מתכונת 5 בגאוגרפיה (שאלון 57361) - פתרון מלא
גאוגרפיה – שאלון 57361 (סמסטר ראשון כבר בתיכון) · במבנה של הבגרות · 5 שאלות · שעתיים
מבחן מתכונת בגאוגרפיה במבנה של בחינת הבגרות. לכל סעיף יש תשובה ופתרון מלא - פתרו בזמן של הבחינה, ורק אחר כך פתחו את הפתרונות.
מבנה המתכונת
א. משך הבחינה: שעתיים.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה פרק אחד – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב).
סך הכול – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה)
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך
(3) אטלס כרטא אוניברסלי
ד. הוראות מיוחדות:
(1) כדי להמחיש את התשובות אפשר להוסיף סרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
(2) יש לענות על מספר השאלות לפי ההוראות בבחינה.
שימו לב: שאלון זה מיועד אך ורק לתלמידים הלומדים במסגרת תוכנית "סמסטר ראשון כבר בתיכון".
יש לכתוב במחברת הבחינה בלבד. יש לרשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה. כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
השאלות בשאלון זה מנוסחות בלשון רבים, אף על פי כן על כל תלמידה וכל תלמיד להשיב עליהן באופן אישי.
ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
בשאלון זה יש לענות על שלוש שאלות: על שאלה 1 (חובה) ועל שתיים מן השאלות 2–5. שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה 1 (לכל סעיף – 11⅓ נקודות); ענו על שתיים מן השאלות 2–5 (לכל שאלה – 33 נקודות).
שאלה 1 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
שאלת חובה – ענו על שלושה מן הסעיפים א–ד בשאלה זו (לכל סעיף – 11⅓ נקודות).
רוב שטחה של דרום קוריאה הררי.
עַיינו במפה הפיזית שבאטלס. צַיינו את השם של רכס ההרים העיקרי בדרום קוריאה, ותארו מאפיין אחד שלו.
תארו את ההבדל בתפרוסת האוכלוסייה של דרום קוריאה בין אזור הבירה – סיאול והסביבה – ובין שאר המדינה, והסבירו גורם אחד להבדל זה.
בטבלה שלפניכם נתונים על המיקום והטמפרטורות של שתי ערים בדרום קוריאה: סיאול וגנגנונג.
הַסבירו את הגורם להבדל בין מִשרע הטמפרטורות השנתי של סיאול ובין מִשרע הטמפרטורות של גנגנונג.
[טבלה]
לפניכם טבלה ובה נתונים על היערות בדרום קוריאה.
[טבלה – היערות בדרום קוריאה]
(1) הַסבירו מדוע כריתת יערות במדרונות ההרים עלולה לגרום נזקים לסביבה במדינה הררית שיש בה גשמי קיץ עזים.
(2) הַסבירו כיצד העיקרון של פיתוח בר־קיימה בא לידי ביטוי בנתונים שבטבלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
רכס טאבק. מאפיין: נמשך לאורך החוף המזרחי של חצי האי; גובהו הממוצע כ־1,000 מ' (פסגות של עד כ־1,700 מ'); אסימטרי – מדרון מזרחי תלול היורד אל הים המזרחי ומדרון מערבי מתון; הוא קו פרשת המים העיקרי, והנהרות הגדולים (האן, נקדונג) זורמים ממנו מערבה ודרומה.
מה נדרש: לציין את הרכס ולתאר מאפיין אחד שלו מן המפה הפיזית.
תשובה מלאה:
במפה הפיזית של מזרח אסיה באטלס רואים שהרכס העיקרי של דרום קוריאה הוא רכס טאבק, הנמשך מצפון לדרום לאורך החוף המזרחי של חצי האי הקוריאני.
מאפיין (אחד מאלה): (א) גובה – רכס בגובה ממוצע של כ־1,000 מ', ופסגות בו מגיעות לכ־1,700 מ' (סוראקסן); (ב) אסימטריה – המדרון המזרחי תלול ויורד במהירות אל הים המזרחי (ים יפן), והמדרון המערבי מתון ויורד בהדרגה אל המישורים והעמקים; (ג) פרשת מים – הרכס הוא קו פרשת המים העיקרי, והנהרות הגדולים, כמו האן ונקדונג, זורמים ממנו מערבה ודרומה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הרכס מזוהה בשמו, והמאפיין מתאר את הרכס עצמו (מיקום, גובה, אסימטריה או פרשת מים).
סעיף ב
באזור הבירה (סיאול, אינצ'ון ומחוז גיונגי), כ־12% משטח המדינה, גרה כמחצית מן האוכלוסייה – צפיפות גבוהה מאוד; שאר המדינה, ובייחוד האזורים ההרריים במזרח, דליל הרבה יותר. גורם: כלכלה ושלטון – בסיאול מרוכזים השלטון, המטות של החברות הגדולות, האוניברסיטאות והתעסוקה, ולכן היא מושכת מהגרים מכל המדינה; או פיזי – אזור הבירה שוכן במישור ובעמק נהר האן, נוח לבנייה ולתחבורה, לעומת ההרים במזרח.
מה נדרש: לתאר את ההבדל (ריכוז באזור הבירה מול שאר המדינה) ולהסביר גורם אחד.
תשובה מלאה:
ההבדל: במפת צפיפות האוכלוסייה באטלס רואים ריכוז גדול מאוד של אוכלוסייה בצפון־מערב המדינה – אזור הבירה, הכולל את סיאול, את אינצ'ון ואת מחוז גיונגי. באזור זה, שהוא כ־12% בלבד משטח המדינה, גרה כמחצית מאוכלוסיית דרום קוריאה (כ־26 מיליון איש), בצפיפות גבוהה מאוד. שאר המדינה – ובמיוחד האזורים ההרריים במזרח, לאורך רכס טאבק – דליל הרבה יותר, וריכוזים נוספים קטנים יותר יש סביב פוסאן ודאגו בדרום־מזרח.
גורם (אחד מאלה): כלכלה ושלטון – בסיאול מרוכזים השלטון, המטות של התאגידים הגדולים, הבנקים, האוניברסיטאות המובילות ורוב מקומות העבודה בשירותים ובתעשייה עתירת ידע, ולכן היא מושכת מהגרים מן הכפרים ומן הערים הקטנות. או: פיזי – אזור הבירה שוכן במישור ובעמק נהר האן, נוח לבנייה, לחקלאות ולתחבורה, ואילו במזרח ההרים התלולים מקשים על ההתיישבות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התיאור משווה את שני האזורים עם נתונים, והגורם מוסבר וקשור להבדל.
סעיף ג
המשרע בסיאול: 26.1−(−2.0) = 28.1°C; בגנגנונג: 25.0−0.9 = 24.1°C – ההבדל נובע בעיקר מן החורף. הגורם: רכס טאבק. בחורף נושבות מצפון־מערב רוחות קרות ויבשות מפנים היבשת (המונסון החורפי) – הן מגיעות ישירות לסיאול; גנגנונג שוכנת ממזרח לרכס, וההרים חוסמים את האוויר הקר, והאוויר שיורד במדרון המזרחי מתחמם. בנוסף, לחוף הים המזרחי השפעה ממתנת. לכן החורף בגנגנונג חמים יותר והמשרע קטן יותר.
מה נדרש: לחשב את המשרעים ולהסביר את הגורם (מחסום הרים ורוחות החורף, השפעת הים).
תשובה מלאה:
חישוב מן הטבלה: המשרע השנתי בסיאול הוא 26.1−(−2.0) = 28.1°C, ובגנגנונג 25.0−0.9 = 24.1°C. בקיץ הטמפרטורות דומות, וההבדל נובע בעיקר מן החורף – ינואר בגנגנונג חם בכ־3°C.
הגורם: רכס טאבק כמחסום. בחורף נושבות על חצי האי הקוריאני רוחות צפון־מערביות קרות ויבשות, שמגיעות מפנים יבשת אסיה (המונסון החורפי). סיאול שוכנת במערב חצי האי, והאוויר הקר מגיע אליה ישירות. גנגנונג שוכנת על החוף המזרחי, ממזרח לרכס טאבק: ההרים חוסמים חלק מן האוויר הקר, והאוויר שעובר מעל הרכס ויורד במדרון המזרחי נדחס ומתחמם. בנוסף, הים המזרחי הסמוך ממתן את קור החורף. לכן החורף בגנגנונג חמים יותר והמשרע קטן יותר, אף ששתי הערים שוכנות כמעט באותו קו רוחב.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המשרעים מחושבים, וההסבר מראה את תפקיד רכס ההרים מול רוחות החורף (ואפשר גם את השפעת הים).
סעיף ד
(1) בלי עצים ושורשים הקרקע במדרונות התלולים נסחפת בגשמי המונסון העזים; גדל הנגר העילי, ויש יותר שיטפונות וגלישות קרקע, והסחף ממלא את הנהרות; גם בתי הגידול והמגוון הביולוגי נפגעים.
(2) המדינה ייערה מחדש את ההרים החשופים: שיעור השטח המיוער כ־64%, ונפח העצים ביער עלה פי 10 בערך – מכ־10 לכ־103 מ"ק לכל הקטאר. המשאב שנוצל בעבר עד כלות שוקם, והוא משמש היום לעץ, לשמירה על הקרקע והמים ולנופש – גם לדורות הבאים.
מה נדרש: (1) נזק סביבתי מוסבר של כריתת היער בתנאי האזור; (2) שימוש בנתוני הטבלה וקשר לעיקרון.
תשובה מלאה:
(1) במדרונות תלולים העצים ושורשיהם מחזיקים את הקרקע ומעכבים את מי הגשם. בדרום קוריאה יורד רוב הגשם בקיץ, בגשמי מונסון עזים. כשהיער נכרת, הגשם פוגע בקרקע החשופה וסוחף אותה, הנגר העילי גדל, ויש יותר שיטפונות וגלישות קרקע; הסחף ממלא את הנהרות ואת המאגרים. בנוסף נהרסים בתי הגידול, והמגוון הביולוגי נפגע.
(2) פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. בטבלה רואים שבשנות החמישים והשישים היו רוב ההרים חשופים, אחרי שהיערות נוצלו עד כלות. בשנים 1973–1986 התקיים מבצע לאומי לייעור, ונפח העצים ביער עלה מכ־10 לכ־103 מ"ק לכל הקטאר – פי 10 בערך – והיום כ־64% משטח המדינה מיוער. כלומר משאב שנהרס שוקם, והוא מספק עץ, שומר על הקרקע ועל מקורות המים, מקטין שיטפונות ומשמש לנופש – לטובת הדורות הבאים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: סעיף (1) מסביר את המנגנון בהקשר של מונסון ומדרונות; סעיף (2) מחשב ומשתמש בנתונים ומקשר אותם להגדרת העיקרון.
שאלה 2 · האי ג'ג'ו – עיצוב הנוף וכלכלה
עַיינו בתיאור של תמונות 1–2, וענו על התת־סעיפים (1)–(2).
[תמונה 1, תמונה 2]
(1) בתמונות נראות שתי צורות נוף באי ג'ג'ו שבדרום דרום קוריאה: הר געש מגן (הר הלה), חרוט געשי (סונגסן אילצ'ולבונג).
הַסבירו מהו הגורם העיקרי לעיצוב צורות נוף אלה. (8 נקודות)
(2) הסבירו יתרון אחד לאדם בכל אחת מצורות נוף אלה (סך הכול – שני יתרונות). (11 נקודות)
בעשורים האחרונים גדל מאוד מספר התיירים באי ג'ג'ו, וכיום מבקרים בו יותר מעשרה מיליון תיירים בשנה, אף שבאי גרים רק כ־700 אלף תושבים.
הסבירו שתי השפעות אפשריות של הגידול הרב בתיירות על האי (בתחומים: כלכלה, חברה, סביבה).
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
(1) פעולת הכוחות הפנימיים – געשיות: מגמה מבטן האדמה פרצה דרך הקרום. זרמי לבה בזלתית נוזלית התפשטו למרחקים ובנו הר רחב ומתון – הר געש מגן; התפרצות נפיצה במגע עם מי הים זרקה אפר ושברי סלע שהצטברו סביב הלוע – חרוט געשי.
(2) הר הגעש המגן – מים: סלע הבזלת הסדוק והנקבובי מחלחל את הגשם הרב, ובתוכו נאגרים מי תהום – מקור המים העיקרי של תושבי האי (וגם תיירות ופארק לאומי). החרוט הגעשי – תיירות: נוף ייחודי שהוכרז אתר מורשת עולמית, ומושך מיליוני מבקרים.
מה נדרש: (1) הגורם העיקרי (געשיות – כוחות פנימיים), מוסבר; (2) יתרון אחד לכל צורת נוף, מוסבר.
תשובה מלאה:
(1) הגורם העיקרי הוא פעולת הכוחות הפנימיים – געשיות. האי כולו נוצר בהתפרצויות געשיות במשך כשני מיליון שנה: מגמה מבטן האדמה עלתה ופרצה אל פני השטח. הר הלה נבנה מזרמים רבים של לבה בזלתית נוזלית, שהתפשטו למרחקים גדולים – ולכן נוצר הר רחב בעל מדרונות מתונים, הר געש מגן, שבפסגתו מכתש. סונגסן אילצ'ולבונג נוצר בהתפרצות נפיצה במים רדודים: המגמה פגשה את מי הים, ואפר ושברי סלע שנזרקו הצטברו בשכבות סביב הלוע – ונוצר חרוט תלול.
(2) הר הגעש המגן – מקור מים: סלע הבזלת שממנו בנוי ההר סדוק ונקבובי, ולכן הגשם הרב שיורד על המדרונות מחלחל לתוכו ונאגר כמי תהום. מי התהום הם מקור המים העיקרי של תושבי האי. (אפשר גם: פארק לאומי ותיירות טיולים – הר הלה הוא ההר הגבוה בדרום קוריאה, כ־1,950 מ'.)
החרוט הגעשי – תיירות: צורת הנוף הייחודית, העולה ישר מן הים, היא אחד הסמלים של האי ונכללת באתר מורשת עולמית ("האי הגעשי ג'ג'ו ומערות הלבה", 2007). היא מושכת מבקרים רבים מקוריאה ומן העולם – מקור תעסוקה והכנסה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר כתהליך (לבה נוזלית / התפרצות נפיצה), וכל יתרון קשור למאפיין של צורת הנוף.
סעיף ב
1. כלכלה: הכנסות ומקומות עבודה רבים במלונאות, בתחבורה ובמסעדות; אבל גם עליית מחירי הקרקע והדיור לתושבים.
2. סביבה: לחץ על משאבי האי – שאיבה רבה של מי תהום, כמויות פסולת וביוב גדולות, צפיפות ושחיקה של שבילים ואתרי טבע.
מה נדרש: שתי השפעות שונות, כל אחת מתחום אחר ומוסברת.
תשובה מלאה:
השפעה 1 – כלכלה וחברה: התיירות יוצרת הכנסות ומקומות עבודה רבים בבתי מלון, במסעדות, בתחבורה ובשירותים, ומשכה השקעות לאי. מנגד, הביקוש לקרקע לבתי מלון ולדירות נופש מעלה את מחירי הקרקע והדיור, וקשה יותר לתושבים המקומיים, בייחוד לצעירים, לגור באי; אורח החיים המסורתי של הכפרים משתנה.
השפעה 2 – סביבה: מספר המבקרים גדול פי כמה עשרות ממספר התושבים, ולכן יש לחץ גדול על המשאבים המוגבלים של האי – שאיבה רבה של מי תהום, כמויות גדולות של פסולת ושל ביוב, עומס תנועה וזיהום אוויר. באתרי הטבע – בשבילים להר הלה ובחרוט הגעשי – יש צפיפות, והשבילים והצמחייה נשחקים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי ההשפעות מתחומים שונים, כל אחת מוסברת וקשורה לנתונים שבשאלה.
שאלה 3 · אוכלוסייה
בפירמידת הגילים שלפניכם מוצגים נתונים על מבנה הגילים של האוכלוסייה בדרום קוריאה בשנת 2023.
עַיינו בפירמידת הגילים, וענו על הסעיפים א–ב.
[פירמידת גילים]
תארו שלושה מאפיינים של אוכלוסיית דרום קוריאה בשנת 2023. בתשובה השתמשו במושגים אוכלוסייה תלויה ואוכלוסייה יצרנית.
לפניכם טענה שנשמעת לעיתים קרובות:
"בעשרים השנים הקרובות צפוי בדרום קוריאה מחסור גדול בעובדים, והיא תצטרך לעודד ילודה, להעסיק עובדים זרים ולהגביר את השימוש ברובוטים."
על פי הנתונים המוצגים בפירמידה, הַסבירו טענה זו.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
1. ילודה נמוכה מאוד – בסיס צר מאוד: בני 4-0 רק כ־2.6%, בני 14-0 כ־11.0%. 2. אוכלוסייה יצרנית גדולה מאוד – כ־70.7% בני 64-15; אוכלוסייה תלויה קטנה יחסית – כ־29.3% (כ־41 תלויים לכל 100 בגיל העבודה). 3. הזדקנות מתקרבת – בני 65+ כבר כ־18.3%, והקבוצות הרחבות הן בני 40–64.
מה נדרש: שלושה מאפיינים שונים, כל אחד מבוסס על נתון מן הפירמידה, ושימוש נכון במושגים אוכלוסייה תלויה ואוכלוסייה יצרנית.
תשובה מלאה:
1. ילודה נמוכה מאוד: בסיס הפירמידה צר מאוד – בני 4-0 הם רק כ־2.6% מן האוכלוסייה, ובני 14-0 כ־11.0%. כל קבוצת גיל צעירה קטנה בהרבה מזו שמעליה.
2. אוכלוסייה יצרנית גדולה מאוד ואוכלוסייה תלויה קטנה יחסית: בני 64-15 – האוכלוסייה היצרנית – הם כ־70.7% מן האוכלוסייה, ואילו האוכלוסייה התלויה (14-0 ו־65+) היא כ־29.3%: על כל 100 אנשים בגיל העבודה יש רק כ־41 תלויים.
3. הזדקנות מתקרבת: בני 65 ומעלה הם כבר כ־18.3% מן האוכלוסייה, והקבוצות הרחבות ביותר בפירמידה הן בני 40–64 (יחד כ־40.2%), כלומר בעשורים הבאים חלקם של הקשישים יגדל מאוד. בגילי +80 נשים רבות מגברים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מאפיינים שונים, כל אחד מגובה בנתון מן הפירמידה; המושגים אוכלוסייה תלויה (14-0 ו־65+) ואוכלוסייה יצרנית (64-15) משמשים נכון.
טעות נפוצה: לכתוב "אוכלוסייה תלויה – קשישים" בלבד; האוכלוסייה התלויה כוללת גם את בני 14-0.
סעיף ב
הקבוצות הגדולות – בני 40–64 (כ־40.2%) – יצאו לפנסיה בעשרים השנים הקרובות, ואילו הקבוצות שייכנסו במקומן לגיל העבודה – הילדים של היום – קטנות מאוד (בני 14-0 רק כ־11.0%, בני 4-0 כ־2.6%). לכן מספר העובדים יקטן – מחסור בעובדים; עידוד ילודה, עובדים זרים ורובוטים הם דרכים להשלים את החסר.
מה נדרש: להסביר את הטענה בעזרת נתונים מן הפירמידה.
תשובה מלאה:
על פי הפירמידה, הקבוצות הגדולות ביותר באוכלוסייה היצרנית הן בני 40–64 – יחד כ־40.2% מן האוכלוסייה. בעשרים השנים הקרובות הם יגיעו לגיל הפרישה ויצאו משוק העבודה. הקבוצות שייכנסו במקומם לגיל העבודה הן הילדים של היום, וקבוצות אלה קטנות מאוד: בני 14-0 הם רק כ־11.0% מן האוכלוסייה, ובני 4-0 כ־2.6% בלבד. לכן מספר העובדים יקטן משנה לשנה, וייווצר מחסור בעובדים. עידוד ילודה (בטווח הארוך), העסקת עובדים זרים והגברת השימוש ברובוטים ובאוטומציה הם דרכים להשלים את החסר בכוח העבודה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההסבר מבוסס על נתוני הפירמידה ומראה את הקשר בין מבנה הגילים לבין הטענה.
שאלה 4 · תאגיד הרכב יונדאי
חברת יונדאי לייצור מכוניות הוקמה בשנת 1967 בדרום קוריאה, ובשנת 1968 החלה לפעול במפעל בעיר אוּלְסַן, על החוף הדרום־מזרחי של המדינה. מפעל יונדאי באולסן הוא היום מפעל הרכב הגדול בעולם באתר אחד, ולצדו פועלות בעיר מספנה ענקית ובית זיקוק גדול. עם השנים נהפכה יונדאי לחברה רב־לאומית, ויש לה מפעלי ייצור במדינות רבות בעולם.
מיקומה של העיר אולסן מקנה יתרונות להקמת מפעל לייצור מכוניות.
תארו שני יתרונות כאלה.
מרכזי המחקר והפיתוח העיקריים של חברת יונדאי ממוקמים בדרום קוריאה.
הסבירו שני יתרונות יחסיים למיקומם של מרכזי המחקר והפיתוח של החברה בדרום קוריאה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
1. עיר נמל על החוף: דרום קוריאה ענייה במשאבי טבע, ודרך הנמל מייבאים חומרי גלם ומייצאים את המכוניות ישירות מן המפעל לשווקים בעולם (בעיקר בדרך הים).
2. אזור של תעשייה כבדה: באולסן ובסביבתה – מספנה, בית זיקוק ותעשייה פטרוכימית, ומפעל פלדה גדול בעיר פוהאנג הסמוכה – אספקה קרובה של פלדה, פלסטיק וחלקים, וכוח עבודה תעשייתי מיומן. (אפשר גם: קרבה לנמל פוסאן – הנמל הגדול במדינה.)
מה נדרש: שני יתרונות שונים הנובעים ממיקום העיר, כל אחד מתואר ומוסבר.
תשובה מלאה:
יתרון 1 – עיר נמל: אולסן שוכנת על החוף הדרום־מזרחי של דרום קוריאה. דרום קוריאה ענייה במשאבי טבע, ולכן תעשיית הרכב צריכה לייבא חומרי גלם – עפרות ברזל, פחם ונפט – ואת רוב המכוניות היא מייצאת לשווקים בעולם באוניות. במפעל שעל החוף אפשר להעמיס את המכוניות ישירות על אוניות, וזה חוסך עלויות הובלה.
יתרון 2 – אזור של תעשייה כבדה: אולסן הוגדרה בשנות השישים כאזור תעשייה, ופועלים בה מספנה ענקית, בית זיקוק ותעשייה פטרוכימית; בעיר פוהאנג הסמוכה פועל מפעל פלדה גדול. כך יש למפעל הרכב אספקה קרובה של פלדה, של מוצרי פלסטיק ושל חלקים, וגם כוח עבודה תעשייתי מיומן ותשתיות של אנרגייה ותחבורה.
(אפשר גם: קרבה לפוסאן – העיר השנייה בגודלה ונמל המכולות הגדול במדינה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים (נמל ויצוא; אשכול של תעשייה כבדה וספקים), כל אחד קשור למיקום.
סעיף ב
1. כוח אדם משכיל: בדרום קוריאה אחד משיעורי ההשכלה הגבוהה הגבוהים בעולם ומהנדסים רבים בתחומי האלקטרוניקה, התוכנה והמכונות.
2. סביבה של תעשייה עתירת ידע: חברות אלקטרוניקה ושבבים גדולות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות, ותמיכה ממשלתית במחקר ובפיתוח – שיתופי פעולה בפיתוח רכב חשמלי וחכם. (אפשר גם: קרבה למטה ולמפעלי האם; שמירה על הידע במדינת הבית.)
מה נדרש: שני יתרונות יחסיים של דרום קוריאה למחקר ופיתוח, כל אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
יתרון 1 – הון אנושי: בדרום קוריאה אחד משיעורי ההשכלה הגבוהה הגבוהים בעולם, ומדי שנה מסיימים את לימודיהם מהנדסים רבים במכונות, באלקטרוניקה ובתוכנה. פיתוח של מכוניות חדשות – רכב חשמלי, סוללות, מערכות נהיגה חכמות – דורש בדיוק כוח אדם כזה.
יתרון 2 – סביבה של תעשייה עתירת ידע: בדרום קוריאה פועלות חברות אלקטרוניקה, שבבים וסוללות מן הגדולות בעולם, לצד מכוני מחקר ואוניברסיטאות. הממשלה תומכת במחקר ובפיתוח בהשקעות ובהטבות. כך יכולים מרכזי המחקר של יונדאי לשתף פעולה עם ספקי טכנולוגיה קרובים – יתרון חשוב כשהמכונית הופכת למוצר אלקטרוני.
(אפשר גם: קרבה למטה החברה ולמפעלי האם – מעבר מהיר מפיתוח לייצור; שמירה על הידע והסודות הטכנולוגיים במדינת הבית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים, כל אחד קשור לצורכי המחקר והפיתוח ולמאפייני דרום קוריאה.
שאלה 5 · אנרגייה בדרום קוריאה
בתרשימים שלפניכם מוצג שיעור השימוש במקורות אנרגייה להפקת חשמל בדרום קוריאה בשנים 2000 ו־2024.
עַיינו בתרשימים, וענו על הסעיפים א–ב שאחריהם.
[תרשימים]
צַיינו את מקור האנרגייה שחלקו בהפקת החשמל בדרום קוריאה גדל יותר מכל מקור אחר בשנים 2000–2024. הַסבירו שני גורמים לכך.
בדרום קוריאה בא לידי ביטוי העיקרון של פיתוח בר־קיימה בחלק מן השינויים במקורות האנרגייה להפקת חשמל, אך עדיין במידה מוגבלת.
הסבירו כיצד.
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
גז טבעי – מכ־10% לכ־29%. גורם 1: הגז מזהם פחות מפחם ומנפט – פחות חלקיקים ותחמוצות גופרית ופחות פחמן דו־חמצני; בדרום קוריאה זיהום האוויר ("אבק עדין") בערים הוא בעיה קשה, ולכן הוחלפו תחנות פחם ונפט. גורם 2: לדרום קוריאה אין כמעט משאבי אנרגייה משלה – היא מייבאת גז נוזלי (LNG) באוניות ממדינות רבות, וכך מגוונת את מקורותיה; תחנות גז גמישות ומשלימות את החשמל מן השמש ומן הכורים.
מה נדרש: לזהות את המקור (עם נתונים) ולהסביר שני גורמים.
תשובה מלאה:
על פי התרשימים, המקור שחלקו גדל יותר מכל מקור אחר הוא הגז הטבעי – מכ־10% מן החשמל בשנת 2000 לכ־29% בשנת 2024.
גורם 1 – סביבה ובריאות: שריפת גז טבעי מזהמת פחות משריפת פחם ונפט – היא פולטת מעט חלקיקים ותחמוצות גופרית וכמות קטנה יותר של פחמן דו־חמצני. בערים הגדולות של דרום קוריאה זיהום האוויר ב"אבק עדין" הוא בעיה בריאותית קשה, ולכן המדינה מחליפה תחנות כוח פחמיות ונפטיות בתחנות גז.
גורם 2 – משאבים וגמישות: לדרום קוריאה אין כמעט נפט, גז או פחם משלה, והיא מייבאת את רוב האנרגייה שלה. את הגז היא מייבאת בצורה נוזלית (LNG) באוניות, מכמה מדינות, וכך היא מגוונת את מקורותיה ומקטינה את התלות בספק אחד. בנוסף, תחנות כוח של גז אפשר להפעיל ולכבות במהירות, ולכן הן משלימות את החשמל מכורים גרעיניים ומן השמש בשעות הביקוש הגבוה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המקור מזוהה עם נתונים; שני הגורמים שונים ומוסברים.
סעיף ב
ביטוי לעיקרון: חלקו של הפחם, המזהם ביותר, ירד מכ־40% לכ־30% והנפט כמעט נעלם; השמש וביומסה הגיעו יחד לכ־8% – פחות זיהום ופליטות. המגבלה: כ־90% מן החשמל עדיין מופק ממקורות מתכלים (פחם, גז, גרעיני) והמקורות המתחדשים רק כ־10%.
מה נדרש: לתאר מן הנתונים את מה שמבטא את העיקרון ואת המגבלה, ולקשר להגדרה.
תשובה מלאה:
פיתוח בר־קיימה הוא פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם.
ביטוי לעיקרון: על פי התרשימים, חלקו של הפחם – מקור האנרגייה המזהם ביותר – ירד מכ־40% בשנת 2000 לכ־30% בשנת 2024, והנפט כמעט נעלם מהפקת החשמל. החליפו אותם בעיקר גז טבעי, המזהם פחות, ומקורות מתחדשים – שמש (כ־5%) וביומסה. כך פוחתים זיהום האוויר ופליטת גזי החממה.
המגבלה: עדיין כ־90% מן החשמל מופק ממקורות שאינם מתחדשים – פחם, גז ודלק גרעיני, שרובם מיובאים ומתכלים, וחלקם של המקורות המתחדשים הוא רק כ־10%. לכן העיקרון בא לידי ביטוי רק בחלק מן השינויים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: התשובה משתמשת בנתוני התרשימים לשני הצדדים ומקשרת אותם להגדרת העיקרון.