מתכונת 1 בגאוגרפיה (שאלון 57361) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57361 (סמסטר ראשון כבר בתיכון) · במבנה של הבגרות · 5 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה פרק אחד – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב).
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בבחינה.
שימו לב: שאלון זה מיועד אך ורק לתלמידים הלומדים במסגרת תוכנית "סמסטר ראשון כבר בתיכון".
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
בשאלון זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 2–5. שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה 1 (לכל סעיף – 11⅓ נקודות); ענו על שתיים מן השאלות 2–5 (לכל שאלה – 33 נקודות).
שאלה 1 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים – אקוודור
בשאלון זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבל ובמפות העולמיות והנושאיות שבאטלס.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא אקוודור.
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 11⅓ נקודות).
שימו לב: בשאלה זו הנכם רשאים לענות על ארבעת הסעיפים ובבדיקת השאלה ייבחרו שלוש התשובות הטובות ביותר.
אקוודור שוכנת לחוף האוקיינוס השקט, בצפון־מערב יבשת דרום אמריקה, ונמליה פונים מערבה. חלק גדול מן הייצוא שלה (בננות, שרימפס, קקאו) מיועד לשווקים באירופה ובחוף המזרחי של ארצות הברית, השוכנים לחופי האוקיינוס האטלנטי. אוניות היוצאות מאקוודור אל שווקים אלה עוברות בדרך כלל בתעלת פנמה.
הסבירו חיסרון אחד בתחום הכלכלה שנגרם לאקוודור בשל מיקומה ביחס לשווקים אלה.
לפניכם שני גרפים.
גרף 1 ובו נתונים על הטמפרטורה החודשית הממוצעת בקיטו, בירת אקוודור, השוכנת ברמה ההררית בגובה של כ־2,800 מטר, וגרף 2 ובו נתונים על הטמפרטורה החודשית הממוצעת בגואיאקיל, עיר נמל בגובה של כ־5 מטרים. שתי הערים שוכנות קרוב מאוד לקו המשווה.
[גרף 1, גרף 2]
(1) עיינו בגרפים, וציינו את הטמפרטורה הממוצעת בחודש ינואר (1) ובחודש יולי (7) בכל אחת מן הערים. קבעו אם יש בערים אלה עונה חמה ועונה קרה.
(2) הסבירו מדוע הטמפרטורות בקיטו נמוכות מן הטמפרטורות בגואיאקיל בכל חודשי השנה.
(1) היעזרו במפה של אקוודור שבנספח ובמפות שבאטלס, וציינו את ההבדל העיקרי במספר הערים הגדולות בין אזור האמזונס (אוריינטה), שבמזרח המדינה, ובין שני האזורים שבמערבה – אזור החוף והרמה ההררית.
(2) הסבירו גורם פיזי אחד להבדל שציינתם.
[נספח – מפה]
לפניכם רשימה של תופעות הנוגעות לתחום הסביבה באקוודור.
בחרו באחת מן התופעות, והסבירו את השפעתה על האדם ועל הסביבה באקוודור.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
חיסרון: תלות בתעלת פנמה ועלויות הובלה גבוהות. כל משלוח לאירופה או לחוף המזרחי של ארצות הברית חייב לעבור בתעלה (או לעקוף את כל דרום אמריקה – דרך ארוכה פי כמה). המעבר בתעלה כרוך בתשלום אגרה גבוהה ובהמתנה, וכל הפרעה בתעלה – למשל הגבלת מספר האוניות בזמן הבצורת בפנמה בשנים 2023–2024 – מעכבת משלוחים ומייקרת אותם. חלק גדול ממוצרי אקוודור מתכלים (בננות, שרימפס בקירור), ולכן עיכוב פוגע באיכותם ומייקר את הקירור. כך המחיר הסופי של המוצרים בשווקים הרחוקים עולה, ויצרני אקוודור מתחרים בקושי ביצרנים הקרובים לשווקים אלה.
מה נדרש: להסביר חיסרון אחד בלבד, בתחום הכלכלה, הנובע מן המיקום של אקוודור ביחס לשווקי הייצוא שלה. "הסבירו" – טענה, הסבר גאוגרפי וקישור לאקוודור.
תשובה מלאה:
החיסרון: עלויות הובלה גבוהות ותלות בנתיב אחד – תעלת פנמה.
ההסבר: אקוודור פונה אל האוקיינוס השקט, ואילו רבים משווקי הייצוא שלה – מדינות אירופה והחוף המזרחי של ארצות הברית – שוכנים לחופי האוקיינוס האטלנטי. הדרך הקצרה ביותר אליהם עוברת בתעלת פנמה; הדרך החלופית – הפלגה סביב קצהה הדרומי של דרום אמריקה – ארוכה פי כמה. לכן כמעט כל משלוח נושא בעלות האגרה של התעלה ובזמן ההמתנה לפניה. כאשר המעבר בתעלה מוגבל – כמו בשנים 2023–2024, כשבצורת בפנמה הורידה את מפלס המים באגמים המזינים את התאים והוגבל מספר האוניות – המשלוחים מתעכבים ומתייקרים. חלק גדול ממוצרי הייצוא של אקוודור מתכלים (בננות, שרימפס בקירור), ולכן כל עיכוב פוגע גם באיכותם. התוצאה: מוצרי אקוודור יקרים יותר בשווקים אלה, וכושר התחרות שלהם מול יצרנים הקרובים יותר לשווקים (למשל במרכז אמריקה ובאיים הקריביים) נפגע.
(אפשר גם: זמן הובלה ארוך לשווקים הרחוקים מייקר את הקירור והביטוח של מוצרים מתכלים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: חיסרון אחד, כלכלי, מוסבר בשרשרת: מיקום לחוף האוקיינוס השקט ← דרך ארוכה / תלות בתעלה ← עלות וזמן ← פגיעה בתחרותיות, ונקשר למוצרי הייצוא של אקוודור.
טעות נפוצה: לכתוב "אקוודור רחוקה" בלי להסביר מה הנזק הכלכלי (עלות ההובלה, העיכובים, התחרותיות).
סעיף ב
(1) קיטו: ינואר כ־13.9°C, יולי כ־14.3°C. גואיאקיל: ינואר כ־27.1°C, יולי כ־25.0°C.
בשתי הערים אין עונה חמה ועונה קרה מובחנות: הטווח השנתי קטן מאוד – כ־0.7 מעלות בקיטו (13.8–14.5) וכ־2.5 מעלות בגואיאקיל (25.0–27.5). הסיבה – הקרבה לקו המשווה: השמש גבוהה בשמיים כל השנה ואורך היום כמעט קבוע (כ־12 שעות).
(2) הגורם הוא הגובה מעל פני הים: קיטו שוכנת בגובה של כ־2,800 מ' וגואיאקיל כמעט בגובה פני הים. ככל שעולים בגובה, הלחץ האטמוספרי יורד, האוויר מתפשט ומתקרר, והאוויר הדליל קולט פחות חום שנפלט מפני הקרקע – ולכן הטמפרטורה יורדת (בממוצע כ־6 מעלות לכל 1,000 מטר). לכן קיטו קרה מגואיאקיל בכל חודשי השנה – לפי הגרפים, בכ־12 מעלות.
מה נדרש: (1) לקרוא מן הגרפים ארבעה ערכים (2 ערים × 2 חודשים) ולקבוע אם יש עונות חמה וקרה; (2) להסביר את ההבדל בטמפרטורה בין הערים.
תשובה מלאה:
(1) בגרף 1 (קיטו) הטמפרטורה בינואר כ־13.9°C וביולי כ־14.3°C; בגרף 2 (גואיאקיל) – בינואר כ־27.1°C וביולי כ־25.0°C.
בשתי הערים העקומה כמעט ישרה: בקיטו כל החודשים בין 13.8 ל־14.5 מעלות (טווח שנתי של כ־0.7 מעלות), ובגואיאקיל בין 25.0 ל־27.5 מעלות (טווח של כ־2.5 מעלות). לכן אין בהן עונה חמה ועונה קרה מובחנות – הטמפרטורה כמעט זהה בכל השנה. הסיבה היא המיקום על קו המשווה (קו רוחב 0° בערך): השמש עומדת גבוה בשמיים בכל ימות השנה, וזווית הקרינה ואורך היום (כ־12 שעות) כמעט אינם משתנים.
(2) ההבדל נובע מן הגובה: שתי הערים שוכנות כמעט באותו קו רוחב, אבל קיטו נמצאת ברמה ההררית של האנדים, בגובה של כ־2,800 מ', וגואיאקיל – במישור החוף, כמעט בגובה פני הים. עם העלייה בגובה הלחץ האטמוספרי יורד; אוויר שעולה מתפשט ומתקרר, והאוויר הדליל מכיל פחות אדי מים ופחמן דו־חמצני ולכן קולט פחות מן החום הנפלט מפני הקרקע. בממוצע הטמפרטורה יורדת בכ־6 מעלות לכל 1,000 מטר (בפועל קצב הירידה משתנה ממקום למקום). לכן בקיטו קר יותר מבגואיאקיל בכל חודשי השנה: לפי הגרפים, הטמפרטורה הממוצעת בקיטו (כ־14.1°C) נמוכה בכ־12 מעלות מזו שבגואיאקיל (כ־26.4°C).
הערה: בגואיאקיל יולי–ספטמבר מעט קרירים יותר (כ־25°C) – בעונה היבשה משפיע על החוף זרם הומבולדט הקר; אין צורך בכך לתשובה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבעת הערכים נקראו נכון מן הגרפים, והקביעה "אין עונה חמה ועונה קרה" מבוססת על הטווח השנתי הקטן ומוסברת בקרבה לקו המשווה; ההסבר ב(2) מזהה את הגורם (גובה) ואת המנגנון (ירידת טמפרטורה עם הגובה).
טעות נפוצה: להסביר את ההבדל ב"מרחק מקו המשווה" – שתי הערים כמעט על קו המשווה; הגורם הוא הגובה.
סעיף ג
(1) באזור האמזונס אין אף עיר גדולה – רק עיירות קטנות (נואבה לוחה, אל קוקה, טנה, פויו, מאקאס), אף שהוא תופס כמעט מחצית משטח המדינה. כל 16 הערים הגדולות שבמפה נמצאות במערב: 10 באזור החוף ובשולי ההרים (ובהן גואיאקיל) ו־6 ברמה ההררית (ובהן קיטו).
(2) האקלים והצומח: אזור האמזונס הוא שפלה עם אקלים משווני חם ולח מאוד – גשם רב כל השנה ויער גשם צפוף. היער הצפוף, השיטפונות בעמקי הנהרות והקרקעות הדלות (המשקעים הרבים שוטפים מהן את המינרלים) מקשים על חקלאות, על סלילת דרכים ועל בנייה; גם האנדים הגבוהים חוצצים בין האזור ובין מרכזי האוכלוסייה במערב. לכן התיישבו בו מעט אנשים ולא התפתחו בו ערים גדולות.
מה נדרש: (1) להשוות את מספר הערים הגדולות באזור האמזונס לעומת שני האזורים המערביים, על פי המפה; (2) להסביר גורם פיזי (לא אנושי) אחד.
תשובה מלאה:
(1) על פי המפה, באזור האמזונס (אוריינטה) אין אף עיר ובה יותר מ־100 אלף תושבים – מסומנות בו רק חמש עיירות קטנות (נואבה לוחה, אל קוקה, טנה, פויו ומאקאס). לעומת זאת, כל 16 הערים הגדולות נמצאות במערב: 10 באזור החוף ובשולי ההרים המערביים (גואיאקיל, דוראן, מילגרו, קבדו, סנטו דומינגו, מנטה, פורטוביחו, לה ליברטד, אסמרלדס, מצ'לה) ו־6 ברמה ההררית (קיטו, איברה, אמבטו, ריובמבה, קואנקה, לוחה) – אף שאזור האמזונס תופס כמעט מחצית משטח המדינה.
(2) גורם פיזי – האקלים והצומח: אזור האמזונס הוא שפלה נמוכה באגן נהרות האמזונס, עם אקלים משווני – חם ולח כל השנה, ומשקעים רבים מאוד (במפת המשקעים שבאטלס – מן הגבוהים במדינה). האקלים הזה יוצר יער גשם טרופי צפוף. היער הצפוף והנהרות הרבים, המציפים את העמקים בעונת הגשמים, מקשים מאוד על סלילת דרכים ועל בנייה; הקרקעות דלות, כי הגשם הרב שוטף מהן את חומרי ההזנה, ולכן הן אינן מתאימות לחקלאות אינטנסיבית שתפרנס אוכלוסייה גדולה. לכן מעט אנשים התיישבו באזור, והיישובים בו נשארו קטנים. במערב, לעומת זאת, יש מישור חוף פורה עם נמלים, ועמקים ברמה ההררית שבהם אקלים מתון (בגלל הגובה) וקרקעות געשיות פוריות – תנאים נוחים לחקלאות ולערים.
(אפשר גם – התבליט: רכסי האנדים הגבוהים מפרידים בין אזור האמזונס ובין מרכזי האוכלוסייה במערב ומקשים על הגישה אליו; באטלס – מפה פיזית של צפון דרום אמריקה.)
באטלס: מפה פיזית של דרום אמריקה, מפת משקעים ומפת צומח טבעי, ומפת צפיפות אוכלוסייה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מוצג כהשוואה בין האזורים ומבוסס על ספירה מן המפה; הגורם פיזי (אקלים וצומח) ומוסבר: מה המאפיין, למה הוא מקשה על יישוב, ואיך זה מתבטא בפיזור הערים.
טעות נפוצה: להביא גורם אנושי (למשל "הממשלה לא השקיעה באזור") – הסעיף דורש גורם פיזי.
סעיף ד
נבחרה התופעה: הרס יערות המנגרובים לטובת בריכות שרימפס.
השפעה על הסביבה: המנגרובים – יערות של עצים הגדלים במים המלוחים בשפכי הנהרות ולאורך החוף – הם בית גידול ו"משתלה" לדגים, לסרטנים ולעופות. כריתתם פוגעת במגוון הביולוגי; החוף נחשף לסחיפה ולגלים; המנגרובים אוגרים כמויות גדולות של פחמן בקרקע, והרסם משחרר פחמן דו־חמצני; שפכי הבריכות (מזון, תרופות) מזהמים את המים.
השפעה על האדם: קהילות דייגים לאורך החוף, שהתפרנסו מאיסוף סרטנים וצדפות במנגרובים, מאבדות את מקור פרנסתן; החוף והיישובים חשופים יותר לסערות ולשיטפונות. מנגד – גידול השרימפס הפך לענף הייצוא הגדול של אקוודור (מחוץ לנפט) ויצר מקומות עבודה רבים.
מה נדרש: לבחור תופעה אחת בלבד ולהסביר את השפעתה בשני ההיבטים – על האדם ועל הסביבה, תוך קישור לאקוודור.
תשובה מלאה (התופעה שנבחרה – הרס יערות המנגרובים לטובת בריכות שרימפס):
המנגרובים הם יערות של עצים עמידים למליחות הגדלים באזור הגאות והשפל, בשפכי נהרות ולאורך החופים הטרופיים – בין השאר סביב מפרץ גואיאקיל ובחוף אסמרלדס. בעשורים האחרונים כרתו שטחים נרחבים מהם כדי לחפור בריכות לגידול שרימפס – ענף הייצוא הגדול של אקוודור מחוץ לנפט.
השפעה על הסביבה: (1) פגיעה במגוון הביולוגי – המנגרובים הם בית גידול ו"משתלה" לדגים צעירים, לסרטנים, לצדפות ולעופות מים; עם כריתתם מינים רבים נעלמים מן האזור. (2) החוף מאבד את "החומה הירוקה" שבלמה את הגלים, ונחשף לסחיפה. (3) קרקע המנגרובים אוגרת כמויות גדולות של פחמן; כשהיא נחפרת ומתייבשת הפחמן משתחרר לאטמוספרה כפחמן דו־חמצני – גז חממה. (4) המים היוצאים מן הבריכות, ובהם שאריות מזון, דשנים ותרופות, מזהמים את המפרצים.
השפעה על האדם: (1) קהילות דייגים שהתפרנסו מאיסוף סרטנים וצדפות במנגרובים מאבדות את פרנסתן ואת מקור המזון שלהן. (2) היישובים לחוף חשופים יותר לגלי סערה ולהצפות. (3) מנגד – גידול השרימפס יצר מקומות עבודה והכנסות ייצוא גבוהות למדינה.
אפשרויות לתופעות האחרות (אם נבחרה אחרת):
למה זה מקבל ניקוד מלא: תופעה אחת נבחרה, והתשובה מתייחסת לשני ההיבטים – הסביבה והאדם – עם מנגנון וקישור לאקוודור.
טעות נפוצה: לתאר רק את ההשפעה על הסביבה, או לכתוב על כמה תופעות – רק התופעה הראשונה תיבדק.
שאלה 2 · פעילות געשית – אקוודור
חבל הארץ שהשאלה עוסקת בו הוא אקוודור – מדינה בצפון־מערב דרום אמריקה, לחוף האוקיינוס השקט.
באקוודור יש שכיחות גבוהה של פעילות געשית.
(1) עיינו במפות שבאטלס, וציינו באיזה מן האזורים של אקוודור שביבשת – אזור החוף, הרמה ההררית או אזור האמזונס – נמצאים הרי הגעש הפעילים. (5½ נקודות)
(2) הסבירו מדוע באקוודור יש שכיחות גבוהה של פעילות געשית. (11 נקודות)
לפעילות הגעשית באקוודור יש השפעות על כמה מענפי הכלכלה במדינה.
(1) ציינו שני ענפי כלכלה כאלה. (5½ נקודות)
(2) הסבירו כיצד הפעילות הגעשית תורמת לפיתוח כל אחד מענפי הכלכלה שציינתם. (11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) ברמה ההררית – ברכסי האנדים (למשל קוטופקסי, טונגורהואה, סנגאי, גואגואה פיצ'ינצ'ה הסמוך לקיטו).
(2) אקוודור שוכנת סמוך לגבול בין הלוח של נסקה (לוח אוקייני) ובין הלוח הדרום־אמריקני, כחלק מ"טבעת האש" שמסביב לאוקיינוס השקט. הלוחות מתקרבים זה לזה, והלוח האוקייני של נסקה, הכבד יותר, שוקע אל מתחת ללוח הדרום־אמריקני – תהליך הפחתה. בעומק, בגלל החום והלחץ, הסלעים נמסים חלקית ונוצרת מאגמה; היא קלה מן הסלעים שסביבה, עולה דרך סדקים בקרום ומתפרצת – ולכן לאורך האנדים שורה של הרי געש פעילים.
מה נדרש: (1) לציין אזור אחד, על סמך מפות האטלס; (2) להסביר את הגורם הטקטוני לפעילות הגעשית.
תשובה מלאה:
(1) הרי הגעש הפעילים נמצאים ברמה ההררית – בשני רכסי האנדים שלאורך המדינה: קוטופקסי (כ־5,900 מ', מן הגבוהים בעולם בין הרי הגעש הפעילים), טונגורהואה, סנגאי, ראוונטדור (במדרון המזרחי של האנדים) וגואגואה פיצ'ינצ'ה, שמתנשא ממערב לקיטו (בהתפרצותו ב־1999 כיסה אפר את העיר). באזור החוף ובשפלת האמזונס אין הרי געש פעילים. (גם איי גלפגוס, שבאוקיינוס, הם איים געשיים פעילים.)
באטלס: מפת לוחות טקטוניים / רעידות אדמה והרי געש בעולם, ומפה פיזית של צפון דרום אמריקה.
(2) הפעילות הגעשית היא תוצאה של פעולת הכוחות הפנימיים של כדור הארץ:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) האזור הנכון, עם דוגמאות; (2) ההסבר כולל את המיקום על גבול לוחות, את סוג המפגש (הפחתה) ואת המנגנון – היווצרות מאגמה ועלייתה – ומקשר לאקוודור.
טעות נפוצה: לכתוב רק "אקוודור נמצאת בטבעת האש" בלי להסביר את התהליך שבגבול הלוחות.
סעיף ב
(1) חקלאות (בייחוד גידול פרחים לייצוא); תיירות.
(2) חקלאות: האפר וסלעי הגעש שהתבלו יצרו בעמקים שברמה ההררית קרקעות געשיות פוריות, עשירות במינרלים ומנקזות היטב. יחד עם האקלים המתון של הגובה והשמש החזקה של קו המשווה, הן מאפשרות גידול פרחים (ורדים) איכותי כל השנה בחממות סביב קיימבה ולטקונגה – ענף ייצוא חשוב.
תיירות: הפעילות הגעשית יצרה נופים ייחודיים – חרוטי הרי געש מושלגים (הפארק הלאומי קוטופקסי), אגם בלוע (קילוטואה) ומעיינות חמים (בניוס, למרגלות טונגורהואה) – המושכים תיירים מן הארץ ומחו"ל; התיירים מוציאים כסף על לינה, הסעדה והדרכה, ונוצרים מקומות עבודה.
מה נדרש: (1) לציין בדיוק שני ענפי כלכלה; (2) להסביר לכל אחד מהם איך הפעילות הגעשית תורמת לפיתוחו – מן התופעה הגעשית אל התועלת הכלכלית.
תשובה מלאה:
(1) ענף החקלאות (גידול פרחים וירקות ברמה ההררית); ענף התיירות.
(2) חקלאות: במשך אלפי שנים כיסו התפרצויות הרי הגעש את העמקים שבין רכסי האנדים בשכבות של אפר ושל סלע געשי. כשהם מתבלים נוצרות קרקעות געשיות פוריות, עשירות במינרלים ומנקזות היטב. בעמקים אלה האקלים מתון בזכות הגובה (2,500–3,000 מ'), ובזכות הקרבה לקו המשווה יש בהם שמש חזקה ויום באורך קבוע כל השנה. השילוב הזה מאפשר לגדל פרחים – בעיקר ורדים בעלי גבעול ארוך – כל השנה, בחממות סביב קיימבה ולטקונגה (למרגלות קוטופקסי). הפרחים מיוצאים בטיסות לארצות הברית ולאירופה, והענף מעסיק עשרות אלפי עובדים.
תיירות: הפעילות הגעשית יצרה נופים מרשימים: חרוטים מושלגים כמו קוטופקסי (בפארק לאומי), אגם ירקרק בתוך לוע קרס – קילוטואה, ומעיינות חמים שמחוממים בידי המאגמה – בעיירה בניוס, למרגלות טונגורהואה. גם איי גלפגוס, שנוצרו מהתפרצויות, מושכים תיירים מכל העולם. התיירים משלמים על לינה, הסעדה, הדרכה ותחבורה; כך נוצרים מקומות עבודה, ונבנות תשתיות ביישובים הסמוכים לאתרים.
(אפשר גם: ענף הבנייה – אבן ופומיס (אבן ספוג) הנכרים באזורים הגעשיים משמשים חומרי בנייה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני ענפים בדיוק, ולכל אחד שרשרת סיבתית: תופעה געשית ← משאב (קרקע פורייה / נוף ייחודי) ← תועלת כלכלית, עם מקומות קונקרטיים באקוודור.
טעות נפוצה: לכתוב על הנזקים של הפעילות הגעשית (אפר, זרמי בוץ), כשנשאלתם על תרומתה.
שאלה 3 · ערים – קיטו וגואיאקיל
חבל הארץ שהשאלה עוסקת בו הוא אקוודור – מדינה בצפון־מערב דרום אמריקה, לחוף האוקיינוס השקט.
קיטו וגואיאקיל הן שתי הערים הגדולות באקוודור. קיטו היא בירת המדינה, וגואיאקיל היא המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה.
עיינו במפה ובמפות שבאטלס.
(1) ציינו את מיקומה הפיזי של כל אחת מן הערים, והסבירו מדוע המיקום של קיטו מסייע לה בתפקיד בירת אקוודור, ומדוע המיקום של גואיאקיל מסייע לה בתפקיד המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה. (14 נקודות)
[מפה]
(2) לפניכם טבלה ובה נתונים על הערים קיטו וגואיאקיל.
עיינו בטבלה, והסבירו כיצד היותה של קיטו בירה והיותה של גואיאקיל מרכז כלכלי ומסחרי של אקוודור באים לידי ביטוי בנתונים שבטבלה. בססו את תשובתכם על נתון אחד מן הטבלה בנוגע לכל אחת מן הערים (סך הכול – שני נתונים). (8 נקודות)
[טבלה]
פוארטו איורה היא העיר הגדולה באיי גלפגוס, השייכים לאקוודור ושוכנים באוקיינוס השקט, כאלף קילומטר ממערב ליבשת. האיים הם פארק לאומי, ובשנת 2023 ביקרו בהם יותר מ־329 אלף תיירים – יותר מפי עשרה ממספר התושבים באיים. בעיר מתרחשת צמיחה כלכלית מהירה המבוססת על פיתוח מואץ של ענף התיירות. לפיתוח מואץ זה עלולות להיות השפעות שליליות בתחום הסביבה. תארו שתי השפעות כאלה. (11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) קיטו – בעמק ברמה ההררית של האנדים, בגובה של כ־2,800 מ', למרגלות הר הגעש פיצ'ינצ'ה, סמוך לקו המשווה, בצפון המדינה. מסייע לבירה: האקלים המתון והנוח של הגובה (כ־14°C כל השנה) לעומת החום והלחות של השפלות; מיקום מוגן בין רכסים; מיקום ביניים בין אזור החוף במערב ובין אזור האמזונס במזרח, על ציר העמקים המרכזי של המדינה (הכביש הפאן־אמריקני) – נגישות לחלקי המדינה השונים.
גואיאקיל – במישור החוף, על גדת נהר גואיאס, סמוך לשפכו אל מפרץ גואיאקיל שבאוקיינוס השקט, בשטח נמוך ומישורי. מסייע למרכז הכלכלי: נמל מוגן בשפך ובמפרץ, הפונה לנתיבי הסחר הימי; עורף חקלאי גדול ופורה (אגן נהר גואיאס – בננות, קקאו, אורז, שרימפס) שתוצרתו מיוצאת דרכה; שטח מישורי שמאפשר נמל, תעשייה, מחסנים והתרחבות של עיר גדולה.
(2) קיטו – בירה: כ־40 שגרירויות זרות בקיטו לעומת אף אחת בגואיאקיל – השגרירויות נמצאות בבירה, ליד מוסדות השלטון.
גואיאקיל – מרכז כלכלי: כ־85% מן הסחר הימי של אקוודור (מלבד נפט) עוברים בנמליה – כמעט כל הייצוא והיבוא של המדינה, ולכן מתרכזים בה מסחר, תעשייה ושירותים. (אפשר גם: מספר התושבים – כ־2.65 מיליון, פי 1.5 מקיטו.)
מה נדרש: (1) לציין מיקום פיזי לכל עיר ולהסביר, לכל עיר בנפרד, איך המיקום מתאים לתפקודה – בירה (קיטו), מרכז כלכלי ומסחרי (גואיאקיל); (2) נתון אחד בדיוק מן הטבלה לכל עיר, והסבר כיצד הוא מבטא את התפקוד.
תשובה מלאה:
(1) קיטו – מיקום פיזי: בעמק צר וארוך ברמה ההררית של האנדים, בגובה של כ־2,800 מ', למרגלות הר הגעש פיצ'ינצ'ה ממערב, כ־25 ק"מ מדרום לקו המשווה, בצפון המדינה.
מדוע זה מסייע לתפקיד הבירה: (א) אקלים נוח – בזכות הגובה הטמפרטורה מתונה כל השנה (כ־14°C), לעומת החום, הלחות והמחלות הטרופיות של השפלות; לכן התפתח בה מוקדם מרכז שלטון ומנהל. (ב) מיקום ביניים – קיטו שוכנת בין אזור החוף במערב ובין אזור האמזונס במזרח, על "ציר העמקים" המרכזי של אקוודור שלאורכו עובר הכביש הפאן־אמריקני – כך היא נגישה לחלקי המדינה השונים. (ג) המיקום בין רכסי ההרים מוגן.
גואיאקיל – מיקום פיזי: במישור החוף, על הגדה המערבית של נהר גואיאס, סמוך לשפכו אל מפרץ גואיאקיל שבאוקיינוס השקט, בשטח נמוך ומישורי.
מדוע זה מסייע לתפקיד המרכז הכלכלי: (א) נמל מוגן – השפך והמפרץ מגנים על האוניות מן הגלים, ודרכם יוצאת התוצרת אל נתיבי הסחר הימי (לתעלת פנמה, לאמריקה ולאסיה); (ב) עורף חקלאי גדול – אגן נהר גואיאס הוא האזור החקלאי הפורה והגדול במדינה (בננות, קקאו, אורז), ולחופי המפרץ – בריכות השרימפס; התוצרת נאספת, מעובדת ומיוצאת דרך העיר; (ג) השטח המישורי מאפשר להקים נמל, אזורי תעשייה, מחסנים ושדה תעופה, ולעיר להתרחב.
באטלס: מפה פיזית של צפון דרום אמריקה ומפת שימושי קרקע / חקלאות.
(2) קיטו – הבירה: לפי הטבלה, בקיטו כ־40 שגרירויות של מדינות זרות, ובגואיאקיל – אף אחת. שגרירויות נמצאות בבירה, ליד הממשלה, משרד החוץ ומוסדות השלטון שעמם הן עובדות; לכן ריכוזן בקיטו מבטא את תפקידה כבירה.
גואיאקיל – המרכז הכלכלי: לפי הטבלה, כ־85% מן הסחר הימי של אקוודור (מלבד נפט) עובר בנמלי גואיאקיל, ובקיטו אין נמל ים כלל. העיר היא שער הייצוא והיבוא של המדינה, ולכן מתרכזים בה חברות סחר, מחסנים, תעשייה, בנקים ושירותי תובלה – כלומר, היא המרכז הכלכלי והמסחרי.
(אפשר גם לגואיאקיל: מספר התושבים – כ־2.65 מיליון לעומת כ־1.76 מיליון בקיטו, פי 1.5 – המרכז הכלכלי מושך מהגרים מן הכפרים בגלל מקומות העבודה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל עיר מתואר מיקום פיזי מדויק (רמה הררית וגובה / מישור חוף, נהר ומפרץ), ולכל אחת יש הסבר נפרד הקושר את המיקום לתפקוד. ב(2) נבחר נתון אחד בלבד לכל עיר, עם ערכו ועם השוואה לעיר האחרת, והוא מוסבר באמצעות התפקוד.
טעות נפוצה: להביא את נתון האוכלוסייה כראיה לתפקוד הבירה – הנתון אינו מבדיל לטובת קיטו; או להביא יותר מנתון אחד לכל עיר.
סעיף ב
1. פלישה של מינים זרים: עם התיירים, עם המטען ועם המזון שמובאים מן היבשת מגיעים לאיים חרקים, זרעים, מכרסמים ומחלות. המינים הפולשים מתחרים במינים האנדמיים הייחודיים של האיים (צבי הענק, ציפורים, צמחים) או טורפים אותם, ופוגעים במגוון הביולוגי.
2. זיהום מים ופסולת: גידול מספר המבקרים ובתי המלון מגדיל את כמות השפכים והפסולת מעבר ליכולת התשתיות של עיר קטנה על אי. השפכים מחלחלים דרך סלע הגעש הסדוק אל מי התהום, אל הבריכות ואל המפרץ ומזהמים אותם; הפסולת מצטברת, וחלקה מגיעה לים.
מה נדרש: לתאר שתי השפעות שליליות בתחום הסביבה בלבד (לא חברתיות או כלכליות) של פיתוח תיירותי מואץ בפוארטו איורה. "תארו" – מה קורה ומה התוצאה.
תשובה מלאה:
פוארטו איורה, באי סנטה קרוס, היא מרכז התיירות של איי גלפגוס – איים געשיים מבודדים שבהם מינים אנדמיים רבים (צבי ענק, איגואנות ימיות, ציפורים) המושכים תיירים מכל העולם. הצמיחה המהירה עלולה לפגוע בסביבה:
1. פלישה של מינים זרים: מספר הטיסות והאוניות המביאות תיירים, מזון וחומרי בנייה מן היבשת גדל, ואיתן מגיעים לאיים – בטעות – חרקים, זרעי צמחים, מכרסמים ומחוללי מחלות. באיים המבודדים אין להם אויבים טבעיים, והם מתפשטים במהירות, מתחרים במינים המקומיים ובחלק מן המקרים טורפים אותם. כך נפגע המגוון הביולוגי הייחודי – המשאב שבזכותו מגיעים התיירים.
2. זיהום מים, פסולת ועומס על התשתיות: מלונות, מסעדות ובתי מגורים לעובדים החדשים מוסיפים כמויות גדולות של שפכים ואשפה. תשתיות הביוב של עיר קטנה על אי אינן מספיקות, והשפכים מחלחלים דרך סלע הגעש הסדוק אל מי התהום, אל הבריכות ואל מי המפרץ – ומזהמים אותם; הפסולת מצטברת, וחלקה (בעיקר פלסטיק) מגיע לים ופוגע בבעלי החיים הימיים.
(אפשר גם: הפרעה לבעלי חיים ושחיקת אתרי טבע בגלל ריבוי המבקרים; בנייה המתפשטת על שטחי טבע; זיהום אוויר וים מתנועה מוגברת של סירות וכלי רכב.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות בדיוק, שתיהן סביבתיות, וכל אחת מתוארת כשרשרת: פעולת הפיתוח ← הפגיעה בסביבה ← התוצאה, בהקשר של איים מבודדים ורגישים.
טעות נפוצה: לכתוב השפעות חברתיות־כלכליות (עליית מחירי הדיור, הגירת עובדים) – הן אינן בתחום הסביבה.
שאלה 4 · אנרגייה – אקוודור
חבל הארץ שהשאלה עוסקת בו הוא אקוודור – מדינה בצפון־מערב דרום אמריקה, שבה עוברים רכסי האנדים.
לפניכם גרף ובו מוצגים נתונים על מקורות אנרגייה לייצור חשמל באקוודור.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ב.
[גרף]
(1) ציינו מהו מקור האנרגייה המתחדש העיקרי במדינה, והסבירו שני תנאים פיזיים המאפשרים את השימוש הרב במקור אנרגייה זה באקוודור. (14 נקודות)
(2) הציגו השפעה שלילית אחת של השימוש במקור האנרגייה שציינתם על הסביבה. (5 נקודות)
(1) אקוודור חתמה על הסכמים המחייבים אותה לשמור על עקרונות של פיתוח בר־קיימה.
הסבירו כיצד שמירה על עקרונות אלה באה לידי ביטוי בהתפלגות השימוש במקורות אנרגייה לייצור חשמל במדינה. (5 נקודות)
(2) בשנת 2024 פגעה באקוודור בצורת קשה, ובחודשים ספטמבר–דצמבר נאלצה המדינה להפסיק את אספקת החשמל לבתים ולעסקים עד 14 שעות ביום. מדענים בתחום האקלים צופים כי בעקבות שינויי האקלים יהיו תקופות היובש במדרונות המזרחיים של האנדים ארוכות יותר ותכופות יותר.
הסבירו כיצד תחזית זו של המדענים עשויה להשפיע על ייצור החשמל ההידרואלקטרי באקוודור בעונה היבשה. נמקו את תשובתכם. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) אנרגייה הידרואלקטרית – כ־71.8% מייצור החשמל.
תנאי 1 – כמות משקעים גבוהה: אוויר חם ולח מעל אגן האמזונס נדחף מערבה ברוחות המזרחיות ועולה על המדרונות המזרחיים של האנדים; הוא מתקרר ומוריד גשם רב (משקעים אורוגרפיים) – נהרות שופעים.
תנאי 2 – תבליט הררי ותלול: הנהרות יורדים מגובה של אלפי מטרים אל השפלה במרחק קצר, בשיפוע תלול ובמהירות; העמקים הצרים מתאימים לסכרים ולמאגרים – מפל המים מניע את הטורבינות (כמו בתחנות על נהר פאוטה ועל נהר קוקה).
(2) בניית סכרים ומאגרים מציפה עמקים ויערות ומשנה את משטר הנהר: בתי גידול אובדים, נדידת הדגים נחסמת, והסחף נלכד במאגר ואינו מגיע למורד – הנהר במורד נעשה "רעב לסחף" וסוחף את אפיקו ואת גדותיו.
מה נדרש: (1) לזהות בגרף את המקור המתחדש העיקרי ולהסביר בדיוק שני תנאים פיזיים (טבעיים) המאפשרים אותו; (2) להציג השפעה שלילית אחת על הסביבה.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, המקור המתחדש העיקרי הוא האנרגייה ההידרואלקטרית – כ־71.8% מייצור החשמל בשנת 2023, פי שלושה ויותר מן המקור השני (נפט ותזקיקיו, כ־23.7%).
תנאי ראשון – משקעים רבים: אקוודור שוכנת על קו המשווה. מעל אגן האמזונס שבמזרח האוויר חם ולח מאוד, והרוחות המזרחיות דוחפות אותו מערבה אל המדרונות המזרחיים של האנדים. האוויר עולה, מתקרר ומוריד כמויות גדולות של גשם (משקעים אורוגרפיים) – ברוב חודשי השנה. גם ברמה ההררית יורדים משקעים. כך מתקבלת ספיקה גדולה בנהרות – "דלק" לתחנות הכוח.
תנאי שני – תבליט הררי ותלול: רכסי האנדים מתנשאים לגובה של 4,000–6,000 מ', והנהרות היורדים מהם אל שפלת האמזונס יורדים אלפי מטרים במרחק קצר. השיפוע התלול מקנה למים מהירות ואנרגייה רבה, והעמקים הצרים והעמוקים מאפשרים לבנות סכרים ומאגרים קטנים יחסית; המים נופלים מגובה ומניעים טורבינות – כמו במתחם הסכרים על נהר פאוטה ובתחנת קוקה קודו סינקלייר על נהר קוקה. ככל שהפרש הגובה וכמות המים גדולים יותר – מופק יותר חשמל.
באטלס: מפת משקעים שנתיים ומפה פיזית של צפון דרום אמריקה.
(2) השפעה שלילית – פגיעה במערכת האקולוגית של הנהר: כדי לייצר חשמל בונים סכרים ויוצרים מאגרים. המאגרים מציפים קטעי עמק – יערות ובתי גידול טבעיים אובדים. הסכר משנה את משטר הזרימה במורד, חוסם את נדידת הדגים, ולוכד את הסחף במאגר; המים היוצאים מן הסכר "רעבים לסחף" ונוטים לחתור באפיק ובגדות במורד. (בנהר קוקה, במורד הסכר של קוקה קודו סינקלייר, קרס בשנת 2020 מפל סן רפאל ומאז מתקדמת סחיפה מהירה במעלה הנהר; חוקרים רבים קושרים זאת לשינוי שגרם הסכר בזרימת הסחף.)
(אפשר גם: שינוי הנוף הטבעי והפגיעה ביערות הגשם במדרונות בגלל הסכרים, הכבישים וקווי המתח.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מזוהה מן הגרף עם ערכו; שני התנאים פיזיים (אקלים ותבליט), כל אחד עם מנגנון וקשר לייצור החשמל; ההשפעה השלילית אחת, סביבתית ומוסברת.
טעות נפוצה: לתת תנאי לא פיזי ("השקעה ממשלתית", "ביקוש גבוה לחשמל"); או לבחור "נפט" – הוא אינו מקור מתחדש.
סעיף ב
(1) כשלושה רבעים מן החשמל מופק ממקורות מתחדשים ונקיים: הידרואלקטרי 71.8%, ביומסה 1.1%, רוח 0.6%, שמש 0.1% – יחד כ־73.6%; דלקים מחצביים (נפט 23.7%, גז 2.7%) – כ־26.4%. פיתוח בר־קיימה פירושו לספק את צורכי ההווה בלי לפגוע בדורות הבאים – שימוש במקורות שאינם מתכלים ופולטים מעט גזי חממה ומזהמים.
(2) ייצור החשמל ההידרואלקטרי בעונה היבשה צפוי לרדת: תחנות הכוח תלויות בגשם שיורד על המדרונות ומזין את הנהרות ואת המאגרים. תקופת יובש ארוכה ← ספיקה נמוכה בנהרות ומפלס נמוך במאגרים (המאגרים קטנים ואינם אוגרים מים לחודשים רבים) ← פחות מים להנעת הטורבינות ← פחות חשמל. כיוון שרוב החשמל במדינה הידרואלקטרי, המחסור יוביל להפסקות חשמל או להגדלת השימוש בתחנות נפט וגז – יקר ומזהם יותר.
מה נדרש: (1) לקשר בין עקרונות פיתוח בר־קיימה לבין הנתונים בגרף; (2) להסביר כיצד התארכות תקופות היובש תשפיע על ייצור החשמל ההידרואלקטרי בעונה היבשה, ולנמק.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח המספק את צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לספק את צורכיהם – בין השאר על ידי שימוש במשאבים מתחדשים וצמצום הזיהום ופליטת גזי החממה. לפי הגרף, רוב החשמל באקוודור מופק ממקורות מתחדשים: הידרואלקטרי (כ־71.8%), ביומסה (כ־1.1%), רוח (כ־0.6%) ושמש (כ־0.1%) – יחד כ־73.6%. הדלקים המחצביים, המתכלים ופולטים גזי חממה, מהווים כרבע בלבד: נפט ותזקיקיו (כ־23.7%) וגז (כ־2.7%) – כ־26.4%. כך המדינה חוסכת במשאבים מתכלים ומצמצמת את תרומתה להתחממות האקלים.
(2) תשובה: ייצור החשמל ההידרואלקטרי בעונה היבשה צפוי לרדת.
נימוק: תחנות הכוח הגדולות של אקוודור בנויות על נהרות היורדים מן המדרונות המזרחיים של האנדים, והספיקה שלהם תלויה בגשם היורד שם. המאגרים שמאחורי הסכרים קטנים יחסית (עמקים צרים), ולכן אינם יכולים לאגור מים לחודשים רבים; תחנות כמו קוקה קודו סינקלייר מנצלות את הזרימה השוטפת של הנהר כמעט בלי מאגר. אם תקופות היובש יתארכו ויהיו תכופות יותר, הספיקה בנהרות תקטן ומפלס המאגרים יירד – יוזרמו פחות מים דרך הטורבינות ויופק פחות חשמל. כיוון שכ־72% מן החשמל במדינה תלוי במים, הירידה תורגש מיד: כפי שקרה בבצורת של 2024 – הפסקות חשמל ממושכות, פגיעה בעסקים ובתעשייה, ושימוש מוגבר בתחנות נפט וגז ובקניית חשמל מן השכנות – יקר יותר ופולט יותר גזי חממה.
(אפשר גם: בתקופות יובש החום מגביר את ההתאדות מן המאגרים, מה שמחריף את המחסור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ההגדרה של קיימות נקשרת לנתונים מספריים מן הגרף (שיעור המתחדשים מול הדלקים המחצביים); (2) הכיוון (ירידה) ברור, והנימוק מסביר את התלות של התחנות בזרימת הנהרות ואת המגבלה של מאגרים קטנים.
טעות נפוצה: לכתוב רק "פחות גשם – פחות חשמל" בלי להסביר את הקשר בין הגשם, ספיקת הנהרות, המאגרים והטורבינות.
שאלה 5 · חקלאות וסביבה – אקוודור
חבל הארץ שהשאלה עוסקת בו הוא אקוודור – מדינה בצפון־מערב דרום אמריקה, לחוף האוקיינוס השקט.
ענף השרימפס וענף הבננות הם ענפי ייצוא עיקריים של אקוודור. בעשורים האחרונים גדל מאוד הביקוש בסין, שבה מתגוררים כ־18% מאוכלוסיית העולם, לשרימפס מאקוודור, ותהליך זה גרם לשינוי ביעדי הייצוא העיקריים של אקוודור. בשנת 2023 נחתם הסכם סחר חופשי בין אקוודור ובין סין (נכנס לתוקף ב־2024), שעל פיו רוב המוצרים שאקוודור מייצאת לסין יהיו פטורים ממכס.
לפניכם טבלה ובה נתונים על שיעור הייצוא של אקוודור לפי מדינות נבחרות בשנת 2007 ובשנת 2023.
[טבלה]
(1) על פי נתוני הטבלה, ציינו מה היה השינוי ביעדי הייצוא העיקריים של אקוודור. (5 נקודות)
(2) יש הטוענים כי השינוי ביעדי הייצוא העיקריים משפיע לטובה על אקוודור, ויש הטוענים כי שינוי זה עלול לפגוע בה. הציגו נימוק אחד התומך באחת הטענות האלה. (9 נקודות)
בשנת 2019 התחייבה ממשלת אקוודור, במסגרת הסכם פריז, להפחית את פליטת גזי החממה, גם בענף החקלאות. אחד הצעדים הוא עידוד "גידול בקר מותאם אקלים": משקים שבהם מגדלים פחות בעלי חיים על שטח קטן יותר, ומקבלים מכל בהמה יותר חלב ובשר.
לפניכם גרף ובו מוצג מספר הבקר באקוודור בשנים 2008–2024.
[גרף]
(1) עיינו בגרף, והסבירו כיצד השינוי במספר הבקר באקוודור יכול לתרום להפחתת פליטת גזי החממה במדינה. (11 נקודות)
(2) אחד היעדים של אקוודור בתחום זה הוא שיקום יערות – נטיעת עצים ממינים מקומיים בשטחים שבהם בוראו היערות ובשטחי מרעה נטושים.
תארו יתרון אחד בתחום הסביבה או הכלכלה בנטיעה של עצים בשטחים אלה. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) סין הפכה מיעד שולי ליעד ייצוא מרכזי: השיעור עלה מ־0.3% ב־2007 ל־18.2% ב־2023 (פי כ־60), והיא השנייה אחרי ארצות הברית. במקביל ירד חלקה של ארצות הברית, היעד העיקרי, מ־43.3% ל־23.8% (כמעט במחצית), וירד חלקן של השכנות פרו (מ־10.8% ל־3.1%) וצ'ילה (מ־4.8% ל־3.1%).
(2) טענה "לטובה": פיזור הסיכונים – ב־2007 כמעט מחצית הייצוא הגיעה ליעד אחד (ארצות הברית); כיום הייצוא מתחלק בין שני שווקים גדולים, ולכן משבר כלכלי או שינוי מדיניות במדינה אחת יפגע פחות באקוודור. בנוסף, השוק הסיני העצום והפטור מן המכס מגדילים את היקף הייצוא ואת ההכנסות ויוצרים מקומות עבודה.
(אפשר גם – טענה "לפגוע": תלות גוברת בסין, בעיקר בענף השרימפס – ירידה בביקוש הסיני, שינוי בתקנות היבוא או מתיחות מדינית עלולים לפגוע קשות בענף; והביקוש הגדל מעודד הרחבת בריכות שרימפס על חשבון המנגרובים.)
מה נדרש: (1) לציין את השינוי ביעדי הייצוא, על בסיס הטבלה; (2) לבחור אחת משתי הטענות ולהציג לה נימוק אחד.
תשובה מלאה:
(1) השינוי העיקרי: סין הפכה ליעד ייצוא מרכזי של אקוודור. ב־2007 רק 0.3% מן הייצוא הגיע לסין, וב־2023 – 18.2%: עלייה של כ־18 נקודות האחוז, פי כ־60. במקביל ירד חלקה של ארצות הברית, שהייתה ונשארה היעד הראשון, מ־43.3% ל־23.8% (ירידה של 19.5 נקודות האחוז, כ־45%), וירד חלקן של השכנות בדרום אמריקה – פרו (מ־10.8% ל־3.1%) וצ'ילה (מ־4.8% ל־3.1%). כלומר, יעדי הייצוא עברו מארצות הברית ומן המדינות השכנות אל סין שבאסיה.
(2) נימוק התומך בטענה שהשינוי משפיע לטובה – פיזור סיכונים והגדלת הייצוא: ב־2007 הייתה כלכלת אקוודור תלויה מאוד בשוק אחד – כמעט מחצית הייצוא הגיעה לארצות הברית. כיום הייצוא מתחלק בין שני שווקים גדולים, ארצות הברית וסין, ולכן האטה כלכלית, מכסים חדשים או שינוי מדיניות במדינה אחת יפגעו פחות בהכנסות המדינה. בנוסף, סין היא שוק עצום (כ־18% מאוכלוסיית העולם), ומעמד הביניים שלה גדל ועמו הביקוש למזון איכותי כמו שרימפס; הסכם הסחר החופשי, הפוטר את המוצרים ממכס, מוזיל אותם בשוק הסיני ומעניק להם יתרון על פני מתחרים. התוצאה – ייצוא גדול יותר, הכנסות גבוהות יותר ותעסוקה בחוות השרימפס, במפעלי העיבוד ובנמלים. זהו ביטוי לתהליך הגלובליזציה – פתיחת שווקים והסרת חסמי סחר.
(אפשר גם – נימוק לטענה שהשינוי עלול לפגוע: התלות של ענף השרימפס בסין גדלה מאוד (כמחצית מן השרימפס של אקוודור נמכר לסין). ירידה בביקוש בסין, שינוי בתקנות היבוא שלה או מתיחות מדינית עלולים לגרום לירידה חדה במחירים ובהכנסות של אלפי מגדלים ועובדים; בנוסף, הביקוש הגדל מעודד הרחבת בריכות על חשבון יערות המנגרובים – לחץ על הסביבה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מנוסח בבירור ומבוסס על נתוני הטבלה (סין עלתה, ארצות הברית והשכנות ירדו); (2) נבחרה טענה אחת, עם נימוק אחד מפותח: הגורם ← התוצאה לכלכלת אקוודור.
טעות נפוצה: לכתוב ש"סין הפכה ליעד הראשון" – לפי הטבלה ארצות הברית עדיין במקום הראשון; או להציג נימוקים לשתי הטענות כתשובה – נדרש נימוק אחד לטענה אחת.
סעיף ב
(1) לפי הגרף מספר הבקר ירד מכ־5.36 מיליון ב־2011 (שיא) לכ־3.44 מיליון ב־2024 – ירידה של כ־1.9 מיליון, כ־36%. בקר הם מעלי גירה: בתהליך העיכול בקיבתם נוצר גז מתאן הנפלט לאטמוספרה, ומן ההפרשות שלהם (ומן הדשנים במרעה) נפלטת תחמוצת החנקן – שניהם גזי חממה חזקים. פחות בקר = פחות מתאן ותחמוצת חנקן. בנוסף, פחות בקר זקוק לפחות שטחי מרעה – פחות לחץ לברא יערות (שבירואם משחרר פחמן דו־חמצני) לטובת מרעה חדש.
(2) יתרון סביבתי: העצים קולטים פחמן דו־חמצני מן האטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה ואוגרים את הפחמן בעצה ובקרקע – כך מתקזזת חלק מפליטת גזי החממה של המדינה ומואטת התחממות כדור הארץ.
מה נדרש: (1) לתאר מן הגרף את השינוי במספר הבקר ולהסביר את הקשר בינו לבין פליטת גזי החממה; (2) לתאר יתרון אחד – סביבתי או כלכלי – של נטיעת עצים בשטחים מבוראים ובשטחי מרעה נטושים.
תשובה מלאה:
(1) השינוי בגרף: עד 2011 מספר הבקר עלה, לשיא של כ־5.36 מיליון. מ־2012 הוא ירד – ירידה חדה ב־2014–2015 (לכ־4.1 מיליון), יציבות יחסית עד 2020, וירידה רציפה עד כ־3.44 מיליון ב־2024. סך הכול ירידה של כ־1.9 מיליון ראשי בקר מן השיא, כ־36%.
הקשר לגזי החממה: בקר (כמו כבשים) הם מעלי גירה. בתהליך העיכול בקיבתם מפרקים חיידקים את העשב, ונוצר גז מתאן שהם פולטים לאוויר; המתאן הוא גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו־חמצני. בנוסף, השתן והגללים של בעלי החיים והדשנים החנקניים שמפוזרים בשטחי המרעה פולטים תחמוצת חנקן (N₂O), גם הוא גז חממה חזק. לכן ירידה של יותר משליש במספר הבקר פירושה פחות מתאן ופחות תחמוצת חנקן הנפלטים לאטמוספרה. ויש קשר נוסף: באקוודור, כמו באזורים טרופיים אחרים, הרחבת שטחי המרעה היא אחד הגורמים העיקריים לבירוא יערות – ובירוא משחרר את הפחמן האגור בעצים ובקרקע. פחות בקר, המגודל ביעילות על שטח קטן יותר, מקטין את הלחץ לברא יערות חדשים – ואף מפנה שטחי מרעה לשיקום יער.
(2) יתרון בתחום הסביבה – קליטת פחמן: עצים קולטים פחמן דו־חמצני מן האטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה, ואוגרים את הפחמן בגזע, בענפים, בשורשים ובקרקע לאורך עשרות שנים. שיקום יערות על שטחים מבוראים יוצר "מבלע פחמן" שמקזז חלק מן הפליטות של החקלאות ושל התחבורה ומסייע לאקוודור לעמוד ביעדים שלה ולהאט את התחממות האקלים.
(אפשר גם – בתחום הסביבה: שורשי העצים מייצבים את הקרקע במדרונות התלולים של האנדים ומפחיתים סחף ומפולות, ויער מקומי מחזיר בתי גידול לבעלי חיים וצמחים ומגביר את המגוון הביולוגי; בתחום הכלכלה: מקומות עבודה במשתלות ובנטיעה באזורים כפריים, ושמירה על מקורות המים של תחנות הכוח ההידרואלקטריות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מתואר עם מספרים מן הגרף (מכ־5.36 לכ־3.44 מיליון, כ־36%), והקשר לגזי החממה מוסבר במנגנון – מתאן ממעלי גירה ותחמוצת חנקן, וגם הקשר בין מרעה לבירוא; (2) יתרון אחד, מתואר כתהליך (קליטה ואגירה של פחמן) עם התוצאה.
טעות נפוצה: לכתוב שהבקר "פולט פחמן דו־חמצני" – גז החממה העיקרי מבעלי חיים מעלי גירה הוא מתאן.