בגרות בגאוגרפיה 57381 - קיץ 2018
גאוגרפיה – שאלון 57381 · קיץ · 14 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, קיץ 2018, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל – 36 נקודות
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון – 28 נקודות
פרק שלישי – נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) – 36 נקודות
סה"כ – 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 1993 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה).
(2) אטלס כרטא – פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1993 ואילך.
(3) אטלס כרטא אוניברסלי.
(4) אטלס ישראל החדש – האטלס הלאומי מהדורת 2008.
(5) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000.
(6) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000.
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד, בעמודים נפרדים, כל מה שברצונך לכתוב כטיוטה (ראשי פרקים, חישובים וכדומה).
רשום "טיוטה" בראש כל עמוד טיוטה. רישום טיוטות כלשהן על דפים שמחוץ למחברת הבחינה עלול לגרום לפסילת הבחינה!
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
נספחים: א. מדרש תמונה לשאלה 4; ב. תמונות לשאלה 12
פרק ראשון – גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1–3 ועל אחת מן השאלות 4–6 (36 נקודות). ענה על אחת מן השאלות 1–3 (לשאלה – 22 נקודות). ענה על אחת מן השאלות 4–6 (לשאלה – 14 נקודות).
שאלה 1 · מפעלי מים בישראל
לא במיקוד תשפ"ז – נושא המים (תפרוסת מקורות המים, צריכה ומאזן, התמודדות עם מחסור – כולל התפלה) והמוביל הארצי אינם בחומר 2027.
ציין סיבה אחת להקמת המוביל הארצי בישראל בשנות השישים של המאה ה־20. (5 נקודות)
בטבלה שלפניך מוצגת צריכת המים הכללית בישראל בשנת 2005 ובשנת 2015, ובמפה הסכמטית שלפניך מוצגות כמויות המים שהופקו ממקורות המים העיקריים של ישראל באותן שנים.
עיין בטבלה ובמפה הסכמטית, וענה על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריהן.
(1) על פי הטבלה, הסבר שני גורמים לשינוי שחל בשנים 2015–2005 בצריכת המים הכללית בישראל. (6 נקודות)
(2) בחר באחד ממקורות המים שבמפה הסכמטית, שחלה ירידה ניכרת בהפקת המים ממנו בשנים 2015–2005, והסבר גורם אחד לירידה זו. (3 נקודות)
הסבר שני חסרונות מתחום איכות הסביבה של הקמת מתקנים להתפלת מי ים בישראל. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
פיזור לא שוויוני של מקורות המים ושל הצרכנים: רוב המים (כינרת, ירדן, משקעים רבים) נמצאים בצפון, ואילו רוב השטח הראוי לחקלאות, ריכוזי האוכלוסייה ויישובי ההתיישבות החדשים נמצאים במרכז ובדרום היבש (הנגב). המוביל הוקם (נחנך ב־1964) כדי להעביר מים מהכינרת בצפון אל המרכז והדרום.
מה נדרש: סיבה אחת להקמת המוביל הארצי, מוסברת.
תשובה מלאה:
בישראל יש אי־התאמה מרחבית בין מקורות המים לבין מקומות הצריכה. בצפון יורדים משקעים רבים (יותר מ־600 מ"מ בשנה בגליל), ושם נמצאים הכינרת ונהר הירדן – מקור המים העילי הגדול בארץ. לעומת זאת בדרום ובנגב יורדים מעט משקעים (פחות מ־200 מ"מ בצפון הנגב ופחות מ־50 מ"מ בדרומו), אך שם נמצאים שטחים נרחבים ומישוריים הראויים לחקלאות, ושם תכננה המדינה בשנות החמישים והשישים להרחיב את ההתיישבות ואת החקלאות. גם רוב האוכלוסייה מרוכזת במרכז הארץ. המוביל הארצי, שנחנך ב־1964, שואב מים מהכינרת, מעלה אותם ומעביר אותם בצינורות ובתעלות דרומה, וכך מקשר את מקור המים בצפון לצרכנים במרכז ובדרום.
(אפשר גם: לאפשר פיזור אוכלוסייה והתיישבות בנגב – מטרה לאומית; או לחבר את מקורות המים לרשת ארצית אחת שמאפשרת לנהל את משק המים ולאזן בין שנים גשומות ושחונות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הסיבה מבוססת על הפער המרחבי בין מקורות המים בצפון לבין הצריכה במרכז ובדרום, ומוסבר כיצד המוביל פותר אותו.
סעיף ב
(1) הצריכה עלתה מ־1,961 מלמ"ק ל־2,047 מלמ"ק (עלייה של 86 מלמ"ק, כ־4.4%).
גורם 1 – גידול האוכלוסייה: ריבוי טבעי גבוה יחסית ועלייה מוסיפים כל שנה צרכנים, ולכן עולה הצריכה הביתית והעירונית.
גורם 2 – עלייה ברמת החיים: יותר מכשירי חשמל ביתיים, גינות, בריכות ופעילות פנאי, וגם גידול בתעשייה ובשירותים – צריכת המים לנפש ולמשק גדלה.
(אפשר גם: זמינות מים חדשה מהתפלה אפשרה להגדיל את ההקצאה.)
(2) הכינרת: ההפקה ירדה מ־401 ל־50 מלמ"ק (ירידה של כ־87.5%). גורם: סדרת חורפים שחונים לאחר 2005 הורידה את מפלס הכינרת לקרבת "הקו האדום", ולכן צומצמה השאיבה כדי לא לפגוע באיכות המים ובמערכת האקולוגית של האגם; את המים החסרים החליפה התפלת מי ים (33 → 550 מלמ"ק).
(אפשר גם: אקוויפר ההר – 249 → 193 מלמ"ק (כ־22.5%-), בגלל צמצום שאיבה כדי למנוע ירידת מפלס מי התהום והמלחתם אחרי שנות שאיבת יתר ובצורת.)
מה נדרש: (1) לזהות בטבלה את השינוי (עלייה) ולהסביר שני גורמים שונים לו; (2) לבחור מקור שההפקה ממנו ירדה בבירור ולהסביר גורם אחד.
תשובה מלאה:
(1) לפי הטבלה צריכת המים הכללית עלתה מ־1,961 מלמ"ק בשנת 2005 ל־2,047 מלמ"ק בשנת 2015 – עלייה של 86 מלמ"ק, כ־4.4%.
גורם ראשון – גידול האוכלוסייה: אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מהיר יחסית למדינות מפותחות (ריבוי טבעי גבוה ועלייה). כל תושב נוסף צורך מים לשתייה, לבישול, לרחצה ולגינון, ולכן הצריכה הביתית והעירונית עולה.
גורם שני – עלייה ברמת החיים ובפעילות הכלכלית: עם העלייה בהכנסה גדלים השימושים במים (מכונות כביסה ומדיחי כלים, גינות פרטיות, בריכות, פארקים עירוניים), ותעשייה ושירותים מתרחבים צורכים יותר מים.
(אפשר גם: הוספת מקור מים חדש – התפלה – הגדילה את המים הזמינים, וכך אפשר היה להגדיל את ההקצאה לצרכנים.)
(2) מקור: הכינרת. לפי המפה ההפקה מהכינרת ירדה מ־401 מלמ"ק ב־2005 ל־50 מלמ"ק ב־2015 – ירידה של 351 מלמ"ק, כ־87.5%.
גורם: בשנים 2005–2015 היו כמה חורפים שחונים ברצף, והזרימה לכינרת קטנה. המפלס ירד לקרבת "הקו האדום התחתון" – מפלס שמתחתיו נפגעת איכות המים (המלחה, פריחת אצות) ונפגעים החופים והמערכת האקולוגית. לכן צמצמה המדינה בחדות את השאיבה מהכינרת, ובמקביל הגדילה מאוד את התפלת מי הים (מ־33 ל־550 מלמ"ק – פי 16.7), שהחליפה את מי הכינרת במוביל.
(אפשר גם: אקוויפר ההר – 249 → 193 מלמ"ק, ירידה של 56 מלמ"ק, כ־22.5%; הגורם – צמצום שאיבה כדי לשמור על מפלס מי התהום ולמנוע חדירת מים מלוחים ופגיעה באיכות אחרי שנים של שאיבת יתר ובצורת.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) השינוי מתואר עם הנתונים, ושני הגורמים שונים זה מזה ומוסברים (מנגנון: יותר צרכנים / יותר צריכה לצרכן). (2) המקור שנבחר אכן ירד ירידה ניכרת, והגורם מוסבר.
טעות נפוצה: לבחור באקוויפר הגליל המערבי או באקוויפר החוף – שם הירידה קטנה (10–11 מלמ"ק בלבד), ולא "ירידה ניכרת".
סעיף ג
1. הזרמת תמלחת לים: מי הרכז (תמלחת) שנשארים אחרי ההתפלה מלוחים פי שניים ממי הים ומכילים שאריות של כימיקלים (לניקוי המסננים ולמניעת שקיעה); הזרמתם לים פוגעת בבעלי החיים ובצמחים על קרקעית הים סמוך למוצא.
2. צריכת אנרגייה גבוהה: ההתפלה בשיטת אוסמוזה הפוכה צורכת חשמל רב; רוב החשמל בישראל מיוצר משריפת דלקים (גז טבעי, פחם), ולכן גדלים זיהום האוויר ופליטת גזי חממה.
(אפשר גם: תפיסת שטחים יקרים ונדירים על רצועת החוף ופגיעה בנוף החוף ובנגישות אליו; מים מותפלים חסרים מינרלים כמו מגנזיום.)
מה נדרש: שני חסרונות סביבתיים של מתקני התפלה, ולכל אחד – מה בדיוק נפגע ולמה.
תשובה מלאה:
חיסרון ראשון – פגיעה בסביבה הימית מהתמלחת: מתקן התפלה מפיק מים מתוקים מחלק ממי הים, והיתר – תמלחת (רכז) שמליחותה כמעט כפולה ממי הים – מוחזרת לים. התמלחת כבדה ושוקעת לקרקעית, ויחד איתה מוזרמים חומרים כימיים ששימשו לטיפול במים ולניקוי הממברנות. סמוך לצינורות המוצא משתנים המליחות והרכב המים, ונפגעים בעלי חיים וצמחים של קרקעית הים.
חיסרון שני – צריכת אנרגייה וזיהום אוויר: התפלה בשיטת אוסמוזה הפוכה מחייבת לדחוס את מי הים בלחץ גבוה דרך ממברנות – תהליך שצורך הרבה חשמל. ככל שמתפילים יותר (550 מלמ"ק ב־2015 לפי המפה) צריך לייצר יותר חשמל, ורוב החשמל בישראל מיוצר בתחנות כוח השורפות דלקים. כך גדלים זיהום האוויר ופליטת גזי החממה.
(אפשר גם: המתקנים נבנים על רצועת החוף, שהיא שטח מצומצם ומבוקש – הם תופסים שטח, פוגעים בנוף החוף ובנגישות הציבור אליו; המים המותפלים דלים במינרלים כמו מגנזיום וסידן, ויש צורך להוסיף אותם.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני חסרונות שונים, שניהם מתחום איכות הסביבה, וכל אחד מוסבר: מקור הפגיעה (תמלחת / חשמל) והתוצאה (פגיעה במערכת הימית / זיהום אוויר).
טעות נפוצה: לכתוב חיסרון כלכלי ("ההתפלה יקרה") – זה אינו חיסרון מתחום איכות הסביבה.
שאלה 2 · אוכלוסייה
בגרף שלפניך מוצגת מגמת השינוי בתוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל בשנים 2015–1970.
עיין בגרף, והסבר שני גורמים למגמה זו. (6 נקודות)
עיין בפירמידת הגילים המתארת את האוכלוסייה בירושלים בשנת 2015 ובפירמידת הגילים המתארת את האוכלוסייה בבת ים בשנת 2015.
(1) תאר שני הבדלים עיקריים בין שיעור האוכלוסיות התלויות בירושלים ובין שיעור האוכלוסיות התלויות בבת ים. (5 נקודות)
(2) תאר השפעה אחת של שיעור האוכלוסייה הצעירה (ילדים) בירושלים על מערך השירותים החברתיים בה, והשפעה אחת של שיעור האוכלוסייה המבוגרת (קשישים) בבת ים על מערך השירותים החברתיים בה. (5 נקודות)
כיום גיל הפרישה של גברים הוא 67 וגיל הפרישה של נשים הוא 62.
משרד האוצר מקדם הצעת חוק, ולפיה יעלה בהדרגה גיל הפרישה של גברים ל־70 וגיל הפרישה של נשים יעלה ל־64.
האם אתה תומך בהצעת החוק הזאת או מתנגד לה?
הבא שני נימוקים לעמדתך המבוססים על נתונים אלה:
(6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
המגמה: עלייה רצופה בתוחלת החיים – מכ־71 שנים ב־1970 לכ־82 שנים ב־2015 (כ־11 שנים).
גורם 1 – התקדמות הרפואה ושירותי הבריאות: תרופות, חיסונים, טיפולים וטכנולוגיה רפואית חדשים, ושירותי בריאות זמינים לכלל האוכלוסייה (ביטוח בריאות ממלכתי), מאריכים חיים ומקטינים תמותה ממחלות.
גורם 2 – עלייה ברמת החיים: תזונה טובה יותר, דיור ותברואה טובים יותר, השכלה גבוהה ומודעות לאורח חיים בריא – פחות מחלות ותמותה מוקדמת.
מה נדרש: לתאר בקצרה את המגמה בגרף ולהסביר שני גורמים שונים לה.
תשובה מלאה:
לפי הגרף, תוחלת החיים בישראל עלתה ברציפות מכ־71 שנים ב־1970 לכ־82 שנים ב־2015 – תוספת של כ־11 שנים בתוך 45 שנה.
גורם ראשון – התקדמות הרפואה ונגישות שירותי הבריאות: פותחו תרופות, חיסונים, ניתוחים וטכנולוגיות לאבחון מוקדם (למשל של מחלות לב וסרטן), ולכן פחות אנשים מתים ממחלות שבעבר היו קטלניות. בישראל שירותי בריאות זמינים לכל התושבים (חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 1995), וגם שירותי טיפת חלב ובתי חולים פרוסים ברוב הארץ.
גורם שני – עלייה ברמת החיים והשכלה: עם הצמיחה הכלכלית השתפרו התזונה, תנאי הדיור, התברואה ואיכות מי השתייה. השכלה גבוהה יותר מעלה את המודעות לאורח חיים בריא (תזונה, פעילות גופנית, הפחתת עישון), והירידה בתמותת תינוקות ובתמותה מוקדמת מעלה את תוחלת החיים הממוצעת.
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מתוארת עם נתוני הגרף, ושני הגורמים שונים זה מזה (רפואה ושירותי בריאות / רמת חיים והשכלה) ומוסברים במנגנון.
סעיף ב
(1) הבדל 1 – ילדים (0–14): בירושלים שיעורם גבוה בהרבה – כ־33% (כ־34% מהזכרים וכ־33% מהנקבות), לעומת כ־18% בבת ים (כ־20% מהזכרים וכ־16% מהנקבות).
הבדל 2 – קשישים (65 ומעלה): בבת ים שיעורם גבוה בהרבה – כ־20% (כ־18% מהזכרים וכ־23% מהנקבות), לעומת כ־9% בלבד בירושלים (כ־8% וכ־10%).
כלומר בירושלים האוכלוסייה התלויה היא בעיקר ילדים, ובבת ים יש משקל גדול לקשישים (בייחוד נשים בנות 75 ומעלה – כ־12%).
(2) ירושלים: שיעור ילדים גבוה מחייב הרבה מסגרות חינוך – גני ילדים, בתי ספר וכיתות, מעונות יום, טיפות חלב ושירותי רפואת ילדים, וגנים ציבוריים ומגרשי משחקים.
בת ים: שיעור קשישים גבוה מחייב שירותי רווחה ובריאות לזקנים – מרכזי יום ומועדונים לקשישים, דיור מוגן ובתי אבות, שירותי סיעוד ובריאות, ונגישות בתחבורה ובמרחב הציבורי.
מה נדרש: (1) שני הבדלים עיקריים באוכלוסיות התלויות (ילדים 0–14 וקשישים 65+), עם נתונים משתי הפירמידות; (2) השפעה אחת על השירותים החברתיים בכל עיר.
תשובה מלאה:
(1) בפירמידות קבוצות הגיל התלויות צבועות בצבע כהה: 0–14 (אפור כהה) ו־65 ומעלה (שחור). סיכום קבוצות הגיל לפי הקריאה:
– ילדים 0–14: ירושלים – זכרים 13+11+10 = 34%, נקבות 12+11+10 = 33%, כלומר כשליש מהאוכלוסייה; בת ים – זכרים 8+6+6 = 20%, נקבות 6+5+5 = 16%, כלומר כ־18%. הבדל ראשון: שיעור הילדים בירושלים כמעט כפול משיעורם בבת ים – הפירמידה של ירושלים רחבה בבסיסה, ושל בת ים צרה בבסיסה.
– קשישים 65+: ירושלים – זכרים 3+2+3 = 8%, נקבות 5+2+3 = 10%, כלומר כ־9%; בת ים – זכרים 8+4+6 = 18%, נקבות 12+4+7 = 23%, כלומר כ־20%. הבדל שני: שיעור הקשישים בבת ים גבוה פי יותר משניים מבירושלים – לפירמידה של בת ים "ראש" רחב, ובולטות בה הנשים בנות 75 ומעלה (כ־12%).
בסיכום: בירושלים האוכלוסייה התלויה מורכבת בעיקר מילדים (פריון גבוה, בייחוד בקרב החרדים והערבים בעיר), ובבת ים – חלק גדול ממנה קשישים (עיר ותיקה שתושביה הזדקנו, ועולים מבוגרים רבים).
(2) ירושלים – השפעת שיעור הילדים הגבוה: העירייה והמדינה צריכות לספק מספר גדול של גני ילדים, בתי ספר וכיתות, מעונות יום, טיפות חלב ומרפאות ילדים, ולתכנן גנים ציבוריים ומגרשי משחקים. חלק גדול מתקציב השירותים מופנה לחינוך, ובשכונות צעירות קיים מחסור בכיתות.
בת ים – השפעת שיעור הקשישים הגבוה: נדרשים שירותי רווחה ובריאות לזקנים – מרכזי יום, מועדונים, דיור מוגן ובתי אבות, שירותי סיעוד ועזרה בבית, מרפאות גריאטריות, והתאמת המרחב הציבורי (נגישות, ספסלים, תחבורה ציבורית). חלק גדול מתקציב הרווחה מופנה לקשישים, ומספר המשלמים ארנונה ומסים בגיל העבודה קטן יחסית.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני הבדלים – אחד בילדים ואחד בקשישים – מבוססים על נתונים משתי הפירמידות ומנוסחים כהשוואה. (2) לכל עיר השפעה מוחשית על שירות חברתי שמתאים לקבוצת הגיל.
טעות נפוצה: להשוות רק קבוצת גיל אחת, או לתאר את צורת הפירמידה בלי לכמת את שיעור התלויים.
סעיף ג
עמדה: תומך.
נימוק 1 – תוחלת החיים: ב־2060 צפויה תוחלת חיים של כ־95 שנים לנשים וכ־89 לגברים. בגיל פרישה של 62/67 אדם יחיה עשרות שנים על קצבה, ומספר העובדים שמממנים את הפנסיות קטן ביחס למספר הפורשים; העלאת גיל הפרישה מקצרת את תקופת הקצבה ומאזנת את מערכת הפנסיה.
נימוק 2 – יכולת ורצון לעבוד: כ־35% מהמועסקים בני 65+ הם מנהלים או בעלי מקצועות אקדמיים, ו־87% מבני 65+ מרוצים מחייהם ו־85% מנהלים חיי חברה – רבים מהם פעילים ובעלי ניסיון, והמשק מרוויח מהמשך עבודתם. בנוסף, 25% מבני 65+ עניים – עבודה ממושכת יותר מגדילה את ההכנסה ואת החיסכון הפנסיוני ומקטינה עוני בזקנה.
(עמדה הפוכה – מתנגד: 44% מבני 65+ מדווחים על בריאות לא טובה, ולכן רבים אינם מסוגלים לעבוד עד 70; ורק 21% מבני 65+ נמצאים בכוח העבודה – קשה למבוגרים למצוא עבודה, ודחיית הקצבה תשאיר אותם בלי הכנסה ותגדיל את העוני.)
מה נדרש: לנקוט עמדה (בעד או נגד) ולהביא שני נימוקים שונים, שכל אחד מהם נשען על נתון מהרשימה ומוסבר.
תשובה מלאה (עמדה: תומך):
נימוק ראשון – הארכת תוחלת החיים: לפי ההערכות, ב־2060 תהיה תוחלת החיים כ־95 שנים לנשים וכ־89 לגברים. אם אישה תפרוש בגיל 62, היא עשויה לקבל קצבה יותר מ־30 שנה. ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, יחס התלות של הקשישים עולה – פחות עובדים מממנים יותר פנסיונרים – וקרנות הפנסיה והביטוח הלאומי נקלעות לגירעון. העלאת גיל הפרישה מתאימה את תקופת העבודה לאורך החיים החדש.
נימוק שני – בני 65+ רבים מסוגלים לתרום: כ־35% מהמועסקים בני 65+ הם מנהלים או בעלי מקצועות אקדמיים, ו־87% מבני 65+ מרוצים מחייהם ו־85% מנהלים חיי חברה. אלה אנשים פעילים ובעלי ניסיון וידע; השארתם בשוק העבודה מגדילה את התוצר ומונעת אובדן ידע. נוסף על כך, כ־25% מבני 65+ עניים – שנות עבודה נוספות מגדילות את ההכנסה ואת החיסכון הפנסיוני, ולכן יכולות להקטין עוני בזקנה.
תשובה אפשרית הפוכה (עמדה: מתנגד):
נימוק ראשון – בריאות: כ־44% מבני 65+ דיווחו שמצב בריאותם לא טוב. עבור רבים, ובייחוד בעבודות פיזיות, עבודה עד גיל 70 אינה אפשרית.
נימוק שני – מעט מבוגרים עובדים: רק כ־21% מבני 65+ היו בכוח העבודה. מעסיקים מעדיפים צעירים, ולכן מי שיאבד את עבודתו בגיל מבוגר יישאר בלי שכר וגם בלי קצבה עד גיל הפרישה החדש – והעוני (כבר 25% מבני 65+) עלול לגדול.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש עמדה ברורה, ושני נימוקים שונים; כל נימוק מצטט נתון מהרשימה ומסביר איך הוא תומך בעמדה. שתי העמדות מתקבלות.
טעות נפוצה: להעתיק נתון בלי להסביר את הקשר שלו לעמדה, או להביא נתון שתומך דווקא בעמדה ההפוכה.
שאלה 3 · תופעות אקלימיות
לפניך רשימה של תופעות אקלימיות המאפיינות את ישראל, ומפה סכמטית של אזורים גאוגרפיים עיקריים בישראל.
עיין ברשימת התופעות ובמפה הסכמטית שלפניך, וענה על הסעיפים א–ב שאחריהן.
התופעות האקלימיות:
תאר שלוש מן התופעות האקלימיות שברשימה. (10 נקודות)
(1) בחר בשלוש מן התופעות האקלימיות, וכתוב בנוגע לכל אחת מהן שם של אזור גאוגרפי אחד שבו מתרחשת התופעה בשכיחות גבוהה. (3 נקודות)
(2) הסבר את תהליך ההיווצרות של כל אחת מן התופעות שבחרת באזור הגאוגרפי שהיא מתרחשת בו. (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
שלוש מתוך:
מה נדרש: לבחור שלוש תופעות ולתאר כל אחת – מה קורה, מתי, ואיך היא באה לידי ביטוי (תיאור, לא בהכרח הסבר היווצרות – זה נדרש בסעיף ב).
תשובה מלאה (כל התופעות, לבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש תופעות, וכל אחת מתוארת בבירור: מה התופעה, מתי היא מתרחשת ואיך היא מורגשת.
טעות נפוצה: לכתוב רק שם של אזור במקום תיאור התופעה.
סעיף ב
(1) ו־(2) – שלוש מתוך:
מה נדרש: (1) לכל אחת משלוש תופעות – אזור גאוגרפי אחד מהמפה שבו היא שכיחה; (2) להסביר איך התופעה נוצרת – דווקא באזור שנבחר (תכונות האזור: גובה, מרחק מהים, מיקום ביחס לרוח).
תשובה מלאה (שלוש לבחירה מתוך האפשרויות):
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) לכל תופעה אזור נכון מהמפה. (2) לכל תופעה מוסבר המנגנון הפיזיקלי (עליית אוויר והתקררות / ירידה והתחממות, קרינה, הבדלי התחממות בין ים ליבשה, קיבול חום, קרקע שאינה מחלחלת) וקשור לתכונות האזור שנבחר.
טעות נפוצה: להסביר צל גשם בלי לציין את כיוון הרוחות הגשומות (ממערב) ואת ירידת האוויר במורד המזרחי.
שאלה 4 · חקלאות – מדרש תמונה
בתמונות 1–5 שבנספח א מוצגים אמצעים התורמים לענף החקלאות בישראל. עיין בתמונות, וענה על שני הסעיפים א–ב.
[נספח א – מדרש תמונה: החקלאות בישראל]
(1) בחר בארבע מן התמונות.
ציין את האמצעי התורם לענף החקלאות המוצג בכל אחת מן התמונות שבחרת. (4 נקודות)
(2) בחר בשלושה מן האמצעים המוצגים בתמונות, והסבר כיצד כל אחד מהם תורם לענף החקלאות. (5 נקודות)
בעבר הייתה הממשלה בישראל מעורבת מאוד בענף החקלאות בארץ – הממשלה פיקחה על מחירי התוצרת החקלאית, קבעה את מכסות הייצור של רוב הגידולים החקלאיים ודאגה להקצאת מים לחקלאים במחיר מסובסד. אולם בשנים האחרונות צומצמה מאוד המעורבות של הממשלה בענף זה, והחקלאים יכולים לגדל את רוב הגידולים החקלאיים כרצונם על פי דרישות השוק והרווחיות של הגידול.
צמצום מעורבות הממשלה בענף החקלאות מעורר מחלוקת. יש הטוענים שעל הממשלה להמשיך להיות מעורבת בענף זה, ויש הטוענים שהממשלה צריכה לצמצם את מעורבותה בענף זה, והחקלאים הם שצריכים לנהל את המשק החקלאי על פי דרישות השוק.
הסבר מהי עמדתך במחלוקת זו, והבא שני נימוקים לעמדתך.
בתשובתך תוכל להיעזר בשיקולים הנוגעים לסוגיות אלה:
(5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
(1) ארבע מתוך:
תמונה 1 – מכון חליבה ממוחשב (חליבה ממוכנת ובקרה ממוחשבת של כל פרה).
תמונה 2 – מיכון חקלאי: טרקטור ומכונת אסיף (קומביין) לתפוחי אדמה.
תמונה 3 – ריסוס מן האוויר במטוס ריסוס (הדברת מזיקים ודישון).
תמונה 4 – גידול בחממה במצע מוגבה (חקלאות עתירת ידע וטכנולוגיה), וגם הדרכה / תיירות חקלאית.
תמונה 5 – הדברה ביולוגית בעזרת תנשמות (תיבת קינון).
(2) שלושה מתוך:
מה נדרש: (1) לזהות בארבע תמונות את האמצעי (שם קצר ומדויק); (2) לשלושה אמצעים – להסביר את התרומה לחקלאות (מה הוא עושה ולמה זה משפר את הייצור).
תשובה מלאה:
(1) בתמונות רואים:
תמונה 1 – מכון חליבה: פרות בעמדות חליבה, מכונות חליבה מחוברות בצינורות, ולכל עמדה צג ממוחשב – חליבה ממוכנת וממוחשבת (טכנולוגיה ברפת).
תמונה 2 – מיכון: טרקטור גדול ומכונת אסיף המלאה בתפוחי אדמה.
תמונה 3 – מטוס ריסוס מרסס שדה – ריסוס אווירי של חומרי הדברה או דשן.
תמונה 4 – חממה, ובה תותים הגדלים במצע מוגבה מעל הקרקע – חקלאות מוגנת עתירת טכנולוגיה; ברקע קבוצה מאזינה להסבר – הדרכה חקלאית / תיירות חקלאית.
תמונה 5 – תיבת קינון על עמוד ושלט "הדברה ביולוגית בעזרת תנשמות" – הדברה ביולוגית.
(2) הסבר התרומה (שלושה לבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) ארבעה זיהויים מדויקים של האמצעי. (2) לשלושה אמצעים הסבר של המנגנון והתועלת לחקלאות (יבול, חיסכון בעבודה, במים או בחומרים, הגנה על הסביבה).
טעות נפוצה: בתמונה 5 לכתוב "בית לציפורים" בלי לקשר להדברה ביולוגית של מכרסמים – השלט בתמונה מכוון לכך.
סעיף ב
עמדה: על הממשלה להמשיך להיות מעורבת.
נימוק 1 – משאב המים: המים בישראל מעטים ומשותפים לכל הציבור; בלי הקצאה ופיקוח ממשלתיים חקלאים יגדלו גידולים צמאי מים לפי הרווחיות בלבד. הממשלה יכולה לכוון את החקלאות לשימוש במי קולחין מטוהרים ובמים מליחים ולהשקיה חסכונית.
נימוק 2 – אידאולוגיה ופיתוח בר־קיימה: החקלאות שומרת על שטחים פתוחים ועל אחיזה בקרקע ובפריפריה (הנגב, הערבה, הגליל) ומספקת ביטחון תזונתי; אם רק השוק יחליט, חקלאים בפריפריה עלולים לנטוש, והשטחים יהפכו לבנייה.
(עמדה הפוכה מתקבלת: הממשלה צריכה לצמצם מעורבות – כי תחרות ושוק חופשי מעודדים התמחות ביצוא ובגידולים רווחיים עתירי ידע, מוזילים את המחירים לצרכן וחוסכים כסף ציבורי שהושקע בסובסידיות, ומחיר מים ריאלי מעודד חיסכון במים.)
מה נדרש: לנקוט עמדה ולהביא שני נימוקים שונים; רצוי שכל נימוק יישען על אחת הסוגיות שברשימה.
תשובה מלאה (עמדה: הממשלה צריכה להמשיך להיות מעורבת):
נימוק ראשון – משאב המים: ישראל מדינה דלת מים, והמים הם משאב ציבורי. אם כל חקלאי יחליט לבדו לפי הרווחיות, הוא עלול לגדל גידולים צמאי מים ולשאוב יותר מהמותר מהמקורות הטבעיים. מעורבות הממשלה מאפשרת לקבוע מכסות מים, לעודד השקיה בקולחין מטוהרים ובמים מליחים ולתמרץ שיטות חסכוניות (טפטוף) – שימוש מושכל במשאב לטובת כולם.
נימוק שני – אידאולוגיה ופיתוח בר־קיימה: החקלאות היא חלק מהאידאולוגיה הציונית של עבודת האדמה והתיישבות, ומאפשרת אחיזה בקרקע ופיזור אוכלוסייה בפריפריה. היא גם שומרת על שטחים פתוחים ועל נוף כפרי ומבטיחה ביטחון תזונתי (ייצור מזון מקומי בעתות משבר). בלי תמיכה, חקלאים בפריפריה עלולים לנטוש את הענף שאינו רווחי, והשטחים יעברו לבנייה – נזק שקשה לתקן לדורות הבאים.
תשובה אפשרית הפוכה (עמדה: צמצום מעורבות):
נימוק ראשון – כלכלה: שוק חופשי ותחרות מעודדים חקלאים להתמחות בגידולים רווחיים ועתירי ידע שיש להם יתרון יחסי ביצוא, מורידים את מחירי המזון לצרכן וחוסכים כסף ציבורי שהוצא על סובסידיות.
נימוק שני – משאב המים ואיכות הסביבה: כשמחיר המים לחקלאי ריאלי ולא מסובסד, יש לו תמריץ לחסוך במים ולהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות; מכסות ייצור קבועות שמרו גם על גידולים בזבזניים שלא התאימו לתנאי הארץ.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש עמדה ברורה, ושני נימוקים שונים ומוסברים, הקשורים לסוגיות שברשימה. כל עמדה מתקבלת אם היא מנומקת.
שאלה 5 · יישובים כפריים – אטלס ישראל החדש
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: סעיף א(2) עוסק ביישוב הקהילתי ("יישובים קהילתיים ומצפים בגליל"), שאינו בחומר 2027; סעיף א(1) (עלייה שנייה – הקיבוץ) וסעיף ב (התמורות בקיבוצים) בחומר. השאלה נשענת על מפות של אטלס ישראל החדש, שכבר אינו בחומר העזר המותר.
(1) עיין במפה ג – בית זרע: קיבוץ, שנת ייסוד 1926, עמוד 78 באטלס ישראל החדש.
במפה זו מוצגים שימושי הקרקע של קיבוץ בית זרע.
ציין שניים מעקרונות הקיבוצים בראשיתם, והסבר כיצד הם באים לידי ביטוי במפת שימושי הקרקע של קיבוץ בית זרע. (6 נקודות)
(2) עיין במפה ז – אלון הגליל: יישוב קהילתי, שנת ייסוד 1980, עמוד 79 באטלס ישראל החדש.
על פי המפה, ציין מהו שימוש הקרקע העיקרי ביישוב זה, והסבר כיצד הוא מבטא את מאפייני היישוב הקהילתי. (3 נקודות)
תאר שני שינויים שהתרחשו במאפייני הקיבוצים מאז שנות התשעים של המאה ה־20. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
(1) עיקרון 1 – שוויון ובעלות משותפת (שיתופיות): אין משקים פרטיים; במפה כל בתי החברים קטנים ודומים, מקובצים יחד באזור מגורים אחד, ובמרכזו בנייני ציבור משותפים – חדר האוכל, בתי הילדים, מוסדות התרבות והחינוך.
עיקרון 2 – עבודה עצמית ומשק חקלאי משותף: הקרקע מעובדת יחד בחלקות גדולות; במפה אזור המגורים מוקף באזור משק (רפתות, לולים, מבני מלאכה) ומחוצה לו שדות, מטעים ובריכות דגים גדולים, ללא חלוקה לחלקות פרטיות – הפרדה ברורה בין מגורים, משק ושדות.
(2) שימוש הקרקע העיקרי – מגורים: בתים פרטיים צמודי קרקע על מגרשים, כמעט בלי שטחים חקלאיים ומבני משק. זה מבטא יישוב קהילתי: יישוב מגורים קטן ואיכותי שתושביו עובדים מחוץ ליישוב (בערים הסמוכות), ברמת חיים גבוהה, עם ועדת קבלה ופעילות קהילתית – ולא יישוב חקלאי.
מה נדרש: (1) שני עקרונות של הקיבוץ בראשיתו, ולכל אחד – כיצד הוא נראה במפת שימושי הקרקע; (2) שימוש הקרקע העיקרי באלון הגליל וקשרו למאפייני היישוב הקהילתי.
תשובה מלאה:
(1) קיבוץ בית זרע נוסד ב־1926 בעמק הירדן, דרומית לכינרת, כיישוב שיתופי של העלייה השנייה והשלישית. במפת שימושי הקרקע שבאטלס מחפשים את אזור המגורים, את בנייני הציבור, את אזור המשק ואת השטחים החקלאיים, ובודקים כיצד הם מסודרים.
עיקרון ראשון – שוויון ושיתוף (אין רכוש פרטי): כל החברים חיו בדירות קטנות ודומות, והצרכים סופקו במשותף. במפה: אזור מגורים אחד מרוכז, ובו בתים קטנים בגודל דומה, ובלבו בנייני ציבור משותפים – חדר האוכל, בתי הילדים, מוסדות חינוך ותרבות – כולם במרחק הליכה שווה מהבתים. אין למשפחה חצר משק או שדה פרטי.
עיקרון שני – עבודה עצמית במשק חקלאי משותף: החברים עבדו בעצמם, יחד, באדמה שהייתה בבעלות לאומית. במפה: מחוץ לאזור המגורים – אזור משק (רפת, לול, מוסך, מחסנים ומבני מלאכה או תעשייה), ומסביב – חלקות חקלאיות גדולות ורצופות (שדות, מטעים, בריכות דגים) שאינן מחולקות בין משפחות. החלוקה הברורה בין אזור המגורים, אזור המשק והשטחים החקלאיים משקפת משק אחד משותף.
(2) אלון הגליל, יישוב קהילתי בגליל התחתון (נוסד ב־1980): במפה רוב השטח הבנוי הוא מגורים – בתים פרטיים צמודי קרקע, מרווחים, על מגרשים לאורך רחובות מתעקלים, עם מעט מבני ציבור (גן ילדים, מבנה קהילתי) וכמעט ללא שטחים חקלאיים ומבני משק.
הקשר למאפייני היישוב הקהילתי: היישוב הקהילתי אינו יישוב חקלאי – זו קהילה קטנה של מגורים באיכות חיים כפרית, שתושביה עובדים מחוץ ליישוב (בערי האזור ובמטרופולין חיפה) ויוממים לעבודה. כל משפחה בונה ביתה בעצמה, ולכן הבתים פרטיים ומרווחים; הקהילה שומרת על אופייה באמצעות ועדת קבלה ופעילות משותפת. יישובים כאלה הוקמו בגליל בשנות ה־70–80 גם כדי לחזק את האחיזה ולמשוך אוכלוסייה מבוססת לפריפריה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שני עקרונות שונים, ולכל אחד קשר מוחשי לשימושי הקרקע שבמפה (מגורים ומבני ציבור משותפים; משק ושדות משותפים). (2) שימוש הקרקע העיקרי (מגורים) והסבר שמקשר אותו למאפייני היישוב הקהילתי.
טעות נפוצה: לציין עקרונות בלי לקשר אותם למה שרואים במפה.
סעיף ב
1. הפרטה ("הקיבוץ המתחדש"): במקום שוויון מלא – שכר דיפרנציאלי לפי עבודה, תשלום על שירותים (אוכל, חשמל), שיוך דירות לחברים; חדר האוכל המשותף ובתי הילדים הפסיקו לפעול כפי שפעלו.
2. שינוי במבנה הכלכלי והתעסוקתי: ירידה בחלקה של החקלאות ועלייה בתעשייה (לעיתים עתירת ידע), בשירותים ובתיירות; חברים רבים עובדים מחוץ לקיבוץ, והקיבוץ מעסיק עובדים שכירים.
(אפשר גם: "הרחבה" – שכונות מגורים לתושבים שאינם חברים, והקיבוץ הופך ליישוב בעל אופי קהילתי־פרברי.)
מה נדרש: שני שינויים שונים במאפייני הקיבוצים מאז שנות ה־90, מתוארים.
תשובה מלאה:
שינוי ראשון – הפרטה ומעבר מהקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש: אחרי המשבר הכלכלי של הקיבוצים בשנות ה־80 עברו רוב הקיבוצים בשנות ה־90 ואחריהן תהליכי הפרטה: כל חבר מקבל שכר לפי עבודתו (שכר דיפרנציאלי) במקום תקציב שווה, משלם על אוכל, חשמל ושירותים, ובחלק מהקיבוצים שויכו הדירות לחברים כרכוש. חדר האוכל המשותף הפך לחדר אוכל בתשלום או נסגר, והלינה המשותפת בבתי הילדים בוטלה.
שינוי שני – שינוי בבסיס הכלכלי ובתעסוקה: חלקה של החקלאות בהכנסות הקיבוץ ירד, והקיבוצים פיתחו תעשייה (חלקה עתירת ידע), תיירות (צימרים, אטרקציות), מסחר ושירותים. חברים רבים עובדים מחוץ לקיבוץ, והקיבוץ מעסיק עובדים שכירים – בניגוד לעיקרון העבודה העצמית.
(אפשר גם: "הרחבה" קהילתית – בנו שכונות חדשות לתושבים שאינם חברי הקיבוץ, וכך האוכלוסייה גדלה והקיבוץ מקבל אופי של יישוב קהילתי־פרברי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני שינויים שונים, כל אחד מתאר מה היה ומה השתנה.
שאלה 6 · מאמר – "רב־שיח בנושא שיקום ים המלח"
לא במיקוד תשפ"ז – שאלת מאמר: המאמר על שיקום ים המלח אינו המאמר של 2027 ("משמעויות כלכליות של שיקום שטחים פתוחים בישראל"), וסעיף א מבוסס עליו; נושא "תופעות באזור ים המלח" עצמו בחומר 2027.
שים לב!
שאלה 6 מיועדת לתלמידים שקראו את המאמר: "רב־שיח בנושא שיקום ים המלח".
(מרקל, ד' ואחרים [2011]. רב־שיח בנושא שיקום ים המלח. אקולוגיה וסביבה, 1, עמ' 67-56)
קרא את הקטע מן המאמר שלפניך, וענה על הסעיפים א–ב שאחריו.
[קטע מן המאמר]
(1) על פי הקטע, הסבר בלשונך שתי פעולות שאפשר לנקוט כדי להתמודד עם מצב ים המלח. (5 נקודות)
(2) הירידה במפלס ים המלח פוגעת בכמה ענפי כלכלה ומסייעת לענף כלכלי אחד.
על פי המאמר כולו, ציין ענף כלכלי אחד שנפגע מן הירידה במפלס הים, והסבר את הפגיעה בו.
ציין את הענף הכלכלי שהירידה במפלס הים מסייעת לו, והסבר כיצד היא מסייעת לו. (4 נקודות)
הסבר מהו מיזם (פרויקט) "מובל השלום", ותאר יתרון אחד של מיזם זה לפיתוח המדינות שישתתפו בו. (5 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
(1) פעולה 1 – הפסקה או צמצום של פעילות המפעלים הכימיים: המפעלים שואבים מים מהאגן הצפוני לבריכות האידוי בדרום; הפסקת השאיבה מקטינה את איבוד המים ומאטה את ירידת המפלס.
פעולה 2 – הזרמת מים לים: חידוש הזרימה של מים מתוקים מהירדן ומנחלים (פחות הטיית מים אל החקלאות ואל המוביל), או הזרמת מי ים (או תמלחת שנשארת אחרי התפלה) בצינור או בתעלה מים סוף – כדי לייצב את המפלס או להעלותו.
(2) ענף שנפגע – תיירות: קו החוף מתרחק מבתי המלון ומהחופים, ובולענים (בורות שקריסה פתאומית יוצרת) נפתחים לאורך החוף – חופי רחצה, כבישים ואתרי תיירות נסגרו, ותשתיות נפגעו.
ענף שנעזר – התעשייה הכימית (מפעלי ים המלח בישראל ובירדן): ככל שהמפלס יורד, מי הים מרוכזים ומלוחים יותר, ולכן תהליך מיצוי המלחים (אשלג, מגנזיום, ברום) יעיל יותר והרווח של המפעלים גדל.
(אפשר גם: האגן הדרומי, שהתייבש עם ירידת המפלס, משמש כולו בריכות אידוי של המפעלים.)
מה נדרש: (1) להסביר במילים שלך שתי פעולות שמופיעות בקטע; (2) ענף שנפגע + הסבר הפגיעה, וענף שנעזר + הסבר.
תשובה מלאה:
(1) הקטע מציג שלושה תרחישים: השארת המצב (עם או בלי הפסקת המפעלים), ושתי פעולות התערבות.
פעולה ראשונה – הפסקת פעילות המפעלים הכימיים או צמצומה: המפעלים בדרום ים המלח שואבים מים מהאגן הצפוני אל בריכות האידוי שבאגן הדרומי, ושם המים מתאדים. זו אחת הסיבות לירידת המפלס, ולכן הפסקת השאיבה או צמצומה תקטין את קצב הירידה.
פעולה שנייה – הגדלת כמות המים הנכנסת לים: (א) לחדש את הזרימה של מים שפירים (מתוקים) – בעבר זרם הירדן לים בכמויות גדולות, אך כיום רוב מימיו ומי היובלים שלו נשאבים לחקלאות ולשתייה בישראל, בירדן ובסוריה. החזרת חלק מהמים לירדן תעלה את המפלס. (ב) להזרים מי ים, או את התמלחת שנשארת אחרי התפלה, בתעלה או בצינור מים סוף – כך אפשר לייצב את המפלס או אף להעלותו.
(2) ענף שנפגע – תיירות: ירידת המפלס (יותר ממטר בשנה) מרחיקה את קו המים מבתי המלון, מחופי הרחצה ומהטיילות בצפון ים המלח. בעקבות הירידה נוצרים בולענים – בורות פתאומיים שנוצרים כשמי תהום מתוקים ממיסים שכבות מלח בתת־הקרקע – לאורך החוף, ולכן נסגרו חופים ואתרים, וכבישים (כביש 90) ומבנים נפגעו. התיירים נרתעים, וההשקעה בתשתית גדלה. (אפשר גם: חקלאות – בולענים פוגעים במטעי תמרים ובשדות לאורך החוף.)
ענף שנעזר – התעשייה הכימית: המפעלים לניצול מלחי ים המלח, בישראל ובירדן, מפיקים מינרלים (אשלג, ברום, מגנזיום) מהמים בבריכות אידוי. כשהמפלס יורד, נשארת אותה כמות מלחים בפחות מים – מליחות הים עולה, ותהליך מיצוי המלחים יעיל יותר: מתקבלת יותר תוצרת מכל מטר מעוקב שנשאב, והרווח גדל. לכן ככל שמי הים מרוכזים יותר, כך טוב יותר למפעלים.
(אפשר גם: האגן הדרומי הרדוד התייבש עם ירידת המפלס, ושטחו משמש כולו בריכות אידוי שמוזנות במים הנשאבים מהאגן הצפוני.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שתי פעולות שונות מהקטע, מוסברות במילים של התלמיד (מה עושים ולמה זה משפיע על המפלס). (2) ענף שנפגע עם מנגנון הפגיעה, וענף שנעזר עם הסבר.
סעיף ב
"מובל השלום" (תעלת הימים / מובל ים סוף–ים המלח) הוא מיזם משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית: להעביר מי ים מים סוף (מפרץ אילת–עקבה) בצינור או בתעלה צפונה אל ים המלח, לנצל את הפרש הגובה (כ־400 מטר) לייצור חשמל, להתפיל חלק מהמים, ולהזרים את התמלחת לים המלח כדי לייצב את מפלסו.
יתרון: מים מותפלים לירדן (ולישראל וליישובים פלסטיניים) – מקור מים חדש לשתייה ולחקלאות במדינות שסובלות ממחסור חמור במים, שמאפשר גידול אוכלוסייה ופיתוח כלכלי. (אפשר גם: ייצור חשמל זול מהפרש הגובה; שמירה על ים המלח לטובת התיירות והתעשייה; חיזוק שיתוף הפעולה האזורי והשלום.)
מה נדרש: להסביר מהו המיזם (מה עושים, מאין לאן, ולאיזה צורך) ולתאר יתרון אחד לפיתוח המדינות השותפות.
תשובה מלאה:
מה המיזם: "מובל השלום" הוא תוכנית אזורית משותפת לישראל, לירדן ולרשות הפלסטינית להעביר מי ים מים סוף, ממפרץ אילת–עקבה, צפונה לאורך הערבה עד ים המלח. מפלס ים המלח נמוך בכ־400 מטר ויותר מפני הים, ולכן אפשר לנצל את הפרש הגובה כדי לייצר חשמל במפל. בדרך מתפילים חלק מהמים לשתייה, והתמלחת שנשארת (יחד עם מי ים) מוזרמת לים המלח כדי לעצור את ירידת המפלס.
יתרון לפיתוח: ירדן היא אחת המדינות הדלות במים בעולם, ומים מותפלים מהמיזם יספקו לה, וגם לישראל ולרשות הפלסטינית, מקור מים חדש ויציב – לשתייה, לתעשייה ולחקלאות. זמינות המים מאפשרת לקלוט גידול אוכלוסייה ולפתח כלכלה בדרום ירדן ובערבה.
(אפשר גם: ייצור חשמל ממפל המים – אנרגייה מקומית שמקטינה תלות ביבוא דלקים; ייצוב מפלס ים המלח ששומר על ענפי התיירות והתעשייה של שתי המדינות; מיזם משותף שמחזק את יחסי השלום ואת שיתוף הפעולה האזורי.)
עדכון: בשנים שאחרי הבחינה המיזם לא יצא לפועל, וירדן מקדמת מיזם התפלה משלה במפרץ עקבה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הוסבר מה המיזם (מקור המים, היעד והמטרות), ותואר יתרון מוחשי לפיתוח של המדינות השותפות.
פרק שני – גאוגרפיה של המזרח התיכון
בפרק זה עליך לענות על שתיים מן השאלות 7–10 (לכל שאלה – 14 נקודות) (28 נקודות).
שאלה 7 · המאפיינים של המזרח התיכון
את המזרח התיכון מקיפות מדינות בעלות כמה מאפיינים המשותפים להן ולמדינות המזרח התיכון.
לפניך רשימת שמות של ארבע מדינות כאלה: אתיופיה, טורקמניסטן, מרוקו, פקיסטן.
לפניך רשימת מאפיינים של רוב מדינות המזרח התיכון: אקלים מדברי, לאום ערבי, דת האסלאם, מקורות נפט.
בחר בשתיים מן המדינות שברשימה.
(1) בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרת, ציין מאפיין אחד מרשימת המאפיינים המשותף לה ולרוב מדינות המזרח התיכון (סך הכול – שני מאפיינים). (5 נקודות)
(2) בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרת, ציין מאפיין אחד מן הרשימה שאינו מאפיין אותה (סך הכול – שני מאפיינים). (5 נקודות)
הסבר שתי השפעות של האקלים המדברי על המזרח התיכון. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
שתיים מתוך:
מה נדרש: לבחור שתי מדינות, ולכל אחת: (1) מאפיין אחד מהרשימה שמשותף לה ולמזרח התיכון; (2) מאפיין אחד מהרשימה שאינו מתאים לה. המאפיינים צריכים להיות מתוך הרשימה בלבד.
תשובה מלאה (כל ארבע המדינות, לבחירה):
המלצה: הבחירה הקלה ביותר היא מרוקו ופקיסטן או טורקמניסטן, שבהן ההתאמה ברורה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי מדינות, ולכל אחת מאפיין משותף נכון ומאפיין שאינו מתאים – שניהם מהרשימה.
טעות נפוצה: לכתוב מאפיין שאינו ברשימה (למשל "אוכלוסייה צעירה") או לטעות במרוקו ולכתוב שאין בה לאום ערבי.
סעיף ב
1. מחסור במים והגבלת החקלאות: מעט משקעים ואידוי רב – החקלאות מתאפשרת בעיקר בהשקיה, לאורך נהרות (הנילוס, החידקל והפרת) ובנאות מדבר; רוב השטח אינו מעובד, ומדינות רבות מייבאות מזון ומתפילות מים.
2. תפרוסת אוכלוסייה לא אחידה: האוכלוסייה מתרכזת בעמקי הנהרות, בחופים ובנאות המדבר, בצפיפות גבוהה מאוד, ואילו שטחי המדבר העצומים כמעט ריקים (בעבר – נוודות של בדואים).
מה נדרש: שתי השפעות שונות של האקלים המדברי, ולכל אחת הסבר (מה באקלים גורם למה).
תשובה מלאה:
השפעה ראשונה – מחסור במים והגבלה על החקלאות: ברוב המזרח התיכון יורדים פחות מ־250 מ"מ בשנה, והחום הרב מגביר את האידוי. לכן אי אפשר לקיים חקלאות בעל ברוב השטח; החקלאות תלויה בהשקיה ומרוכזת לאורך הנהרות הגדולים (הנילוס במצרים, החידקל והפרת בעיראק ובסוריה) ובנאות מדבר. מדינות רבות אינן מייצרות די מזון ומייבאות אותו, ומדינות המפרץ מתפילות מי ים לשתייה.
השפעה שנייה – תפרוסת אוכלוסייה: כיוון שמים זמינים רק במקומות מעטים, האוכלוסייה מרוכזת ברצועות צרות – עמק הנילוס והדלתה, מישור החוף, עמקי הנהרות ונאות המדבר – ושם הצפיפות גבוהה מאוד (למשל רוב תושבי מצרים חיים על כמה אחוזים משטחה). השטחים המדבריים כמעט ריקים, ובעבר חיו בהם בעיקר נוודים (בדואים) שנדדו עם עדריהם בין מקורות מים ומרעה.
(אפשר גם: יתרון – שמש רבה לאנרגיה סולרית ולתיירות חורף; עלויות גבוהות של מיזוג וקירור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי השפעות שונות, וכל אחת מסבירה את הקשר בין תכונת האקלים (מעט משקעים, אידוי רב) לבין התוצאה במרחב.
שאלה 8 · רמת פיתוח
לפניך טבלה ובה נתונים של מדדי פיתוח כלכליים במדינות אחדות במזרח התיכון.
עיין בטבלה, וענה על הסעיפים א–ב שאחריה.
מיין את המדינות שבטבלה לשלוש קבוצות, והסבר שני עקרונות שלפיהם ערכת את המיון. (5 נקודות)
מאפייני הסביבה הפיזית (הטבעית) יכולים לסייע לפיתוח הכלכלה של מדינה או להגביל אותו.
לפניך רשימה של שלוש מדינות במזרח התיכון: מצרים, לבנון, כווית.
בחר בשתיים מן המדינות שברשימה.
בנוגע לכל אחת מן המדינות שבחרת, ציין מאפיין אחד של הסביבה הפיזית שיכול לסייע לפיתוח כלכלי או להגביל אותו, והסבר כיצד מאפיין זה מסייע לפיתוח ענף כלכלי אחד במדינה או מגביל את התפתחותו (סך הכול – שני מאפיינים ושני ענפים). (9 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
קבוצה 1 – רמת פיתוח כלכלי גבוהה (מדינות הנפט העשירות): כווית, סעודיה.
קבוצה 2 – רמת פיתוח בינונית: איראן, לבנון, מצרים.
קבוצה 3 – רמת פיתוח נמוכה: תימן.
עיקרון 1 – תמ"ג לנפש: בקבוצה 1 – 55,200–71,900 דולר; בקבוצה 2 – 12,600–18,500; בתימן – 2,400 בלבד (כווית גבוהה פי 30 מתימן).
עיקרון 2 – שיעור החקלאות בתמ"ג (מבנה המשק): בקבוצה 1 – 0.4%–2.4%; בקבוצה 2 – 5.7%–11.3%; בתימן – 23.6%. ככל שהמדינה מפותחת פחות, חלקה של החקלאות בכלכלה גדול יותר.
(אפשר גם: צריכת חשמל לנפש – 9,444–15,213 קוט"ש בקבוצה 1, 1,658–2,986 בקבוצה 2, ו־216 בלבד בתימן.)
מה נדרש: לחלק את שש המדינות לשלוש קבוצות, ולהסביר שני עקרונות (מדדים) שלפיהם החלוקה נעשתה – עם נתונים.
תשובה מלאה:
קבוצה 1 – כווית וסעודיה: תמ"ג לנפש גבוה מאוד (71,900 ו־55,200 דולר), חקלאות זניחה (0.4% ו־2.4% מהתמ"ג), תעשייה גבוהה (59.6% ו־42.9% – בעיקר הפקת נפט), וצריכת חשמל לנפש גבוהה מאוד (15,213 ו־9,444 קוט"ש).
קבוצה 2 – איראן, לבנון ומצרים: תמ"ג לנפש בינוני (18,100; 18,500; 12,600), חקלאות 5.7%–11.3%, וצריכת חשמל 1,658–2,986 קוט"ש לנפש.
קבוצה 3 – תימן: תמ"ג לנפש נמוך מאוד (2,400 דולר), חקלאות 23.6% מהתמ"ג, תעשייה 8.9% בלבד, וצריכת חשמל 216 קוט"ש לנפש.
עיקרון ראשון – רמת ההכנסה (תמ"ג לנפש): המדד מבטא את העושר הממוצע של התושבים. הפער עצום – התמ"ג לנפש בכווית גבוה פי 30 מבתימן.
עיקרון שני – מבנה המשק (שיעור החקלאות בתמ"ג): במדינה מפותחת פחות חלק גדול מהכלכלה הוא חקלאות מסורתית בעלת פריון נמוך, ואילו במדינות מפותחות עיקר התוצר בא מתעשייה ומשירותים. לכן תימן (23.6%) נמצאת בקבוצה הנמוכה, ומדינות הנפט (פחות מ־2.5%) בגבוהה.
(אפשר גם: צריכת חשמל לנפש – מבטאת תיעוש, תשתיות ורמת חיים; בכווית היא גבוהה פי 70 בערך מבתימן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש קבוצות הגיוניות שמבוססות על הנתונים, ושני עקרונות שונים – כל אחד מוסבר ומודגם בנתונים מהטבלה.
סעיף ב
שתיים מתוך:
מה נדרש: שתי מדינות; לכל אחת – מאפיין של הסביבה הטבעית (לא אנושי), ענף כלכלי אחד, והסבר כיצד המאפיין מסייע לענף או מגביל אותו. בסך הכול שני מאפיינים שונים ושני ענפים.
תשובה מלאה (שלוש המדינות, לבחירה):
למה זה מקבל ניקוד מלא: בכל אחת משתי המדינות המאפיין הוא פיזי (נהר, הרים, משקעים, מרבצים, אקלים), הענף מוגדר, וההסבר מראה את המנגנון שבו המאפיין מסייע או מגביל.
טעות נפוצה: לבחור מאפיין אנושי ("תעלת סואץ", "אוכלוסייה גדולה") – השאלה מבקשת מאפיין של הסביבה הטבעית.
שאלה 9 · אוכלוסייה
לא במיקוד תשפ"ז – השאלה עוסקת בעם הכורדי ובשאיפתו למדינה – נושא "גורמים דתיים־אתניים" ו"מוקדי סכסוך" שאינם בחומר 2027 (סעיף א(1), פני השטח, ונושא המים המשותפים בסעיף ב – בחומר).
עיין באטלס ובמפה שלפניך המתארת את תפרוסת העמים והלשונות במזרח התיכון, וענה על הסעיפים א–ב.
(1) ציין את השם של יחידת הנוף העיקרית שבה שוכנת האוכלוסייה הכורדית. (3 נקודות)
(2) ציין את השמות של ארבע המדינות שבהן שוכנת האוכלוסייה הכורדית. (3 נקודות)
במשאל עם שהתקיים בחודש ספטמבר 2017 בקרב אוכלוסיית הכורדים באחת מן המדינות בחבל כורדיסטן, הצביעו כ־90% מהם בעד כינון מדינה עצמאית לכורדים בחבל זה. הממשלות של המדינות בחבל כורדיסטן מתנגדות לכינון מדינה כורדית עצמאית בחבל זה בעיקר משום שאינן רוצות לוותר על היתרונות הגאוגרפיים שלו.
תאר שני יתרונות גאוגרפיים של חבל כורדיסטן. (8 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) אזור הררי – הרי הזגרוס והטאורוס המזרחי (הרי כורדיסטן), בגבול שבין רמת אנטוליה לרמת איראן ומעל מישור מסופוטמיה.
(2) טורקיה, עיראק, איראן, סוריה.
מה נדרש: (1) יחידת נוף אחת – מהמפה הפיזית שבאטלס; (2) ארבע מדינות – מהמפה שבשאלה.
תשובה מלאה:
(1) במפה שבשאלה האזור של הכורדים (אפור מלא) נמצא היכן שנפגשים גבולות טורקיה, עיראק, איראן וסוריה. כשמשווים אותו למפה הפיזית שבאטלס רואים שזהו אזור הררי גבוה – הרי הזגרוס (בצפון־מערב איראן ובצפון־מזרח עיראק) וההמשך המזרחי של הרי הטאורוס (בדרום־מזרח טורקיה). לאזור ההררי הזה קוראים גם "הרי כורדיסטן". ההרים הגבוהים והמבודדים שמרו לאורך ההיסטוריה על ייחודם של הכורדים.
(2) לפי המפה (וגבולות המדינות באטלס): טורקיה (דרום־מזרח), עיראק (צפון), איראן (צפון־מערב), סוריה (צפון־מזרח).
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) יחידת נוף הררית נכונה בשם. (2) ארבע המדינות.
טעות נפוצה: לכתוב "כורדיסטן" כמדינה – אין מדינה כזאת; או לשכוח את סוריה, שבה הרצועה הכורדית צרה.
סעיף ב
1. משאבי מים: באזור ההררי יורדים משקעים רבים (גם שלג), ובו נמצאים מקורות החידקל והפרת ויובליהם. מי שמחזיק באזור שולט במים של טורקיה, סוריה ועיראק – לחקלאות, לשתייה ולחשמל (סכרים, כמו מפעל GAP בטורקיה).
2. נפט: בחבל (בעיקר בצפון עיראק – אזור כירכוכ ומוסול) מרבצי נפט וגז גדולים, שמכניסים הכנסות גבוהות; צינורות נפט עוברים דרכו לטורקיה ולים התיכון.
(אפשר גם: קרקעות פוריות ומרעה בעמקים – חקלאות וגידול צאן; מיקום אסטרטגי ושטח הררי שקל להגן עליו.)
מה נדרש: לתאר שני יתרונות גאוגרפיים שונים של חבל כורדיסטן – משאב או תכונה של המקום, ולמה הוא חשוב למדינות שמחזיקות בו.
תשובה מלאה:
יתרון ראשון – מים: חבל כורדיסטן הררי וגבוה, ולכן הרוחות הלחות מתרוממות עליו ומורידות משקעים רבים, ובחורף – שלג. שם נמצאים המקורות של הנהרות החידקל והפרת ושל יובליהם. במזרח תיכון שחסר מים, השליטה במקורות הנהרות מאפשרת לבנות סכרים ומאגרים, להשקות שטחים חקלאיים גדולים ולייצר חשמל הידרואלקטרי (למשל מיזם GAP בדרום־מזרח טורקיה), ומעניקה כוח מול מדינות במורד הנהר (סוריה ועיראק).
יתרון שני – נפט וגז: בצפון עיראק, באזור כירכוכ ומוסול ובאזור האוטונומיה הכורדית, יש מרבצי נפט וגז גדולים. ההכנסות מהם חשובות מאוד לכלכלת עיראק, וצינורות הנפט שעוברים בחבל אל נמלי טורקיה בים התיכון חשובים גם לטורקיה. ויתור על החבל פירושו ויתור על חלק גדול מההכנסות.
(אפשר גם: עמקים פוריים ושטחי מרעה – גידולי חיטה, טבק ופירות וגידול צאן; מיקום אסטרטגי – אזור הררי שמשמש מחסום טבעי ושולט במעברים בין אנטוליה, איראן ומסופוטמיה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני יתרונות שונים, שניהם גאוגרפיים (משאב טבע / תכונת מקום), וכל אחד מוסבר – למה הוא חשוב למדינה שמחזיקה בחבל.
שאלה 10 · נפט
לא במיקוד תשפ"ז – נושא הנפט (מאגרים, הפקה והשפעות) והמעבר מכלכלת נפט לכלכלת שירותים אינם בחומר 2027.
הסבר שניים מן התנאים שאפשרו היווצרות של מאגרי נפט במזרח התיכון. (6 נקודות)
לטענת כלכלנים, כל ענפי הכלכלה בסעודיה מושפעים מן ההכנסות ממכירת נפט, ולכן על מקבלי ההחלטות בסעודיה לגוון את ענפי הכלכלה ולהפחית את התלות בנפט.
(על פי הכתבה "לא מצליחה להתנתק מהנפט: סעודיה במיתון", דה מרקר, 13 באוקטובר 2017)
לפניך טבלה המציגה את שיעור החשמל שיוצר מנפט בעולם בשנים אחדות, וגרף המציג את התנודות במחיר של חבית נפט בעולם בשנים 2016–1987.
עיין בטבלה ובגרף, וענה על התת־סעיפים (1)–(2) שאחריהם.
(1) הסבר את ההשפעה של הנתונים המוצגים בטבלה על כלכלת סעודיה. (4 נקודות)
(2) על פי הגרף, הסבר את ההשפעה של התנודות במחיר של חבית נפט על התכנון הכלכלי של סעודיה. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
1. ים רדוד ועשיר בחיים בעבר הגאולוגי (ים התטיס): שרידי אצות ויצורים ימיים זעירים שקעו לקרקעית בכמויות עצומות, נקברו בסחף ובמשקעים בתנאים חסרי חמצן, ולכן לא נרקבו.
2. שקיעה, לחץ וחום לאורך מיליוני שנים: שכבות משקע עבות כיסו את החומר האורגני; הלחץ והחום בעומק הפכו אותו לנפט ולגז, שנדדו לסלעים נקבוביים (אבן גיר, אבן חול) ונלכדו מתחת לשכבות אטומות במלכודות – קמטים (אנטיקלינות) שנוצרו בלחץ התנגשות הלוחות (הזגרוס).
מה נדרש: שני תנאים שונים להיווצרות מאגרי הנפט – ולכל אחד הסבר.
תשובה מלאה:
תנאי ראשון – חומר אורגני רב בים רדוד: לפני עשרות ומאות מיליוני שנים כיסה ים רדוד וחמים (ים התטיס) את רוב שטח המזרח התיכון. היו בו כמויות עצומות של אצות ויצורים ימיים זעירים (פלנקטון). כשמתו, שקעו לקרקעית ונקברו מהר בבוץ ובמשקעים, בתנאים חסרי חמצן – ולכן לא נרקבו, והחומר האורגני נשמר.
תנאי שני – הפיכה לנפט ולכידה במלכודת: לאורך מיליוני שנים הצטברו מעל החומר האורגני שכבות סלעי משקע עבות. בעומק רב הלחץ והטמפרטורה עלו, והחומר האורגני הפך בהדרגה לנפט ולגז. הנפט, שקל מהמים, נדד כלפי מעלה אל סלעים נקבוביים (אבן גיר, אבן חול) ונעצר מתחת לשכבות סלע אטומות. במזרח התיכון, לחץ ההתנגשות בין הלוח הערבי ללוח האירו־אסייתי קימט את השכבות לאנטיקלינות גדולות (בעיקר לאורך הזגרוס ובאגן המפרץ), ששימשו מלכודות שבהן הצטברו מאגרים ענקיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני תנאים שונים (מקור החומר האורגני; לחץ, חום ומלכודת), כל אחד מוסבר בתהליך.
סעיף ב
(1) שיעור החשמל המיוצר מנפט בעולם ירד מ־11% ב־1990 ל־4% ב־2010–2014 (ירידה של כ־64%). העולם עובר לייצר חשמל מגז טבעי, מפחם, מאנרגייה גרעינית ומאנרגיות מתחדשות – לכן הביקוש לנפט לייצור חשמל קטן. לסעודיה, שרוב הכנסותיה מנפט, הדבר מאיים על ההכנסות בטווח הארוך ומחייב לגוון את הכלכלה (תעשייה, שירותים, תיירות).
(2) המחיר משתנה בחדות ובאופן לא צפוי: מכ־145 דולר לחבית באמצע 2008 לכ־45 בסוף 2008 (כ־69%-), ומכ־114 באמצע 2014 לכ־31 בתחילת 2016 (כ־73%-). לכן ההכנסות של סעודיה אינן יציבות, וקשה לתכנן תקציב ומיזמים לטווח ארוך: בשנות מחיר גבוה יש עודפים, ובשנות מחיר נמוך – גירעון, קיצוצים ודחיית מיזמים. זה מחזק את הצורך לגוון את מקורות ההכנסה.
מה נדרש: (1) לקרוא את המגמה בטבלה ולהסביר את משמעותה לכלכלת סעודיה; (2) לתאר את התנודות בגרף ולהסביר איך הן משפיעות על התכנון הכלכלי.
תשובה מלאה:
(1) לפי הטבלה, שיעור החשמל שמיוצר מנפט בעולם ירד מ־11% ב־1990 ל־8% ב־2000 ול־4% בלבד ב־2010 וב־2014 – ירידה של כ־64%. משמעות הדבר: תחנות כוח בעולם עוברות מנפט לגז טבעי, לפחם, לאנרגייה גרעינית ולאנרגיות מתחדשות (שמש ורוח), ולכן שוק חשוב של הנפט מצטמק. כלכלת סעודיה תלויה ביצוא נפט – רוב הכנסות המדינה ורוב היצוא. ירידה בביקוש לנפט מאיימת על ההכנסות בעתיד, על תקציב המדינה ועל התעסוקה, ולכן סעודיה נדרשת לגוון את כלכלתה – לפתח תעשיות אחרות (פטרוכימיה, כרייה), שירותים, פיננסים ותיירות.
(2) לפי הגרף, מחיר החבית תנודתי מאוד: בשנים 1987–1999 הוא נע בעיקר בין כ־15 לכ־40 דולר (עם קפיצה לכ־65 ב־1990); מ־2002 עלה לשיא של כ־145 דולר באמצע 2008, צנח תוך חודשים לכ־45 דולר (ירידה של כ־69%), חזר לכ־100–130 דולר ב־2011–2014, ושוב צנח מכ־114 דולר באמצע 2014 לכ־31 דולר בתחילת 2016 (ירידה של כ־73%).
ההשפעה על התכנון: כיוון שההכנסות של סעודיה תלויות במחיר הנפט, הן משתנות מאוד משנה לשנה ואי אפשר לצפות אותן. בשנות מחיר גבוה מתקבלים עודפים ומתוכננים מיזמי ענק, ובשנות מחיר נמוך נוצר גירעון בתקציב – המדינה נאלצת לקצץ, לדחות מיזמים, למשוך מהרזרבות וללוות. קשה לתכנן לטווח ארוך תשתיות, שירותים ותעסוקה כשההכנסה אינה יציבה, ולכן התנודות מחזקות את טענת הכלכלנים שיש לגוון את הכלכלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) המגמה בטבלה מתוארת עם נתונים, והשפעתה על סעודיה מוסברת (ירידה בביקוש → איום על ההכנסות → צורך בגיוון). (2) התנודות מתוארות עם ערכים מהגרף, והשפעתן על התכנון מוסברת (הכנסות לא יציבות → קושי בתכנון התקציב).
טעות נפוצה: בסעיף (1) לכתוב שהעולם "צורך פחות נפט" באופן כללי – הטבלה מראה רק את חלקו של הנפט בייצור החשמל.
פרק שלישי – ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
עליך לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה), ועל שתיים מן השאלות 12–14 (לכל שאלה – 12 נקודות) (36 נקודות). שאלת חובה – ענה על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
שאלה 11 · אינדונסיה – מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
בפרק זה תיבדק יכולתך להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדת עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא אינדונסיה.
שאלת חובה – ענה על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף – 4 נקודות).
אינדונסיה שוכנת בין שני אוקיינוסים. ציין את שמות האוקיינוסים שביניהם היא שוכנת, והסבר כיצד מיקום זה משפיע על כלכלת המדינה.
באינדונסיה כ־6,000 איים מיושבים. הסבר קושי אחד הנובע מעובדה זו.
ציין מהו סוג האקלים השורר באינדונסיה, והסבר את הגורם העיקרי לאקלים זה.
לפניך טבלה ובה מוצגים מדדי פיתוח אחדים של אינדונסיה ושל גרמניה בשנת 2017.
עיין בטבלה, וקבע מהי רמת הפיתוח של אינדונסיה. בסס את קביעתך על שני נתונים מן הטבלה.
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט.
השפעה: אינדונסיה נמצאת על נתיבי השיט המרכזיים בין שני האוקיינוסים – בין מזרח אסיה (סין, יפן, קוריאה) לבין דרום אסיה, המזרח התיכון ואירופה (מצר מלקה, מצר סונדה). לכן היא נגישה לסחר הימי העולמי: נמלים, יצוא של חומרי גלם ומוצרים ויבוא בעלות הובלה נמוכה, והכנסות משירותי ספנות. (אפשר גם: דיג ענף בים הנרחב סביב האיים; תיירות חופים.)
מה נדרש: שני שמות האוקיינוסים, והסבר אחד – כיצד המיקום ביניהם משפיע על הכלכלה.
תשובה מלאה:
במפה העולמית או במפת דרום־מזרח אסיה שבאטלס רואים שאינדונסיה היא שרשרת איים בין האוקיינוס ההודי (ממערב ומדרום – מדרום לסומטרה וג'אווה) לבין האוקיינוס השקט (מצפון־מזרח – סביב סולאווסי וגינאה החדשה).
השפעה על הכלכלה: בין האיים עוברים מעברים ימיים (מצר מלקה, מצר סונדה, מצר לומבוק) שמחברים בין שני האוקיינוסים – אחד מצירי הסחר הימיים העמוסים בעולם, שבו עוברות אוניות בין מזרח אסיה לבין המזרח התיכון, אפריקה ואירופה. אינדונסיה יכולה ליהנות מהקרבה לנתיב: לייצא בזול בדרך הים חומרי גלם (פחם, גז, שמן דקלים, גומי) ומוצרי תעשייה, לייבא, ולפתח נמלים ושירותים ימיים. המיקום משיג לה גם קשר נוח לשווקים הגדולים של סין, יפן ואוסטרליה.
(אפשר גם: הים שסביב אלפי האיים עשיר בדגה – ענף הדיג מפרנס מיליונים; חופים טרופיים – תיירות.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני האוקיינוסים בשמם, והסבר שמקשר את המיקום לענף כלכלי (סחר ימי, נמלים, דיג).
סעיף ב
קושי בתחבורה ובתשתיות: כדי לקשר בין אלפי איים פזורים צריך נמלים, מעבורות, נמלי תעופה ורשתות חשמל ותקשורת נפרדות בכל אי – השקעה יקרה מאוד. לכן קשה לספק שירותים (חינוך, בריאות) לאיים המרוחקים, ההובלה יקרה ואיטית, והפערים בין האיים המרכזיים לשוליים גדלים.
(אפשר גם: קושי בשלטון ובלכידות הלאומית – עמים, שפות ודתות רבים באיים שונים, ותנועות בדלניות; קושי בהגנה ובפיקוח על גבולות ימיים ארוכים.)
מה נדרש: קושי אחד שנובע מפיצול המדינה לאלפי איים מיושבים, והסבר המנגנון.
תשובה מלאה:
קושי – קישור, תחבורה ואספקת שירותים: אינדונסיה פרושה על פני כ־5,000 ק"מ ממערב למזרח, ותושביה יושבים בכ־6,000 איים. בין האיים אין דרך יבשתית, ולכן כל תנועה של אנשים וסחורות מחייבת אוניות, מעבורות או טיסות. צריך לבנות בכל אי נמל, תחנת כוח, מערכת מים וכבישים משלו – השקעה כפולה ומכופלת, שבמדינה מתפתחת קשה לממן. התוצאה: ההובלה יקרה ואיטית, קשה לספק חינוך, בריאות ושירותי ממשל לאיים הקטנים והמרוחקים, והפיתוח מתרכז באיים המרכזיים (ג'אווה) – הפערים בין הגלעין לשוליים גדלים.
(אפשר גם: קושי בלכידות לאומית ובשלטון – באיים השונים מאות קבוצות אתניות ושפות, ובחלקם היו תנועות בדלניות; קושי לפקח על גבולות ימיים ארוכים – הברחות, דיג לא חוקי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: קושי אחד ברור, והסבר שמראה איך הפיזור לאיים גורם לו.
סעיף ג
אקלים טרופי גשום (משווני): חם ולח כל השנה (כ־26–28°C), עם משקעים רבים (לרוב יותר מ־2,000 מ"מ בשנה).
הגורם העיקרי – המיקום בקווי רוחב נמוכים, משני צדי קו המשווה: קרינת השמש כמעט ניצבת כל השנה, ולכן חם תמיד; האוויר החם והלח מתרומם (אזור ההתכנסות הבין־טרופי, לחץ נמוך), מתקרר ויוצר עננים וגשמים עזים כמעט מדי יום.
מה נדרש: סוג האקלים (מהמפה העולמית של אזורי האקלים באטלס), והגורם העיקרי לו – עם מנגנון.
תשובה מלאה:
סוג האקלים: אקלים טרופי גשום (משווני) – טמפרטורות גבוהות לאורך כל השנה (כ־26–28°C בממוצע) והבדלים קטנים בין החודשים, לחות גבוהה וכמות משקעים גדולה (במקומות רבים יותר מ־2,000 מ"מ בשנה).
הגורם העיקרי – קו הרוחב: אינדונסיה משתרעת בערך בין 6° צפון ל־11° דרום – משני צדי קו המשווה. באזור זה קרני השמש פוגעות בזווית כמעט ניצבת כל השנה, ולכן מגיעה כמות גדולה של אנרגייה וחם תמיד (ואין חורף). האוויר החם מתרומם, ומעל הים החם הוא גם עשיר באדי מים; באזור ההתכנסות הבין־טרופי הרוחות נפגשות ונוצר לחץ נמוך; האוויר העולה מתקרר, האדים מתעבים, ונוצרים ענני סערה (גשמי זרם/הסעה) שיורדים כמעט מדי יום, לרוב בשעות אחר הצהריים.
(הים שמקיף את האיים מוסיף לחות ומקטין את ההבדלים בטמפרטורה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: סוג האקלים בשמו ובתיאור, וגורם עיקרי אחד (קו הרוחב/קרבה למשווה) עם מנגנון שמסביר חום וגשם.
סעיף ד
אינדונסיה היא מדינה מתפתחת (בעלת רמת פיתוח נמוכה־בינונית).
נתון 1 – אחוז המועסקים בחקלאות: 32% באינדונסיה לעומת 1.4% בגרמניה – שיעור גבוה מאוד, אופייני למדינה מתפתחת.
נתון 2 – תמ"ג לנפש: 11,700 דולר לעומת 48,000 בגרמניה (גרמניה גבוהה פי 4.1).
(אפשר גם: אחוז האוכלוסייה העירונית 55% לעומת 76%; 13 שנות לימוד ממוצעות לעומת 17.)
מה נדרש: קביעה ברורה של רמת הפיתוח, ושני נתונים מהטבלה שמבססים אותה (בהשוואה לגרמניה, מדינה מפותחת).
תשובה מלאה:
אינדונסיה היא מדינה מתפתחת.
נתון ראשון – אחוז המועסקים בחקלאות: 32% באינדונסיה לעומת 1.4% בלבד בגרמניה (פי 23 בערך). כשכשליש מהמועסקים עובדים בחקלאות, הרבה ממנה מסורתית בעלת פריון נמוך – סימן למשק פחות מפותח; במדינות מפותחות רוב המועסקים בשירותים ובתעשייה.
נתון שני – תמ"ג לנפש: 11,700 דולר באינדונסיה לעומת 48,000 בגרמניה – פי 4.1 בערך. ההכנסה הממוצעת לתושב נמוכה בהרבה מבמדינה מפותחת.
(אפשר גם: 55% אוכלוסייה עירונית לעומת 76% – רמת עיור נמוכה יותר; 13 שנות לימוד בממוצע לעומת 17.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קביעה מפורשת, ושני נתונים שונים מהטבלה מצוטטים ומפורשים בהשוואה לגרמניה.
טעות נפוצה: להשתמש בשיעור התמותה. שיעור התמותה באינדונסיה (6.5 לאלף) נמוך מבגרמניה (11.7) לא מפני שהיא מפותחת יותר, אלא מפני שאוכלוסייתה צעירה ובגרמניה יש שיעור גבוה של קשישים – לכן הנתון הזה אינו מבסס את רמת הפיתוח.
שאלה 12 · תופעות טבע
ציין שתי תופעות טבע גאולוגיות המאפיינות את אינדונסיה, והסבר מהו הגורם המשותף להיווצרות תופעות אלה. (6 נקודות)
אחדות מן התופעות הגאולוגיות משפיעות על פיתוח של ענפי כלכלה באינדונסיה.
(1) עיין בתמונות שבנספח ב, וציין מהו הענף הכלכלי המוצג בכל אחת מן התמונות. (3 נקודות)
(2) הסבר את הקשר בין הענף הכלכלי המוצג באחת מן התמונות ובין התופעה הגאולוגית המשפיעה על התפתחותו. (3 נקודות)
[נספח ב – תמונות]
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
תופעות: הרי געש פעילים (לאינדונסיה מהמספרים הגדולים בעולם של הרי געש פעילים – כ־130) ורעידות אדמה (וגם צונאמי).
הגורם המשותף: אינדונסיה שוכנת על גבול מתכנס בין לוחות טקטוניים – הלוח ההודי־אוסטרלי צולל (מופחת) מתחת ללוח האירו־אסייתי לאורך שקע סונדה, ובמזרח פוגשים גם הלוחות של האוקיינוס השקט והפיליפינים; היא חלק מ"טבעת האש". תנועת הלוחות משחררת מתחים פתאומיים – רעידות אדמה – והלוח הצולל נמס בעומק, והמאגמה עולה ופורצת בהרי געש.
מה נדרש: שתי תופעות גאולוגיות, והגורם המשותף להן – עם הסבר.
תשובה מלאה:
תופעה ראשונה – הרי געש: לאורך סומטרה, ג'אווה, באלי, האיים הסונדיים הקטנים וסולאווסי יש שרשרת של הרי געש, רבים מהם פעילים (לאינדונסיה מהמספרים הגדולים בעולם של הרי געש פעילים – כ־130).
תופעה שנייה – רעידות אדמה (ובעקבותיהן צונאמי): אינדונסיה מהמדינות שנפגעות הכי הרבה מרעידות אדמה; למשל, רעידת האדמה מול סומטרה ב־2004 יצרה צונאמי הרסני באוקיינוס ההודי.
הגורם המשותף – גבול בין לוחות טקטוניים (כוחות פנימיים): במפת הלוחות שבאטלס רואים שאינדונסיה נמצאת במקום שבו הלוח ההודי־אוסטרלי נע צפונה ונדחס מתחת ללוח האירו־אסייתי (גבול מתכנס, הפחתה) לאורך שקע סונדה, ובמזרח המדינה נפגשים גם לוח האוקיינוס השקט ולוח הפיליפינים. האזור הוא חלק מ"טבעת האש" שמקיפה את האוקיינוס השקט.
– רעידות אדמה: הלוחות נתקעים זה בזה, המתח מצטבר, וכשהוא משתחרר בבת אחת הקרקע רועדת; תזוזה פתאומית של קרקעית הים מרימה גל צונאמי.
– הרי געש: הלוח הצולל יורד לעומק, מתחמם ומשחרר מים; המעטפת שמעליו נמסה בחלקה, והמאגמה עולה דרך סדקים ופורצת על פני השטח – בשרשרת מקבילה לשקע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי תופעות גאולוגיות שונות, וגורם משותף אחד (גבול לוחות מתכנס) שמוסבר כך שהוא יוצר את שתיהן.
סעיף ב
(1) תמונה 1 – תיירות (מטיילים בלוע של הר געש עם אגם לוע; הסלים מרמזים גם על כריית גופרית).
תמונה 2 – ייצור אנרגייה (חשמל) – תחנת כוח גאותרמית.
תמונה 3 – חקלאות.
(2) לבחירה – למשל תמונה 3: התפרצויות הגעש פיזרו אפר ולבה, שהתבלו לקרקע געשית עשירה במינרלים ופורייה מאוד; יחד עם האקלים הטרופי הגשום, הקרקע מאפשרת חקלאות אינטנסיבית וכמה יבולים בשנה, ולכן אזורי הגעש (כמו ג'אווה) צפופים מאוד בחקלאים.
(או תמונה 2: מתחת לאזורי הגעש המאגמה קרובה לפני השטח ומחממת את מי התהום; את הקיטור החם מנצלים להפעלת טורבינות ולייצור חשמל. או תמונה 1: לועות, אגמי לוע והתפרצויות הם נופים מיוחדים שמושכים תיירים.)
מה נדרש: (1) לזהות ענף כלכלי בכל אחת משלוש התמונות; (2) לבחור תמונה אחת ולהסביר כיצד התופעה הגאולוגית (געשיות) מאפשרת את הענף.
תשובה מלאה:
(1) תמונה 1 – תיירות: קבוצת מטיילים עומדת על שפת לוע של הר געש ומשקיפה על אגם לוע בצבע טורקיז, ומהלוע עולים אדים. (לצד המטיילים סלים קלועים – מהסוג שבו נושאים גושי גופרית מהלוע, כך שאפשר לציין גם כרייה).
תמונה 2 – אנרגייה: תחנת כוח – ארובות שמהן עולים עמודי קיטור וצינורות ארוכים בשטח – תחנת כוח גאותרמית.
תמונה 3 – חקלאות: חקלאים מעבדים שורות של גידולים בקרקע כהה, למרגלות הר געש.
(2) תמונה 3 – חקלאות וקרקע געשית: במשך אלפי שנים פיזרו התפרצויות הגעש אפר ולבה על המדרונות והעמקים. החומר הגעשי מתבלה מהר בחום ובלחות הטרופיים, ויוצר קרקע כהה, עמוקה ועשירה במינרלים (אשלגן, זרחן) – מהפוריות בעולם. בשילוב עם גשמים רבים וחום כל השנה אפשר לגדל כמה יבולים בשנה (אורז, ירקות, קפה, תה). לכן אזורי הגעש – ובראשם ג'אווה – הם מהאזורים החקלאיים הצפופים בעולם, אף שההתפרצויות מסכנות אותם.
(אפשר גם – תמונה 2: באזורי געש המאגמה קרובה לפני השטח ומחממת את המים שבסלעים. קודחים אל מאגרי הקיטור והמים החמים, והקיטור מסובב טורבינות ומפיק חשמל – אנרגייה מתחדשת וזולה. אינדונסיה מהמדינות בעלות הפוטנציאל הגאותרמי הגדול בעולם. או – תמונה 1: הנופים שיוצרת הפעילות הגעשית – לועות, אגמי לוע צבעוניים, פומרולות – מושכים תיירים ומפרנסים מדריכים, בתי הארחה ותחבורה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שלושה ענפים נכונים. (2) הסבר שמקשר בין התופעה הגאולוגית (געשיות) לבין התנאי שהיא יוצרת לענף (קרקע פורייה / חום תת־קרקעי / נוף).
שאלה 13 · גלעין ושוליים
לפניך שמות של האיים הגדולים באינדונסיה: גָ'וָה, סוּמָטְרָה, סָלֶבֶּס (סוּלַוֶסִי), בּוֹרְנָאוֹ.
קבע איזה מן האיים האלה הוא גלעין המדינה. נמק את קביעתך על פי שניים ממאפייני הגלעין. (6 נקודות)
בחר באחד מן האיים באינדונסיה שנחשב לשוליים של אינדונסיה.
(1) על פי המפות שבאטלס, ציין מאפיין אחד (שאינו מתחום הגאולוגיה) המקשה על התפתחות האי שבחרת. (3 נקודות)
(2) הסבר כיצד אפשר לנצל את אחד מן המשאבים הטבעיים של האי שבחרת לפיתוחו הכלכלי. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
ג'אווה.
מאפיין 1 – ריכוז אוכלוסייה וצפיפות גבוהה: על כ־7% משטח המדינה חיים יותר ממחצית תושבי אינדונסיה (כ־56%); במפת צפיפות האוכלוסייה באטלס ג'אווה מסומנת בצפיפות הגבוהה ביותר.
מאפיין 2 – ריכוז השלטון והכלכלה: בג'אווה הבירה ג'קרטה, העיר הראשה ומטרופולין ענק, ועוד ערים גדולות (סורבאיה, בנדונג); בה מרוכזים מוסדות השלטון, רוב התעשייה, השירותים והתשתיות (נמלים, נמלי תעופה, כבישים ומסילות).
מה נדרש: לבחור את האי שהוא הגלעין ולנמק בשני מאפיינים שונים של גלעין – עם עדות מהאטלס.
תשובה מלאה:
הגלעין הוא ג'אווה.
מאפיין ראשון – ריכוז אוכלוסייה גבוה וצפיפות: הגלעין הוא האזור שבו מרוכזת האוכלוסייה. ג'אווה תופסת כ־7% בלבד משטח אינדונסיה, אך חיים בה יותר ממחצית התושבים (כ־56%) – והיא מהאיים הצפופים בעולם. במפת צפיפות האוכלוסייה שבאטלס ג'אווה צבועה בדרגת הצפיפות הגבוהה ביותר, ואילו בורנאו וחלקים גדולים מסומטרה ומסולאווסי – בצפיפות נמוכה.
מאפיין שני – מרכז שלטוני וכלכלי: בגלעין נמצאים הבירה ומוקדי הכוח הכלכלי. בג'אווה שוכנת ג'קרטה – הבירה והעיר הראשה של אינדונסיה – וסביבה מטרופולין של עשרות מיליוני תושבים; באי ערים גדולות נוספות (סורבאיה, בנדונג, סמרנג). במפות הכלכלה רואים בג'אווה ריכוז של מרכזי תעשייה, שירותים, נמלים ונמלי תעופה, ורשת צפופה של כבישים ומסילות ברזל.
(הערה: אינדונסיה מעבירה בהדרגה את הבירה לעיר חדשה, נוסנטרה, במזרח בורנאו – תהליך שהחל אחרי הבחינה; ג'אווה נשארת הגלעין.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: האי נכון, ושני מאפייני גלעין שונים (ריכוז אוכלוסייה; ריכוז שלטון וכלכלה), כל אחד עם עדות.
סעיף ב
האי: בורנאו (קלימנטן – החלק האינדונזי).
(1) כיסוי של יער גשם טרופי צפוף וביצות על רוב שטח האי (במפת הצומח ושימושי הקרקע), יחד עם אקלים חם וגשום מאוד – קשה לסלול דרכים, לפנות שטחים ולהקים יישובים; לכן האוכלוסייה דלילה והתשתיות מועטות.
(2) היער – משאב עץ: כריתה מבוקרת ובת־קיימא של עצים טרופיים (עם נטיעה מחדש) ופיתוח תעשיית עץ ומוצריו (קורות, דיקט, נייר) באי עצמו – יצוא ומקומות עבודה. (אפשר גם: פחם, נפט וגז במזרח קלימנטן – כרייה, הפקה ויצוא; נהרות גדולים – תחבורה וחשמל.)
מה נדרש: לבחור אי שולי (סומטרה, סולאווסי או בורנאו – לא ג'אווה); (1) מאפיין אחד מהאטלס, לא גאולוגי, שמקשה על הפיתוח, עם הסבר קצר; (2) משאב טבעי אחד של האי והסבר כיצד לנצל אותו לפיתוח.
תשובה מלאה (בורנאו – קלימנטן):
(1) מאפיין מקשה – יער גשם טרופי צפוף וביצות: במפת הצומח שבאטלס רוב שטח בורנאו מכוסה ביער גשם טרופי, ובחופים – ביצות. האקלים הטרופי הגשום (גשמים כל השנה) מקשה גם הוא: קשה וייקר לסלול ולתחזק כבישים, לפנות שטחים לחקלאות וליישובים, והנגישות לפנים האי נשענת בעיקר על נהרות. לכן הצפיפות נמוכה מאוד (גם במפת צפיפות האוכלוסייה), והאי רחוק מהשווקים והשירותים שבג'אווה.
(2) ניצול משאב – היער (עץ): יערות בורנאו עשירים בעצים טרופיים בעלי ערך. ניצול מבוקר – כריתה סלקטיבית ונטיעה מחדש לפי עקרונות קיימות – והקמת מפעלים לעיבוד העץ באי עצמו (קורות, דיקט, רהיטים, נייר) יוסיפו ערך למשאב, ייצרו מקומות עבודה מקומיים והכנסות מיצוא, ובמקביל ישמרו על היער לטווח ארוך. (אפשר גם: מרבצי פחם, נפט וגז טבעי במזרח קלימנטן – הפקה, עיבוד ויצוא שיממנו תשתיות; הנהרות הגדולים – תחבורה פנימית והפקת חשמל.)
(אפשרות אחרת – סולאווסי: (1) צורה מפוצלת והררית של האי, עם חצאי איים צרים וארוכים – קשה לחבר בין חלקיו בדרכים; (2) מרבצי ניקל – כרייה ומפעלי עיבוד מקומיים, או חופים ושוניות – תיירות צלילה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: האי שולי, המאפיין לא גאולוגי ומבוסס על מפה באטלס (צומח, אקלים, צפיפות, תבליט), והמשאב מנוצל בדרך מוסברת שמובילה לפיתוח (תעסוקה, הכנסה, ערך מוסף).
שאלה 14 · יערות, כלכלה וסביבה
באזורים שונים בעולם מבָרְאִים שטחים גדולים של יער טבעי כדי לסייע לפיתוח הכלכלה.
(1) עיין בגרף 1 המציג את גודל השטח שיש בו יער טבעי באינדונסיה בשנים 2015–1992, וציין את מגמת השינוי המוצגת בגרף. (נקודה אחת)
(2) שמן דקלים הוא שמן המופק מפירות של עצי דקל טרופיים הגדלים במטעים.
עיין בגרף 2 המציג את כמות שמן הדקלים שהופקה באינדונסיה בשנים 2015–1992, וציין את מגמת השינוי המוצגת בגרף. (נקודה אחת)
(3) הסבר את הקשר בין המגמות המוצגות בשני הגרפים. (4 נקודות)
בנוגע לבירוא יערות באינדונסיה מתעוררת הדילמה: "שימור מול פיתוח". הסבר דילמה זו, והצג טיעון אחד של התומכים בשימור וטיעון אחד של התומכים בפיתוח. (6 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1) ירידה רצופה בשטח המיוער – מכ־1,150 בשנת 1992 לכ־910 בשנת 2015 (ירידה של כ־21%).
(2) עלייה רצופה (כמעט בכל השנים) בכמות שמן הדקלים – מכ־4 מיליון טונות ב־1992 לכ־36 מיליון טונות ב־2015 (פי 9 בערך).
(3) קשר הפוך – הירידה בשטח היער נובעת במידה רבה מהעלייה בייצור שמן הדקלים: כדי להקים מטעי דקל חדשים כורתים ושורפים יער גשם טבעי (בעיקר בסומטרה ובבורנאו). הביקוש העולמי לשמן דקלים הזול (מזון, קוסמטיקה, דלק ביולוגי) והרווחים מיצואו מעודדים את הרחבת המטעים על חשבון היער.
מה נדרש: (1)–(2) מגמה בכל גרף; (3) הסבר הקשר – מה גורם למה, ולמה.
תשובה מלאה:
(1) גרף 1 – ירידה: השטח המיוער ירד מכ־1,150 בשנת 1992 לכ־910 בשנת 2015 – ירידה של כ־240 (כ־21%). הירידה הייתה תלולה במיוחד עד שנת 2000 (לכ־994) ואחר כך מתונה יותר.
(2) גרף 2 – עלייה: כמות שמן הדקלים עלתה מכ־4 מיליון טונות ב־1992 לכ־36 מיליון טונות ב־2015 – פי 9 בערך (עם ירידה קלה אחת ב־2013).
(3) הקשר: שתי המגמות הפוכות, והן קשורות בקשר של סיבה ותוצאה. עצי דקל השמן גדלים באקלים טרופי חם וגשום – בדיוק בשטחים שבהם צומח יער הגשם הטבעי. כדי להגדיל את ייצור השמן מקימים מטעים חדשים, ולשם כך כורתים ושורפים שטחים גדולים של יער טבעי (בעיקר בסומטרה ובבורנאו). הגורם להרחבה הוא הביקוש העולמי (גלובליזציה): שמן דקלים זול ומשמש במזון מעובד, בקוסמטיקה, בחומרי ניקוי ובדלק ביולוגי, ואינדונסיה הפכה ליצרנית וליצואנית הגדולה בעולם. כך הרווח מהיצוא בא על חשבון היער.
(הערה על הגרף: הערכים בגרף 1 הם באלפי קמ"ר – שטח היער באינדונסיה כ־910,000 קמ"ר ב־2015 – אף שבכותרת הציר נכתב "בקמ"ר"; המגמה אינה משתנה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1)–(2) מגמה נכונה לכל גרף, רצוי עם ערכים. (3) הקשר מוסבר במנגנון: כריתת יער לטובת מטעים, והסיבה – ביקוש ורווח.
טעות נפוצה: לכתוב רק "כשאחד עולה השני יורד" בלי להסביר את המנגנון (כריתה לטובת מטעים).
סעיף ב
הדילמה: האם לנצל את שטחי היער לפיתוח כלכלי (מטעים, עצים, כרייה) שמכניס כסף ומספק עבודה לאוכלוסייה גדולה במדינה מתפתחת – או לשמור על יער הגשם הטבעי, שהוא משאב סביבתי ייחודי שאובדנו בלתי הפיך.
טיעון בעד שימור: יער הגשם הוא בית גידול למגוון ביולוגי עצום (כולל מינים בסכנת הכחדה, כמו האורנגאוטן), הוא אוגר פחמן – כריתתו ושריפתו פולטות גזי חממה ותורמות להתחממות, וגורמות לסחף קרקע, להצפות ולעשן ששורפות היער מפיצות במדינה ובשכנותיה.
טיעון בעד פיתוח: אינדונסיה מדינה מתפתחת עם אוכלוסייה גדולה; מטעי דקל השמן ויצוא השמן מספקים פרנסה למיליוני עובדים וחקלאים קטנים, בעיקר באזורי השוליים, ומכניסים מטבע חוץ שמממן תשתיות, חינוך ובריאות.
מה נדרש: להסביר מהי הדילמה (שני ערכים שמתנגשים), ולהציג טיעון אחד לכל צד – מוסבר.
תשובה מלאה:
הדילמה: לאינדונסיה יש יערות גשם טרופיים מהגדולים בעולם. מצד אחד – השטחים המיוערים הם הזדמנות לפיתוח כלכלי: כריתת עצים, הקמת מטעים (בעיקר דקל השמן), כרייה ויישוב, שמכניסים כסף ויוצרים תעסוקה. מצד אחר – היער הוא משאב טבעי ייחודי ושברירי, והפגיעה בו כמעט אינה הפיכה. השאלה היא איזה ערך לקדם: צמיחה כלכלית עכשיו, או שמירה על הסביבה לדורות הבאים (פיתוח בר־קיימה).
טיעון בעד שימור: יער הגשם הוא בית גידול לחלק גדול מהמגוון הביולוגי בעולם – באינדונסיה חיים מינים שאינם חיים בשום מקום אחר (כמו האורנגאוטן והנמר הסומטרי), שנמצאים בסכנת הכחדה בגלל אובדן בית הגידול. בנוסף, היער אוגר כמויות עצומות של פחמן; כריתתו ושריפתו (גם של קרקעות כבול) משחררות גזי חממה ומגבירות את ההתחממות הגלובלית, והעשן מהשריפות פוגע בבריאות התושבים באינדונסיה ובמדינות השכנות. אחרי הכריתה הקרקע נסחפת בגשמים העזים והנחלים מוצפים בסחף.
טיעון בעד פיתוח: אינדונסיה היא מדינה מתפתחת עם מאות מיליוני תושבים, ורבים מהם עניים. מטעי דקל השמן ותעשיית העץ מספקים פרנסה למיליוני עובדים וחקלאים קטנים, בעיקר באיים השוליים (סומטרה, בורנאו), שבהם יש מעט מקורות פרנסה אחרים. היצוא מכניס מטבע חוץ שמאפשר לממן כבישים, בתי ספר ושירותי בריאות – ולצמצם את הפערים בין הגלעין לשוליים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הדילמה מוסברת כהתנגשות בין שני ערכים, וכל טיעון מוסבר (מה ייפגע או ירוויח ולמה).