים מנוגדים, או באותו כיוון במהירויות שונות. הלוחות אינם מתרחקים ואינם מתקרבים, ולכן לאורך הגבול כמעט לא נוצר קרום חדש ולא נהרס קרום. אבל הלוחות "נתפסים" זה בזה, והמתח המצטבר משתחרר בתזוזות פתאומיות לאורך השבר – רעידות אדמה.
ביטוי במפה:
1. כיוון ומהירות – שני הלוחות נעים צפונה, אבל החץ של הלוח הערבי ארוך מן החץ של תת־לוח סיני, כלומר הלוח הערבי נע צפונה מהר יותר. ביחס לסיני, הלוח הערבי "גולש" צפונה לאורך קו השברים שעובר במפרץ אילת, בערבה, בים המלח ובבקעת הירדן. זו תנועה אופקית לאורך הגבול – תנועה טרנספורמית.
2. הזזת גופי סלע – גוף סלע זהה נמצא ממערב לבקע ליד מפרץ אילת, וממזרח לבקע כ־105 ק"מ צפונה יותר. כלומר, לאורך מיליוני שנים הלוח הערבי הזיז את החלק המזרחי של אותו גוף סלע צפונה ביחס לחלק המערבי.
(אפשר להוסיף: לאורך הגבול נוצרו שקעים עמוקים, כמו ים המלח, ובאזור התרחשו רעידות אדמה הרסניות, למשל רעידת האדמה של 1927.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש הגדרה מדויקת, ושני ביטויים מן המפה (חצי התנועה וההזזה של כ־105 ק"מ) מוסברים.