מתכונת 3 בגאוגרפיה (שאלון 57361) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57361 (סמסטר ראשון כבר בתיכון) · במבנה של הבגרות · 5 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה פרק אחד – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב).
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בבחינה.
שימו לב: שאלון זה מיועד אך ורק לתלמידים הלומדים במסגרת תוכנית "סמסטר ראשון כבר בתיכון".
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
בשאלון זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 2–5. שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה 1 (לכל סעיף – 11⅓ נקודות); ענו על שתיים מן השאלות 2–5 (לכל שאלה – 33 נקודות).
שאלה 1 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים – נפאל
בפרק זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא נפאל.
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 11⅓ נקודות).
ציינו את שמות המדינות הגובלות בנפאל.
בחרו במדינה אחת שהגבול (או חלק מן הגבול) בינה ובין נפאל עובר לאורך תוואי פיזי.
ציינו את שם המדינה, ואת שם התוואי הפיזי שבו עובר קו הגבול.
קטמנדו, בירת נפאל, ובירטנגר הן שתי ערים בנפאל השוכנות בקווי רוחב דומים, אך הטמפרטורה הממוצעת בהן שונה.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתוני אקלים של שתי הערים.
עיינו במפות שבאטלס, והסבירו מדוע הטמפרטורה הממוצעת בקטמנדו נמוכה מזו של בירטנגר.
[טבלה]
עיינו בטבלה שלפניכם, וענו על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריה.
[טבלה]
(1) הסבירו כיצד היותה של נפאל מדינה רב־תרבותית בא לידי ביטוי בטבלה.
(2) האם לדעתכם רב־תרבותיות במדינה היא יתרון או חיסרון לתושבי המדינה? נמקו את תשובתכם.
לפניכם שמות של תופעות טבע שכיחות בנפאל.
בחרו באחת מתופעות הטבע האלה, והסבירו את הגורם לשכיחותה בנפאל.
תופעות טבע:
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
המדינות הגובלות: סין (חבל טיבט) והודו.
דוגמה: סין – הגבול עובר לאורך פסגות רכס ההימלאיה (כולל הר האוורסט). (אפשר גם: הודו – נהר מהאקאלי במערב, או נהר מצ'י במזרח.)
מה נדרש: שתי המדינות הגובלות, ומדינה אחת עם התוואי הפיזי של הגבול.
תשובה מלאה:
המדינות הגובלות: סין (חבל טיבט) בצפון, והודו במערב, בדרום ובמזרח. נפאל היא מדינה ללא מוצא לים, "כלואה" בין שתי מדינות ענק.
תוואי פיזי (אחד מספיק):
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי המדינות, ותוואי פיזי מדויק עם שם.
סעיף ב
הגורם הוא הגובה. קטמנדו שוכנת בעמק בתוך אזור ההרים, בגובה של כ־1,340 מ', ובירטנגר – במישור הטראי, בגובה של כ־80 מ' בלבד. ככל שעולים בגובה הטמפרטורה יורדת – בכ־0.6–0.65 מעלות לכל 100 מ', כי האוויר מתפשט ומתקרר. הפרש גובה של כ־1,260 מ' מסביר הפרש של כמה מעלות – בטבלה ההפרש הוא 5.6 מעלות (19.3 לעומת 24.9).
מה נדרש: להסביר את ההבדל בטמפרטורה בעזרת מפת התבליט באטלס – גורם הגובה.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם (גובה) מזוהה מן האטלס ומוסבר, ומקושר לנתוני הטבלה.
טעות נפוצה: להסביר במשקעים או בקרבה לים. נפאל רחוקה מן הים, ושתי הערים מקבלות גשמי מונסון.
סעיף ג
(1) פחות ממחצית התושבים (44.9%) מדברים נפאלית כשפת אם. השאר מדברים שפות רבות אחרות – מאיטהילי, בהוג'פורי, תארו, טמאנג, נוואר ועוד – ובמדינה מדוברות יותר ממאה שפות. כל שפה מייצגת קבוצה אתנית ותרבות.
(2) יתרון: מגוון של תרבויות, מסורות, מקדשים וחגים – עושר תרבותי שמושך תיירות. או חיסרון: קשה לנהל חינוך ושירותי ממשל בשפות רבות, ובני קבוצות שאינן דוברות נפאלית עלולים להרגיש מקופחים – מה שעלול ליצור מתחים פוליטיים.
מה נדרש: (1) להראות בנתונים את ריבוי השפות והקבוצות; (2) עמדה + נימוק.
תשובה מלאה:
(1) אין בנפאל שפה שהיא שפת האם של רוב התושבים: הנפאלית – השפה הרשמית – היא שפת האם של 44.9% בלבד. יותר ממחצית התושבים מדברים בבית שפות אחרות: מאיטהילי (11.1%), בהוג'פורי (6.2%), תארו (5.9%), טמאנג (4.9%) ועוד; ו־17.3% מדברים אחת מתוך יותר מ־100 שפות קטנות. לכל קבוצת שפה יש מוצא, מסורות ולעיתים דת משלה – זו רב־תרבותיות.
(2) כל עמדה מנומקת מתקבלת. לדוגמה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) הנתונים משמשים להראות ריבוי קבוצות; ב־(2) עמדה ברורה עם נימוק הקשור לנפאל.
סעיף ד
רעידות אדמה: נפאל שוכנת באזור ההתנגשות בין הלוח ההודי ללוח האירו־אסייתי. הלוח ההודי נדחק צפונה מתחת לאסיה, המתחים בסלעים משתחררים ברעידות אדמה (כמו ב־2015), ואותה התנגשות גם הרימה את ההימלאיה.
מפולות: המדרונות בהרים תלולים מאוד, ובעונת המונסון יורדים גשמים עזים. הקרקע רוויה במים ונעשית כבדה, וחלקים ממנה מחליקים במורד – במיוחד כשיערות נכרתו וכבישים חוצבו במדרונות.
אגמים קרחוניים: בגלל ההתחממות הקרחונים בהימלאיה נמסים מהר. מי ההמסה נאגרים באגמים שחוסמת אותם סוללת מורנה (סחף קרחוני רופף). כשהסוללה נפרצת, כמות עצומה של מים זורמת בבת אחת במורד העמק.
מה נדרש: תופעה אחת, והגורם שלה מוסבר כתהליך.
תשובה מלאה (לפי הבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר כתהליך, וקשור לתנאים של נפאל (מיקום על גבול לוחות, מדרונות תלולים ומונסון, קרחונים).
שאלה 2 · מיקום והתפתחות של יישובים – נפאל
מנאנג ומוסטנג הם שני מחוזות בצפון נפאל, וקטמנדו הוא המחוז שבו שוכנת בירת נפאל.
בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על גודל האוכלוסייה בשלושת המחוזות במפקדים של 2001, 2011 ו־2021.
עיינו בטבלה ובמפות שבאטלס, וענו על הסעיפים א–ב שאחריה.
[טבלה]
(1) למחוזות מנאנג ומוסטנג יש מאפיין מיקום דומה. תארו מאפיין זה. (5 נקודות)
(2) הסבירו מדוע מאפיין זה הוא חיסרון בנוגע להתפתחות המחוזות האלה, והסבירו את ההשפעה שלו על השינוי בגודל האוכלוסייה בהם בשנים 2001–2021. (11 נקודות)
תארו שני יתרונות מיקום של מחוז קטמנדו, והסבירו כיצד כל אחד מהם מסייע בהתפתחותו.
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) שני המחוזות שוכנים בצפון נפאל, מצפון לרכס ההימלאיה הראשי (באזור הטרנס־הימלאיה), בעמקים גבוהים מאוד (מעל 2,500–3,500 מ'), על הגבול עם טיבט.
(2) בגובה כזה האקלים קר ויבש (צל גשם של ההימלאיה), העונה החקלאית קצרה, והגישה קשה – מעט כבישים, ובחורף שלג חוסם את המעברים. לכן יש מעט מקורות פרנסה ושירותים, וצעירים רבים עוזבים לקטמנדו, לפוקהרה ולחו"ל. ההשפעה: האוכלוסייה במנאנג ירדה מ־9,587 ל־5,658 (כ־41%), ובמוסטנג כמעט לא השתנתה (ירידה של כ־3.5%).
מה נדרש: (1) מאפיין מיקום משותף; (2) למה הוא חיסרון + ההשפעה על השינוי באוכלוסייה, עם נתונים.
תשובה מלאה:
(1) מנאנג ומוסטנג שוכנים בצפון־מרכז נפאל, מצפון לרכס ההימלאיה הגבוה (אנאפורנה ודהאולגירי), בעמקים גבוהים מאוד, על הגבול עם טיבט – אזור "הטרנס־הימלאיה".
(2) למה זה חיסרון:
השפעה על האוכלוסייה: בגלל המחסור בפרנסה ובשירותים, צעירים עוזבים לערים (קטמנדו, פוקהרה) ולעבודה בחו"ל. בטבלה: מנאנג – 9,587 ← 6,538 ← 5,658: ירידה של כ־41% ב־20 שנה. מוסטנג – 14,981 ← 13,452 ← 14,452: ירידה ואחר כך עלייה קטנה – בסך הכול ירידה של כ־3.5%. בשני המחוזות אין גידול, בזמן שאוכלוסיית נפאל כולה גדלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המאפיין מתואר במדויק (מצפון להימלאיה, גובה, גבול טיבט); החיסרון מוסבר; ההשפעה מבוססת על נתוני הטבלה עם חישוב.
סעיף ב
יתרון 1 – עמק רחב ומישורי יחסית בלב אזור ההרים, בגובה מתון (כ־1,300–1,400 מ'), עם קרקעות פוריות ואקלים נוח: מאפשר בנייה של עיר גדולה וחקלאות, ולכן התפתח בו מרכז אוכלוסייה כבר לפני מאות שנים.
יתרון 2 – מיקום מרכזי במדינה וצומת דרכים, והבירה: בעמק נמצאים מוסדות השלטון, נמל התעופה הבין־לאומי הראשי, האוניברסיטאות, המשרדים והתיירות. לכן הוא מושך מהגרים מכל נפאל – אוכלוסיית המחוז כמעט הוכפלה ב־2001–2021 (מ־1.08 ל־2.04 מיליון).
מה נדרש: שני יתרונות מיקום, ולכל אחד – איך הוא תורם להתפתחות.
תשובה מלאה (שניים):
ביטוי בנתונים: אוכלוסיית מחוז קטמנדו גדלה מ־1,081,845 ל־2,041,587 – כמעט פי 1.9 (עלייה של כ־89%).
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (פיזי ותפקודי), וכל אחד מוסבר עד התפתחות המחוז.
שאלה 3 · שינויי אקלים – נפאל
מדענים טוענים כי שינויי האקלים הנגרמים מן ההתחממות העולמית משפיעים מאוד על האוכלוסייה בנפאל.
את טענת המדענים אפשר להסביר באמצעות הקשר בין תפרוסת האוכלוסייה בנפאל, בין התלות הגדולה של התושבים בחקלאות ובין תופעות המתרחשות עקב שינויי האקלים.
בנספח ד מוצגת מפה סכמטית של נפאל. הקו המקווקו המסומן במפה מחלק את נפאל לשני אזורים: אזור 1 ואזור 2.
עיינו במפה הסכמטית ובמפות שבאטלס, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח ד – מפה]
(1) ציינו את האזור במפה הסכמטית שבו צפיפות האוכלוסין גבוהה, ואת האזור שבו צפיפות האוכלוסין נמוכה.
ציינו את האזור במפה הסכמטית שבו השימוש בקרקע לעיבוד חקלאי הוא רב, ואת האזור שבו השימוש בקרקע לעיבוד חקלאי הוא מועט. (11 נקודות)
(2) לפניכם רשימה של תופעות המתרחשות בנפאל עקב שינויי האקלים.
בחרו בשתיים מן התופעות, ובנוגע לכל אחת מהן ציינו את האזור, 1 או 2, במפה הסכמטית, שבו היא מתרחשת.
(5 נקודות)
הסתמכו על תשובותיכם בסעיף א, והסבירו את טענת המדענים כי שינויי האקלים הנגרמים מן ההתחממות העולמית משפיעים מאוד על האוכלוסייה בנפאל.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) צפיפות גבוהה – אזור 2; צפיפות נמוכה – אזור 1. עיבוד חקלאי רב – אזור 2; עיבוד חקלאי מועט – אזור 1.
(2) המסת קרחונים ואגמים קרחוניים – אזור 1; גשמי מונסון עזים ושיטפונות בטראי – אזור 2; גלי חום בטראי – אזור 2.
מה נדרש: (1) ארבע קביעות; (2) שתי תופעות + אזור לכל אחת.
תשובה מלאה:
(1)
(2) (שתיים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל הקביעות נכונות ותואמות את המפה ואת האטלס.
סעיף ב
רוב האוכלוסייה והחקלאות נמצאות באזור 2, והנהרות שמשקים אותו יוצאים מן הקרחונים והשלגים של אזור 1. המסה מואצת של הקרחונים יוצרת אגמים קרחוניים שעלולים להתפרץ ולהציף את העמקים שבמורד, ובטווח הארוך תקטין את זרימת הנהרות בעונה היבשה – פחות מים להשקיה ולתחנות הכוח. באזור 2 עצמו גשמי מונסון עזים ולא סדירים גורמים לשיטפונות ולמפולות, וגלי חום פוגעים ביבולים ובאנשים. מכיוון שחלק גדול מן התושבים מתפרנס מחקלאות שתלויה במונסון ובנהרות, שינויי האקלים פוגעים ישירות בפרנסה ובמזון שלהם.
מה נדרש: לחבר: איפה גרים ומעבדים (א(1)) + אילו תופעות קורות (א(2)) + התלות בחקלאות – למסקנה.
תשובה מלאה:
– באזור 1 הקרחונים נמסים מהר. נוצרים אגמים קרחוניים שעלולים להתפרץ ולשטוף כפרים, גשרים ותחנות כוח במורד – באזור 2. בטווח הארוך, פחות קרח – פחות מים בנהרות בעונה היבשה.
– באזור 2 המונסון נעשה פחות סדיר: גשמים עזים בזמן קצר גורמים לשיטפונות בטראי ולמפולות בגבעות, ואילו בשנים אחרות יש עיכוב בגשמים ובצורת. גלי חום בטראי פוגעים ביבולים ובבריאות.
מסקנה: האוכלוסייה מרוכזת דווקא באזור שתלוי במים מן ההימלאיה ובגשמי המונסון – שניהם רגישים מאוד להתחממות – ולכן שינויי האקלים משפיעים עליה מאוד.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מבוסס על סעיף א ומחבר בין תפרוסת האוכלוסייה, מקורות המים, התופעות והתלות בחקלאות.
שאלה 4 · כלכלה ורמת פיתוח – נפאל
לפניכם טבלה ובה נתונים על סחר החוץ של נפאל.
מה מאפיין את הסחורות שהמדינה מייצאת, ומה מאפיין את הסחורות שהמדינה מייבאת?
על פי הנתונים שבטבלה, קבעו מהי רמת הפיתוח של המדינה, ונמקו את קביעתכם.
[טבלה]
עיינו במפות שבאטלס.
ציינו שניים מן המאפיינים הפיזיים של נפאל, והסבירו במה כל אחד מהם מקשה על המדינה לפתח את הכלכלה שלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
היצוא: בעיקר תוצרת חקלאית (הל, תה, מיצים) ומוצרי תעשייה פשוטה ועתירת עבודה (שטיחים, בגדים, חוטים, יוטה) – מוצרים בערך מוסף נמוך.
היבוא: דלק, מתכות ומוצרים מעובדים ועתירי טכנולוגיה (מכונות, כלי רכב, תרופות, טלפונים), וגם מזון בסיסי (אורז).
רמת הפיתוח: מדינה מתפתחת (רמת פיתוח נמוכה). נימוק: היא מייצאת מוצרים פשוטים בעלי ערך נמוך ומייבאת מוצרים מתקדמים, דלק ואף מזון – אין לה תעשייה מתקדמת, והיא תלויה ביבוא אפילו כדי להאכיל את תושביה.
(מתקבלת גם הקביעה "מדינה מתפתחת ברמת פיתוח נמוכה־בינונית", כשהנימוק נשען על מבנה הסחר.)
מה נדרש: אפיון היצוא, אפיון היבוא, קביעת רמת פיתוח, ונימוק על פי הטבלה.
תשובה מלאה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני האפיונים נכונים ומבוססים על הטבלה, והקביעה מנומקת.
סעיף ב
1. מדינה ללא מוצא לים: נפאל מוקפת בהודו ובסין, וכל הסחר הימי שלה עובר בנמלים של הודו – ההובלה ארוכה ויקרה, והמדינה תלויה בשכנה.
2. שטח הררי ותלול (ההימלאיה והגבעות): קשה ויקר לסלול כבישים, יישובים רבים מנותקים, ושטח החקלאות מצומצם.
(אפשר גם: מפולות אדמה ושיטפונות במונסון הורסים דרכים; רעידות אדמה, כמו ב־2015, הורסות בתים ותשתיות.)
מה נדרש: שני מאפיינים פיזיים, ולכל אחד – איך הוא מקשה על הפיתוח.
תשובה מלאה (שניים):
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני מאפיינים פיזיים שונים, וכל אחד מוסבר עד הקושי הכלכלי.
שאלה 5 · אנרגייה – נפאל
בנספח ה מוצגת מפה סכמטית של נפאל. במפה מסומנים אזורים במדינה שבהם יש פוטנציאל לייצור אנרגייה ממקורות מתחדשים.
עיינו במפה הסכמטית ובמפות שבאטלס.
בחרו באחד ממקורות האנרגייה המוצגים במפה, וענו על הסעיפים א–ב.
[נספח ה – מפה]
(1) ציינו את יחידת הנוף בנפאל שבה יש פוטנציאל לשימוש במקור האנרגייה שבחרתם. (8 נקודות)
(2) בנוגע ליחידת הנוף שציינתם, הסבירו תנאי פיזי אחד המאפשר שימוש במקור האנרגייה שבחרתם. (8 נקודות)
(1) בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על שיעור ייצור החשמל ממקורות נבחרים במדינות העולם ובנפאל.
עיינו בטבלה ובמפות שבאטלס, והציעו הסבר לשיעור ייצור החשמל ממים (אנרגיה הידרואלקטרית) בנפאל. (8 נקודות)
[טבלה]
(2) בשנים האחרונות נפאל מוכרת חשמל המיוצר בתחנות הידרואלקטריות להודו ולבנגלדש, ומתכננת להקים תחנות כוח גדולות נוספות.
האם פיתוח תחנות כוח הידרואלקטריות גדולות בנפאל הוא דרך בת קיימה לייצור אנרגייה? הביאו נימוק אחד לביסוס תשובתכם. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
מים: אזור ההרים והגבעות (המורדות הדרומיים של ההימלאיה) – נהרות שופעים היורדים מן הקרחונים ומגשמי המונסון, בשיפוע תלול ובהפרשי גובה עצומים.
רוח: עמקי ההרים בצפון (עמק קאלי גנדקי במוסטנג) – העמק הצר והעמוק "מתעל" רוחות חזקות שנושבות בו מדי יום.
שמש: מישור הטראי – שטח פתוח ושטוח עם שעות שמש רבות, במיוחד בעונה היבשה.
ביומסה: מישור הטראי – אזור חקלאי צפוף עם בעלי חיים רבים ושאריות גידולים, שמהם מפיקים ביוגז.
מה נדרש: לבחור מקור; (1) יחידת נוף; (2) תנאי פיזי מוסבר.
תשובה מלאה (לפי הבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: יחידת נוף נכונה למקור, ותנאי פיזי מוסבר שקשור אליה.
סעיף ב
(1) כמעט כל החשמל בנפאל (98.8%) מיוצר ממים, לעומת 14.3% בעולם. ההסבר: נפאל הררית מאוד, והנהרות היורדים מן ההימלאיה – מוזנים בקרחונים, בשלג ובגשמי המונסון – זורמים בהפרשי גובה עצומים. בנוסף, אין לנפאל נפט, פחם או גז, ולכן המים הם המקור הזמין והזול.
(2) כן – מים הם מקור מתחדש ונקי, החשמל מחליף ייצור מפחם בהודו ובבנגלדש, ומכירתו מכניסה כסף לפיתוח נפאל. או: לא בהכרח – תחנות גדולות בהרים חשופות לרעידות אדמה, למפולות ולהתפרצויות של אגמים קרחוניים, והמסת הקרחונים תשנה בעתיד את זרימת הנהרות; הסכרים גם מציפים עמקים ומפנים תושבים.
מה נדרש: (1) הסבר לשיעור הגבוה, על פי הטבלה והאטלס; (2) עמדה + נימוק.
תשובה מלאה:
(1) קריאת הטבלה: בנפאל 98.8% מן החשמל מיוצר ממים, ואין ייצור מנפט, מפחם או מגז – בעולם רק 14.3% ממים.
הסבר:
(2) כל עמדה מנומקת מתקבלת. לדוגמה:
למה זה מקבל ניקוד מלא: ב־(1) נתון מן הטבלה + מאפיין פיזי מן האטלס; ב־(2) עמדה ונימוק הקשור לעקרונות הקיימות.