בגרות בגאוגרפיה 57361 - קיץ 2026
גאוגרפיה – שאלון 57361 (סמסטר ראשון כבר בתיכון) · קיץ · 5 שאלות · שעתיים
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2026, כל 5 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה פרק אחד – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב).
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בבחינה.
שימו לב: שאלון זה מיועד אך ורק לתלמידים הלומדים במסגרת תוכנית "סמסטר ראשון כבר בתיכון".
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
נספח: מפה לשאלות 1, 3
ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
בשאלון זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 2–5. שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה 1 (לכל סעיף – 11⅓ נקודות); ענו על שתיים מן השאלות 2–5 (לכל שאלה – 33 נקודות).
שאלה 1 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
בשאלון זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבל ובמפות העולמיות והנושאיות שבאטלס.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא ניו זילנד.
בשאלון זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 2–5.
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 11⅓ נקודות).
שימו לב: בשאלה זו הנכם רשאים לענות על ארבעת הסעיפים ובבדיקת השאלה ייבחרו שלוש התשובות הטובות ביותר.
ניו זילנד היא מדינת איים (בדרום־מערב האוקיינוס השקט), והיא רחוקה מאוד ממדינות אחרות בעולם. שכנותיה הקרובות ביותר הן כמה מדינות איים הנמצאות במרחק של כאלף קילומטר ממנה.
הסבירו חיסרון אחד בתחום הכלכלה שנגרם לניו זילנד בשל ריחוקה ממדינות אחרות בעולם.
לפניכם שני גרפים.
גרף 1 ובו נתונים על הטמפרטורה השנתית הממוצעת ביפן, וגרף 2 ובו נתונים על הטמפרטורה השנתית הממוצעת בניו זילנד. בשתי המדינות שורר אקלים דומה, והמרחק בין כל אחת מהן לקו המשווה הוא כמעט זהה.
[גרף 1, גרף 2]
(1) עיינו בגרפים, וציינו את עונת השנה בכל אחת מן המדינות בחודש יולי (7) ובחודש ינואר (1). בתשובתכם השתמשו בביטויים: עונה חמה, עונה קרה.
(2) הסבירו מדוע עונות השנה בניו זילנד, שאותן ציינתם בתת־סעיף ב(1), שונות מעונות השנה ביפן.
(1) היעזרו במפה הפיזית של ניו זילנד שבנספח ובמפות שבאטלס, וציינו את ההבדל העיקרי במספר היישובים הגדולים בין האי הצפוני של ניו זילנד ובין האי הדרומי שלה.
(2) הסבירו גורם פיזי אחד להבדל שציינתם.
[נספח – מפה פיזית של ניו זילנד]
לפניכם רשימה של תופעות הנוגעות לתחום הסביבה בניו זילנד.
בחרו באחת מן התופעות, והסבירו את השפעתה על האדם ועל הסביבה בניו זילנד.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
עלויות הובלה גבוהות ומשך הובלה ארוך: כל סחורה המיוצאת מניו זילנד (מוצרי חלב, בשר, עץ) או מיובאת אליה (דלק, מכונות, מוצרי צריכה) צריכה לעבור אלפי קילומטרים בים או באוויר אל השווקים הגדולים (אסיה, אירופה, צפון אמריקה). לכן מחירי הייצוא שלה גבוהים יותר והיא פחות תחרותית מול יצרנים הקרובים לשווקים, ומחירי היבוא לצרכן המקומי גבוהים.
מה נדרש: להסביר חיסרון אחד בלבד, בתחום הכלכלה, הנובע מן הריחוק (הנגישות הנמוכה) של ניו זילנד. "הסבירו" – טענה, הסבר גאוגרפי וקישור לניו זילנד.
תשובה מלאה:
החיסרון: עלויות הובלה גבוהות בסחר החוץ.
ההסבר: ניו זילנד היא מדינת איים מבודדת בדרום־מערב האוקיינוס השקט, והשווקים הגדולים בעולם רחוקים ממנה אלפי קילומטרים (אפילו השכנות הקרובות נמצאות במרחק של כאלף קילומטר). כלכלתה נשענת על ייצוא מוצרי חקלאות (מוצרי חלב, בשר, צמר) ומוצרי עץ, ועל יבוא של דלק, מכונות ומוצרי צריכה. כל משלוח חייב לעבור דרך ארוכה בים או באוויר, ולכן הובלת הסחורה יקרה ואורכת זמן רב. כתוצאה מכך המחיר הסופי של מוצרי הייצוא בשווקים הרחוקים גבוה יותר, ויצרני ניו זילנד מתחרים בקושי ביצרנים הקרובים לשווקים; גם מוצרים מיובאים יקרים יותר לצרכן הניו זילנדי. במילים אחרות – הנגישות הנמוכה של המדינה לשווקים מייקרת את הסחר שלה.
(אפשר גם: שוק מקומי קטן ומבודד – אין מדינות שכנות קרובות שאפשר לסחור איתן בקלות ביבשה, ולכן קשה למשוך תאגידים רב־לאומיים ולפתח תעשייה בהיקף גדול.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: חיסרון אחד, כלכלי, מוסבר בשרשרת סיבתית מלאה: ריחוק ← דרך הובלה ארוכה ← עלות וזמן ← פגיעה בתחרותיות, ונקשר לענפי הייצוא של ניו זילנד.
טעות נפוצה: לכתוב "קשה להגיע לניו זילנד" בלי לומר מה הנזק הכלכלי (עלות ההובלה, התחרותיות).
סעיף ב
(1) יפן: יולי – עונה חמה (כ־23°C); ינואר – עונה קרה (כ־0°C).
ניו זילנד: יולי – עונה קרה (כ־5°C); ינואר – עונה חמה (כ־15°C).
(2) יפן נמצאת בחצי הכדור הצפוני וניו זילנד בחצי הכדור הדרומי. בגלל נטיית ציר כדור הארץ, בדצמבר–פברואר קרני השמש פוגעות בזווית גבוהה (קרוב לאנך) בחצי הכדור הדרומי והיום ארוך – ולכן בניו זילנד חם; ביוני–אוגוסט הקרניים אנכיות יותר בחצי הכדור הצפוני – ולכן ביפן חם ובניו זילנד קר. לכן העונות בשתי המדינות הפוכות.
מה נדרש: (1) לקרוא את שני הגרפים ולציין לכל מדינה את העונה ביולי ובינואר, במונחים "עונה חמה" / "עונה קרה"; (2) להסביר את הסיבה להיפוך העונות.
תשובה מלאה:
(1) בגרף 1 (יפן) הטמפרטורה ביולי היא כ־23°C, קרוב לשיא השנתי (כ־24°C באוגוסט) – יולי הוא עונה חמה. בינואר הטמפרטורה כ־0°C, הנמוכה בשנה – ינואר הוא עונה קרה.
בגרף 2 (ניו זילנד) המצב הפוך: ביולי הטמפרטורה כ־5°C, הנמוכה בשנה – יולי הוא עונה קרה; בינואר כ־15°C, קרוב לשיא (כ־16°C בפברואר) – ינואר הוא עונה חמה.
(2) הגורם להבדל הוא המיקום בחצאי כדור שונים: יפן שוכנת בחצי הכדור הצפוני, וניו זילנד בחצי הכדור הדרומי, במרחק דומה מקו המשווה (רוחב גאוגרפי דומה). ציר כדור הארץ נטוי (כ־23.5°) ביחס למישור סיבובו סביב השמש. ביוני–אוגוסט חצי הכדור הצפוני נוטה לעבר השמש: קרני השמש פוגעות בו בזווית גבוהה, קרוב לאנך, והאנרגייה מתרכזת בשטח קטן; גם היום ארוך – ולכן ביפן קיץ (עונה חמה). באותו זמן חצי הכדור הדרומי נוטה הרחק מן השמש: הקרניים פוגעות בזווית נמוכה ומתפזרות על שטח גדול, והיום קצר – ולכן בניו זילנד חורף (עונה קרה). בדצמבר–פברואר המצב מתהפך: חצי הכדור הדרומי נוטה לעבר השמש, ולכן בניו זילנד קיץ וביפן חורף.
הערה: הטווח השנתי בניו זילנד קטן יותר (כ־11 מעלות לעומת כ־24 ביפן) – השפעה ממתנת של האוקיינוס על מדינת איים קטנה; אין צורך בכך לתשובה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבע הקביעות (2 מדינות × 2 חודשים) נכונות, במונחים שנדרשו ומבוססות על ערכים מן הגרפים; ההסבר כולל את שני המרכיבים – חצאי כדור שונים ונטיית ציר כדור הארץ – ומקשר אותם לזווית קרני השמש ולאורך היום.
טעות נפוצה: להסביר את ההבדל ב"מרחק מן השמש" – העונות אינן נגרמות מקרבה לשמש אלא מנטיית הציר; או לכתוב רק "ניו זילנד בחצי הכדור הדרומי" בלי להסביר מדוע הדבר הופך את העונות.
סעיף ג
(1) באי הצפוני יש הרבה יותר יישובים גדולים מאשר באי הדרומי: במפה מסומנות 19 ערים באי הצפוני (ובהן אוקלנד וולינגטון) לעומת 9 בלבד באי הדרומי.
(2) התבליט: רוב שטח האי הדרומי הררי – רכס הרים גבוה ורציף (האלפים הדרומיים, מעל 1,000–2,500 מ') לאורך כל האי, עם מדרונות תלולים, אקלים קר ושלג. שטח כזה מקשה על בנייה, על חקלאות ועל סלילת דרכים, ולכן היישובים הגדולים מעטים ומרוכזים במישורי החוף הצרים (קריסטצ'רץ', דנודן). באי הצפוני רוב השטח נמוך ומתון יותר (0–500 מ'), יש בו יותר שטחים נוחים ליישוב ולחקלאות, ולכן נוצרו בו יותר ערים.
מה נדרש: (1) לציין את ההבדל העיקרי – באיזה אי יש יותר יישובים גדולים; (2) להסביר גורם פיזי אחד (לא אנושי) להבדל.
תשובה מלאה:
(1) על פי המפה שבנספח, באי הצפוני מספר היישובים הגדולים גדול בהרבה: מסומנות בו 19 ערים – ונגרי, נורת שור, אוקלנד, מנוקו, טאורנגה, המילטון, ווקטיין, רוטורואה, טאופו, גיזברן, ניו פלימות, נפיר, הייסטינגז, ונגנואי, פלמרסטן נורת', לווין, מסטרטן, אפר הט וולינגטון – ואילו באי הדרומי, שהוא גדול יותר בשטחו, מסומנות 9 ערים בלבד (נלסון, בלנהם, ווסט פורט, קריסטצ'רץ', אשברטן, טימרו, קווינסטאון, דנודן, אינברקרגיל). כלומר, ריכוז היישובים הגדולים (וגם האוכלוסייה) הוא באי הצפוני.
(2) גורם פיזי – התבליט (הטופוגרפיה): לפי צבעי הגובה במפה, לאורך האי הדרומי, מצפון־מזרח לדרום־מערב, עובר רכס הרים גבוה ורציף – האלפים הדרומיים – בגוונים צהובים־כתומים (מעל 1,000 ועד יותר מ־2,500 מ'). השטח ההררי מאופיין במדרונות תלולים, בקרחונים ובאקלים קר ומושלג. תנאים אלה מקשים על בנייה ועל פיתוח תשתיות ותחבורה, ומעט הקרקע בו מתאימה לחקלאות; לכן היישובים הגדולים באי הדרומי מעטים, והם מרוכזים בשולי האי – במישורי החוף הצרים (מישור קנטרברי סביב קריסטצ'רץ', דנודן, אינברקרגיל). באי הצפוני, לעומת זאת, רוב השטח נמוך ומתון (גוונים ירוקים, 0–500 מ'), עם מישורים ועמקים פוריים (קרקעות וולקניות), ולכן יש בו יותר שטח נוח ליישוב, לחקלאות ולתחבורה – ונוצרו בו ערים רבות יותר.
(אפשר גם: האקלים – האי הצפוני קרוב יותר לקו המשווה ולכן חם ונוח יותר, ואילו האי הדרומי קר יותר; באטלס – מפת טמפרטורות או מפת אזורי אקלים.)
באטלס: היעזרו במפה הפיזית של ניו זילנד (צבעי גובה) ובמפת צפיפות אוכלוסייה / ערים של אוסטרליה וניו זילנד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מוצג כהשוואה בין שני האיים ומבוסס על ספירה מן המפה; הגורם שנבחר פיזי (תבליט) ומוסבר: מה המאפיין, למה הוא מקשה על יישוב, ואיך זה מתבטא בפיזור הערים.
טעות נפוצה: להביא גורם אנושי (למשל "הבירה באי הצפוני" או "שם יש יותר תעשייה") – הסעיף דורש גורם פיזי.
סעיף ד
נבחרה התופעה: בירוא יערות.
השפעה על הסביבה: כריתת היערות (בעיקר לטובת מרעה לכבשים ולפרות) פוגעת במגוון הביולוגי – מינים אנדמיים כמו ציפורים שאינן מעופפות (קיווי) מאבדים את בית הגידול שלהם; בלי שורשי העצים הקרקע חשופה לסחף במדרונות התלולים, ונהרות מזדהמים בסחופת.
השפעה על האדם: סחף הקרקע ומפולות פוגעים בשטחי החקלאות ובתשתיות (כבישים, בתים), ומגבירים את סכנת השיטפונות ביישובים במורד; פחות עצים קולטים פחמן דו־חמצני, וכך גדלה תרומת המדינה להתחממות האקלים. מנגד, הבירוא אפשר פיתוח חקלאות מרעה – ענף ייצוא מרכזי.
מה נדרש: לבחור תופעה אחת בלבד ולהסביר את השפעתה בשני ההיבטים – על האדם ועל הסביבה, תוך קישור לניו זילנד.
תשובה מלאה (התופעה שנבחרה – בירוא יערות):
בירוא יערות הוא כריתה או שריפה של יערות טבעיים כדי לפנות שטח לשימוש אחר. בניו זילנד בוראו רוב היערות הטבעיים כדי ליצור שטחי מרעה לכבשים ולפרות, שעליהם מבוסס ענף הייצוא החקלאי.
השפעה על הסביבה: (1) פגיעה במגוון הביולוגי – ניו זילנד מבודדת, ובה מינים אנדמיים רבים (כמו הקיווי) שמאבדים את בית הגידול שלהם ונמצאים בסכנת הכחדה. (2) סחף קרקע – בלי כיסוי הצומח ושורשי העצים, הגשם הרב סוחף את הקרקע במדרונות התלולים (הנפוצים באיים), ונהרות ואגמים מזדהמים בסחופת.
השפעה על האדם: (1) אובדן הקרקע הפורייה פוגע ביבולים ובמרעה, כלומר בפרנסת החקלאים. (2) מפולות קרקע וסחופת במעלה הנהרות מגבירות שיטפונות ופוגעות בכבישים, בבתים וביישובים במורד. (3) פחות עצים קולטים פחות פחמן דו־חמצני – התרומה להתחממות כדור הארץ גדלה. מנגד – לבירוא הייתה גם תועלת כלכלית: פיתוח חקלאות המרעה, ענף ייצוא חשוב.
אפשרויות לתופעות האחרות (אם נבחרה אחרת):
למה זה מקבל ניקוד מלא: תופעה אחת נבחרה, והתשובה מתייחסת לשני ההיבטים שנדרשו – הסביבה והאדם – עם מנגנון (מה קורה ולמה) וקישור לניו זילנד (מרעה, מינים אנדמיים, מדרונות תלולים).
טעות נפוצה: לתאר רק את ההשפעה על הסביבה, או לכתוב על כמה תופעות – רק התופעה הראשונה תיבדק.
שאלה 2 · פעילות געשית
ענו על שתיים מן השאלות 2–5 (לכל שאלה – 33 נקודות).
בניו זילנד יש שכיחות גבוהה של פעילות געשית.
(1) עיינו במפות שבאטלס, וציינו באיזה משני האיים הגדולים של ניו זילנד יש הרי געש פעילים. (5½ נקודות)
(2) הסבירו מדוע בניו זילנד יש שכיחות גבוהה של פעילות געשית. (11 נקודות)
לפעילות הגעשית בניו זילנד יש השפעות על כמה מענפי הכלכלה במדינה.
(1) ציינו שני ענפי כלכלה כאלה. (5½ נקודות)
(2) הסבירו כיצד הפעילות הגעשית תורמת לפיתוח כל אחד מענפי הכלכלה שציינתם. (11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) באי הצפוני (למשל רואפהו, טונגרירו, נגאורוהואה במרכז האי, וטרנאקי במערבו).
(2) ניו זילנד שוכנת על גבול בין שני לוחות טקטוניים – הלוח הפסיפי והלוח ההודו־אוסטרלי – כחלק מ"טבעת האש" שמסביב לאוקיינוס השקט. מתחת לאי הצפוני הלוח הפסיפי (הכבד יותר) מחליק (נבלע) אל מתחת ללוח ההודו־אוסטרלי באזור הפחתה. הלוח השוקע נמס בעומק בגלל החום והלחץ, נוצרת מאגמה, והיא עולה דרך סדקים בקרום אל פני השטח – ולכן יש באי הצפוני הרי געש פעילים, שדות גאותרמיים וגייזרים.
מה נדרש: (1) לציין אי אחד, על סמך מפות האטלס; (2) להסביר את הגורם הטקטוני לפעילות הגעשית.
תשובה מלאה:
(1) הרי הגעש הפעילים נמצאים באי הצפוני: ברמה הוולקנית שבמרכז האי – רואפהו (ההר הגבוה באי, כ־2,800 מ'), טונגרירו ונגאורוהואה, מדרום לאגם טאופו (שהוא עצמו לוע ענק של הר געש); הר טרנאקי (ליד ניו פלימות); והאי הוולקני ווקארי (White Island) בים מול חופי ווקטיין. בנספח אפשר לראות את חרוט הר טרנאקי בחצי האי המערבי ואת האזור ההררי שבמרכז האי.
באטלס: מפת לוחות טקטוניים / רעידות אדמה והרי געש בעולם (סימון הרי געש פעילים), ומפה פיזית של ניו זילנד.
(2) הפעילות הגעשית היא תוצאה של פעולת הכוחות הפנימיים של כדור הארץ:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) האי הנכון, עם דוגמאות; (2) ההסבר כולל את המיקום על גבול לוחות, את סוג המפגש (הפחתה) ואת המנגנון – היווצרות מאגמה ועלייתה – ומקשר לניו זילנד.
טעות נפוצה: לכתוב רק "ניו זילנד נמצאת בטבעת האש" בלי להסביר את התהליך שבגבול הלוחות.
סעיף ב
(1) תיירות; אנרגייה (ייצור חשמל גאותרמי).
(2) תיירות: הפעילות הגעשית יוצרת נופים ייחודיים – הרי געש, לועות, אגמים וולקניים, גייזרים, מעיינות חמים ובוץ רותח (רוטורואה, טאופו, הפארק הלאומי טונגרירו) – המושכים תיירים מן הארץ ומחו"ל; התיירים מוציאים כסף על לינה, הסעדה והדרכה, נוצרים מקומות עבודה ונבנות תשתיות.
אנרגייה: החום שבקרבת המאגמה מחמם מי תהום לקיטור; את הקיטור קודחים ומנצלים להנעת טורבינות בתחנות כוח גאותרמיות (כמו באזור טאופו) – מקור מקומי, זול ומתחדש שמספק כ־18% מן החשמל במדינה (ראו שאלה 4), וחוסך יבוא דלקים.
מה נדרש: (1) לציין בדיוק שני ענפי כלכלה; (2) להסביר לכל אחד מהם איך הפעילות הגעשית תורמת לפיתוחו – מן התופעה הגעשית אל התועלת הכלכלית.
תשובה מלאה:
(1) ענף התיירות; ענף האנרגייה (ייצור חשמל גאותרמי).
(2) תיירות: הפעילות הגעשית יצרה באי הצפוני נוף ייחודי ונדיר בעולם – הרי געש פעילים (רואפהו, טונגרירו), אגמים שנוצרו בלועות (אגם טאופו), ושדות גאותרמיים עם גייזרים, מעיינות חמים ובריכות בוץ רותח (באזור רוטורואה). אתרים אלה הם מוקד משיכה לתיירות טבע, הרפתקאות ומרפא (רחצה במעיינות חמים). זרם התיירים מכניס הכנסות מבתי מלון, מסעדות, הדרכה ותחבורה, יוצר מקומות עבודה ומעודד פיתוח תשתיות ביישובים כמו רוטורואה וטאופו.
אנרגייה: מתחת לאזורים הגעשיים המאגמה קרובה לפני השטח ומחממת את מי התהום. קודחים אל שכבות הסלע החם, והקיטור שעולה מניע טורבינות בתחנות כוח גאותרמיות (בעיקר באזור טאופו–רוטורואה). זהו מקור אנרגייה מקומי ומתחדש, הזמין כל השנה (בניגוד לרוח ולשמש), ומספק כ־18% מן החשמל של ניו זילנד – כך המדינה חוסכת יבוא דלקים ופולטת פחות גזי חממה.
(אפשר גם: חקלאות – אפר געשי שהתבלה יצר קרקעות וולקניות פוריות במרכז האי הצפוני, המתאימות למרעה ולגידולים; או תעשייה – קיטור גאותרמי משמש תהליכי ייצור תעשייתיים, למשל במפעלי נייר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני ענפים בדיוק, ולכל אחד שרשרת סיבתית: תופעה געשית ← משאב (נוף / חום) ← התועלת הכלכלית, עם מקומות קונקרטיים בניו זילנד.
טעות נפוצה: לציין "כלכלה" או "פיתוח" באופן כללי במקום ענף מוגדר; או לכתוב על הנזקים של הפעילות הגעשית, כשנשאלתם על תרומתה.
שאלה 3 · ערים
ולינגטון ואוקלנד הן שתי ערים גדולות בניו זילנד. ולינגטון היא בירת המדינה, ואוקלנד היא המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה.
עיינו במפה שבנספח ובמפות שבאטלס.
(1) ציינו את מיקומה הפיזי של כל אחת מן הערים, והסבירו מדוע המיקום של ולינגטון מסייע לה בתפקיד בירת ניו זילנד, ומדוע המיקום של אוקלנד מסייע לה בתפקיד המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה. (14 נקודות)
[נספח – מפה פיזית של ניו זילנד]
(2) לפניכם טבלה ובה נתונים בתחומי הכלכלה והדמוגרפיה של הערים ולינגטון ואוקלנד.
עיינו בטבלה, והסבירו כיצד היותה של ולינגטון בירה והיותה של אוקלנד מרכז כלכלי ומסחרי של ניו זילנד באים לידי ביטוי בנתונים שבטבלה. בססו את תשובתכם על נתון אחד מן הטבלה בנוגע לכל אחת מן הערים (סך הכול – שני נתונים). (8 נקודות)
[טבלה]
קווינסטאון היא עיר השוכנת באי הדרומי של ניו זילנד. בעיר מתרחשת צמיחה כלכלית מהירה המבוססת על פיתוח מואץ של ענף התיירות. לפיתוח מואץ זה עלולות להיות השפעות שליליות בתחום הסביבה. תארו שתי השפעות כאלה. (11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) ולינגטון – בקצה הדרומי של האי הצפוני, לחוף מצר קוק (המפריד בין שני האיים), ליד מפרץ (נמל טבעי). מיקום מרכזי בין שני האיים – נגישה לתושבי האי הצפוני ולתושבי האי הדרומי (מעבורות לאי הדרומי), ולכן מתאימה לבירה שמשרתת את כל המדינה.
אוקלנד – בצפון האי הצפוני, על מצר יבשה צר (איסתמוס) בין שני מפרצים: מפרץ לחוף האוקיינוס השקט במזרח ומפרץ לחוף ים טסמן במערב, בשטח נמוך ומישורי. שני נמלים טבעיים מוגנים פונים לשני צדי המדינה ולאסיה – נגישות גבוהה לסחר בין־לאומי; השטח המישורי מאפשר התפתחות של עיר גדולה, תעשייה ותחבורה; והיא שוכנת באי שבו מרוכזים רוב התושבים – שוק גדול.
(2) ולינגטון – בירה: 14.3% מן המועסקים בה עובדים במנהל ציבורי, פי כ־3.6 מאשר באוקלנד (4%) – בבירה נמצאים הפרלמנט, משרדי הממשלה ומוסדות השלטון.
אוקלנד – מרכז כלכלי: מספר המהגרים אליה מחו"ל – 83,700, פי כ־11 מאשר בוולינגטון (7,500) – המהגרים נמשכים אל מקומות התעסוקה הרבים של המרכז הכלכלי. (אפשר גם: שיעור המועסקים בתעשייה – 8.5% לעומת 4.5%.)
מה נדרש: (1) לציין מיקום פיזי לכל עיר ולהסביר, לכל עיר בנפרד, איך המיקום מתאים לתפקודה – בירה (ולינגטון), מרכז כלכלי ומסחרי (אוקלנד); (2) נתון אחד בדיוק מן הטבלה לכל עיר, והסבר כיצד הוא מבטא את התפקוד.
תשובה מלאה:
(1) ולינגטון – מיקום פיזי: בקצה הדרומי של האי הצפוני, לחופו של מצר קוק, המפריד בין האי הצפוני לאי הדרומי, לחוף מפרץ המשמש נמל טבעי.
מדוע זה מסייע לתפקיד הבירה: הבירה צריכה לשרת את תושבי המדינה כולה. ולינגטון נמצאת כמעט במרכז הגאוגרפי של ניו זילנד, בנקודת המפגש בין שני האיים – היא קרובה לאי הדרומי (מעבורות יוצאות ממנה אל האי הדרומי) ובאותה עת שוכנת באי הצפוני, שבו רוב האוכלוסייה. כך הנגישות למוסדות השלטון שווה יחסית לתושבי שני האיים. (רקע: בשל כך הועברה הבירה מאוקלנד לוולינגטון במאה ה־19.)
אוקלנד – מיקום פיזי: בצפון האי הצפוני, על מצר יבשה צר (איסתמוס) בין שני מפרצים – מפרץ הפונה אל האוקיינוס השקט במזרח, ומפרץ הפונה אל ים טסמן במערב – בשטח נמוך ומישורי יחסית.
מדוע זה מסייע לתפקיד המרכז הכלכלי: (א) נגישות לסחר ימי – יש לה נמלים טבעיים מוגנים בשני צדי האי, הפונים גם לאסיה ולאמריקה – שווקי הייצוא והיבוא העיקריים; (ב) השטח הנמוך והמישורי מאפשר בנייה בהיקף גדול, אזורי תעשייה, נמל ושדה תעופה, ותחבורה נוחה; (ג) היא שוכנת באזור עם אקלים נוח וקרוב לאזורים חקלאיים פוריים (עמק וואיקטו, המילטון) – ובאי שבו מרוכזת רוב האוכלוסייה, ולכן היא שוק צרכנים וכוח עבודה גדול.
באטלס: מפה פיזית של ניו זילנד ומפת אוכלוסייה / ערים.
(2) ולינגטון – הבירה: לפי הטבלה, 14.3% מן המועסקים בוולינגטון עובדים במנהל ציבורי, לעומת 4% בלבד באוקלנד – פי כ־3.6. בבירה מרוכזים הפרלמנט, משרדי הממשלה ומוסדות השלטון, ולכן חלק גדול מתושביה מועסקים בשירות הציבורי.
אוקלנד – המרכז הכלכלי: לפי הטבלה, 83,700 מהגרים מחו"ל הגיעו לאוקלנד, לעומת 7,500 בלבד לוולינגטון – פי כ־11 (הפרש של 76,200). המרכז הכלכלי והמסחרי מציע מגוון רב של מקומות עבודה בתעשייה, במסחר ובשירותים, והוא העיר הגלובלית של המדינה; לכן הוא מושך מהגרי עבודה רבים.
(אפשר גם לאוקלנד: שיעור המועסקים בתעשייה – 8.5% לעומת 4.5% בוולינגטון, פי כ־1.9 – ריכוז מפעלים ליד הנמל והשוק הגדול. שיעור המועסקים בשירותים פיננסיים – 4.2% לעומת 3.8% – ההבדל קטן ולכן פחות משכנע.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל עיר מתואר מיקום פיזי מדויק (אי, חוף, מצר / איסתמוס, מפרצים), ולכל אחת יש הסבר נפרד הקושר את המיקום לתפקוד. ב(2) נבחר נתון אחד בלבד לכל עיר, הוא מובא עם ערכו ועם השוואה לעיר האחרת, ומוסבר באמצעות התפקוד.
טעות נפוצה: לבחור לאוקלנד את נתון השירותים הפיננסיים (הפרש של 0.4 נקודות האחוז בלבד) – הוא אינו מבדיל בבירור בין הערים; או להביא יותר מנתון אחד לכל עיר.
סעיף ב
1. פגיעה בנוף ובשטחים הפתוחים: בנייה מהירה של מלונות, אתרי נופש, כבישים ושכונות מגורים על מדרונות ההרים ולחופי האגם מכסה שטחים טבעיים, פוגעת בבתי גידול ובמגוון הביולוגי ומשנה את הנוף ההררי שבגללו מגיעים התיירים.
2. זיהום מים ופסולת: מספר המבקרים הגדול מגדיל את כמות השפכים והפסולת מעבר ליכולת התשתיות של עיר קטנה; שפכים ונגר עירוני מגיעים לאגם (וואקטיפו) ולנחלים ומזהמים אותם.
מה נדרש: לתאר שתי השפעות שליליות בתחום הסביבה בלבד (לא חברתיות או כלכליות) של פיתוח תיירותי מואץ בקווינסטאון. "תארו" – מה קורה ומה התוצאה.
תשובה מלאה:
קווינסטאון שוכנת בפנים האי הדרומי, לחוף אגם בין רכסי האלפים הדרומיים (בנספח – בין שטחי ההרים הגבוהים), ומושכת תיירות של סקי, הרפתקאות ונוף. הצמיחה המהירה עלולה לפגוע בסביבה:
1. פגיעה בנוף הטבעי ובשטחים הפתוחים: כדי לקלוט מספר הולך וגדל של תיירים ותושבים נבנים במהירות מלונות, אתרי נופש וסקי, שכונות מגורים וכבישים – גם על מדרונות ההרים ולחופי האגם. הבנייה מכסה שטחים טבעיים, מקטעת בתי גידול ופוגעת בצומח ובבעלי החיים, ובשטח הררי עלולה גם להגביר סחף ומפולות במדרונות. בכך נפגע הנוף ההררי הייחודי – המשאב שבזכותו מגיעים התיירים.
2. זיהום מים, פסולת ועומס על התשתיות: תשתיות הביוב, המים וסילוק הפסולת של עיר קטנה אינן מתוכננות לעומס של מאות אלפי מבקרים בשנה. כמויות השפכים והאשפה גדלות, ושפכים ונגר עירוני מגיעים לאגם ולנחלים ומזהמים אותם; פסולת מצטברת באתרי טבע.
(אפשר גם: זיהום אוויר ופליטת גזי חממה בגלל עומס תנועת רכבים וטיסות רבות אל שדה התעופה של העיר; רעש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות בדיוק, שתיהן סביבתיות, וכל אחת מתוארת כשרשרת: פעולת הפיתוח ← הפגיעה בסביבה ← התוצאה, בהקשר של עיר תיירות הררית לחוף אגם.
טעות נפוצה: לכתוב השפעות חברתיות־כלכליות (עליית מחירי הדיור, דחיקת תושבים) – הן אינן בתחום הסביבה.
שאלה 4 · אנרגייה
לפניכם גרף ובו מוצגים נתונים על מקורות אנרגייה לייצור חשמל בניו זילנד.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ב.
[גרף]
(1) ציינו מהו מקור האנרגייה המתחדש העיקרי במדינה, והסבירו שני תנאים פיזיים המאפשרים את השימוש הרב במקור אנרגייה זה בניו זילנד. (14 נקודות)
(2) הציגו השפעה שלילית אחת של השימוש במקור האנרגייה שציינתם על הסביבה. (5 נקודות)
(1) ניו זילנד חתמה על הסכמים המחייבים אותה לשמור על עקרונות של פיתוח בר־קיימה.
הסבירו כיצד שמירה על עקרונות אלה באה לידי ביטוי בהתפלגות השימוש במקורות אנרגייה לייצור חשמל במדינה. (5 נקודות)
(2) מדענים בתחום האקלים צופים כי בעקבות שינויי האקלים תפחת כמות השלג שירד בעונת החורף באי הדרומי.
הסבירו כיצד תחזית זו של המדענים עשויה להשפיע על ייצור של חשמל הידרואלקטרי בעונת הקיץ. נמקו את תשובתכם. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) אנרגייה הידרואלקטרית – כ־60% מייצור החשמל.
תנאי 1 – כמות משקעים גבוהה: ניו זילנד נמצאת באזור הרוחות המערביות; הרוחות הלחות מן הים עולות על הרכסים (בעיקר האלפים הדרומיים) ומורידות משקעים רבים (גשם אורוגרפי ושלג) – זרימה שופעת בנהרות כל השנה.
תנאי 2 – תבליט הררי והפרשי גובה גדולים: הנהרות יורדים מן ההרים במדרונות תלולים, במהירות, והעמקים הצרים ואגמים (שרבים מהם נוצרו בידי קרחונים) מתאימים לבניית סכרים ומאגרים – מפל המים מניע את הטורבינות.
(2) בניית סכרים מציפה עמקים ויוצרת מאגרים: בתי גידול טבעיים ושטחי קרקע מוצפים, והמשטר הטבעי של הנהר משתנה – הסכר חוסם את נדידת הדגים ומונע הגעת סחף למורד הנהר.
מה נדרש: (1) לזהות בגרף את המקור המתחדש העיקרי ולהסביר בדיוק שני תנאים פיזיים (טבעיים) המאפשרים אותו; (2) להציג השפעה שלילית אחת על הסביבה.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, המקור המתחדש העיקרי הוא האנרגייה ההידרואלקטרית – כ־60% מייצור החשמל בשנת 2023, פי כ־3.3 מן המקור השני (גאותרמי, כ־18%).
תנאי ראשון – משקעים רבים: ניו זילנד שוכנת ברוחב ממוזג באזור הרוחות המערביות. הרוחות נושאות אוויר לח מן האוקיינוס ומן ים טסמן; כשהן נתקלות ברכסי ההרים (האלפים הדרומיים ורכסי האי הצפוני) האוויר עולה, מתקרר ומוריד כמויות גדולות של גשם ושלג (משקעים אורוגרפיים). השלג והקרחונים שבהרים נמסים בהדרגה. כך מתקבלת ספיקה גדולה וקבועה בנהרות – "דלק" זמין לתחנות הכוח.
תנאי שני – תבליט הררי ותלול: ההרים הגבוהים (מעל 2,500 מ') יוצרים הפרשי גובה גדולים, והנהרות זורמים במהירות במדרונות תלולים. עמקים צרים ואגמים (רבים מהם קרחוניים) מאפשרים לבנות סכרים ומאגרים שבהם נאגרים המים; המים נופלים מגובה ומניעים טורבינות. ככל שהפרש הגובה וכמות המים גדולים יותר – מופק יותר חשמל.
באטלס: מפת משקעים שנתיים ומפה פיזית של ניו זילנד.
(2) השפעה שלילית – פגיעה במערכת האקולוגית של הנהר: כדי לייצר חשמל בונים סכרים ויוצרים מאגרים. המאגרים מציפים עמקים – בתי גידול טבעיים, צומח ושטחי קרקע אובדים. הסכר משנה את משטר הזרימה במורד (ספיקה נמוכה ולא טבעית), חוסם את נדידת הדגים, ולוכד את הסחף כך שהוא אינו מגיע לחלקו התחתון של הנהר ולחופים.
(אפשר גם: שינוי הנוף הטבעי בעמקים ובאגמים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מזוהה מן הגרף עם ערכו; שני התנאים פיזיים (אקלים ותבליט), כל אחד עם מנגנון וקשר לייצור החשמל; ההשפעה השלילית אחת וסביבתית ומוסברת.
טעות נפוצה: לבחור "גאותרמי" כי ניו זילנד מפורסמת בפעילות געשית – הגרף מראה שההידרואלקטרי הוא העיקרי; או לתת תנאי לא פיזי ("השקעה ממשלתית").
סעיף ב
(1) רוב החשמל מופק ממקורות מתחדשים ונקיים: הידרואלקטרי 60%, גאותרמי 18%, רוח 7%, שמש 1% – יחד כ־86%; דלקים מחצביים (גז 9%, פחם 2%) – כ־11% בלבד. פיתוח בר־קיימה פירושו לספק את צורכי ההווה בלי לפגוע בדורות הבאים – שימוש במקורות שאינם מתכלים ופולטים מעט גזי חממה ומזהמים.
(2) ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ צפוי לרדת: השלג שמצטבר בהרים בחורף משמש "מאגר" טבעי – הוא נמס באביב ובקיץ ומזין את הנהרות והאגמים. פחות שלג ← פחות מי הפשרה בקיץ ← ספיקה נמוכה בנהרות ומפלס נמוך במאגרים ← פחות מים להנעת הטורבינות, דווקא בעונה שבה כמעט אין שלג חדש. המדינה תיאלץ להשלים חשמל ממקורות אחרים (גז, פחם – פגיעה ביעדי הקיימות – או רוח ושמש).
מה נדרש: (1) לקשר בין עקרונות פיתוח בר־קיימה לבין הנתונים בגרף; (2) להסביר כיצד ירידה בכמות השלג בחורף תשפיע על ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ, ולנמק.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח המספק את צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לספק את צורכיהם – בין השאר על ידי שימוש במשאבים מתחדשים וצמצום הזיהום ופליטת גזי החממה. לפי הגרף, רוב החשמל בניו זילנד מופק ממקורות מתחדשים: הידרואלקטרי (כ־60%), גאותרמי (כ־18%), רוח (כ־7%) ושמש (כ־1%) – יחד כ־86%. הדלקים המחצביים, המתכלים ופולטים גזי חממה, מהווים מעט מאוד: גז (כ־9%) ופחם (כ־2%) – כ־11% בלבד. כך המדינה שומרת על משאבים לדורות הבאים ומצמצמת את תרומתה להתחממות האקלים, כפי שמחייבים ההסכמים.
(2) תשובה: ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ צפוי לרדת.
נימוק: בחורף יורד שלג רב על האלפים הדרומיים ונאגר על ההרים. זהו מעין "מאגר מים טבעי": באביב ובקיץ, כשהטמפרטורות עולות, השלג נמס בהדרגה, ומי ההפשרה מזינים את הנהרות ואת האגמים והמאגרים שעליהם בנויות תחנות הכוח באי הדרומי. אם בעקבות התחממות האקלים יירד פחות שלג (וחלק מן המשקעים ירד כגשם שזורם מיד, כבר בחורף), בקיץ יהיו פחות מי הפשרה: הספיקה בנהרות תקטן ומפלס המאגרים יירד, ולכן יוזרמו פחות מים דרך הטורבינות ויופק פחות חשמל – דווקא בעונה שבה אין תוספת שלג. כדי לענות על הביקוש תיאלץ המדינה להשלים חשמל ממקורות אחרים – תחנות גז ופחם (פליטות גבוהות יותר) או הרחבת אנרגיית הרוח והשמש.
(אפשר גם לציין: בקיץ החם גם ההתאדות מן המאגרים גדלה, מה שמחריף את המחסור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההגדרה של קיימות נקשרת לנתונים מספריים מן הגרף (שיעור המתחדשים מול הדלקים המחצביים); (2) הכיוון (ירידה) ברור, והנימוק מסביר את תפקיד השלג כמאגר והשהיה עונתית בין החורף לקיץ.
טעות נפוצה: לכתוב "פחות שלג – פחות חשמל בחורף"; הנקודה היא שהשלג של החורף הוא שמזין את הנהרות בקיץ.
שאלה 5 · חקלאות וסביבה
ענף מוצרי החלב וענף מוצרי העץ והנייר הם ענפי ייצוא עיקריים של ניו זילנד. בשנת 2008 נחתם הסכם סחר חופשי בין ניו זילנד ובין סין, שבה מתגוררת 18% מאוכלוסיית העולם. על פי הסכם זה, כל מוצרי החלב ורוב מוצרי העץ והנייר שניו זילנד מייצאת לסין פטורים ממכס. הסכם זה גרם לשינוי ביעדי הייצוא העיקריים של ניו זילנד.
לפניכם טבלה ובה נתונים על שיעור הייצוא של ניו זילנד לפי מדינות נבחרות בשנת 2007 ובשנת 2023.
[טבלה]
(1) על פי נתוני הטבלה, ציינו מה היה השינוי ביעדי הייצוא העיקריים של ניו זילנד. (5 נקודות)
(2) יש הטוענים כי השינוי ביעדי הייצוא העיקריים משפיע לטובה על ניו זילנד, ויש הטוענים כי שינוי זה עלול לפגוע בה. הציגו נימוק אחד התומך באחת הטענות האלה. (9 נקודות)
בשנת 2022 הנהיגה ממשלת ניו זילנד רפורמה בענף החקלאות. המטרה העיקרית של הרפורמה הייתה להפחית את כמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה בעקבות פעילות חקלאית.
לפניכם גרף ובו מוצג מספר הכבשים שגידלו החקלאים בניו זילנד בשנים נבחרות.
[גרף]
(1) עיינו בגרף, והסבירו כיצד השינוי במספר הכבשים בניו זילנד יכול לתרום להפחתת פליטת גזי החממה בניו זילנד. (11 נקודות)
(2) אחד היעדים ברפורמה זו הוא נטיעת מיליארד עצים עד שנת 2028.
תארו יתרון אחד בתחום הסביבה או הכלכלה בנטיעה של מיליארד עצים. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) סין הפכה מיעד שולי ליעד הייצוא העיקרי: שיעור הייצוא אליה עלה מ־5% ב־2007 ל־27% ב־2023 (פי 5.4). במקביל ירד השיעור לאוסטרליה (מ־22% ל־13%), שהייתה היעד העיקרי ב־2007, וליפן (מ־9% ל־6%); לארצות הברית – ללא שינוי (12%).
(2) טענה "לטובה": סין היא שוק עצום (18% מאוכלוסיית העולם) עם מעמד ביניים מתרחב וביקוש גדל למוצרי חלב ועץ; הפטור מן המכס מוזיל את המוצרים של ניו זילנד ומשפר את כושר התחרות שלהם – כך גדלים היקף הייצוא, ההכנסות ומקומות העבודה בחקלאות ובייעור.
(אפשר גם – טענה "לפגוע": תלות גבוהה ביעד אחד – יותר מרבע מן הייצוא לסין; משבר כלכלי בסין או מתיחות מדינית עלולים לפגוע קשות בכלכלת ניו זילנד.)
מה נדרש: (1) לציין את השינוי ביעדי הייצוא, על בסיס הטבלה; (2) לבחור אחת משתי הטענות ולהציג לה נימוק אחד.
תשובה מלאה:
(1) השינוי העיקרי: סין הפכה ליעד הייצוא העיקרי של ניו זילנד. ב־2007 רק 5% מן הייצוא הגיע לסין, וב־2023 – 27%: עלייה של 22 נקודות האחוז, פי 5.4. במקביל ירד חלקה של אוסטרליה, שהייתה היעד המוביל ב־2007, מ־22% ל־13% (ירידה של 9 נקודות האחוז, כ־41%), ושל יפן מ־9% ל־6%; חלקה של ארצות הברית לא השתנה (12%). כלומר, יעדי הייצוא עברו מאוסטרליה (וממדינות מפותחות) אל סין.
(2) נימוק התומך בטענה שהשינוי משפיע לטובה: סין היא השוק הגדול בעולם – 18% מאוכלוסיית העולם – ובשל הצמיחה הכלכלית המהירה שלה מעמד הביניים גדל ועמו הביקוש למזון איכותי (מוצרי חלב) ולחומרי בנייה ונייר (עץ). הסכם הסחר החופשי, שבו המוצרים פטורים ממכס, מוזיל את מוצרי ניו זילנד בשוק הסיני ומעניק להם יתרון על פני מתחרים שמשלמים מכס. התוצאה – היקף ייצוא גדול יותר, הכנסות גבוהות יותר למדינה, ותעסוקה ופיתוח בחקלאות, בתעשיית החלב ובייעור. זהו ביטוי לתהליך הגלובליזציה – פתיחת שווקים והסרת חסמי סחר.
(אפשר גם – נימוק לטענה שהשינוי עלול לפגוע: "שמים את כל הביצים בסל אחד" – יותר מרבע מן הייצוא תלוי במדינה אחת. האטה כלכלית בסין, שינוי בטעם הצרכנים או סכסוך מדיני ומכסים חדשים עלולים לגרום לירידה חדה בהכנסות ניו זילנד; בנוסף, הביקוש הגדל מעודד הרחבת רפתות וכריתת יערות – לחץ על הסביבה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מנוסח בבירור ומבוסס על נתוני הטבלה (סין עלתה, אוסטרליה ירדה); (2) נבחרה טענה אחת, עם נימוק אחד מפותח: הגורם (שוק גדול + פטור ממכס) ← התוצאה לכלכלת ניו זילנד.
טעות נפוצה: להציג נימוקים לשתי הטענות כתשובה – נדרש נימוק אחד לטענה אחת.
סעיף ב
(1) לפי הגרף מספר הכבשים ירד מכ־40 מיליון ב־2006 לכ־25.3 מיליון ב־2022 – ירידה של כ־15 מיליון, כ־37%. כבשים הם מעלי גירה: בתהליך העיכול בקיבתם נוצר גז מתאן הנפלט לאטמוספרה, ומן ההפרשות שלהם (ומן הדשנים במרעה) נפלט תחמוצת החנקן – שניהם גזי חממה חזקים. בניו זילנד החקלאות היא מקור הפליטות הגדול (כמחצית מן הפליטות – כ־53% ב־2023), ולכן פחות כבשים = פחות מתאן ותחמוצת חנקן = הפחתה בפליטת גזי החממה.
(2) יתרון סביבתי: העצים קולטים פחמן דו־חמצני מן האטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה ואוגרים את הפחמן בעצה ובקרקע – כך מתקזזת חלק מפליטת גזי החממה של המדינה ומואטת התחממות כדור הארץ.
מה נדרש: (1) לתאר מן הגרף את השינוי במספר הכבשים ולהסביר את הקשר בינו לבין פליטת גזי החממה; (2) לתאר יתרון אחד – סביבתי או כלכלי – של נטיעת מיליארד עצים.
תשובה מלאה:
(1) השינוי בגרף: עד 2006 מספר הכבשים יציב, כ־40 מיליון (כ־40.2 מיליון ב־2006). מ־2007 חלה ירידה – חדה ב־2007–2009 (לכ־32.4 מיליון) ואחר כך ירידה מתונה ורציפה, עד כ־25.3 מיליון ב־2022. סך הכול ירידה של כ־14.9 מיליון כבשים, כ־37%.
הקשר לגזי החממה: כבשים (כמו פרות) הם מעלי גירה. בתהליך העיכול בקיבתם מפרקים חיידקים את העשב, ונוצר גז מתאן שהם פולטים לאוויר; המתאן הוא גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו־חמצני. בנוסף, השתן והגללים של בעלי החיים והדשנים החנקניים שמפוזרים בשטחי המרעה פולטים תחמוצת חנקן (N₂O), גם הוא גז חממה חזק. בניו זילנד, שבה ענף המרעה הוא ענף מרכזי, החקלאות אחראית לכמחצית מפליטת גזי החממה של המדינה (כ־53% ב־2023) – שיעור גבוה במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. לכן ירידה של יותר משליש במספר הכבשים פירושה פחות מתאן ופחות תחמוצת חנקן הנפלטים לאטמוספרה – תרומה ישירה להפחתת הפליטות, כמטרת הרפורמה. בנוסף, שטחי מרעה שמתפנים יכולים להפוך ליערות שקולטים פחמן.
(2) יתרון בתחום הסביבה – קליטת פחמן: עצים קולטים פחמן דו־חמצני מן האטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה, ואוגרים את הפחמן בגזע, בענפים, בשורשים ובקרקע לאורך עשרות שנים. נטיעה של מיליארד עצים יוצרת "מבלע פחמן" גדול, שמקזז חלק מן הפליטות של החקלאות ושל התחבורה ומסייע לניו זילנד לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות ולהאט את התחממות האקלים.
(אפשר גם – בתחום הכלכלה: פיתוח ענף הייעור ומוצרי העץ והנייר, שהוא ענף ייצוא עיקרי (סעיף א), ויצירת מקומות עבודה במשתלות, בנטיעה ובעיבוד העץ באזורים כפריים; או בתחום הסביבה: שורשי העצים מייצבים את הקרקע במדרונות ומפחיתים סחף.)
עדכון: יעד נטיעת מיליארד העצים הוצב כבר בשנת 2018 (עד סוף 2025 ניטעו כ־800 מיליון עצים), ותוכנית התמחור של פליטות החקלאות שהוצעה ב־2022 בוטלה ב־2024; בבחינה יש לענות לפי הנתון שבשאלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מתואר עם מספרים מן הגרף (מכ־40 לכ־25.3 מיליון, כ־37%), והקשר לגזי החממה מוסבר במנגנון – מתאן ממעלי גירה ותחמוצת חנקן – ובחשיבות החקלאות בפליטות של ניו זילנד; (2) יתרון אחד, מתואר כתהליך (קליטה ואגירה של פחמן) עם התוצאה.
טעות נפוצה: לכתוב שהכבשים "פולטים פחמן דו־חמצני" – גז החממה העיקרי מבעלי חיים מעלי גירה הוא מתאן.