מתכונת 4 בגאוגרפיה (שאלון 57361) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57361 (סמסטר ראשון כבר בתיכון) · במבנה של הבגרות · 5 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה פרק אחד – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב).
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בבחינה.
שימו לב: שאלון זה מיועד אך ורק לתלמידים הלומדים במסגרת תוכנית "סמסטר ראשון כבר בתיכון".
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
בשאלון זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 2–5. שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה 1 (לכל סעיף – 11⅓ נקודות); ענו על שתיים מן השאלות 2–5 (לכל שאלה – 33 נקודות).
שאלה 1 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים – קזחסטן
בשאלון זה תיבדק יכולתכם להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדתם עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבל ובמפות העולמיות והנושאיות שבאטלס.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא קזחסטן.
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 11⅓ נקודות).
שימו לב: בשאלה זו הנכם רשאים לענות על ארבעת הסעיפים ובבדיקת השאלה ייבחרו שלוש התשובות הטובות ביותר.
קזחסטן היא המדינה הגדולה בעולם שאין לה מוצא לאוקיינוס הפתוח – הים הכספי, שלחופיו היא שוכנת, הוא אגם סגור. הנמלים הקרובים לה על חוף האוקיינוס נמצאים במרחק של אלפי קילומטרים מערי המדינה, בשטחן של מדינות אחרות.
הסבירו חיסרון אחד בתחום הכלכלה שנגרם לקזחסטן בשל היותה מדינה ללא מוצא לים הפתוח.
לפניכם שני גרפים.
גרף 1 ובו נתונים על הטמפרטורה החודשית הממוצעת בעיר אלמאטי שבקזחסטן, וגרף 2 ובו נתונים על הטמפרטורה החודשית הממוצעת בעיר טרליו שבארגנטינה. המרחק בין כל אחת מן הערים לקו המשווה הוא כמעט זהה (קו רוחב 43°).
[גרף 1, גרף 2]
(1) עיינו בגרפים, וציינו את עונת השנה בכל אחת מן הערים בחודש יולי (7) ובחודש ינואר (1). בתשובתכם השתמשו בביטויים: עונה חמה, עונה קרה.
(2) הסבירו מדוע עונות השנה בטרליו, שאותן ציינתם בתת־סעיף ב(1), שונות מעונות השנה באלמאטי.
(1) היעזרו במפה של קזחסטן שבנספח ובמפות שבאטלס, וציינו את ההבדל העיקרי במספר הערים הגדולות בין הרצועה שבמרכז־דרום המדינה, בין ים אראל לאגם בלחש, ובין צפון המדינה ודרומה (מרגלות ההרים שבגבול עם קירגיזסטן).
(2) הסבירו גורם פיזי אחד להבדל שציינתם.
[נספח – מפה]
לפניכם רשימה של תופעות הנוגעות לתחום הסביבה בקזחסטן.
בחרו באחת מן התופעות, והסבירו את השפעתה על האדם ועל הסביבה בקזחסטן.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
עלויות הובלה גבוהות ותלות במדינות המעבר: כל סחורה המיוצאת מקזחסטן (נפט, מתכות, חיטה) או מיובאת אליה צריכה לעבור אלפי קילומטרים ביבשה – ברכבת, במשאיות או בצינורות – דרך שטחן של מדינות אחרות עד לנמל ים. ההובלה היבשתית יקרה מהובלה ימית, ומדינות המעבר גובות דמי מעבר ויכולות לעכב או לחסום את הסחורות. למשל, רוב הנפט של קזחסטן מיוצא בצינור דרך רוסיה לנמל בים השחור, ולכן כל תקלה או מחלוקת עם רוסיה פוגעת בייצוא. כך הייצוא של קזחסטן פחות תחרותי, והיבוא יקר יותר לצרכנים.
מה נדרש: להסביר חיסרון אחד בלבד, בתחום הכלכלה, הנובע מהיעדר המוצא לים הפתוח. "הסבירו" – טענה, הסבר גאוגרפי וקישור לקזחסטן.
תשובה מלאה:
החיסרון: עלויות הובלה גבוהות ותלות במדינות המעבר.
ההסבר: הובלה ימית היא הדרך הזולה ביותר להעביר כמויות גדולות של סחורה בין יבשות. לקזחסטן אין נמל על חוף האוקיינוס: הים הכספי הוא אגם סגור, והנמלים הקרובים על חופי האוקיינוסים ועל חוף הים השחור נמצאים במרחק אלפי קילומטרים, בשטחן של מדינות אחרות (רוסיה, סין, גאורגיה, איראן). לכן הייצוא – בעיקר נפט, מתכות וחיטה – וגם היבוא חייבים לעבור דרך ארוכה ביבשה, בצינורות, ברכבות ובמשאיות, שהיא יקרה בהרבה מהובלה בים. בנוסף, המדינה תלויה ברצונן הטוב של מדינות המעבר: הן גובות דמי מעבר, ויכולות לעכב או לחסום משלוחים. כך, רוב הנפט של קזחסטן מיוצא בצינור העובר ברוסיה עד לנמל נובורוסייסק שבים השחור, וכל הפסקה בפעילות הצינור או מחלוקת עם רוסיה פוגעת ישירות בהכנסות המדינה. התוצאה: מוצרי הייצוא של קזחסטן יקרים יותר בשווקים, והיבוא יקר יותר לצרכן המקומי – פגיעה בתחרותיות ובצמיחה הכלכלית.
(אפשר גם: קושי למשוך תעשייה יצוא־תלויה ומשקיעים זרים, כי עלויות ההובלה לשווקים העולמיים גבוהות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: חיסרון אחד, כלכלי, מוסבר בשרשרת סיבתית: אין מוצא לים ← הובלה יבשתית ארוכה ותלות במדינות מעבר ← עלות וסיכון ← פגיעה בתחרותיות, ונקשר לייצוא הנפט של קזחסטן.
טעות נפוצה: לכתוב "אין לה ים" בלי לומר מה הנזק הכלכלי (עלות ההובלה, התלות, התחרותיות).
סעיף ב
(1) אלמאטי: יולי – עונה חמה (כ־24.4°C); ינואר – עונה קרה (כ־4.6°C-).
טרליו: יולי – עונה קרה (כ־5.9°C); ינואר – עונה חמה (כ־21.6°C).
(2) אלמאטי נמצאת בחצי הכדור הצפוני וטרליו בחצי הכדור הדרומי. בגלל נטיית ציר כדור הארץ, ביוני–אוגוסט חצי הכדור הצפוני נוטה לעבר השמש: הקרניים פוגעות בו בזווית גבוהה והיום ארוך – ולכן באלמאטי חם ובטרליו קר; בדצמבר–פברואר המצב מתהפך – חצי הכדור הדרומי נוטה לעבר השמש, ולכן בטרליו חם ובאלמאטי קר. לכן העונות בשתי הערים הפוכות.
מה נדרש: (1) לקרוא את שני הגרפים ולציין לכל עיר את העונה ביולי ובינואר, במונחים "עונה חמה" / "עונה קרה"; (2) להסביר את הסיבה להיפוך העונות.
תשובה מלאה:
(1) בגרף 1 (אלמאטי) הטמפרטורה ביולי היא כ־24.4°C, השיא השנתי – יולי הוא עונה חמה. בינואר הטמפרטורה כ־4.6°C-, הנמוכה בשנה – ינואר הוא עונה קרה.
בגרף 2 (טרליו) המצב הפוך: ביולי הטמפרטורה כ־5.9°C, הנמוכה בשנה – יולי הוא עונה קרה; בינואר כ־21.6°C, השיא השנתי – ינואר הוא עונה חמה.
(2) הגורם להבדל הוא המיקום בחצאי כדור שונים: אלמאטי שוכנת בחצי הכדור הצפוני וטרליו בחצי הכדור הדרומי, באותו מרחק מקו המשווה (קו רוחב 43°). ציר כדור הארץ נטוי (כ־23.5°) ביחס למישור סיבובו סביב השמש. ביוני–אוגוסט חצי הכדור הצפוני נוטה לעבר השמש: קרני השמש פוגעות בו בזווית גבוהה, קרוב יותר לאנך, והאנרגייה מתרכזת בשטח קטן; גם היום ארוך – ולכן באלמאטי קיץ (עונה חמה). באותו זמן חצי הכדור הדרומי נוטה הרחק מן השמש: הקרניים פוגעות בזווית נמוכה ומתפזרות על שטח גדול, והיום קצר – ולכן בטרליו חורף (עונה קרה). בדצמבר–פברואר המצב מתהפך: חצי הכדור הדרומי נוטה לעבר השמש, ולכן בטרליו קיץ ובאלמאטי חורף.
הערה: הטווח השנתי באלמאטי (כ־29 מעלות) גדול בהרבה מזה שבטרליו (כ־15.7 מעלות) – אלמאטי שוכנת בלב יבשת אירו־אסיה, הרחק מהשפעת הים הממתנת (אקלים יבשתי), וטרליו קרובה לחוף האוקיינוס האטלנטי; אין צורך בכך לתשובה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ארבע הקביעות (2 ערים × 2 חודשים) נכונות, במונחים שנדרשו ומבוססות על ערכים מן הגרפים; ההסבר כולל את שני המרכיבים – חצאי כדור שונים ונטיית ציר כדור הארץ – ומקשר אותם לזווית קרני השמש ולאורך היום.
טעות נפוצה: להסביר את ההבדל ב"מרחק מן השמש" – העונות אינן נגרמות מקרבה לשמש אלא מנטיית הציר.
סעיף ג
(1) ברצועה שבמרכז־דרום המדינה, בין ים אראל לאגם בלחש, יש עיר גדולה אחת בלבד (קיזילורדה, על נהר סיר דריה), אף שהיא משתרעת על שטח עצום. בצפון המדינה יש 5 ערים גדולות (פטרופבל, קוסטנאי, קוקשטאו, אסטנה, פבלודר), ובדרום, לאורך מרגלות ההרים, 4 ערים (אלמאטי, טראז, שימקנט, טורקיסטן).
(2) האקלים – יובש: הרצועה שבמרכז־דרום המדינה היא אזור של מדבריות (כמו בטפק־דלה וקיזילקום), בלב היבשת והרחק מכל ים, עם משקעים מעטים מאוד וקיץ חם. כמעט אין בה מים עיליים, ולכן אין בה חקלאות שיכולה לקיים אוכלוסייה גדולה – רק מרעה דליל; העיר היחידה קמה על נהר. בצפון יש ערבה עם משקעים רבים יותר וקרקעות שחורות פוריות (גידול חיטה), ובדרום – נהרות הזורמים מן ההרים ומאפשרים השקיה.
מה נדרש: (1) להשוות את מספר הערים הגדולות ברצועה המרכזית־דרומית לעומת הצפון והדרום, על פי המפה; (2) להסביר גורם פיזי (לא אנושי) אחד.
תשובה מלאה:
(1) על פי המפה, ברצועה הרחבה שבמרכז־דרום המדינה, בין ים אראל במערב לאגם בלחש במזרח, מסומנת עיר גדולה אחת בלבד – קיזילורדה, השוכנת על נהר סיר דריה. לעומת זאת, בצפון המדינה מסומנות 5 ערים גדולות (פטרופבל, קוסטנאי, קוקשטאו, אסטנה ופבלודר), ובדרום, לאורך מרגלות ההרים שבגבול עם קירגיזסטן, 4 ערים (אלמאטי, טראז, שימקנט וטורקיסטן). כלומר, הערים הגדולות מרוכזות בשולי המדינה, והרצועה המרכזית כמעט ריקה מהן.
(2) גורם פיזי – האקלים היבש: הרצועה שבין ים אראל לאגם בלחש היא אזור של מדבריות ושל ערבות יבשות (מדבר בטפק־דלה, מדבר מויינקום ומדבר קיזילקום). היא שוכנת בלב יבשת אירו־אסיה, רחוק מאוד מן האוקיינוסים, ולכן האוויר המגיע אליה יבש: המשקעים מעטים מאוד (במפת המשקעים שבאטלס – מן הנמוכים במדינה), והקיץ חם ומאדה את המעט שיורד. כמעט אין בה נחלים ומקורות מים, והקרקעות דלות ומלוחות; לכן אין בה חקלאות שיכולה לפרנס אוכלוסייה גדולה, ורק מעט אנשים חיים בה – בעיקר רועים. העיר הגדולה היחידה, קיזילורדה, קמה דווקא לאורך נהר – מקור מים להשקיה ולשתייה. בצפון, לעומת זאת, יש ערבה עם משקעים רבים יותר וקרקעות שחורות פוריות, שעליהן מגדלים חיטה; ובדרום יורדים מן ההרים הגבוהים נהרות רבים (מי גשם, שלג וקרחונים) המאפשרים השקיה – ולכן שם התפתחו הערים.
באטלס: מפה פיזית של מרכז אסיה, מפת משקעים, מפת אזורי אקלים ומפת צפיפות אוכלוסייה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההבדל מוצג כהשוואה בין האזורים ומבוסס על ספירה מן המפה; הגורם פיזי (אקלים יבש ומחסור במים) ומוסבר: מה המאפיין, למה הוא מקשה על יישוב, ואיך זה מתבטא בפיזור הערים.
טעות נפוצה: להביא גורם אנושי (למשל "הממשלה מרוכזת בצפון") – הסעיף דורש גורם פיזי.
סעיף ד
נבחרה התופעה: ייבוש ים אראל.
השפעה על הסביבה: ים אראל, שהיה פעם מן האגמים הגדולים בעולם, התכווץ מאוד מאז שנות ה־60, כשהוסטו מי הנהרות המזינים אותו (סיר דריה ואמו דריה) להשקיית כותנה. המים שנותרו נעשו מלוחים מאוד, והדגים והצמחים מתו; קרקעית הים שהתייבשה הפכה למדבר מלח, וסופות מעלות ממנה אבק מלוח ומזוהם בחומרי הדברה; גם האקלים המקומי נעשה קיצוני יותר (קיץ חם יותר וחורף קר יותר).
השפעה על האדם: ענף הדיג ומפעלי השימורים קרסו, ועיירות הדייגים לשעבר (כמו ארלסק) נותרו הרחק מן החוף; האבק המלוח פוגע בבריאות התושבים (מחלות נשימה) ובשדות החקלאיים שבסביבה. מנגד – בזכות סכר שבנתה קזחסטן (2005) עלה מפלס החלק הצפוני של הים, והדיג חזר בו חלקית.
מה נדרש: לבחור תופעה אחת בלבד ולהסביר את השפעתה בשני ההיבטים – על האדם ועל הסביבה, תוך קישור לקזחסטן.
תשובה מלאה (התופעה שנבחרה – ייבוש ים אראל):
ים אראל, בדרום־מערב קזחסטן (על הגבול עם אוזבקיסטן), היה בעבר אחד מארבעת האגמים הגדולים בעולם. משנות ה־60 של המאה ה־20 הוסטו רוב מי הנהרות המזינים אותו – סיר דריה ואמו דריה – לתעלות השקיה של שדות כותנה ואורז במדבר. כמות המים שהגיעה לאגם צנחה, והוא התכווץ לשרידים קטנים.
השפעה על הסביבה: (1) המליחות במים שנותרו עלתה מאוד, ורוב מיני הדגים והצמחים מתו. (2) על קרקעית הים שהתייבשה נוצר מדבר חדש, מכוסה מלח ושאריות של חומרי הדברה ודשנים שזרמו בנהרות; הרוחות מעלות ממנו סופות של אבק מלוח הנישא למרחקים. (3) ללא גוף המים הגדול האקלים המקומי נעשה יבשתי יותר – קיץ חם ויבש יותר וחורף קר יותר.
השפעה על האדם: (1) ענף הדיג, שפרנס עשרות אלפי אנשים, קרס; עיירות נמל כמו ארלסק נותרו עשרות קילומטרים מן החוף, והתושבים איבדו את פרנסתם – רבים היגרו. (2) האבק המלוח והמזוהם פוגע בבריאות התושבים (מחלות נשימה ומחלות אחרות) ומוריד את פוריות השדות בסביבה. (3) מנגד – בשנת 2005 הקימה קזחסטן סכר שהפריד את החלק הצפוני של הים; מפלסו עלה, המליחות ירדה, והדיג חזר בו חלקית. גם נטיעת שיחים ועצים עמידים ליובש על הקרקעית שהתייבשה מצמצמת את סופות האבק.
אפשרויות לתופעות האחרות (אם נבחרה אחרת):
למה זה מקבל ניקוד מלא: תופעה אחת נבחרה, והתשובה מתייחסת לשני ההיבטים – הסביבה והאדם – עם מנגנון (מה קרה ולמה) וקישור לקזחסטן.
טעות נפוצה: לתאר רק את ההשפעה על הסביבה, או לכתוב על כמה תופעות – רק התופעה הראשונה תיבדק.
שאלה 2 · פעולת הכוחות הפנימיים – רעידות אדמה והרים בקזחסטן
חבל הארץ שהשאלה עוסקת בו הוא קזחסטן – מדינה גדולה במרכז אסיה, בין רוסיה בצפון ובין סין ומדינות מרכז אסיה בדרום ובמזרח.
בדרום־מזרח קזחסטן יש שכיחות גבוהה של רעידות אדמה.
(1) עיינו במפות שבאטלס, וציינו באיזה אזור של קזחסטן רעידות אדמה שכיחות במיוחד. (5½ נקודות)
(2) הסבירו מדוע באזור זה של קזחסטן יש שכיחות גבוהה של רעידות אדמה. (11 נקודות)
פעולת הכוחות הפנימיים יצרה את רכסי טיין שאן, המתנשאים בדרום־מזרח קזחסטן, ולהרים אלה יש השפעות על כמה מענפי הכלכלה במדינה.
(1) ציינו שני ענפי כלכלה כאלה. (5½ נקודות)
(2) הסבירו כיצד ההרים שיצרה פעולת הכוחות הפנימיים תורמים לפיתוח כל אחד מענפי הכלכלה שציינתם. (11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) בדרום־מזרח המדינה – באזור הרי טיין שאן וההרים שלאורך הגבול עם קירגיזסטן וסין, סביב אלמאטי (ונמשך מערבה לאורך מרגלות ההרים עד שימקנט).
(2) הלוח ההודי נע צפונה ומתנגש בלוח האירו־אסייתי. ההתנגשות לא רק יצרה את ההימלאיה; הלחץ האדיר מועבר צפונה דרך הקרום, לאורך אלפי קילומטרים, ודוחס את הקרום של מרכז אסיה. בטיין שאן הקרום נשבר לאורך העתקים (שברים), וגושי סלע נדחקים זה אל זה ומתרוממים – ההרים ממשיכים לעלות. כשהמתח המצטבר לאורך ההעתקים משתחרר בבת אחת, הסלעים זזים בפתאומיות – רעידת אדמה (למשל הרעידות החזקות של 1887 ו־1911 באזור אלמאטי).
מה נדרש: (1) לציין אזור, על סמך מפות האטלס; (2) להסביר את הגורם הטקטוני לרעידות האדמה.
תשובה מלאה:
(1) רעידות האדמה שכיחות בדרום־מזרח קזחסטן – באזור הרי טיין שאן וההרים שלאורך הגבולות עם קירגיזסטן ועם סין (רכס זאילייסקי אלאטאו, שלמרגלותיו שוכנת אלמאטי), וברצועה הנמשכת מערבה לאורך מרגלות ההרים עד טראז ושימקנט. בשאר המדינה – הערבות והמדבריות במרכז ובצפון – רעידות אדמה נדירות.
באטלס: מפת לוחות טקטוניים / רעידות אדמה בעולם, ומפה פיזית של מרכז אסיה.
(2) רעידות האדמה הן תוצאה של פעולת הכוחות הפנימיים של כדור הארץ:
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) האזור הנכון, עם שמות ומקומות; (2) ההסבר כולל את התנגשות הלוחות, את העברת הלחץ והתרוממות ההרים ואת המנגנון של רעידת האדמה (הצטברות מתח ושחרורו לאורך העתקים), ומקשר לקזחסטן.
טעות נפוצה: לכתוב שקזחסטן "נמצאת על גבול בין לוחות" – הגבול נמצא אלפי קילומטרים דרומה; הרעידות נגרמות מן הלחץ המועבר צפונה מן ההתנגשות.
סעיף ב
(1) תיירות; חקלאות (בעזרת השקיה).
(2) תיירות: ההתרוממות יצרה הרים גבוהים ומושלגים ונופים מרשימים – אתר הסקי שימבולאק ומשטח ההחלקה מדאו סמוך לאלמאטי, אגמים הרריים (בהם אגם קאינדי, שנוצר כאשר מפולת שנגרמה ברעידת האדמה של 1911 חסמה עמק) – המושכים תיירים מן הארץ ומחו"ל; התיירים מוציאים כסף על לינה, הסעדה ושירותים, ונוצרים מקומות עבודה.
חקלאות: ההרים הגבוהים "לוכדים" את הלחות ומקבלים משקעים רבים – שלג וקרחונים. מי ההפשרה בקיץ מזינים נהרות (כמו האילי) הזורמים אל המישורים היבשים, ומשמשים להשקיית מטעים (תפוחים) ושדות לאורך מרגלות ההרים – אזור החקלאות הצפוף במדינה.
מה נדרש: (1) לציין בדיוק שני ענפי כלכלה; (2) להסביר לכל אחד מהם איך ההרים, שנוצרו בפעולת הכוחות הפנימיים, תורמים לפיתוחו.
תשובה מלאה:
(1) ענף התיירות; ענף החקלאות (בעזרת השקיה).
(2) תיירות: התרוממות רכסי טיין שאן יצרה הרים גבוהים (מעל 4,000 מ' סמוך לאלמאטי), מושלגים רוב השנה, עם עמקים, קניונים ואגמים. במרחק נסיעה קצר מאלמאטי פועלים אתר הסקי שימבולאק ומשטח ההחלקה ההררי מדאו, ובהרים – אגמים הרריים, ובהם אגם קאינדי, שנוצר כאשר מפולת סלעים שגרמה רעידת האדמה של 1911 חסמה עמק, ובמים עדיין עומדים גזעי העצים. אתרים אלה מושכים תיירים לסקי, לטיולים ולטבע. זרם התיירים מכניס הכנסות מבתי מלון, מסעדות, הדרכה ותחבורה, ויוצר מקומות עבודה.
חקלאות: ההרים הגבוהים מאלצים את האוויר לעלות; הוא מתקרר ומוריד עליהם משקעים רבים בהרבה מאשר על המישורים היבשים שלמרגלותיהם. המשקעים נאגרים כשלג וכקרחונים, ומי ההפשרה מזינים נהרות כמו האילי, הזורמים צפונה אל המישורים. בזכות המים האלה, ובזכות הקרקעות הפוריות של מניפות הסחף שלמרגלות ההרים, אפשר להשקות מטעים (התפוחים של אזור אלמאטי מפורסמים), כרמים ושדות. לכן רצועת מרגלות ההרים היא האזור החקלאי הצפוף והמיושב ביותר בדרום קזחסטן.
(אפשר גם: ענף האנרגייה – הנהרות היורדים בשיפוע תלול מן ההרים מניעים תחנות כוח הידרואלקטריות, כמו בסכר קפשגאי על נהר האילי ובתחנת מוינק על נהר צ'רין.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני ענפים בדיוק, ולכל אחד שרשרת סיבתית: פעולת הכוחות הפנימיים ← הרים גבוהים ← משאב (נוף / מים) ← תועלת כלכלית, עם מקומות קונקרטיים בקזחסטן.
טעות נפוצה: לכתוב על נזקי רעידות האדמה, כשנשאלתם על תרומת ההרים לכלכלה; או לציין "כלכלה" באופן כללי במקום ענף מוגדר.
שאלה 3 · ערים – אסטנה ואלמאטי
חבל הארץ שהשאלה עוסקת בו הוא קזחסטן – מדינה גדולה במרכז אסיה, בין רוסיה בצפון ובין סין ומדינות מרכז אסיה בדרום ובמזרח.
אסטנה ואלמאטי הן שתי הערים הגדולות בקזחסטן. אסטנה היא בירת המדינה (מאז 1997), ואלמאטי היא המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה.
עיינו במפה ובמפות שבאטלס.
(1) ציינו את מיקומה הפיזי של כל אחת מן הערים, והסבירו מדוע המיקום של אסטנה מסייע לה בתפקיד בירת קזחסטן, ומדוע המיקום של אלמאטי מסייע לה בתפקיד המרכז הכלכלי והמסחרי של המדינה. (14 נקודות)
[מפה]
(2) לפניכם טבלה ובה נתונים על הערים אסטנה ואלמאטי.
עיינו בטבלה, והסבירו כיצד היותה של אסטנה בירה והיותה של אלמאטי מרכז כלכלי ומסחרי של קזחסטן באים לידי ביטוי בנתונים שבטבלה. בססו את תשובתכם על נתון אחד מן הטבלה בנוגע לכל אחת מן הערים (סך הכול – שני נתונים). (8 נקודות)
[טבלה]
בורבאי הוא אזור נופש בצפון קזחסטן, בין אסטנה לקוקשטאו, בתוך פארק לאומי של אגמים, גבעות סלע ויערות אורן. באזור מתרחשת צמיחה כלכלית מהירה המבוססת על פיתוח מואץ של ענף התיירות. לפיתוח מואץ זה עלולות להיות השפעות שליליות בתחום הסביבה. תארו שתי השפעות כאלה. (11 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
(1) אסטנה – בצפון־מרכז המדינה, על נהר אישים, בערבה מישורית ופתוחה. מסייע לבירה: מיקום מרכזי יותר מאלמאטי – קרוב לאזורי הצפון המאוכלסים, ובמרחק דומה יחסית מחלקי המדינה השונים; רחוק מן הגבול עם סין ומאזור רעידות האדמה; השטח המישורי מאפשר לתכנן ולהרחיב עיר בירה חדשה (משרדי ממשלה, שגרירויות) בלי מגבלות.
אלמאטי – בדרום־מזרח המדינה, למרגלות רכס זאילייסקי אלאטאו (טיין שאן), במעבר בין ההרים למישור, ליד הגבולות עם סין וקירגיזסטן. מסייע למרכז הכלכלי: נהרות היורדים מן ההרים ומניפות סחף פוריות מספקים מים וחקלאות לאזור הצפוף במדינה – שוק וכוח עבודה גדולים; צומת דרכים עתיק בין סין, מרכז אסיה ורוסיה (דרך המשי) וקרבה לגבול עם סין – מסחר; אקלים נוח יחסית.
(2) אסטנה – בירה: מספר התושבים גדל מכ־313 אלף ב־1999 לכ־1.42 מיליון ב־2023 – פי כ־4.5 (אלמאטי – פי 2 בלבד). הגידול המהיר נובע מהעברת הבירה לעיר (1997): משרדי ממשלה, פרלמנט, שגרירויות ובנייה ציבורית מסיבית משכו עובדים ותושבים.
אלמאטי – מרכז כלכלי: חלקה בתוצר הוא 20.8% – הגדול במדינה, כמעט פי 2 מאסטנה (10.8%) – בה מרוכזים מסחר, בנקים, הבורסה, שירותים ותעשייה.
מה נדרש: (1) לציין מיקום פיזי לכל עיר ולהסביר, לכל עיר בנפרד, איך המיקום מתאים לתפקודה – בירה (אסטנה), מרכז כלכלי ומסחרי (אלמאטי); (2) נתון אחד בדיוק מן הטבלה לכל עיר, והסבר כיצד הוא מבטא את התפקוד.
תשובה מלאה:
(1) אסטנה – מיקום פיזי: בצפון־מרכז קזחסטן, על גדות נהר אישים, בערבה מישורית ופתוחה, הרחק מן ההרים.
מדוע זה מסייע לתפקיד הבירה: (א) מיקום מרכזי יותר – אלמאטי שוכנת בפינה הדרום־מזרחית של המדינה, ואילו אסטנה קרובה יותר למרכז, ובמרחק דומה יחסית מן הצפון, מן המערב ומן הדרום; היא קרובה לאזורי הצפון המאוכלסים, ומשמשת צומת של מסילות ברזל ודרכים לכל חלקי המדינה. (ב) הבירה הועברה (1997) הרחק מן הגבול עם סין ומאזור רעידות האדמה שבדרום־מזרח. (ג) השטח המישורי והפתוח מאפשר לבנות ולהרחיב בירה מתוכננת – רובע ממשלה, שגרירויות, שכונות חדשות – בלי מגבלות של הרים.
אלמאטי – מיקום פיזי: בדרום־מזרח המדינה, למרגלות רכס זאילייסקי אלאטאו (חלק מטיין שאן), במקום שבו ההרים פוגשים את המישור, בגובה של כ־700–900 מ', קרוב לגבולות עם קירגיזסטן ועם סין.
מדוע זה מסייע לתפקיד המרכז הכלכלי: (א) מים וקרקע – נהרות היורדים מן ההרים (מי שלג וקרחונים) ומניפות סחף פוריות מאפשרים חקלאות שלחין וקיום עיר גדולה; האזור הוא מן הצפופים במדינה – שוק צרכנים וכוח עבודה גדולים. (ב) צומת סחר – במקום עבר אחד מענפי דרך המשי, והעיר קרובה לגבול עם סין (מעבר הגבול חורגוס) ולמדינות מרכז אסיה – מוקד למסחר ולתחבורה. (ג) לעיר, שהייתה הבירה עד 1997, יש תשתיות ותיקות – שדה התעופה הבין־לאומי הגדול במדינה, אוניברסיטאות ובנקים.
באטלס: מפה פיזית של מרכז אסיה ומפת אוכלוסייה / ערים.
(2) אסטנה – הבירה: לפי הטבלה, מספר התושבים באסטנה גדל מ־312,965 ב־1999 ל־1,417,214 ב־2023 – פי כ־4.5, ואילו באלמאטי – פי 2 בלבד. הגידול המהיר הוא תוצאה של העברת הבירה לעיר: הממשלה, הפרלמנט, המשרדים והשגרירויות עברו אליה, ונבנו בה רבעים חדשים – וכל אלה משכו עובדי ציבור, עובדי בניין ושירותים ומשפחותיהם.
אלמאטי – המרכז הכלכלי: לפי הטבלה, חלקה של אלמאטי בתוצר של קזחסטן הוא 20.8% – כחמישית מכל התוצר של המדינה, הגדול מבין כל אזורי המדינה וכמעט פי 2 מאסטנה (10.8%). בעיר מרוכזים המסחר הסיטוני והקמעונאי, הבנקים, הבורסה, חברות השירותים והתעשייה – ולכן היא מייצרת חלק גדול כל כך מן התוצר.
(אפשר גם לאלמאטי: מספר התושבים ב־2023 – כ־2.22 מיליון, העיר הגדולה במדינה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל עיר מתואר מיקום פיזי מדויק (נהר וערבה / מרגלות הרים ומישור), ולכל אחת יש הסבר נפרד הקושר את המיקום לתפקוד. ב(2) נבחר נתון אחד בלבד לכל עיר, עם ערכו ועם השוואה לעיר האחרת, והוא מוסבר באמצעות התפקוד.
טעות נפוצה: להביא לאסטנה את מספר התושבים ב־2023 בלבד – הוא קטן משל אלמאטי ואינו מבטא את התפקוד; מה שמבטא אותו הוא קצב הגידול מאז העברת הבירה.
סעיף ב
1. פגיעה ביער ובשטחים הפתוחים: בנייה מהירה של בתי מלון, אתרי נופש, כבישים וחניונים על חופי האגמים ובתוך יער האורנים מכסה שטחים טבעיים, כורתת עצים ומקטעת בתי גידול; המבקרים הרבים דורכים על הצומח ומגבירים את סכנת השריפות ביער.
2. זיהום המים ופסולת: מספר המבקרים הגדול מגדיל את כמות השפכים והאשפה מעבר ליכולת התשתיות; שפכים ונגר מן המבנים והחניונים מגיעים לאגמים – אגמים שהניקוז שלהם מועט, ולכן הזיהום מצטבר בהם – ומזהמים אותם; פסולת מצטברת ביער ועל החופים.
מה נדרש: לתאר שתי השפעות שליליות בתחום הסביבה בלבד (לא חברתיות או כלכליות) של פיתוח תיירותי מואץ בבורבאי. "תארו" – מה קורה ומה התוצאה.
תשובה מלאה:
אזור בורבאי שונה מאוד מן הערבה השטוחה סביבו: אגמים צלולים, גבעות גרניט ויער אורנים – ולכן הוא אחד מאזורי הנופש המבוקשים במדינה, בעיקר לתושבי אסטנה. הצמיחה המהירה עלולה לפגוע בסביבה:
1. פגיעה ביער ובשטחים הפתוחים: כדי לקלוט יותר ויותר מבקרים נבנים במהירות בתי מלון, אתרי נופש, בתי קיט, כבישים וחניונים – גם על חופי האגמים ובתוך היער. הבנייה מכסה שטחים טבעיים, כורתת עצים ומקטעת את בתי הגידול של בעלי החיים; ריבוי המבקרים גורם לדריכת הצומח ולשחיקת הקרקע בשבילים, ומגביר את הסכנה לשריפות יער (מדורות, עישון). כך נפגע הנוף הייחודי – המשאב שבזכותו מגיעים התיירים.
2. זיהום מים ופסולת: תשתיות הביוב, המים ופינוי האשפה של אזור נופש כפרי אינן מתוכננות לעומס של מבקרים רבים כל כך. כמויות השפכים והאשפה גדלות, ושפכים ונגר מן המבנים ומן החניונים מגיעים לאגמים. הניקוז של האגמים מועט, ולכן המזהמים מצטברים במים: הם מעודדים פריחת אצות ופוגעים באיכות המים ובדגים; פסולת מצטברת ביער ועל החופים. גם שאיבת מים מוגברת לאתרי הנופש עלולה להוריד את מפלס האגמים.
(אפשר גם: זיהום אוויר ורעש מעומס התנועה בעונת הקיץ.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות בדיוק, שתיהן סביבתיות, וכל אחת מתוארת כשרשרת: פעולת הפיתוח ← הפגיעה בסביבה ← התוצאה, בהקשר של אזור נופש של אגמים ויער.
טעות נפוצה: לכתוב השפעות חברתיות־כלכליות (עליית מחירים, צפיפות) – הן אינן בתחום הסביבה.
שאלה 4 · אנרגייה – קזחסטן
חבל הארץ שהשאלה עוסקת בו הוא קזחסטן – מדינה גדולה במרכז אסיה, בין רוסיה בצפון ובין סין ומדינות מרכז אסיה בדרום ובמזרח.
לפניכם גרף ובו מוצגים נתונים על מקורות אנרגייה לייצור חשמל בקזחסטן.
עיינו בגרף, וענו על הסעיפים א–ב.
[גרף]
(1) ציינו מהו מקור האנרגייה המתחדש העיקרי במדינה בשנת 2023, והסבירו שני תנאים פיזיים המאפשרים את השימוש במקור אנרגייה זה בקזחסטן. (14 נקודות)
(2) הציגו השפעה שלילית אחת של השימוש במקור האנרגייה שציינתם על הסביבה. (5 נקודות)
(1) קזחסטן חתמה על הסכמים המחייבים אותה לשמור על עקרונות של פיתוח בר־קיימה, ובשנת 2023 קבעה יעד להגיע לניטרליות פחמנית (אפס פליטות נטו) עד שנת 2060.
הסבירו כיצד שמירה על עקרונות אלה באה לידי ביטוי בשינוי בהתפלגות השימוש במקורות אנרגייה לייצור חשמל במדינה בין 2015 ל־2023. (5 נקודות)
(2) מדענים בתחום האקלים צופים כי בעקבות שינויי האקלים ימשיכו הקרחונים בהרי טיין שאן ואלטאי להצטמק, ובמשך הזמן רבים מהם ייעלמו.
הסבירו כיצד תחזית זו של המדענים עשויה להשפיע על ייצור החשמל ההידרואלקטרי בעונת הקיץ. נמקו את תשובתכם. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) אנרגייה הידרואלקטרית – כ־7.7% מייצור החשמל ב־2023 (יותר מרוח, 3.3%, ומשמש, 1.6%).
תנאי 1 – הרים גבוהים והפרשי גובה: במזרח ובדרום־מזרח המדינה מתנשאים הרי אלטאי וטיין שאן; הנהרות היורדים מהם (אירטיש, אילי) זורמים בשיפוע תלול ובעמקים צרים המתאימים לסכרים – מפל המים מניע את הטורבינות.
תנאי 2 – משקעים רבים בהרים, שלג וקרחונים: ההרים מקבלים משקעים רבים בהרבה מן המישורים; השלג והקרחונים נמסים באביב ובקיץ ומזינים את הנהרות בספיקה גדולה.
(2) הסכרים לוכדים מים ומשנים את משטר הנהר. למשל, מילוי מאגר קפשגאי על נהר האילי הקטין את כמות המים שהגיעה לאגם בלחש (האילי הוא המקור העיקרי שלו): מפלס האגם ירד, והדלתא של הנהר – ביצות ובתי גידול לדגים ולעופות – הצטמצמה.
מה נדרש: (1) לזהות בגרף את המקור המתחדש העיקרי ולהסביר בדיוק שני תנאים פיזיים (טבעיים) המאפשרים אותו; (2) להציג השפעה שלילית אחת על הסביבה.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, המקור המתחדש העיקרי בשנת 2023 הוא האנרגייה ההידרואלקטרית – כ־7.7% מייצור החשמל, יותר מן הרוח (כ־3.3%) ומן השמש (כ־1.6%).
תנאי ראשון – תבליט הררי והפרשי גובה גדולים: רוב שטח קזחסטן מישורי, אבל במזרח ובדרום־מזרח מתנשאים הרי אלטאי וטיין שאן (מעל 4,000 מ'). הנהרות היורדים מהם – אירטיש במזרח ואילי בדרום־מזרח – זורמים במהירות בשיפוע תלול, ועוברים בעמקים צרים המתאימים לבניית סכרים. המים נופלים מגובה ומניעים טורבינות; לכן תחנות הכוח בנויות דווקא שם (בוכטרמה, אוסט־קמנוגורסק ושולבינסק על האירטיש, קפשגאי על האילי, מוינק על הצ'רין).
תנאי שני – משקעים, שלג וקרחונים בהרים: ההרים הגבוהים מאלצים את האוויר לעלות; הוא מתקרר ומוריד עליהם כמויות גדולות של שלג וגשם, בעוד המישורים יבשים. השלג והקרחונים נמסים באביב ובקיץ ומזינים את הנהרות בספיקה גדולה – כך מגיעים מים רבים לתחנות הכוח.
באטלס: מפה פיזית של מרכז אסיה ומפת משקעים.
(2) השפעה שלילית – שינוי משטר הנהר ופגיעה באגם בלחש: כדי לייצר חשמל בונים סכרים ויוצרים מאגרים, הלוכדים חלק מן המים ומשנים את הזרימה במורד. כך, בשנים שבהן מולא מאגר קפשגאי על נהר האילי (שנות ה־70 וה־80 של המאה ה־20) הגיעו פחות מים לאגם בלחש, שהאילי הוא מקור המים העיקרי שלו: מפלס האגם ירד, מליחותו עלתה, והדלתא של האילי – ביצות, אגמונים וסבך קנים, שבהם בתי גידול לדגים ולעופות – הצטמצמה. המאגר גם הציף שטחי עמק, והסכר חוסם את מעבר הדגים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מזוהה מן הגרף עם ערכו; שני התנאים פיזיים (תבליט ומשקעים), כל אחד עם מנגנון וקשר לייצור החשמל; ההשפעה השלילית אחת, סביבתית ומוסברת.
טעות נפוצה: לבחור "פחם" או "גז" – הם המקורות העיקריים, אבל אינם מתחדשים; או לתת תנאי לא פיזי.
סעיף ב
(1) חלקו של הפחם – המקור המזהם ביותר ופולט גזי החממה הרב ביותר – ירד מ־70.6% ל־57.4%; חלקם של הרוח (מ־0.1% ל־3.3%) ושל השמש (מ־0.1% ל־1.6%) עלה, וסך המקורות המתחדשים עלה מכ־10.3% לכ־12.6%; חלק מן הפחם הוחלף בגז (מ־17.6% ל־29.3%), הפולט פחות. פיתוח בר־קיימה פירושו לספק את צורכי ההווה בלי לפגוע בדורות הבאים – מעבר למקורות שאינם מתכלים ופולטים פחות. (עדיין כ־87% מן החשמל מופק מדלקים מחצביים – הדרך ליעד ארוכה.)
(2) ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ צפוי לרדת בטווח הארוך: הקרחונים הם "מאגר מים" טבעי שנמס בקיץ ומזין את הנהרות דווקא בעונה החמה והיבשה, כשכמעט אין גשם. בתחילה ההתחממות מגבירה את ההמסה, אבל ככל שהקרחונים יצטמקו וייעלמו – יהיו פחות מי הפשרה בקיץ ← ספיקה נמוכה באירטיש ובאילי ← מפלס נמוך במאגרים ← פחות מים להנעת הטורבינות ← פחות חשמל. המדינה תיאלץ להשלים חשמל ממקורות אחרים – פחם וגז (פגיעה ביעד הניטרליות) או רוח ושמש.
מה נדרש: (1) לקשר בין עקרונות פיתוח בר־קיימה לבין השינוי בגרף; (2) להסביר כיצד הצטמקות הקרחונים תשפיע על ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ, ולנמק.
תשובה מלאה:
(1) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח המספק את צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת הדורות הבאים לספק את צורכיהם – בין השאר על ידי מעבר למשאבים מתחדשים וצמצום הזיהום ופליטת גזי החממה. לפי הגרף, בין 2015 ל־2023: חלקו של הפחם – הדלק המזהם ביותר, הפולט הכי הרבה פחמן דו־חמצני לכל קוט"ש – ירד מ־70.6% ל־57.4% (ירידה של 13.2 נקודות האחוז); חלקן של אנרגיית הרוח (מ־0.1% ל־3.3%) ואנרגיית השמש (מ־0.1% ל־1.6%) עלה, וסך המקורות המתחדשים עלה מכ־10.3% לכ־12.6%; חלק מן הפחם הוחלף בגז טבעי (מ־17.6% ל־29.3%), שפולט כמחצית מן הפחמן הדו־חמצני של פחם. כלומר, המדינה מתחילה לעבור למקורות נקיים יותר, ברוח ההסכמים. עם זאת, ב־2023 עדיין כ־87% מן החשמל הופק מפחם ומגז – הדרך ליעד של 2060 עוד ארוכה.
(2) תשובה: בטווח הארוך ייצור החשמל ההידרואלקטרי בקיץ צפוי לרדת.
נימוק: הקרחונים והשלג בהרי טיין שאן ואלטאי הם מעין "מאגר מים קפוא": בחורף המשקעים נאגרים בהם, ובקיץ, כשחם, הם נמסים בהדרגה ומזינים את הנהרות – אירטיש ואילי – דווקא בעונה החמה והיבשה, שבה כמעט אין גשם במישורים. בשלב הראשון ההתחממות מגבירה את ההמסה, ולכן הספיקה בקיץ עשויה אף לעלות לזמן מה. אבל ככל שהקרחונים יצטמקו ויעלמו, יהיו פחות מי הפשרה בקיץ: הספיקה בנהרות תקטן ומפלס המאגרים יירד, ולכן יוזרמו פחות מים דרך הטורבינות ויופק פחות חשמל. בנוסף, מים שיישארו במאגרים יידרשו גם להשקיה ולשתייה, והתחרות על המים תגבר. כדי לענות על הביקוש תיאלץ המדינה להשלים חשמל ממקורות אחרים – תחנות פחם וגז (פליטות גבוהות, פגיעה ביעד הניטרליות הפחמנית) או הרחבת אנרגיית הרוח והשמש.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הקישור לקיימות נשען על נתונים מספריים מן הגרף (ירידת הפחם, עליית הרוח והשמש); (2) הכיוון (ירידה בטווח הארוך) ברור, והנימוק מסביר את תפקיד הקרחונים כמאגר המזין את הנהרות בקיץ.
טעות נפוצה: לכתוב "הקרחונים נמסים – יש יותר מים, ולכן יותר חשמל" – זה נכון רק לזמן קצר; כשהקרחונים ייעלמו, מי ההפשרה של הקיץ יפחתו.
שאלה 5 · חקלאות וסביבה – קזחסטן
חבל הארץ שהשאלה עוסקת בו הוא קזחסטן – מדינה גדולה במרכז אסיה, בין רוסיה בצפון ובין סין ומדינות מרכז אסיה בדרום ובמזרח.
הנפט והמתכות (נחושת, אבץ, ברזל) הם ענפי ייצוא עיקריים של קזחסטן, ובשנים האחרונות גדל גם ייצוא החיטה. בשנת 2013 הכריזה סין, בנאום שנישא באסטנה, על תוכנית "החגורה והדרך" – השקעה בצינורות, במסילות ברזל ובנמלים יבשתיים בין סין לאירופה דרך מרכז אסיה. קזחסטן הצטרפה לתוכנית, ובגבול עם סין הוקם נמל יבשתי גדול. תהליך זה גרם לשינוי ביעדי הייצוא העיקריים של קזחסטן.
לפניכם טבלה ובה נתונים על שיעור הייצוא של קזחסטן לפי מדינות נבחרות בשנת 2007 ובשנת 2023.
[טבלה]
(1) על פי נתוני הטבלה, ציינו מה היה השינוי ביעדי הייצוא העיקריים של קזחסטן. (5 נקודות)
(2) יש הטוענים כי השינוי ביעדי הייצוא העיקריים משפיע לטובה על קזחסטן, ויש הטוענים כי שינוי זה עלול לפגוע בה. הציגו נימוק אחד התומך באחת הטענות האלה. (9 נקודות)
בשנת 2023 אישרה ממשלת קזחסטן אסטרטגיה להגעה לניטרליות פחמנית (אפס פליטות נטו) עד שנת 2060, ובה גם יעדים להפחתת גזי החממה הנפלטים מן החקלאות. באותו זמן מעודדת הממשלה את הרחבת ענף גידול הבקר לבשר, גם לייצוא.
לפניכם גרף ובו מוצג מספר הבקר בקזחסטן בשנים 2000–2024.
[גרף]
(1) עיינו בגרף, והסבירו כיצד השינוי במספר הבקר בקזחסטן עלול להקשות על המדינה להפחית את פליטת גזי החממה מן החקלאות. (11 נקודות)
(2) בשנת 2020 הציב נשיא קזחסטן יעד לנטוע שני מיליארד עצים בשטחי היער של המדינה עד שנת 2025 (בהמשך הוארך היעד עד 2027), בין השאר על קרקעית ים אראל שהתייבשה.
תארו יתרון אחד בתחום הסביבה או הכלכלה בנטיעה של שני מיליארד עצים. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) חלקן של השכנות – בעיקר סין – גדל: שיעור הייצוא לסין עלה מ־11.8% ל־18.7% (פי כ־1.6), והיא כמעט השתוותה לאיטליה, היעד העיקרי (18.8%); גם השיעור לרוסיה עלה (מ־9.8% ל־12.4%) ולאוזבקיסטן (מ־1.8% ל־4.0%). מנגד ירד חלקה של צרפת, שבמערב אירופה (מ־8.3% ל־3.7%).
(2) טענה "לטובה": סין היא שוק עצום וסמוך עם ביקוש גדל לנפט, לגז, למתכות ולמזון; הקרבה, הצינורות והמסילות החדשות מוזילים את ההובלה – בעיה מרכזית של מדינה ללא מוצא לים – ומאפשרים לייצא יותר; ההשקעות הסיניות בתשתיות יוצרות מקומות עבודה ומקטינות את התלות בנתיבי המעבר דרך רוסיה.
(אפשר גם – טענה "לפגוע": תלות גוברת בשוק אחד ובמשקיעה אחת; האטה בסין או ירידת הביקוש שלה למתכות ולנפט תפגע קשות בהכנסות, והמדינה עלולה להיקלע לחובות ולהשפעה מדינית של סין.)
מה נדרש: (1) לציין את השינוי ביעדי הייצוא, על בסיס הטבלה; (2) לבחור אחת משתי הטענות ולהציג לה נימוק אחד.
תשובה מלאה:
(1) השינוי העיקרי: גדל חלקן של המדינות הקרובות, ובראשן סין. ב־2007 הגיעו לסין 11.8% מן הייצוא, וב־2023 – 18.7%: עלייה של כ־7 נקודות האחוז, פי כ־1.6; סין כמעט השתוותה לאיטליה, היעד העיקרי (18.8%, נפט). גם הייצוא לשכנות האחרות גדל – לרוסיה מ־9.8% ל־12.4%, ולאוזבקיסטן מ־1.8% ל־4.0% (פי כ־2.2). מנגד, חלקה של צרפת, שבמערב אירופה, ירד מ־8.3% ל־3.7%. כלומר, משקלן של השכנות באסיה – ובראשן סין – גדל, אף שאיטליה (קונה נפט) נשארה היעד הראשון בהפרש זעיר.
(2) נימוק התומך בטענה שהשינוי משפיע לטובה – שוק גדול וקרוב, והובלה זולה יותר: סין היא כלכלה ענקית, הסמוכה לקזחסטן, עם ביקוש גדל לנפט, לגז, למתכות ולמזון (חיטה, בשר). בגלל ההשקעות של "החגורה והדרך" נבנו צינורות נפט וגז ומסילות ברזל מקזחסטן לסין, ונמל יבשתי גדול בגבול. לקזחסטן, שהיא מדינה ללא מוצא לים, ההובלה היבשתית לשכנה הקרובה זולה ומהירה בהרבה מן ההובלה לנמלים רחוקים. כך היא יכולה לייצא יותר במחיר תחרותי, להגדיל את הכנסותיה, ולפתח תעסוקה במכרות, בתחבורה ובשירותי הלוגיסטיקה (קזחסטן נעשית "גשר יבשתי" בין סין לאירופה). בנוסף, הייצוא לסין מגוון את נתיבי הייצוא ומקטין את התלות בצינורות העוברים דרך רוסיה. זהו ביטוי לתהליך הגלובליזציה – פתיחת שווקים וחיבור מרחבים בתשתיות.
(אפשר גם – נימוק לטענה שהשינוי עלול לפגוע: התלות בסין גדלה – גם כשוק וגם כמשקיעה. האטה בכלכלת סין או ירידה בביקוש שלה למתכות ולנפט יגרמו לירידה חדה בהכנסות; ההלוואות להקמת התשתיות עלולות להכביד בחובות ולהגביר את ההשפעה המדינית של סין על קזחסטן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מנוסח בבירור ומבוסס על נתוני הטבלה (סין והשכנות עלו, צרפת ירדה); (2) נבחרה טענה אחת, עם נימוק אחד מפותח: הגורם (שוק קרוב + תשתיות) ← התוצאה לכלכלת קזחסטן.
טעות נפוצה: לכתוב ש"סין הפכה ליעד הראשון" – לפי הטבלה איטליה עדיין גבוהה במעט (18.8% לעומת 18.7%); או להציג נימוקים לשתי הטענות כתשובה – נדרש נימוק אחד לטענה אחת.
סעיף ב
(1) לפי הגרף מספר הבקר עלה מכ־4 מיליון ב־2000 לכמעט 8 מיליון ב־2024 – פי 2, בעלייה כמעט רציפה. בקר הם מעלי גירה: בתהליך העיכול בקיבתם נוצר גז מתאן הנפלט לאטמוספרה, ומן ההפרשות שלהם (ומן הדשנים) נפלטת תחמוצת החנקן – שניהם גזי חממה חזקים. יותר בקר = יותר מתאן ותחמוצת חנקן, ולכן הפליטות מן החקלאות גדלות במקום לרדת. בנוסף, יותר בקר דורש יותר מרעה ומספוא – רעייה יתר בערבות פוגעת בצומח ובקרקע, שקולטים פחות פחמן.
(2) יתרון סביבתי – בלימת סופות האבק והמלח: שורשי העצים והשיחים (כמו הסקסאול) מייצבים את הקרקע החשופה של קרקעית ים אראל, והנוף הירוק מאט את הרוח – כך פוחתות סופות האבק המלוח הפוגעות בבריאות התושבים ובשדות. (אפשר גם: קליטת פחמן דו־חמצני.)
מה נדרש: (1) לתאר מן הגרף את השינוי במספר הבקר ולהסביר את הקשר בינו לבין פליטת גזי החממה; (2) לתאר יתרון אחד – סביבתי או כלכלי – של נטיעת שני מיליארד עצים.
תשובה מלאה:
(1) השינוי בגרף: מספר הבקר בקזחסטן עלה כמעט ברציפות – מכ־4.0 מיליון ב־2000 לכ־6.2 מיליון ב־2011, ולכמעט 8 מיליון (כ־7.98) ב־2024 – פי 2 בתוך פחות מ־25 שנה; היו ירידות קצרות בלבד (2012, 2019, 2022).
הקשר לגזי החממה: בקר (כמו כבשים) הם מעלי גירה. בתהליך העיכול בקיבתם מפרקים חיידקים את העשב, ונוצר גז מתאן שהם פולטים לאוויר; המתאן הוא גז חממה חזק בהרבה מפחמן דו־חמצני. בנוסף, השתן והגללים של בעלי החיים והדשנים החנקניים שבשטחי המספוא פולטים תחמוצת חנקן (N₂O), גם הוא גז חממה חזק. לכן הכפלת מספר הבקר פירושה שהפליטות מגידול בעלי חיים גדלות – בדיוק בכיוון ההפוך ליעד האסטרטגיה. בנוסף, עדר גדול דורש יותר שטחי מרעה ומספוא: רעיית יתר בערבות מדלדלת את הצומח ומגבירה את סחף הקרקע, וקרקע וצומח פגועים אוגרים פחות פחמן. כדי להפחית את הפליטות ולהמשיך לפתח את הענף, תצטרך המדינה לשפר את היעילות – יותר בשר מכל בהמה, מספוא איכותי, טיפול בזבל – משימה קשה ויקרה.
(2) יתרון בתחום הסביבה – בלימת סופות אבק ומלח: חלק גדול מן הנטיעות נעשה על קרקעית ים אראל שהתייבשה, שממנה מעלות הרוחות סופות של אבק מלוח ומזוהם. שורשי העצים והשיחים העמידים ליובש (כמו הסקסאול) מייצבים את הקרקע החשופה, והצומח מאט את מהירות הרוח ליד הקרקע; כך פוחתות סופות האבק, ומצטמצמת הפגיעה בבריאות התושבים (מחלות נשימה) ובשדות שבסביבה.
(אפשר גם – בתחום הסביבה: קליטת פחמן דו־חמצני בפוטוסינתזה ואגירתו בעצים ובקרקע, שמקזזת חלק מן הפליטות; בתחום הכלכלה: מקומות עבודה במשתלות ובנטיעה באזורים כפריים, ושמירה על שטחי חקלאות מפני רוחות וסחף.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מתואר עם מספרים מן הגרף (מכ־4 לכמעט 8 מיליון, פי 2), והקשר לגזי החממה מוסבר במנגנון – מתאן ממעלי גירה ותחמוצת חנקן – ובכיוון הנכון (עלייה מקשה על ההפחתה); (2) יתרון אחד, מתואר כתהליך (ייצוב הקרקע ובלימת הרוח) עם התוצאה.
טעות נפוצה: לכתוב שהבקר "פולט פחמן דו־חמצני" – גז החממה העיקרי מבעלי חיים מעלי גירה הוא מתאן; או לקרוא את הגרף כירידה בגלל הירידות הקצרות – המגמה הכללית היא עלייה.