בגרות בגאוגרפיה 57381 - מועד מיוחד 2020
גאוגרפיה – שאלון 57381 · מועד מיוחד · 14 שאלות · 3 שעות
בחינת הבגרות בגאוגרפיה, מועד מיוחד 2020, כל 14 השאלות כמו בשאלון, והמקורות והנספחים שבשאלון. לכל סעיף יש פתרון מלא: מה השאלה מבקשת, תשובה כמו שכותבים אותה בבחינה, ולמה היא מקבלת ציון מלא.
הוראות הבחינה (כמו בשאלון)
גאוגרפיה — אדם וסביבה
הוראות לנבחן
א. משך הבחינה: שלוש שעות.
ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה: בשאלון זה שלושה פרקים.
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ־ישראל — 36 נקודות
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון — 28 נקודות
פרק שלישי — נתי"ב (ניתוח תופעות יסוד במרחב) — 36 נקודות
סך הכול — 100 נקודות
ג. חומר עזר מותר בשימוש:
(1) אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, משנת 2000 ואילך (ללא המילון למונחי הגיאוגרפיה).
(2) אטלס כרטא — פיזי, מדיני, כלכלי, חברתי, משנת 1998 ואילך.
(3) אטלס כרטא אוניברסלי.
(4) אטלס ישראל החדש — האטלס הלאומי, מהדורה משנת 2008 ואילך.
(5) מפה של ארץ־ישראל 1:250,000.
(6) מפה גאולוגית של ארץ־ישראל 1:250,000 או 1:500,000.
ד. הוראה מיוחדת: כדי להמחיש את תשובותיך היעזר בסרטוטים, חתכים וגרפים, לפי הצורך.
כתוב במחברת הבחינה בלבד. רשום "טיוטה" בראש כל עמוד המשמש טיוטה.
כתיבת טיוטה בדפים שאינם במחברת הבחינה עלולה לגרום לפסילת הבחינה.
ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד.
בהצלחה!
פרק ראשון — גאוגרפיה של ארץ־ישראל
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה עליך לענות על שתי שאלות: על אחת מן השאלות 1-3, ועל אחת מן השאלות 4-6.
ענה על אחת מן השאלות 1-3 (22 נקודות לשאלה).
ענה על אחת מן השאלות 4-6 (14 נקודות לשאלה).
שאלה 1 · ערי פיתוח (ערים חדשות)
לא במיקוד תשפ"ז – תיוג חלקי: נושאי "עלייה שישית – עיירות פיתוח", "פיזור האוכלוסייה בשנות ה־50" ו"ערים חדשות מתוכננות" אינם בחומר 2027; רק סעיף ג (חיזוק אזורי השוליים, נושא "גלעין מול שוליים") בחומר.
הצג שתי מטרות שהיו להקמת ערי הפיתוח בישראל.
בגרף שלפניך מוצגים נתונים על גודל האוכלוסייה בקריית גת ועל גודל האוכלוסייה בקריית שמונה בשנים 2018-1972.
עיין בגרף, וענה על התת־סעיפים (1)-(2) שאחריו.
[גרף]
(1) על פי הגרף, מהו קצב גידול האוכלוסייה בכל אחת מן הערים בשנים 2018-1972? (3 נקודות)
(2) הסבר שני גורמים המשפיעים על קצב גידול האוכלוסייה בכל אחת מן הערים בשנים 2018-1972 (סך הכול — ארבעה גורמים). (7 נקודות)
בשנת 2014 נחנכה בתחום השיפוט של ירוחם קריית ההדרכה של צה"ל על שם האלוף אריאל שרון. קריה זו, המכונה "עיר הבה"דים", נבנתה במסגרת התוכנית להעביר בסיסי צבא ממרכז הארץ אל הנגב.
הסבר כיצד המיקום של קריית ההדרכה בתחום השיפוט של ירוחם עשוי להשפיע על הפיתוח של ירוחם.
◂ פתרון מלא לשאלה 1
סעיף א
(1) פיזור האוכלוסייה – להעביר אוכלוסייה מן המרכז הצפוף אל אזורי הפריפריה (הנגב והגליל) ואל אזורי הגבול, כדי לבסס ריבונות ונוכחות יהודית בכל שטח המדינה ולחזק את הביטחון.
(2) קליטת העלייה ההמונית של שנות ה־50 – לספק דיור ותעסוקה לעולים (שגרו במעברות) ביישובים עירוניים חדשים.
(אפשר גם: מרכזי שירותים לאזור הכפרי – כל עיר פיתוח נועדה לשמש מרכז אזורי של שירותים, מסחר ותעשייה בעבור המושבים והקיבוצים שסביבה.)
מה נדרש: שתי מטרות שונות להקמת ערי הפיתוח, וכל אחת מוצגת עם ההסבר שלה.
תשובה מלאה:
ערי הפיתוח (עיירות הפיתוח) הוקמו בעיקר בשנות ה־50 וה־60, בתכנון ממשלתי, ברובן בנגב, בגליל ובאזורי הגבול.
1. פיזור אוכלוסייה וביסוס ריבונות: אחרי קום המדינה רוב האוכלוסייה היהודית התרכזה במישור החוף. המדינה רצתה לפזר את האוכלוסייה לכל שטחה – לאכלס את הנגב והגליל ואת אזורי הגבול, לבסס בהם נוכחות יהודית וריבונות, ולמנוע ריכוז יתר במרכז. לכן הוקמו ערים כמו קריית שמונה, שלומי, ירוחם, דימונה ומצפה רמון.
2. קליטת העלייה ההמונית: בשנים הראשונות של המדינה הגיעו מאות אלפי עולים, ורבים מהם שוכנו במעברות. ערי הפיתוח נבנו כדי לספק לעולים דיור קבע ותעסוקה, בעיקר במפעלי תעשייה שהמדינה עודדה להקים בהן.
(אפשר גם: מרכזי שירותים אזוריים – לפי התכנון, כל עיר פיתוח הייתה אמורה לספק שירותים (מסחר, חינוך, בריאות, מוסכים, תעשייה חקלאית) ליישובים הכפריים שסביבה, כמו קריית גת לחבל לכיש.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי מטרות נפרדות (מטרה מרחבית־ביטחונית ומטרה דמוגרפית־חברתית), וכל אחת מוסברת: למה הייתה נחוצה ומה ערי הפיתוח נועדו לעשות.
טעות נפוצה: לכתוב "לפתח את הפריפריה" בלי לומר מה בדיוק – פיזור אוכלוסייה, ריבונות, קליטת עלייה או שירותים לאזור.
סעיף ב
(1) קריית גת – גידול מהיר: מכ־19 אלף תושבים ב־1972 לכ־55 אלף ב־2018 (פי 2.9, עלייה של כ־190%), ובעיקר בין 1984 ל־1996 (תוספת של כ־20 אלף).
קריית שמונה – גידול איטי: מכ־15 אלף לכ־22.5 אלף (עלייה של כ־50%), ואחרי 2008 אף ירידה קלה.
(2) קריית גת: (א) מיקום קרוב יחסית למרכז הארץ ולצירי תחבורה ראשיים – נוח ליוממות ולמשיכת תושבים; (ב) תעסוקה – הקמת מפעל עתיר ידע גדול (אינטל) ואזור תעשייה מתפתח, וגם קליטה של עולים רבים בשנות ה־90 והקמת שכונות חדשות על עתודות קרקע מישוריות.
קריית שמונה: (א) מיקום פריפריאלי – מרוחקת ממרכז הארץ, ממקומות העבודה והשירותים; (ב) מצב ביטחוני – עיר ספר סמוכה לגבול לבנון שספגה שוב ושוב ירי טילים וקטיושות, ולכן צעירים עוזבים ומעטים באים; (אפשר גם: מעט מקומות עבודה – סגירה של מפעלי תעשייה מסורתית.)
מה נדרש: (1) לתאר את קצב הגידול בכל עיר לפי הגרף – עם נתונים; (2) שני גורמים לכל עיר, וכל גורם מוסבר בקשר לקצב הגידול (ארבעה גורמים).
תשובה מלאה:
(1) קריית גת (קו מקווקו): כ־19 אלף תושבים ב־1972, כ־26 אלף ב־1984, כ־46 אלף ב־1996, כ־48 אלף ב־2008 וכ־55 אלף ב־2018. האוכלוסייה גדלה כמעט פי 3 (כ־190%) – קצב גידול מהיר, ובמיוחד בין 1984 ל־1996, אז נוספו כ־20 אלף תושבים.
קריית שמונה (קו רציף): כ־15 אלף ב־1972, כ־20 אלף ב־1996, כ־23.5 אלף ב־2008 וכ־22.5 אלף ב־2018. עלייה של כ־50% בלבד ב־46 שנים – קצב גידול איטי, ובשנים האחרונות אף ירידה קלה.
(2) גורמים לגידול המהיר בקריית גת:
– מיקום ונגישות: קריית גת שוכנת בשפלה הדרומית, במרחק נסיעה סביר מגוש דן, מאשקלון ומבאר שבע, ליד צירי תנועה ראשיים. זה מאפשר יוממות למרכז הארץ ומושך משפחות צעירות שמחפשות דיור זול יחסית.
– תעסוקה ועלייה: בעיר הוקם מפעל גדול של תעשייה עתירת ידע (מפעל השבבים של אינטל, שהחל לפעול בסוף שנות ה־90) ואזור תעשייה מתפתח, שמספקים מקומות עבודה. בשנות ה־90 קלטה העיר עולים רבים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה – וזה מסביר את הקפיצה בין 1984 ל־1996. יש בה עתודות קרקע מישוריות, ולכן אפשר לבנות שכונות חדשות.
גורמים לגידול האיטי בקריית שמונה:
– מיקום פריפריאלי: העיר בקצה הצפוני של עמק החולה, רחוקה מאוד ממרכז הארץ. הנגישות למקומות עבודה, להשכלה גבוהה ולשירותים נמוכה, וצעירים עוזבים למרכז.
– מצב ביטחוני: העיר סמוכה לגבול לבנון, ובמשך עשרות שנים נפגעה שוב ושוב מירי קטיושות וטילים (למשל במלחמת לבנון השנייה, 2006). חוסר הביטחון גורם להגירה שלילית ומרתיע אוכלוסייה חדשה.
(אפשר גם: מבנה תעסוקה חלש – מפעלים של תעשייה מסורתית שנסגרו, ומעט מקומות עבודה מגוונים.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בתת־סעיף (1) קצב הגידול מתואר לכל עיר עם נתונים מן הגרף (מהיר מול איטי). בתת־סעיף (2) יש ארבעה גורמים – שניים לכל עיר – וכל אחד מוסבר: איך הוא מגדיל או מאט את גידול האוכלוסייה.
סעיף ג
ההשפעה החיובית: (1) תעסוקה – הבסיס יוצר מקומות עבודה לתושבי ירוחם בשירותים, בתחזוקה, בהסעדה ובאבטחה; (2) הכנסות לרשות המקומית – הקריה נמצאת בתחום השיפוט של ירוחם, ולכן המועצה גובה ממנה ארנונה, ויכולה להשקיע בחינוך, בתשתיות ובשירותים; (3) משיכת אוכלוסייה – אנשי קבע ומשפחותיהם עשויים להתיישב בירוחם, והביקוש מגדיל את המסחר והשירותים בה. כך ירוחם מתחזקת כעיר פיתוח בשוליים, והפער בינה לבין המרכז קטן.
מה נדרש: להסביר איך המיקום של הקריה בתחום השיפוט של ירוחם עשוי להשפיע על הפיתוח של העיר – מנגנון ולא רק "יהיה טוב".
תשובה מלאה:
ירוחם היא עיר פיתוח קטנה בנגב, בשוליים הגאוגרפיים והכלכליים של המדינה, עם מעט מקומות עבודה והגירה שלילית של צעירים. קריית ההדרכה היא מתחם גדול, שבו משרתים ועובדים אלפי חיילים, אנשי קבע ועובדים אזרחיים.
– הכנסות לרשות: מאחר שהקריה נמצאת בתחום השיפוט של ירוחם, המועצה המקומית גובה ממנה ארנונה. זו הכנסה גדולה ויציבה, שמאפשרת לשפר את החינוך, את התשתיות ואת השירותים לתושבים – וזה מושך תושבים חדשים.
– תעסוקה: הקריה צריכה שירותי תחזוקה, ניקיון, הסעדה, אבטחה והובלה, וכך נוצרים מקומות עבודה לתושבי ירוחם ולעסקים מקומיים.
– אוכלוסייה וביקוש: אנשי קבע ועובדים עשויים לבחור לגור עם משפחותיהם בירוחם, קרוב למקום העבודה. גידול האוכלוסייה מגדיל את הביקוש למסחר, לדיור ולשירותים, ומעודד בנייה ופתיחת עסקים.
כך המיקום תורם לחיזוק אזור השוליים ולצמצום הפער בינו לבין המרכז. (מגבלה אפשרית: אם רוב העובדים ייסעו מבאר שבע ולא יגורו בירוחם, התועלת תהיה קטנה יותר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קשר ישיר בין מיקום הקריה בתחום השיפוט לבין מנגנון הפיתוח (ארנונה, תעסוקה, משיכת אוכלוסייה), ולא רק הכרזה כללית שהקריה "תעזור לירוחם".
שאלה 2 · נמלי ים
לפניך גרף שבו מוצגים נתונים על כמות המטענים שעברו בנמלי הים של ישראל בשנים נבחרות.
עיין בגרף וענה על הסעיפים א-ג שאחריו.
[גרף]
תאר את מגמת השינוי בכמות המטענים שעברו בכל נמלי הים של ישראל בשנים המוצגות בגרף, והסבר גורם אחד למגמה זו.
(1) על פי הנתונים בגרף, מהו הנמל הגדול בישראל? הסבר שני יתרונות שיש למיקום של נמל זה. (8 נקודות)
(2) הסבר את החשיבות של נמל אילת למדינת ישראל. (4 נקודות)
ליד הנמל הקיים בחיפה הולך ונבנה בימים אלה נמל נוסף ששמו "נמל המפרץ".
הצג נימוק אחד בעד ההקמה של נמל זה, ונימוק אחד נגד הקמתו.
תוכל להיעזר בתשובתך בנימוקים הנוגעים לתחומים אלה:
◂ פתרון מלא לשאלה 2
סעיף א
מגמה: עלייה מתמדת – מכ־46,000 (2012) לכ־53,000 (2014), לכ־56,500 (2016) ולכ־58,500 (2018) – גידול של כ־27% בשש שנים.
גורם: גידול האוכלוסייה ועליית רמת החיים בישראל מגדילים את הביקוש למוצרים מיובאים (מזון, רכבים, מוצרי צריכה, חומרי גלם), ורוב סחר החוץ של ישראל עובר בים. (אפשר גם: צמיחה כלכלית והשתלבות בכלכלה הגלובלית – יותר יבוא ויצוא.)
מה נדרש: לתאר את המגמה בעמודות "כל נמלי הים" – עם נתונים – ולהסביר גורם אחד.
תשובה מלאה:
תיאור: בכל ארבע השנים כמות המטענים בכל נמלי הים עולה: כ־46,000 ב־2012, כ־53,000 ב־2014, כ־56,500 ב־2016 וכ־58,500 ב־2018. זו עלייה של כ־12,500, כלומר כ־27% בשש שנים. העלייה מהירה יותר בין 2012 ל־2014 ומתונה יותר אחר כך.
גורם: ישראל היא "אי" מבחינת סחר – אין לה סחר יבשתי משמעותי עם שכנותיה, ולכן כמעט כל המטענים של סחר החוץ עוברים בנמלי הים. אוכלוסיית ישראל גדלה בקצב מהיר, ורמת החיים עולה, ולכן גדל הביקוש למוצרים מיובאים – מזון ותבואה, רכבים, מוצרי חשמל וצריכה, דלק וחומרי גלם לתעשייה – וכמות המטענים בנמלים עולה.
(אפשר גם: צמיחה כלכלית והשתלבות במשק הגלובלי – הסחר עם העולם גדל, ביבוא וגם ביצוא.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: המגמה מתוארת עם נתונים מן הגרף, והגורם מוסבר במנגנון (ביקוש גדל → יבוא גדל → מטענים בנמל).
הערה: בציר הגרף כתוב "בטונות", אבל הכמויות האמיתיות שעוברות בנמלי ישראל הן עשרות מיליוני טונות בשנה – כלומר הערכים הם באלפי טונות. התשובה משתמשת במספרים כפי שהם מופיעים בגרף.
סעיף ב
(1) נמל חיפה (כ־29,500 ב־2018, כמחצית מן הכמות בכל הנמלים).
יתרונות המיקום: (א) מפרץ טבעי מוגן – הכרמל ומפרץ חיפה מגינים על הנמל מפני רוחות וגלים מדרום־מערב, ולכן קל לבנות נמל ולעגון בו; (ב) קרבה לאזור תעשייה גדול ולמטרופולין – מפרץ חיפה הוא ריכוז של תעשייה כבדה (בתי זיקוק, תעשייה כימית) שמייבאת ומייצאת דרך הנמל, ועורף של אוכלוסייה גדולה בצפון הארץ, עם קישור ברכבת ובכבישים לצפון ולעמקים.
(2) נמל אילת הוא הנמל היחיד של ישראל בים סוף. הוא מאפשר סחר ישיר עם מזרח אסיה, דרום אפריקה ואוסטרליה בלי לעבור בתעלת סואץ (חיסכון בזמן ובעלויות ועצמאות מדינית), והוא משמש לייבוא רכבים וליצוא אשלג ופוספטים.
מה נדרש: (1) לזהות לפי הגרף את הנמל הגדול, ולהסביר שני יתרונות של מיקומו; (2) להסביר למה נמל אילת חשוב למדינה.
תשובה מלאה:
(1) לפי הגרף, נמל חיפה הוא הגדול: בכל השנים העמודות שלו גבוהות מאלה של נמל אשדוד, וב־2018 עברו בו כ־29,500, לעומת כ־23,500 באשדוד – כמחצית מכלל המטענים.
יתרון 1 – תנאים טבעיים: נמל חיפה שוכן בתוך מפרץ חיפה, בצד הצפוני של הכרמל. הכרמל והחוף המתעקל מגינים על המפרץ מפני הרוחות והגלים מדרום־מערב, שמגיעים בסערות החורף. המים הרגועים מקלים על בניית הנמל ועל עגינת אוניות. (במישור החוף שמדרום, החוף ישר וחולי, ואין מפרצים טבעיים.)
יתרון 2 – קרבה לתעשייה ולאוכלוסייה: לחוף מפרץ חיפה התפתח אזור התעשייה הגדול בישראל – בתי זיקוק, תעשייה פטרוכימית וכימית – שמייבא חומרי גלם ומייצא מוצרים דרך הנמל. הנמל משרת גם את מטרופולין חיפה ואת כל צפון הארץ, והוא מחובר במסילת ברזל ובכבישים לעמקים ולגליל.
(אפשר גם: מיקום צפוני ביחס לסחר עם אירופה ולקשר יבשתי אפשרי מזרחה דרך עמק יזרעאל.)
(2) נמל אילת הוא הנמל היחיד של ישראל לחוף ים סוף, כלומר השער הדרומי־מזרחי של ישראל לאוקיינוס ההודי. דרכו אפשר לסחור עם מזרח אסיה (סין, יפן, קוריאה, הודו), עם מזרח אפריקה ועם אוסטרליה בלי לעבור בתעלת סואץ – מסלול קצר וזול יותר, שאינו תלוי באישור מצרים. הנמל משמש בעיקר ליבוא רכבים מן המזרח הרחוק וליצוא אשלג וכימיקלים מים המלח ופוספטים מן הנגב. הוא גם מקור תעסוקה חשוב לעיר אילת.
(עדכון: מאז סוף 2023 פעילות נמל אילת ירדה מאוד בעקבות התקפות על אוניות בים סוף.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הנמל מזוהה לפי הנתונים בגרף; שני יתרונות מיקום שונים (טבעי ואנושי־כלכלי) מוסברים; חשיבות נמל אילת מוסברת דרך מיקומו הייחודי בים סוף.
סעיף ג
בעד (סחר חוץ ותשתיות): הנמל החדש מוסיף כושר פריקה וטעינה, ויש בו רציפים עמוקים לאוניות מכולות ענקיות. כך מתקצרים זמני ההמתנה בנמלים, וגדל היקף היבוא והיצוא. התחרות בין הנמלים מוזילה את עלויות השינוע ואת מחירי המוצרים המיובאים בישראל.
נגד (איכות הסביבה): מפרץ חיפה הוא כבר אזור מזוהם מאוד בתעשייה כבדה. הנמל החדש מוסיף פעילות אוניות, משאיות ופריקה – עוד זיהום אוויר וים, רעש ועומסי תנועה – ותופס שטח חוף. (אפשר גם: פגיעה בתעסוקה בנמל הישן בגלל התחרות.)
מה נדרש: נימוק אחד בעד ונימוק אחד נגד, כל אחד מוסבר ומתאים לתחום שנבחר.
תשובה מלאה:
נימוק בעד – סחר חוץ ותשתיות: כמות המטענים בנמלי ישראל עולה כל הזמן (סעיף א), והנמלים הקיימים עמוסים. אוניות המכולות בעולם גדלות, וצריכות רציפים ארוכים ומים עמוקים. נמל חדש ומודרני מגדיל את כושר הקליטה, מקצר את זמני ההמתנה של האוניות ומאפשר לקלוט אוניות ענק. כך עלויות היבוא והיצוא יורדות. גם התחרות בין הנמל החדש לנמלים הוותיקים צפויה להוזיל את המחירים ולשפר את השירות, וזה טוב לסחר המקומי ולצרכנים.
נימוק נגד – איכות הסביבה במפרץ חיפה: מפרץ חיפה הוא אחד האזורים המזוהמים בארץ, בגלל ריכוז של בתי זיקוק ותעשייה כימית. הנמל החדש מוסיף אוניות שפולטות מזהמים, מאות משאיות ביום (זיהום אוויר, רעש ועומסי תנועה בכבישים), סכנה לזיהום הים בדלק ובשפכים, ותפיסה של רצועת חוף ושטח ימי. כך נפגעת עוד יותר איכות החיים של תושבי המטרופולין.
(אפשר גם נגד – תעסוקה: התחרות של נמל חדש עלולה לצמצם את הפעילות ואת מקומות העבודה בנמל הוותיק.)
עדכון: נמל המפרץ החל לפעול בספטמבר 2021.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש נימוק בעד ונימוק נגד, כל אחד מתחום מוגדר, וכל אחד מוסבר בקשר לחיפה ולנמל.
שאלה 3 · אקלים
לפניך טבלה שבה מוצגים נתוני אקלים משלושה אזורים בישראל, ולאחריה רשימת האזורים.
עיין בטבלה וענה על הסעיפים א-ג שאחריה.
[טבלה]
העתק את שמות האזורים למחברתך, וכתוב ליד כל אחד מן השמות את מספר האזור המתאים לו על פי הטבלה.
ציין גורם אחד להבדל בין האזורים בכמות המשקעים השנתית הממוצעת.
הסבר כיצד הגורם שציינת משפיע על כמות המשקעים בכל אחד מן האזורים.
בימים 27-25 באפריל 2018 התרחש בישראל אירוע גשם.
לפניך כמויות הגשם שנמדדו באירוע זה בתחנות מדידה בשני אזורים בארץ.
עמיעד — 51 מילימטר.
אילת — 22 מילימטר.
קבע באיזה מן האזורים לאירוע גשם כזה עשויה להיות השפעה חיובית על הסביבה, ובאיזה מן האזורים לאירוע גשם כזה עלולה להיות השפעה שלילית על הסביבה.
נמק כל אחת מקביעותיך.
◂ פתרון מלא לשאלה 3
סעיף א
מישור החוף – 2
הגליל העליון – 3
הערבה – 1
מה נדרש: להתאים כל שם אזור למספר בטבלה.
תשובה מלאה:
– הערבה – אזור 1: כמות המשקעים הנמוכה ביותר (0–100 מ"מ, אקלים מדברי קיצוני) והטמפרטורה הגבוהה ביותר בינואר (14–16°C) – אזור דרומי, נמוך, במדבר.
– מישור החוף – אזור 2: משקעים בינוניים (400–700 מ"מ, אקלים ים־תיכוני) וחורף נוח (12–14°C) – השפעה ממתנת של הים. הטווח הרחב של המשקעים נובע מן האורך של מישור החוף מצפון לדרום.
– הגליל העליון – אזור 3: הכי הרבה משקעים (800–900 מ"מ) והכי קר בינואר (6–10°C) – אזור צפוני והררי, גבוה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלוש התאמות נכונות, כל אחת לפי שני הנתונים – משקעים וטמפרטורה.
סעיף ב
הגורם: המיקום מצפון לדרום (קו הרוחב) – המרחק ממסלול השקעים הברומטריים של החורף (שקע קפריסאי) ומאזור הלחץ הגבוה הסובטרופי.
הגליל העליון (צפון) – קרוב למסלול השקעים, הם עוברים בו בתדירות גבוהה ובעוצמה רבה, ולכן 800–900 מ"מ (הגובה מגביר זאת – גשם עלייה).
מישור החוף (מרכז) – מושפע מן השקעים, אבל פחות ככל שמדרימים, ולכן 400–700 מ"מ (יותר בצפון המישור, פחות בדרומו).
הערבה (דרום) – רחוקה ממסלול השקעים ונתונה רוב השנה להשפעת הלחץ הגבוה הסובטרופי (אוויר יורד ויבש), וגם בצל גשם; לכן 0–100 מ"מ.
(אפשר גם גורם הגובה (הטופוגרפיה): הגליל גבוה – גשמי עלייה; מישור החוף נמוך ופתוח לים; הערבה – בקע נמוך בצל הגשם של הרי הנגב.)
מה נדרש: לציין גורם אחד (2 נקודות בערך), ואז להסביר את השפעתו בכל אחד משלושת האזורים – שלושה הסברים.
תשובה מלאה:
הגורם: קו הרוחב – המיקום של האזור מצפון לדרום ביחס למערכות שמביאות גשם.
בחורף, רוב הגשם בישראל יורד כשעוברים בה שקעים ברומטריים מן הים התיכון (בעיקר השקע הקפריסאי): הרוח המערבית מביאה אוויר לח מן הים, והאוויר מתרומם ומתעבה לעננים. מסלול השקעים עובר בעיקר מעל צפון הארץ, והשפעתם נחלשת ככל שמדרימים. דרום הארץ נמצא רוב השנה בהשפעת חגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי – אוויר יורד, מתחמם ומתייבש, ולכן אין בו עננים.
– הגליל העליון (אזור 3): הצפוני ביותר – קרוב למסלול השקעים, ולכן יורד בו גשם בתדירות הגבוהה ביותר ובכמות הגדולה ביותר, 800–900 מ"מ. הגובה של הרי הגליל (עד כ־1,200 מ') מגביר את הגשם, כי האוויר הלח נאלץ להתרומם על מדרונות ההרים (גשם עלייה).
– מישור החוף (אזור 2): נמצא במרכז הארץ ונמשך מצפון לדרום. בצפונו (ליד חיפה) יורדים כ־600–700 מ"מ, ובדרומו (ליד אשקלון) כ־400 מ"מ, כי ככל שמדרימים מתרחקים ממסלול השקעים.
– הערבה (אזור 1): בדרום הארץ – הרחוקה ביותר ממסלול השקעים, ונתונה רוב השנה להשפעת הלחץ הגבוה הסובטרופי. בנוסף, היא בקע נמוך בצל הגשם של הרי הנגב (הרוחות הגשומות מגיעות ממערב). לכן כמעט אין בה גשם, 0–100 מ"מ.
למה זה מקבל ניקוד מלא: גורם אחד מוגדר, והשפעתו מוסברת בכל אחד משלושת האזורים, בהתאם לטווח המשקעים בטבלה.
טעות נפוצה: לכתוב שלושה גורמים שונים לשלושה אזורים. השאלה מבקשת גורם אחד, שמוסבר בשלושת האזורים.
סעיף ג
השפעה חיובית – עמיעד (הגליל, אקלים ים־תיכוני): 51 מ"מ בסוף האביב הם תוספת מבורכת לכמות של כ־500–600 מ"מ בשנה – הקרקע והצמחייה מקבלות מים לפני הקיץ היבש, מי התהום ונחלי אגן הכינרת מתחדשים, וגם החקלאות נהנית. הקרקע מכוסה צמחייה וסופגת את המים.
השפעה שלילית – אילת (מדבר קיצוני): 22 מ"מ הם בערך כמות של שנה שלמה, שירדה בתוך יומיים–שלושה. הקרקע סלעית וחשופה, בלי צמחייה, ואינה סופגת, ולכן נוצרים שיטפונות פתאומיים: הרס כבישים ותשתיות, הצפת שכונות, סחף של קרקע וסכנה לחיי אדם.
מה נדרש: לקבוע לכל אזור את סוג ההשפעה (חיובית / שלילית), ולנמק כל קביעה לפי תנאי האזור.
תשובה מלאה:
עמיעד – השפעה חיובית: עמיעד נמצאת בגליל, באזור של אקלים ים־תיכוני, עם כמות ממוצעת של כ־500–600 מ"מ בשנה. 51 מ"מ הם כעשירית מן הכמות השנתית, והם ירדו בסוף אפריל, כשהעונה הגשומה כבר נגמרת. הקרקע מכוסה בצמחייה ובחקלאות ויכולה לחלחל את המים. הגשם מעשיר את לחות הקרקע לקראת הקיץ היבש, משפר את מצב הצמחייה, ומוסיף מים לנחלים ולמי התהום באגן הכינרת.
אילת – השפעה שלילית: אילת נמצאת במדבר קיצוני, והכמות השנתית הממוצעת בה היא כ־20–30 מ"מ בלבד. 22 מ"מ הם כמעט גשם של שנה שלמה, שירד בבת אחת. הקרקע סלעית, חשופה ולא חדירה, והמדרונות תלולים ובלי צמחייה, ולכן רוב הגשם הופך לנגר עילי מהיר: נוצרים שיטפונות פתאומיים בערוצים, שסוחפים אבנים ובוץ, הורסים כבישים ותשתיות, מציפים שכונות ומסכנים חיים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקביעה נכונה לכל אזור, והנימוק משווה את כמות הגשם לכמות השנתית ומקשר אותה לתכונות הסביבה (צמחייה וקרקע סופגת מול קרקע חשופה ונגר).
טעות נפוצה: לחשוב שבאילת "ירד מעט גשם" ולכן ההשפעה קטנה. ביחס לכמות השנתית שלה זה אירוע קיצוני.
שאלה 4 · איכות הסביבה ופיתוח בר קיימה
קרא את הקטע שלפניך, וענה על שני הסעיפים א-ב.
[קטע]
הסבר שלושה מן המושגים המודגשים בקו בקטע.
הסבר את העיקרון "פיתוח בר קיימה".
בקטע מוזכרות כמה דרכים לצמצום כמות הפסולת בישראל.
בחר דרך אחת והסבר כיצד באמצעותה מיושם העיקרון של פיתוח בר קיימה.
◂ פתרון מלא לשאלה 4
סעיף א
מִחזור – עיבוד מחדש של פסולת (נייר, פלסטיק, זכוכית, מתכות) לחומר גלם למוצרים חדשים, במקום לזרוק אותה.
אתרי הטמנה – שטחים שבהם קוברים פסולת בתוך הקרקע, בשכבות שמכוסות בעפר; הם תופסים שטחים פתוחים ועלולים לזהם קרקע, מי תהום ואוויר.
פסולת אורגנית (רטובה) – שאריות מזון וצמחים שמתפרקות בידי חיידקים; אפשר להפוך אותה לקומפוסט או להפיק ממנה גז (אנרגייה).
(אפשר גם: היטל ההטמנה – תשלום שהרשות המקומית משלמת לכל טונה של פסולת שהיא מטמינה, כדי לייקר את ההטמנה ולעודד מיון ומִחזור.)
מה נדרש: לבחור שלושה מן המושגים המודגשים ולהסביר כל אחד – מה הוא ומה תפקידו.
תשובה מלאה:
1. מִחזור: תהליך שבו פסולת יבשה (נייר וקרטון, פלסטיק, זכוכית, מתכות) נאספת, ממוינת ומעובדת לחומר גלם, ומייצרים ממנו מוצרים חדשים. המִחזור חוסך חומרי גלם ואנרגייה ומקטין את כמות הפסולת שמגיעה להטמנה.
2. אתרי הטמנה: אתרים שבהם קוברים פסולת באדמה, בשכבות שמכוסות בעפר. הם תופסים שטחים גדולים במדינה קטנה, ובפירוק הפסולת נוצרים תשטיפים שעלולים לזהם קרקע ומי תהום וגזים (מתאן) וריחות.
3. פסולת אורגנית (רטובה): פסולת ממקור צמחי או בעלי חיים – שאריות מזון, קליפות, גזם – שמתפרקת בידי חיידקים. בישראל היא חלק גדול מן הפסולת הביתית. כשמפרידים אותה אפשר להפוך אותה לקומפוסט (דשן) או להפיק ממנה ביוגז לאנרגייה.
(אפשר גם: 4. היטל ההטמנה: מס שמשלמים על כל טונה של פסולת שמוטמנת. היטל גבוה מייקר את ההטמנה, ולכן משתלם יותר לרשויות למיין ולמחזר.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מושגים, כל אחד מוגדר נכון ומוסבר (מה הוא, ומה הקשר שלו לטיפול בפסולת).
סעיף ב
פיתוח בר קיימה – פיתוח שעונה על הצרכים של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לענות על צורכיהם; איזון בין צמיחה כלכלית, צדק חברתי ושמירה על הסביבה ועל משאבי הטבע.
דרך: מיון הפסולת בבתים לשלושה פחים. הפסולת שאפשר למחזר חוזרת לשימוש (חוסכת חומרי גלם ואנרגייה), והפסולת האורגנית הופכת לקומפוסט או לאנרגייה. כך פחות פסולת מגיעה לאתרי ההטמנה – נחסכים שטחים פתוחים לדורות הבאים, ונמנע זיהום של קרקע, מי תהום ואוויר.
מה נדרש: (1) הגדרה של העיקרון; (2) לבחור דרך אחת מן הקטע ולהסביר את הקשר בינה לבין העיקרון – כלומר מה היא חוסכת או מגינה לטובת הדורות הבאים.
תשובה מלאה:
פיתוח בר קיימה הוא פיתוח שמספק את הצרכים של האוכלוסייה היום, בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. הוא מאזן בין שלושה תחומים: כלכלה (צמיחה), חברה (רווחה ושוויון) וסביבה (שמירה על משאבי הטבע ומניעת זיהום).
הדרך שנבחרה – מיון הפסולת בבתים ומִחזור: התושבים מפרידים את הפסולת לפסולת אורגנית, לפסולת יבשה למחזור ולפסולת שאי אפשר למחזר.
– הפסולת היבשה עוברת למִחזור – חומרים כמו נייר, פלסטיק ומתכת משמשים שוב, וכך פחות כורתים עצים, פחות כורים מחצבים ופחות משתמשים בנפט ובאנרגייה. משאבי הטבע נשמרים לדורות הבאים.
– הפסולת האורגנית הופכת לקומפוסט או לאנרגייה, ומחליפה דשנים ודלקים.
– פחות פסולת מגיעה לאתרי הטמנה: נחסכת קרקע – משאב מוגבל בישראל הקטנה והצפופה – ונמנע זיהום של מי התהום ושל האוויר.
כך מתקיים פיתוח (המשך הצריכה והצמיחה של היום) בלי לפגוע בסביבה ובמשאבים של העתיד.
(אפשר גם: חוק האריזות – היצרנים אחראים לאיסוף האריזות ולמחזורן ("המזהם משלם"); היטל ההטמנה – תמריץ כלכלי שמייקר את ההטמנה ומעודד מִחזור.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: העיקרון מוגדר (צורכי ההווה מול הדורות הבאים, איזון בין כלכלה, חברה וסביבה), והדרך שנבחרה מקושרת אליו במפורש – מה היא חוסכת ומה היא מונעת.
שאלה 5 · מעיינות — אטלס ישראל החדש
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "משאבי טבע מוגבלים – מקורות מים" (תפרוסת מקורות המים, צריכה והתמודדות) אינו בחומר 2027; בנוסף, השאלה מבוססת על אטלס ישראל החדש, שכבר אינו חומר עזר מותר.
עיין במפה ב — מעיינות, עמוד 44 באטלס ישראל החדש, וענה על הסעיפים א-ב.
ציין שני הבדלים בין עמק החולה ובין עמק הירדן במאפייני המעיינות:
ההבדל אחד בשפיעת המעיינות (כמות המים הנובעים מן המעיינות), והבדל אחד באיכות מי המעיינות.
(1) הסבר את הגורם העיקרי לכמות המים הנובעים מן המעיינות (שפיעת המעיינות) בעמק החולה. (4 נקודות)
(2) הסבר יתרון כלכלי אחד שיש לשימוש במי המעיינות בעמק הירדן. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 5
סעיף א
שפיעה: בעמק החולה נמצאים מעיינות בעלי שפיעה גדולה מאוד (מעיינות הדן, הבניאס והחצבאני – מקורות הירדן), ואילו בעמק הירדן המעיינות רבים אבל שפיעתם קטנה יותר.
איכות: מי המעיינות בעמק החולה מתוקים (מליחות נמוכה), ואילו בעמק הירדן (ובמיוחד בעמק בית שאן) רבים מן המעיינות מליחים, וחלקם חמים.
מה נדרש: שני הבדלים – אחד בשפיעה ואחד באיכות – וכל אחד בצורה של השוואה בין שני האזורים.
באטלס: במפת המעיינות, להשוות את גודל הסימנים (שפיעה) ואת הצבע או הסימון של סוג המים (מתוקים / מליחים / חמים) בצפון עמק החולה ובעמק הירדן ועמק בית שאן.
תשובה מלאה:
שפיעה: בצפון עמק החולה, למרגלות החרמון, נובעים מעיינות קרסטיים גדולים מאוד – מעיינות הדן, הבניאס (חרמון) והחצבאני – שמזינים את מקורות הירדן. מעיין הדן הוא אחד הגדולים במזרח התיכון. בעמק הירדן ובעמק בית שאן יש מעיינות רבים, אבל השפיעה של כל אחד מהם קטנה בהרבה.
איכות: מי המעיינות בעמק החולה מתוקים ונקיים, עם מליחות נמוכה מאוד. בעמק הירדן ובעמק בית שאן רבים מן המעיינות מליחים (עשירים במלחים), וחלקם גם חמים (מעיינות תרמיים) – בגלל מגע עם שכבות סלע מלוחות לאורך השבר בבקע.
למה זה מקבל ניקוד מלא: כל הבדל מנוסח כהשוואה בין שני האזורים ("בעמק החולה... ואילו בעמק הירדן...") ובתחום שהשאלה ביקשה.
סעיף ב
(1) החרמון – רכס גבוה (כ־2,800 מ') שבנוי מסלעי גיר ודולומיט קרסטיים. הוא מקבל כמות גדולה מאוד של משקעים (1,000–1,500 מ"מ, כולל שלג שנמס לאט). המים מחלחלים דרך סדקים ומערות בסלע הקרסטי לאקווה תת־קרקעית גדולה, ויוצאים במעיינות גדולים למרגלות ההר, בצפון עמק החולה.
(2) המעיינות המליחים והחמים בעמק הירדן ובעמק בית שאן משמשים לגידול דגים בבריכות (דגים שמתאימים למים מליחים וחמים), וכך מנצלים מים שאינם מתאימים לשתייה, וחוסכים מים מתוקים. (אפשר גם: השקיה של גידולים עמידים למליחות, כמו תמרים; תיירות ונופש – למשל גן השלושה.)
מה נדרש: (1) להסביר את הגורם העיקרי לשפיעה הגדולה בעמק החולה; (2) להסביר יתרון כלכלי אחד בשימוש במי המעיינות בעמק הירדן.
תשובה מלאה:
(1) הגורם העיקרי הוא החרמון, שבקרבתו נמצא עמק החולה:
– החרמון הוא ההר הגבוה באזור (כ־2,800 מ'), ולכן הוא מקבל את כמות המשקעים הגדולה ביותר – גשם ושלג רבים. השלג נמס לאט באביב, ומי ההמסה מחלחלים לאט לקרקע.
– ההר בנוי מסלעי גיר ודולומיט, שבהם התפתחו תופעות קרסט – סדקים, מערות ובולענים. המים מחלחלים מהר לתוך הסלע ונאגרים באקווה גדולה.
– המים זורמים בתוך הסלע ויוצאים במעיינות גדולים למרגלות ההר, שם השכבות החדירות נפגשות בשכבות אטימות או בשבר – בדן, בבניאס ובחצבאני.
(2) המעיינות בעמק הירדן ובעמק בית שאן הם ברובם מליחים וחמים, ולכן אינם מתאימים לשתייה או להשקיה רגילה. היתרון הכלכלי: אפשר להשתמש בהם לגידול דגים בבריכות – בעמק בית שאן ובעמק הירדן התפתח ענף גדול של בריכות דגים. המים זמינים במקום (אין צורך להוביל אותם), והחום שלהם מאפשר גידול גם בחורף. כך מנצלים מקור מים "שולי", ונחסכים מים מתוקים לשימושים אחרים.
(אפשר גם: השקיית מטעי תמרים, שעמידים למליחות ולחום; תיירות ונופש במעיינות, כמו בגן השלושה (הסחנה).)
למה זה מקבל ניקוד מלא: בתת־סעיף (1) הגורם (החרמון) מוסבר בשרשרת – משקעים, סלע קרסטי שמחלחל, אקווה ויציאה במעיינות. בתת־סעיף (2) היתרון הכלכלי קשור לאיכות המים המליחה והחמה של המעיינות באזור.
שאלה 6 · מאמר — "התפלת מי ים — חוסן, אתגרים וסיכונים"
לא במיקוד תשפ"ז – שאלת מאמר על מאמר מיקוד של אותה שנה; בחומר 2027 נקבע מאמר אחר ("משמעויות כלכליות של שיקום שטחים פתוחים בישראל"), וגם נושא משק המים (מקורות מים, צריכה והתמודדות) אינו בחומר 2027.
שים לב:
שאלה 6 מיועדת לתלמידים שקראו את המאמר: "התפלת מי ים — חוסן, אתגרים וסיכונים".
(ס' נתניהו, "התפלת מי ים — חוסן, אתגרים וסיכונים", אקולוגיה וסביבה, 8, 2017, עמ' 47-38)
לפניך קטע מן המאמר. קרא את הקטע, וענה על הסעיפים א-ב שאחריו.
[קטע]
על פי המאמר, הסבר מדוע הקמה של מתקנים להתפלת מי ים יצרה חוסן לאומי בתחום אספקת המים.
על פי המאמר, ייצור רוב המים במתקנים להתפלת מי ים עלול לערער את החוסן הלאומי של המדינה בתחום אספקת המים.
(1) הסבר טענה זו. (4 נקודות)
(2) הבא שני נימוקים מן המאמר לביסוס טענה זו. (4 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 6
סעיף א
לפני ההתפלה הייתה אספקת המים בישראל תלויה כמעט רק במשקעים – בכינרת ובאקוות ההר והחוף. בשנות בצורת נוצר מחסור, ושאיבת יתר פגעה במקורות (ירידת מפלס הכינרת, המלחת אקוות החוף). מתקני ההתפלה מייצרים כמויות גדולות וקבועות של מי שתייה ממקור כמעט בלתי מוגבל – הים – בלי תלות בגשם. כך ישראל עצמאית באספקת המים, יכולה לעמוד בבצורות ובגידול האוכלוסייה, ואף לאפשר למקורות הטבעיים להתאושש ולהעביר מים לשכנות.
מה נדרש: להסביר את המנגנון – למה ההתפלה הגדילה את החוסן (היכולת לעמוד במשברים) של אספקת המים.
הערה: התשובה מבוססת על הידע המקובל על משק המים בישראל, שהוא נושא המאמר. בבחינה כדאי להשתמש גם במונחים ובדוגמאות מן המאמר עצמו.
תשובה מלאה:
חוסן לאומי בתחום המים הוא היכולת של המדינה להבטיח אספקת מים סדירה גם במצבי משבר – בצורת, גידול אוכלוסייה או פגיעה במקורות.
לפני ההתפלה: ישראל נמצאת באזור צחיח למחצה, והמשקעים משתנים מאוד משנה לשנה. כל מקורות המים הטבעיים – הכינרת, אקוות ההר ואקוות החוף – מתחדשים רק מן הגשם. בשנות בצורת (למשל בתחילת שנות ה־2000) נשאבו יותר מים ממה שהתחדש: מפלס הכינרת ירד לקו האדום, ובאקוות החוף חדרו מי ים ומים מליחים. המדינה נאלצה לקצץ במים לחקלאות.
ההתפלה: מאז אמצע שנות ה־2000 הוקמו לאורך החוף מתקני התפלה גדולים (אשקלון, פלמחים, חדרה, שורק, אשדוד). הם מייצרים מים מן הים – מקור כמעט בלתי מוגבל שאינו תלוי בגשם – וכיום הם מספקים את רוב מי השתייה של הבתים והתעשייה.
לכן נוצר חוסן: (1) אספקה קבועה ובטוחה גם בשנות בצורת; (2) עצמאות לאומית – המדינה אינה תלויה במזג האוויר או במקורות משותפים; (3) אפשר להפחית את השאיבה מן המקורות הטבעיים ולתת להם להתאושש (למשל הכינרת), ואף להזרים מים לנחלים, ולהעביר מים לירדן.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש השוואה בין המצב לפני ההתפלה לבין אחריה, וההסבר מראה במפורש למה מקור שאינו תלוי בגשם יוצר חוסן.
סעיף ב
(1) כשרוב מי השתייה מגיעים ממספר קטן של מתקנים גדולים, האספקה נשענת על מקור אחד – "שמים את כל הביצים בסל אחד". פגיעה במתקנים או בתנאים שהם צריכים (אנרגייה, מי ים נקיים) עלולה לגרום מחסור מיידי בכל המדינה, ולכן ההצלחה עצמה יוצרת פגיעות חדשה.
(2) נימוק 1 – ריכוז ופגיעות ביטחונית: המתקנים מעטים ומרוכזים ברצועה הצרה של חוף הים התיכון, והם יעד לטילים, לפיגועים ולהתקפות סייבר. נימוק 2 – תלות באיכות מי הים ובאנרגייה: זיהום ים (דליפת נפט, פריחת אצות) או הפסקה באספקת החשמל והגז עלולים לעצור את פעולת המתקנים. (אפשר גם: הזנחת המקורות הטבעיים ותשתיות האגירה; חוסר במינרלים כמו מגנזיום במים המותפלים; פגיעה סביבתית בים מן התמלחת.)
מה נדרש: (1) להסביר את הטענה – איך ההצלחה של ההתפלה הופכת לסיכון; (2) שני נימוקים נפרדים שמבססים אותה.
הערה: התשובה מבוססת על הידע המקובל על הסיכונים בהתפלה, שהם נושא המאמר. בבחינה כדאי לנסח את הנימוקים במונחים של המאמר עצמו.
תשובה מלאה:
(1) חוסן אמיתי נשען על מגוון מקורות. כשרוב מי השתייה מגיעים ממספר קטן של מתקני התפלה גדולים, המדינה מחליפה תלות אחת (בגשם) בתלות אחרת (במתקנים). אם מתקן אחד או כמה מהם מפסיקים לפעול – בגלל פגיעה, תקלה או זיהום – אין מקור חלופי מוכן בהיקף דומה, והאספקה לכל המדינה נפגעת מיד. לכן דווקא ההצלחה, והוויתור על השקעה במקורות האחרים, עלולים לערער את החוסן.
(2) נימוק 1 – ריכוז מרחבי ופגיעות ביטחונית: המתקנים מעטים וגדולים, וכולם ברצועת החוף הצרה של הים התיכון, ליד מרכזי האוכלוסייה. הם מטרה אפשרית לטילים, לפיגועים ולהתקפות סייבר, ופגיעה במתקן אחד משביתה חלק גדול מן האספקה.
נימוק 2 – תלות באנרגייה ובאיכות מי הים: ההתפלה צורכת הרבה חשמל, ולכן תקלה במערכת החשמל או בהספקת הגז הטבעי עוצרת אותה. גם זיהום של מי הים – דליפת נפט, פריחת אצות או זיהום ליד פתחי היניקה – עלול לחייב השבתה של המתקנים.
(אפשר גם: הזנחת המקורות הטבעיים – כשיש הרבה מים מותפלים, פוחתת ההשקעה בשמירה על האקוות ובתשתיות לאגירה, ובמשבר אי אפשר לחזור אליהן מהר; המים המותפלים חסרים מינרלים חיוניים כמו מגנזיום; התמלחת המוחזרת לים פוגעת בסביבה הימית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) הטענה מוסברת במנגנון (ריכוז על מקור אחד → פגיעות); (2) שני נימוקים נפרדים, כל אחד מתאר סיכון קונקרטי ואיך הוא פוגע באספקה.
פרק שני — גאוגרפיה של המזרח התיכון
(28 נקודות) בפרק זה עליך לענות על שתיים מן השאלות 7-10 (לכל שאלה — 14 נקודות).
שאלה 7 · גבולות
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "חלוקה מדינית – גורמים פוליטיים חיצוניים ופנימיים" (כולל יצירת גבולות מדיניים ומוקדי סכסוך) אינו בחומר 2027; פני השטח (מאפיינים פיזיים) בחומר, אבל השאלה עוסקת בקביעת קו הגבול.
לפניך מפה סכמטית של עירק והמדינות הגובלות בה.
עיין במפה שלפניך ובמפות שבאטלס וענה על הסעיפים א-ב.
[מפה]
בחר בתוואי פיזי המשמש קו גבול בין עירק ובין מדינה אחרת.
ציין את שם המדינה ואת שם התוואי הפיזי.
הסבר יתרון אחד וחיסרון אחד לקביעת קו הגבול לאורך התוואי הפיזי שציינת בסעיף א.
◂ פתרון מלא לשאלה 7
סעיף א
המדינה: אירן. התוואי הפיזי: נהר שט אל־ערב (שבו מתאחדים החידקל והפרת לפני שהם נשפכים למפרץ הפרסי) – בקטע הדרומי של הגבול.
(אפשר גם: אירן – רכס הרי זגרוס, בקטע הצפוני והמרכזי של הגבול; טורקיה – ההרים של כורדיסטן (הרי טאורוס המזרחיים) בצפון.)
מה נדרש: לציין מדינה גובלת ותוואי פיזי (נהר, רכס) שקו הגבול בינה לבין עירק עובר לאורכו.
באטלס: במפה הפיזית והמדינית של המזרח התיכון – להשוות את קו הגבול של עירק עם הנהרות ועם הרכסים. במפה הסכמטית רואים שהגבולות עם סוריה, ירדן וערב הסעודית הם קווים ישרים במדבר (גבולות גאומטריים), ואילו הגבול עם אירן מפותל – סימן שהוא עובר לאורך תוואי טבעי.
תשובה מלאה:
המדינה: אירן.
התוואי הפיזי: נהר שט אל־ערב. החידקל והפרת מתאחדים בדרום עירק לנהר אחד, שט אל־ערב, שזורם לדרום־מזרח ונשפך למפרץ הפרסי. בקטע הדרומי של הגבול, מצפון לשפך ועד המפרץ, הגבול בין עירק לאירן עובר לאורך הנהר.
(אפשר גם: אירן – בצפון ובמרכז הגבול עובר לאורך מדרונות רכס הרי זגרוס; טורקיה – הגבול בצפון עובר באזור הררי, בהרי כורדיסטן.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שם המדינה ושם התוואי נכונים ומתאימים זה לזה.
סעיף ב
יתרון: נהר הוא תוואי ברור, קבוע וקל לזיהוי בשטח, ולכן קל לסמן את הגבול ולשמור עליו, והוא גם מכשול טבעי שמקשה על מעבר לא חוקי ועל חדירה צבאית.
חיסרון: שט אל־ערב הוא נתיב שיט חיוני לשתי המדינות (לעירק – כמעט המוצא היחיד שלה לים; לאירן – נמלים כמו ח'ורמשהר ואבדאן). קשה להחליט אם הגבול יעבור בגדה או באמצע הנהר, ומי ישלוט בשיט – וזה מוקד סכסוך (בין השאר אחד הגורמים למלחמת אירן–עירק, 1988-1980). בנוסף, אפיק הנהר משתנה עם הזמן, וקו הגבול "זז".
מה נדרש: יתרון אחד וחיסרון אחד – שניהם מוסברים ושייכים לתוואי שנבחר (שט אל־ערב).
תשובה מלאה:
יתרון – גבול ברור ומכשול טבעי: נהר רחב הוא קו שקל לזהות בשטח ובמפה, ולכן אין צורך לסמן את הגבול בגדר או בעמודים לאורכו, ופחות ויכוחים על מיקומו המדויק. הנהר גם מכשול טבעי: הוא מקשה על מעבר של אנשים, הברחות וכוחות צבא, ולכן קל יותר להגן על הגבול.
חיסרון – מוקד סכסוך על המים והשיט: הנהר אינו רק קו, אלא משאב משותף ונתיב שיט. לעירק חוף ים קצר מאוד, ושט אל־ערב הוא כמעט הדרך היחידה שלה מן הנמל הגדול בבצרה אל המפרץ הפרסי. גם לאירן יש לאורכו נמלים וערים (ח'ורמשהר, אבדאן). המדינות התווכחו אם הגבול יעבור בגדה האירנית (כך שכל הנהר שייך לעירק) או בקו העמוק של האפיק (חלוקה), ומי ישלוט בשיט. המחלוקת הזאת הייתה אחד הגורמים למלחמת אירן–עירק (1988-1980). בנוסף, נהרות משנים את אפיקם עם הזמן (סחף והשקעה), וכך משתנה גם קו הגבול.
(אם נבחרו הרי זגרוס: יתרון – מכשול טבעי שקל להגן עליו; חיסרון – קשה לסמן גבול ולפקח עליו בשטח הררי, וקו הגבול חוצה את אזור המגורים של העם הכורדי, שחי משני צדי הרכס.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יתרון אחד וחיסרון אחד, כל אחד מוסבר וקשור לתוואי המסוים – כולל דוגמה מן האזור.
שאלה 8 · תיירות
תאר שני סוגי תיירות למזרח התיכון, וציין יעד אחד של כל אחד מסוגי התיירות.
על פי הגרפים שלפניך, התחזית לתרומה הישירה של התיירות לתמ"ג ולתעסוקה במזרח התיכון היא גידול איטי.
הסבר שתי סיבות לכך.
[גרף]
◂ פתרון מלא לשאלה 8
סעיף א
(1) תיירות דתית (עלייה לרגל) – ביקור במקומות קדושים לדתות השונות. יעד: מכה (החג' – העלייה לרגל של המוסלמים) / ירושלים / כרבלא ונג'ף.
(2) תיירות היסטורית ומורשת – ביקור באתרים ארכאולוגיים ובשרידי תרבויות קדומות. יעד: הפירמידות בגיזה (מצרים) / פטרה (ירדן).
(אפשר גם: תיירות נופש של שמש וים – שארם א־שייח' (מצרים), אנטליה (טורקיה); תיירות עסקים וקניות – דובאי.)
מה נדרש: לתאר שני סוגי תיירות (מה התייר עושה ולמה הוא בא), ולציין לכל סוג יעד אחד במזרח התיכון.
תשובה מלאה:
1. תיירות דתית (עלייה לרגל): המזרח התיכון הוא ערש שלוש הדתות המונותאיסטיות, ויש בו מקומות קדושים רבים. מאמינים באים להתפלל, לקיים מצוות ולבקר במקומות קדושים, לפעמים בהמוניהם ובמועדים קבועים. יעד: מכה בערב הסעודית – מיליוני מוסלמים באים אליה בכל שנה לחג' (גם: ירושלים; כרבלא ונג'ף בעירק לשיעים).
2. תיירות היסטורית־תרבותית (מורשת): באזור התפתחו תרבויות קדומות – מצרים, מסופוטמיה, פרס, הנבטים. תיירים באים לראות אתרים ארכאולוגיים, מקדשים ומוזיאונים. יעד: הפירמידות בגיזה ועמק המלכים בלוקסור במצרים (גם: פטרה בירדן; פרספוליס באירן).
(אפשר גם: תיירות נופש – שמש, ים חם, שוניות אלמוגים ומלונות – בשארם א־שייח' או באנטליה; תיירות עסקים, כנסים וקניות – בדובאי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני סוגים שונים, כל אחד מתואר (מה מושך את התיירים), ולכל אחד יעד אמיתי שמתאים לו.
סעיף ב
בגרף: התרומה לתעסוקה עולה רק מכ־3.1% (2010) לכ־3.5% (2020), והתרומה לתמ"ג מכ־2.65% לכ־2.8% בלבד, אחרי ירידה ב־2011.
סיבה 1 – חוסר יציבות פוליטית וביטחונית: מלחמות, טרור ומהפכות ("האביב הערבי" מ־2011, מלחמת האזרחים בסוריה, דאע"ש) מרתיעים תיירים ומפחיתים את מספרם.
סיבה 2 – תשתיות תיירות לא מפותחות ומדיניות סגורה: במדינות רבות חסרים מלונות, תחבורה ושירותים ברמה גבוהה, ובחלקן יש הגבלות דתיות־תרבותיות על תיירים (אשרות כניסה מוגבלות, איסורים על לבוש ואלכוהול), ולכן התיירות אינה מתפתחת כענף מוביל.
מה נדרש: להסביר שתי סיבות לכך שהתיירות צפויה לגדול לאט בחלקה בתמ"ג ובתעסוקה.
קריאת הגרף: שני הקווים עולים במתינות. התרומה הישירה לתעסוקה עולה מכ־3.1% ב־2010 לכ־3.5% ב־2020, והתרומה לתמ"ג מכ־2.65% לכ־2.8% – עלייה של עשיריות האחוז בעשור, ואחרי ירידה קלה ב־2011. (שימו לב: הציר מתחיל ב־2.0, ולכן העלייה נראית בגרף גדולה מכפי שהיא.)
תשובה מלאה:
סיבה 1 – חוסר יציבות פוליטית וביטחונית: תיירים נמנעים ממקומות מסוכנים. בשנים 2011 ואילך פרצו גלי המחאה והמהפכות של "האביב הערבי", מלחמת האזרחים בסוריה, הלחימה בעירק ובתימן ופעילות של ארגוני טרור (דאע"ש), וגם פיגועים נגד תיירים (למשל במצרים). מדינות שהיו יעדים חשובים – סוריה, מצרים, תוניסיה – איבדו חלק גדול מן התיירים. לכן הירידה בגרף ב־2011, והצמיחה האיטית אחריה.
סיבה 2 – תשתיות ומדיניות: במדינות רבות באזור חסרות תשתיות תיירות (מלונות ברמה בין־לאומית, תחבורה, שירותים), ורמת ההשקעה בתיירות נמוכה. בחלק מן המדינות יש גם הגבלות על כניסת תיירים ועל התנהגותם, מסיבות דתיות ושמרניות (קושי בקבלת אשרות, כללי לבוש, איסור על אלכוהול). במדינות הנפט, הכלכלה נשענת על הנפט, ולכן לא היה תמריץ לפתח את התיירות כענף מרכזי.
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש שתי סיבות שונות (ביטחונית־פוליטית ותשתיתית־מדינית), כל אחת מוסברת במנגנון (למה היא מאטה את התיירות), והמגמה בגרף מתוארת עם נתונים.
שאלה 9 · הנפט במפרץ הפרסי
לא במיקוד תשפ"ז – נושא "מאגרי נפט – הפקתם והשפעתם" והמעבר "מכלכלת נפט לכלכלת שירותים מתקדמים" אינם בחומר 2027.
הסבר שתי סיבות שבזכותן המפרץ הפרסי הוא האזור העיקרי בעולם להפקה ולייצוא של נפט.
בריאיון לרשת הטלוויזיה אל־עַרַבִּיַּה אמר שר ההגנה של ערב הסעודית: "המצב אצלנו הוא של התמכרות לנפט".
הסבר את הקושי שהעלה שר ההגנה של ערב הסעודית, והצג שתי דרכים שבאמצעותן ערב הסעודית מנסה להתמודד עם קושי זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 9
סעיף א
(1) מאגרים עצומים בתנאים גאולוגיים נוחים: סביב המפרץ נמצא כמחצית מעתודות הנפט המוכחות בעולם, באגן משקע עבה שבו הנפט נלכד במבנים קמוטים (קמרים) גדולים. המאגרים גדולים ורדודים יחסית, ולכן עלות ההפקה נמוכה מאוד.
(2) מיקום ונגישות לים: השדות נמצאים ליד חופי המפרץ ובתוכו, וממנו יוצאות מכליות דרך מצר הורמוז לאוקיינוס ההודי – לשווקים באסיה, באירופה ובאמריקה. בנוסף, האוכלוסייה במדינות המפרץ קטנה וצריכת הנפט המקומית נמוכה יחסית לתפוקה, ולכן רוב הנפט מיוצא.
מה נדרש: שתי סיבות – למה דווקא המפרץ הפרסי הוא אזור הפקה ויצוא מוביל.
תשובה מלאה:
סיבה 1 – גאולוגיה ועתודות: אזור המפרץ הוא אגן משקע עצום, שבו הצטברו במשך מיליוני שנים שכבות עבות של משקעים ימיים עשירים בחומר אורגני, שהפכו לנפט ולגז. הנפט נלכד במבנים קמוטים (קמרים) גדולים מתחת לשכבות אטימות. כך נוצרו המאגרים הגדולים בעולם – כמו שדה ע'וואר בערב הסעודית – וסביב המפרץ (ערב הסעודית, עירק, אירן, כוויית, איחוד האמירויות, קטר) מרוכזות כמחצית מעתודות הנפט המוכחות בעולם. המאגרים גדולים ורדודים יחסית, הלחץ בהם גבוה, ולכן עלות ההפקה של חבית נמוכה מאוד בהשוואה לעולם.
סיבה 2 – מיקום גאוגרפי ותחבורה: השדות נמצאים ביבשה הקרובה לחוף ובקרקעית המפרץ. ממסופי הנפט בחוף אפשר להעמיס את הנפט ישר על מכליות, שיוצאות דרך מצר הורמוז לאוקיינוס ההודי ומשם לשווקים הגדולים – סין, יפן, הודו ואירופה. בנוסף, אוכלוסיית רוב מדינות המפרץ קטנה, והתעשייה המקומית מצומצמת, ולכן רוב התפוקה מיועדת ליצוא.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שתי סיבות מתחומים שונים (טבעית־גאולוגית ואנושית־מיקומית), כל אחת מוסברת: למה היא הופכת את המפרץ למוביל בהפקה וביצוא.
סעיף ב
הקושי: הכלכלה של ערב הסעודית תלויה כמעט כולה בנפט – רוב היצוא ורוב הכנסות המדינה באים ממנו. לכן כל ירידה במחירי הנפט בעולם (כמו בשנים 2016-2014) פוגעת מיד בתקציב, במשכורות ובתעסוקה. הנפט הוא משאב מתכלה, והעולם עובר בהדרגה לאנרגייה מתחדשת. המגזר הפרטי חלש, ורבים מן האזרחים מועסקים במגזר הציבורי.
דרכים: (1) גיוון הכלכלה ופיתוח תיירות – הקמת אתרי תיירות ונופש (למשל לאורך חוף ים סוף), פתיחת המדינה לתיירים (אשרות תיירים מ־2019) ופיתוח בידור וספורט; (2) פיתוח תעשייה ומכרות שאינם נפט – תעשייה פטרוכימית שמוסיפה ערך לנפט (ג'ובייל, ינבע), כריית פוספטים ובוקסיט ותעשיית אלומיניום. (אפשר גם: הפרטה והשקעות בחו"ל דרך קרן השקעות ממשלתית; עידוד העסקת אזרחים ונשים במגזר הפרטי; אנרגייה מתחדשת.)
מה נדרש: להסביר מהו הקושי (מה פירוש "התמכרות לנפט" ולמה זו בעיה), ולהציג שתי דרכי התמודדות אמיתיות של ערב הסעודית.
תשובה מלאה:
הקושי – תלות כמעט מלאה בנפט: ערב הסעודית היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. הנפט מספק את רוב היצוא ואת רוב הכנסות הממשלה. כמו בהתמכרות, הכלכלה "אינה יכולה בלעדיו":
– מחירי הנפט נקבעים בשוק העולמי ומשתנים מאוד. כשהמחיר צנח (2016-2014), התקציב נכנס לגירעון גדול, והמדינה קיצצה בהשקעות ובסבסודים.
– הנפט הוא משאב מתכלה, והעולם מפחית בהדרגה את השימוש בדלקים מאובנים.
– רוב האזרחים מועסקים במגזר הציבורי, שממומן מכספי הנפט, ואילו המגזר הפרטי מבוסס על עובדים זרים. אוכלוסייה צעירה וגדלה זקוקה למקומות עבודה, וכלכלת הנפט, שאינה עתירת כוח אדם, אינה יכולה לספק אותם.
דרכי התמודדות (תוכנית "חזון 2030" לגיוון הכלכלה):
1. פיתוח תיירות ובידור: ערב הסעודית פתחה את המדינה לתיירים (אשרות תיירים מ־2019), ומפתחת אתרי נופש לאורך חוף ים סוף, אתרי מורשת (אל־עולא), אירועי ספורט ובידור. התיירות יוצרת מקומות עבודה לאזרחים והכנסה שאינה תלויה בנפט.
2. פיתוח תעשייה וכרייה: הקמת ערי תעשייה (ג'ובייל, ינבע) עם תעשייה פטרוכימית שמעבדת את הנפט והגז למוצרים בעלי ערך מוסף, ופיתוח מכרות פוספטים ובוקסיט ותעשיית אלומיניום ודשנים.
(אפשר גם: הפרטה – הנפקת חלק מחברת הנפט הלאומית – והשקעות בחו"ל דרך קרן השקעות ממשלתית; עידוד שילוב נשים ואזרחים בשוק העבודה הפרטי; השקעה באנרגייה סולארית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הקושי מוסבר (תלות במשאב אחד שמחירו משתנה ושהוא מתכלה, והשלכות על התקציב והתעסוקה), ושתי דרכים אמיתיות מוצגות ומוסברות – איך כל אחת מקטינה את התלות בנפט.
שאלה 10 · אוכלוסייה
בטבלה שלפניך מוצגים נתונים על גודל האוכלוסייה במזרח התיכון בשנים נבחרות.
עיין בטבלה וענה על הסעיפים א-ב שאחריה.
[טבלה]
(1) הסבר שתי סיבות להאטה שחלה בקצב הכפלת האוכלוסייה במזרח התיכון בשנים 2013-1981. (6 נקודות)
(2) הסבר מהו "המומנטום הדמוגרפי", וכיצד הוא משפיע על גידול האוכלוסייה במזרח התיכון. (3 נקודות)
גידול האוכלוסייה במזרח התיכון גורם לקשיים חברתיים־כלכליים במרחב הכפרי ובמרחב העירוני באזור הזה.
תאר קושי חברתי־כלכלי אחד במרחב הכפרי במזרח התיכון, וקושי חברתי־כלכלי אחד במרחב העירוני באזור זה.
◂ פתרון מלא לשאלה 10
סעיף א
(1) לפי הטבלה, זמן ההכפלה התארך מ־30 שנה (ב־1981) ל־32 שנה (ב־2013) – קצב הגידול הואט.
סיבה 1 – עיור ושינוי באורח החיים: יותר משפחות עברו לעיר, שבה ילדים הם הוצאה (דיור, חינוך) ולא כוח עבודה בחקלאות, ולכן מספר הילדים למשפחה ירד.
סיבה 2 – עלייה בהשכלת הנשים ובהשתתפותן בשוק העבודה, וגיל נישואים מאוחר יותר, יחד עם שימוש באמצעי תכנון משפחה (במדינות כמו אירן, טורקיה ותוניסיה – במדיניות ממשלתית). כל אלה הורידו את שיעורי הפריון.
(2) מומנטום דמוגרפי – המשך גידול האוכלוסייה גם אחרי שהפריון יורד, כי באוכלוסייה צעירה יש מספר גדול מאוד של צעירים שנכנסים לגיל הפוריות. גם אם כל אישה יולדת פחות ילדים, מספר הלידות הכולל נשאר גבוה, ולכן אוכלוסיית המזרח התיכון תמשיך לגדול במשך עשרות שנים.
מה נדרש: (1) שתי סיבות לירידה בקצב הגידול (כפי שמתבטאת בהתארכות זמן ההכפלה); (2) הגדרה של המומנטום הדמוגרפי והשפעתו על המזרח התיכון.
קריאת הטבלה: הטור השלישי מראה בכמה שנים תוכפל האוכלוסייה לפי קצב הגידול באותה שנה. זמן ההכפלה התקצר מאוד – מ־100 שנה (ב־1900) ל־50 שנה (ב־1950) ול־30 שנה (ב־1981), ואחר כך התארך מעט – ל־32 שנה (ב־2013). זמן הכפלה ארוך יותר פירושו קצב גידול שנתי איטי יותר – כלומר הקצב התחיל להאט, אף שהאוכלוסייה עדיין גדלה מאוד (מ־203 מיליון ל־410 מיליון).
תשובה מלאה:
(1) סיבה 1 – עיור: בעשורים האחרונים חלק גדול מאוכלוסיית המזרח התיכון עבר מן הכפר לעיר. בכפר המסורתי ילדים רבים הם כוח עבודה במשק החקלאי וביטחון להורים בזקנתם. בעיר, ילדים הם הוצאה: דיור צפוף ויקר, חינוך ממושך. לכן משפחות עירוניות בוחרות במספר קטן יותר של ילדים.
סיבה 2 – השכלת נשים ותכנון משפחה: יותר נערות לומדות שנים רבות, יותר נשים עובדות מחוץ לבית, וגיל הנישואים עולה – ולכן תקופת הפוריות בפועל מתקצרת. במקביל, אמצעי מניעה זמינים יותר, ובחלק מן המדינות הממשלות הפעילו תוכניות לתכנון משפחה (אירן אחרי 1989, טורקיה, תוניסיה, מצרים). כל אלה הורידו את שיעורי הפריון ואת הריבוי הטבעי.
(2) המומנטום הדמוגרפי: אוכלוסייה שהייתה בה ילודה גבוהה במשך שנים רבות היא אוכלוסייה צעירה מאוד – בסיס רחב בפירמידת הגילים. כשהצעירים האלה מגיעים לגיל הפוריות, מספר הזוגות שמקימים משפחה גדול מאוד. לכן גם אם כל אישה יולדת פחות ילדים מאמה, מספר הלידות הכולל נשאר גבוה, ואוכלוסיית המזרח התיכון ממשיכה לגדול מהר במשך עשרות שנים – עד שהדור הגדול עובר את גיל הפוריות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שתי סיבות שונות, כל אחת מוסברת במנגנון שמוריד את הפריון; (2) המושג מוגדר, ומוסבר איך הוא משפיע על גידול האוכלוסייה באזור.
סעיף ב
במרחב הכפרי: מחסור בקרקע חקלאית ובמקורות פרנסה – הקרקע מתחלקת בין יורשים רבים לחלקות קטנות שאינן מפרנסות משפחה, ויש אבטלה ותת־תעסוקה. לכן רבים, בעיקר צעירים, נאלצים להגר לעיר.
במרחב העירוני: מחסור בדיור ובתשתיות – הגידול המהיר (ריבוי טבעי והגירה מן הכפר) יוצר שכונות עוני ובנייה לא חוקית בשולי הערים (כמו בקהיר), צפיפות, עומסי תנועה, ומחסור במים, בביוב ובשירותים, יחד עם אבטלה.
מה נדרש: קושי אחד בכפר וקושי אחד בעיר – כל אחד מתואר (מה הקושי ואיך גידול האוכלוסייה גורם לו).
תשובה מלאה:
במרחב הכפרי – מחסור בקרקע ובפרנסה: ברוב מדינות המזרח התיכון השטח החקלאי מוגבל בגלל המחסור במים (חקלאות בעמקי נהרות ובנאות מדבר). כשהאוכלוסייה הכפרית גדלה, הקרקע מתחלקת בירושה בין בנים רבים לחלקות קטנות יותר ויותר, שאינן מספיקות לפרנסת משפחה. אין מספיק מקומות עבודה, ויש תת־תעסוקה. נוסף על כך, השירותים בכפר (חינוך, בריאות) מוגבלים. התוצאה: עוני והגירה של צעירים לעיר.
במרחב העירוני – מחסור בדיור ועומס על התשתיות: הערים הגדולות (קהיר, טהרן, איסטנבול) גדלות מהר בגלל הריבוי הטבעי וההגירה מן הכפר. הבנייה המתוכננת לא עומדת בקצב, ולכן בשולי הערים צומחות שכונות עוני ובנייה לא חוקית ("עשוואיאת" בקהיר), בלי מים זורמים, ביוב וכבישים סלולים. הצפיפות גבוהה, התחבורה עמוסה, ושיעור האבטלה בקרב הצעירים גבוה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: קושי אחד בכל מרחב, כל אחד חברתי־כלכלי ומתואר בקשר לגידול האוכלוסייה.
פרק שלישי — ניתוח תופעות יסוד במרחב
ההוראות לפרק זה
(36 נקודות) בפרק זה תיבדק יכולתך להתמודד עם שאלות העוסקות בחבל ארץ שלא למדת עליו.
השאלות מתבססות על מיומנויות בגאוגרפיה ועל מיומנויות חשיבה.
המידע הגאוגרפי נתון במפות החבליות והפיזיות שבאטלס, ובמפות העולמיות והנושאיות.
חבל הארץ שהפרק עוסק בו הוא המדינות גינאה ומָלי.
עליך לענות על שלוש שאלות: על שאלה 11 (חובה), ועל שתיים מן השאלות 12-14 (לכל שאלה — 12 נקודות).
שאלה 11 · מאפיינים פיזיים ומאפיינים אנושיים
שאלת חובה — ענה על שלושה מן הסעיפים בשאלה זו (לכל סעיף — 4 נקודות).
גינאה ומָלי שוכנות במערב אפריקה.
עיין במפות שבאטלס, והסבר את החיסרון שיש למיקום הגאוגרפי של מלי באפריקה בהשוואה למיקום הגאוגרפי של גינאה באפריקה.
קוֹנַקְרִי היא עיר הבירה של גינאה. בַּמַקוֹ היא עיר הבירה של מלי.
הסבר יתרון אחד שיש למיקום הגאוגרפי של כל אחת מן הערים (סך הכול – שני יתרונות).
67% מכושר ייצור החשמל בגינאה הוא ממקורות הידרואלקטריים.
31% מכושר ייצור החשמל במלי הוא ממקורות הידרואלקטריים.
הסבר גורם פיזי אחד להבדל זה.
בטבלה שלפניך מוצגים שימושי הקרקע במדינות החבל.
בחר באחד משימושי הקרקע. הסבר מהו הגורם המשפיע על שיעור שימוש הקרקע הזה בכל אחת מן המדינות.
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 11
סעיף א
מלי היא מדינה ללא מוצא לים (מוקפת יבשה מכל צדדיה), ואילו לגינאה יש חוף ארוך באוקיינוס האטלנטי ונמל בבירה קונקרי. לכן מלי תלויה בנמלים של מדינות שכנות (דקאר בסנגל, אבידג'ן בחוף השנהב) ובדרכים שעוברות בשטחן: הובלת היבוא והיצוא ארוכה ויקרה, ומושפעת מן היחסים עם השכנות ומיציבותן.
מה נדרש: להשוות בין המיקום של שתי המדינות ולהסביר מה החיסרון של מלי.
באטלס: במפה המדינית של אפריקה – לבדוק אם יש למדינה חוף ים, ולמי היא גובלת.
תשובה מלאה:
לגינאה יש חוף באוקיינוס האטלנטי, ובבירתה קונקרי יש נמל. מלי, לעומתה, נמצאת בפנים היבשת – מדינה ללא מוצא לים, שגובלת בשבע מדינות (אלג'יריה, ניז'ר, בורקינה פאסו, חוף השנהב, גינאה, סנגל ומאוריטניה).
החיסרון: כל היבוא והיצוא של מלי בים חייב לעבור דרך נמלים של מדינות אחרות – בעיקר דקאר (סנגל) ואבידג'ן (חוף השנהב) – ואז ביבשה מאות קילומטרים, בעיקר במשאיות בכבישים. ההובלה ארוכה ויקרה, והמחירים של המוצרים המיובאים עולים, והיצוא (כותנה, זהב) פחות תחרותי. מלי גם תלויה ביחסים עם השכנות וביציבות שלהן – משבר או סגירת גבול חוסמים את הסחר שלה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: ההשוואה מפורשת (חוף ונמל מול היעדר מוצא לים), והחיסרון מוסבר בתוצאה הכלכלית (עלויות ותלות).
סעיף ב
קונקרי: שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי – יש בה נמל ים שדרכו עובר סחר החוץ של גינאה (יצוא בוקסיט ומוצרים חקלאיים, יבוא סחורות), והיא שער המדינה לעולם.
במקו: שוכנת על גדות נהר הניז'ר – הנהר מספק מים לשתייה ולהשקיה, קרקע פורייה בעמק ונתיב תחבורה, באזור הדרומי והגשום יותר של מלי.
מה נדרש: יתרון אחד למיקום כל עיר – שני יתרונות שונים, כל אחד מוסבר.
באטלס: במפה הפיזית של מערב אפריקה – למצוא את שתי הבירות ביחס לחוף ולנהרות.
תשובה מלאה:
קונקרי – מיקום חופי: העיר שוכנת על חצי אי לחוף האוקיינוס האטלנטי. בזכות המיקום הזה התפתח בה נמל ים, שהוא שער הסחר העיקרי של גינאה – דרכו מייצאים בוקסיט, מחצבים ותוצרת חקלאית, ומייבאים דלק, מכונות ומזון. כך העיר מרכזת את פעילות הסחר והשירותים של המדינה.
במקו – מיקום על נהר: העיר שוכנת על גדות נהר הניז'ר, בדרום מלי. במדינה צחיחה ברובה, הנהר הוא מקור המים לשתייה ולהשקיה, והעמק שלו מספק קרקע פורייה לחקלאות ולדיג. הנהר משמש גם נתיב תחבורה (בעונת הגשמים). במקו נמצאת באזור הדרומי, הגשום ביותר במלי, שבו מתרכזת רוב האוכלוסייה, והיא מחוברת בכבישים (ובעבר גם במסילת הברזל לדקאר) לנמלי החוף.
למה זה מקבל ניקוד מלא: לכל עיר יתרון נכון ומוסבר (חוף ונמל; נהר ומים), וכל יתרון קשור לתפקוד של העיר.
סעיף ג
כמות המשקעים והתבליט: גינאה גשומה מאוד (אקלים טרופי לח – אלפי מ"מ בשנה בחוף), ויש בה רמות הרריות (הפוטה ג'לון ורמות גינאה), שבהן נובעים נהרות גדולים (הניז'ר, הסנגל, הגמביה) וזורמים בשיפוע תלול. הרבה מים ושיפוע גדול מתאימים להקמת סכרים ותחנות כוח. במלי רוב השטח מדברי וערבתי עם מעט משקעים, והשטח מישורי ברובו – מעט נהרות, והם זורמים לאט, ולכן פוטנציאל ההידרואלקטריות קטן יותר.
מה נדרש: גורם פיזי אחד (אקלים או תבליט) שמסביר למה בגינאה שיעור החשמל ממים גבוה יותר.
באטלס: מפת המשקעים של אפריקה ומפה פיזית של מערב אפריקה.
תשובה מלאה:
תחנה הידרואלקטרית צריכה זרימה גדולה וקבועה של מים, והפרש גובה (שיפוע) כדי שהמים יסובבו טורבינות.
בגינאה: האקלים טרופי לח, עם עונת גשמים ארוכה וכמויות משקעים גבוהות מאוד (בחוף יותר מ־3,000 מ"מ בשנה). בגינאה גם יש רמות הרריות – רמת הפוטה ג'לון ורמות גינאה בדרום־מזרח – שבהן נובעים כמה מן הנהרות הגדולים במערב אפריקה (הניז'ר, הסנגל והגמביה), ולכן היא מכונה "מגדל המים של מערב אפריקה". השילוב של הרבה מים ושיפוע תלול יוצר פוטנציאל גדול לסכרים ולתחנות כוח.
במלי: רוב השטח בצפון ובמרכז הוא מדבר סהרה וערבת הסאהל, עם מעט משקעים, ויש בו מעט נהרות קבועים. השטח מישורי ברובו, והניז'ר זורם בו לאט, בשיפוע קטן (ואף מתפשט ל"דלתה פנימית" של ביצות). לכן הפוטנציאל לייצור חשמל ממים קטן, ומלי משתמשת יותר בדלקים מאובנים.
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם פיזי (משקעים, או תבליט ושיפוע), ומוסבר בשתי המדינות – איך הוא מגדיל בגינאה ומקטין במלי את הייצור ממים.
סעיף ד
יערות (גינאה 26.5%, מלי 10.2%): הגורם – כמות המשקעים (האקלים). גינאה גשומה מאוד, באקלים טרופי לח, ולכן יש בה יערות טרופיים (בדרום־מזרח) ויערות מנגרובים בחוף – שיעור גבוה. ברוב שטחה של מלי האקלים מדברי וערבתי, עם מעט גשם, ושם עצים אינם יכולים לגדול; יערות דלילים (חורש סוואנה) יש רק בדרום – ולכן שיעור נמוך.
(אפשר גם: "שימושים אחרים" – 55.7% במלי לעומת 15.4% בגינאה: חלק גדול ממלי הוא מדבר סהרה, שאינו מתאים לחקלאות, למרעה או ליער.)
מה נדרש: לבחור שימוש קרקע אחד ולהסביר את הגורם לשיעור שלו בכל אחת מן המדינות – עם הנתונים.
תשובה מלאה (שימוש הקרקע שנבחר – יערות):
הנתונים: יערות מכסים 26.5% משטח גינאה ורק 10.2% משטח מלי.
הגורם: כמות המשקעים, שנקבעת לפי אזור האקלים.
– גינאה נמצאת קרוב לקו המשווה ולחוף האוקיינוס האטלנטי, באקלים טרופי לח, עם כמויות גשם גדולות ועונת גשמים ארוכה. בתנאים כאלה צומחים יערות – יער טרופי בדרום־מזרח המדינה, יער מנגרובים לאורך החוף ויערות בעמקי הנהרות – ולכן שיעור היערות גבוה.
– רוב שטח מלי נמצא באקלים מדברי (סהרה) וערבתי (סאהל), עם מעט גשם ועונה יבשה ארוכה. רק בדרום, באקלים הסוואנה, יש חורש ועצים דלילים. לכן שיעור היערות נמוך.
(אפשר גם: "שימושים אחרים" – 55.7% במלי לעומת 15.4% בגינאה. הגורם: מדבר סהרה מכסה את כל צפון מלי – שטח של חול וסלע, כמעט בלי מים, שאינו מתאים לעיבוד, למרעה או ליער. בגינאה הגשומה כמעט אין שטחים כאלה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הנתונים מן הטבלה מצוטטים, והגורם (משקעים ואקלים) מוסבר בכל אחת מן המדינות.
שאלה 12 · אקלים ומדבור
לפניך מפה סכמטית של מלי ורשימה של סוגי האקלים במדינה. הספרות 1-3 במפה מציינות את סוגי האקלים באזורים שונים במדינה.
עיין במפה הסכמטית ובמפות שבאטלס, וענה על הסעיפים א-ב.
[מפה]
סוגי אקלים:
(1) רשום במחברתך את הספרות 1-3 המסומנות במפה, ולכל ספרה התאם מן הרשימה את סוג האקלים המאפיין את האזור. (3 נקודות)
(2) הסבר את הגורם להיווצרות מדבר במלי. (3 נקודות)
(1) במלי מתרחש תהליך מִדבּוּר.
קבע באיזה מן האזורים המסומנים במפה הסכמטית שלפניך סביר שמתרחש מִדבּוּר. נמק את קביעתך. (3 נקודות)
(2) בשנת 2005 החליטו כמה מדינות הגובלות במדבר סהרה, ובהן מָלי, לשתף פעולה ביניהן במיזם "החומה הירוקה": המדינות השותפות במיזם זה נוטעות מיליוני עצים מסביב למדבר סהרה ברצועה שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ, כדי לצמצם את המִדבּוּר המתרחש באזורים אלה.
הסבר כיצד מיזם זה עשוי לצמצם את תהליך המִדבּוּר. (3 נקודות)
◂ פתרון מלא לשאלה 12
סעיף א
(1) 1 – מדברי; 2 – ערבתי; 3 – סוואנה (טרופי).
(2) צפון מלי נמצא בתחום חגורת הלחץ הגבוה הסובטרופי (סביב קו רוחב 20°–30° צפון): אוויר יורד מן הגובה, מתחמם ומתייבש, ולכן לא נוצרים עננים וכמעט אין גשם. בנוסף, האזור נמצא בפנים היבשת, רחוק מן האוקיינוס, והרוחות הנושבות בו (רוחות הסחר הצפון־מזרחיות, ה"הרמטן") מגיעות מן היבשה ויבשות.
מה נדרש: (1) התאמה של שלושה סוגי אקלים לשלושה אזורים; (2) להסביר את הגורם לאקלים המדברי במלי.
באטלס: מפת אזורי האקלים ומפת המשקעים של אפריקה – המשקעים פוחתים מדרום לצפון.
תשובה מלאה:
(1) אזור 1 (צפון ומרכז, השטח הגדול ביותר) – מדברי (חלק ממדבר סהרה).
אזור 2 (רצועה ממערב למזרח באמצע) – ערבתי (הסאהל – אזור מעבר צחיח למחצה).
אזור 3 (בדרום) – סוואנה (טרופי), עם עונת גשמים בקיץ.
הסדר נקבע לפי המשקעים: ככל שמדרימים לכיוון קו המשווה, כמות הגשם עולה.
(2) הגורם העיקרי הוא חגורת הלחצים הגבוהים הסובטרופית: האוויר שעולה ליד קו המשווה יורד מחדש בסביבות קו רוחב 30°–20°. אוויר יורד נדחס ומתחמם, ולכן הלחות היחסית שלו יורדת, ועננים לא נוצרים. צפון מלי נמצא באזור הזה רוב השנה, ולכן כמעט לא יורד בו גשם. בנוסף, מלי נמצאת בפנים היבשת, רחוק מן האוקיינוס, והרוחות השכיחות בה – רוחות הסחר מצפון־מזרח (ה"הרמטן") – נושבות מן היבשה ומסהרה, ולכן הן יבשות.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) שלוש התאמות נכונות; (2) הגורם (לחץ גבוה סובטרופי – אוויר יורד ומתייבש) מוסבר במנגנון, ומקושר למיקום של מלי.
סעיף ב
(1) אזור 2 (הערבתי – הסאהל): זה אזור מעבר בשולי המדבר, עם מעט גשם שמשתנה מאוד משנה לשנה ובצורות תכופות. האוכלוסייה בו גדלה, ויש בו רעייה מוגברת, כריתת עצים לעצי הסקה ועיבוד יתר של קרקע. בשילוב עם הבצורות, הצמחייה נעלמת, הקרקע נסחפת, והאזור הופך למדבר.
(2) העצים מייצבים את הקרקע בשורשיהם ומונעים סחיפה בידי הרוח והמים; הם משמשים שובר רוח ובולמים את התקדמות החולות; הצל ועלים שנושרים מקטינים את ההתאדות ומעשירים את הקרקע בחומר אורגני, כך שהיא שומרת על לחות. העצים גם נותנים לתושבים פרנסה (פירות, עצים, גומי) ומפחיתים את הלחץ על הקרקע.
מה נדרש: (1) לקבוע אזור ולנמק; (2) להסביר את המנגנון שבו נטיעת העצים מצמצמת מדבור.
תשובה מלאה:
(1) מדבור הוא תהליך שבו אזור צחיח למחצה, שיש בו צמחייה וחקלאות, הופך לאזור מדברי – בגלל שילוב של בצורות ופעילות אדם. לכן סביר שהוא מתרחש באזור 2 – הערבתי (הסאהל), בשולי המדבר:
– כמות הגשם קטנה ומשתנה מאוד משנה לשנה, ויש שנות בצורת (כמו בשנות ה־70 וה־80).
– האוכלוסייה גדלה מהר, ולכן יש רעיית יתר של עדרים, כריתה של עצים ושיחים לעצי הסקה ולבנייה, ועיבוד יתר של קרקע דלה.
– בלי כיסוי צמחי הקרקע מתייבשת, הרוח סוחפת את השכבה הפורייה, והחולות מסהרה מתקדמים דרומה.
באזור 1 כבר יש מדבר, ובאזור 3 יורד יותר גשם, ולכן התהליך בולט באזור 2.
(2) רצועת עצים ארוכה בשולי המדבר פועלת כמה דרכים:
– ייצוב הקרקע: השורשים מחזיקים את הקרקע ומונעים סחיפה שלה בידי הרוח ובידי המים בסופות הגשם.
– שובר רוח: העצים מאטים את הרוח, ולכן החול והאבק אינם מתקדמים אל השטחים החקלאיים, והדיונות נבלמות.
– שיפור הקרקע והמים: הצל מקטין את ההתאדות, העלים שנושרים מעשירים את הקרקע בחומר אורגני, והקרקע קולטת ושומרת יותר מים.
– פרנסה: העצים נותנים פירות, גומי ועצים, ומפחיתים את הצורך בכריתה וברעיית יתר.
למה זה מקבל ניקוד מלא: (1) האזור נכון, והנימוק מקשר בין תנאי אזור מעבר ובין פעילות אדם; (2) המנגנון מוסבר – מה העצים עושים לקרקע ולרוח, ואיך זה עוצר את המדבור.
שאלה 13 · כלכלה ורמת פיתוח
בדיאגרמות ובטבלה שלפניך מוצגים נתונים על תעסוקה ופיתוח בגינאה ובמלי.
עיין בהן וקבע מהי רמת הפיתוח המשותפת למדינות החבל. בסס את קביעתך על שני נתונים — אחד מן הדיאגרמות ואחד מן הטבלה.
[דיאגרמות]
[טבלה]
בטבלה שלפניך מפורטות הסחורות העיקריות שמדינות החבל מייבאות ומייצאות.
מה מאפיין את רוב הסחורות שמדינות החבל מייבאות, ומה מאפיין את הסחורות שהן מייצאות?
הסבר את הקשר בין הסחורות שמדינות החבל מייצאות ובין רמת הפיתוח של מדינות אלה.
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 13
סעיף א
רמת פיתוח נמוכה – מדינות מתפתחות (מן המדינות הפחות מפותחות בעולם).
נתון מן הדיאגרמות: רוב המועסקים עובדים בחקלאות – 68% בגינאה ו־58% במלי, ורק 6%–8% בתעשייה. שיעור גבוה בענף הראשוני מעיד על כלכלה מסורתית ועל פריון עבודה נמוך.
נתון מן הטבלה: רק כשליש מבני 15 ומעלה יודעים קרוא וכתוב (30.4% בגינאה, 33.1% במלי) – רמת השכלה נמוכה מאוד. (אפשר גם: שיעור העיור נמוך – 36.5% ו־42.4%.)
מה נדרש: לקבוע את רמת הפיתוח, ולבסס אותה על נתון אחד מן הדיאגרמות ונתון אחד מן הטבלה, כל אחד מוסבר.
תשובה מלאה:
הקביעה: שתי המדינות הן מדינות ברמת פיתוח נמוכה (מדינות מתפתחות, ואף מן הפחות מפותחות בעולם).
נתון מן הדיאגרמות – מבנה התעסוקה: בגינאה 68% מן המועסקים עובדים בחקלאות, ובמלי 58%. בתעשייה עובדים רק 6% (גינאה) ו־8% (מלי). במדינות מפותחות רק אחוזים בודדים עובדים בחקלאות, ורוב המועסקים עובדים בשירותים. שיעור גבוה כל כך בחקלאות מעיד על כלכלה מבוססת ענף ראשוני, חקלאות מסורתית ולא ממוכנת עם פריון נמוך, ומעט תעשייה.
נתון מן הטבלה – אוריינות: רק 30.4% מבני 15 ומעלה בגינאה ו־33.1% במלי יודעים קרוא וכתוב. כלומר כשני שלישים מן המבוגרים אינם יודעים קרוא וכתוב, לעומת כמעט 100% במדינות מפותחות. זה מעיד על מערכת חינוך מוגבלת ועל הון אנושי נמוך.
(אפשר גם: שיעור האוכלוסייה העירונית נמוך – 36.5% בגינאה ו־42.4% במלי – רוב האוכלוסייה עדיין כפרית.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: יש קביעה ברורה, ושני נתונים – אחד מכל מקור – מצוטטים במספרים ומוסברים כמדד לפיתוח נמוך.
טעות נפוצה: לבחור את "נגישות למים נקיים" בגינאה (92.7%) – נתון שנראה גבוה ואינו מבסס פיתוח נמוך.
סעיף ב
יבוא: בעיקר מוצרים מעובדים ומוצרי תעשייה בעלי ערך מוסף גבוה – מכונות וציוד, ציוד הובלה, מוצרי נפט, מתכות, טקסטיל – וגם מזון.
יצוא: חומרי גלם ומוצרים ראשוניים לא מעובדים – מחצבים (זהב, בוקסיט, יהלומים) ותוצרת חקלאית (קפה, כותנה, דגים, בעלי חיים).
הקשר: יצוא של חומרי גלם בערך מוסף נמוך מכניס מעט כסף, ומחירם בשוק העולמי משתנה מאוד; אין תעשייה מקומית שמעבדת אותם, ולכן נוצרים מעט מקומות עבודה. המדינות משלמות יותר על היבוא ממה שהן מקבלות על היצוא – ולכן נשארות ברמת פיתוח נמוכה ותלויות במדינות המפותחות.
מה נדרש: (1) לאפיין את היבוא; (2) לאפיין את היצוא; (3) להסביר את הקשר בין סוג היצוא לרמת הפיתוח.
תשובה מלאה:
היבוא: רוב הסחורות שמדינות החבל מייבאות הן מוצרים מעובדים ומוצרי תעשייה – מכונות וציוד, ציוד הובלה, מוצרי נפט ונפט, מתכות, טקסטיל, חומרי בנייה. אלה מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה, שהמדינות אינן מסוגלות לייצר בעצמן. בנוסף הן מייבאות תבואה ומזון.
היצוא: כמעט כל הסחורות שהן מייצאות הן חומרי גלם ומוצרים ראשוניים: מחצבים (זהב, בוקסיט, יהלומים) ותוצרת חקלאית (קפה, כותנה, דגים, בעלי חיים) – כמעט בלי עיבוד.
הקשר לרמת הפיתוח:
– לחומרי גלם יש ערך מוסף נמוך: הרווח הגדול נוצר בעיבוד (למשל הפיכת בוקסיט לאלומיניום, או כותנה לבגדים), והוא נשאר במדינות המפותחות שמעבדות אותם. לכן היצוא מכניס מעט כסף, ונוצרים מעט מקומות עבודה בתעשייה.
– מחירי חומרי הגלם בשוק העולמי משתנים מאוד, ולכן ההכנסות של המדינות אינן יציבות, וקשה לתכנן השקעות בפיתוח.
– המדינות קונות מוצרים יקרים ומוכרות מוצרים זולים, ולכן נוצר גירעון בסחר וחוב, והן נשארות תלויות במדינות המפותחות.
מבנה סחר כזה הוא גם תוצאה של רמת פיתוח נמוכה (אין הון, ידע ותשתיות לתעשייה) וגם גורם שמנציח אותה.
למה זה מקבל ניקוד מלא: שני האפיונים נכונים ומבוססים על דוגמאות מן הטבלה, והקשר לרמת הפיתוח מוסבר במנגנון (ערך מוסף, תנודות מחירים, תלות).
שאלה 14 · אוכלוסייה
פירמידת הגילים שלפניך מתארת את האוכלוסייה במלי בשנת 2018.
עיין בה וענה על השאלה שאחריה.
[פירמידת גילים]
תאר שלושה מאפיינים של האוכלוסייה במלי. בתיאורך השתמש במושגים: אוכלוסייה תלויה, אוכלוסייה יצרנית, תוחלת חיים.
לפניך טבלה שבה מוצגים נתונים על ההגירה ממלי ומגינאה בשנת 2017.
הסבר גורם אפשרי אחד למספר המהגרים ממלי בשנת 2017.
[טבלה]
◂ פתרון מלא לשאלה 14
סעיף א
(1) אוכלוסייה צעירה מאוד ובסיס רחב: כמעט מחצית מן האוכלוסייה (כ־48%) בגילי 14-0 – ילודה גבוהה מאוד. הצעירים הם חלק גדול מן האוכלוסייה התלויה.
(2) האוכלוסייה היצרנית (גילי 64-15) היא רק כמחצית מן האוכלוסייה (כ־50%), ולכן על כל אדם בגיל העבודה יש בערך אדם תלוי אחד – נטל תלות כבד.
(3) תוחלת חיים נמוכה: הפירמידה מצטמצמת מהר כלפי מעלה, ובגילי 65 ומעלה יש רק כ־3% מן האוכלוסייה – מעט אנשים מגיעים לגיל מבוגר, בגלל תמותה גבוהה (תוחלת החיים במלי היא כ־60 שנה).
מה נדרש: שלושה מאפיינים של האוכלוסייה, מתוארים לפי הפירמידה (עם נתונים), ובהם שימוש בשלושת המושגים.
קריאת הפירמידה: האחוזים בכל צד הם מתוך כלל הגברים או כלל הנשים (סכום העמודות בכל צד כ־100%). קבוצת הגיל 4-0 היא הרחבה ביותר (כ־19% מן הגברים וכ־18% מן הנשים), ומכאן כל קבוצה צרה מן הקודמת לה. בחישוב הסכום: גילי 14-0 – כ־48%; גילי 64-15 – כ־50%; גילי 65 ומעלה – כ־3%.
תשובה מלאה:
מאפיין 1 – אוכלוסייה צעירה מאוד (ילודה גבוהה): לפירמידה בסיס רחב מאוד. כמעט מחצית מן האוכלוסייה (כ־48%) הם ילדים בגילי 14-0, וקבוצת הגיל הצעירה ביותר (4-0) היא הגדולה ביותר. זה מעיד על שיעור ילודה ופריון גבוהים מאוד. הילדים, שאינם עובדים, הם רוב האוכלוסייה התלויה.
מאפיין 2 – אוכלוסייה יצרנית קטנה יחסית ונטל תלות כבד: האוכלוסייה היצרנית – בגיל העבודה, 64-15 – היא רק כמחצית מן האוכלוסייה (כ־50%). האוכלוסייה התלויה (ילדים ומבוגרים) היא כמחצית השנייה, כלומר על כל אדם בגיל העבודה יש בערך אדם תלוי אחד. המשמעות: נטל כבד על מערכות החינוך והבריאות ועל המפרנסים.
מאפיין 3 – תוחלת חיים נמוכה: הפירמידה צרה מאוד בחלקה העליון ומשולשת – כל קבוצת גיל קטנה מן הקודמת לה. רק כ־3% מן האוכלוסייה בגילי 65 ומעלה. מעט מאוד אנשים מגיעים לגיל מבוגר, כי התמותה גבוהה בכל הגילים (תמותת תינוקות, מחלות, תזונה ושירותי בריאות לקויים). המשמעות: תוחלת חיים נמוכה – כ־60 שנה.
(הערה: בפירמידה, גילי 55 ומעלה צבועים בשחור, וגילי 54-15 באפור בהיר. גם לפי החלוקה הזאת התמונה זהה – כ־7% בלבד בגילי 55 ומעלה.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: שלושה מאפיינים נפרדים, כל אחד מבוסס על הפירמידה (צורה ונתונים), ושלושת המושגים מופיעים ומוסברים נכון.
טעות נפוצה: לתאר רק את הצורה ("בסיס רחב") בלי לומר מה המשמעות לאוכלוסייה (ילודה גבוהה, תלות, תוחלת חיים).
סעיף ב
גורם דחיקה – הסכסוך המזוין והמצב הביטחוני: מאז 2012 מתנהלת בצפון מלי ובמרכזה לחימה בין הצבא לבין מורדים טוארגים וארגונים ג'יהאדיסטים, ובעקבותיה גם הפיכה צבאית (2012). אנשים רבים נמלטו מאלימות ומחוסר ביטחון, ולכן מספר המהגרים ממלי (1,066,000, 5.7% מן האוכלוסייה) גבוה – יותר מפי 2 מגינאה.
(אפשר גם: עוני ואבטלה, ובצורות ומדבור בסאהל שפוגעים בחקלאות וברעייה – וכושר משיכה של עבודה בחוף השנהב, בסנגל ובצרפת.)
מה נדרש: גורם אחד, מוסבר, שיכול להסביר את מספר המהגרים הגבוה ממלי.
קריאת הטבלה: ממלי היגרו 1,066,000 איש – 5.7% מן האוכלוסייה. מגינאה היגרו 426,000 – 3.3%. מספר המהגרים ממלי גדול פי 2.5, והשיעור שלהם באוכלוסייה גבוה בהרבה.
תשובה מלאה:
גורם – חוסר יציבות ביטחונית (גורם דוחק): משנת 2012 מתנהלת במלי לחימה. מורדים טוארגים וארגונים ג'יהאדיסטים השתלטו על חלקים גדולים מצפון המדינה, והלחימה התפשטה למרכז המדינה. ב־2012 הייתה גם הפיכה צבאית. כפרים נהרסו, השירותים קרסו, ומאות אלפי אנשים נמלטו מן האלימות – בתוך המדינה ומחוצה לה, למדינות השכנות (ניז'ר, בורקינה פאסו, מאוריטניה) ולאירופה. לכן מספר המהגרים גבוה בהרבה מאשר בגינאה.
(אפשר גם: גורם כלכלי־סביבתי – מלי היא מן המדינות העניות בעולם; רוב האוכלוסייה חיה מחקלאות ומרעייה בסאהל, ובצורות ומדבור פוגעים בפרנסה. בגלל היעדר מקומות עבודה, צעירים מהגרים לעבודה בחוף השנהב ובסנגל, ולצרפת – המעצמה הקולוניאלית לשעבר, שבה מדברים צרפתית, ושבה יש קהילה גדולה של מהגרים ממלי.)
למה זה מקבל ניקוד מלא: הגורם מוסבר במנגנון (למה הוא דוחף אנשים להגר), ומקושר לנתוני הטבלה.